משכן אוהל מועד - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־06:25, 24 בפברואר 2019

2019-02-24T06:25:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:25, 24 בפברואר 2019
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Degem_osnis.jpg\|~~מרכז~~\|thumb\|~~800px~~\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]		[[תמונה:Degem_osnis.jpg\|שמאל\|thumb\|250px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]

	[[תמונה:Mischan Model Osnis Kedumim.jpg\|left\|thumb\|250px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]		[[תמונה:Mischan Model Osnis Kedumim.jpg\|left\|thumb\|250px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:57:22Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:57, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Degem_osnis.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]		[[תמונה:Degem_osnis.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]

	[[תמונה:Mischan Model Osnis Kedumim.jpg\|left\|thumb\|250px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]		[[תמונה:Mischan Model Osnis Kedumim.jpg\|left\|thumb\|250px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

2012-09-05T06:44:44Z

טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

טישיו: /* המשכן מבחוץ */

2012-05-03T00:12:32Z

המשכן מבחוץ

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:12, 3 במאי 2012
שורה 49:		שורה 49:
	==המשכן מבחוץ==		==המשכן מבחוץ==
	כל התמונות צולמו מדגם מיכאל אוסניס מקדומים וברשותו האדיבה		כל התמונות צולמו מדגם מיכאל אוסניס מקדומים וברשותו האדיבה

	~~<gallery widths="180px" heights="150px" perrow="3">~~
	~~תמונה:1121292509037576929.jpg\|משכן העדות~~
	~~תמונה:1121254518037576929.jpg\|הקודש~~
	~~תמונה:Oanis_DEGEM_turgman_2.JPG\|דגם ארון הברית צילם מאיר תורגמן~~
	~~</gallery>~~


	<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">		<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">

79.181.24.251: /* קישורים חיצוניים */

2010-07-18T11:17:30Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:17, 18 ביולי 2010
שורה 74:		שורה 74:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

			* [http://www.beit-hamikdash.co.il/siyur_virtualy_4.html סיור וירטואלי במשכן בתלת מימד]- מתוך אתר בית המקדש, עברית.

	* [http://hebrewbooks.org/2595 אוצר ישראל חלק ו'] - הערך "משכן" - עמוד 310		* [http://hebrewbooks.org/2595 אוצר ישראל חלק ו'] - הערך "משכן" - עמוד 310

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:37:40Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:37, 8 במרץ 2009
שורה 5:		שורה 5:
	'''משכן אוהל מועד''' הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד ל[[ארון העדות]], אשר הקים [[משה רבינו]] ב[[מדבר סיני]] מקרשי עצי שטים מצופים [[זהב]] ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים ל[[ארץ כנען]]. <ref>מתוך [[אוצר ישראל]] הערך "משכן"</ref>		'''משכן אוהל מועד''' הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד ל[[ארון העדות]], אשר הקים [[משה רבינו]] ב[[מדבר סיני]] מקרשי עצי שטים מצופים [[זהב]] ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים ל[[ארץ כנען]]. <ref>מתוך [[אוצר ישראל]] הערך "משכן"</ref>

	המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] - "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - {{מקור\|( (ספר שמות,מ',ו')}},בעת קביעת מיקום [[מחנה ישראל (מדבר סיני)\|מחנות שבטי ישראל]], ב[[פרשת במדבר]] - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - {{מקור\|(ספר במדבר,א',נ"ג)}}		המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] - "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - {{מקור\|( (ספר שמות,מ',ו'))}},בעת קביעת מיקום [[מחנה ישראל (מדבר סיני)\|מחנות שבטי ישראל]], ב[[פרשת במדבר]] - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - {{מקור\|(ספר במדבר,א',נ"ג))}}


