https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%A8_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%A9%D7%99מר בר רב אשי - היסטוריית גרסאות2026-04-12T00:03:28Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%A8_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=78855&oldid=prevטישיו ב־01:57, 14 באוקטובר 20122012-10-14T01:57:03Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:57, 14 באוקטובר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הדור השביעי לאמוראי בבל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הדור השביעי לאמוראי בבל]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשי ישיבת סורא]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשי ישיבת סורא]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[yi:מר בר רב אשי]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-78854:rev-78855:php=table -->
</table>טישיוhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%A8_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=78854&oldid=prevטישיו: /* מינויו לראש הישיבה */2012-10-14T01:56:41Z<p><span class="autocomment">מינויו לראש הישיבה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:56, 14 באוקטובר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את חיבתו לתלמידי החכמים ביטא מר בר רב אשי במאמר הבא<ref>בבלי, שבת קיט ע"א.</ref>: "אמר מר בר רב אשי: פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא. מאי טעמא? דחביב עלי כגופאי, ואין אדם רואה חובה לעצמו". כלומר, פסול אני [[עדות (משפט עברי)|להעיד]] על תלמיד חכם, כיוון שהוא חביב עלי כגופי, ואיני יכול להיות אובייקטיבי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את חיבתו לתלמידי החכמים ביטא מר בר רב אשי במאמר הבא<ref>בבלי, שבת קיט ע"א.</ref>: "אמר מר בר רב אשי: פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא. מאי טעמא? דחביב עלי כגופאי, ואין אדם רואה חובה לעצמו". כלומר, פסול אני [[עדות (משפט עברי)|להעיד]] על תלמיד חכם, כיוון שהוא חביב עלי כגופי, ואיני יכול להיות אובייקטיבי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מר בר רב אשי ראה שדים והעיד על מראיהם ודרך פעולתם, כך למשל, אמר על אמרתו של רב הונא כי "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו זכר ממשום שנאמר ושאיה יוכת שער" (שד ששמו שאיה מזיק בית שאין דרים בו), כי הוא ראה את המזיק, המנגח ומזיק כ[[פרה|שור]]{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{</del>בבלי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>בבא קמא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>כא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}.</del>}}. בתלמוד מסופר אף על דין ודברים שהיה למר בר רב אשי עם מזיק [[על טבעי]], שלאחר שמר בר רב אשי הטיל עליו [[שמתא]] (סוג של [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נידוי (הלכה)|</del>נידוי]]), הופיע ל[[דין]], וחויב לשלם את הנזק שעשה<ref>בבלי, חולין קה ע"ב.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מר בר רב אשי ראה שדים והעיד על מראיהם ודרך פעולתם, כך למשל, אמר על אמרתו של רב הונא כי "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו זכר ממשום שנאמר ושאיה יוכת שער" (שד ששמו שאיה מזיק בית שאין דרים בו), כי הוא ראה את המזיק, המנגח ומזיק כ[[פרה|שור]]{{הערה|בבלי בבא קמא כא א}}. בתלמוד מסופר אף על דין ודברים שהיה למר בר רב אשי עם מזיק [[על טבעי]], שלאחר שמר בר רב אשי הטיל עליו [[שמתא]] (סוג של [[נידוי]]), הופיע ל[[דין]], וחויב לשלם את הנזק שעשה<ref>בבלי, חולין קה ע"ב.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תקופתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תקופתו==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-78853:rev-78854:php=table -->
