משנה ברורה - היסטוריית גרסאות

109.67.127.42: /* קישורים חיצוניים */

2014-08-22T11:02:53Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:02, 22 באוגוסט 2014
שורה 57:		שורה 57:
	* [http://www.tsofar.com/zofar/see_article.asp?next=6556&cat_id=6 יום השנה לפטירת המשנה ברורה] - 'שופר'		* [http://www.tsofar.com/zofar/see_article.asp?next=6556&cat_id=6 יום השנה לפטירת המשנה ברורה] - 'שופר'
	* [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166495 יום השנה לפטירתו] - ערוץ 7		* [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166495 יום השנה לפטירתו] - ערוץ 7
			* [http://www.hamadaf-y.co.il/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94/ משנה ברורה] - ניתן לרכוש את כל ההוצאות באתר המדף היהודי.
	* ר' עמיהוד שוורץ, '''[http://etzion.org.il/dk/5770/1209maamar5.html על סתירות בדברי המשנה ברורה]'''{{הערה\|1=כדאי לציין שדברי רבי אריה ליב הכהן (בנו של החפץ חיים) מתייחסים רק למשנה ברורה חלק שלישי.}}, דף קשר (ישיבת הר עציון) גליון 1208		* ר' עמיהוד שוורץ, '''[http://etzion.org.il/dk/5770/1209maamar5.html על סתירות בדברי המשנה ברורה]'''{{הערה\|1=כדאי לציין שדברי רבי אריה ליב הכהן (בנו של החפץ חיים) מתייחסים רק למשנה ברורה חלק שלישי.}}, דף קשר (ישיבת הר עציון) גליון 1208

אריאל ביגל נ"י ב־20:44, 9 ביוני 2013

2013-06-09T20:44:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:44, 9 ביוני 2013
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Mishna berura.jpg\|~~ימין~~\|ממוזער\|200px\| שער הספר]]		[[תמונה:Mishna berura.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\| שער הספר]]

	'''משנה ברורה''' הוא פירוש על ה[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] המבאר את דברי השולחן ערוך, מלקט מדברי קודמיו בנושאים שבהם דן השולחן ערוך, ופוסק בין הדעות. נכתב על ידי [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]], בעל ה[[חפץ חיים]]. הספר נחשב לאחד מספרי הפסיקה הבסיסיים ביותר, ובדרך כלל יהודי אשכנז הולכים לפי פסקיו.		'''משנה ברורה''' הוא פירוש על ה[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] המבאר את דברי השולחן ערוך, מלקט מדברי קודמיו בנושאים שבהם דן השולחן ערוך, ופוסק בין הדעות. נכתב על ידי [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]], בעל ה[[חפץ חיים]]. הספר נחשב לאחד מספרי הפסיקה הבסיסיים ביותר, ובדרך כלל יהודי אשכנז הולכים לפי פסקיו.
שורה 63:		שורה 63:
	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

	~~[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]~~
	~~[[קטגוריה: ספרי הלכה]]~~
	[[קטגוריה:פירושים על השולחן ערוך]]		[[קטגוריה:פירושים על השולחן ערוך]]
	[[קטגוריה:ספרי החפץ חיים]]		[[קטגוריה:ספרי החפץ חיים]]

למאי נ"מ?: /* התקבלות הספר בעם */

2013-03-01T09:02:52Z

התקבלות הספר בעם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:02, 1 במרץ 2013
שורה 34:		שורה 34:
	== התקבלות הספר בעם ==		== התקבלות הספר בעם ==