	==שמות המשכן==		==שמות המשכן==

	השם המלא הוא '''משכן אוהל מועד''', הכולל את מה שנמצא במשכן, לפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג וכן מ',ו'</ref> השם הנפוץ הוא על בסיס המילה הוא ַמִּשְׁכָּן, המשכן או במשכן אשר מכונה ב[[פרשת תרומה]] פרשה גם בתור '''מקדש''', שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח). המשכן גם מכונה בשם '''אהל מועד''' כמו:"בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָֹה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" <ref>ספר שמות, כ"ז, א'</ref>. מונח נוסף נקבע בעת הצבת [[מחנה ישראל]] :"וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" <ref>ספר במדבר, א', נ"ג</ref> והוא '''מִשְׁכַּן הָעֵדוּת''' או '''(לְ)מִשְׁכַּן הָעֵדֻת''' וכן וב[[פרשת קרח]] - "מִשְׁכַּן ה'" - {{מקור\|(שם,ט"ז,ט')}}.		השם המלא הוא '''משכן אוהל מועד''', הכולל את מה שנמצא במשכן, לפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג וכן מ',ו'</ref> השם הנפוץ הוא על בסיס המילה הוא ַמִּשְׁכָּן, המשכן או במשכן אשר מכונה ב[[פרשת תרומה]] פרשה גם בתור '''מקדש''', שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח). המשכן גם מכונה בשם '''אהל מועד''' כמו:"בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָֹה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" <ref>ספר שמות, כ"ז, א'</ref>. מונח נוסף נקבע בעת הצבת [[מחנה ישראל]] :"וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" <ref>ספר במדבר, א', נ"ג</ref> והוא '''מִשְׁכַּן הָעֵדוּת''' או '''(לְ)מִשְׁכַּן הָעֵדֻת''' וכן וב[[פרשת קרח]] - "מִשְׁכַּן ה'" - {{מקור\|(שם,ט"ז,ט'))}}.

	הוא מכונה גם '''משכן ה''' בסםר ויקרא:"וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ" <ref>י"ז, ד'</ref>		הוא מכונה גם '''משכן ה''' בסםר ויקרא:"וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ" <ref>י"ז, ד'</ref>
שורה 28:		שורה 28:
	[[תמונה:Degem osnis a.jpg\|left\|thumb\|250px\|קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר...כָּל-עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף, וָוֵיהֶם כָּסֶף; וְאַדְנֵיהֶם, נְחֹשֶׁת - דגם מיכאל אוסניס - קדומים]]		[[תמונה:Degem osnis a.jpg\|left\|thumb\|250px\|קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר...כָּל-עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף, וָוֵיהֶם כָּסֶף; וְאַדְנֵיהֶם, נְחֹשֶׁת - דגם מיכאל אוסניס - קדומים]]

	מבט על הדגם ייעלה את התמונה הבאה: המשכן נבנה בצורת אהל, צלעותיו עשויות עצי שטים ומכסהו יריעות אוהל, אשר השתפלו לצדדים. מסביב למשכן חצר אשר מידותיה: "וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן לִפְאַת '''נֶגֶב-תֵּימָנָה''' קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת... וְכֵן לִפְאַת '''צָפוֹן''' בָּאֹרֶךְ, קְלָעִים מֵאָה אֹרֶךְ ... וְרֹחַב הֶחָצֵר לִ'''פְאַת-יָם''', קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה...וְרֹחַב הֶחָצֵר, לִפְאַת '''קֵדְמָה מִזְרָחָה''' חֲמִשִּׁים אַמָּה.{{מקור\|(ספר שמות, כ"ז, ט'-י"ח)}}.		מבט על הדגם ייעלה את התמונה הבאה: המשכן נבנה בצורת אהל, צלעותיו עשויות עצי שטים ומכסהו יריעות אוהל, אשר השתפלו לצדדים. מסביב למשכן חצר אשר מידותיה: "וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן לִפְאַת '''נֶגֶב-תֵּימָנָה''' קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת... וְכֵן לִפְאַת '''צָפוֹן''' בָּאֹרֶךְ, קְלָעִים מֵאָה אֹרֶךְ ... וְרֹחַב הֶחָצֵר לִ'''פְאַת-יָם''', קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה...וְרֹחַב הֶחָצֵר, לִפְאַת '''קֵדְמָה מִזְרָחָה''' חֲמִשִּׁים אַמָּה.{{מקור\|(ספר שמות, כ"ז, ט'-י"ח))}}.

