https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94 2026-05-19T18:15:51Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=159033&oldid=prev 2023-02-12T07:16:50Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:16, 12 בפברואר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>משנכנס אדר מרבין בשמחה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>משנכנס אדר מרבין בשמחה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור הדין ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור הדין ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה ב[[מסכת תענית]] נאמר: {{ציטוטון|משנכנס אב ממעטין בשמחה}}. בעקבות דברי המשנה אומרת הגמרא: {{ציטוטון|אמר [[רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת]] משמיה ד[[רב (אמורא)|רב]]: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.}}{{#makor-new:תענית כט א|בבלי-תענית|כט|א}} בהתאם לזאת מוסיף [[רב פפא]]: {{ציטוטון|הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה|}}. רב פפא מורה שיהודי שיש לו סכסוך עם גוי, לא ילך להתדיין אתו בבית המשפט בחודש [[אב]] שכן מזלו גרוע, וישתדל ללכת בחודש אדר שמזלו טוב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה ב[[מסכת תענית]] נאמר: {{ציטוטון|משנכנס אב ממעטין בשמחה}}. בעקבות דברי המשנה אומרת הגמרא: {{ציטוטון|אמר [[רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת]] משמיה ד[[רב (אמורא)|רב]]: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.}}{{#makor-new:תענית כט א|בבלי-תענית|כט|א}} בהתאם לזאת מוסיף [[רב פפא]]: {{ציטוטון|הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה|}}. רב פפא מורה שיהודי שיש לו סכסוך עם גוי, לא ילך להתדיין אתו בבית המשפט בחודש [[אב]] שכן מזלו גרוע, וישתדל ללכת בחודש אדר שמזלו טוב.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156267:rev-159033:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=156267&oldid=prev 2022-02-02T11:17:34Z

<p><span class="autocomment">אין מזל לישראל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:17, 2 בפברואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אין מזל לישראל ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אין מזל לישראל ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים התקשו בהוראת הגמרא שיש להתדיין עם הגוי בחודש אדר "דבריא מזליה" (מזלו טוב), ממה שאמרו במסכת שבת "אין מזל לישראל" {{#makor-new:שבת קנו א|בבלי-שבת|קנו|א}}. יש המתרצים קושיא זו על פי דבריו של רש"י המפרש שכוונת הגמרא היא {{ציטוטון| דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה}}. לשיטתו, יש לישראל מזל, אלא שיכולים בכוח הזכויות שלהם לשנות אותו לטובה. לפי הסבר זה, מובן שיש לדון עם הגוי דווקא בחודשים בהם המזל של ישראל גובר, משום שאנו חוששים שמא הזכויות לא יספיקו להטות את המזל. ה[[ריטב"א]] מתרץ שעל אף שבכל השנה אין מזל לישראל, החודשים אדר ואב יוצאים מהכלל ובהם יש מזל לישראל, משום שכך נגזר משמיים ומשום המעשים שאירעו בהם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים התקשו בהוראת הגמרא שיש להתדיין עם הגוי בחודש אדר "דבריא מזליה" (מזלו טוב), ממה שאמרו במסכת שבת "אין מזל לישראל" {{#makor-new:שבת קנו א|בבלי-שבת|קנו|א}}. יש המתרצים קושיא זו על פי דבריו של רש"י המפרש שכוונת הגמרא היא {{ציטוטון|דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה}}. לשיטתו, יש לישראל מזל, אלא שיכולים בכוח הזכויות שלהם לשנות אותו לטובה. לפי הסבר זה, מובן שיש לדון עם הגוי דווקא בחודשים בהם המזל של ישראל גובר, משום שאנו חוששים שמא הזכויות לא יספיקו להטות את המזל. ה[[ריטב"א]] מתרץ שעל אף שבכל השנה אין מזל לישראל, החודשים אדר ואב יוצאים מהכלל ובהם יש מזל לישראל, משום שכך נגזר משמיים ומשום המעשים שאירעו בהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] (או&quot;ח קס) הסביר באופן נוסף, שעל אף שאין מזל לישראל- לגוי יש מזל. ממילא, עצת הגמרא לא לדון עם הגוי בחודש אב היא משום שבחודש זה מזלו של הגוי עולה. החת&quot;ס אף מדייק מכך שהשו&quot;ע לא פסק את הדין שיש לדון עם הגוי דווקא באדר, אלא רק שיש להימנע מלדון בחודש אב-משום מזלו של הגוי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[חתם סופר]] (או&quot;ח קס) הסביר באופן נוסף, שעל אף שאין מזל לישראל- לגוי יש מזל. ממילא, עצת הגמרא לא לדון עם הגוי בחודש אב היא משום שבחודש זה מזלו של הגוי עולה. החת&quot;ס אף מדייק מכך שהשו&quot;ע לא פסק את הדין שיש לדון עם הגוי דווקא באדר, אלא רק שיש להימנע מלדון בחודש אב-משום מזלו של הגוי.