	רבים מגדולי התורה בדור האחרון<ref>ראה בספר "גן נעול" מאת [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 (מצוטט ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 פורום הישיבות]) שהביא דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן\|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור\|באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא\|כן}}, [[רבי מנחם מנדל זקס]] {{מקור\|חתן החפץ חיים\|כן}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור\|עולת ראי"ה ח"א עמ' ט\|כן}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]].{{ש}}בדומה לזה, ראה בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] לספר "וזאת הברכה": {{ציטוטון\|...ועל הספר 'משנה ברורה' סומכין היום בית ישראל וגדולי הוראה.}}{{ש}}וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר יז ד$חי"ז סי' ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד\|כן}}. ראה גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת הרב יעקב אריאל], וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור\|מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן\|כן}}.{{ש}}ו[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=12772&start=80#p119627 יש שציינו] לדברי [[רבי משה פינשטיין]] {{מקור\|(ב}}{{מקור\|שו"ת:אגרות משה או"ח ה יג$שו"ת אגרות משה או"ח ח"ה סי' יג סוף אות ט}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&st=&pgnum=72 עמ' כו]{{מקור\|)}} "הרוצה להקל כפי שמשמע שהכריע כן המשנה ברורה, יכול לסמוך עליו, כי הרי הוא מרן דדורות בתראי בהוראות דעניני אורח חיים".</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]] (בין מתנגדים ובין [[החסידות\|חסידים]]<ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור\|משנה הלכות ט שיא$ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד\|כן}}.</ref>). הדבר איננו מונע מלחלוק על דבריו<ref>החזון איש עצמו, שכתב על המשנה ברורה, שדבריו הם כיוצאים מ[[לשכת הגזית]] {{מקור\|באגרותיו שם\|כן}}, חלק בעצמו על המשנה ברורה עשרות פעמים, וכן נהגו כל הפוסקים הנ"ל.</ref> או להכריע שלא כדבריו<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור\|ציץ אלעזר כ לו$ח"כ סי' לו סוף ס"ק א\|כן}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש ה'משנה ברורה' כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. וראה בספר מקראי קודש (מאת [[הרב משה הררי]]) הלכות [[יום הכיפורים]] (עמ' תרלו-תרלז) ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת [[בצל החכמה]] {{מקור\|בצל החכמה ד קי$ח"ד סי' קי\|כן}}. וראה גם בשו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ז קס$ח"ז סי' קס}} ו{{מקור\|משנה הלכות ח קמא$ח"ח סי' קמא}} שהאריך שבמקום שה'משנה ברורה' החמיר ומנהג העולם להקל על פי דעת פוסקים אחרים - אין למחות ביד המקלין.</ref> בנוגע להכרעה מסויימת, ובפרט בעניינים שבהם ישנו מנהג בעדות מסוימות שלא כדברי המשנה ברורה (כגון בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידים על פי "[[נוסח ספרד]]" ולא על פי פסקי ה'משנה ברורה', שנהג על פי [[נוסח אשכנז]]), אך באופן כללי נוהגים להורות כדברי המשנה ברורה.		רבים מגדולי התורה בדור האחרון<ref>ראה בספר "גן נעול" מאת [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 (מצוטט ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 פורום הישיבות]) שהביא דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן\|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור\|באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא\|כן}}, [[רבי מנחם מנדל זקס]] {{מקור\|חתן החפץ חיים\|כן}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור\|עולת ראי"ה ח"א עמ' ט\|כן}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]].{{ש}}בדומה לזה, ראה בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] לספר "וזאת הברכה": {{ציטוטון\|...ועל הספר 'משנה ברורה' סומכין היום בית ישראל וגדולי הוראה.}}{{ש}}וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר יז ד$חי"ז סי' ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד\|כן}}. ראה גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת הרב יעקב אריאל], וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור\|מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן\|כן}}.{{ש}}ו[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=12772&start=80#p119627 יש שציינו] לדברי [[רבי משה פינשטיין]] {{מקור\|(ב}}{{מקור\|שו"ת:אגרות משה או"ח ה יג$שו"ת אגרות משה או"ח ח"ה סי' יג סוף אות ט}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&st=&pgnum=72 עמ' כו]{{מקור\|)}} "הרוצה להקל כפי שמשמע שהכריע כן המשנה ברורה, יכול לסמוך עליו, כי הרי הוא מרן דדורות בתראי בהוראות דעניני אורח חיים".</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]] (בין מתנגדים ובין [[החסידות\|חסידים]]<ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור\|משנה הלכות ט שיא$ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד\|כן}}.</ref>, - מלבד חסידי חב"ד{{הערה\|שהם פוסקים בכל מקום כ[[שולחן ערוך הרב]] וסידור הרב של בעל התניא.}}). הדבר איננו מונע מלחלוק על דבריו<ref>החזון איש עצמו, שכתב על המשנה ברורה, שדבריו הם כיוצאים מ[[לשכת הגזית]] {{מקור\|באגרותיו שם\|כן}}, חלק בעצמו על המשנה ברורה עשרות פעמים, וכן נהגו כל הפוסקים הנ"ל.</ref> או להכריע שלא כדבריו<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור\|ציץ אלעזר כ לו$ח"כ סי' לו סוף ס"ק א\|כן}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש ה'משנה ברורה' כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. וראה בספר מקראי קודש (מאת [[הרב משה הררי]]) הלכות [[יום הכיפורים]] (עמ' תרלו-תרלז) ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת [[בצל החכמה]] {{מקור\|בצל החכמה ד קי$ח"ד סי' קי\|כן}}. וראה גם בשו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ז קס$ח"ז סי' קס}} ו{{מקור\|משנה הלכות ח קמא$ח"ח סי' קמא}} שהאריך שבמקום שה'משנה ברורה' החמיר ומנהג העולם להקל על פי דעת פוסקים אחרים - אין למחות ביד המקלין.</ref> בנוגע להכרעה מסויימת, ובפרט בעניינים שבהם ישנו מנהג בעדות מסוימות שלא כדברי המשנה ברורה (כגון בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידים על פי "[[נוסח ספרד]]" ולא על פי פסקי ה'משנה ברורה', שנהג על פי [[נוסח אשכנז]]), אך באופן כללי נוהגים להורות כדברי המשנה ברורה.