	דהיינו, 100 אמה על 50 אמה. החצר היתה בנויה מבד "שֵׁשׁ מָשְׁזָר" אשר הוחזקו על ידי "עמודים" - ברווח של חמש אמות - האחד מהשני , אשר לכל אחד מהם היו אדנים לבסיס מ[[נחשת]] ו"וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם" היו מ[[כסף (מתכת)\|כָּסֶף]].		דהיינו, 100 אמה על 50 אמה. החצר היתה בנויה מבד "שֵׁשׁ מָשְׁזָר" אשר הוחזקו על ידי "עמודים" - ברווח של חמש אמות - האחד מהשני , אשר לכל אחד מהם היו אדנים לבסיס מ[[נחשת]] ו"וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם" היו מ[[כסף (מתכת)\|כָּסֶף]].

דניאל ונטורה ב־12:29, 22 בפברואר 2009

2009-02-22T12:29:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:29, 22 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:
	'''משכן אוהל מועד''' הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד ל[[ארון העדות]], אשר הקים [[משה רבינו]] ב[[מדבר סיני]] מקרשי עצי שטים מצופים [[זהב]] ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים ל[[ארץ כנען]]. <ref>מתוך [[אוצר ישראל]] הערך "משכן"</ref>		'''משכן אוהל מועד''' הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד ל[[ארון העדות]], אשר הקים [[משה רבינו]] ב[[מדבר סיני]] מקרשי עצי שטים מצופים [[זהב]] ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים ל[[ארץ כנען]]. <ref>מתוך [[אוצר ישראל]] הערך "משכן"</ref>

	המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] - "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - {{מקור\|( (ספר שמות,מ',ו')}},בעת קביעת מיקום [[מחנה ישראל (~~במדבר~~ סיני)\|מחנות שבטי ישראל]], ב[[פרשת במדבר]] - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - {{מקור\|(ספר במדבר,א',נ"ג)}}		המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] - "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - {{מקור\|( (ספר שמות,מ',ו')}},בעת קביעת מיקום [[מחנה ישראל (מדבר סיני)\|מחנות שבטי ישראל]], ב[[פרשת במדבר]] - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - {{מקור\|(ספר במדבר,א',נ"ג)}}

דניאל ונטורה ב־12:27, 22 בפברואר 2009

2009-02-22T12:27:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:27, 22 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:
	'''משכן אוהל מועד''' הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד ל[[ארון העדות]], אשר הקים [[משה רבינו]] ב[[מדבר סיני]] מקרשי עצי שטים מצופים [[זהב]] ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים ל[[ארץ כנען]]. <ref>מתוך [[אוצר ישראל]] הערך "משכן"</ref>		'''משכן אוהל מועד''' הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד ל[[ארון העדות]], אשר הקים [[משה רבינו]] ב[[מדבר סיני]] מקרשי עצי שטים מצופים [[זהב]] ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים ל[[ארץ כנען]]. <ref>מתוך [[אוצר ישראל]] הערך "משכן"</ref>

	המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] - "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - {{מקור\|( (ספר שמות,מ',ו')}},בעת קביעת מיקום [[מחנה ישראל (במדבר סיני\|מחנות שבטי ישראל, ב[[פרשת במדבר]] - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - {{מקור\|(ספר במדבר,א',נ"ג)}}		המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] - "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - {{מקור\|( (ספר שמות,מ',ו')}},בעת קביעת מיקום [[מחנה ישראל (במדבר סיני)\|מחנות שבטי ישראל]], ב[[פרשת במדבר]] - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - {{מקור\|(ספר במדבר,א',נ"ג)}}

