מר זוטרא - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י ב־19:00, 14 באפריל 2015

2015-04-14T19:00:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:00, 14 באפריל 2015
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{פירוש נוסף\|נוכחי=אמורא מפורסם בשם זה\|אחר=אישים אחרים בשם זה\|עע=[[מר זוטרא (פירושונים)]]}}~~

	{{חז"ל\|		{{חז"ל\|
	\|דור=דור שישי ל[[~~אמוראים אמוראי~~]] [[בבל ~~בבלי~~]]		\|דור=דור שישי ל[[אמורא]]י [[בבל]]
	\|רבותיו=[[רב פפא]] ואצל [[רב פפי]]		\|רבותיו=[[רב פפא]] ואצל [[רב פפי]]
	\|חבריו=[[אמימר]] [[רב אשי]]		\|חבריו=[[אמימר]] [[רב אשי]]
שורה 9:		שורה 7:
	}}		}}

	'''מר זוטרא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור ~~השישי~~. ~~היה~~ חברם ~~הקרוב~~ של [[אמימר]] ~~ושל~~ [[רב אשי]].		'''מר זוטרא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור השיש, ראש [[ישיבת פומבדיתא]]. חברם של [[אמימר]] ו[[רב אשי]].

	מר זוטרא היה ראש [[ישיבת פומבדיתא]], לפי הספר הקדום "סדר תנאים ואמוראים", לפני רב [[אחא בריה דרבא]]. באיגרת [[רב שרירא גאון]] (נוסח צרפת) אינו מוזכר כראש ישיבה, אך במקורות מאוחרים יותר מוזכר מר זוטרא כראש ישיבה.		מר זוטרא היה ראש [[ישיבת פומבדיתא]], לפי הספר הקדום "סדר תנאים ואמוראים", לפני רב [[אחא בריה דרבא]]. באיגרת [[רב שרירא גאון]] (נוסח צרפת) אינו מוזכר כראש ישיבה, אך במקורות מאוחרים יותר מוזכר מר זוטרא כראש ישיבה.
שורה 43:		שורה 41:
	{{מיון רגיל:זוטרא}}		{{מיון רגיל:זוטרא}}

	~~[[קטגוריה:אמוראים]]~~
	[[קטגוריה:הדור השישי לאמוראי בבל]]		[[קטגוריה:הדור השישי לאמוראי בבל]]
			[[קטגוריה:ראשי ישיבת פומבדיתא]]

למאי נ"מ?: טכני

2012-10-12T10:08:32Z

טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:08, 12 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	{{פירוש נוסף\|נוכחי=אמורא מפורסם בשם זה אחר=אישים אחרים בשם זה\|~~ראו~~=[[מר זוטרא (פירושונים)]]}}		{{פירוש נוסף\|נוכחי=אמורא מפורסם בשם זה\|אחר=אישים אחרים בשם זה\|עע=[[מר זוטרא (פירושונים)]]}}

	{{חז"ל\|		{{חז"ל\|
	\|דור=דור שישי ל[[אמוראים אמוראי]] [[בבל בבלי]]		\|דור=דור שישי ל[[אמוראים אמוראי]] [[בבל בבלי]]
שורה 7:		שורה 8:
	בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]		בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]
	}}		}}
	~~'''~~
	'''מר זוטרא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור השישי. היה חברם הקרוב של [[אמימר]] ושל [[רב אשי]].		'''מר זוטרא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור השישי. היה חברם הקרוב של [[אמימר]] ושל [[רב אשי]].

שורה 13:		שורה 14:

	==חבריו==		==חבריו==
	מר זוטרא למד אצל [[רב פפא]] ואצל [[רב פפי]]{{הערה\|חולין מג א; סוכה כו ב}}.מסר גם הלכות שקיבל בשמם של חכמים מדורות קודמים לו, כ[[רב הונא]], [[רב חסדא]] ו[[רב ששת]]<ref> עירובין מא ב}}; חולין מד ב}}; בכורות כז ב}}.</ref>.		מר זוטרא למד אצל [[רב פפא]] ואצל [[רב פפי]]{{הערה\|חולין מג א; סוכה כו ב}}.מסר גם הלכות שקיבל בשמם של חכמים מדורות קודמים לו, כ[[רב הונא]], [[רב חסדא]] ו[[רב ששת]]<ref>{{מקור\|בבלי:עירובין מא ב$עירובין מא:}}; {{מקור\|בבלי:חולין מד ב$חולין מד:}}; {{מקור\|בבלי:בכורות כז ב$בכורות כז:}}.</ref>.