	יש אומרים שבמקום שחולק ה[[חזון איש]] על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי<ref>שו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ח קנה$ח"ח סי' קנה}}.</ref>. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר<ref>ראה בס' גן נעול שם; וכן במכתב הרב שלמה מן ההר. וראה תשובת [[הרב חיים קניבסקי]] בספר "מקראי קודש" (מאת הרב משה הררי), הלכות [[ליל הסדר]] (עמ' תקעו-תקעז), הלכות יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט) והלכות [[חנוכה]] (עמ' קלו-קלז).</ref>.		יש אומרים שבמקום שחולק ה[[חזון איש]] על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי<ref>שו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ח קנה$ח"ח סי' קנה}}.</ref>. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר<ref>ראה בס' גן נעול שם; וכן במכתב הרב שלמה מן ההר. וראה תשובת [[הרב חיים קניבסקי]] בספר "מקראי קודש" (מאת הרב משה הררי), הלכות [[ליל הסדר]] (עמ' תקעו-תקעז), הלכות יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט) והלכות [[חנוכה]] (עמ' קלו-קלז).</ref>.

למאי נ"מ?: /* התקבלות הספר בעם */ תוספת מהאג"מ ושיפור קליל בניסוח

2013-03-01T08:59:04Z

התקבלות הספר בעם: תוספת מהאג"מ ושיפור קליל בניסוח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:59, 1 במרץ 2013
שורה 34:		שורה 34:
	== התקבלות הספר בעם ==		== התקבלות הספר בעם ==

	רבים מגדולי התורה בדור האחרון<ref>ראה בספר "גן נעול" מאת [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 (מצוטט ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 פורום הישיבות]) שהביא דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן\|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור\|באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא\|כן}}, [[רבי מנחם מנדל זקס]] {{מקור\|חתן החפץ חיים\|כן}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור\|עולת ראי"ה ח"א עמ' ט\|כן}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]].{{ש}}בדומה לזה, ראה בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] לספר "וזאת הברכה": {{ציטוטון\|...ועל הספר 'משנה ברורה' סומכין היום בית ישראל וגדולי הוראה.}}{{ש}}וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר יז ד$חי"ז סי' ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד\|כן}}. ראה גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת הרב יעקב אריאל], וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור\|מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן\|כן}}.</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]] (בין מתנגדים ובין [[החסידות\|חסידים]]<ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור\|משנה הלכות ט שיא$ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד\|כן}}.</ref>). הדבר איננו מונע מלחלוק על דבריו<ref>החזון איש עצמו, שכתב על המשנה ברורה, שדבריו הם כיוצאים מ[[לשכת הגזית]] {{מקור\|באגרותיו שם\|כן}}, חלק בעצמו על המשנה ברורה עשרות פעמים, וכן נהגו כל הפוסקים הנ"ל.</ref> או להכריע שלא כדבריו<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור\|ציץ אלעזר כ לו$ח"כ סי' לו סוף ס"ק א\|כן}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש ה'משנה ברורה' כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. וראה בספר מקראי קודש (מאת [[הרב משה הררי]]) הלכות [[יום הכיפורים]] (עמ' תרלו-תרלז) ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת [[בצל החכמה]] {{מקור\|בצל החכמה ד קי$ח"ד סי' קי\|כן}}. וראה גם בשו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ז קס$ח"ז סי' קס}} ו{{מקור\|משנה הלכות ח קמא$ח"ח סי' קמא}} שהאריך שבמקום שה'משנה ברורה' החמיר ומנהג העולם להקל על פי דעת פוסקים אחרים - אין למחות ביד המקלין.</ref>. ובפרט בעניינים שבהם ישנו מנהג בעדות מסוימות שלא כדברי המשנה ברורה (כגון בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידים על פי "[[נוסח ספרד]]" ולא על פי פסקי ה'משנה ברורה', שנהג על פי [[נוסח אשכנז]]).		רבים מגדולי התורה בדור האחרון<ref>ראה בספר "גן נעול" מאת [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 (מצוטט ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 פורום הישיבות]) שהביא דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן\|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור\|באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא\|כן}}, [[רבי מנחם מנדל זקס]] {{מקור\|חתן החפץ חיים\|כן}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור\|עולת ראי"ה ח"א עמ' ט\|כן}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]].{{ש}}בדומה לזה, ראה בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] לספר "וזאת הברכה": {{ציטוטון\|...ועל הספר 'משנה ברורה' סומכין היום בית ישראל וגדולי הוראה.}}{{ש}}וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר יז ד$חי"ז סי' ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד\|כן}}. ראה גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת הרב יעקב אריאל], וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור\|מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן\|כן}}.{{ש}}ו[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=12772&start=80#p119627 יש שציינו] לדברי [[רבי משה פינשטיין]] {{מקור\|(ב}}{{מקור\|שו"ת:אגרות משה או"ח ה יג$שו"ת אגרות משה או"ח ח"ה סי' יג סוף אות ט}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&st=&pgnum=72 עמ' כו]{{מקור\|)}} "הרוצה להקל כפי שמשמע שהכריע כן המשנה ברורה, יכול לסמוך עליו, כי הרי הוא מרן דדורות בתראי בהוראות דעניני אורח חיים".</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]] (בין מתנגדים ובין [[החסידות\|חסידים]]<ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור\|משנה הלכות ט שיא$ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד\|כן}}.</ref>). הדבר איננו מונע מלחלוק על דבריו<ref>החזון איש עצמו, שכתב על המשנה ברורה, שדבריו הם כיוצאים מ[[לשכת הגזית]] {{מקור\|באגרותיו שם\|כן}}, חלק בעצמו על המשנה ברורה עשרות פעמים, וכן נהגו כל הפוסקים הנ"ל.</ref> או להכריע שלא כדבריו<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור\|ציץ אלעזר כ לו$ח"כ סי' לו סוף ס"ק א\|כן}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש ה'משנה ברורה' כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. וראה בספר מקראי קודש (מאת [[הרב משה הררי]]) הלכות [[יום הכיפורים]] (עמ' תרלו-תרלז) ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת [[בצל החכמה]] {{מקור\|בצל החכמה ד קי$ח"ד סי' קי\|כן}}. וראה גם בשו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ז קס$ח"ז סי' קס}} ו{{מקור\|משנה הלכות ח קמא$ח"ח סי' קמא}} שהאריך שבמקום שה'משנה ברורה' החמיר ומנהג העולם להקל על פי דעת פוסקים אחרים - אין למחות ביד המקלין.</ref> בנוגע להכרעה מסויימת, ובפרט בעניינים שבהם ישנו מנהג בעדות מסוימות שלא כדברי המשנה ברורה (כגון בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידים על פי "[[נוסח ספרד]]" ולא על פי פסקי ה'משנה ברורה', שנהג על פי [[נוסח אשכנז]]), אך באופן כללי נוהגים להורות כדברי המשנה ברורה.