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=149431&oldid=prev 2021-02-09T22:32:58Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:32, 9 בפברואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אליעזר חיים שנוולד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/3305 משנכנס אדר מרבין בשמחה], באתר ישיבה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אליעזר חיים שנוולד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/3305 משנכנס אדר מרבין בשמחה], באתר ישיבה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יצחק גרינבלט, [http://www.toraland.org.il/2033 משנכנס אדר מרבין בשמחה?], באתר [[מכון התורה והארץ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יצחק גרינבלט, [http://www.toraland.org.il/2033 משנכנס אדר מרבין בשמחה?], באתר [[מכון התורה והארץ]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/article/4527 האם יש לישראל מזל? דין משנכנס אדר מרבין בשמחה]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/article/4527 האם יש לישראל מזל? דין משנכנס אדר מרבין בשמחה] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתר ישיבה</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדר</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פורים]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: ערכים מומלצים</ins>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=149430&oldid=prev 2021-02-09T22:31:21Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:31, 9 בפברואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אליעזר חיים שנוולד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/3305 משנכנס אדר מרבין בשמחה], באתר ישיבה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אליעזר חיים שנוולד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/3305 משנכנס אדר מרבין בשמחה], באתר ישיבה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יצחק גרינבלט, [http://www.toraland.org.il/2033 משנכנס אדר מרבין בשמחה?], באתר [[מכון התורה והארץ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יצחק גרינבלט, [http://www.toraland.org.il/2033 משנכנס אדר מרבין בשמחה?], באתר [[מכון התורה והארץ]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/article/4527 האם יש לישראל מזל? דין משנכנס אדר מרבין בשמחה]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אדר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אדר]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=138187&oldid=prev 2020-02-26T10:22:52Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:22, 26 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אליעזר חיים שנוולד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/3305 משנכנס אדר מרבין בשמחה], באתר ישיבה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אליעזר חיים שנוולד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/3305 משנכנס אדר מרבין בשמחה], באתר ישיבה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יצחק גרינבלט, [http://www.toraland.org.il/2033 משנכנס אדר מרבין בשמחה?], באתר [[מכון התורה והארץ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יצחק גרינבלט, [http://www.toraland.org.il/2033 משנכנס אדר מרבין בשמחה?], באתר [[מכון התורה והארץ]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [http://halachaed.org/?p=12778 משנכנס אדר מרבין בשמחה], באתר מרכז הלכה והוראה</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אדר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אדר]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=138186&oldid=prev 2020-02-26T10:22:10Z

