מריבת רועי אברהם ורועי לוט - היסטוריית גרסאות

37.60.47.91: /* הסיבה למריבה */

2020-12-19T17:32:45Z

הסיבה למריבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:32, 19 בדצמבר 2020
שורה 10:		שורה 10:
	על אף שבתחילת הסיפור מתואר כי המריבה היא בין רועי אברהם לרועי לוט, כאשר מציע אברהם פשרה ללוט הוא אומר לו "אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך" ממנה משמע שהמריבה הייתה קיימת גם בין לוט ואברהם עצמם{{הערה\|וכן נאמר במדרש: "ר' עזריה בשם ר' יודה: כשם שהיה ריב בין רֹעי אברה לרֹעי לוט, כך היה ריב בין אברה ללוט" (בראשית רבה פרשה מ ח)}}{{הערה\|דיוק נוסף שייתכן ומצביע על נתק בין אברהם ולוט נמצא בהשוואה בין פסוק זה לבין הפסוק בתחילת הפרשה. בעוד בתחילה נאמר כי אברהם הולך "וילך איתו לוט" כעת הפסוק מתאר את לוט ואת אברהם כשני מחנות נפרדים כאשר לכל אחד מהם יש מקנה משלו}}.		על אף שבתחילת הסיפור מתואר כי המריבה היא בין רועי אברהם לרועי לוט, כאשר מציע אברהם פשרה ללוט הוא אומר לו "אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך" ממנה משמע שהמריבה הייתה קיימת גם בין לוט ואברהם עצמם{{הערה\|וכן נאמר במדרש: "ר' עזריה בשם ר' יודה: כשם שהיה ריב בין רֹעי אברה לרֹעי לוט, כך היה ריב בין אברה ללוט" (בראשית רבה פרשה מ ח)}}{{הערה\|דיוק נוסף שייתכן ומצביע על נתק בין אברהם ולוט נמצא בהשוואה בין פסוק זה לבין הפסוק בתחילת הפרשה. בעוד בתחילה נאמר כי אברהם הולך "וילך איתו לוט" כעת הפסוק מתאר את לוט ואת אברהם כשני מחנות נפרדים כאשר לכל אחד מהם יש מקנה משלו}}.
	==הסיבה למריבה==		==הסיבה למריבה==
			===הימנעות מגזל===
	[[רש"י]] מפרש על פי ה[[מדרש]] כי מריבת הרועים נבעה מכך שרועי לוט רעו בשדות זרים ורועי אברהם הוכיחו אותם על הגזל. לפירושו, רועי לוט טענו כי מאחר והקב"ה נתן את הארץ לאברהם, ולאברהם אין יורש, הרי שלוט עתיד לירש את הארץ וממילא אין בדבר גזל. לפי הסבר זה, דברי הפסוק על כך שסיבת המריבה היא משום ש"היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו" היא מכך שמאחר שלא יכלו לשבת יחדיו הוצרכו רועי לוט לפלוש לשדות זרים. פירוש זה מסביר גם את סוף הפסוק הנראה לא קשור לסיפור '''והכנעני והפריזי אז בארץ'''- בכך שאברהם עדיין לא זכה בארץ אלא עדיין יושבים בה עמי הארץ. וכך נאמר במדרש כי כשלוט נסע הוא גם נפרד מדרכו של אברהם- "הסיע עצמו מקדמונו של עולם. אמר אי אפשי לא באברם ולא בא-לוהיו, ויפרדו איש מעל אחיו".		[[רש"י]] מפרש על פי ה[[מדרש]] כי מריבת הרועים נבעה מכך שרועי לוט רעו בשדות זרים ורועי אברהם הוכיחו אותם על הגזל. לפירושו, רועי לוט טענו כי מאחר והקב"ה נתן את הארץ לאברהם, ולאברהם אין יורש, הרי שלוט עתיד לירש את הארץ וממילא אין בדבר גזל. לפי הסבר זה, דברי הפסוק על כך שסיבת המריבה היא משום ש"היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו" היא מכך שמאחר שלא יכלו לשבת יחדיו הוצרכו רועי לוט לפלוש לשדות זרים. פירוש זה מסביר גם את סוף הפסוק הנראה לא קשור לסיפור '''והכנעני והפריזי אז בארץ'''- בכך שאברהם עדיין לא זכה בארץ אלא עדיין יושבים בה עמי הארץ. וכך נאמר במדרש כי כשלוט נסע הוא גם נפרד מדרכו של אברהם- "הסיע עצמו מקדמונו של עולם. אמר אי אפשי לא באברם ולא בא-לוהיו, ויפרדו איש מעל אחיו".
			===שטחי מרעה===
	מנגד, ה[[רמב"ן]] מקשה על פירוש זה שהרי הקב"ה הבטיח לאברהם שהוא ייתן את הארץ לזרעו, ואיך טעו רועי לוט לחשוב שלוט עתיד לירשו. לכן, הוא מפרש כי המריבה הייתה על שטחי מרעה כפשט דברי הפסוק "ולא יכלו לשבת יחדיו" כאשר רועי אברהם ורועי לוט נאבקו על שטחי מרעה שכל אחד רצה לעצמו. את סיום הפסוק בכך שהכנעני והפריזי היו בארץ, מסביר הרמב"ן בכך שאברהם חשש שאם ישמעו עמים אלו על עושרם של לוט ואברהם יפגעו בהם ויקחו את רכושם. באופן דומה, יש המסבירים את סוף הפסוק בכך ששטחי המרעה הטובים כבר נתפסו על ידי הכנעני והפריזי הנמצאים בארץ, ולכן נאלצו רועי אברהם ולוט להיאבק בשטחי המרעה הפנויים.		מנגד, ה[[רמב"ן]] מקשה על פירוש זה שהרי הקב"ה הבטיח לאברהם שהוא ייתן את הארץ לזרעו, ואיך טעו רועי לוט לחשוב שלוט עתיד לירשו. לכן, הוא מפרש כי המריבה הייתה על שטחי מרעה כפשט דברי הפסוק "ולא יכלו לשבת יחדיו" כאשר רועי אברהם ורועי לוט נאבקו על שטחי מרעה שכל אחד רצה לעצמו. את סיום הפסוק בכך שהכנעני והפריזי היו בארץ, מסביר הרמב"ן בכך שאברהם חשש שאם ישמעו עמים אלו על עושרם של לוט ואברהם יפגעו בהם ויקחו את רכושם. באופן דומה, יש המסבירים את סוף הפסוק בכך ששטחי המרעה הטובים כבר נתפסו על ידי הכנעני והפריזי הנמצאים בארץ, ולכן נאלצו רועי אברהם ולוט להיאבק בשטחי המרעה הפנויים.