דניאל ונטורה ב־12:16, 22 בפברואר 2009

2009-02-22T12:16:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:16, 22 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:
	'''משכן אוהל מועד''' הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד ל[[ארון העדות]], אשר הקים [[משה רבינו]] ב[[מדבר סיני]] מקרשי עצי שטים מצופים [[זהב]] ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים ל[[ארץ כנען]]. <ref>מתוך [[אוצר ישראל]] הערך "משכן"</ref>		'''משכן אוהל מועד''' הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד ל[[ארון העדות]], אשר הקים [[משה רבינו]] ב[[מדבר סיני]] מקרשי עצי שטים מצופים [[זהב]] ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים ל[[ארץ כנען]]. <ref>מתוך [[אוצר ישראל]] הערך "משכן"</ref>

	המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] - "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - {{מקור\|( (ספר שמות,מ',ו')}},בעת קביעת מיקום ~~מחנות~~ [[שבטי ישראל]], ב[[פרשת במדבר]] - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - {{מקור\|(ספר במדבר,א',נ"ג)}}		המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] - "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - {{מקור\|( (ספר שמות,מ',ו')}},בעת קביעת מיקום [[מחנה ישראל (במדבר סיני\|מחנות שבטי ישראל, ב[[פרשת במדבר]] - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - {{מקור\|(ספר במדבר,א',נ"ג)}}


שורה 69:		שורה 69:

	==הקודש==		==הקודש==

			== הערות שוליים ==
			<references />

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

דניאל ונטורה: /* שמות המשכן */

2009-02-22T09:33:16Z

שמות המשכן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:33, 22 בפברואר 2009
שורה 12:		שורה 12:
	השם המלא הוא '''משכן אוהל מועד''', הכולל את מה שנמצא במשכן, לפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג וכן מ',ו'</ref> השם הנפוץ הוא על בסיס המילה הוא ַמִּשְׁכָּן, המשכן או במשכן אשר מכונה ב[[פרשת תרומה]] פרשה גם בתור '''מקדש''', שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח). המשכן גם מכונה בשם '''אהל מועד''' כמו:"בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָֹה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" <ref>ספר שמות, כ"ז, א'</ref>. מונח נוסף נקבע בעת הצבת [[מחנה ישראל]] :"וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" <ref>ספר במדבר, א', נ"ג</ref> והוא '''מִשְׁכַּן הָעֵדוּת''' או '''(לְ)מִשְׁכַּן הָעֵדֻת''' וכן וב[[פרשת קרח]] - "מִשְׁכַּן ה'" - {{מקור\|(שם,ט"ז,ט')}}.		השם המלא הוא '''משכן אוהל מועד''', הכולל את מה שנמצא במשכן, לפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג וכן מ',ו'</ref> השם הנפוץ הוא על בסיס המילה הוא ַמִּשְׁכָּן, המשכן או במשכן אשר מכונה ב[[פרשת תרומה]] פרשה גם בתור '''מקדש''', שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח). המשכן גם מכונה בשם '''אהל מועד''' כמו:"בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָֹה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" <ref>ספר שמות, כ"ז, א'</ref>. מונח נוסף נקבע בעת הצבת [[מחנה ישראל]] :"וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" <ref>ספר במדבר, א', נ"ג</ref> והוא '''מִשְׁכַּן הָעֵדוּת''' או '''(לְ)מִשְׁכַּן הָעֵדֻת''' וכן וב[[פרשת קרח]] - "מִשְׁכַּן ה'" - {{מקור\|(שם,ט"ז,ט')}}.

