https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9 2026-05-23T09:18:22Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=160023&oldid=prev 2023-05-07T04:44:12Z

<p><span class="autocomment">המנהג</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:44, 7 במאי 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכאן יש תוספת (בהדגשה), המובאת ב[[משנה תורה]] של ה[[רמב&quot;ם]],  [[ספר זמנים]] ב&quot;הלכות שופר וסוכה ולולב&quot;: &quot;כיצד היו עושין:  מביאין אותה מערב שבת למקדש, ומניחין אותה בגיגייות של זהב, כדי שלא יכמשו העלין.  ולמחר זוקפין אותה על גבי המזבח, &#039;&#039;&#039;ובאין העם ולוקחין ממנה ונוטלין אותה כדרך שעושין בכל יום&#039;&#039;&#039;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכאן יש תוספת (בהדגשה), המובאת ב[[משנה תורה]] של ה[[רמב&quot;ם]],  [[ספר זמנים]] ב&quot;הלכות שופר וסוכה ולולב&quot;: &quot;כיצד היו עושין:  מביאין אותה מערב שבת למקדש, ומניחין אותה בגיגייות של זהב, כדי שלא יכמשו העלין.  ולמחר זוקפין אותה על גבי המזבח, &#039;&#039;&#039;ובאין העם ולוקחין ממנה ונוטלין אותה כדרך שעושין בכל יום&#039;&#039;&#039;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב יהודה זולדן מישיבת בית אל מציג את הדעות הקיימות </del>בנושא: האם רק הכהנים היו נכנסים להקיף את המזבח, או גם מי שאיננו כהן ? <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא מגדיר את נסיבות הדיון :"</del>בדרך כלל רק כהנים תמימים היו רשאים להיכנס אל בין האולם והמזבח. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך נאמר </del>במשנה כלים (א, ט): "בין האולם ולמזבח מקודש ממנה, שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם"."</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנן מספר דעות  </ins>בנושא: האם רק הכהנים היו נכנסים להקיף את המזבח, או גם מי שאיננו כהן ? <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרי </ins>בדרך כלל רק כהנים תמימים היו רשאים להיכנס אל בין האולם והמזבח. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי מה שנאמר </ins>במשנה כלים (א, ט): "בין האולם ולמזבח מקודש ממנה, שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם"."</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרי"ץ גיאת מפרש בשם רב שרירא גאון, שישראלים לא היו מהלכים סביב המזבח, אלא היו עומדים סביבו. הרי"ץ גיאת עצמו שולל הסבר זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ןטוען </del>כי בדרך כלל ישראלים לא נכנסו בין האולם למזבח, אך בסוכות התירו להם להיכנס ולהקיף. לרב יוסף אבן מגאש ברור שגם ישראלים היו נכנסים פנימה, והוא דן באופן המעשי שבו היו הישראלים מקיפים. הרב יום טוב ליפמאן הליר מביא את דברי הרמב"ם הללו, ולפיו הכהנים בלבד הקיפו במקדש; אך מאחר שהרמב"ם לא כתב מפורשות בהלכות אלו שרק הכהנים היו עושים כך, ניתן להבין שלפיו גם ישראלים היו מקיפים. לעומת זאת, ב[[ילקוט שמעוני]] כתוב מפורשות: וכיצד הוא סדר ההקפה? כל ישראל, גדולים וקטנים, נוטלים את לולביהם בידיהם הימנית ואתרוגיהם בידיהם השמאלית, ומקיפין אחת. ואותו היום היו מקיפין שבע פעמים. מכל מקום, לפי הרמב"ם נראה כי העם אינו רשאי להתקרב אל [[מזבח העולה]] ולכן חלוקת הערבה לציבור מתבצעת  על ידי הכהנים (ראו ‏‏‏המחשה בציור של מכון המקדש).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרי"ץ גיאת מפרש בשם רב שרירא גאון, שישראלים לא היו מהלכים סביב המזבח, אלא היו עומדים סביבו. הרי"ץ גיאת עצמו שולל הסבר זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וטוען </ins>כי בדרך כלל ישראלים לא נכנסו בין האולם למזבח, אך בסוכות התירו להם להיכנס ולהקיף. לרב יוסף אבן מגאש ברור שגם ישראלים היו נכנסים פנימה, והוא דן באופן המעשי שבו היו הישראלים מקיפים. הרב יום טוב ליפמאן הליר מביא את דברי הרמב"ם הללו, ולפיו הכהנים בלבד הקיפו במקדש; אך מאחר שהרמב"ם לא כתב מפורשות בהלכות אלו שרק הכהנים היו עושים כך, ניתן להבין שלפיו גם ישראלים היו מקיפים. לעומת זאת, ב[[ילקוט שמעוני]] כתוב מפורשות: וכיצד הוא סדר ההקפה? כל ישראל, גדולים וקטנים, נוטלים את לולביהם בידיהם הימנית ואתרוגיהם בידיהם השמאלית, ומקיפין אחת. ואותו היום היו מקיפין שבע פעמים. מכל מקום, לפי הרמב"ם נראה כי העם אינו רשאי להתקרב אל [[מזבח העולה]] ולכן חלוקת הערבה לציבור מתבצעת  על ידי הכהנים (ראו ‏‏‏המחשה בציור של מכון המקדש).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-145978:rev-160023:php=table --> </table>

185.3.145.180 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=145978&oldid=prev 2020-10-06T21:00:26Z

<p><span class="autocomment">ייחודה של המצוה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:00, 6 באוקטובר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש בכך הדגמה למצבו של העולה לרגל. הוא בא לבית המקדש בהרגשה כי הנה הוא זכה להתקרב למקום הקדוש. וכאשר הוא מגיע ממש למזבח רק אז הוא תופס כי חסד נעשה בו ועליו לפנות בבקשת &quot;הושע נא&quot;. והוא מצטט את הרמב&quot;ם: &quot;וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד &quot;כי אראה שמיך . . . מה אנוש, כי תזכרנו&quot; (תהילים ח,ד-ה).{{מקור|משנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק ב&#039;, ב&#039;|כן}}. בשיא ההתרגשות, ב[[שלושת הרגלים]] כאשר היהודי מגיע למקום הקדוש ביותר הוא &quot;מוצא את עצמו לבד, כשהוא עני ממעש ונרעש ונפחד&quot; , כדומת תפילתו של [[שליח הציבור]] ב[[ימים הנוראים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש בכך הדגמה למצבו של העולה לרגל. הוא בא לבית המקדש בהרגשה כי הנה הוא זכה להתקרב למקום הקדוש. וכאשר הוא מגיע ממש למזבח רק אז הוא תופס כי חסד נעשה בו ועליו לפנות בבקשת &quot;הושע נא&quot;. והוא מצטט את הרמב&quot;ם: &quot;וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד &quot;כי אראה שמיך . . . מה אנוש, כי תזכרנו&quot; (תהילים ח,ד-ה).{{מקור|משנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק ב&#039;, ב&#039;|כן}}. בשיא ההתרגשות, ב[[שלושת הרגלים]] כאשר היהודי מגיע למקום הקדוש ביותר הוא &quot;מוצא את עצמו לבד, כשהוא עני ממעש ונרעש ונפחד&quot; , כדומת תפילתו של [[שליח הציבור]] ב[[ימים הנוראים]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוקנר אינו מתעלם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהnצב </del>האקטואלי. העולה להר הבית היום רואה מצד אחד את מקום השכינה ומצד שני עדין גולה ושניהם בכפיפה אחת. ומסיים:"יתן ה' ונזכה לבוא, לראות ולהיראות במהרה בימינו פני שכינה"</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוקנר אינו מתעלם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהמצב </ins>האקטואלי. העולה להר הבית היום רואה מצד אחד את מקום השכינה ומצד שני עדין גולה ושניהם בכפיפה אחת. ומסיים:"יתן ה' ונזכה לבוא, לראות ולהיראות במהרה בימינו פני שכינה"</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-75924:rev-145978:php=table --> </table>

