מצוות מעקה - היסטוריית גרסאות

213.151.52.212: /* בניית מעקה או הימנעות מסכנה */

2024-09-08T08:48:19Z

בניית מעקה או הימנעות מסכנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:48, 8 בספטמבר 2024
שורה 34:		שורה 34:
	ה[[סמ"ק]]{{הערה\|רמז קנא}} כתב כי יש חילוק בין מצוות העשה ומצוות הלא תעשה וכי יש מקרים בהם ניתן לעבור רק על מצוות העשה ולא על מצוות הלא תעשה. לשיטתו, איסור הלאו הוא רק לבנות בית מסוכן ללא מעקה{{הערה\|כלשון הפסוק "לשים דמים"}}, אך במידה ובנו את הבית אך המעקה נפל, כבר אין איסור לאו אך עדיין יש את חיוב מצוות העשה לבנות מעקה. מנגד, מצוות הלאו היא כללית יותר וקשורה לכל דבר שעלול לשים דמים בבית ולכן חלה גם על סולם רעוע, בעוד מצוות העשה חלה דווקא על מעקה לבית.		ה[[סמ"ק]]{{הערה\|רמז קנא}} כתב כי יש חילוק בין מצוות העשה ומצוות הלא תעשה וכי יש מקרים בהם ניתן לעבור רק על מצוות העשה ולא על מצוות הלא תעשה. לשיטתו, איסור הלאו הוא רק לבנות בית מסוכן ללא מעקה{{הערה\|כלשון הפסוק "לשים דמים"}}, אך במידה ובנו את הבית אך המעקה נפל, כבר אין איסור לאו אך עדיין יש את חיוב מצוות העשה לבנות מעקה. מנגד, מצוות הלאו היא כללית יותר וקשורה לכל דבר שעלול לשים דמים בבית ולכן חלה גם על סולם רעוע, בעוד מצוות העשה חלה דווקא על מעקה לבית.

	מנגד, ה[[רמב"ן]] מדייק כי מצוות מעקה היא בעיקרה מצוות עשה, והלאו שבמצווה הוא רק קיום מצוות העשה ואין חילוק מעשי ביניהם. הוא מוכיח כשיטתו מכך שבמשנה {{#makor-new:קידושין א ז\|משנה-קידושין\|א\|ז}} מובאת מצוות מעקה כדוגמא למצוות לא עשה ~~שהזמן~~ גרמא שנשים חייבות בה. אמנם, לכאורה מדובר בדוגמא לא טובה שהרי נשים בכל מקרה היו אמורות להיות חייבות במצווה משום שיש בה גם מצוות לא תעשה שבהן גם הנשים חייבות, אך הוא מתרץ שהמצווה בעיקרה היא מצוות עשה שרק בקיום שלה יש גם מצוות לא תעשה ולכן היא הובאה כדוגמא במשנה.		מנגד, ה[[רמב"ן]] מדייק כי מצוות מעקה היא בעיקרה מצוות עשה, והלאו שבמצווה הוא רק קיום מצוות העשה ואין חילוק מעשי ביניהם. הוא מוכיח כשיטתו מכך שבמשנה {{#makor-new:קידושין א ז\|משנה-קידושין\|א\|ז}} מובאת מצוות מעקה כדוגמא למצוות עשה שלא הזמן גרמא שנשים חייבות בה. אמנם, לכאורה מדובר בדוגמא לא טובה שהרי נשים בכל מקרה היו אמורות להיות חייבות במצווה משום שיש בה גם מצוות לא תעשה שבהן גם הנשים חייבות, אך הוא מתרץ שהמצווה בעיקרה היא מצוות עשה שרק בקיום שלה יש גם מצוות לא תעשה ולכן היא הובאה כדוגמא במשנה.

