https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9Fמשה דוד גאון - היסטוריית גרסאות2026-04-27T05:55:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=123893&oldid=prevווייצמאן ב־20:03, 6 בפברואר 20192019-02-06T20:03:57Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:03, 6 בפברואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''משה דוד גאון''' (מכונה; '''מד"ן'''; [[6 ב[[ספטמבר]] [[1889]] ([[י']] ב[[אלול]] [[תרמ"ט]]), [[טראווניק]], [[האימפריה העות'מאנית]]– [[8]] ב[[אוקטובר]] [[1958]], [[ישראל]]) היה [[היסטוריון]], חוקר [[עדות המזרח]], [[ביבליוגרף]], [[מחנך], [[עיתונאי]] ו[[משורר]] [[ישראלי]], מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים [[בני גאון]] והזמר [[יהורם גאון]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''משה דוד גאון''' (מכונה; '''מד"ן'''; [[6<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ב[[ספטמבר]] [[1889]] ([[י']] ב[[אלול]] [[תרמ"ט]]), [[טראווניק]], [[האימפריה העות'מאנית]]– [[8]] ב[[אוקטובר]] [[1958]], [[ישראל]]) היה [[היסטוריון]], חוקר [[עדות המזרח]], [[ביבליוגרף]], [[מחנך], [[עיתונאי]] ו[[משורר]] [[ישראלי]], מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים [[בני גאון]] והזמר [[יהורם גאון]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123892:rev-123893:php=table -->
</table>ווייצמאןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=123892&oldid=prevווייצמאן: יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית; '''משה דוד גאון''' (מכונה; '''מד"ן'''; 6 ב[[ספטמבר 1889 (י' באלול ..."2019-02-06T20:03:15Z<p>יצירת דף עם התוכן "מתוך ה<a href="/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&action=edit&redlink=1" class="new" title="ויקיפדיה העברית (הדף אינו קיים)">ויקיפדיה העברית</a>; '''משה דוד גאון''' (מכונה; '''מד"ן'''; [[6 ב<a href="/wiki/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8&action=edit&redlink=1" class="new" title="ספטמבר (הדף אינו קיים)">ספטמבר</a> <a href="/wiki/index.php?title=1889&action=edit&redlink=1" class="new" title="1889 (הדף אינו קיים)">1889</a> (<a href="/wiki/index.php?title=%D7%99%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="י' (הדף אינו קיים)">י'</a> ב<a href="/wiki/index.php/%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C" title="אלול">אלול</a> ..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]; '''משה דוד גאון''' (מכונה; '''מד"ן'''; [[6 ב[[ספטמבר]] [[1889]] ([[י']] ב[[אלול]] [[תרמ"ט]]), [[טראווניק]], [[האימפריה העות'מאנית]]– [[8]] ב[[אוקטובר]] [[1958]], [[ישראל]]) היה [[היסטוריון]], חוקר [[עדות המזרח]], [[ביבליוגרף]], [[מחנך], [[עיתונאי]] ו[[משורר]] [[ישראלי]], מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים [[בני גאון]] והזמר [[יהורם גאון]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד לרבקה ול[[דוד גאון]], נצר למשפחה ששורשיה מ[[מגורשי ספרד]], ב[[טראווניק]] שב[[בוסניה (אזור)|בוסניה]], בשנים הראשונות לאחר שהפכה מ[[וילאייט|פרובינציה עות'מאנית]] ל[[קולוניה|ארץ כתר]] של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. בצעירותו למד בתלמוד תורה ובבית ספר עממי, בגימנסיה מקומית ובישיבה.<br />
<br />
בגיל 18 לערך נסע לוינה מתוך שאיפה ללמוד שם, אך נתקל בקשיים והלימודים לא יצאו אל הפועל. בתקופה זו הצטרף אל קבוצות המתלמדים ממדינות הבלקן, שמהן קמו האגודות האקדמיות "בר גיורא" ו"איספירנסה".<br />