	יש אומרים שבמקום שחולק ה[[חזון איש]] על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי<ref>שו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ח קנה$ח"ח סי' קנה}}.</ref>. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר<ref>ראה בס' גן נעול שם; ~~ור'~~ תשובת [[הרב חיים קניבסקי]] בספר "מקראי קודש" (מאת הרב משה הררי), הלכות [[ליל הסדר]] (עמ' תקעו-תקעז), הלכות יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט) והלכות [[חנוכה]] (עמ' קלו-קלז).</ref>.		יש אומרים שבמקום שחולק ה[[חזון איש]] על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי<ref>שו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ח קנה$ח"ח סי' קנה}}.</ref>. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר<ref>ראה בס' גן נעול שם; וכן במכתב הרב שלמה מן ההר. וראה תשובת [[הרב חיים קניבסקי]] בספר "מקראי קודש" (מאת הרב משה הררי), הלכות [[ליל הסדר]] (עמ' תקעו-תקעז), הלכות יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט) והלכות [[חנוכה]] (עמ' קלו-קלז).</ref>.

	רבים קובעים בו לימוד יומי- לרוב עמוד אחד ביום. ב[[ישיבה\|ישיבות]] רבות מקובל ללמוד כחצי שעה ביום מהמשנה ברורה<ref>וכן הדריכו [[הרב יעקב ישראל קניבסקי]]{{דרוש מקור}} ו[[הרב שלמה זלמן אוירבך]]{{דרוש מקור}}</ref>.		רבים קובעים בו לימוד יומי- לרוב עמוד אחד ביום. ב[[ישיבה\|ישיבות]] רבות מקובל ללמוד כחצי שעה ביום מהמשנה ברורה<ref>וכן הדריכו [[הרב יעקב ישראל קניבסקי]]{{דרוש מקור}} ו[[הרב שלמה זלמן אוירבך]]{{דרוש מקור}}</ref>.