ארץ ישראל ב־23:18, 28 בנובמבר 2020

2020-11-28T23:18:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:18, 28 בנובמבר 2020
שורה 3:		שורה 3:
	בעקבות המריבה, אברהם מציע ללוט להיפרד מעליו כדי למנוע מריבות, ולוט בוחר להגיע ל[[סדום]].		בעקבות המריבה, אברהם מציע ללוט להיפרד מעליו כדי למנוע מריבות, ולוט בוחר להגיע ל[[סדום]].
	אמנם גם לאחר שהם נפרדים אברהם דואג ללוט:		אמנם גם לאחר שהם נפרדים אברהם דואג ללוט:
	כאשר לאחר מכן ארבעת המלכים כובשים את חמשת המלכים ובראשם סדום, ולוקחים את לוט בשבי, ואברהם רודף אחרי ארבעת המלכים ומציל את כולם בשביל להציל את לוט, ולאחר מכן ה' [[~~הפיכת~~ סדום\| הופך את סדום ועמורה]], אך מציל את לוט עבור אברהם.		כאשר לאחר מכן ארבעת המלכים כובשים את חמשת המלכים ובראשם סדום, ולוקחים את לוט בשבי, ואברהם רודף אחרי ארבעת המלכים ומציל את כולם בשביל להציל את לוט, ולאחר מכן ה' [[מהפכת סדום ועמורה\| הופך את סדום ועמורה]], אך מציל את לוט עבור אברהם.