164.138.124.211 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=75924&oldid=prev 2012-09-05T09:57:43Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:57, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>[[תמונה:Aravot_bamikdashA.jpg|left|thumb|500px|חלוקת הערבה לציבור על ידי הכהנים - התמונה היא  [http://www.temple.org.il  מאוסף מכון המקדש] - ניתן לראות תמונות מקור וכלי מקדש בתערוכת המכון בעיר העתיקה בירושלים]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Aravot_bamikdashA.jpg|left|thumb|500px|חלוקת הערבה לציבור על ידי הכהנים - התמונה היא  [http://www.temple.org.il  מאוסף מכון המקדש] - ניתן לראות תמונות מקור וכלי מקדש בתערוכת המכון בעיר העתיקה בירושלים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מצות ערבה במקדש&#039;&#039;&#039;, נזכרת ב[[משנה]] [[מסכת סוכה]]:&quot;מצות ערבה כיצד:  מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח.  תקעו והריעו ותקעו.  בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, &quot;אנא ה&#039;, הושיעה נא&quot; (תהילים קיח,כה), &quot;אנא ה&#039;, הושיעה נא&quot;; רבי יהודה אומר: &quot; אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא&quot;.  אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים.{{מקור|ד&#039;,ה&#039;|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מצות ערבה במקדש&#039;&#039;&#039;, נזכרת ב[[משנה]] [[מסכת סוכה]]:&quot;מצות ערבה כיצד:  מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח.  תקעו והריעו ותקעו.  בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, &quot;אנא ה&#039;, הושיעה נא&quot; (תהילים קיח,כה), &quot;אנא ה&#039;, הושיעה נא&quot;; רבי יהודה אומר: &quot; אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא&quot;.  אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים.{{מקור|ד&#039;,ה&#039;|כן}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74107:rev-75924:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=74107&oldid=prev 2012-09-05T07:31:32Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:31, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>[[תמונה:Aravot_bamikdashA.jpg|left|thumb|500px|חלוקת הערבה לציבור על ידי הכהנים - התמונה היא  [http://www.temple.org.il  מאוסף מכון המקדש] - ניתן לראות תמונות מקור וכלי מקדש בתערוכת המכון בעיר העתיקה בירושלים]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>[[תמונה:Aravot_bamikdashA.jpg|left|thumb|500px|חלוקת הערבה לציבור על ידי הכהנים - התמונה היא  [http://www.temple.org.il  מאוסף מכון המקדש] - ניתן לראות תמונות מקור וכלי מקדש בתערוכת המכון בעיר העתיקה בירושלים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצות ערבה במקדש''', נזכרת ב[[משנה]] [[מסכת סוכה]]:"מצות ערבה כיצד:  מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח.  תקעו והריעו ותקעו.  בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, "אנא ה', הושיעה נא" (תהילים קיח,כה), "אנא ה', הושיעה נא"; רבי יהודה אומר: " אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא".  אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים.{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ד',ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצות ערבה במקדש''', נזכרת ב[[משנה]] [[מסכת סוכה]]:"מצות ערבה כיצד:  מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח.  תקעו והריעו ותקעו.  בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, "אנא ה', הושיעה נא" (תהילים קיח,כה), "אנא ה', הושיעה נא"; רבי יהודה אומר: " אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא".  אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים.{{מקור|ד',ה'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[ערבה]] מוכרת לנו מ[[מצוות ארבעת המינים]]. אך מצוות הערבה, המוזכרת במסכת סוכה, לא ברור מה מקורה: [[הלכה למשה מסיני]], ברמז בפסוקים או בדברי נביאים. [[הרב ישראל אריאל]] במחזור המקדש ל[[חג הסוכות]]  חיבר מסה בנושא בפרק :&quot;השמחה בירושלים ובמקדש&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[ערבה]] מוכרת לנו מ[[מצוות ארבעת המינים]]. אך מצוות הערבה, המוזכרת במסכת סוכה, לא ברור מה מקורה: [[הלכה למשה מסיני]], ברמז בפסוקים או בדברי נביאים. [[הרב ישראל אריאל]] במחזור המקדש ל[[חג הסוכות]]  חיבר מסה בנושא בפרק :&quot;השמחה בירושלים ובמקדש&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם  מתיחס למנהג "חבוט ערבה" בעת אמירת [[הושענות]] ב[[הושענא רבה]] "  וערבה זו, הואיל ואינה בפירוש בתורה,  אין נוטלין אותה כל שבעת ימי החג, זכר למקדש; אלא ביום השביעי בלבד הוא שנוטלין אותה, בזמן הזה.  כיצד עושה:  לוקח בד אחד או בדין הרבה, חוץ מערבה שבלולב, וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלוש, בלא ברכה שדבר זה מנהג נביאים הוא.{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ז', כ"ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם  מתיחס למנהג "חבוט ערבה" בעת אמירת [[הושענות]] ב[[הושענא רבה]] "  וערבה זו, הואיל ואינה בפירוש בתורה,  אין נוטלין אותה כל שבעת ימי החג, זכר למקדש; אלא ביום השביעי בלבד הוא שנוטלין אותה, בזמן הזה.  כיצד עושה:  לוקח בד אחד או בדין הרבה, חוץ מערבה שבלולב, וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלוש, בלא ברכה שדבר זה מנהג נביאים הוא.