	חבריו היו אמימר ורב אשי. השלושה מוזכרים יחד בלימודם, בסעודות שסעדו יחד וגם בהיותם בחצרו של המלך [[יזדגרד הראשון]]<ref> כתובות סג ב}}; ~~אברכות~~\|מד ב}}, נ ע"ב; פסחים קג ע"ב; כתובות סא ע"א.</ref>.		חבריו היו אמימר ורב אשי. השלושה מוזכרים יחד בלימודם, בסעודות שסעדו יחד וגם בהיותם בחצרו של המלך [[יזדגרד הראשון]]<ref>{{מקור\|בבלי:כתובות סג ב$כתובות סג:}}; {{מקור\|בבלי:ברכות מד ב$ברכות מד:}} {{מקור\|בבלי:ברכות נ ב$נ:}}; {{מקור\|בבלי:פסחים קג ב$פסחים קג:}}; {{מקור\|בבלי:כתובות סא א$כתובות סא.}}</ref>.

	כן נמצא מר זוטרא נושא ונותן ב[[הלכה]] עם חכמי דורו, כ[[מרימר]], רב [[יימר בר שלמיא]] ו[[רבינא]]<ref>ברכות נג ע"ב, ל ע"א; בבא בתרא סא ע"א.</ref>.		כן נמצא מר זוטרא נושא ונותן ב[[הלכה]] עם חכמי דורו, כ[[מרימר]], רב [[יימר בר שלמיא]] ו[[רבינא]]<ref>ברכות נג ע"ב, ל ע"א; בבא בתרא סא ע"א</ref>.

	למר זוטרא היו שני בנים שנמנו אף הם על החכמים, [[נתן בר מר זוטרא\|נתן]] ו[[הונא בר מר זוטרא\|הונא]]<ref>סנהדרין כט ע"א, בבא בתרא פו ע"א.</ref>.		למר זוטרא היו שני בנים שנמנו אף הם על החכמים, [[נתן בר מר זוטרא\|נתן]] ו[[הונא בר מר זוטרא\|הונא]]<ref>סנהדרין כט ע"א, בבא בתרא פו ע"א.</ref>.

	==מתורתו==		==מתורתו==
	מר זוטרא קשר הלכה למעשה בין הזלזול בחומר ההשתמשות בממון החבר, לבין המעשה החמור של [[גניבה]], והוא קבע כי אדם שרואים בו שאינו נזהר מלהשתמש בבגד של אדם אחר, חשוד הוא גם על גניבה, פשוטו כשמשמעו. כך למשל, כאשר התגלתה באכסניה שבה התאכסן גניבה של גביע [[כסף (מתכת)\|כסף]], הוא הורה לכפות את אחד מתלמידיו שאותו ראה, באותו יום, מנגב את ידיו במעיל של חבירו, ואכן כאשר אסרו את התלמיד והכריחו אותו להודות במעשה, הוא הוציא מכיסו את גביע הכסף הגנוב{{הערה\| בבא מציעא כד א}}. ראו מאמרו של עו"ד אברהם וינרוט [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/646B2B19-587B-4F2A-A1F7-3D5BFF9F8D90/4009/115.rtf על הגניבה והגזילה ומה שביניהן], באתר משרד המשפטים}}.
			מר זוטרא קשר הלכה למעשה בין הזלזול בחומר ההשתמשות בממון החבר, לבין המעשה החמור של [[גניבה]], והוא קבע כי אדם שרואים בו שאינו נזהר מלהשתמש בבגד של אדם אחר, חשוד הוא גם על גניבה, פשוטו כשמשמעו. כך למשל, כאשר התגלתה באכסניה שבה התאכסן גניבה של גביע [[כסף (מתכת)\|כסף]], הוא הורה לכפות את אחד מתלמידיו שאותו ראה, באותו יום, מנגב את ידיו במעיל של חבירו, ואכן כאשר אסרו את התלמיד והכריחו אותו להודות במעשה, הוא הוציא מכיסו את גביע הכסף הגנוב{{הערה\|בבא מציעא כד א}}. ראו מאמרו של עו"ד אברהם וינרוט [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/646B2B19-587B-4F2A-A1F7-3D5BFF9F8D90/4009/115.rtf על הגניבה והגזילה ומה שביניהן], באתר משרד המשפטים}}.