<br />
סמוך ל[[מלחמת העולם הראשונה]] [[העלייה השנייה|עלה לארץ]], ולמד ב[[סמינר למורים|בית המדרש למורים]] של [[חברת עזרה של יהודי גרמניה|חברת "עזרה"]]. בפרוץ "[[מלחמת השפות]]" הצטרף לשובתים, ובשלהי שנת [[תרע"ה]] השלים את חוק-לימודיו ב[[המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין|בית המדרש העברי למורים]] ב[[בית הכרם]], בהנהלת [[דוד ילין]].<br />
<br />
ימי מלחמת העולם הראשונה עברו עליו ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|ארץ ישראל]], ובתקופה זו שירת בצבא הטורקי למשך שנה אחת באזור באר שבע. <br />
<br />
בשנת ה'תרפ"א ביקר ביוגוסלביה החדשה, וכשחזר ארצה, העלה עמו את הוריו לירושלים. מראשית שנת [[ה'תרפ"ב]] ([[1921]]) ניהל את [[תלמוד תורה|תלמוד התורה]] הגדול ב[[איזמיר]]. בתקופה זו ארגן שיעורי ערב לעברית בפרברי אזמיר.<br />
<br />
בין השנים ה'תרפ"ג-ה'תרפ"ח, מילא תפקידים שונים במשרדי הנהלת התנועה הציונית בירושלים, במחלקת העבודה, במזכירות הכללית ובלשכת העתונות.<br />
<br />
נמנה עם חברי מפלגת "הפועל הצעיר" עד לאיחודה עם [[אחדות העבודה]] בשנת 1930.<br />
<br />
במשך מספר שנים שימש ככתב של מספר עיתונים ספרדים ברחבי העולם, בהם "איל אב'יניר" ו"לה איפוקה" בסלוניקי שביוון, "השופר" ב[[פלובדיב]] שבבולגריה ו"איל ז'ודיו" ב[[קונסטנטינופול|קושטא]] שבטורקיה. החל משנת ה'תרע"ב ואילך כתב מאמרים לעיתון החרות.<br />
<br />
גאון היה המורה הראשון של ילדי [[מוצא]]. כיתת הלימוד שכנה בבית הכנסת, והלימוד היה בקבוצות בגלל שצר היה המקום: בית הכנסת אז היה רק בחצי מהקומה העליונה של בית הכנסת של ימינו. בימות השבוע הוא לן בבית הכנסת, ולקראת שבת הלך לביתו בירושלים. במשך ארבע שנים הוא לימד במוצא, וכשעזב חיבר להם שיר פרידה שהפזמון שלו הוא "לכו דודים לקראת כלה פני מוצא נקבלה".<br />
<br />
בשנת [[ה'תרפ"ח]] נסע ל[[בואנוס איירס]], שם סייע בעריכת "הבימה העברית" ושימש כמורה בבית הספר של קהילת [[יהודי מרוקו]]. לאחר שנה שב לארץ, והוזמן לכהן כמזכיר כללי לעדת הספרדים ב[[ירושלים]] - תפקיד שאותו מילא עד ימיו האחרונים.<br />
<br />
נמנה עם פעילי הסתדרות "חלוצי המזרח" (לימים [[ספרדים ועדות מזרח]]) ולאחר מכן ב"התאחדות העולמית של היהודים הספרדים", ושימש בזו האחרונה כחבר ההנהלה. סייע לכל מפעל חברתי שמטרתו טובת העם הארץ.<br />
<br />
גאון נודע כ[[תלמיד חכם]] ורב אשכולות, ועיקר עיסוקו היה חקר [[מזרחים|יהדות המזרח]] בארץ ישראל ו[[יהדות התפוצות|בעולם]]. הוא פרסם מחקרים חשובים, המהווים בסיס לחקר תולדות [[יהודי ספרד]]. [[מגנום אופוס|ספרו העיקרי]] הוא "'''[[יהודי המזרח בארץ ישראל (ספר)|יהודי המזרח בארץ ישראל]] בעבר ובהווה'''", בשני כרכים, שיצא החל משנת [[ה'תרפ"ח]], ומאז נדפס במספר מהדורות. כן כתב במספר עיתונים, בעיקר בעיתוני היהודים ה[[ספרד]]ים ב[[לאדינו]] ובשפות אחרות, בארץ ובעולם. בנוסף הוא אחז בעט ה[[משורר]]ים, ופרסם ספר שירים ("פואיזיאס") בלאדינו. במשך השנים הוא אסף אוסף נכבד של עיתונים בעברית ובלאדינו, ובהמשך כתב את ה[[ביבליוגרפיה]] המקיפה ביותר על העיתונות בלאדינו.<br />
<br />
מתוך נטייתו לחקר עיתוני ארץ ישראל וארצות המזרח, פרסם מאמרים ביבליוגרפיים רבים בנושא זה בקבצים לתולדות העיתונות הארץ ישראלית, שיצאו בעריכת דוד יודלביץ וזלמן פבזנר. <br />
<br />
נישא לשרה בת בנימין חכים, ויחד נולדו להם: כלילה, יגאל, איש העסקים [[בני גאון]] והזמר [[יהורם גאון]].<br />
<br />