	הוא מכונה גם '''משכן ה''' בסםר ויקרא:"וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ" <ref>י"ז, ד'</ref>		הוא מכונה גם '''משכן ה''' בסםר ויקרא:"וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ" <ref>י"ז, ד'</ref>

			יונה בר מעוז במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/teruma/teruma.shtml המשכן ואוהל מועד] ב[[עלונים#דף שבועי\|דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן]] עומד בהרחבה על נושא השמות ומסכם:'''אהל מועד''' הוא הקודש, וה'''משכן''' הוא קודש הקודשים. ואכן אם נחזור לרוב האזכורים של "אוהל מועד", נראה שהם מוסבים לאדם וליכולתו לבוא אל האוהל או לשבת בפתחו, ואילו כבוד ה' לעולם איננו שוכן בו ואיננו ממלא אותו, אלא רק במשכן. הבחנה זו יש בה כדי להסביר את השם הנוסף שבו מכונה המקדש, שם המורכב משני המונחים יחד – "משכן אהל מועד": "וַתֵּכֶל כָּל -עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִ וָּה ה' אֶת -מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ". זהו כנראה שמו המדויק והמלא, וכל כינוי אחר בא בדרך של מטונימיה – שימוש בחלק כדי לתאר את השלם, ובכל פעם נבחר המונח המתאים לעניין ולהקשר.

	==על השם '''משכן העדות'''==		==על השם '''משכן העדות'''==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:44, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Degem_osnis.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]		[[תמונה:Degem_osnis.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]

	[[תמונה:Mischan Model Osnis Kedumim.jpg\|left\|thumb\|250px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]		[[תמונה:Mischan Model Osnis Kedumim.jpg\|left\|thumb\|250px\|מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים]]
שורה 5:		שורה 5:
	'''משכן אוהל מועד''' הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד ל[[ארון העדות]], אשר הקים [[משה רבינו]] ב[[מדבר סיני]] מקרשי עצי שטים מצופים [[זהב]] ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים ל[[ארץ כנען]]. <ref>מתוך [[אוצר ישראל]] הערך "משכן"</ref>		'''משכן אוהל מועד''' הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד ל[[ארון העדות]], אשר הקים [[משה רבינו]] ב[[מדבר סיני]] מקרשי עצי שטים מצופים [[זהב]] ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים ל[[ארץ כנען]]. <ref>מתוך [[אוצר ישראל]] הערך "משכן"</ref>

	המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] - "~~מִשְׁכַּן~~ אֹהֶל-מוֹעֵד" - {{מקור\|( (ספר שמות,מ',ו'))}},בעת קביעת מיקום [[מחנה ישראל (מדבר סיני)\|מחנות שבטי ישראל]], ב[[פרשת במדבר]] - "~~מִשְׁכַּן~~ הָעֵדוּת" - {{מקור\|(ספר במדבר,א',נ"ג))}}		המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, ב[[פרשת פקודי]] - "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - {{מקור\|( (ספר שמות,מ',ו'))}},בעת קביעת מיקום [[מחנה ישראל (מדבר סיני)\|מחנות שבטי ישראל]], ב[[פרשת במדבר]] - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - {{מקור\|ספר במדבר,א',נ"ג\|כן}}