	==רקע למריבה==		==רקע למריבה==

ארץ ישראל ב־23:01, 28 בנובמבר 2020

2020-11-28T23:01:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:01, 28 בנובמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[מריבת רועי אברהם ורועי לוט]] הינה מריבה המתוארת ב[[פרשת לך לך]] שגרמה ~~לבסוף~~ להיפרדות [[אברהם]] מ[[לוט]]. ~~לאחר~~ המריבה, אברהם מציע ללוט להיפרד מעליו, ~~דבר הגורם ללוט~~ להגיע ל[[סדום]] כאשר לאחר מכן ~~אברהם ילך להצילו משם ב~~[[הפיכת סדום]].		[[מריבת רועי אברהם ורועי לוט]] הינה מריבה המתוארת ב[[פרשת לך לך]] שגרמה להיפרדות [[אברהם]] מ[[לוט]].

			בעקבות המריבה, אברהם מציע ללוט להיפרד מעליו כדי למנוע מריבות, ולוט בוחר להגיע ל[[סדום]].
			אמנם גם לאחר שהם נפרדים אברהם דואג ללוט:
			כאשר לאחר מכן ארבעת המלכים כובשים את חמשת המלכים ובראשם סדום, ולוקחים את לוט בשבי, ואברהם רודף אחרי ארבעת המלכים ומציל את כולם בשביל להציל את לוט, ולאחר מכן ה' [[הפיכת סדום\| הופך את סדום ועמורה]], אך מציל את לוט עבור אברהם.

	==רקע למריבה==		==רקע למריבה==
	לאחר שאברהם חוזר ארצה ממצרים, הוא מתואר כמי שמגיע יחד עם כבודה גדולה של כסף וזהב. התורה מספרת כי גם ללוט היה רכוש רב ודבר זה הוביל למריבות בין הרועים שלהם {{ציטוטון\|וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ}}.		לאחר שאברהם חוזר ארצה ממצרים, הוא מתואר כמי שמגיע יחד עם כבודה גדולה של כסף וזהב. התורה מספרת כי גם ללוט היה רכוש רב ודבר זה הוביל למריבות בין הרועים שלהם {{ציטוטון\|וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ}}.

Wikiboss: /* הסיבה למריבה */

2020-11-25T10:17:36Z

הסיבה למריבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:17, 25 בנובמבר 2020
שורה 5:		שורה 5:
	על אף שבתחילת הסיפור מתואר כי המריבה היא בין רועי אברהם לרועי לוט, כאשר מציע אברהם פשרה ללוט הוא אומר לו "אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך" ממנה משמע שהמריבה הייתה קיימת גם בין לוט ואברהם עצמם{{הערה\|וכן נאמר במדרש: "ר' עזריה בשם ר' יודה: כשם שהיה ריב בין רֹעי אברה לרֹעי לוט, כך היה ריב בין אברה ללוט" (בראשית רבה פרשה מ ח)}}{{הערה\|דיוק נוסף שייתכן ומצביע על נתק בין אברהם ולוט נמצא בהשוואה בין פסוק זה לבין הפסוק בתחילת הפרשה. בעוד בתחילה נאמר כי אברהם הולך "וילך איתו לוט" כעת הפסוק מתאר את לוט ואת אברהם כשני מחנות נפרדים כאשר לכל אחד מהם יש מקנה משלו}}.		על אף שבתחילת הסיפור מתואר כי המריבה היא בין רועי אברהם לרועי לוט, כאשר מציע אברהם פשרה ללוט הוא אומר לו "אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך" ממנה משמע שהמריבה הייתה קיימת גם בין לוט ואברהם עצמם{{הערה\|וכן נאמר במדרש: "ר' עזריה בשם ר' יודה: כשם שהיה ריב בין רֹעי אברה לרֹעי לוט, כך היה ריב בין אברה ללוט" (בראשית רבה פרשה מ ח)}}{{הערה\|דיוק נוסף שייתכן ומצביע על נתק בין אברהם ולוט נמצא בהשוואה בין פסוק זה לבין הפסוק בתחילת הפרשה. בעוד בתחילה נאמר כי אברהם הולך "וילך איתו לוט" כעת הפסוק מתאר את לוט ואת אברהם כשני מחנות נפרדים כאשר לכל אחד מהם יש מקנה משלו}}.
	==הסיבה למריבה==		==הסיבה למריבה==
	[[רש"י]] מפרש על פי ה[[מדרש]] כי מריבת הרועים נבעה מכך שרועי לוט רעו בשדות זרים ורועי אברהם הוכיחו אותם על הגזל. לפירושו, רועי לוט טענו כי מאחר והקב"ה נתן את הארץ לאברהם, ולאברהם אין יורש, הרי שלוט עתיד לירש את הארץ וממילא אין בדבר גזל. לפי הסבר זה, דברי הפסוק על כך שסיבת המריבה היא משום ש"היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו" היא מכך שמאחר שלא יכלו לשבת יחדיו הוצרכו רועי לוט לפלוש לשדות זרים. פירוש זה מסביר גם את סוף הפסוק הנראה לא קשור לסיפור '''והכנעני והפריזי אז בארץ'''- בכך שאברהם עדיין לא זכה בארץ אלא עדיין יושבים בה עמי הארץ.		[[רש"י]] מפרש על פי ה[[מדרש]] כי מריבת הרועים נבעה מכך שרועי לוט רעו בשדות זרים ורועי אברהם הוכיחו אותם על הגזל. לפירושו, רועי לוט טענו כי מאחר והקב"ה נתן את הארץ לאברהם, ולאברהם אין יורש, הרי שלוט עתיד לירש את הארץ וממילא אין בדבר גזל. לפי הסבר זה, דברי הפסוק על כך שסיבת המריבה היא משום ש"היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו" היא מכך שמאחר שלא יכלו לשבת יחדיו הוצרכו רועי לוט לפלוש לשדות זרים. פירוש זה מסביר גם את סוף הפסוק הנראה לא קשור לסיפור '''והכנעני והפריזי אז בארץ'''- בכך שאברהם עדיין לא זכה בארץ אלא עדיין יושבים בה עמי הארץ. וכך נאמר במדרש כי כשלוט נסע הוא גם נפרד מדרכו של אברהם- "הסיע עצמו מקדמונו של עולם. אמר אי אפשי לא באברם ולא בא-לוהיו, ויפרדו איש מעל אחיו".