{{מקור|ז', כ"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכה למשה מסיני==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכה למשה מסיני==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב ישראל אריאל סבור כי הפטור ממיסים לתושבי העיר ניתן כבר על מלכי החשמונאים &lt;ref&gt;כאשר יוסף בן מתיתיהו כותב על חיילים רומיים שיושבו ב&quot;קולוניה&quot; - היה זה כבר אחרי חורבן הבית&lt;/ref&gt; מוצא ניתן עקב המשימה שהוטלה עליהם: להכין להמוני הולכי רגל כמויות ניכרות של ענפי ערבה לכל שבעת הימים וזאת ללא תשלום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב ישראל אריאל סבור כי הפטור ממיסים לתושבי העיר ניתן כבר על מלכי החשמונאים &lt;ref&gt;כאשר יוסף בן מתיתיהו כותב על חיילים רומיים שיושבו ב&quot;קולוניה&quot; - היה זה כבר אחרי חורבן הבית&lt;/ref&gt; מוצא ניתן עקב המשימה שהוטלה עליהם: להכין להמוני הולכי רגל כמויות ניכרות של ענפי ערבה לכל שבעת הימים וזאת ללא תשלום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[בעלי התוספות]] כתבו כי הערבות חולקו על ידי [[שלוחי בית דין]] כמתנה. לעומת, ה[[לולב]] ומיניו שהיו נקנים באופן פרטי שנאמר: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים." {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>[[ספר ויקרא]],כ"ג, מ"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}- דהיינו "משלכם" ומכספכם. אך לא למצוות ערבה בבית המקדש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[בעלי התוספות]] כתבו כי הערבות חולקו על ידי [[שלוחי בית דין]] כמתנה. לעומת, ה[[לולב]] ומיניו שהיו נקנים באופן פרטי שנאמר: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים." {{מקור|[[ספר ויקרא]],כ"ג, מ"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}- דהיינו "משלכם" ומכספכם. אך לא למצוות ערבה בבית המקדש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי הרמב&quot;ם, תושבי מוצא הביאו ענפי ערבה לחג הסוכות למקדש בכמויות גדולות ובאופן קבוע בשבעת ימי החג. &quot;הדבר היה כרוך בטרחה מרובה, הן בגידול עצי ערבה בשטחים נרחבים, והן בקטיף ענפי הערבה וכן בנשיאת ענפים במשקל רב, על גבי בהמות, מ&quot;מוצא&quot; לירושלים וזאת &#039;&#039;&#039;תוך הקפדה להבאתם בטריות למקדש למרות המרחק&#039;&#039;&#039;&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי הרמב&quot;ם, תושבי מוצא הביאו ענפי ערבה לחג הסוכות למקדש בכמויות גדולות ובאופן קבוע בשבעת ימי החג. &quot;הדבר היה כרוך בטרחה מרובה, הן בגידול עצי ערבה בשטחים נרחבים, והן בקטיף ענפי הערבה וכן בנשיאת ענפים במשקל רב, על גבי בהמות, מ&quot;מוצא&quot; לירושלים וזאת &#039;&#039;&#039;תוך הקפדה להבאתם בטריות למקדש למרות המרחק&#039;&#039;&#039;&quot;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוד ברוקנר כותב על מצות הערבה במקדש  ב[[מקור ראשון]], במדורו: &#039;&#039;&#039;מקום המקדש&#039;&#039;&#039; במאמרו :&quot;גילו ברעדה&quot;&lt;ref&gt;מוסף שבת, י&quot;א תשרי תשס&quot;ט 10 באוקטובר 2008&lt;/ref&gt; . הוא מתייחס לפן בו המצוה &quot;קוטבית לשמחת בית השואבה&quot;: אם בלילה רקדו ושמחו ב[[שמחת בית השואבה]] הרי בבוקר זעקו והתפללו סביב המזבח, מול &quot;הערבה התלותית והנפולה, זו שאין לה חוט שדרה והיא כומשת במהירות&quot;. הערבות מחזיקות מעמד רק כאשר הן נסמכות על קרנות המזבח. &quot;הסימבוליקה שבמראה זה מובנת, כמו הזעקה לישועה שאליה הוא מעורר ומביא&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוד ברוקנר כותב על מצות הערבה במקדש  ב[[מקור ראשון]], במדורו: &#039;&#039;&#039;מקום המקדש&#039;&#039;&#039; במאמרו :&quot;גילו ברעדה&quot;&lt;ref&gt;מוסף שבת, י&quot;א תשרי תשס&quot;ט 10 באוקטובר 2008&lt;/ref&gt; . הוא מתייחס לפן בו המצוה &quot;קוטבית לשמחת בית השואבה&quot;: אם בלילה רקדו ושמחו ב[[שמחת בית השואבה]] הרי בבוקר זעקו והתפללו סביב המזבח, מול &quot;הערבה התלותית והנפולה, זו שאין לה חוט שדרה והיא כומשת במהירות&quot;. הערבות מחזיקות מעמד רק כאשר הן נסמכות על קרנות המזבח. &quot;הסימבוליקה שבמראה זה מובנת, כמו הזעקה לישועה שאליה הוא מעורר ומביא&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש בכך הדגמה למצבו של העולה לרגל. הוא בא לבית המקדש בהרגשה כי הנה הוא זכה להתקרב למקום הקדוש. וכאשר הוא מגיע ממש למזבח רק אז הוא תופס כי חסד נעשה בו ועליו לפנות בבקשת "הושע נא". והוא מצטט את הרמב"ם: "וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך . . . מה אנוש, כי תזכרנו" (תהילים ח,ד-ה).{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>משנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק ב', ב'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. בשיא ההתרגשות, ב[[שלושת הרגלים]] כאשר היהודי מגיע למקום הקדוש ביותר הוא "מוצא את עצמו לבד, כשהוא עני ממעש ונרעש ונפחד" , כדומת תפילתו של [[שליח הציבור]] ב[[ימים הנוראים]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש בכך הדגמה למצבו של העולה לרגל. הוא בא לבית המקדש בהרגשה כי הנה הוא זכה להתקרב למקום הקדוש. וכאשר הוא מגיע ממש למזבח רק אז הוא תופס כי חסד נעשה בו ועליו לפנות בבקשת "הושע נא". והוא מצטט את הרמב"ם: "וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך . . . מה אנוש, כי תזכרנו" (תהילים ח,ד-ה).{{מקור|משנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק ב', ב'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. בשיא ההתרגשות, ב[[שלושת הרגלים]] כאשר היהודי מגיע למקום הקדוש ביותר הוא "מוצא את עצמו לבד, כשהוא עני ממעש ונרעש ונפחד" , כדומת תפילתו של [[שליח הציבור]] ב[[ימים הנוראים]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוקנר אינו מתעלם מהnצב האקטואלי. העולה להר הבית היום רואה מצד אחד את מקום השכינה ומצד שני עדין גולה ושניהם בכפיפה אחת. ומסיים:&quot;יתן ה&#039; ונזכה לבוא, לראות ולהיראות במהרה בימינו פני שכינה&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוקנר אינו מתעלם מהnצב האקטואלי. העולה להר הבית היום רואה מצד אחד את מקום השכינה ומצד שני עדין גולה ושניהם בכפיפה אחת. ומסיים:&quot;יתן ה&#039; ונזכה לבוא, לראות ולהיראות במהרה בימינו פני שכינה&quot;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-73686:rev-74107:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=73686&oldid=prev 2012-09-05T06:44:54Z