	==ממידותיו והנהגותיו==		==ממידותיו והנהגותיו==

	*בעלותו על [[מיטה\|מיטתו]], לפני ה[[שינה]], היה אומר: אני מוחל לכל מי שציער אותי, ומכאן הנוסח שנאמר ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] "הריני מוחל וסולח..."~~<ref>בבלי, מגילה כח ע"א.</ref>.~~		*בעלותו על [[מיטה\|מיטתו]], לפני ה[[שינה]], היה אומר: אני מוחל לכל מי שציער אותי<ref>בבלי, מגילה כח ע"א.</ref>, ומכאן הנוסח שנאמר ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] "הריני מוחל וסולח..."
	*חיבר "ברכת אבלים", בשעת [[ניחום אבלים]] אצל חברו, רב אשי: "[[אל]] אמת, דיין אמת, [[שופט]] ב[[צדק (מוסר)\|צדק]], לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות ב[[ישראל]] הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים"<ref>ברכות מו ע"ב.</ref>.		*חיבר "ברכת אבלים", בשעת [[ניחום אבלים]] אצל חברו, רב אשי: "[[אל]] אמת, דיין אמת, [[שופט]] ב[[צדק (מוסר)\|צדק]], לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות ב[[ישראל]] הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים"<ref>ברכות מו ע"ב.</ref>.
	*"אגרא דתעניתא - צדקה". עיקר השכר על קיום [[תענית]] הוא על ה[[צדקה]] שניתנת ביום התענית<ref>ברכות ו ע"ב.</ref>.		*"אגרא דתעניתא - צדקה". עיקר השכר על קיום [[תענית]] הוא על ה[[צדקה]] שניתנת ביום התענית<ref>ברכות ו ע"ב.</ref>.
	{{~~הערות שוליים~~}}
			{{אמוראים}}

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

	* {{תנאים ואמוראים\|א\|413\|עמודים=384-382}}		* {{תנאים ואמוראים\|א\|413\|עמודים=384-382}}
	* {{אנצ דעת\|2858}}		* {{אנצ דעת\|2858}}
	{{~~אמוראים~~}}
			{{הערות שוליים}}

	{{מיון רגיל:זוטרא}}		{{מיון רגיל:זוטרא}}

	[[קטגוריה:אמוראים]]		[[קטגוריה:אמוראים]]
	[[קטגוריה:הדור השישי לאמוראי בבל]]		[[קטגוריה:הדור השישי לאמוראי בבל]]

טישיו: /* קישורים חיצוניים */

2012-10-12T05:08:31Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:08, 12 באוקטובר 2012
שורה 30:		שורה 30:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* {{תנאים ואמוראים א\|413\|עמודים=384-382}}		* {{תנאים ואמוראים\|א\|413\|עמודים=384-382}}
	* {{אנצ דעת\|2858}}		* {{אנצ דעת\|2858}}
	{{אמוראים}}		{{אמוראים}}

טישיו: כתתבי בויקיפדיה

2012-10-12T05:08:12Z

כתתבי בויקיפדיה

דף חדש

{{פירוש נוסף|נוכחי=אמורא מפורסם בשם זה אחר=אישים אחרים בשם זה|ראו=[[מר זוטרא (פירושונים)]]}}
{{חז"ל|
|דור=דור שישי ל[[אמוראים אמוראי]] [[בבל בבלי]]
|רבותיו=[[רב פפא]] ואצל [[רב פפי]]
|חבריו=[[אמימר]] [[רב אשי]]
|תלמידיו=
בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]
}}
'''
'''מר זוטרא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור השישי. היה חברם הקרוב של [[אמימר]] ושל [[רב אשי]].