<p><span class="autocomment">אין מזל לישראל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:22, 26 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים התקשו בהוראת הגמרא שיש להתדיין עם הגוי בחודש אדר &quot;דבריא מזליה&quot; (מזלו טוב), ממה שאמרו במסכת שבת &quot;אין מזל לישראל&quot; {{#makor-new:שבת קנו א|בבלי-שבת|קנו|א}}. יש המתרצים קושיא זו על פי דבריו של רש&quot;י המפרש שכוונת הגמרא היא {{ציטוטון| דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה}}. לשיטתו, יש לישראל מזל, אלא שיכולים בכוח הזכויות שלהם לשנות אותו לטובה. לפי הסבר זה, מובן שיש לדון עם הגוי דווקא בחודשים בהם המזל של ישראל גובר, משום שאנו חוששים שמא הזכויות לא יספיקו להטות את המזל. ה[[ריטב&quot;א]] מתרץ שעל אף שבכל השנה אין מזל לישראל, החודשים אדר ואב יוצאים מהכלל ובהם יש מזל לישראל, משום שכך נגזר משמיים ומשום המעשים שאירעו בהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים התקשו בהוראת הגמרא שיש להתדיין עם הגוי בחודש אדר &quot;דבריא מזליה&quot; (מזלו טוב), ממה שאמרו במסכת שבת &quot;אין מזל לישראל&quot; {{#makor-new:שבת קנו א|בבלי-שבת|קנו|א}}. יש המתרצים קושיא זו על פי דבריו של רש&quot;י המפרש שכוונת הגמרא היא {{ציטוטון| דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה}}. לשיטתו, יש לישראל מזל, אלא שיכולים בכוח הזכויות שלהם לשנות אותו לטובה. לפי הסבר זה, מובן שיש לדון עם הגוי דווקא בחודשים בהם המזל של ישראל גובר, משום שאנו חוששים שמא הזכויות לא יספיקו להטות את המזל. ה[[ריטב&quot;א]] מתרץ שעל אף שבכל השנה אין מזל לישראל, החודשים אדר ואב יוצאים מהכלל ובהם יש מזל לישראל, משום שכך נגזר משמיים ומשום המעשים שאירעו בהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החתם </del>סופר (או"ח קס) הסביר באופן נוסף, שעל אף שאין מזל לישראל- לגוי יש מזל. ממילא, עצת הגמרא לא לדון עם הגוי בחודש אב היא משום שבחודש זה מזלו של הגוי עולה. החת"ס אף מדייק מכך שהשו"ע לא פסק את הדין שיש לדון עם הגוי דווקא באדר, אלא רק שיש להימנע מלדון בחודש אב-משום מזלו של הגוי.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[חתם </ins>סופר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(או"ח קס) הסביר באופן נוסף, שעל אף שאין מזל לישראל- לגוי יש מזל. ממילא, עצת הגמרא לא לדון עם הגוי בחודש אב היא משום שבחודש זה מזלו של הגוי עולה. החת"ס אף מדייק מכך שהשו"ע לא פסק את הדין שיש לדון עם הגוי דווקא באדר, אלא רק שיש להימנע מלדון בחודש אב-משום מזלו של הגוי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==איסור ניחוש==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==איסור ניחוש==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=138185&oldid=prev 2020-02-26T10:21:28Z

<p><span class="autocomment">טעם השמחה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:21, 26 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רש&quot;י]] מבאר את עניין השמחה בחודש אדר משום ש{{ציטוטון|ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רש&quot;י]] מבאר את עניין השמחה בחודש אדר משום ש{{ציטוטון|ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היעב</del>"ץ]]&lt;ref&gt;שאלת יעבץ ח"ב פח&lt;/ref&gt; מפרש שרש"י התקשה מדוע יש שמחה דווקא באדר ולא בשאר המועדים, ולכן הסביר שהסיבה היא משום סמיכות הניסים, פורים ופסח. על פי דברי רש"י מסיק ה[[אליה רבה]] שהריבוי בשמחה צריך להתמשך גם בחודש ניסן, שהרי בחודש זה נעשו נסי יציאת מצרים, ומשום כך ציין רש"י בפירושו גם את פסח{{הערה|{{HebrewBooks|[[אליהו שפירא]]|'''אליה רבה''', אורח חיים, סימן תרפה, אות ח|7767|עמוד=434}}.}}. לפי טעם זה, מצוות השמחה בשנה מעוברת היא דווקא בחודש אדר ב' הסמוך לפסח.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יעב</ins>"ץ]]&lt;ref&gt;שאלת יעבץ ח"ב פח&lt;/ref&gt; מפרש שרש"י התקשה מדוע יש שמחה דווקא באדר ולא בשאר המועדים, ולכן הסביר שהסיבה היא משום סמיכות הניסים, פורים ופסח. על פי דברי רש"י מסיק ה[[אליה רבה]] שהריבוי בשמחה צריך להתמשך גם בחודש ניסן, שהרי בחודש זה נעשו נסי יציאת מצרים, ומשום כך ציין רש"י בפירושו גם את פסח{{הערה|{{HebrewBooks|[[אליהו שפירא]]|'''אליה רבה''', אורח חיים, סימן תרפה, אות ח|7767|עמוד=434}}.}}. לפי טעם זה, מצוות השמחה בשנה מעוברת היא דווקא בחודש אדר ב' הסמוך לפסח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי_יהודה_אריה_לייב_אלתר| השפת אמת]]&lt;ref&gt;פירוש על הש&quot;ס, שם&lt;/ref&gt; מסביר שהגמרא בכוונה הצמידה את הגברת השמחה באדר למיעוטה בחודש אב. לדבריו, כמו שהתמעטות השמחה באב היא משום חורבן בית המקדש, כך השמחה באדר היא משום בניין בית המקדש. בחודש אדר מתחילים להשמיע על השקלים, ו{{ציטוטון|כשהתנדבו בני ישראל למקדש היה שמחה גדולה בעולם, וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר. וכשקורין פרשת שקלים מתעורר זה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי_יהודה_אריה_לייב_אלתר| השפת אמת]]&lt;ref&gt;פירוש על הש&quot;ס, שם&lt;/ref&gt; מסביר שהגמרא בכוונה הצמידה את הגברת השמחה באדר למיעוטה בחודש אב. לדבריו, כמו שהתמעטות השמחה באב היא משום חורבן בית המקדש, כך השמחה באדר היא משום בניין בית המקדש. בחודש אדר מתחילים להשמיע על השקלים, ו{{ציטוטון|כשהתנדבו בני ישראל למקדש היה שמחה גדולה בעולם, וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר. וכשקורין פרשת שקלים מתעורר זה}}.