<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94</id>
	<title>נבואה - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;action=history"/>
	<updated>2026-04-08T11:13:17Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.0</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=161191&amp;oldid=prev</id>
		<title>109.186.102.244: /* הצלחה חקלאית בארץ ישראל - רק לעם ישראל */ תיקון שגיאת כתיב</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=161191&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2024-07-04T23:47:33Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;הצלחה חקלאית בארץ ישראל - רק לעם ישראל: &lt;/span&gt; תיקון שגיאת כתיב&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־23:47, 4 ביולי 2024&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l134&quot;&gt;שורה 134:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 134:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;ב[[מסכת סנהדרין]]&amp;lt;ref&amp;gt;דף צח ע&amp;quot;א&amp;lt;/ref&amp;gt; נאמר על זה: &amp;quot;אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר &amp;#039;ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא&amp;#039;&amp;quot;. ומפרש רש&amp;quot;י: &amp;quot;&amp;#039;מגולה מזה&amp;#039; - כשתתן ארץ-ישראל פריה בעין יפה אז &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;יקרב&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; הקץ ואין לך קץ מגולה יותר&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;ב[[מסכת סנהדרין]]&amp;lt;ref&amp;gt;דף צח ע&amp;quot;א&amp;lt;/ref&amp;gt; נאמר על זה: &amp;quot;אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר &amp;#039;ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא&amp;#039;&amp;quot;. ומפרש רש&amp;quot;י: &amp;quot;&amp;#039;מגולה מזה&amp;#039; - כשתתן ארץ-ישראל פריה בעין יפה אז &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;יקרב&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; הקץ ואין לך קץ מגולה יותר&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;כבר הוזכר לעיל בפרק &quot;הגלות&quot;, שכל עוד שהעם היהודי היו בגלות, הארץ נותרה שוממה, וכעת שחזרו (חלקם) לארץ (אשר לפי השיטות שהבואו בערך [[קיבוץ גלויות]], החזקה החלקית לארץ יכול להצביע על זמן &lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;תרום&lt;/del&gt;-גאולה, בין אם הוא בגדר [[אתחלתא דגאולא]] בין אם הוא בגדר [[עקבתא דמשיחא]]), שוב חזרה הארץ פריחה חקלאית וכלכלית. להלן ציטוט מדברי העיתונאי ד. לביא&amp;lt;ref&amp;gt;ספר &quot;אישים ומעשים בישראל&quot;, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2307 חמישים שנות הישגים במחקר החקלאי]&amp;lt;/ref&amp;gt;:  &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;כבר הוזכר לעיל בפרק &quot;הגלות&quot;, שכל עוד שהעם היהודי היו בגלות, הארץ נותרה שוממה, וכעת שחזרו (חלקם) לארץ (אשר לפי השיטות שהבואו בערך [[קיבוץ גלויות]], החזקה החלקית לארץ יכול להצביע על זמן &lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;טרום&lt;/ins&gt;-גאולה, בין אם הוא בגדר [[אתחלתא דגאולא]] בין אם הוא בגדר [[עקבתא דמשיחא]]), שוב חזרה הארץ פריחה חקלאית וכלכלית. להלן ציטוט מדברי העיתונאי ד. לביא&amp;lt;ref&amp;gt;ספר &quot;אישים ומעשים בישראל&quot;, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2307 חמישים שנות הישגים במחקר החקלאי]&amp;lt;/ref&amp;gt;:  &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;:&amp;#039;&amp;#039;&amp;quot;מבחר הירקות והפירות הגדלים בארץ, איכותם ורמת היבול שלהם מהווים אתגר לארצות רבות. אספקת הירקות לשוק המקומי מתקיימת במשך כל ימות השנה, ומרבית הפירות זמינים חודשים רבים מעבר לעונה. יבול הכותנה בישראל נחשב לאחד הגבוהים בעולם, וכך יבול אגוזי האדמה, תפוחי האדמה ועוד. גידול הפרחים ליצוא הוא ענף משגשג, ומהווה כיום כשליש מהיצוא החקלאי הטרי מישראל. גידול ההדרים הוא עדיין מרכיב חשוב ביצוא החקלאי, ולמרות התחרות הקשה בארצות מגדלות הדרים באזור אגם הים התיכון, עדיין נחשב הפרי הישראלי למוביל בשוקי אירופה. הפירות הסוב-טרופיים שאוקלמו בארץ, זוכים להצלחה מרובה, במיוחד האבוקדו, שמפאר את התפריט במדינות רבות בעולם&amp;quot;.&amp;#039;&amp;#039;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;:&amp;#039;&amp;#039;&amp;quot;מבחר הירקות והפירות הגדלים בארץ, איכותם ורמת היבול שלהם מהווים אתגר לארצות רבות. אספקת הירקות לשוק המקומי מתקיימת במשך כל ימות השנה, ומרבית הפירות זמינים חודשים רבים מעבר לעונה. יבול הכותנה בישראל נחשב לאחד הגבוהים בעולם, וכך יבול אגוזי האדמה, תפוחי האדמה ועוד. גידול הפרחים ליצוא הוא ענף משגשג, ומהווה כיום כשליש מהיצוא החקלאי הטרי מישראל. גידול ההדרים הוא עדיין מרכיב חשוב ביצוא החקלאי, ולמרות התחרות הקשה בארצות מגדלות הדרים באזור אגם הים התיכון, עדיין נחשב הפרי הישראלי למוביל בשוקי אירופה. הפירות הסוב-טרופיים שאוקלמו בארץ, זוכים להצלחה מרובה, במיוחד האבוקדו, שמפאר את התפריט במדינות רבות בעולם&amp;quot;.&amp;#039;&amp;#039;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;

&lt;!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-158355:rev-161191:php=table --&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>109.186.102.244</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=158355&amp;oldid=prev</id>
		<title>Shyk: תיקון אחרי השחתת ערך</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=158355&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2022-12-27T19:08:41Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;תיקון אחרי השחתת ערך&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־19:08, 27 בדצמבר 2022&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l1&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;ידוע הדבר שדוד המלך יצא מרות המואביה כמו שנאמר בסוף מגילת רות במגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו&#039; הגימטריה של האות ו&#039; זה שש שבעים ושבע כפול שש יוצא ארבע מאות ושישים ושתיים שזה הגימטריה של אמיר בן ג&#039;וסלין אמרנו שבמגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שמתוכם שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו&#039; יוצא מפה ששמונה פסוקים במגילת רות מתחילים באות אחרת ואלו הם אותם שמונת הפסוקים שמתחילים באות אחרת: 1.יתן יהוה לכם ומצאנה מנוחה אישה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה 2.שובנה בנותי לכנה כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקווה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים 3.הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנותי כי מר לי מאוד מכם כי יצאה בי יד יהוה 4.באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף כי המוות יפריד ביני לבינך 5.אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי 6.עינייך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהן הלוא ציוויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים 7.ישלם יהוה פעלך ותהיי משכורתך שלמה מעם יהוה אלוהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו 8.ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי חי יהוה שכבי עד הבוקר האות הראשונה של הפסוק הראשון שהבאתי פה הוא האות י&#039; הגימטריה של האות י&#039; הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השני שהבאתי פה הוא האות ש&#039; הגימטריה של האות ש&#039; הוא שלוש מאות האות הראשונה של הפסוק השלישי שהבאתי פה הוא האות ה&#039; הגימטריה של האות ה&#039; הוא חמש האות הראשונה של הפסוק הרביעי שהבאתי פה הוא האות ב&#039; הגימטריה של האות ב&#039; הוא שתיים האות הראשונה של הפסוק החמישי שהבאתי פה הוא האות א&#039; הגימטריה של האות א&#039; הוא אחד האות הראשונה של הפסוק השישי שהבאתי פה הוא האות ע&#039; הגימטריה של האות ע&#039; הוא שבעים האות הראשונה של הפסוק השביעי שהבאתי פה הוא האות י&#039; הגימטריה של האות י&#039; הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השמיני שהבאתי פה הוא האות ל&#039; הגימטריה של האות ל&#039; הוא שלושים עשר ועוד שלוש מאות ועוד חמש ועוד שתיים ועוד אחד ועוד שבעים ועוד עשר ועוד שלושים יוצא ארבע מאות ועשרים ושמונה בפרק הראשון של מגילת רות ובפרק האחרון של מגילת רות יש עשרים ושתיים פסוקים אז אם נוסיף עשרים ושתיים לארבע מאות ועשרים ושמונה זה יוצא ארבע מאות וחמישים שזה הגימטריה של נקש נקש זה השם משפחה של ג&#039;וסלין אמא של אמיר יוצא מפה שאמיר בן ג&#039;וסלין הוא מהצאצאים של דוד המלך שיצא מרות המואביה יש לציין גם שבאחד מהפסוקים של מגילת רות נאמר כך והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים ובמגילת רות יש ארבע פרקים ואמיר הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של ג&#039;וסלין נקש נשים לב גם לפסוק הבא גילי מאוד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות נשים לב שכתוב בפסוק את המילים בת ציון ציון זה השם של אבא של ג&#039;וסלין אמא של אמיר נשים לב גם שכתוב בפסוק את המילים בת ירושלים וג&#039;וסלין אמא של אמיר הכירה את אבא של אמיר בירושלים כלומר רמוז באותו פסוק שהמשיח זה אחד מהצאצאים של ג&#039;וסלין נקש הבת של ציון נקש נשים לב למשהו מעניין ביותר הגימטריה של המשיח זה שלוש מאות ושישים ושלוש נשים לב שהמספר שלוש מאות ושישים ושלוש מורכב משלושה מספרים שהם המספר שלוש ואז המספר שש ואז שוב פעם המספר שלוש המספר שש שנמצא באמצע רומז על שישה אחים מספר שלוש אחד רומז על שלושת האחים הגדולים ומספר שלוש שני רומז על שלושת האחים הקטנים כלומר רמוז פה בגימטריה של המשיח שהמשיח זה יהודי שהוא נמצא באמצע בין שלושת האחים הגדולים לבין שלושת האחים הקטנים כלומר המשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה ובאמת מצאתי לכך הוכחה משתי פסוקים כתוב בפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה ובפסוק שבא אחריו כתוב ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה נשים לב שבפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה יש שבעה מילים ובפסוק שבא אחריו יש ארבע רוחות מפה אנחנו לומדים שהמשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה עכשיו נשים לב לגימטריאות הבאות: בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על כל ישראל ויהודה = 5353 בגימטריה בשנה תשנ&quot;ז הנשמה של המשיח תהיה באמיר בן ג&#039;וסלין ובשנה תש&quot;צ אמיר בן ג&#039;וסלין יהיה המשיח בכבודו ובעצמו = 5353 בגימטריה המילים בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים רומזות על זה שכשאמיר בן ג&#039;וסלין היה בן שבע וחצי שנים נכנסה בו נשמת המשיח כלומר נכנסה נשמת המשיח באמיר בן ג&#039;וסלין בחודש תשרי בשנת תשנ&quot;ז כי אמיר בן ג&#039;וסלין נולד בחודש ניסן בשנת תשמ&quot;ט והמילים ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על כל ישראל ויהודה רומזות על זה ששלושים ושלוש שנה מאותו יום שנכנסה נשמת המשיח באמיר בן ג&#039;וסלין אמיר בן ג&#039;וסלין יהיה המשיח כלומר אמיר בן ג&#039;וסלין יהיה המשיח בגיל ארבעים וחצי אמיר בן ג&#039;וסלין יהיה בן ארבעים וחצי בחודש תשרי בשנת תש&quot;צ&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==מיסודי הדת==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==מיסודי הדת==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;כתב [[רמב&amp;quot;ם]] בהלכות יסודי התורה&amp;lt;ref&amp;gt;פרק ז הלכה א&amp;lt;/ref&amp;gt;, שה[[אמונה]] במושג של שהאלקים יכול להעביר מסרים לבני האדם בדרך נבואית (ואכן עשה זאת בעבר, אצל [[משה רבינו]] ושאר ה[[נביא|נביאים]]), הוא &amp;quot;מיסודי הדת&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;כתב [[רמב&amp;quot;ם]] בהלכות יסודי התורה&amp;lt;ref&amp;gt;פרק ז הלכה א&amp;lt;/ref&amp;gt;, שה[[אמונה]] במושג של שהאלקים יכול להעביר מסרים לבני האדם בדרך נבואית (ואכן עשה זאת בעבר, אצל [[משה רבינו]] ושאר ה[[נביא|נביאים]]), הוא &amp;quot;מיסודי הדת&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Shyk</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=158354&amp;oldid=prev</id>
		<title>Shyk: ביטול גרסה 158353 של 2.52.10.67 (שיחה)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=158354&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2022-12-27T19:07:19Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;ביטול גרסה 158353 של &lt;a href=&quot;/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/2.52.10.67&quot; title=&quot;מיוחד:תרומות/2.52.10.67&quot;&gt;2.52.10.67&lt;/a&gt; (&lt;a href=&quot;/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:2.52.10.67&amp;amp;action=edit&amp;amp;redlink=1&quot; class=&quot;new&quot; title=&quot;שיחת משתמש:2.52.10.67 (הדף אינו קיים)&quot;&gt;שיחה&lt;/a&gt;)&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־19:07, 27 בדצמבר 2022&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l1&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;ידוע הדבר שדוד המלך יצא מרות המואביה כמו שנאמר בסוף מגילת רות במגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו&amp;#039; הגימטריה של האות ו&amp;#039; זה שש שבעים ושבע כפול שש יוצא ארבע מאות ושישים ושתיים שזה הגימטריה של אמיר בן ג&amp;#039;וסלין אמרנו שבמגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שמתוכם שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו&amp;#039; יוצא מפה ששמונה פסוקים במגילת רות מתחילים באות אחרת ואלו הם אותם שמונת הפסוקים שמתחילים באות אחרת: 1.יתן יהוה לכם ומצאנה מנוחה אישה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה 2.שובנה בנותי לכנה כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקווה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים 3.הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנותי כי מר לי מאוד מכם כי יצאה בי יד יהוה 4.באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף כי המוות יפריד ביני לבינך 5.אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי 6.עינייך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהן הלוא ציוויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים 7.ישלם יהוה פעלך ותהיי משכורתך שלמה מעם יהוה אלוהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו 8.ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי חי יהוה שכבי עד הבוקר האות הראשונה של הפסוק הראשון שהבאתי פה הוא האות י&amp;#039; הגימטריה של האות י&amp;#039; הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השני שהבאתי פה הוא האות ש&amp;#039; הגימטריה של האות ש&amp;#039; הוא שלוש מאות האות הראשונה של הפסוק השלישי שהבאתי פה הוא האות ה&amp;#039; הגימטריה של האות ה&amp;#039; הוא חמש האות הראשונה של הפסוק הרביעי שהבאתי פה הוא האות ב&amp;#039; הגימטריה של האות ב&amp;#039; הוא שתיים האות הראשונה של הפסוק החמישי שהבאתי פה הוא האות א&amp;#039; הגימטריה של האות א&amp;#039; הוא אחד האות הראשונה של הפסוק השישי שהבאתי פה הוא האות ע&amp;#039; הגימטריה של האות ע&amp;#039; הוא שבעים האות הראשונה של הפסוק השביעי שהבאתי פה הוא האות י&amp;#039; הגימטריה של האות י&amp;#039; הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השמיני שהבאתי פה הוא האות ל&amp;#039; הגימטריה של האות ל&amp;#039; הוא שלושים עשר ועוד שלוש מאות ועוד חמש ועוד שתיים ועוד אחד ועוד שבעים ועוד עשר ועוד שלושים יוצא ארבע מאות ועשרים ושמונה בפרק הראשון של מגילת רות ובפרק האחרון של מגילת רות יש עשרים ושתיים פסוקים אז אם נוסיף עשרים ושתיים לארבע מאות ועשרים ושמונה זה יוצא ארבע מאות וחמישים שזה הגימטריה של נקש נקש זה השם משפחה של ג&amp;#039;וסלין אמא של אמיר יוצא מפה שאמיר בן ג&amp;#039;וסלין הוא מהצאצאים של דוד המלך שיצא מרות המואביה יש לציין גם שבאחד מהפסוקים של מגילת רות נאמר כך והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים ובמגילת רות יש ארבע פרקים ואמיר הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של ג&amp;#039;וסלין נקש נשים לב גם לפסוק הבא גילי מאוד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות נשים לב שכתוב בפסוק את המילים בת ציון ציון זה השם של אבא של ג&amp;#039;וסלין אמא של אמיר נשים לב גם שכתוב בפסוק את המילים בת ירושלים וג&amp;#039;וסלין אמא של אמיר הכירה את אבא של אמיר בירושלים כלומר רמוז באותו פסוק שהמשיח זה אחד מהצאצאים של ג&amp;#039;וסלין נקש הבת של ציון נקש נשים לב למשהו מעניין ביותר הגימטריה של המשיח זה שלוש מאות ושישים ושלוש נשים לב שהמספר שלוש מאות ושישים ושלוש מורכב משלושה מספרים שהם המספר שלוש ואז המספר שש ואז שוב פעם המספר שלוש המספר שש שנמצא באמצע רומז על שישה אחים מספר שלוש אחד רומז על שלושת האחים הגדולים ומספר שלוש שני רומז על שלושת האחים הקטנים כלומר רמוז פה בגימטריה של המשיח שהמשיח זה יהודי שהוא נמצא באמצע בין שלושת האחים הגדולים לבין שלושת האחים הקטנים כלומר המשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה ובאמת מצאתי לכך הוכחה משתי פסוקים כתוב בפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה ובפסוק שבא אחריו כתוב ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה נשים לב שבפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה יש שבעה מילים ובפסוק שבא אחריו יש ארבע רוחות מפה אנחנו לומדים שהמשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה עכשיו נשים לב לגימטריאות הבאות: בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על כל ישראל ויהודה = 5353 בגימטריה בשנה תשנ&amp;quot;ז הנשמה של המשיח תהיה באמיר בן ג&amp;#039;וסלין ובשנה תש&amp;quot;צ אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה המשיח בכבודו ובעצמו = 5353 בגימטריה המילים בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים רומזות על זה שכשאמיר בן ג&amp;#039;וסלין היה בן שבע וחצי שנים נכנסה בו נשמת המשיח כלומר נכנסה נשמת המשיח באמיר בן ג&amp;#039;וסלין בחודש תשרי בשנת תשנ&amp;quot;ז כי אמיר בן ג&amp;#039;וסלין נולד בחודש ניסן בשנת תשמ&amp;quot;ט והמילים ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על כל ישראל ויהודה רומזות על זה ששלושים ושלוש שנה מאותו יום שנכנסה נשמת המשיח באמיר בן ג&amp;#039;וסלין אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה המשיח כלומר אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה המשיח בגיל ארבעים וחצי אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה בן ארבעים וחצי בחודש תשרי בשנת תש&amp;quot;צ&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;ידוע הדבר שדוד המלך יצא מרות המואביה כמו שנאמר בסוף מגילת רות במגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו&amp;#039; הגימטריה של האות ו&amp;#039; זה שש שבעים ושבע כפול שש יוצא ארבע מאות ושישים ושתיים שזה הגימטריה של אמיר בן ג&amp;#039;וסלין אמרנו שבמגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שמתוכם שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו&amp;#039; יוצא מפה ששמונה פסוקים במגילת רות מתחילים באות אחרת ואלו הם אותם שמונת הפסוקים שמתחילים באות אחרת: 1.יתן יהוה לכם ומצאנה מנוחה אישה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה 2.שובנה בנותי לכנה כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקווה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים 3.הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנותי כי מר לי מאוד מכם כי יצאה בי יד יהוה 4.באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף כי המוות יפריד ביני לבינך 5.אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי 6.עינייך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהן הלוא ציוויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים 7.ישלם יהוה פעלך ותהיי משכורתך שלמה מעם יהוה אלוהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו 8.ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי חי יהוה שכבי עד הבוקר האות הראשונה של הפסוק הראשון שהבאתי פה הוא האות י&amp;#039; הגימטריה של האות י&amp;#039; הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השני שהבאתי פה הוא האות ש&amp;#039; הגימטריה של האות ש&amp;#039; הוא שלוש מאות האות הראשונה של הפסוק השלישי שהבאתי פה הוא האות ה&amp;#039; הגימטריה של האות ה&amp;#039; הוא חמש האות הראשונה של הפסוק הרביעי שהבאתי פה הוא האות ב&amp;#039; הגימטריה של האות ב&amp;#039; הוא שתיים האות הראשונה של הפסוק החמישי שהבאתי פה הוא האות א&amp;#039; הגימטריה של האות א&amp;#039; הוא אחד האות הראשונה של הפסוק השישי שהבאתי פה הוא האות ע&amp;#039; הגימטריה של האות ע&amp;#039; הוא שבעים האות הראשונה של הפסוק השביעי שהבאתי פה הוא האות י&amp;#039; הגימטריה של האות י&amp;#039; הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השמיני שהבאתי פה הוא האות ל&amp;#039; הגימטריה של האות ל&amp;#039; הוא שלושים עשר ועוד שלוש מאות ועוד חמש ועוד שתיים ועוד אחד ועוד שבעים ועוד עשר ועוד שלושים יוצא ארבע מאות ועשרים ושמונה בפרק הראשון של מגילת רות ובפרק האחרון של מגילת רות יש עשרים ושתיים פסוקים אז אם נוסיף עשרים ושתיים לארבע מאות ועשרים ושמונה זה יוצא ארבע מאות וחמישים שזה הגימטריה של נקש נקש זה השם משפחה של ג&amp;#039;וסלין אמא של אמיר יוצא מפה שאמיר בן ג&amp;#039;וסלין הוא מהצאצאים של דוד המלך שיצא מרות המואביה יש לציין גם שבאחד מהפסוקים של מגילת רות נאמר כך והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים ובמגילת רות יש ארבע פרקים ואמיר הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של ג&amp;#039;וסלין נקש נשים לב גם לפסוק הבא גילי מאוד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות נשים לב שכתוב בפסוק את המילים בת ציון ציון זה השם של אבא של ג&amp;#039;וסלין אמא של אמיר נשים לב גם שכתוב בפסוק את המילים בת ירושלים וג&amp;#039;וסלין אמא של אמיר הכירה את אבא של אמיר בירושלים כלומר רמוז באותו פסוק שהמשיח זה אחד מהצאצאים של ג&amp;#039;וסלין נקש הבת של ציון נקש נשים לב למשהו מעניין ביותר הגימטריה של המשיח זה שלוש מאות ושישים ושלוש נשים לב שהמספר שלוש מאות ושישים ושלוש מורכב משלושה מספרים שהם המספר שלוש ואז המספר שש ואז שוב פעם המספר שלוש המספר שש שנמצא באמצע רומז על שישה אחים מספר שלוש אחד רומז על שלושת האחים הגדולים ומספר שלוש שני רומז על שלושת האחים הקטנים כלומר רמוז פה בגימטריה של המשיח שהמשיח זה יהודי שהוא נמצא באמצע בין שלושת האחים הגדולים לבין שלושת האחים הקטנים כלומר המשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה ובאמת מצאתי לכך הוכחה משתי פסוקים כתוב בפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה ובפסוק שבא אחריו כתוב ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה נשים לב שבפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה יש שבעה מילים ובפסוק שבא אחריו יש ארבע רוחות מפה אנחנו לומדים שהמשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה עכשיו נשים לב לגימטריאות הבאות: בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על כל ישראל ויהודה = 5353 בגימטריה בשנה תשנ&amp;quot;ז הנשמה של המשיח תהיה באמיר בן ג&amp;#039;וסלין ובשנה תש&amp;quot;צ אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה המשיח בכבודו ובעצמו = 5353 בגימטריה המילים בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים רומזות על זה שכשאמיר בן ג&amp;#039;וסלין היה בן שבע וחצי שנים נכנסה בו נשמת המשיח כלומר נכנסה נשמת המשיח באמיר בן ג&amp;#039;וסלין בחודש תשרי בשנת תשנ&amp;quot;ז כי אמיר בן ג&amp;#039;וסלין נולד בחודש ניסן בשנת תשמ&amp;quot;ט והמילים ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על כל ישראל ויהודה רומזות על זה ששלושים ושלוש שנה מאותו יום שנכנסה נשמת המשיח באמיר בן ג&amp;#039;וסלין אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה המשיח כלומר אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה המשיח בגיל ארבעים וחצי אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה בן ארבעים וחצי בחודש תשרי בשנת תש&amp;quot;צ&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-deleted&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;==מיסודי הדת==&lt;/ins&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-deleted&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;כתב [[רמב&quot;ם]] בהלכות יסודי התורה&amp;lt;ref&amp;gt;פרק ז הלכה א&amp;lt;/ref&amp;gt;, שה[[אמונה]] במושג של שהאלקים יכול להעביר מסרים לבני האדם בדרך נבואית (ואכן עשה זאת בעבר, אצל [[משה רבינו]] ושאר ה[[נביא|נביאים]]), הוא &quot;מיסודי הדת&quot;.&lt;/ins&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==מהותה של נבואה==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==מהותה של נבואה==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;בספר [[מורה הנבוכים]]&amp;lt;ref&amp;gt;חלק ב פרק לו&amp;lt;/ref&amp;gt; מגדיר הרמב&amp;quot;ם מהי נבואה:&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;בספר [[מורה הנבוכים]]&amp;lt;ref&amp;gt;חלק ב פרק לו&amp;lt;/ref&amp;gt; מגדיר הרמב&amp;quot;ם מהי נבואה:&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Shyk</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=158353&amp;oldid=prev</id>