<p>טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:44, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Aravot_bamikdashA.jpg|left|thumb|500px|חלוקת הערבה לציבור על ידי הכהנים - התמונה היא  [http://www.temple.org.il  מאוסף מכון המקדש] - ניתן לראות תמונות מקור וכלי מקדש בתערוכת המכון בעיר העתיקה בירושלים]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>[[תמונה:Aravot_bamikdashA.jpg|left|thumb|500px|חלוקת הערבה לציבור על ידי הכהנים - התמונה היא  [http://www.temple.org.il  מאוסף מכון המקדש] - ניתן לראות תמונות מקור וכלי מקדש בתערוכת המכון בעיר העתיקה בירושלים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מצות ערבה במקדש&#039;&#039;&#039;, נזכרת ב[[משנה]] [[מסכת סוכה]]:&quot;מצות ערבה כיצד:  מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח.  תקעו והריעו ותקעו.  בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, &quot;אנא ה&#039;, הושיעה נא&quot; (תהילים קיח,כה), &quot;אנא ה&#039;, הושיעה נא&quot;; רבי יהודה אומר: &quot; אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא&quot;.  אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים.{{מקור|(ד&#039;,ה&#039;)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מצות ערבה במקדש&#039;&#039;&#039;, נזכרת ב[[משנה]] [[מסכת סוכה]]:&quot;מצות ערבה כיצד:  מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח.  תקעו והריעו ותקעו.  בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, &quot;אנא ה&#039;, הושיעה נא&quot; (תהילים קיח,כה), &quot;אנא ה&#039;, הושיעה נא&quot;; רבי יהודה אומר: &quot; אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא&quot;.  אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים.{{מקור|(ד&#039;,ה&#039;)}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכה למשה מסיני==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכה למשה מסיני==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם מגיע למסקנה כי :"הלכה למשה מסיניי, שמביאין במקדש ערבה אחרת חוץ מערבה שבלולב, ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב; ושיעורה, אפילו עלה אחד בבד אחד."{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם,כ'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">))</del>}}. דהיינו, מלבד "הערבה שבלולב" על המאמין לקחת , לפחות "עלה אחד בבד אחד" מהערבות אשר מסביב למזבח בבית המקדש. המייחד את נטילת הערבה, לדעת הרמב"ם הוא שהערבה תהיה גם בנפרד מהלולב ומינים הצמודים אליו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם מגיע למסקנה כי :"הלכה למשה מסיניי, שמביאין במקדש ערבה אחרת חוץ מערבה שבלולב, ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב; ושיעורה, אפילו עלה אחד בבד אחד."{{מקור|שם,כ'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. דהיינו, מלבד "הערבה שבלולב" על המאמין לקחת , לפחות "עלה אחד בבד אחד" מהערבות אשר מסביב למזבח בבית המקדש. המייחד את נטילת הערבה, לדעת הרמב"ם הוא שהערבה תהיה גם בנפרד מהלולב ומינים הצמודים אליו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דעת הראשונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דעת הראשונים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-50508:rev-73686:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=50508&oldid=prev 2011-10-09T12:01:01Z

<p><span class="autocomment">הערות שוליים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:01, 9 באוקטובר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בית המקדש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בית המקדש]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:סוכות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:סוכות]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ערבה]]</ins></div></td></tr> </table>

רצוא ושוב https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=43334&oldid=prev 2011-04-17T05:44:25Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:44, 17 באפריל 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מצות ערבה במקדש&#039;&#039;&#039;, נזכרת ב[[משנה]] [[מסכת סוכה]]:&quot;מצות ערבה כיצד:  מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח.  תקעו והריעו ותקעו.  בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, &quot;אנא ה&#039;, הושיעה נא&quot; (תהילים קיח,כה), &quot;אנא ה&#039;, הושיעה נא&quot;; רבי יהודה אומר: &quot; אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא&quot;.  אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים.{{מקור|(ד&#039;,ה&#039;)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מצות ערבה במקדש&#039;&#039;&#039;, נזכרת ב[[משנה]] [[מסכת סוכה]]:&quot;מצות ערבה כיצד:  מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח.  תקעו והריעו ותקעו.  בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, &quot;אנא ה&#039;, הושיעה נא&quot; (תהילים קיח,כה), &quot;אנא ה&#039;, הושיעה נא&quot;; רבי יהודה אומר: &quot; אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא&quot;.  אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים.{{מקור|(ד&#039;,ה&#039;)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערבה</del>]] מוכרת לנו מ[[מצוות ארבעת המינים]]. אך מצוות הערבה, המוזכרת במסכת סוכה, לא ברור מה מקורה: [[הלכה למשה מסיני]], ברמז בפסוקים או בדברי נביאים. [[הרב ישראל אריאל]] במחזור המקדש ל[[חג הסוכות]]  חיבר מסה בנושא בפרק :"השמחה בירושלים ובמקדש".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערבה</ins>]] מוכרת לנו מ[[מצוות ארבעת המינים]]. אך מצוות הערבה, המוזכרת במסכת סוכה, לא ברור מה מקורה: [[הלכה למשה מסיני]], ברמז בפסוקים או בדברי נביאים. [[הרב ישראל אריאל]] במחזור המקדש ל[[חג הסוכות]]  חיבר מסה בנושא בפרק :"השמחה בירושלים ובמקדש".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המנהג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המנהג==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב ישראל אריאל סבור כי הפטור ממיסים לתושבי העיר ניתן כבר על מלכי החשמונאים &lt;ref&gt;כאשר יוסף בן מתיתיהו כותב על חיילים רומיים שיושבו ב&quot;קולוניה&quot; - היה זה כבר אחרי חורבן הבית&lt;/ref&gt; מוצא ניתן עקב המשימה שהוטלה עליהם: להכין להמוני הולכי רגל כמויות ניכרות של ענפי ערבה לכל שבעת הימים וזאת ללא תשלום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב ישראל אריאל סבור כי הפטור ממיסים לתושבי העיר ניתן כבר על מלכי החשמונאים &lt;ref&gt;כאשר יוסף בן מתיתיהו כותב על חיילים רומיים שיושבו ב&quot;קולוניה&quot; - היה זה כבר אחרי חורבן הבית&lt;/ref&gt; מוצא ניתן עקב המשימה שהוטלה עליהם: להכין להמוני הולכי רגל כמויות ניכרות של ענפי ערבה לכל שבעת הימים וזאת ללא תשלום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[בעלי התוספות]] כתבו כי הערבות חולקו על ידי [[שלוחי בית דין]] כמתנה. לעומת, ה[[לולב]] ומיניו שהיו נקנים באופן פרטי שנאמר: "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּלְקַחְתֶּם </del>לָכֶם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּיּוֹם </del>הָרִאשׁוֹן, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פְּרִי </del>עֵץ הָדָר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּפֹּת תְּמָרִים</del>, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּשְׂמַחְתֶּם</del>, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שִׁבְעַת </del>יָמִים." {{מקור|([[ספר ויקרא]],כ"ג, מ")}}- דהיינו "משלכם" ומכספכם. אך לא למצוות ערבה בבית המקדש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[בעלי התוספות]] כתבו כי הערבות חולקו על ידי [[שלוחי בית דין]] כמתנה. לעומת, ה[[לולב]] ומיניו שהיו נקנים באופן פרטי שנאמר: "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּלְקַחְתֶּם </ins>לָכֶם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּיּוֹם </ins>הָרִאשׁוֹן, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פְּרִי </ins>עֵץ הָדָר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּפֹּת תְּמָרִים</ins>, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּשְׂמַחְתֶּם</ins>, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שִׁבְעַת </ins>יָמִים." {{מקור|([[ספר ויקרא]],כ"ג, מ")}}- דהיינו "משלכם" ומכספכם. אך לא למצוות ערבה בבית המקדש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי הרמב&quot;ם, תושבי מוצא הביאו ענפי ערבה לחג הסוכות למקדש בכמויות גדולות ובאופן קבוע בשבעת ימי החג. &quot;הדבר היה כרוך בטרחה מרובה, הן בגידול עצי ערבה בשטחים נרחבים, והן בקטיף ענפי הערבה וכן בנשיאת ענפים במשקל רב, על גבי בהמות, מ&quot;מוצא&quot; לירושלים וזאת &#039;&#039;&#039;תוך הקפדה להבאתם בטריות למקדש למרות המרחק&#039;&#039;&#039;&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי הרמב&quot;ם, תושבי מוצא הביאו ענפי ערבה לחג הסוכות למקדש בכמויות גדולות ובאופן קבוע בשבעת ימי החג. &quot;הדבר היה כרוך בטרחה מרובה, הן בגידול עצי ערבה בשטחים נרחבים, והן בקטיף ענפי הערבה וכן בנשיאת ענפים במשקל רב, על גבי בהמות, מ&quot;מוצא&quot; לירושלים וזאת &#039;&#039;&#039;תוך הקפדה להבאתם בטריות למקדש למרות המרחק&#039;&#039;&#039;&quot;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-26348:rev-43334:php=table --> </table>

א.ט.ב https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=26348&oldid=prev 2009-03-08T13:39:56Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:39, 8 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Aravot_bamikdashA.jpg|left|thumb|500px|חלוקת הערבה לציבור על ידי הכהנים - התמונה היא  [http://www.temple.org.il  מאוסף מכון המקדש] - ניתן לראות תמונות מקור וכלי מקדש בתערוכת המכון בעיר העתיקה בירושלים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Aravot_bamikdashA.jpg|left|thumb|500px|חלוקת הערבה לציבור על ידי הכהנים - התמונה היא  [http://www.temple.org.il  מאוסף מכון המקדש] - ניתן לראות תמונות מקור וכלי מקדש בתערוכת המכון בעיר העתיקה בירושלים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצות ערבה במקדש''', נזכרת ב[[משנה]] [[מסכת סוכה]]:"מצות ערבה כיצד:  מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח.  תקעו והריעו ותקעו.  בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, "אנא ה', הושיעה נא" (תהילים קיח,כה), "אנא ה', הושיעה נא"; רבי יהודה אומר: " אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא".  אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים.{{מקור|ד',ה'}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצות ערבה במקדש''', נזכרת ב[[משנה]] [[מסכת סוכה]]:"מצות ערבה כיצד:  מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח.  תקעו והריעו ותקעו.  בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, "אנא ה', הושיעה נא" (תהילים קיח,כה), "אנא ה', הושיעה נא"; רבי יהודה אומר: " אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא".  אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים.{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ד',ה'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הערבה]] מוכרת לנו מ[[מצוות ארבעת המינים]]. אך מצוות הערבה, המוזכרת במסכת סוכה, לא ברור מה מקורה: [[הלכה למשה מסיני]], ברמז בפסוקים או בדברי נביאים. [[הרב ישראל אריאל]] במחזור המקדש ל[[חג הסוכות]]  חיבר מסה בנושא בפרק :&quot;השמחה בירושלים ובמקדש&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הערבה]] מוכרת לנו מ[[מצוות ארבעת המינים]]. אך מצוות הערבה, המוזכרת במסכת סוכה, לא ברור מה מקורה: [[הלכה למשה מסיני]], ברמז בפסוקים או בדברי נביאים. [[הרב ישראל אריאל]] במחזור המקדש ל[[חג הסוכות]]  חיבר מסה בנושא בפרק :&quot;השמחה בירושלים ובמקדש&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם  מתיחס למנהג "חבוט ערבה" בעת אמירת [[הושענות]] ב[[הושענא רבה]] "  וערבה זו, הואיל ואינה בפירוש בתורה,  אין נוטלין אותה כל שבעת ימי החג, זכר למקדש; אלא ביום השביעי בלבד הוא שנוטלין אותה, בזמן הזה.  כיצד עושה:  לוקח בד אחד או בדין הרבה, חוץ מערבה שבלולב, וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלוש, בלא ברכה שדבר זה מנהג נביאים הוא.{{מקור|ז', כ"ב}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם  מתיחס למנהג "חבוט ערבה" בעת אמירת [[הושענות]] ב[[הושענא רבה]] "  וערבה זו, הואיל ואינה בפירוש בתורה,  אין נוטלין אותה כל שבעת ימי החג, זכר למקדש; אלא ביום השביעי בלבד הוא שנוטלין אותה, בזמן הזה.  כיצד עושה:  לוקח בד אחד או בדין הרבה, חוץ מערבה שבלולב, וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלוש, בלא ברכה שדבר זה מנהג נביאים הוא.{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ז', כ"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכה למשה מסיני==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכה למשה מסיני==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם מגיע למסקנה כי :"הלכה למשה מסיניי, שמביאין במקדש ערבה אחרת חוץ מערבה שבלולב, ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב; ושיעורה, אפילו עלה אחד בבד אחד."{{מקור|שם,כ')}}. דהיינו, מלבד "הערבה שבלולב" על המאמין לקחת , לפחות "עלה אחד בבד אחד" מהערבות אשר מסביב למזבח בבית המקדש. המייחד את נטילת הערבה, לדעת הרמב"ם הוא שהערבה תהיה גם בנפרד מהלולב ומינים הצמודים אליו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם מגיע למסקנה כי :"הלכה למשה מסיניי, שמביאין במקדש ערבה אחרת חוץ מערבה שבלולב, ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב; ושיעורה, אפילו עלה אחד בבד אחד."