	== ספרים על המשנה ברורה ==		== ספרים על המשנה ברורה ==

למאי נ"מ? ב־10:02, 12 בדצמבר 2012

2012-12-12T10:02:31Z

הצגת שינויים

למאי נ"מ?: /* קישורים חיצוניים */

2012-12-12T09:30:25Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:30, 12 בדצמבר 2012
שורה 51:		שורה 51:

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	* [http://www.hazofe.co.il/%5Cweb%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=58374&Word=&gilayon=3147&mador= "מדוע ~~דוקא~~ משנה ברורה?"] - ~~[[הרב יוסף צבי רימון]]~~		* [[הרב יוסף צבי רימון]], '''[http://www.hazofe.co.il/%5Cweb%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=58374&Word=&gilayon=3147&mador= מדוע דווקא משנה ברורה?]''' - 'הצופה'
	* [http://www.tsofar.com/zofar/see_article.asp?next=6556&cat_id=6 יום השנה לפטירת המשנה ברורה]		* [http://www.tsofar.com/zofar/see_article.asp?next=6556&cat_id=6 יום השנה לפטירת המשנה ברורה] - 'שופר'
	* [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166495 יום השנה לפטירתו] - ערוץ 7		* [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166495 יום השנה לפטירתו] - ערוץ 7
			* ר' עמיהוד שוורץ, '''[http://etzion.org.il/dk/5770/1209maamar5.html על סתירות בדברי המשנה ברורה]''', דף קשר (ישיבת הר עציון) גליון 1208

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

למאי נ"מ?: /* התקבלות הספר בעם */

2012-12-12T07:38:12Z

התקבלות הספר בעם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:38, 12 בדצמבר 2012
שורה 42:		שורה 42:

	== התקבלות הספר בעם ==		== התקבלות הספר בעם ==
	רבים מ[[גדולי ישראל]]<ref>ר' בספר "גן נעול" מאת [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 (מצוטט ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 פורום הישיבות]) ~~שהובאו~~ דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן\|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור\|באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא\|כן}}, [[רבי מנחם מנדל זקס]] {{מקור\|חתן החפץ חיים\|כן}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור\|עולת ראי"ה ח"א עמ' ט\|כן}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]].{{ש}}בדומה לזה, ר' בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] לספר "וזאת הברכה": "...ועל הספר 'משנה ברורה' סומכין היום בית ישראל וגדולי הוראה".{{ש}}וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר יז ד$חי"ז סי' ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד\|כן}}. ראה גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת הרב יעקב אריאל], וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור\|מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן\|כן}}.</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]] (בין מתנגדים ובין [[החסידות\|חסידים]]<ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור\|משנה הלכות ט שיא$ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד\|כן}}.</ref>). הדבר איננו מונע מלחלוק על דבריו<ref>החזון איש עצמו, שכתב על המשנה ברורה, שדבריו הם כיוצאים מ[[לשכת הגזית]] {{מקור\|באגרותיו שם\|כן}}, חלק בעצמו על המשנה ברורה עשרות פעמים.</ref> או להכריע שלא כדבריו<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור\|ציץ אלעזר כ לו$ח"כ סי' לו סוף ס"ק א\|כן}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש ה'משנה ברורה' כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. ור' בספר מקראי קודש (מאת [[הרב משה הררי]]) הלכות [[יום הכיפורים]] (עמ' תרלו-תרלז) ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת [[בצל החכמה]] {{מקור\|בצל החכמה ד קי$ח"ד סי' קי\|כן}}. וראה גם בשו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ז קס$ח"ז סי' קס}} ו{{מקור\|משנה הלכות ח קמא$ח"ח סי' קמא}} שהאריך שבמקום שה'משנה ברורה' החמיר ומנהג העולם להקל על פי דעת פוסקים אחרים - אין למחות ביד המקלין.</ref>. ובפרט בעניינים שבהם ישנו מנהג בעדות מסוימות שלא כדברי המשנה ברורה (כגון בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידים על פי "[[נוסח ספרד]]" ולא על פי פסקי ה'משנה ברורה', שנהג על פי [[נוסח אשכנז]]).		רבים מ[[גדולי ישראל]]<ref>ר' בספר "גן נעול" מאת [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 (מצוטט ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 פורום הישיבות]), וכן ב[http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=1282 מאמר נוסף מאותו המחבר], שהביא דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן\|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור\|באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא\|כן}}, [[רבי מנחם מנדל זקס]] {{מקור\|חתן החפץ חיים\|כן}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור\|עולת ראי"ה ח"א עמ' ט\|כן}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]].{{ש}}בדומה לזה, ר' בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] לספר "וזאת הברכה": "...ועל הספר 'משנה ברורה' סומכין היום בית ישראל וגדולי הוראה".{{ש}}וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר יז ד$חי"ז סי' ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד\|כן}}. ראה גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת הרב יעקב אריאל], וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור\|מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן\|כן}}.</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]] (בין מתנגדים ובין [[החסידות\|חסידים]]<ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור\|משנה הלכות ט שיא$ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד\|כן}}.</ref>). הדבר איננו מונע מלחלוק על דבריו<ref>החזון איש עצמו, שכתב על המשנה ברורה, שדבריו הם כיוצאים מ[[לשכת הגזית]] {{מקור\|באגרותיו שם\|כן}}, חלק בעצמו על המשנה ברורה עשרות פעמים.</ref> או להכריע שלא כדבריו<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור\|ציץ אלעזר כ לו$ח"כ סי' לו סוף ס"ק א\|כן}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש ה'משנה ברורה' כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. ור' בספר מקראי קודש (מאת [[הרב משה הררי]]) הלכות [[יום הכיפורים]] (עמ' תרלו-תרלז) ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת [[בצל החכמה]] {{מקור\|בצל החכמה ד קי$ח"ד סי' קי\|כן}}. וראה גם בשו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ז קס$ח"ז סי' קס}} ו{{מקור\|משנה הלכות ח קמא$ח"ח סי' קמא}} שהאריך שבמקום שה'משנה ברורה' החמיר ומנהג העולם להקל על פי דעת פוסקים אחרים - אין למחות ביד המקלין.</ref>. ובפרט בעניינים שבהם ישנו מנהג בעדות מסוימות שלא כדברי המשנה ברורה (כגון בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידים על פי "[[נוסח ספרד]]" ולא על פי פסקי ה'משנה ברורה', שנהג על פי [[נוסח אשכנז]]).