</table>טישיוhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%A8_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=78853&oldid=prevטישיו: מויקיפדיה2012-10-14T01:55:59Z<p>מויקיפדיה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''מר בר רב אשי''', שחתם בכינוי '''טביומי''', היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור השביעי. היה בנו של [[רב אשי]], ועמד בראש [[ישיבת סורא]] ב[[מתא מחסיא]], [[פרוור]] של ה[[עיר]] [[סורא]]. התמנה לעמוד בראשות הישיבה בשנת [[ד'רט"ו]] ([[455]]), 28 שנים לאחר פטירת אביו, ושימש בתפקיד זה כ-13 שנה, עד לפטירתו ב[[יום הכיפורים]] [[ד'רכ"ח]] ([[467]]). מר בר רב אשי, שהיה תלמידו המובהק של אביו ומסר הלכות בשמו, המשיך את המפעל הגדול של אביו - עריכת ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]].<br />
<br />
==חתימתו==<br />
היה חותם בשם '''טביומי'''<ref name="הערה_א">בבלי, בבא בתרא יב ע"ב.</ref> - שהיה כינויו או שמו הפרטי. בפשר שם זה כתב ה[[מהרש"א]] שלושה הסברים:<br />
# בשם [[ספר יוחסין]] - כינוי זה בא לו מפני שבימיו היה שקט ליהודים בבבל ("טביומי" = טַב יוֹמֵי, ימים טובים)<ref>וכן נכתב ב"ספר הקבלה" לה[[אברהם אבן דאוד|ראב"ד]], אלא שנפלה שם טעות באחת המהדורות.</ref>, בניגוד לתקופה שאחר פטירתו.<br />
# על שם המזל הטוב שעמד לו ביום שנתמנה לראש הישיבה (ראו [[#מינויו לראש הישיבה|להלן]]).<br />
# על שם המאמר שאמר עליו רב [[אחא מדפתי]], המועמד לראש הישיבה: "כל המטיבין לו - לא במהרה מריעין לו", עם מינויו של מר בר רב אשי לראש הישיבה.<br />
המהרש"א מסיים: ולכל הפירושים קשה, שהרי מר בר רב אשי היה חותם בשם זה עוד קודם שידע כל זה - טרם נתמנה לראש ישיבה, וודאי שלפני הגזירות הקשות של המלך [[פירוז הראשון|פירוז]] בתקופה שלאחר פטירתו. ולכן ההסברים הללו אינם יכולים להיות הסיבה לכינוי זה, אלא מדרש מאוחר של השם, מעין "סימן לדבר".<br />
<br />
==מינויו לראש הישיבה==<br />
אחרי פטירת רב אשי כיהנו שלושה אמוראים בתפקיד ראש ישיבת סורא, בזה אחר זה: [[רב יימר]], רב [[אידי בר אבין השני]] ורב [[נחמן בר רב הונא]]. לאחר פטירת רב נחמן בר רב הונא, נועצו החכמים למנות ראש ישיבה במקומו.<br />
<br />
בתלמוד מסופר<ref name="הערה_א" />, שמר בר רב אשי הסתובב בשוק העיר [[מחוזא]], ושמע [[שוטה]] אחד שהיה צועק: ראש הישיבה שעתיד להתמנות במתא מחסיא חותם בשם טביומי. מר בר רב אשי, בשמעו זאת, החליט להגיע אל הישיבה במתא מחסיא. בינתיים נמנו החכמים למנות את [[רב אחא מדפתי]] לראש הישיבה. כיוון ששמעו שמר בר רב אשי בדרכו אל הישיבה, שלחו אליו שני תלמידים לבקש את אישורו למינוי זה של רב אחא. מר בר רב אשי עיכב אצלו את זוג התלמידים, וחכמי הישיבה שלחו אליו זוג נוסף. הוא עיכב גם אותם, וכך עשה עד שהתקבצו אצלו עשרה תלמידים. פתח הוא ודרש, כפי הנוהג שדרשת "[[ירחי כלה|כלה]]" אינה נפתחת ללא עשרה. בכך התמנה הוא עצמו לראש הישיבה. רב אחא, בשמעו זאת, אמר: "כל המריעין לו (גורמים רע מן השמיים) - לא במהרה מיטיבין לו, וכל המיטיבין לו - לא במהרה מריעין לו".<br /><br />
אחד הטעמים שניתנו בדבר, קושר את המעשה במקור אחר<ref>ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג; וראו גם בבלי סנהדרין יד ע"א.</ref>, שבו נאמר שחכם המתמנה לראש ישיבה - עם המינוי נמחלים כל [[עבירה|עוונותיו]]. זו, אפוא, הסיבה שמר בר רב אשי התעניין במיוחד בתפקיד זה, וזו גם הסיבה לאכזבתו של רב אחא מדפתי<ref>ספר "בן יהוידע" לרבי [[יוסף חיים]] מבגדאד; וראו שם טעם נוסף.</ref>.<br />
<br />
את חיבתו לתלמידי החכמים ביטא מר בר רב אשי במאמר הבא<ref>בבלי, שבת קיט ע"א.</ref>: "אמר מר בר רב אשי: פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא. מאי טעמא? דחביב עלי כגופאי, ואין אדם רואה חובה לעצמו". כלומר, פסול אני [[עדות (משפט עברי)|להעיד]] על תלמיד חכם, כיוון שהוא חביב עלי כגופי, ואיני יכול להיות אובייקטיבי.<br />
<br />