{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שם,כ'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>)}}. דהיינו, מלבד "הערבה שבלולב" על המאמין לקחת , לפחות "עלה אחד בבד אחד" מהערבות אשר מסביב למזבח בבית המקדש. המייחד את נטילת הערבה, לדעת הרמב"ם הוא שהערבה תהיה גם בנפרד מהלולב ומינים הצמודים אליו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דעת הראשונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דעת הראשונים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב ישראל אריאל סבור כי הפטור ממיסים לתושבי העיר ניתן כבר על מלכי החשמונאים &lt;ref&gt;כאשר יוסף בן מתיתיהו כותב על חיילים רומיים שיושבו ב&quot;קולוניה&quot; - היה זה כבר אחרי חורבן הבית&lt;/ref&gt; מוצא ניתן עקב המשימה שהוטלה עליהם: להכין להמוני הולכי רגל כמויות ניכרות של ענפי ערבה לכל שבעת הימים וזאת ללא תשלום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב ישראל אריאל סבור כי הפטור ממיסים לתושבי העיר ניתן כבר על מלכי החשמונאים &lt;ref&gt;כאשר יוסף בן מתיתיהו כותב על חיילים רומיים שיושבו ב&quot;קולוניה&quot; - היה זה כבר אחרי חורבן הבית&lt;/ref&gt; מוצא ניתן עקב המשימה שהוטלה עליהם: להכין להמוני הולכי רגל כמויות ניכרות של ענפי ערבה לכל שבעת הימים וזאת ללא תשלום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[בעלי התוספות]] כתבו כי הערבות חולקו על ידי [[שלוחי בית דין]] כמתנה. לעומת, ה[[לולב]] ומיניו שהיו נקנים באופן פרטי שנאמר: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים." {{מקור|[[ספר ויקרא]],כ"ג, מ"}}- דהיינו "משלכם" ומכספכם. אך לא למצוות ערבה בבית המקדש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[בעלי התוספות]] כתבו כי הערבות חולקו על ידי [[שלוחי בית דין]] כמתנה. לעומת, ה[[לולב]] ומיניו שהיו נקנים באופן פרטי שנאמר: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים." {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>[[ספר ויקרא]],כ"ג, מ"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}- דהיינו "משלכם" ומכספכם. אך לא למצוות ערבה בבית המקדש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי הרמב&quot;ם, תושבי מוצא הביאו ענפי ערבה לחג הסוכות למקדש בכמויות גדולות ובאופן קבוע בשבעת ימי החג. &quot;הדבר היה כרוך בטרחה מרובה, הן בגידול עצי ערבה בשטחים נרחבים, והן בקטיף ענפי הערבה וכן בנשיאת ענפים במשקל רב, על גבי בהמות, מ&quot;מוצא&quot; לירושלים וזאת &#039;&#039;&#039;תוך הקפדה להבאתם בטריות למקדש למרות המרחק&#039;&#039;&#039;&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי הרמב&quot;ם, תושבי מוצא הביאו ענפי ערבה לחג הסוכות למקדש בכמויות גדולות ובאופן קבוע בשבעת ימי החג. &quot;הדבר היה כרוך בטרחה מרובה, הן בגידול עצי ערבה בשטחים נרחבים, והן בקטיף ענפי הערבה וכן בנשיאת ענפים במשקל רב, על גבי בהמות, מ&quot;מוצא&quot; לירושלים וזאת &#039;&#039;&#039;תוך הקפדה להבאתם בטריות למקדש למרות המרחק&#039;&#039;&#039;&quot;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוד ברוקנר כותב על מצות הערבה במקדש  ב[[מקור ראשון]], במדורו: &#039;&#039;&#039;מקום המקדש&#039;&#039;&#039; במאמרו :&quot;גילו ברעדה&quot;&lt;ref&gt;מוסף שבת, י&quot;א תשרי תשס&quot;ט 10 באוקטובר 2008&lt;/ref&gt; . הוא מתייחס לפן בו המצוה &quot;קוטבית לשמחת בית השואבה&quot;: אם בלילה רקדו ושמחו ב[[שמחת בית השואבה]] הרי בבוקר זעקו והתפללו סביב המזבח, מול &quot;הערבה התלותית והנפולה, זו שאין לה חוט שדרה והיא כומשת במהירות&quot;. הערבות מחזיקות מעמד רק כאשר הן נסמכות על קרנות המזבח. &quot;הסימבוליקה שבמראה זה מובנת, כמו הזעקה לישועה שאליה הוא מעורר ומביא&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוד ברוקנר כותב על מצות הערבה במקדש  ב[[מקור ראשון]], במדורו: &#039;&#039;&#039;מקום המקדש&#039;&#039;&#039; במאמרו :&quot;גילו ברעדה&quot;&lt;ref&gt;מוסף שבת, י&quot;א תשרי תשס&quot;ט 10 באוקטובר 2008&lt;/ref&gt; . הוא מתייחס לפן בו המצוה &quot;קוטבית לשמחת בית השואבה&quot;: אם בלילה רקדו ושמחו ב[[שמחת בית השואבה]] הרי בבוקר זעקו והתפללו סביב המזבח, מול &quot;הערבה התלותית והנפולה, זו שאין לה חוט שדרה והיא כומשת במהירות&quot;. הערבות מחזיקות מעמד רק כאשר הן נסמכות על קרנות המזבח. &quot;הסימבוליקה שבמראה זה מובנת, כמו הזעקה לישועה שאליה הוא מעורר ומביא&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש בכך הדגמה למצבו של העולה לרגל. הוא בא לבית המקדש בהרגשה כי הנה הוא זכה להתקרב למקום הקדוש. וכאשר הוא מגיע ממש למזבח רק אז הוא תופס כי חסד נעשה בו ועליו לפנות בבקשת "הושע נא". והוא מצטט את הרמב"ם: "וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך . . . מה אנוש, כי תזכרנו" (תהילים ח,ד-ה).{{מקור|משנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק ב', ב'}}. בשיא ההתרגשות, ב[[שלושת הרגלים]] כאשר היהודי מגיע למקום הקדוש ביותר הוא "מוצא את עצמו לבד, כשהוא עני ממעש ונרעש ונפחד" , כדומת תפילתו של [[שליח הציבור]] ב[[ימים הנוראים]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש בכך הדגמה למצבו של העולה לרגל. הוא בא לבית המקדש בהרגשה כי הנה הוא זכה להתקרב למקום הקדוש. וכאשר הוא מגיע ממש למזבח רק אז הוא תופס כי חסד נעשה בו ועליו לפנות בבקשת "הושע נא". והוא מצטט את הרמב"ם: "וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך . . . מה אנוש, כי תזכרנו" (תהילים ח,ד-ה).