	יש אומרים שבמקום שחולק ה[[חזון איש]] על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי<ref>שו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ח קנה$ח"ח סי' קנה}}.</ref>. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר<ref>ראה בס' גן נעול שם; ור' תשובת [[הרב חיים קניבסקי]] בספר "מקראי קודש" (מאת הרב משה הררי), הלכות [[ליל הסדר]] (עמ' תקעו-תקעז), הלכות יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט) והלכות [[חנוכה]] (עמ' קלו-קלז).</ref>.		יש אומרים שבמקום שחולק ה[[חזון איש]] על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי<ref>שו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ח קנה$ח"ח סי' קנה}}.</ref>. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר<ref>ראה בס' גן נעול שם; ור' תשובת [[הרב חיים קניבסקי]] בספר "מקראי קודש" (מאת הרב משה הררי), הלכות [[ליל הסדר]] (עמ' תקעו-תקעז), הלכות יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט) והלכות [[חנוכה]] (עמ' קלו-קלז).</ref>.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-06T07:16:33Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:16, 6 בספטמבר 2012
שורה 42:		שורה 42:

	== התקבלות הספר בעם ==		== התקבלות הספר בעם ==
	רבים מ[[גדולי ישראל]]<ref>ר' בספר "גן נעול" מאת [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 (מצוטט ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 פורום הישיבות]) שהובאו דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן\|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור\|(באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא)}}, [[רבי מנחם מנדל זקס]] {{מקור\|(חתן החפץ חיים)}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור\|(עולת ראי"ה ח"א עמ' ט)}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]].{{ש}}בדומה לזה, ר' בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] לספר "וזאת הברכה": "...ועל הספר 'משנה ברורה' סומכין היום בית ישראל וגדולי הוראה".{{ש}}וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר יז ד$חי"ז סי' ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד\|כן}}. ראה גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת הרב יעקב אריאל], וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור\|מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן\|כן}}.</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]] (בין מתנגדים ובין [[החסידות\|חסידים]]<ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור\|משנה הלכות ט שיא$ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד\|כן}}.</ref>). הדבר איננו מונע מלחלוק על דבריו<ref>החזון איש עצמו, שכתב על המשנה ברורה, שדבריו הם כיוצאים מ[[לשכת הגזית]] {{מקור\|(באגרותיו שם)}}, חלק בעצמו על המשנה ברורה עשרות פעמים.</ref> או להכריע שלא כדבריו<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור\|ציץ אלעזר כ לו$ח"כ סי' לו סוף ס"ק א\|כן}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש ה'משנה ברורה' כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. ור' בספר מקראי קודש (מאת [[הרב משה הררי]]) הלכות [[יום הכיפורים]] (עמ' תרלו-תרלז) ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת [[בצל החכמה]] {{מקור\|בצל החכמה ד קי$ח"ד סי' קי\|כן}}. וראה גם בשו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ז קס$ח"ז סי' קס}} ו{{מקור\|משנה הלכות ח קמא$ח"ח סי' קמא}} שהאריך שבמקום שה'משנה ברורה' החמיר ומנהג העולם להקל על פי דעת פוסקים אחרים - אין למחות ביד המקלין.</ref>. ובפרט בעניינים שבהם ישנו מנהג בעדות מסוימות שלא כדברי המשנה ברורה (כגון בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידים על פי "[[נוסח ספרד]]" ולא על פי פסקי ה'משנה ברורה', שנהג על פי [[נוסח אשכנז]]).		רבים מ[[גדולי ישראל]]<ref>ר' בספר "גן נעול" מאת [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 (מצוטט ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 פורום הישיבות]) שהובאו דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן\|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור\|באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא\|כן}}, [[רבי מנחם מנדל זקס]] {{מקור\|חתן החפץ חיים\|כן}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור\|עולת ראי"ה ח"א עמ' ט\|כן}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]].{{ש}}בדומה לזה, ר' בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] לספר "וזאת הברכה": "...ועל הספר 'משנה ברורה' סומכין היום בית ישראל וגדולי הוראה".{{ש}}וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור\|ציץ אליעזר יז ד$חי"ז סי' ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד\|כן}}. ראה גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת הרב יעקב אריאל], וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור\|מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן\|כן}}.</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]] (בין מתנגדים ובין [[החסידות\|חסידים]]<ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור\|משנה הלכות ט שיא$ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד\|כן}}.</ref>). הדבר איננו מונע מלחלוק על דבריו<ref>החזון איש עצמו, שכתב על המשנה ברורה, שדבריו הם כיוצאים מ[[לשכת הגזית]] {{מקור\|באגרותיו שם\|כן}}, חלק בעצמו על המשנה ברורה עשרות פעמים.</ref> או להכריע שלא כדבריו<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור\|ציץ אלעזר כ לו$ח"כ סי' לו סוף ס"ק א\|כן}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש ה'משנה ברורה' כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. ור' בספר מקראי קודש (מאת [[הרב משה הררי]]) הלכות [[יום הכיפורים]] (עמ' תרלו-תרלז) ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת [[בצל החכמה]] {{מקור\|בצל החכמה ד קי$ח"ד סי' קי\|כן}}. וראה גם בשו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ז קס$ח"ז סי' קס}} ו{{מקור\|משנה הלכות ח קמא$ח"ח סי' קמא}} שהאריך שבמקום שה'משנה ברורה' החמיר ומנהג העולם להקל על פי דעת פוסקים אחרים - אין למחות ביד המקלין.</ref>. ובפרט בעניינים שבהם ישנו מנהג בעדות מסוימות שלא כדברי המשנה ברורה (כגון בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידים על פי "[[נוסח ספרד]]" ולא על פי פסקי ה'משנה ברורה', שנהג על פי [[נוסח אשכנז]]).