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=138184&oldid=prev 2020-02-26T10:20:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:20, 26 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה ב[[מסכת תענית]] נאמר: {{ציטוטון|משנכנס אב ממעטין בשמחה}}. בעקבות דברי המשנה אומרת הגמרא: {{ציטוטון|אמר [[רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת]] משמיה ד[[רב (אמורא)|רב]]: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.}}{{#makor-new:תענית כט א|בבלי-תענית|כט|א}} בהתאם לזאת מוסיף [[רב פפא]]: {{ציטוטון|הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה|}}. רב פפא מורה שיהודי שיש לו סכסוך עם גוי, לא ילך להתדיין אתו בבית המשפט בחודש [[אב]] שכן מזלו גרוע, וישתדל ללכת בחודש אדר שמזלו טוב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה ב[[מסכת תענית]] נאמר: {{ציטוטון|משנכנס אב ממעטין בשמחה}}. בעקבות דברי המשנה אומרת הגמרא: {{ציטוטון|אמר [[רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת]] משמיה ד[[רב (אמורא)|רב]]: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.}}{{#makor-new:תענית כט א|בבלי-תענית|כט|א}} בהתאם לזאת מוסיף [[רב פפא]]: {{ציטוטון|הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה|}}. רב פפא מורה שיהודי שיש לו סכסוך עם גוי, לא ילך להתדיין אתו בבית המשפט בחודש [[אב]] שכן מזלו גרוע, וישתדל ללכת בחודש אדר שמזלו טוב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סוג השמחה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סוג השמחה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא מפרטת כמה דינים שמיעוט השמחה בחודש אב בא לידי ביטוי מעשי בהם, אך אינה מציינת כיצד מבטאים את ריבוי השמחה בחודש אדר. [[המאירי]] מבאר שיש להודות בתפילה על המאורע המשמח שהתרחש באותו החודש: {{ציטוטון|ראוי להתפלל ולהודות לאל בכל עת ובכל זמן כפי הנאות למה שאירע באותו זמן וכן שצריך לברך על הטובה ועל הרעה כמו שהתבאר.}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </del>[[חיים אלעזר שפירא]], האדמו"ר ממונקאטש, קבע שיש להרבות בשמחה בכל דרך אפשרית. לדבריו, הגמרא בכוונה לא הגדירה כיצד שמחים בחודש אדר על מנת שהשמחה תלווה את כל מאורעות החודש, ולא תהיה מוגבלת רק לגדרים מסוימים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא מפרטת כמה דינים שמיעוט השמחה בחודש אב בא לידי ביטוי מעשי בהם, אך אינה מציינת כיצד מבטאים את ריבוי השמחה בחודש אדר. [[המאירי]] מבאר שיש להודות בתפילה על המאורע המשמח שהתרחש באותו החודש: {{ציטוטון|ראוי להתפלל ולהודות לאל בכל עת ובכל זמן כפי הנאות למה שאירע באותו זמן וכן שצריך לברך על הטובה ועל הרעה כמו שהתבאר.}} [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </ins>חיים אלעזר שפירא]], האדמו"ר ממונקאטש, קבע שיש להרבות בשמחה בכל דרך אפשרית. לדבריו, הגמרא בכוונה לא הגדירה כיצד שמחים בחודש אדר על מנת שהשמחה תלווה את כל מאורעות החודש, ולא תהיה מוגבלת רק לגדרים מסוימים. {{ציטוטון|ובאיזה דבר שנוכל אז להרבות בשמחה - מצוה איכא, וכל אחד ישער בלבבו ונפשו, ולא נקט פרטי הדברים לשמחה [מפני] שאז היה ממעט אחריני איזו דברים, ושהיה משמע רק באלו הדברים ירבה אז בשמחה, ובאמת מצווה בכל מה דאפשר להרבות בלבו ובענייניו בשמחה של מצווה.}}{{הערה|{{HebrewBooks|[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>חיים אלעזר שפירא]]|נימוקי אורח חיים|7949|עמוד=255}}}}  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>.{{ציטוטון|ובאיזה דבר שנוכל אז להרבות בשמחה - מצוה איכא, וכל אחד ישער בלבבו ונפשו, ולא נקט פרטי הדברים לשמחה [מפני] שאז היה ממעט אחריני איזו דברים, ושהיה משמע רק באלו הדברים ירבה אז בשמחה, ובאמת מצווה בכל מה דאפשר להרבות בלבו ובענייניו בשמחה של מצווה.