	==שמות המשכן==		==שמות המשכן==

	השם המלא הוא '''משכן אוהל מועד''', הכולל את מה שנמצא במשכן, לפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"~~וַתֵּכֶל כָּל~~ עֲבֹדַת ~~מִשְׁכַּן~~ אֹהֶל מוֹעֵד ~~וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה~~ ה' אֶת-~~משֶׁה כֵּן~~ עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג וכן מ',ו'</ref> השם הנפוץ הוא על בסיס המילה הוא ~~ַמִּשְׁכָּן~~, המשכן או במשכן אשר מכונה ב[[פרשת תרומה]] פרשה גם בתור '''מקדש''', שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי ~~מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם~~" (ח). המשכן גם מכונה בשם '''אהל מועד''' כמו:"~~בְּאֹהֶל~~ מוֹעֵד מִחוּץ ~~לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר~~ עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-~~בֹּקֶר~~ לִפְנֵי ~~יְהוָֹה חֻקַּת~~ עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת ~~בְּנֵי יִשְׂרָאֵל~~" <ref>ספר שמות, כ"ז, א'</ref>. מונח נוסף נקבע בעת הצבת [[מחנה ישראל]] :"~~וְהַלְוִיִּם~~ יַחֲנוּ סָבִיב ~~לְמִשְׁכַּן~~ הָעֵדֻת וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף עַל-עֲדַת ~~בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם~~ אֶת-~~מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן~~ הָעֵדוּת" <ref>ספר במדבר, א', נ"ג</ref> והוא '''~~מִשְׁכַּן~~ הָעֵדוּת''' או '''(לְ)~~מִשְׁכַּן~~ הָעֵדֻת''' וכן וב[[פרשת קרח]] - "~~מִשְׁכַּן~~ ה'" - {{מקור\|(שם,ט"ז,ט'))}}.		השם המלא הוא '''משכן אוהל מועד''', הכולל את מה שנמצא במשכן, לפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג וכן מ',ו'</ref> השם הנפוץ הוא על בסיס המילה הוא ַמִּשְׁכָּן, המשכן או במשכן אשר מכונה ב[[פרשת תרומה]] פרשה גם בתור '''מקדש''', שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח). המשכן גם מכונה בשם '''אהל מועד''' כמו:"בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָֹה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" <ref>ספר שמות, כ"ז, א'</ref>. מונח נוסף נקבע בעת הצבת [[מחנה ישראל]] :"וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" <ref>ספר במדבר, א', נ"ג</ref> והוא '''מִשְׁכַּן הָעֵדוּת''' או '''(לְ)מִשְׁכַּן הָעֵדֻת''' וכן וב[[פרשת קרח]] - "מִשְׁכַּן ה'" - {{מקור\|שם,ט"ז,ט'\|כן}}.

	הוא מכונה גם '''משכן ה''' בסםר ויקרא:"וְאֶל-~~פֶּתַח~~ אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב ~~קָרְבָּן~~ לַה' לִפְנֵי ~~מִשְׁכַּן~~ ה' ~~דָּם יֵחָשֵׁב~~ לָאִישׁ הַהוּא ~~דָּם שָׁפָךְ~~ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא ~~מִקֶּרֶב~~ עַמּוֹ" <ref>י"ז, ד'</ref>		הוא מכונה גם '''משכן ה''' בסםר ויקרא:"וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ" <ref>י"ז, ד'</ref>

	יונה בר מעוז במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/teruma/teruma.shtml המשכן ואוהל מועד] ב[[עלונים#דף שבועי\|דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן]] עומד בהרחבה על נושא השמות ומסכם:'''אהל מועד''' הוא הקודש, וה'''משכן''' הוא קודש הקודשים. ואכן אם נחזור לרוב האזכורים של "אוהל מועד", נראה שהם מוסבים לאדם וליכולתו לבוא אל האוהל או לשבת בפתחו, ואילו כבוד ה' לעולם איננו שוכן בו ואיננו ממלא אותו, אלא רק במשכן. הבחנה זו יש בה כדי להסביר את השם הנוסף שבו מכונה המקדש, שם המורכב משני המונחים יחד – "משכן אהל מועד": "~~וַתֵּכֶל כָּל~~ -עֲבֹדַת ~~מִשְׁכַּן~~ אֹהֶל מוֹעֵד ~~וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר~~ צִ ~~וָּה~~ ה' אֶת -~~מֹשֶׁה כֵּן~~ עָשׂוּ". זהו כנראה שמו המדויק והמלא, וכל כינוי אחר בא בדרך של מטונימיה – שימוש בחלק כדי לתאר את השלם, ובכל פעם נבחר המונח המתאים לעניין ולהקשר.		יונה בר מעוז במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/teruma/teruma.shtml המשכן ואוהל מועד] ב[[עלונים#דף שבועי\|דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן]] עומד בהרחבה על נושא השמות ומסכם:'''אהל מועד''' הוא הקודש, וה'''משכן''' הוא קודש הקודשים. ואכן אם נחזור לרוב האזכורים של "אוהל מועד", נראה שהם מוסבים לאדם וליכולתו לבוא אל האוהל או לשבת בפתחו, ואילו כבוד ה' לעולם איננו שוכן בו ואיננו ממלא אותו, אלא רק במשכן. הבחנה זו יש בה כדי להסביר את השם הנוסף שבו מכונה המקדש, שם המורכב משני המונחים יחד – "משכן אהל מועד": "וַתֵּכֶל כָּל -עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִ וָּה ה' אֶת -מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ". זהו כנראה שמו המדויק והמלא, וכל כינוי אחר בא בדרך של מטונימיה – שימוש בחלק כדי לתאר את השלם, ובכל פעם נבחר המונח המתאים לעניין ולהקשר.