	יש אומרים שבמקום שחולק ה[[חזון איש]] על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי<ref>שו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ח קנה$ח"ח סי' קנה}}.</ref>. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר<ref>ראה בס' גן נעול שם; ור' תשובת [[הרב חיים קניבסקי]] בספר "מקראי קודש" (מאת הרב משה הררי), הלכות [[ליל הסדר]] (עמ' תקעו-תקעז), הלכות יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט) והלכות [[חנוכה]] (עמ' קלו-קלז).</ref>.		יש אומרים שבמקום שחולק ה[[חזון איש]] על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי<ref>שו"ת משנה הלכות {{מקור\|משנה הלכות ח קנה$ח"ח סי' קנה}}.</ref>. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר<ref>ראה בס' גן נעול שם; ור' תשובת [[הרב חיים קניבסקי]] בספר "מקראי קודש" (מאת הרב משה הררי), הלכות [[ליל הסדר]] (עמ' תקעו-תקעז), הלכות יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט) והלכות [[חנוכה]] (עמ' קלו-קלז).</ref>.

אריאל ביגל נ"י ב־12:47, 20 ביוני 2012

2012-06-20T12:47:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:47, 20 ביוני 2012
שורה 1:		שורה 1:
			[[תמונה:Mishna berura.jpg\|ימין\|ממוזער\|200px\| שער הספר]]
	'''משנה ברורה''' הוא פירוש על ה[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] המבאר את דברי השולחן ערוך, מלקט מדברי קודמיו בנושאים שבהם דן השו"ע, ופוסק בין הדעות. נכתב על ידי [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]], בעל ה[[חפץ חיים]]. הספר נחשב לאחד מספרי הפסיקה הבסיסיים ביותר, ובדרך כלל יהודי אשכנז הולכים לפי פסקיו.		'''משנה ברורה''' הוא פירוש על ה[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] המבאר את דברי השולחן ערוך, מלקט מדברי קודמיו בנושאים שבהם דן השו"ע, ופוסק בין הדעות. נכתב על ידי [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]], בעל ה[[חפץ חיים]]. הספר נחשב לאחד מספרי הפסיקה הבסיסיים ביותר, ובדרך כלל יהודי אשכנז הולכים לפי פסקיו.