}}{{הערה|{{HebrewBooks|[[חיים אלעזר שפירא]]|נימוקי אורח חיים|7949|עמוד=255}}}}  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברים אלו, ניתן ללמוד כי יש חשיבות לשמחה ספונטנית ואישית, ויש חשיבות לשמחה מוגדרת המשותפת לכלל הציבור. בחודש אדר כולו שמחים בצורה אישית וספונטנית, ובמרכז החודש יש גם שמחה מוגדרת. שילוב זה מכיר שהשמחה של אדר היא שמחה של רוח ולא של הוללות, שמחה שיש בה אמנם צד אישי, אך צד זה יודע שאת כל עצמתו ומהותו הוא יונק מן הכלל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברים אלו, ניתן ללמוד כי יש חשיבות לשמחה ספונטנית ואישית, ויש חשיבות לשמחה מוגדרת המשותפת לכלל הציבור. בחודש אדר כולו שמחים בצורה אישית וספונטנית, ובמרכז החודש יש גם שמחה מוגדרת. שילוב זה מכיר שהשמחה של אדר היא שמחה של רוח ולא של הוללות, שמחה שיש בה אמנם צד אישי, אך צד זה יודע שאת כל עצמתו ומהותו הוא יונק מן הכלל.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=138183&oldid=prev 2020-02-26T10:19:48Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:19, 26 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם השמחה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם השמחה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רש"י]] מבאר את עניין השמחה בחודש אדר משום ש{{ציטוטון|ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח}}.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|שם=תענית-כט-א}} </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רש"י]] מבאר את עניין השמחה בחודש אדר משום ש{{ציטוטון|ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[היעב&quot;ץ]]&lt;ref&gt;שאלת יעבץ ח&quot;ב פח&lt;/ref&gt; מפרש שרש&quot;י התקשה מדוע יש שמחה דווקא באדר ולא בשאר המועדים, ולכן הסביר שהסיבה היא משום סמיכות הניסים, פורים ופסח. על פי דברי רש&quot;י מסיק ה[[אליה רבה]] שהריבוי בשמחה צריך להתמשך גם בחודש ניסן, שהרי בחודש זה נעשו נסי יציאת מצרים, ומשום כך ציין רש&quot;י בפירושו גם את פסח{{הערה|{{HebrewBooks|[[אליהו שפירא]]|&#039;&#039;&#039;אליה רבה&#039;&#039;&#039;, אורח חיים, סימן תרפה, אות ח|7767|עמוד=434}}.}}. לפי טעם זה, מצוות השמחה בשנה מעוברת היא דווקא בחודש אדר ב&#039; הסמוך לפסח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[היעב&quot;ץ]]&lt;ref&gt;שאלת יעבץ ח&quot;ב פח&lt;/ref&gt; מפרש שרש&quot;י התקשה מדוע יש שמחה דווקא באדר ולא בשאר המועדים, ולכן הסביר שהסיבה היא משום סמיכות הניסים, פורים ופסח. על פי דברי רש&quot;י מסיק ה[[אליה רבה]] שהריבוי בשמחה צריך להתמשך גם בחודש ניסן, שהרי בחודש זה נעשו נסי יציאת מצרים, ומשום כך ציין רש&quot;י בפירושו גם את פסח{{הערה|{{HebrewBooks|[[אליהו שפירא]]|&#039;&#039;&#039;אליה רבה&#039;&#039;&#039;, אורח חיים, סימן תרפה, אות ח|7767|עמוד=434}}.}}. לפי טעם זה, מצוות השמחה בשנה מעוברת היא דווקא בחודש אדר ב&#039; הסמוך לפסח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=138181&oldid=prev 2020-02-26T10:16:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:16, 26 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;&#039;&#039;&#039;משנכנס אדר מרבין בשמחה&#039;&#039;&#039;&quot; היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- &quot;החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;&#039;&#039;&#039;משנכנס אדר מרבין בשמחה&#039;&#039;&#039;&quot; היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- &quot;החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור הדין ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור הדין ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה ב[[מסכת תענית]] נאמר: {{ציטוטון|משנכנס אב ממעטין בשמחה}}.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|{{משנה|תענית|ד|ו}}}} </del>בעקבות דברי המשנה אומרת הגמרא: {{ציטוטון|אמר [[רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת]] משמיה ד[[רב (אמורא)|רב]]: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.}}{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה|שם=</del>תענית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</del>כט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</del>א|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{</del>בבלי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>תענית|כט|א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del>}} בהתאם לזאת מוסיף [[רב פפא]]: {{ציטוטון|הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה|}}. רב פפא מורה שיהודי שיש לו סכסוך עם גוי, לא ילך להתדיין אתו בבית המשפט בחודש [[אב]] שכן מזלו גרוע, וישתדל ללכת בחודש אדר שמזלו טוב.