	==על השם '''משכן העדות'''==		==על השם '''משכן העדות'''==
שורה 26:		שורה 26:

	==תאור המשכן==		==תאור המשכן==
	[[תמונה:Degem osnis a.jpg\|left\|thumb\|250px\|קְלָעִים לֶחָצֵר ~~שֵׁשׁ מָשְׁזָר~~...~~כָּל~~-עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב ~~מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף~~, וָוֵיהֶם ~~כָּסֶף~~; וְאַדְנֵיהֶם, ~~נְחֹשֶׁת~~ - דגם מיכאל אוסניס - קדומים]]		[[תמונה:Degem osnis a.jpg\|left\|thumb\|250px\|קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר...כָּל-עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף, וָוֵיהֶם כָּסֶף; וְאַדְנֵיהֶם, נְחֹשֶׁת - דגם מיכאל אוסניס - קדומים]]

	מבט על הדגם ייעלה את התמונה הבאה: המשכן נבנה בצורת אהל, צלעותיו עשויות עצי שטים ומכסהו יריעות אוהל, אשר השתפלו לצדדים. מסביב למשכן חצר אשר מידותיה: "~~וְעָשִׂיתָ~~, אֵת חֲצַר ~~הַמִּשְׁכָּן~~ לִפְאַת '''נֶגֶב-~~תֵּימָנָה~~''' קְלָעִים לֶחָצֵר ~~שֵׁשׁ מָשְׁזָר~~, מֵאָה ~~בָאַמָּה~~ אֹרֶךְ, ~~לַפֵּאָה~~, הָאֶחָת... וְכֵן לִפְאַת '''צָפוֹן''' ~~בָּאֹרֶךְ~~, קְלָעִים מֵאָה אֹרֶךְ ... וְרֹחַב הֶחָצֵר לִ'''פְאַת-יָם''', קְלָעִים ~~חֲמִשִּׁים אַמָּה~~...וְרֹחַב הֶחָצֵר, לִפְאַת '''קֵדְמָה מִזְרָחָה''' ~~חֲמִשִּׁים אַמָּה~~.{{מקור\|(ספר שמות, כ"ז, ט'-י"ח))}}.		מבט על הדגם ייעלה את התמונה הבאה: המשכן נבנה בצורת אהל, צלעותיו עשויות עצי שטים ומכסהו יריעות אוהל, אשר השתפלו לצדדים. מסביב למשכן חצר אשר מידותיה: "וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן לִפְאַת '''נֶגֶב-תֵּימָנָה''' קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת... וְכֵן לִפְאַת '''צָפוֹן''' בָּאֹרֶךְ, קְלָעִים מֵאָה אֹרֶךְ ... וְרֹחַב הֶחָצֵר לִ'''פְאַת-יָם''', קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה...וְרֹחַב הֶחָצֵר, לִפְאַת '''קֵדְמָה מִזְרָחָה''' חֲמִשִּׁים אַמָּה.{{מקור\|ספר שמות, כ"ז, ט'-י"ח\|כן}}.