	מנגד, ה[[רמב"ן]] מקשה על פירוש זה שהרי הקב"ה הבטיח לאברהם שהוא ייתן את הארץ לזרעו, ואיך טעו רועי לוט לחשוב שלוט עתיד לירשו. לכן, הוא מפרש כי המריבה הייתה על שטחי מרעה כפשט דברי הפסוק "ולא יכלו לשבת יחדיו" כאשר רועי אברהם ורועי לוט נאבקו על שטחי מרעה שכל אחד רצה לעצמו. את סיום הפסוק בכך שהכנעני והפריזי היו בארץ, מסביר הרמב"ן בכך שאברהם חשש שאם ישמעו עמים אלו על עושרם של לוט ואברהם יפגעו בהם ויקחו את רכושם. באופן דומה, יש המסבירים את סוף הפסוק בכך ששטחי המרעה הטובים כבר נתפסו על ידי הכנעני והפריזי הנמצאים בארץ, ולכן נאלצו רועי אברהם ולוט להיאבק בשטחי המרעה הפנויים.		מנגד, ה[[רמב"ן]] מקשה על פירוש זה שהרי הקב"ה הבטיח לאברהם שהוא ייתן את הארץ לזרעו, ואיך טעו רועי לוט לחשוב שלוט עתיד לירשו. לכן, הוא מפרש כי המריבה הייתה על שטחי מרעה כפשט דברי הפסוק "ולא יכלו לשבת יחדיו" כאשר רועי אברהם ורועי לוט נאבקו על שטחי מרעה שכל אחד רצה לעצמו. את סיום הפסוק בכך שהכנעני והפריזי היו בארץ, מסביר הרמב"ן בכך שאברהם חשש שאם ישמעו עמים אלו על עושרם של לוט ואברהם יפגעו בהם ויקחו את רכושם. באופן דומה, יש המסבירים את סוף הפסוק בכך ששטחי המרעה הטובים כבר נתפסו על ידי הכנעני והפריזי הנמצאים בארץ, ולכן נאלצו רועי אברהם ולוט להיאבק בשטחי המרעה הפנויים.