{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>משנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק ב', ב'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. בשיא ההתרגשות, ב[[שלושת הרגלים]] כאשר היהודי מגיע למקום הקדוש ביותר הוא "מוצא את עצמו לבד, כשהוא עני ממעש ונרעש ונפחד" , כדומת תפילתו של [[שליח הציבור]] ב[[ימים הנוראים]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוקנר אינו מתעלם מהnצב האקטואלי. העולה להר הבית היום רואה מצד אחד את מקום השכינה ומצד שני עדין גולה ושניהם בכפיפה אחת. ומסיים:&quot;יתן ה&#039; ונזכה לבוא, לראות ולהיראות במהרה בימינו פני שכינה&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוקנר אינו מתעלם מהnצב האקטואלי. העולה להר הבית היום רואה מצד אחד את מקום השכינה ומצד שני עדין גולה ושניהם בכפיפה אחת. ומסיים:&quot;יתן ה&#039; ונזכה לבוא, לראות ולהיראות במהרה בימינו פני שכינה&quot;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-23420:rev-26348:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=23420&oldid=prev 2009-02-15T16:43:02Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:43, 15 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Aravot_bamikdashA.jpg|left|thumb|500px|חלוקת הערבה לציבור על ידי הכהנים - התמונה היא  [http://www.temple.org.il  מאוסף מכון המקדש] - ניתן לראות תמונות מקור וכלי מקדש בתערוכת המכון בעיר העתיקה בירושלים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Aravot_bamikdashA.jpg|left|thumb|500px|חלוקת הערבה לציבור על ידי הכהנים - התמונה היא  [http://www.temple.org.il  מאוסף מכון המקדש] - ניתן לראות תמונות מקור וכלי מקדש בתערוכת המכון בעיר העתיקה בירושלים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצות ערבה במקדש''', נזכרת ב[[משנה]] [[מסכת סוכה]]:"מצות ערבה כיצד:  מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח.  תקעו והריעו ותקעו.  בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, "אנא ה', הושיעה נא" (תהילים קיח,כה), "אנא ה', הושיעה נא"; רבי יהודה אומר: " אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא".  אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים.{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ד',ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצות ערבה במקדש''', נזכרת ב[[משנה]] [[מסכת סוכה]]:"מצות ערבה כיצד:  מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא; יורדין לשם ומלקטין משם מורבייות של ערבה, ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח.  תקעו והריעו ותקעו.  בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרין, "אנא ה', הושיעה נא" (תהילים קיח,כה), "אנא ה', הושיעה נא"; רבי יהודה אומר: " אני והוא הושיעה נא, אני והוא הושיעה נא".  אותו היום, מקיפין את המזבח שבע פעמים.{{מקור|ד',ה'}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הערבה]] מוכרת לנו מ[[מצוות ארבעת המינים]]. אך מצוות הערבה, המוזכרת במסכת סוכה, לא ברור מה מקורה: [[הלכה למשה מסיני]], ברמז בפסוקים או בדברי נביאים. [[הרב ישראל אריאל]] במחזור המקדש ל[[חג הסוכות]]  חיבר מסה בנושא בפרק :&quot;השמחה בירושלים ובמקדש&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הערבה]] מוכרת לנו מ[[מצוות ארבעת המינים]]. אך מצוות הערבה, המוזכרת במסכת סוכה, לא ברור מה מקורה: [[הלכה למשה מסיני]], ברמז בפסוקים או בדברי נביאים. [[הרב ישראל אריאל]] במחזור המקדש ל[[חג הסוכות]]  חיבר מסה בנושא בפרק :&quot;השמחה בירושלים ובמקדש&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם  מתיחס למנהג "חבוט ערבה" בעת אמירת [[הושענות]] ב[[הושענא רבה]] "  וערבה זו, הואיל ואינה בפירוש בתורה,  אין נוטלין אותה כל שבעת ימי החג, זכר למקדש; אלא ביום השביעי בלבד הוא שנוטלין אותה, בזמן הזה.  כיצד עושה:  לוקח בד אחד או בדין הרבה, חוץ מערבה שבלולב, וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלוש, בלא ברכה שדבר זה מנהג נביאים הוא.{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ז', כ"ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם  מתיחס למנהג "חבוט ערבה" בעת אמירת [[הושענות]] ב[[הושענא רבה]] "  וערבה זו, הואיל ואינה בפירוש בתורה,  אין נוטלין אותה כל שבעת ימי החג, זכר למקדש; אלא ביום השביעי בלבד הוא שנוטלין אותה, בזמן הזה.  כיצד עושה:  לוקח בד אחד או בדין הרבה, חוץ מערבה שבלולב, וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלוש, בלא ברכה שדבר זה מנהג נביאים הוא.{{מקור|ז', כ"ב}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכה למשה מסיני==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכה למשה מסיני==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב ישראל אריאל סבור כי הפטור ממיסים לתושבי העיר ניתן כבר על מלכי החשמונאים &lt;ref&gt;כאשר יוסף בן מתיתיהו כותב על חיילים רומיים שיושבו ב&quot;קולוניה&quot; - היה זה כבר אחרי חורבן הבית&lt;/ref&gt; מוצא ניתן עקב המשימה שהוטלה עליהם: להכין להמוני הולכי רגל כמויות ניכרות של ענפי ערבה לכל שבעת הימים וזאת ללא תשלום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב ישראל אריאל סבור כי הפטור ממיסים לתושבי העיר ניתן כבר על מלכי החשמונאים &lt;ref&gt;כאשר יוסף בן מתיתיהו כותב על חיילים רומיים שיושבו ב&quot;קולוניה&quot; - היה זה כבר אחרי חורבן הבית&lt;/ref&gt; מוצא ניתן עקב המשימה שהוטלה עליהם: להכין להמוני הולכי רגל כמויות ניכרות של ענפי ערבה לכל שבעת הימים וזאת ללא תשלום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[בעלי התוספות]] כתבו כי הערבות חולקו על ידי [[שלוחי בית דין]] כמתנה. לעומת, ה[[לולב]] ומיניו שהיו נקנים באופן פרטי שנאמר: "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּלְקַחְתֶּם </del>לָכֶם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּיּוֹם </del>הָרִאשׁוֹן, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פְּרִי </del>עֵץ הָדָר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּפֹּת תְּמָרִים</del>, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּשְׂמַחְתֶּם</del>, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שִׁבְעַת </del>יָמִים." {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>[[ספר ויקרא]],כ"ג, מ"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}- דהיינו "משלכם" ומכספכם. אך לא למצוות ערבה בבית המקדש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[בעלי התוספות]] כתבו כי הערבות חולקו על ידי [[שלוחי בית דין]] כמתנה. לעומת, ה[[לולב]] ומיניו שהיו נקנים באופן פרטי שנאמר: "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּלְקַחְתֶּם </ins>לָכֶם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּיּוֹם </ins>הָרִאשׁוֹן, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פְּרִי </ins>עֵץ הָדָר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּפֹּת תְּמָרִים</ins>, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּשְׂמַחְתֶּם</ins>, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שִׁבְעַת </ins>יָמִים." {{מקור|[[ספר ויקרא]],כ"ג, מ"}}- דהיינו "משלכם" ומכספכם. אך לא למצוות ערבה בבית המקדש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי הרמב&quot;ם, תושבי מוצא הביאו ענפי ערבה לחג הסוכות למקדש בכמויות גדולות ובאופן קבוע בשבעת ימי החג. &quot;הדבר