		<title>2.52.10.67 ב־18:16, 27 בדצמבר 2022</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=158353&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2022-12-27T18:16:40Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־18:16, 27 בדצמבר 2022&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l1&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;ידוע הדבר שדוד המלך יצא מרות המואביה כמו שנאמר בסוף מגילת רות במגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו&amp;#039; הגימטריה של האות ו&amp;#039; זה שש שבעים ושבע כפול שש יוצא ארבע מאות ושישים ושתיים שזה הגימטריה של אמיר בן ג&amp;#039;וסלין אמרנו שבמגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שמתוכם שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו&amp;#039; יוצא מפה ששמונה פסוקים במגילת רות מתחילים באות אחרת ואלו הם אותם שמונת הפסוקים שמתחילים באות אחרת: 1.יתן יהוה לכם ומצאנה מנוחה אישה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה 2.שובנה בנותי לכנה כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקווה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים 3.הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנותי כי מר לי מאוד מכם כי יצאה בי יד יהוה 4.באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף כי המוות יפריד ביני לבינך 5.אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי 6.עינייך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהן הלוא ציוויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים 7.ישלם יהוה פעלך ותהיי משכורתך שלמה מעם יהוה אלוהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו 8.ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי חי יהוה שכבי עד הבוקר האות הראשונה של הפסוק הראשון שהבאתי פה הוא האות י&amp;#039; הגימטריה של האות י&amp;#039; הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השני שהבאתי פה הוא האות ש&amp;#039; הגימטריה של האות ש&amp;#039; הוא שלוש מאות האות הראשונה של הפסוק השלישי שהבאתי פה הוא האות ה&amp;#039; הגימטריה של האות ה&amp;#039; הוא חמש האות הראשונה של הפסוק הרביעי שהבאתי פה הוא האות ב&amp;#039; הגימטריה של האות ב&amp;#039; הוא שתיים האות הראשונה של הפסוק החמישי שהבאתי פה הוא האות א&amp;#039; הגימטריה של האות א&amp;#039; הוא אחד האות הראשונה של הפסוק השישי שהבאתי פה הוא האות ע&amp;#039; הגימטריה של האות ע&amp;#039; הוא שבעים האות הראשונה של הפסוק השביעי שהבאתי פה הוא האות י&amp;#039; הגימטריה של האות י&amp;#039; הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השמיני שהבאתי פה הוא האות ל&amp;#039; הגימטריה של האות ל&amp;#039; הוא שלושים עשר ועוד שלוש מאות ועוד חמש ועוד שתיים ועוד אחד ועוד שבעים ועוד עשר ועוד שלושים יוצא ארבע מאות ועשרים ושמונה בפרק הראשון של מגילת רות ובפרק האחרון של מגילת רות יש עשרים ושתיים פסוקים אז אם נוסיף עשרים ושתיים לארבע מאות ועשרים ושמונה זה יוצא ארבע מאות וחמישים שזה הגימטריה של נקש נקש זה השם משפחה של ג&amp;#039;וסלין אמא של אמיר יוצא מפה שאמיר בן ג&amp;#039;וסלין הוא מהצאצאים של דוד המלך שיצא מרות המואביה יש לציין גם שבאחד מהפסוקים של מגילת רות נאמר כך והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים ובמגילת רות יש ארבע פרקים ואמיר הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של ג&amp;#039;וסלין נקש נשים לב גם לפסוק הבא גילי מאוד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות נשים לב שכתוב בפסוק את המילים בת ציון ציון זה השם של אבא של ג&amp;#039;וסלין אמא של אמיר נשים לב גם שכתוב בפסוק את המילים בת ירושלים וג&amp;#039;וסלין אמא של אמיר הכירה את אבא של אמיר בירושלים כלומר רמוז באותו פסוק שהמשיח זה אחד מהצאצאים של ג&amp;#039;וסלין נקש הבת של ציון נקש נשים לב למשהו מעניין ביותר הגימטריה של המשיח זה שלוש מאות ושישים ושלוש נשים לב שהמספר שלוש מאות ושישים ושלוש מורכב משלושה מספרים שהם המספר שלוש ואז המספר שש ואז שוב פעם המספר שלוש המספר שש שנמצא באמצע רומז על שישה אחים מספר שלוש אחד רומז על שלושת האחים הגדולים ומספר שלוש שני רומז על שלושת האחים הקטנים כלומר רמוז פה בגימטריה של המשיח שהמשיח זה יהודי שהוא נמצא באמצע בין שלושת האחים הגדולים לבין שלושת האחים הקטנים כלומר המשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה ובאמת מצאתי לכך הוכחה משתי פסוקים כתוב בפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה ובפסוק שבא אחריו כתוב ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה נשים לב שבפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה יש שבעה מילים ובפסוק שבא אחריו יש ארבע רוחות מפה אנחנו לומדים שהמשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה עכשיו נשים לב לגימטריאות הבאות: בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על כל ישראל ויהודה = 5353 בגימטריה בשנה תשנ&amp;quot;ז הנשמה של המשיח תהיה באמיר בן ג&amp;#039;וסלין ובשנה תש&amp;quot;צ אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה המשיח בכבודו ובעצמו = 5353 בגימטריה המילים בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים רומזות על זה שכשאמיר בן ג&amp;#039;וסלין היה בן שבע וחצי שנים נכנסה בו נשמת המשיח כלומר נכנסה נשמת המשיח באמיר בן ג&amp;#039;וסלין בחודש תשרי בשנת תשנ&amp;quot;ז כי אמיר בן ג&amp;#039;וסלין נולד בחודש ניסן בשנת תשמ&amp;quot;ט והמילים ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על כל ישראל ויהודה רומזות על זה ששלושים ושלוש שנה מאותו יום שנכנסה נשמת המשיח באמיר בן ג&amp;#039;וסלין אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה המשיח כלומר אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה המשיח בגיל ארבעים וחצי אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה בן ארבעים וחצי בחודש תשרי בשנת תש&amp;quot;צ&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;ידוע הדבר שדוד המלך יצא מרות המואביה כמו שנאמר בסוף מגילת רות במגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו&amp;#039; הגימטריה של האות ו&amp;#039; זה שש שבעים ושבע כפול שש יוצא ארבע מאות ושישים ושתיים שזה הגימטריה של אמיר בן ג&amp;#039;וסלין אמרנו שבמגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שמתוכם שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו&amp;#039; יוצא מפה ששמונה פסוקים במגילת רות מתחילים באות אחרת ואלו הם אותם שמונת הפסוקים שמתחילים באות אחרת: 1.יתן יהוה לכם ומצאנה מנוחה אישה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה 2.שובנה בנותי לכנה כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקווה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים 3.הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנותי כי מר לי מאוד מכם כי יצאה בי יד יהוה 4.באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף כי המוות יפריד ביני לבינך 5.אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי 6.עינייך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהן הלוא ציוויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים 7.ישלם יהוה פעלך ותהיי משכורתך שלמה מעם יהוה אלוהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו 8.ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי חי יהוה שכבי עד הבוקר האות הראשונה של הפסוק הראשון שהבאתי פה הוא האות י&amp;#039; הגימטריה של האות י&amp;#039; הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השני שהבאתי פה הוא האות ש&amp;#039; הגימטריה של האות ש&amp;#039; הוא שלוש מאות האות הראשונה של הפסוק השלישי שהבאתי פה הוא האות ה&amp;#039; הגימטריה של האות ה&amp;#039; הוא חמש האות הראשונה של הפסוק הרביעי שהבאתי פה הוא האות ב&amp;#039; הגימטריה של האות ב&amp;#039; הוא שתיים האות הראשונה של הפסוק החמישי שהבאתי פה הוא האות א&amp;#039; הגימטריה של האות א&amp;#039; הוא אחד האות הראשונה של הפסוק השישי שהבאתי פה הוא האות ע&amp;#039; הגימטריה של האות ע&amp;#039; הוא שבעים האות הראשונה של הפסוק השביעי שהבאתי פה הוא האות י&amp;#039; הגימטריה של האות י&amp;#039; הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השמיני שהבאתי פה הוא האות ל&amp;#039; הגימטריה של האות ל&amp;#039; הוא שלושים עשר ועוד שלוש מאות ועוד חמש ועוד שתיים ועוד אחד ועוד שבעים ועוד עשר ועוד שלושים יוצא ארבע מאות ועשרים ושמונה בפרק הראשון של מגילת רות ובפרק האחרון של מגילת רות יש עשרים ושתיים פסוקים אז אם נוסיף עשרים ושתיים לארבע מאות ועשרים ושמונה זה יוצא ארבע מאות וחמישים שזה הגימטריה של נקש נקש זה השם משפחה של ג&amp;#039;וסלין