	==הצעת אברהם==		==הצעת אברהם==
	על מנת להפסיק את המריבה, מציע אברהם ללוט להיפרד {{ציטוטון\| הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה}}. לוט נושא את עיניו ומחליט ללכת אל כיכר הירדן, סדום, מכיוון שהוא רואה שהיא פוריה ו"כולה משקה", בעוד אברהם נפרד מנו ויושב בארץ כנען.		על מנת להפסיק את המריבה, מציע אברהם ללוט להיפרד {{ציטוטון\| הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה}}. לוט נושא את עיניו ומחליט ללכת אל כיכר הירדן, סדום, מכיוון שהוא רואה שהיא פוריה ו"כולה משקה", בעוד אברהם נפרד מנו ויושב בארץ כנען.

Wikiboss: /* הצעת אברהם */

2020-11-25T09:24:48Z

הצעת אברהם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:24, 25 בנובמבר 2020
שורה 11:		שורה 11:
	על מנת להפסיק את המריבה, מציע אברהם ללוט להיפרד {{ציטוטון\| הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה}}. לוט נושא את עיניו ומחליט ללכת אל כיכר הירדן, סדום, מכיוון שהוא רואה שהיא פוריה ו"כולה משקה", בעוד אברהם נפרד מנו ויושב בארץ כנען.		על מנת להפסיק את המריבה, מציע אברהם ללוט להיפרד {{ציטוטון\| הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה}}. לוט נושא את עיניו ומחליט ללכת אל כיכר הירדן, סדום, מכיוון שהוא רואה שהיא פוריה ו"כולה משקה", בעוד אברהם נפרד מנו ויושב בארץ כנען.

	מכיוון שלאחר הצעתו של אברהם עבר לוט לסדום לעיר הרשעים, ניתן לתמוה כיצד אברהם הציע לו לעבור לשם, ולפנות או לימין או לשמאל? ~~אמנם~~ ייתכן ואברהם כלל לא התכוון שלוט יפנה לכיוון סדום. בכיווני המקרא האדם פונה כשפניו אל המזרח ("קדמה") כאשר לימינו נמצא הדרום (כגון "תימנה הנגב") ולשמאלו הצפון ("אשר משמאל לדמשק"). ממילא, כאשר אברהם הציע ללוט לפנות לימינו או לשמאלו הוא אמר לו לפנות או לצפון או לדרום, אך בניגוד אליו לוט הסתכל קדמה לכיוון מזרח וראה את כיכר הירדן ולכן החליט לפנות לכיוון סדום עליו כלל לא חשב אברהם {{הערה\|ועיין ב"נקודת פתיחה", הרב אמנון בזק}}.		מכיוון שלאחר הצעתו של אברהם עבר לוט לסדום לעיר הרשעים, ניתן לתמוה כיצד אברהם הציע לו לעבור לשם, ולפנות או לימין או לשמאל?

			ייתכן ואברהם כלל לא התכוון שלוט יפנה לכיוון סדום. בכיווני המקרא האדם פונה כשפניו אל המזרח ("קדמה") כאשר לימינו נמצא הדרום (כגון "תימנה הנגב") ולשמאלו הצפון ("אשר משמאל לדמשק"). ממילא, כאשר אברהם הציע ללוט לפנות לימינו או לשמאלו הוא אמר לו לפנות או לצפון או לדרום, אך בניגוד אליו לוט הסתכל קדמה לכיוון מזרח וראה את כיכר הירדן ולכן החליט לפנות לכיוון סדום עליו כלל לא חשב אברהם {{הערה\|ועיין ב"נקודת פתיחה", הרב אמנון בזק}}.