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במשנה ב[[מסכת תענית]] נאמר: {{ציטוטון|משנכנס אב ממעטין בשמחה}}. בעקבות דברי המשנה אומרת הגמרא: {{ציטוטון|אמר [[רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת]] משמיה ד[[רב (אמורא)|רב]]: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.}}{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#makor-new:</ins>תענית כט א|בבלי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</ins>תענית|כט|א}} בהתאם לזאת מוסיף [[רב פפא]]: {{ציטוטון|הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה|}}. רב פפא מורה שיהודי שיש לו סכסוך עם גוי, לא ילך להתדיין אתו בבית המשפט בחודש [[אב]] שכן מזלו גרוע, וישתדל ללכת בחודש אדר שמזלו טוב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סוג השמחה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== סוג השמחה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא מפרטת כמה דינים שמיעוט השמחה בחודש אב בא לידי ביטוי מעשי בהם, אך אינה מציינת כיצד מבטאים את ריבוי השמחה בחודש אדר. [[המאירי]] מבאר שיש להודות בתפילה על המאורע המשמח שהתרחש באותו החודש: {{ציטוטון|ראוי להתפלל ולהודות לאל בכל עת ובכל זמן כפי הנאות למה שאירע באותו זמן וכן שצריך לברך על הטובה ועל הרעה כמו שהתבאר.}} הרב [[חיים אלעזר שפירא]], האדמו&quot;ר ממונקאטש, קבע שיש להרבות בשמחה בכל דרך אפשרית. לדבריו, הגמרא בכוונה לא הגדירה כיצד שמחים בחודש אדר על מנת שהשמחה תלווה את כל מאורעות החודש, ולא תהיה מוגבלת רק לגדרים מסוימים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא מפרטת כמה דינים שמיעוט השמחה בחודש אב בא לידי ביטוי מעשי בהם, אך אינה מציינת כיצד מבטאים את ריבוי השמחה בחודש אדר. [[המאירי]] מבאר שיש להודות בתפילה על המאורע המשמח שהתרחש באותו החודש: {{ציטוטון|ראוי להתפלל ולהודות לאל בכל עת ובכל זמן כפי הנאות למה שאירע באותו זמן וכן שצריך לברך על הטובה ועל הרעה כמו שהתבאר.}} הרב [[חיים אלעזר שפירא]], האדמו&quot;ר ממונקאטש, קבע שיש להרבות בשמחה בכל דרך אפשרית. לדבריו, הגמרא בכוונה לא הגדירה כיצד שמחים בחודש אדר על מנת שהשמחה תלווה את כל מאורעות החודש, ולא תהיה מוגבלת רק לגדרים מסוימים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>.{{ציטוטון|ובאיזה דבר שנוכל אז להרבות בשמחה - מצוה איכא, וכל אחד ישער בלבבו ונפשו, ולא נקט פרטי הדברים לשמחה [מפני] שאז היה ממעט אחריני איזו דברים, ושהיה משמע רק באלו הדברים ירבה אז בשמחה, ובאמת מצווה בכל מה דאפשר להרבות בלבו ובענייניו בשמחה של מצווה.}}{{הערה|{{HebrewBooks|[[חיים אלעזר שפירא]]|נימוקי אורח חיים|7949|עמוד=255}}}}  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>.{{ציטוטון|ובאיזה דבר שנוכל אז להרבות בשמחה - מצוה איכא, וכל אחד ישער בלבבו ונפשו, ולא נקט פרטי הדברים לשמחה [מפני] שאז היה ממעט אחריני איזו דברים, ושהיה משמע רק באלו הדברים ירבה אז בשמחה, ובאמת מצווה בכל מה דאפשר להרבות בלבו ובענייניו בשמחה של מצווה.}}{{הערה|{{HebrewBooks|[[חיים אלעזר שפירא]]|נימוקי אורח חיים|7949|עמוד=255}}}}  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברים אלו, ניתן ללמוד כי יש חשיבות לשמחה ספונטנית ואישית, ויש חשיבות לשמחה מוגדרת המשותפת לכלל הציבור. בחודש אדר כולו שמחים בצורה אישית וספונטנית, ובמרכז החודש יש גם שמחה מוגדרת. שילוב זה מכיר שהשמחה של אדר היא שמחה של רוח ולא של הוללות, שמחה שיש בה אמנם צד אישי, אך צד זה יודע שאת כל עצמתו ומהותו הוא יונק מן הכלל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;מתוך דבריו של [[הרב יוסף צבי רימון]] ב[https://www.yeshiva.org.il/midrash/30821 אתר ישיבה]&lt;/ref&gt;</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברים אלו, ניתן ללמוד כי יש חשיבות לשמחה ספונטנית ואישית, ויש חשיבות לשמחה מוגדרת המשותפת לכלל הציבור. בחודש אדר כולו שמחים בצורה אישית וספונטנית, ובמרכז החודש יש גם שמחה מוגדרת. שילוב זה מכיר שהשמחה של אדר היא שמחה של רוח ולא של הוללות, שמחה שיש בה אמנם צד אישי, אך צד זה יודע שאת כל עצמתו ומהותו הוא יונק מן הכלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם השמחה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם השמחה ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי_יהודה_אריה_לייב_אלתר| השפת אמת]]&lt;ref&gt;פירוש על הש&quot;ס, שם&lt;/ref&gt; מסביר שהגמרא בכוונה הצמידה את הגברת השמחה באדר למיעוטה בחודש אב. לדבריו, כמו שהתמעטות השמחה באב היא משום חורבן בית המקדש, כך השמחה באדר היא משום בניין בית המקדש. בחודש אדר מתחילים להשמיע על השקלים, ו{{ציטוטון|כשהתנדבו בני ישראל למקדש היה שמחה גדולה