נפטר בשנת [[1958]]. [[שמות רחובות בישראל|על שמו רחוב]] בשכונת [[מקור ברוך]] שבצפון-מערב ירושלים. בנו בני גאון ייסד על שמו את מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] בנגב.<br />
<br />
==ספריו==<br />
* '''[[יהודי המזרח בארץ ישראל (ספר)|יהודי המזרח בארץ ישראל]] בעבר ובהוה''' (בשני כרכים), ירושלים: מ"ד גאון ([[דפוס עזריאל]]), תרפ"ח-תרצ"ח.<br />
**מהדורות נוספות: ירושלים: מורשת, תשמ"ב-1982; אשדוד: מכון אוצרות גאוני ספרד, תשנ"ח; ירושלים: [חמו"ל], תש"ס.<br />
* '''פואיזיאס''' [שירים בלאדינו], ירושלים: דפוס עזריאלי, תרפ"ה.<br />
** '''פואיזיאס''' (תרגם לעברית, ערך והקדים מבוא: אבנר פרץ), מעלה אדומים: מכון מעלה אדומים [לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה], תשס"ה-2004. (מהדורה ראשונה: [[מעלה אדומים]]: [חמו"ל], תשנ"ו-1995.)<br />
* '''ר' ישראל נג'ארה ז"ל וזמירותיו''', ירושלם: דפוס אביקסיס, תרצ"א.<br />
* '''משכיות לבב: על מעם לועז: גלגולו וגורלו של ספר קורא הדורות בלשון האשפניולית''' (כולל א. מעם לועז על התורה, ב. מעם לועז על נ"ך), ירושלם: דפוס המערב, תרצ"ג.<br />
* '''במשעול: דף היסטוריה לקורות העתונות העברית בארץ ישראל לפני מלחמת העולם''', ירושלים: [[דפוס סלומון]], תרצ"ו.<br />
* 9 דורות למשפחת עזריאל בירושלם (תפ"ה–תש"י, 1725–1950), במלאת יובל שנים להוסדו של דפוס עזריאל (תר"ס–תש"י, 1900–1950), ירושלים: דפוס עזריאל, תש"י.<br />
* '''העתונות בלאדינו: ביבליוגרפיה. שלש מאות עתונים''' (תיארם משה דוד גאון; ערך והתקין לדפוס: משה קטן), ירושלים: [[יד יצחק בן צבי|מכון בן-צבי]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ו[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]], תשכ"ה.<br />
* '''חכמי ירושלים: מבחר מאמרים''', ירושלים: ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים, תשל"ו-1976.<br />
* '''בשמים מספרד: מאוצר חוכמת יהדות ספרד''' (עורך: [[יהורם גאון]]; תרגום ועריכה: שרה גאון), ירושלים: [[הוצאת כתר|כתר]], 1989 – נערך מכתובים שנמצאו בעיזבונו{{הערה|[http://assis.kidush.com/yehoramgaon/books/bsamim_misfarad.htm מידע על הספר]}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ט; '''משה דוד גאון''', בתוך: [[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי]], כרך ב, עמ' 422–423.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
===מפרי עטו===<br />
* {{HebrewBooks|משה דוד גאון|יהודי המזרח בארץ ישראל|36725|חלק א}}, [http://www.hebrewbooks.org/36724 חלק ב]<br />
* {{HebrewBooks|משה דוד גאון|משכיות לבב: על מעם לועז: גלגולו וגורלו של ספר קורא הדורות בלשון האשפניולית|37573}}<br />
<br />
===עליו ועל יצירתו===<br />
* [http://assis.kidush.com/yehoramgaon/arc/family/moshe/index.htm על משה דוד גאון, כולל תצלומו מצעירותו], ב[http://assis.kidush.com/yehoramgaon/arc/family/ אתר המשפחה של יהורם גאון]<br />
* [http://www.malon.co.il/article.aspx?id=12956 סיפורו של המורה משה דוד גאון בבית הספר] באתר [http://www.malon.co.il/ מלון]<br />
* {{תדהר|1|500|משה גאון}}<br />
* ד"ר אבנר פרץ, [http://folkmasa.org/av/av05mh7.htm שלמה אבן גבירול ומשה דוד גאון - שיח משוררים ברוח הרומנטיקה], הרצאה שניתנה בקונגרס למדעי היהדות בירושלים, 2005, באתר מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה<br />
* {{דבר||משה דוד גאון|1958/10/09|00605}}<br />
* {{ישראל היום|[[דרור אידר]]|חשוב שיידעו: היינו פה לפנֵי|587303|17 בספטמבר 2018}}<br />
<br />
==הערות שוליים==</div>ווייצמאן