	==התגלות ה' לאברהם==		==התגלות ה' לאברהם==

Wikiboss: /* הצעת אברהם */

2020-11-25T09:24:25Z

הצעת אברהם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:24, 25 בנובמבר 2020
שורה 9:		שורה 9:
	מנגד, ה[[רמב"ן]] מקשה על פירוש זה שהרי הקב"ה הבטיח לאברהם שהוא ייתן את הארץ לזרעו, ואיך טעו רועי לוט לחשוב שלוט עתיד לירשו. לכן, הוא מפרש כי המריבה הייתה על שטחי מרעה כפשט דברי הפסוק "ולא יכלו לשבת יחדיו" כאשר רועי אברהם ורועי לוט נאבקו על שטחי מרעה שכל אחד רצה לעצמו. את סיום הפסוק בכך שהכנעני והפריזי היו בארץ, מסביר הרמב"ן בכך שאברהם חשש שאם ישמעו עמים אלו על עושרם של לוט ואברהם יפגעו בהם ויקחו את רכושם. באופן דומה, יש המסבירים את סוף הפסוק בכך ששטחי המרעה הטובים כבר נתפסו על ידי הכנעני והפריזי הנמצאים בארץ, ולכן נאלצו רועי אברהם ולוט להיאבק בשטחי המרעה הפנויים.		מנגד, ה[[רמב"ן]] מקשה על פירוש זה שהרי הקב"ה הבטיח לאברהם שהוא ייתן את הארץ לזרעו, ואיך טעו רועי לוט לחשוב שלוט עתיד לירשו. לכן, הוא מפרש כי המריבה הייתה על שטחי מרעה כפשט דברי הפסוק "ולא יכלו לשבת יחדיו" כאשר רועי אברהם ורועי לוט נאבקו על שטחי מרעה שכל אחד רצה לעצמו. את סיום הפסוק בכך שהכנעני והפריזי היו בארץ, מסביר הרמב"ן בכך שאברהם חשש שאם ישמעו עמים אלו על עושרם של לוט ואברהם יפגעו בהם ויקחו את רכושם. באופן דומה, יש המסבירים את סוף הפסוק בכך ששטחי המרעה הטובים כבר נתפסו על ידי הכנעני והפריזי הנמצאים בארץ, ולכן נאלצו רועי אברהם ולוט להיאבק בשטחי המרעה הפנויים.
	==הצעת אברהם==		==הצעת אברהם==
	על מנת להפסיק את המריבה, מציע אברהם ללוט להיפרד {{ציטוטון\| הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה}}. לוט נושא את עיניו ומחליט ללכת אל כיכר הירדן, סדום, מכיוון שהוא רואה שהיא פוריה ו"כולה משקה", בעוד אברהם נפרד מנו ויושב בארץ כנען.		על מנת להפסיק את המריבה, מציע אברהם ללוט להיפרד {{ציטוטון\| הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה}}. לוט נושא את עיניו ומחליט ללכת אל כיכר הירדן, סדום, מכיוון שהוא רואה שהיא פוריה ו"כולה משקה", בעוד אברהם נפרד מנו ויושב בארץ כנען.

			מכיוון שלאחר הצעתו של אברהם עבר לוט לסדום לעיר הרשעים, ניתן לתמוה כיצד אברהם הציע לו לעבור לשם, ולפנות או לימין או לשמאל? אמנם ייתכן ואברהם כלל לא התכוון שלוט יפנה לכיוון סדום. בכיווני המקרא האדם פונה כשפניו אל המזרח ("קדמה") כאשר לימינו נמצא הדרום (כגון "תימנה הנגב") ולשמאלו הצפון ("אשר משמאל לדמשק"). ממילא, כאשר אברהם הציע ללוט לפנות לימינו או לשמאלו הוא אמר לו לפנות או לצפון או לדרום, אך בניגוד אליו לוט הסתכל קדמה לכיוון מזרח וראה את כיכר הירדן ולכן החליט לפנות לכיוון סדום עליו כלל לא חשב אברהם {{הערה\|ועיין ב"נקודת פתיחה", הרב אמנון בזק}}.

	==התגלות ה' לאברהם==		==התגלות ה' לאברהם==
	לאחר פרידת אברהם מלוט מסופר כי "אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד", ובכך נרמזת ביקורת על לוט שהחליט להשתכן במקום רשעים. הקב"ה מתגלה אל אברהם ומבטיח לו בשנית את הארץ. ייתכן ויש בדברי הקב"ה הסתייגות מהצעת אברהם ללוט. בעוד אברהם אומר ללוט "הנה כל הארץ לפניך" ומציע לו למעשה חלקים מהארץ המובטחת, ולוט נושא את עיניו ולוקחה, הקב"ה מזכיר לו כי "כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה". כמו כן, בעוד על לוט נאמר כי "וישא לוט את עיניו" כשהוא בוחר לעצמו חלק מהארץ, גם הקב"ה אומר לאברהם "שא נא עיניך וראה... כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה".		לאחר פרידת אברהם מלוט מסופר כי "אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד", ובכך נרמזת ביקורת על לוט שהחליט להשתכן במקום רשעים. הקב"ה מתגלה אל אברהם ומבטיח לו בשנית את הארץ. ייתכן ויש בדברי הקב"ה הסתייגות מהצעת אברהם ללוט. בעוד אברהם אומר ללוט "הנה כל הארץ לפניך" ומציע לו למעשה חלקים מהארץ המובטחת, ולוט נושא את עיניו ולוקחה, הקב"ה מזכיר לו כי "כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה". כמו כן, בעוד על לוט נאמר כי "וישא לוט את עיניו" כשהוא בוחר לעצמו חלק מהארץ, גם הקב"ה אומר לאברהם "שא נא עיניך וראה... כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה".