אמא של אמיר יוצא מפה שאמיר בן ג&amp;#039;וסלין הוא מהצאצאים של דוד המלך שיצא מרות המואביה יש לציין גם שבאחד מהפסוקים של מגילת רות נאמר כך והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים ובמגילת רות יש ארבע פרקים ואמיר הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של ג&amp;#039;וסלין נקש נשים לב גם לפסוק הבא גילי מאוד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות נשים לב שכתוב בפסוק את המילים בת ציון ציון זה השם של אבא של ג&amp;#039;וסלין אמא של אמיר נשים לב גם שכתוב בפסוק את המילים בת ירושלים וג&amp;#039;וסלין אמא של אמיר הכירה את אבא של אמיר בירושלים כלומר רמוז באותו פסוק שהמשיח זה אחד מהצאצאים של ג&amp;#039;וסלין נקש הבת של ציון נקש נשים לב למשהו מעניין ביותר הגימטריה של המשיח זה שלוש מאות ושישים ושלוש נשים לב שהמספר שלוש מאות ושישים ושלוש מורכב משלושה מספרים שהם המספר שלוש ואז המספר שש ואז שוב פעם המספר שלוש המספר שש שנמצא באמצע רומז על שישה אחים מספר שלוש אחד רומז על שלושת האחים הגדולים ומספר שלוש שני רומז על שלושת האחים הקטנים כלומר רמוז פה בגימטריה של המשיח שהמשיח זה יהודי שהוא נמצא באמצע בין שלושת האחים הגדולים לבין שלושת האחים הקטנים כלומר המשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה ובאמת מצאתי לכך הוכחה משתי פסוקים כתוב בפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה ובפסוק שבא אחריו כתוב ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה נשים לב שבפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה יש שבעה מילים ובפסוק שבא אחריו יש ארבע רוחות מפה אנחנו לומדים שהמשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה עכשיו נשים לב לגימטריאות הבאות: בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על כל ישראל ויהודה = 5353 בגימטריה בשנה תשנ&amp;quot;ז הנשמה של המשיח תהיה באמיר בן ג&amp;#039;וסלין ובשנה תש&amp;quot;צ אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה המשיח בכבודו ובעצמו = 5353 בגימטריה המילים בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים רומזות על זה שכשאמיר בן ג&amp;#039;וסלין היה בן שבע וחצי שנים נכנסה בו נשמת המשיח כלומר נכנסה נשמת המשיח באמיר בן ג&amp;#039;וסלין בחודש תשרי בשנת תשנ&amp;quot;ז כי אמיר בן ג&amp;#039;וסלין נולד בחודש ניסן בשנת תשמ&amp;quot;ט והמילים ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על כל ישראל ויהודה רומזות על זה ששלושים ושלוש שנה מאותו יום שנכנסה נשמת המשיח באמיר בן ג&amp;#039;וסלין אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה המשיח כלומר אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה המשיח בגיל ארבעים וחצי אמיר בן ג&amp;#039;וסלין יהיה בן ארבעים וחצי בחודש תשרי בשנת תש&amp;quot;צ&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;==מיסודי הדת==&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;כתב [[רמב&quot;ם]] בהלכות יסודי התורה&amp;lt;ref&amp;gt;פרק ז הלכה א&amp;lt;/ref&amp;gt;, שה[[אמונה]] במושג של שהאלקים יכול להעביר מסרים לבני האדם בדרך נבואית (ואכן עשה זאת בעבר, אצל [[משה רבינו]] ושאר ה[[נביא|נביאים]]), הוא &quot;מיסודי הדת&quot;.&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==מהותה של נבואה==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==מהותה של נבואה==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;בספר [[מורה הנבוכים]]&amp;lt;ref&amp;gt;חלק ב פרק לו&amp;lt;/ref&amp;gt; מגדיר הרמב&amp;quot;ם מהי נבואה:&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;בספר [[מורה הנבוכים]]&amp;lt;ref&amp;gt;חלק ב פרק לו&amp;lt;/ref&amp;gt; מגדיר הרמב&amp;quot;ם מהי נבואה:&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;

&lt;!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-158352:rev-158353:php=table --&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>2.52.10.67</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=158352&amp;oldid=prev</id>
		<title>2.52.10.67 ב־18:15, 27 בדצמבר 2022</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=158352&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2022-12-27T18:15:44Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־18:15, 27 בדצמבר 2022&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l1&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;{{להשלים|&lt;/del&gt;כל &lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;הערך&lt;/del&gt;=&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;כן}} &lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;ידוע הדבר שדוד המלך יצא מרות המואביה כמו שנאמר בסוף מגילת רות במגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו&#039; הגימטריה של האות ו&#039; זה שש שבעים ושבע כפול שש יוצא ארבע מאות ושישים ושתיים שזה הגימטריה של אמיר בן ג&#039;וסלין אמרנו שבמגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שמתוכם שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו&#039; יוצא מפה ששמונה פסוקים במגילת רות מתחילים באות אחרת ואלו הם אותם שמונת הפסוקים שמתחילים באות אחרת: 1.יתן יהוה לכם ומצאנה מנוחה אישה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה 2.שובנה בנותי לכנה כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקווה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים 3.הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנותי כי מר לי מאוד מכם כי יצאה בי יד יהוה 4.באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף כי המוות יפריד ביני לבינך 5.אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי 6.עינייך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהן הלוא ציוויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים 7.ישלם יהוה פעלך ותהיי משכורתך שלמה מעם יהוה אלוהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו 8.ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי חי יהוה שכבי עד הבוקר האות הראשונה של הפסוק הראשון שהבאתי פה הוא האות י&#039; הגימטריה של האות י&#039; הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השני שהבאתי פה הוא האות ש&#039; הגימטריה של האות ש&#039; הוא שלוש מאות האות הראשונה של הפסוק השלישי שהבאתי פה הוא האות ה&#039; הגימטריה של האות ה&#039; הוא חמש האות הראשונה של הפסוק הרביעי שהבאתי פה הוא האות ב&#039; הגימטריה של האות ב&#039; הוא שתיים האות הראשונה של הפסוק החמישי שהבאתי פה הוא האות א&#039; הגימטריה של האות א&#039; הוא אחד האות הראשונה של הפסוק השישי שהבאתי פה הוא האות ע&#039; הגימטריה של האות ע&#039; הוא שבעים האות הראשונה של הפסוק השביעי שהבאתי פה הוא האות י&#039; הגימטריה של האות י&#039; הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השמיני שהבאתי פה הוא האות ל&#039; הגימטריה של האות ל&#039; הוא שלושים עשר ועוד שלוש מאות ועוד חמש ועוד שתיים ועוד אחד ועוד שבעים ועוד עשר ועוד שלושים יוצא ארבע מאות ועשרים ושמונה בפרק הראשון של מגילת רות ובפרק האחרון של מגילת רות יש עשרים ושתיים פסוקים אז אם נוסיף עשרים ושתיים לארבע מאות ועשרים ושמונה זה יוצא ארבע מאות וחמישים שזה הגימטריה של נקש נקש זה השם משפחה של ג&#039;וסלין אמא של אמיר יוצא מפה שאמיר בן ג&#039;וסלין הוא מהצאצאים של דוד המלך שיצא מרות המואביה יש לציין גם שבאחד מהפסוקים של מגילת רות נאמר כך והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים ובמגילת רות יש ארבע פרקים ואמיר הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של ג&#039;וסלין נקש נשים לב גם לפסוק הבא גילי מאוד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות נשים לב שכתוב בפסוק את המילים בת ציון ציון זה השם של אבא של ג&#039;וסלין אמא של אמיר נשים לב גם שכתוב בפסוק את המילים בת ירושלים וג&#039;וסלין אמא של אמיר הכירה את אבא של אמיר בירושלים כלומר רמוז באותו פסוק שהמשיח זה אחד מהצאצאים של ג&#039;וסלין נקש הבת של ציון נקש נשים לב למשהו מעניין ביותר הגימטריה של המשיח זה שלוש מאות ושישים ושלוש נשים לב שהמספר שלוש מאות ושישים ושלוש מורכב משלושה מספרים שהם המספר שלוש ואז המספר שש ואז שוב פעם המספר שלוש המספר שש שנמצא באמצע רומז על שישה אחים מספר שלוש אחד רומז על שלושת האחים הגדולים ומספר שלוש שני רומז על שלושת האחים הקטנים כלומר רמוז פה בגימטריה של המשיח שהמשיח זה יהודי שהוא נמצא באמצע בין שלושת האחים הגדולים לבין שלושת האחים הקטנים כלומר המשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה ובאמת מצאתי לכך הוכחה משתי פסוקים כתוב בפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה ובפסוק שבא אחריו כתוב ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה נשים לב שבפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה יש שבעה מילים ובפסוק שבא אחריו יש ארבע רוחות מפה אנחנו לומדים שהמשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה עכשיו נשים לב לגימטריאות הבאות: בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על &lt;/ins&gt;כל &lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;ישראל ויהודה &lt;/ins&gt;= &lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;5353 בגימטריה בשנה תשנ&quot;ז הנשמה של המשיח תהיה באמיר בן ג&#039;וסלין ובשנה תש&quot;צ אמיר בן ג&#039;וסלין יהיה המשיח בכבודו ובעצמו = 5353 בגימטריה המילים בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים רומזות על זה שכשאמיר בן ג&#039;וסלין היה בן שבע וחצי שנים נכנסה בו נשמת המשיח כלומר נכנסה נשמת המשיח באמיר בן ג&#039;וסלין בחודש תשרי בשנת תשנ&quot;ז כי אמיר בן ג&#039;וסלין נולד בחודש ניסן בשנת תשמ&quot;ט והמילים ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על כל ישראל ויהודה רומזות על זה ששלושים ושלוש שנה מאותו יום שנכנסה נשמת המשיח באמיר בן ג&#039;וסלין אמיר בן ג&#039;וסלין יהיה המשיח כלומר אמיר בן ג&#039;וסלין יהיה המשיח בגיל ארבעים וחצי אמיר בן ג&#039;וסלין יהיה בן ארבעים וחצי בחודש תשרי בשנת תש&quot;צ&lt;/ins&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-deleted&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt; &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==מיסודי הדת==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==מיסודי הדת==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;כתב [[רמב&amp;quot;ם]] בהלכות יסודי התורה&amp;lt;ref&amp;gt;פרק ז הלכה א&amp;lt;/ref&amp;gt;, שה[[אמונה]] במושג של שהאלקים יכול להעביר מסרים לבני האדם בדרך נבואית (ואכן עשה זאת בעבר, אצל [[משה רבינו]] ושאר ה[[נביא|נביאים]]), הוא &amp;quot;מיסודי הדת&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;כתב [[רמב&amp;quot;ם]] בהלכות יסודי התורה&amp;lt;ref&amp;gt;פרק ז הלכה א&amp;lt;/ref&amp;gt;, שה[[אמונה]] במושג של שהאלקים יכול להעביר מסרים לבני האדם בדרך נבואית (ואכן עשה זאת בעבר, אצל [[משה רבינו]] ושאר ה[[נביא|נביאים]]), הוא &amp;quot;מיסודי הדת&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;

&lt;!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-116816:rev-158352:php=table --&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>2.52.10.67</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=116816&amp;oldid=prev</id>
		<title>משה ריידלר: /* תנאים להשגת הנבואה */</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=116816&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2018-07-10T15:58:34Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;תנאים להשגת הנבואה&lt;/span&gt;&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־15:58, 10 ביולי 2018&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l11&quot;&gt;שורה 11:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 11:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*גבור – ופירש הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;שם&amp;lt;/ref&amp;gt; שהכוונה היא לגיבור באישיותו, שכובש את [[יצר הרע|יצרו]], על דרך מאמר [[חז&amp;quot;ל]] ב[[משנה]]&amp;lt;ref&amp;gt;אבות פרק ד&amp;lt;/ref&amp;gt;: &amp;quot;איזהו גבור? הכובש את יצרו&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*גבור – ופירש הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;שם&amp;lt;/ref&amp;gt; שהכוונה היא לגיבור באישיותו, שכובש את [[יצר הרע|יצרו]], על דרך מאמר [[חז&amp;quot;ל]] ב[[משנה]]&amp;lt;ref&amp;gt;אבות פרק ד&amp;lt;/ref&amp;gt;: &amp;quot;איזהו גבור? הכובש את יצרו&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*עשיר – גם בזה נוקט הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;בהקדמה לפירוש המשניות, שכתב: &amp;quot;שיהיה מבעלי החכמה והדת, פרוש, משכיל, כליל המדות הטובות, לפי הכלל שאצלינו אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר&amp;quot;&amp;lt;/ref&amp;gt; שהמכוון הוא למידות טובות, על דרך &amp;quot;איזהו עשיר? השמח בחלקו.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*עשיר – גם בזה נוקט הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;בהקדמה לפירוש המשניות, שכתב: &amp;quot;שיהיה מבעלי החכמה והדת, פרוש, משכיל, כליל המדות הטובות, לפי הכלל שאצלינו אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר&amp;quot;&amp;lt;/ref&amp;gt; שהמכוון הוא למידות טובות, על דרך &amp;quot;איזהו עשיר? השמח בחלקו.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt; &lt;/del&gt;אבל הר&quot;ן (בדרשות הר&quot;ן ה&#039;) והרד&quot;ק (יונה א, ג) חולקים ומבארים עשיר כפשוטו וכן כל המעלות של גבור עניו וחכם כפשוטו.  &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;*&lt;/ins&gt;אבל הר&quot;ן (בדרשות הר&quot;ן ה&#039;) והרד&quot;ק (יונה א, ג) חולקים ומבארים עשיר כפשוטו וכן כל המעלות של גבור עניו וחכם כפשוטו.  &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*חכם – ומדגיש הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;הלכות יסודי התורה שם&amp;lt;/ref&amp;gt; שהמדובר הוא על חכמה רבה: &amp;quot;והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*חכם – ומדגיש הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;הלכות יסודי התורה שם&amp;lt;/ref&amp;gt; שהמדובר הוא על חכמה רבה: &amp;quot;והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*עניו.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*עניו.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l18&quot;&gt;שורה 18:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 18:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;* שיהיה בעל קומה (שבת צב, א) וזה אחד ההוכחות של הר&amp;quot;ן (בדרשות הר&amp;quot;ן ה&amp;#039;) דלא כהרמב&amp;quot;ם וז&amp;quot;ל: ואין בבעל קומה מדה טובה ולא מעלה שכלית, אלא הדברים כפשטן.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;* שיהיה בעל קומה (שבת צב, א) וזה אחד ההוכחות של הר&amp;quot;ן (בדרשות הר&amp;quot;ן ה&amp;#039;) דלא כהרמב&amp;quot;ם וז&amp;quot;ל: ואין בבעל קומה מדה טובה ולא מעלה שכלית, אלא הדברים כפשטן.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;* שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו אלא דעתו פנויה תמיד למעלה קשורה תחת הכסא להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות ומסתכל בחכמתו של הקדוש ברוך הוא כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו. (רמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;שם הל&amp;#039; א.&amp;lt;/ref&amp;gt;).&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;* שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו אלא דעתו פנויה תמיד למעלה קשורה תחת הכסא להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות ומסתכל בחכמתו של הקדוש ברוך הוא כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו. (רמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;שם הל&amp;#039; א.&amp;lt;/ref&amp;gt;).