מר בר רב אשי ראה שדים והעיד על מראיהם ודרך פעולתם, כך למשל, אמר על אמרתו של רב הונא כי "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו זכר ממשום שנאמר ושאיה יוכת שער" (שד ששמו שאיה מזיק בית שאין דרים בו), כי הוא ראה את המזיק, המנגח ומזיק כ[[פרה|שור]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כא|א}}.}}. בתלמוד מסופר אף על דין ודברים שהיה למר בר רב אשי עם מזיק [[על טבעי]], שלאחר שמר בר רב אשי הטיל עליו [[שמתא]] (סוג של [[נידוי (הלכה)|נידוי]]), הופיע ל[[דין]], וחויב לשלם את הנזק שעשה<ref>בבלי, חולין קה ע"ב.</ref>.<br />
<br />
==תקופתו==<br />
בסוף ימיו באה לסיומה התקופה הנוחה ליהודים, שאפיינה את ימי עריכת התלמוד עד אז.<br />
<br />
באיגרת [[רב שרירא גאון]] מסופר על גזירה שגזר מלך [[האימפריה הסאסאנית]], [[יזדגרד השני]], לבטל את מצוות ה[[שבת]]. מלך זה היה נוח ליהודים בתחילת שלטונו, אך בסוף ימיו נכנע ללחצי האמגושים (כמרי הדת ה[[זורואסטריות|זורואסטרית]]) לגזור גזרות על היהודים. מר בר רב אשי, ראש ישיבת סורא, ו[[רב סמא]], ראש [[ישיבת פומבדיתא]], גזרו יום [[תענית]] ו[[תפילה]]. בסופו של דבר, המלך מת על משכבו מהכשת [[נחש]], והגזרה בטלה.<br />
<br />
מר בר רב אשי נפטר במוצאי [[יום הכיפורים]], בתאריך [[י"א בתשרי]] [[ד'רכ"ח]] ([[467]]). לאחר פטירתו מילא את מקומו [[רבה תוספאה]], שעמד בראש הישיבה והמשיך בעריכת התלמוד<ref>איגרת רב שרירא גאון.</ref>.<br />
<br />
=="הלכה כמר בר רב אשי"==<br />
בכללי ה[[פסיקת הלכה|פסיקה]] במחלוקות האמוראים, שנוסחו בימי ה[[סבוראים]] וה[[גאונים]], ישנו כלל אחד ביחס למר בר רב אשי ולקביעת [[הלכה]] כמותו, אולם בין ה[[ראשונים]] נפלה מחלוקת מהו נוסחו המדויק.<br />
<br />
בכל התלמוד, אם לא נפסק במפורש אחרת, '''הלכה כמר בר רב אשי''', חוץ משתי הלכות שסימנן "מיפך שבועה"<ref>בבלי, שבועות מא ע"א.</ref> ו"אודיתא"<ref>בבלי, סנהדרין כט ע"ב.</ref>. כן כתב [[רש"י]]<ref>חולין עו ע"ב.</ref>, וכן מובא ב"[[סדר תנאים ואמוראים]]"<ref>סימן לח.</ref>, וב[[תוספות]] בשם תשובות הגאונים<ref>תוס' כתובות צו ע"א ד"ה אלמנה, לנוסחא הראשונה שם (ראו להלן).</ref>.<br />
<br />
לפי [[רבנו חננאל]], בכל התלמוד הלכה כמר בר רב אשי חוץ מ"מיפך שבועה", כדלעיל; אבל במחלוקת בנושא "אודיתא" הלכה כמר בר רב אשי, ותחת זאת בהלכה אחרת, שסימנה "חיוורי"<ref>חולין עו ע"ב, ותוספות שם.</ref>, אין הלכה כמותו. בשיטה זו נקט גם ה[[רי"ף]]<ref>חולין כו ע"א בדפי הרי"ף.</ref>, וכן מובא בתוספות בשם [[הערוך]]<ref>תוס' כתובות צו ע"א ד"א אלמנה.</ref>.<br />
<br />
לעומת זאת, ב[[תוספות]]<ref>יומא פג ע"א ד"ה מר בר רב אשי; כתובות צו ע"א .</ref> הציגו שיטה יוצאת דופן, שלפיה הכלל הוא הפוך - בכל התלמוד '''אין הלכה כמר בר רב אשי''', לבד משתי הלכות - "מיפך שבועה" ו"אודיתא" - שבהן הלכה כמותו. שיטה זו הפוכה לחלוטין מהשיטה של רש"י. בעלי התוספות כתבו אותה בשם רב [[האי גאון]] ו[[רבנו גרשום]]<ref>תוס' יומא פג ע"א ד"ה מר. ובתוס' בכתובות צו ע"א ד"ה אלמנה כתבו שכך ראה ה[[ריב"ן]] בתשובת הגאונים. אולם מדברי הרי"ף עולה שרב האי גאון לא נקט שיטה זו אלא את שיטתו של רבנו חננאל - סנהדרין ח ע"ב בדפי הרי"ף.</ref>.<br />
<br />
ב"מבוא התלמוד" לרבי [[שמואל הנגיד]] מפיע בפשטות כלל בזו הלשון: "מר בר רב אשי הלכה כמותו בזמן שאין מחלוקת לרבו (=כשאינו חולק על רבו)".<br />
<br />
ה[[רמב"ם]] וה[[שולחן ערוך]] פסקו בדרך כלל כמר בר רב אשי, למעט "מיפך שבועה" ו"חיוורי"; כשיטתו של רבנו חננאל<ref>[[בעלי התוספות]] וחכמים נוספים דנו במקרים פרטניים שנראים כיוצאי דופן - ראו תוס' כתובות צו ע"א סוף ד"ה אלמנה. להרחבה ראו גם "'''שערי תורת בבל'''", לרב [[זאב וולף רבינוביץ']], עמוד 157-158.</ref>.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{תנאים ואמוראים|ג|64|עמודים=899-897}}<br />
* {{אנצ דעת|2857}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
{{אמוראים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אמוראים]]<br />
[[קטגוריה:הדור השביעי לאמוראי בבל]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבת סורא]]<br />
<br />
[[yi:מר בר רב אשי]]</div>טישיו