Wikiboss: /* התגלות ה' לאברהם */

2020-11-25T09:14:09Z

התגלות ה' לאברהם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:14, 25 בנובמבר 2020
שורה 16:		שורה 16:

	מנגד, יש שראו את התגלות הקב"ה לאברהם רק לאחר היפרדות לוט מעמו והבטחת הארץ השנייה כאות על כך שהקב"ה מחזק את ידיו של אברהם- "ר' נחמיה אמר- כעס היה לו להקדוש ברוך הוא בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו. אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי לזרעך נתתי את הארץ הזאת, והוא מדביק את לוט בן אחיו ליורשו? אם-כן, ילך ויביא לו שני פרסתקין מן השוק, ויורישם את שלו!"		מנגד, יש שראו את התגלות הקב"ה לאברהם רק לאחר היפרדות לוט מעמו והבטחת הארץ השנייה כאות על כך שהקב"ה מחזק את ידיו של אברהם- "ר' נחמיה אמר- כעס היה לו להקדוש ברוך הוא בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו. אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי לזרעך נתתי את הארץ הזאת, והוא מדביק את לוט בן אחיו ליורשו? אם-כן, ילך ויביא לו שני פרסתקין מן השוק, ויורישם את שלו!"

			==קישורים חיצוניים==
			[https://www.yeshiva.org.il/midrash/569 דמותו של אברהם בהיפרדו מלוט] [[הרב זלמן מלמד]]
			{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:פרשת לך לך]]

Wikiboss: יצירת דף עם התוכן "מריבת רועי אברהם ורועי לוט הינה מריבה המתוארת בפרשת לך לך שגרמה לבסוף להיפרדות אבר..."

2020-11-25T09:12:48Z

יצירת דף עם התוכן "מריבת רועי אברהם ורועי לוט הינה מריבה המתוארת בפרשת לך לך שגרמה לבסוף להיפרדות אבר..."

דף חדש

[[מריבת רועי אברהם ורועי לוט]] הינה מריבה המתוארת ב[[פרשת לך לך]] שגרמה לבסוף להיפרדות [[אברהם]] מ[[לוט]]. לאחר המריבה, אברהם מציע ללוט להיפרד מעליו, דבר הגורם ללוט להגיע ל[[סדום]] כאשר לאחר מכן אברהם ילך להצילו משם ב[[הפיכת סדום]].
==רקע למריבה==
לאחר שאברהם חוזר ארצה ממצרים, הוא מתואר כמי שמגיע יחד עם כבודה גדולה של כסף וזהב. התורה מספרת כי גם ללוט היה רכוש רב ודבר זה הוביל למריבות בין הרועים שלהם {{ציטוטון|וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ}}.