היה כרוך בטרחה מרובה, הן בגידול עצי ערבה בשטחים נרחבים, והן בקטיף ענפי הערבה וכן בנשיאת ענפים במשקל רב, על גבי בהמות, מ&quot;מוצא&quot; לירושלים וזאת &#039;&#039;&#039;תוך הקפדה להבאתם בטריות למקדש למרות המרחק&#039;&#039;&#039;&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי הרמב&quot;ם, תושבי מוצא הביאו ענפי ערבה לחג הסוכות למקדש בכמויות גדולות ובאופן קבוע בשבעת ימי החג. &quot;הדבר היה כרוך בטרחה מרובה, הן בגידול עצי ערבה בשטחים נרחבים, והן בקטיף ענפי הערבה וכן בנשיאת ענפים במשקל רב, על גבי בהמות, מ&quot;מוצא&quot; לירושלים וזאת &#039;&#039;&#039;תוך הקפדה להבאתם בטריות למקדש למרות המרחק&#039;&#039;&#039;&quot;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוד ברוקנר כותב על מצות הערבה במקדש  ב[[מקור ראשון]], במדורו: &#039;&#039;&#039;מקום המקדש&#039;&#039;&#039; במאמרו :&quot;גילו ברעדה&quot;&lt;ref&gt;מוסף שבת, י&quot;א תשרי תשס&quot;ט 10 באוקטובר 2008&lt;/ref&gt; . הוא מתייחס לפן בו המצוה &quot;קוטבית לשמחת בית השואבה&quot;: אם בלילה רקדו ושמחו ב[[שמחת בית השואבה]] הרי בבוקר זעקו והתפללו סביב המזבח, מול &quot;הערבה התלותית והנפולה, זו שאין לה חוט שדרה והיא כומשת במהירות&quot;. הערבות מחזיקות מעמד רק כאשר הן נסמכות על קרנות המזבח. &quot;הסימבוליקה שבמראה זה מובנת, כמו הזעקה לישועה שאליה הוא מעורר ומביא&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוד ברוקנר כותב על מצות הערבה במקדש  ב[[מקור ראשון]], במדורו: &#039;&#039;&#039;מקום המקדש&#039;&#039;&#039; במאמרו :&quot;גילו ברעדה&quot;&lt;ref&gt;מוסף שבת, י&quot;א תשרי תשס&quot;ט 10 באוקטובר 2008&lt;/ref&gt; . הוא מתייחס לפן בו המצוה &quot;קוטבית לשמחת בית השואבה&quot;: אם בלילה רקדו ושמחו ב[[שמחת בית השואבה]] הרי בבוקר זעקו והתפללו סביב המזבח, מול &quot;הערבה התלותית והנפולה, זו שאין לה חוט שדרה והיא כומשת במהירות&quot;. הערבות מחזיקות מעמד רק כאשר הן נסמכות על קרנות המזבח. &quot;הסימבוליקה שבמראה זה מובנת, כמו הזעקה לישועה שאליה הוא מעורר ומביא&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש בכך הדגמה למצבו של העולה לרגל. הוא בא לבית המקדש בהרגשה כי הנה הוא זכה להתקרב למקום הקדוש. וכאשר הוא מגיע ממש למזבח רק אז הוא תופס כי חסד נעשה בו ועליו לפנות בבקשת "הושע נא". והוא מצטט את הרמב"ם: "וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך . . . מה אנוש, כי תזכרנו" (תהילים ח,ד-ה).{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>משנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק ב', ב'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. בשיא ההתרגשות, ב[[שלושת הרגלים]] כאשר היהודי מגיע למקום הקדוש ביותר הוא "מוצא את עצמו לבד, כשהוא עני ממעש ונרעש ונפחד" , כדומת תפילתו של [[שליח הציבור]] ב[[ימים הנוראים]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש בכך הדגמה למצבו של העולה לרגל. הוא בא לבית המקדש בהרגשה כי הנה הוא זכה להתקרב למקום הקדוש. וכאשר הוא מגיע ממש למזבח רק אז הוא תופס כי חסד נעשה בו ועליו לפנות בבקשת "הושע נא". והוא מצטט את הרמב"ם: "וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך . . . מה אנוש, כי תזכרנו" (תהילים ח,ד-ה).{{מקור|משנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק ב', ב'}}. בשיא ההתרגשות, ב[[שלושת הרגלים]] כאשר היהודי מגיע למקום הקדוש ביותר הוא "מוצא את עצמו לבד, כשהוא עני ממעש ונרעש ונפחד" , כדומת תפילתו של [[שליח הציבור]] ב[[ימים הנוראים]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוקנר אינו מתעלם מהnצב האקטואלי. העולה להר הבית היום רואה מצד אחד את מקום השכינה ומצד שני עדין גולה ושניהם בכפיפה אחת. ומסיים:&quot;יתן ה&#039; ונזכה לבוא, לראות ולהיראות במהרה בימינו פני שכינה&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברוקנר אינו מתעלם מהnצב האקטואלי. העולה להר הבית היום רואה מצד אחד את מקום השכינה ומצד שני עדין גולה ושניהם בכפיפה אחת. ומסיים:&quot;יתן ה&#039; ונזכה לבוא, לראות ולהיראות במהרה בימינו פני שכינה&quot;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-6023:rev-23420:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=6023&oldid=prev 2008-10-20T03:14:35Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:14, 20 באוקטובר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דעת הראשונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דעת הראשונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[ראשונים]] סבורים כי נטלו את הלולב במקדש יחד עם הערבות. הרב אריאל סבור כי הדבר לא היה ניתן לביצוע בבית המקדש. קשה היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהמוני </del>העם, כל שבעת הימים, יניחו בצד את הלולב, ייקחו את הערבות ויקיפו את המזבח ושוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יימצאו </del>את הלולב במקום בו הניחו אותו. מכאן המסקנה כי בהקפה החזיקו בלולב ובערבה מהמזבח ביחד.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[ראשונים]] סבורים כי נטלו את הלולב במקדש יחד עם הערבות. הרב אריאל סבור כי הדבר לא היה ניתן לביצוע בבית המקדש. קשה היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להניח כי המוני </ins>העם, כל שבעת הימים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יקיפו את המזבח עם הלולב, אחר כך  </ins>יניחו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אותו </ins>בצד את הלולב, ייקחו את הערבות ויקיפו את המזבח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם הערבות </ins>ושוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ייחזרו לקחת </ins>את הלולב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,  </ins>במקום בו הניחו אותו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, לקראת ההקפות של יום המחרת</ins>. מכאן המסקנה כי בהקפה החזיקו בלולב ובערבה מהמזבח ביחד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במסכת סוכה (דף מ"ג,ב') נחלקו האמוראים אם ההקפה היתה בלולב או בערבה. הרמב"ם הכריע שההקפה היתה בלולב. עם זאת יש שהכריעו אחרת - ה"בית יוסף" (טור או"ח תרס"ד) והט"ז (בשו"ע או"ח תרס"ד).נטילת ערבה והקפת המזבח אינם מושגים חופפים לכל הדעות</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==למה נבחרה מוצא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==למה נבחרה מוצא==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-6017:rev-6023:php=table --> </table>

דניאל ונטורה