בעולם, וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר. וכשקורין פרשת שקלים מתעורר זה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי_יהודה_אריה_לייב_אלתר| השפת אמת]]&lt;ref&gt;פירוש על הש&quot;ס, שם&lt;/ref&gt; מסביר שהגמרא בכוונה הצמידה את הגברת השמחה באדר למיעוטה בחודש אב. לדבריו, כמו שהתמעטות השמחה באב היא משום חורבן בית המקדש, כך השמחה באדר היא משום בניין בית המקדש. בחודש אדר מתחילים להשמיע על השקלים, ו{{ציטוטון|כשהתנדבו בני ישראל למקדש היה שמחה גדולה בעולם, וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר. וכשקורין פרשת שקלים מתעורר זה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסבר נוסף כותב [[הרב מנחם מנדל שניאורסון]] למהות השמחה. לדבריו שמחת חודש אדר היא מחמת חג הפורים עצמו ויונקת ממנו. {{ציטוטון|שמחה דחודש אדר קשורה ושייכת ונעשית הכנה לשמחת פורים... וממנה ועל ידה באים לתכלית השלימות שבעניין שמחה - שמחת הגאולה האמיתית והשלימה|}}. הסבר זה שבין השמחה של חודש אדר לחג הפורים הוא ההסבר המקובל והפשוט לדברי הגמרא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסבר נוסף כותב [[הרב מנחם מנדל שניאורסון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הרבי מליובביץ'</ins>]] למהות השמחה. לדבריו שמחת חודש אדר היא מחמת חג הפורים עצמו ויונקת ממנו. {{ציטוטון|שמחה דחודש אדר קשורה ושייכת ונעשית הכנה לשמחת פורים... וממנה ועל ידה באים לתכלית השלימות שבעניין שמחה - שמחת הגאולה האמיתית והשלימה|}}. הסבר זה שבין השמחה של חודש אדר לחג הפורים הוא ההסבר המקובל והפשוט לדברי הגמרא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== להלכה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== להלכה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף קביעת הגמרא שמי שיש לו עסק עם גוי ישתדל לדון איתו בחודש אדר ולא בחודש אב, ה[[רמב"ם]] וה[[שולחן ערוך]] הביאו רק את חלקו הראשון של המאמר לגבי חודש אב, ולא את חלקו השני. ה[[חתם סופר]] מסיק מכך שאין הלכה כמימרה זו. לדבריו בעל המאמר, [[רב (אמורא)|רב]] סבור שקיימת מצוות שמחה בכל החודש כולו, וכמו שנאמר "והחדש אשר נהפך מיגון לשמחה", אך להלכה אנו סבורים שאין מצוות שמחה מיוחדת בחודש אדר.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|שם=:02|{{HebrewBooks||'''שאלות ותשובות חתם סופר''', חלק א, אורח חיים, תשובה קס|14663|עמוד=126}}}} </del>מאידך, יש הסוברים שהשמטת הרמב"ם איננה מעידה על כך שאינו פסק דין זה להלכה, אלא שזוהי חלק מדרכו הכללית של הרמב"ם שלא לכתוב עצות כלליות החסרות השלכות מעשיות.&lt;ref&gt;נימוקי אורח חיים, תרפ"ו. וראה שהסתייג שם בסוף מדבריו&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף קביעת הגמרא שמי שיש לו עסק עם גוי ישתדל לדון איתו בחודש אדר ולא בחודש אב, ה[[רמב"ם]] וה[[שולחן ערוך]] הביאו רק את חלקו הראשון של המאמר לגבי חודש אב, ולא את חלקו השני. ה[[חתם סופר]] מסיק מכך שאין הלכה כמימרה זו. לדבריו בעל המאמר, [[רב (אמורא)|רב]] סבור שקיימת מצוות שמחה בכל החודש כולו, וכמו שנאמר "והחדש אשר נהפך מיגון לשמחה", אך להלכה אנו סבורים שאין מצוות שמחה מיוחדת בחודש אדר. מאידך, יש הסוברים שהשמטת הרמב"ם איננה מעידה על כך שאינו פסק דין זה להלכה, אלא שזוהי חלק מדרכו הכללית של הרמב"ם שלא לכתוב עצות כלליות החסרות השלכות מעשיות.&lt;ref&gt;נימוקי אורח חיים, תרפ"ו. וראה שהסתייג שם בסוף מדבריו&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, פוסקים אחרים, כמו ה[[רי&quot;ף]], ה[[רא&quot;ש]] וראשונים נוספים, הביאו בספריהם את המאמר בשלמותו, וכן את ההנחיה שבאה בעקבותיו שיש להשתדל לדון עם הגוי בחודש זה. דעה זו היא המקובלת בקרב הפוסקים האחרונים כגון ה[[מגן אברהם]]&lt;ref&gt;תרפו, ס”ק ה&lt;/ref&gt; וכן ה[[משנה ברורה]] שפסקו את הגמרא בשלמותה, וכן נפסק ב[[ערוך השולחן]]&lt;ref&gt;תרפו, ו&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, פוסקים אחרים, כמו ה[[רי&quot;ף]], ה[[רא&quot;ש]] וראשונים נוספים, הביאו בספריהם את המאמר בשלמותו, וכן את ההנחיה שבאה בעקבותיו שיש להשתדל לדון עם הגוי בחודש זה. דעה זו היא המקובלת בקרב הפוסקים האחרונים כגון ה[[מגן אברהם]]&lt;ref&gt;תרפו, ס”ק ה&lt;/ref&gt; וכן ה[[משנה ברורה]] שפסקו את הגמרא בשלמותה, וכן נפסק ב[[ערוך השולחן]]&lt;ref&gt;תרפו, ו&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אין מזל לישראל ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אין מזל לישראל ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים התקשו בהוראת הגמרא שיש להתדיין עם הגוי בחודש אדר "דבריא מזליה" (מזלו טוב), ממה שאמרו במסכת שבת "אין מזל לישראל"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{</del>בבלי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>שבת|קנו|א}}.