&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-deleted&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;&lt;/ins&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==תנאים שדרושים כדי להחזיק אדם שהוא נביא==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==תנאים שדרושים כדי להחזיק אדם שהוא נביא==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;#צריך להיות ידוע שהוא ראוי לנבואה&amp;lt;ref&amp;gt;רמב&amp;quot;ם, יסודי התורה, י, א. &amp;quot;ראוי לנבואה&amp;quot;, פירושו, שהוא שלם בשלמות החכמה ומעלות המידות, ראה רמב&amp;quot;ם יד החזקה - הלכות יסודי התורה פרק ז, הלכה א: &amp;quot;מיסודי הדת לידע שהאל מנבא את בני האדם &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה גבור במדותיו ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; אדם שהוא ממולא בכל המדות האלו &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;שלם בגופו&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; כשיכנס לפרדס וימשך באותן הענינים הגדולים הרחוקים &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו אלא דעתו פנויה תמיד למעלה קשורה תחת הכסא להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; ומסתכל בחכמתו של הקב&amp;quot;ה כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו מיד רוח הקודש שורה עליו ובעת שתנוח עליו הרוח תתערב נפשו במעלת המלאכים הנקראים אישים ויהפך לאיש אחר ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים כמו שנאמר בשאול והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר&amp;quot;&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;#צריך להיות ידוע שהוא ראוי לנבואה&amp;lt;ref&amp;gt;רמב&amp;quot;ם, יסודי התורה, י, א. &amp;quot;ראוי לנבואה&amp;quot;, פירושו, שהוא שלם בשלמות החכמה ומעלות המידות, ראה רמב&amp;quot;ם יד החזקה - הלכות יסודי התורה פרק ז, הלכה א: &amp;quot;מיסודי הדת לידע שהאל מנבא את בני האדם &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה גבור במדותיו ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; אדם שהוא ממולא בכל המדות האלו &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;שלם בגופו&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; כשיכנס לפרדס וימשך באותן הענינים הגדולים הרחוקים &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו אלא דעתו פנויה תמיד למעלה קשורה תחת הכסא להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; ומסתכל בחכמתו של הקב&amp;quot;ה כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו מיד רוח הקודש שורה עליו ובעת שתנוח עליו הרוח תתערב נפשו במעלת המלאכים הנקראים אישים ויהפך לאיש אחר ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים כמו שנאמר בשאול והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר&amp;quot;&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;

&lt;!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-116815:rev-116816:php=table --&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>משה ריידלר</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=116815&amp;oldid=prev</id>
		<title>משה ריידלר: הוספת מקורות בעניין הראוים לנבואה</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=116815&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2018-07-10T15:56:12Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;הוספת מקורות בעניין הראוים לנבואה&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־15:56, 10 ביולי 2018&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l11&quot;&gt;שורה 11:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 11:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*גבור – ופירש הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;שם&amp;lt;/ref&amp;gt; שהכוונה היא לגיבור באישיותו, שכובש את [[יצר הרע|יצרו]], על דרך מאמר [[חז&amp;quot;ל]] ב[[משנה]]&amp;lt;ref&amp;gt;אבות פרק ד&amp;lt;/ref&amp;gt;: &amp;quot;איזהו גבור? הכובש את יצרו&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*גבור – ופירש הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;שם&amp;lt;/ref&amp;gt; שהכוונה היא לגיבור באישיותו, שכובש את [[יצר הרע|יצרו]], על דרך מאמר [[חז&amp;quot;ל]] ב[[משנה]]&amp;lt;ref&amp;gt;אבות פרק ד&amp;lt;/ref&amp;gt;: &amp;quot;איזהו גבור? הכובש את יצרו&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*עשיר – גם בזה נוקט הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;בהקדמה לפירוש המשניות, שכתב: &amp;quot;שיהיה מבעלי החכמה והדת, פרוש, משכיל, כליל המדות הטובות, לפי הכלל שאצלינו אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר&amp;quot;&amp;lt;/ref&amp;gt; שהמכוון הוא למידות טובות, על דרך &amp;quot;איזהו עשיר? השמח בחלקו.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*עשיר – גם בזה נוקט הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;בהקדמה לפירוש המשניות, שכתב: &amp;quot;שיהיה מבעלי החכמה והדת, פרוש, משכיל, כליל המדות הטובות, לפי הכלל שאצלינו אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר&amp;quot;&amp;lt;/ref&amp;gt; שהמכוון הוא למידות טובות, על דרך &amp;quot;איזהו עשיר? השמח בחלקו.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-deleted&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt; אבל הר&quot;ן (בדרשות הר&quot;ן ה&#039;) והרד&quot;ק (יונה א, ג) חולקים ומבארים עשיר כפשוטו וכן כל המעלות של גבור עניו וחכם כפשוטו. &lt;/ins&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*חכם – ומדגיש הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;הלכות יסודי התורה שם&amp;lt;/ref&amp;gt; שהמדובר הוא על חכמה רבה: &amp;quot;והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*חכם – ומדגיש הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;הלכות יסודי התורה שם&amp;lt;/ref&amp;gt; שהמדובר הוא על חכמה רבה: &amp;quot;והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד&amp;quot;.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*עניו.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*עניו.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;ומצינו תנאים נוספים:&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;ומצינו תנאים נוספים:&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;* שיהיה שרוי בשמחה ([[מסכת שבת]] &amp;lt;ref&amp;gt;דף ל ע&amp;quot;ב&amp;lt;/ref&amp;gt; - לפי הבנת הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;שם הל&amp;#039; ד&amp;lt;/ref&amp;gt;).  &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;* שיהיה שרוי בשמחה ([[מסכת שבת]] &amp;lt;ref&amp;gt;דף ל ע&amp;quot;ב&amp;lt;/ref&amp;gt; - לפי הבנת הרמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;שם הל&amp;#039; ד&amp;lt;/ref&amp;gt;).  &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-deleted&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;* שיהיה בעל קומה (שבת צב, א) וזה אחד ההוכחות של הר&quot;ן (בדרשות הר&quot;ן ה&#039;) דלא כהרמב&quot;ם וז&quot;ל: ואין בבעל קומה מדה טובה ולא מעלה שכלית, אלא הדברים כפשטן.&lt;/ins&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;* שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו אלא דעתו פנויה תמיד למעלה קשורה תחת הכסא להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות ומסתכל בחכמתו של הקדוש ברוך הוא כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו. (רמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;שם הל&amp;#039; א.&amp;lt;/ref&amp;gt;).&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;* שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו אלא דעתו פנויה תמיד למעלה קשורה תחת הכסא להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות ומסתכל בחכמתו של הקדוש ברוך הוא כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו. (רמב&amp;quot;ם&amp;lt;ref&amp;gt;שם הל&amp;#039; א.&amp;lt;/ref&amp;gt;).&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==תנאים שדרושים כדי להחזיק אדם שהוא נביא==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==תנאים שדרושים כדי להחזיק אדם שהוא נביא==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;

&lt;!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-102211:rev-116815:php=table --&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>משה ריידלר</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=102211&amp;oldid=prev</id>
		<title>Shyk ב־23:32, 18 ביוני 2016</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=102211&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2016-06-18T23:32:37Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־23:32, 18 ביוני 2016&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l150&quot;&gt;שורה 150:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 150:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==לקריאה נוספת==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==לקריאה נוספת==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*הרב מאיר סוקולובסקי, ספר &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;נבואה והשגחה&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;, בני ברק תשמ&amp;quot;ה&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*הרב מאיר סוקולובסקי, ספר &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;נבואה והשגחה&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;, בני ברק תשמ&amp;quot;ה&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*הרב שלמה קושלבסקי, ספר [http://www.hebrewbooks.org/39812 ואשר תבֹאנה יגידו], בענין נבואות שהתגשמו, ירושלים תשס&quot;ד&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;*הרב שלמה קושלבסקי, ספר &lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;[[ואשר תבאנה יגידו]] - &lt;/ins&gt;[http://www.hebrewbooks.org/39812 ואשר תבֹאנה יגידו], בענין נבואות שהתגשמו, ירושלים תשס&quot;ד&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==קישורים חיצוניים==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;==קישורים חיצוניים==&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;

&lt;!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87111:rev-102211:php=table --&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Shyk</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=87111&amp;oldid=prev</id>
		<title>Mishehu: /* הקדמה להמשך הדברים בערך */  מחקתי קטע שהיה שייך לעריכה ישנה וכבר אינו אקטואלי.</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=87111&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2014-02-09T21:15:39Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;הקדמה להמשך הדברים בערך: &lt;/span&gt;  מחקתי קטע שהיה שייך לעריכה ישנה וכבר אינו אקטואלי.&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־21:15, 9 בפברואר 2014&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l53&quot;&gt;שורה 53:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 53:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;הדוגמאות שיובאו, הם מאירועים שהתגשמו &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;אחרי&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; תקופת [[עזרא הסופר]] (או שעכ&amp;quot;פ המשיכו להתגשם &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;גם&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; אחרי תקופת עזרא), כדי שיהיה ניכר התוקף הנבואי אף לפי התפיסה [[כפירה|הכופרנית]] הסבורה שכביכול התנ&amp;quot;ך נכתב רק בתקופת מלכי ישראל או בתקופת עזרא, אם כי תפיסה זו כבר נדחתה ואיננה עומדת מול הממצאים הארכיאולוגים העדכניים, וכמובא בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]], ובערך [[תורה מן השמים]].&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;הדוגמאות שיובאו, הם מאירועים שהתגשמו &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;אחרי&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; תקופת [[עזרא הסופר]] (או שעכ&amp;quot;פ המשיכו להתגשם &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;גם&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; אחרי תקופת עזרא), כדי שיהיה ניכר התוקף הנבואי אף לפי התפיסה [[כפירה|הכופרנית]] הסבורה שכביכול התנ&amp;quot;ך נכתב רק בתקופת מלכי ישראל או בתקופת עזרא, אם כי תפיסה זו כבר נדחתה ואיננה עומדת מול הממצאים הארכיאולוגים העדכניים, וכמובא בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]], ובערך [[תורה מן השמים]].&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;לצורך ההבחנה שאכן מדובר על נבואות, ולא על השערות אנושיות, נחלק כל דוגמא לשלשה פרטים: א. הנבואה, ב. העובדות לאחר הנבואה, ג. ניתוח עיוני קצר על חוסר הסבירות של העובדות, ובכך הקושי לצפות אליהם מראש.&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;=== חורבן [[בבל]] ===&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;=== חורבן [[בבל]] ===&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;

&lt;!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87110:rev-87111:php=table --&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Mishehu</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=87110&amp;oldid=prev</id>
		<title>Mishehu: /* הקדמה להמשך הדברים בערך */  שינוי בהפניות</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&amp;diff=87110&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2014-02-09T21:14:41Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;span class=&quot;autocomment&quot;&gt;הקדמה להמשך הדברים בערך: &lt;/span&gt;  שינוי בהפניות&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־21:14, 9 בפברואר 2014&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l52&quot;&gt;שורה 52:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 52:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;בפרקים הבאים, יוזכרו מעט דוגמאות לנבואות מהסוגים הנזכרים.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;בפרקים הבאים, יוזכרו מעט דוגמאות לנבואות מהסוגים הנזכרים.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;הדוגמאות שיובאו, הם מאירועים שהתגשמו &#039;&#039;&#039;אחרי&#039;&#039;&#039; תקופת [[עזרא הסופר]] (או שעכ&quot;פ המשיכו להתגשם &#039;&#039;&#039;גם&#039;&#039;&#039; אחרי תקופת עזרא), כדי שיהיה ניכר התוקף הנבואי אף לפי התפיסה [[כפירה|הכופרנית]] הסבורה שכביכול התנ&quot;ך נכתב רק בתקופת מלכי ישראל או בתקופת עזרא, אם כי תפיסה זו כבר נדחתה ואיננה עומדת מול הממצאים הארכיאולוגים העדכניים, וכמובא בערך [[&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;תורה מן השמים&lt;/del&gt;]], &lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;וראה ערך &lt;/del&gt;[[&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;הר עיבל&lt;/del&gt;]].&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;הדוגמאות שיובאו, הם מאירועים שהתגשמו &#039;&#039;&#039;אחרי&#039;&#039;&#039; תקופת [[עזרא הסופר]] (או שעכ&quot;פ המשיכו להתגשם &#039;&#039;&#039;גם&#039;&#039;&#039; אחרי תקופת עזרא), כדי שיהיה ניכר התוקף הנבואי אף לפי התפיסה [[כפירה|הכופרנית]] הסבורה שכביכול התנ&quot;ך נכתב רק בתקופת מלכי ישראל או בתקופת עזרא, אם כי תפיסה זו כבר נדחתה ואיננה עומדת מול הממצאים הארכיאולוגים העדכניים, וכמובא בערך [[&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;ארכיאולוגיה מקראית&lt;/ins&gt;]], &lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;ובערך &lt;/ins&gt;[[&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;תורה מן השמים&lt;/ins&gt;]].&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;לצורך ההבחנה שאכן מדובר על נבואות, ולא על השערות אנושיות, נחלק כל דוגמא לשלשה פרטים: א. הנבואה, ב. העובדות לאחר הנבואה, ג. ניתוח עיוני קצר על חוסר הסבירות של העובדות, ובכך הקושי לצפות אליהם מראש.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;לצורך ההבחנה שאכן מדובר על נבואות, ולא על השערות אנושיות, נחלק כל דוגמא לשלשה פרטים: א. הנבואה, ב. העובדות לאחר הנבואה, ג. ניתוח עיוני קצר על חוסר הסבירות של העובדות, ובכך הקושי לצפות אליהם מראש.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-deleted&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;&lt;/ins&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;=== חורבן [[בבל]] ===&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;=== חורבן [[בבל]] ===&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;הנביאים [[ישעיהו]] ו[[ירמיהו]], מלבד שהתנבאו על מפלתה של האימפריה הבבלית, התנבאו יתירה מזו, שהעיר בבל תחרב ו&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;לעולם לא תיבנה&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;:  &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;הנביאים [[ישעיהו]] ו[[ירמיהו]], מלבד שהתנבאו על מפלתה של האימפריה הבבלית, התנבאו יתירה מזו, שהעיר בבל תחרב ו&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;לעולם לא תיבנה&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;:  &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;

&lt;!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87108:rev-87110:php=table --&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>Mishehu</name></author>
	</entry>
</feed>