למאי נ"מ?: /* שיטת הפסיקה של המשנה ברורה */

2012-05-23T12:55:27Z

שיטת הפסיקה של המשנה ברורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:55, 23 במאי 2012
שורה 36:		שורה 36:
	המחבר בפסיקתו נוטה אחרי דעת הפוסקים האשכנזים. מחשיב מאוד את דעת [[הגר"א]]<ref>כדבריו בהקדמתו: "ובמקום שראיתי דעות בין שני [[אחרונים]] גופא באיזה דבר, לא הייתי עצל בדבר מלחפש בכלל ספרי שאר האחרונים, לראות אל מי מקדושים דעתם פונה למעשה, ובפרט ביאור הגר"א ז"ל שהוא אורם של ישראל ויתד שהכל תלוי בו וכדאי להכריע הדבר".</ref> וה[[מגן אברהם]]<ref>עיין הקדמה לספר 'ביאור הלכה' של [[הרב דוד יוסף]].</ref>.		המחבר בפסיקתו נוטה אחרי דעת הפוסקים האשכנזים. מחשיב מאוד את דעת [[הגר"א]]<ref>כדבריו בהקדמתו: "ובמקום שראיתי דעות בין שני [[אחרונים]] גופא באיזה דבר, לא הייתי עצל בדבר מלחפש בכלל ספרי שאר האחרונים, לראות אל מי מקדושים דעתם פונה למעשה, ובפרט ביאור הגר"א ז"ל שהוא אורם של ישראל ויתד שהכל תלוי בו וכדאי להכריע הדבר".</ref> וה[[מגן אברהם]]<ref>עיין הקדמה לספר 'ביאור הלכה' של [[הרב דוד יוסף]].</ref>.

	בעניין הפסיקה על פי ה[[קבלה]] הוא סובר שיש ללכת אחרי הקבלה רק כאשר היא לא סותרת את הכתוב בספרי הפוסקים<ref>ראה {{מקור\|ביאור הלכה לד ב$ביאור הלכה (סי' לד ס"ב ד"ה יניח של ר"ת)}}: "...וידוע דכל היכא שהפוסקים חולקים עם המקובלים הדין כהפוסקים..." וב{{מקור\|~~מ"ב~~ כה מב$משנה ברורה (סי' כה ס"ק מב)}}: "כתב ה'כנסת הגדולה' בכללי הפוסקים: כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים - הלך אחר הגמרא והפוסקים. מיהו אם בעלי קבלה מחמירין - יש להחמיר ג"כ. ואם לא הוזכר בגמרא ובפוסקים אע"פ שנזכר בקבלה - אין אנו יכולין לכוף לנהוג כך. ודין שאין מוזכר בהיפוך בש"ס ופוסקים יש לילך אחר דברי קבלה. וגם במקום שיש פלוגתא בין הפוסקים דברי קבלה יכריע."</ref>. אמנם, גם בדברים שלא סותרים את הגמרא לא מביא את כל ההנהגות שעל פי הקבלה, אלא במקומות מסוימים, מכיוון שברוב המקומות לא נהגו על פיהם במדינות אשכנז{{דרוש מקור}}.		בעניין הפסיקה על פי ה[[קבלה]] הוא סובר שיש ללכת אחרי הקבלה רק כאשר היא לא סותרת את הכתוב בספרי הפוסקים<ref>ראה {{מקור\|ביאור הלכה לד$ביאור הלכה (סי' לד ס"ב ד"ה יניח של ר"ת)}}: "...וידוע דכל היכא שהפוסקים חולקים עם המקובלים הדין כהפוסקים..." וב{{מקור\|משנה ברורה כה מב$משנה ברורה (סי' כה ס"ק מב)}}: "כתב ה'כנסת הגדולה' בכללי הפוסקים: כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים - הלך אחר הגמרא והפוסקים. מיהו אם בעלי קבלה מחמירין - יש להחמיר ג"כ. ואם לא הוזכר בגמרא ובפוסקים אע"פ שנזכר בקבלה - אין אנו יכולין לכוף לנהוג כך. ודין שאין מוזכר בהיפוך בש"ס ופוסקים יש לילך אחר דברי קבלה. וגם במקום שיש פלוגתא בין הפוסקים דברי קבלה יכריע."</ref>. אמנם, גם בדברים שלא סותרים את הגמרא לא מביא את כל ההנהגות שעל פי הקבלה, אלא במקומות מסוימים, מכיוון שברוב המקומות לא נהגו על פיהם במדינות אשכנז{{דרוש מקור}}.

	הוא לא מרבה לחדש אלא בעיקר לאסוף וללקט{{דרוש מקור}} (ויש אומרים כי בגלל סיבה זו הוא נפוץ כל כך בישראל<ref>ע"פ [[הרב אליעזר מלמד]]{{דרוש מקור}}.</ref>).		הוא לא מרבה לחדש אלא בעיקר לאסוף וללקט{{דרוש מקור}} (ויש אומרים כי בגלל סיבה זו הוא נפוץ כל כך בישראל<ref>ע"פ [[הרב אליעזר מלמד]]{{דרוש מקור}}.</ref>).