על אף שבתחילת הסיפור מתואר כי המריבה היא בין רועי אברהם לרועי לוט, כאשר מציע אברהם פשרה ללוט הוא אומר לו "אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך" ממנה משמע שהמריבה הייתה קיימת גם בין לוט ואברהם עצמם{{הערה|וכן נאמר במדרש: "ר' עזריה בשם ר' יודה: כשם שהיה ריב בין רֹעי אברה לרֹעי לוט, כך היה ריב בין אברה ללוט" (בראשית רבה פרשה מ ח)}}{{הערה|דיוק נוסף שייתכן ומצביע על נתק בין אברהם ולוט נמצא בהשוואה בין פסוק זה לבין הפסוק בתחילת הפרשה. בעוד בתחילה נאמר כי אברהם הולך "וילך איתו לוט" כעת הפסוק מתאר את לוט ואת אברהם כשני מחנות נפרדים כאשר לכל אחד מהם יש מקנה משלו}}.
==הסיבה למריבה==
[[רש"י]] מפרש על פי ה[[מדרש]] כי מריבת הרועים נבעה מכך שרועי לוט רעו בשדות זרים ורועי אברהם הוכיחו אותם על הגזל. לפירושו, רועי לוט טענו כי מאחר והקב"ה נתן את הארץ לאברהם, ולאברהם אין יורש, הרי שלוט עתיד לירש את הארץ וממילא אין בדבר גזל. לפי הסבר זה, דברי הפסוק על כך שסיבת המריבה היא משום ש"היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו" היא מכך שמאחר שלא יכלו לשבת יחדיו הוצרכו רועי לוט לפלוש לשדות זרים. פירוש זה מסביר גם את סוף הפסוק הנראה לא קשור לסיפור '''והכנעני והפריזי אז בארץ'''- בכך שאברהם עדיין לא זכה בארץ אלא עדיין יושבים בה עמי הארץ.

מנגד, ה[[רמב"ן]] מקשה על פירוש זה שהרי הקב"ה הבטיח לאברהם שהוא ייתן את הארץ לזרעו, ואיך טעו רועי לוט לחשוב שלוט עתיד לירשו. לכן, הוא מפרש כי המריבה הייתה על שטחי מרעה כפשט דברי הפסוק "ולא יכלו לשבת יחדיו" כאשר רועי אברהם ורועי לוט נאבקו על שטחי מרעה שכל אחד רצה לעצמו. את סיום הפסוק בכך שהכנעני והפריזי היו בארץ, מסביר הרמב"ן בכך שאברהם חשש שאם ישמעו עמים אלו על עושרם של לוט ואברהם יפגעו בהם ויקחו את רכושם. באופן דומה, יש המסבירים את סוף הפסוק בכך ששטחי המרעה הטובים כבר נתפסו על ידי הכנעני והפריזי הנמצאים בארץ, ולכן נאלצו רועי אברהם ולוט להיאבק בשטחי המרעה הפנויים.
==הצעת אברהם==
על מנת להפסיק את המריבה, מציע אברהם ללוט להיפרד {{ציטוטון| הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה}}. לוט נושא את עיניו ומחליט ללכת אל כיכר הירדן, סדום, מכיוון שהוא רואה שהיא פוריה ו"כולה משקה", בעוד אברהם נפרד מנו ויושב בארץ כנען.
==התגלות ה' לאברהם==
לאחר פרידת אברהם מלוט מסופר כי "אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד", ובכך נרמזת ביקורת על לוט שהחליט להשתכן במקום רשעים. הקב"ה מתגלה אל אברהם ומבטיח לו בשנית את הארץ. ייתכן ויש בדברי הקב"ה הסתייגות מהצעת אברהם ללוט. בעוד אברהם אומר ללוט "הנה כל הארץ לפניך" ומציע לו למעשה חלקים מהארץ המובטחת, ולוט נושא את עיניו ולוקחה, הקב"ה מזכיר לו כי "כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה". כמו כן, בעוד על לוט נאמר כי "וישא לוט את עיניו" כשהוא בוחר לעצמו חלק מהארץ, גם הקב"ה אומר לאברהם "שא נא עיניך וראה... כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה".

במדרש ישנם דעות חלוקות לגבי יחסו של הקב"ה על היפרדות אברהם מלוט. יש שאמרו שהקב"ה דווקא התנגד לכך שאברהם לא קירב את לוט אלא ריחקו מעליו " ר' יודה אומר- כעס היה לאבינו אברהם בשעה שפירש לוט מעמו. אמר הקדוש ברוך הוא: לכל הוא מדבק, וללוט אחיו אינו מדבק?!".

מנגד, יש שראו את התגלות הקב"ה לאברהם רק לאחר היפרדות לוט מעמו והבטחת הארץ השנייה כאות על כך שהקב"ה מחזק את ידיו של אברהם- "ר' נחמיה אמר- כעס היה לו להקדוש ברוך הוא בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו. אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי לזרעך נתתי את הארץ הזאת, והוא מדביק את לוט בן אחיו ליורשו? אם-כן, ילך ויביא לו שני פרסתקין מן השוק, ויורישם את שלו!"