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </del>יש המתרצים קושיא זו על פי דבריו של רש"י המפרש שכוונת הגמרא היא {{ציטוטון| דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה}}. לשיטתו, יש לישראל מזל, אלא שיכולים בכוח הזכויות שלהם לשנות אותו לטובה. לפי הסבר זה, מובן שיש לדון עם הגוי דווקא בחודשים בהם המזל של ישראל גובר, משום שאנו חוששים שמא הזכויות לא יספיקו להטות את המזל. ה[[ריטב"א]] מתרץ שעל אף שבכל השנה אין מזל לישראל, החודשים אדר ואב יוצאים מהכלל ובהם יש מזל לישראל, משום שכך נגזר משמיים ומשום המעשים שאירעו בהם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים התקשו בהוראת הגמרא שיש להתדיין עם הגוי בחודש אדר "דבריא מזליה" (מזלו טוב), ממה שאמרו במסכת שבת "אין מזל לישראל" {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#makor-new:שבת קנו א</ins>|בבלי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</ins>שבת|קנו|א}}. יש המתרצים קושיא זו על פי דבריו של רש"י המפרש שכוונת הגמרא היא {{ציטוטון| דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה}}. לשיטתו, יש לישראל מזל, אלא שיכולים בכוח הזכויות שלהם לשנות אותו לטובה. לפי הסבר זה, מובן שיש לדון עם הגוי דווקא בחודשים בהם המזל של ישראל גובר, משום שאנו חוששים שמא הזכויות לא יספיקו להטות את המזל. ה[[ריטב"א]] מתרץ שעל אף שבכל השנה אין מזל לישראל, החודשים אדר ואב יוצאים מהכלל ובהם יש מזל לישראל, משום שכך נגזר משמיים ומשום המעשים שאירעו בהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החתם סופר (או&quot;ח קס) הסביר באופן נוסף, שעל אף שאין מזל לישראל- לגוי יש מזל. ממילא, עצת הגמרא לא לדון עם הגוי בחודש אב היא משום שבחודש זה מזלו של הגוי עולה. החת&quot;ס אף מדייק מכך שהשו&quot;ע לא פסק את הדין שיש לדון עם הגוי דווקא באדר, אלא רק שיש להימנע מלדון בחודש אב-משום מזלו של הגוי.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החתם סופר (או&quot;ח קס) הסביר באופן נוסף, שעל אף שאין מזל לישראל- לגוי יש מזל. ממילא, עצת הגמרא לא לדון עם הגוי בחודש אב היא משום שבחודש זה מזלו של הגוי עולה. החת&quot;ס אף מדייק מכך שהשו&quot;ע לא פסק את הדין שיש לדון עם הגוי דווקא באדר, אלא רק שיש להימנע מלדון בחודש אב-משום מזלו של הגוי.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אליעזר חיים שנוולד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/3305 משנכנס אדר מרבין בשמחה], באתר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"[[ישיבה (אתר אינטרנט)|</del>ישיבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]"</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*  [[הרב יוסף צבי רימון]] [https://www.yeshiva.org.il/midrash/30821 מהות השמחה בחודש אדר]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אליעזר חיים שנוולד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/3305 משנכנס אדר מרבין בשמחה], באתר ישיבה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יצחק גרינבלט, [http://www.toraland.org.il/2033 משנכנס אדר מרבין בשמחה?], באתר [[מכון התורה והארץ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יצחק גרינבלט, [http://www.toraland.org.il/2033 משנכנס אדר מרבין בשמחה?], באתר [[מכון התורה והארץ]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://halachaed.org/?p=12778 משנכנס אדר מרבין בשמחה], באתר מרכז הלכה והוראה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://halachaed.org/?p=12778 משנכנס אדר מרבין בשמחה], באתר מרכז הלכה והוראה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [http://www.ladaat.info/Gilionot/20160213/%5B2127%5D%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92_%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94.pdf משנכנס אדר מרבין בשמחה], באתר "לדעת"</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* ד"ר אלכסנדר קליין, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/devarim/klei.html תשעת הימים והמזל], באתר [[אוניברסיטת בר-אילן]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אדר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אדר]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss