https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3A%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%91%2F%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C_1 2026-04-25T13:17:29Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%90_%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%91/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C_1&diff=52039&oldid=prev 2011-12-05T17:34:28Z

<p>דף חדש: {{מקור|שולחן-ערוך:שולחן ערוך יורה דעה תא $שולחן ערוך יורה דעה תא, }} שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימ...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מקור|שולחן-ערוך:שולחן ערוך יורה דעה תא $שולחן ערוך יורה דעה תא, }}<br /> שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן תא<br /> <br /> <br /> דברים הנוהגים בחול המועד, ובו ז&#039; סעיפים. <br /> סעיף א <br /> אין מניחין את המטה ברחוב בחול המועד, שלא להרגיל את ההספד, שאסור להרגיל את ההספד בחול המועד, א] אלא לכבוד ת&quot;ח; לפיכך אין מוליכין המת לבית הקברות בחול המועד, עד שיהיה כל הקבר מתוקן ומזומן.<br /> סעיף ב<br /> אין קורעין בחול המועד אלא מי שהוא חייב לקרוע א (כדאיתא בסימן ש&quot;מ), אבל מי שאינו חייב, ורוצה לקרוע מפני הכבוד, אסור.<br /> סעיף ג<br /> ב ב] שמע בחול המועד שמועה קרובה, חייב לקרוע.<br /> סעיף ד<br /> אין חולצין כתף במועד, ואין מברין בו אלא קרוביו של מת; ג] אבל הקרובים, מברין. ד] וה&quot;ה לחנוכה ופורים וראש חדש. וכשמברין, אין מברין אלא על מטות זקופות, אבל ביום טוב, ה] אפילו ביום טוב שני, אין קורעין ולא חולצין ולא מברין; ובחול המועד מברין הכל על החכם לתוך הרחוב, כדרך שמברין את הקרובים, שהכל כקרוביו.<br /> סעיף ה<br /> נשים בחול המועד מענות, דהיינו שכולן עונות כאחת; אבל לא מטפחות, דהיינו להכות כף על כף. בראש חדש, חנוכה ופורים, מענות ומטפחות, אבל לא מקוננות, דהיינו שאחת מדברת וכולן עונות אחריה. נקבר המת, לא מענות ולא מטפחות; והני מילי לאינש דעלמא, אבל לתלמיד חכם, בין בחול המועד בין בראש חדש, חנוכה ופורים, מענות ומקוננות כדרכן בחול; והני מילי בפניו, אבל שלא בפניו, לא. ויום שמועה, אפילו רחוקה, כבפניו דמי.<br /> סעיף ו<br /> ו] אומרים על המת צדוק הדין וקדיש, כדרכן. וכן ביום טוב שני; אבל ביום טוב ראשון, כיון שאין מתעסקים במת אין אומרים אותו. הגה: ויש חולקין שלא לומר צדוק הדין במועד (הטור הביא כמה רבוותא), וכן המנהג פשוט במדינות אלו שלא לומר צדוק הדין בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון (במנהגים); ולכן אין אומרים ג&quot;כ כשקוברין ג אחר חצות (א) בערב שבת. י&quot;א שאם קוברים המת בלילה, שאין אומרים קדיש ולא צדוק הדין (כל בו).<br /> סעיף ז<br /> ז] מת לו מת קודם פורים, ופגע בו פורים, אינו מפסיק האבילות; ד ח] ומ&quot;מ אין אבלות נוהג בו, לא בי&quot;ד ולא בט&quot;ו, אלא דברים שבצינעא נוהג, וחייב לשלוח מנות. ואף על פי שאינו מתאבל בהם, עולים לו ממנין השבעה, כמו שבת.</div>

רצוא ושוב