מר זוטרא היה ראש [[ישיבת פומבדיתא]], לפי הספר הקדום "סדר תנאים ואמוראים", לפני רב [[אחא בריה דרבא]]. באיגרת [[רב שרירא גאון]] (נוסח צרפת) אינו מוזכר כראש ישיבה, אך במקורות מאוחרים יותר מוזכר מר זוטרא כראש ישיבה.

==חבריו==
מר זוטרא למד אצל [[רב פפא]] ואצל [[רב פפי]]{{הערה|חולין מג א; סוכה כו ב}}.מסר גם הלכות שקיבל בשמם של חכמים מדורות קודמים לו, כ[[רב הונא]], [[רב חסדא]] ו[[רב ששת]]<ref> עירובין מא ב}}; חולין מד ב}}; בכורות כז ב}}.</ref>.

חבריו היו אמימר ורב אשי. השלושה מוזכרים יחד בלימודם, בסעודות שסעדו יחד וגם בהיותם בחצרו של המלך [[יזדגרד הראשון]]<ref> כתובות סג ב}}; אברכות|מד ב}}, נ ע"ב; פסחים קג ע"ב; כתובות סא ע"א.</ref>.

כן נמצא מר זוטרא נושא ונותן ב[[הלכה]] עם חכמי דורו, כ[[מרימר]], רב [[יימר בר שלמיא]] ו[[רבינא]]<ref>ברכות נג ע"ב, ל ע"א; בבא בתרא סא ע"א.</ref>.

למר זוטרא היו שני בנים שנמנו אף הם על החכמים, [[נתן בר מר זוטרא|נתן]] ו[[הונא בר מר זוטרא|הונא]]<ref>סנהדרין כט ע"א, בבא בתרא פו ע"א.</ref>.
==מתורתו==
מר זוטרא קשר הלכה למעשה בין הזלזול בחומר ההשתמשות בממון החבר, לבין המעשה החמור של [[גניבה]], והוא קבע כי אדם שרואים בו שאינו נזהר מלהשתמש בבגד של אדם אחר, חשוד הוא גם על גניבה, פשוטו כשמשמעו. כך למשל, כאשר התגלתה באכסניה שבה התאכסן גניבה של גביע [[כסף (מתכת)|כסף]], הוא הורה לכפות את אחד מתלמידיו שאותו ראה, באותו יום, מנגב את ידיו במעיל של חבירו, ואכן כאשר אסרו את התלמיד והכריחו אותו להודות במעשה, הוא הוציא מכיסו את גביע הכסף הגנוב{{הערה| בבא מציעא כד א}}. ראו מאמרו של עו"ד אברהם וינרוט [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/646B2B19-587B-4F2A-A1F7-3D5BFF9F8D90/4009/115.rtf על הגניבה והגזילה ומה שביניהן], באתר משרד המשפטים}}.
==ממידותיו והנהגותיו==

*בעלותו על [[מיטה|מיטתו]], לפני ה[[שינה]], היה אומר: אני מוחל לכל מי שציער אותי, ומכאן הנוסח שנאמר ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] "הריני מוחל וסולח..."<ref>בבלי, מגילה כח ע"א.</ref>.
*חיבר "ברכת אבלים", בשעת [[ניחום אבלים]] אצל חברו, רב אשי: "[[אל]] אמת, דיין אמת, [[שופט]] ב[[צדק (מוסר)|צדק]], לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות ב[[ישראל]] הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים"<ref>ברכות מו ע"ב.</ref>.
*"אגרא דתעניתא - צדקה". עיקר השכר על קיום [[תענית]] הוא על ה[[צדקה]] שניתנת ביום התענית<ref>ברכות ו ע"ב.</ref>.
{{הערות שוליים}}

==קישורים חיצוניים==
* {{תנאים ואמוראים א|413|עמודים=384-382}}
* {{אנצ דעת|2858}}
{{אמוראים}}

{{מיון רגיל:זוטרא}}
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:הדור השישי לאמוראי בבל]]