	דהיינו, 100 אמה על 50 אמה. החצר היתה בנויה מבד "~~שֵׁשׁ מָשְׁזָר~~" אשר הוחזקו על ידי "עמודים" - ברווח של חמש אמות - האחד מהשני , אשר לכל אחד מהם היו אדנים לבסיס מ[[נחשת]] ו"וָוֵי ~~הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם~~" היו מ[[כסף (מתכת)\|~~כָּסֶף~~]].		דהיינו, 100 אמה על 50 אמה. החצר היתה בנויה מבד "שֵׁשׁ מָשְׁזָר" אשר הוחזקו על ידי "עמודים" - ברווח של חמש אמות - האחד מהשני , אשר לכל אחד מהם היו אדנים לבסיס מ[[נחשת]] ו"וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם" היו מ[[כסף (מתכת)\|כָּסֶף]].

	גובה העמודים היה חמש אמות. העמודים היו חלולים, כפיש כתוב "נבוב לחת" או בתרגום: " חליל לוחין", דהיינו: לוחות עצי שטים מכל צד והחלל באמצע, ולא יהא כולו עץ אחד שיהא עביו חמש אמות על חמש אמות כמין סדן. ואשר " קלעים" אלו היו "עשויין כמין קלעי ספינה נקבים נקבים מעשה קליעה ולא מעשה אורג" (רש"י).		גובה העמודים היה חמש אמות. העמודים היו חלולים, כפיש כתוב "נבוב לחת" או בתרגום: " חליל לוחין", דהיינו: לוחות עצי שטים מכל צד והחלל באמצע, ולא יהא כולו עץ אחד שיהא עביו חמש אמות על חמש אמות כמין סדן. ואשר " קלעים" אלו היו "עשויין כמין קלעי ספינה נקבים נקבים מעשה קליעה ולא מעשה אורג" (רש"י).
שורה 39:		שורה 39:
	* "וחשקיהם" - מוקפין היו העמודים בחוטי כסף סביב. ואיני יודע אם על פני כולן, אם בראשם, אם באמצעם. אך יודע אני שחשוק לשון חגורה, שכן מצינו בפילגש בגבעה (שופטים יט יז) ועמו צמד חמורים חבושים, תרגומו חשוקים.		* "וחשקיהם" - מוקפין היו העמודים בחוטי כסף סביב. ואיני יודע אם על פני כולן, אם בראשם, אם באמצעם. אך יודע אני שחשוק לשון חגורה, שכן מצינו בפילגש בגבעה (שופטים יט יז) ועמו צמד חמורים חבושים, תרגומו חשוקים.

	בצד מזרח היה פתח המשכן. היו בו רק ששה עמודים (במקום עשרה - בצד הנגדי), שלושה מכל צד. ובאמצע היה מסך "~~תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן~~ וְתוֹלַעַת ~~שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה~~ רֹקֵם". ורש"י מבאר: וילון שלפני המזרח שלא היו שם לא קרשים ולא יריעות. המסך או ה"וילון" הוא מוחזק בשיטה הבאה: על ידי "יתדת" - לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח ו"מיתריהם" - חבלים לקשור (רש"י)		בצד מזרח היה פתח המשכן. היו בו רק ששה עמודים (במקום עשרה - בצד הנגדי), שלושה מכל צד. ובאמצע היה מסך "תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם". ורש"י מבאר: וילון שלפני המזרח שלא היו שם לא קרשים ולא יריעות. המסך או ה"וילון" הוא מוחזק בשיטה הבאה: על ידי "יתדת" - לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח ו"מיתריהם" - חבלים לקשור (רש"י)

	הכיסוי למשכן היה : "את אהלו" - יריעות עזים העשוי לגג ו"את מכסהו" - מכסה עורות האילים והתחשים (רש"י)		הכיסוי למשכן היה : "את אהלו" - יריעות עזים העשוי לגג ו"את מכסהו" - מכסה עורות האילים והתחשים (רש"י)