	==עשיית המצווה על ידי שליח==		==עשיית המצווה על ידי שליח==

213.151.52.212: /* בניית מעקה או הימנעות מסכנה */

2024-09-08T08:46:15Z

בניית מעקה או הימנעות מסכנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:46, 8 בספטמבר 2024
שורה 34:		שורה 34:
	ה[[סמ"ק]]{{הערה\|רמז קנא}} כתב כי יש חילוק בין מצוות העשה ומצוות הלא תעשה וכי יש מקרים בהם ניתן לעבור רק על מצוות העשה ולא על מצוות הלא תעשה. לשיטתו, איסור הלאו הוא רק לבנות בית מסוכן ללא מעקה{{הערה\|כלשון הפסוק "לשים דמים"}}, אך במידה ובנו את הבית אך המעקה נפל, כבר אין איסור לאו אך עדיין יש את חיוב מצוות העשה לבנות מעקה. מנגד, מצוות הלאו היא כללית יותר וקשורה לכל דבר שעלול לשים דמים בבית ולכן חלה גם על סולם רעוע, בעוד מצוות העשה חלה דווקא על מעקה לבית.		ה[[סמ"ק]]{{הערה\|רמז קנא}} כתב כי יש חילוק בין מצוות העשה ומצוות הלא תעשה וכי יש מקרים בהם ניתן לעבור רק על מצוות העשה ולא על מצוות הלא תעשה. לשיטתו, איסור הלאו הוא רק לבנות בית מסוכן ללא מעקה{{הערה\|כלשון הפסוק "לשים דמים"}}, אך במידה ובנו את הבית אך המעקה נפל, כבר אין איסור לאו אך עדיין יש את חיוב מצוות העשה לבנות מעקה. מנגד, מצוות הלאו היא כללית יותר וקשורה לכל דבר שעלול לשים דמים בבית ולכן חלה גם על סולם רעוע, בעוד מצוות העשה חלה דווקא על מעקה לבית.

	מנגד, ה[[רמב"ן]] מדייק כי מצוות מעקה היא בעיקרה מצוות עשה, והלאו שבמצווה הוא רק קיום מצוות העשה ואין חילוק מעשי ביניהם. הוא מוכיח כשיטתו מכך שבמשנה {{#makor-new:קידושין א ז\|משנה-קידושין\|א\|ז}} מובאת מצוות מעקה כדוגמא למצוות עשה שהזמן גרמא שנשים חייבות בה. אמנם, לכאורה מדובר בדוגמא לא טובה שהרי נשים בכל מקרה היו אמורות להיות חייבות במצווה משום שיש בה גם מצוות לא תעשה שבהן גם הנשים חייבות, אך הוא מתרץ שהמצווה בעיקרה היא מצוות עשה שרק בקיום שלה יש גם מצוות לא תעשה ולכן היא הובאה כדוגמא במשנה.		מנגד, ה[[רמב"ן]] מדייק כי מצוות מעקה היא בעיקרה מצוות עשה, והלאו שבמצווה הוא רק קיום מצוות העשה ואין חילוק מעשי ביניהם. הוא מוכיח כשיטתו מכך שבמשנה {{#makor-new:קידושין א ז\|משנה-קידושין\|א\|ז}} מובאת מצוות מעקה כדוגמא למצוות לא עשה שהזמן גרמא שנשים חייבות בה. אמנם, לכאורה מדובר בדוגמא לא טובה שהרי נשים בכל מקרה היו אמורות להיות חייבות במצווה משום שיש בה גם מצוות לא תעשה שבהן גם הנשים חייבות, אך הוא מתרץ שהמצווה בעיקרה היא מצוות עשה שרק בקיום שלה יש גם מצוות לא תעשה ולכן היא הובאה כדוגמא במשנה.

	==עשיית המצווה על ידי שליח==		==עשיית המצווה על ידי שליח==
	ה[[מנחת חינוך]] כתב כי מכיוון שמדובר במצוות עשה, הרי שיש לעשותה בעצמו או על ידי שליח, אך אם הוא עושה את המצווה על ידי מי שאינו בעל שליחות לא קיים את המצווה וביטל מצוות עשה. מנגד, ה[[מחנה אפרים]] {{הערה\|הלכות שלוחין סימן י"א, מובא במנחת חינוך שם}} סובר כי ניתן לקיים את המצווה גם על ידי שליחות לגוי, ואף יכול לברך על עשיית המעקה באופן זה. האחרונים הסבירו כי לשיטת המחנה אפרים מצוות מעקה מוגדרת כמצווה בתוצאה, כלומר שהמצווה היא שיהיה מעקה בנוי ולא לעשות את המעקה. לכן, גם אם לא קיימים דיני שליחות הרגילים בגוי, ומעשהו לא מוגדר כמעשה השולח היהודי, כל עוד האדם גרם לכך שנבנה מעקה הרי הוא קיים את המצווה.		ה[[מנחת חינוך]] כתב כי מכיוון שמדובר במצוות עשה, הרי שיש לעשותה בעצמו או על ידי שליח, אך אם הוא עושה את המצווה על ידי מי שאינו בעל שליחות לא קיים את המצווה וביטל מצוות עשה. מנגד, ה[[מחנה אפרים]] {{הערה\|הלכות שלוחין סימן י"א, מובא במנחת חינוך שם}} סובר כי ניתן לקיים את המצווה גם על ידי שליחות לגוי, ואף יכול לברך על עשיית המעקה באופן זה. האחרונים הסבירו כי לשיטת המחנה אפרים מצוות מעקה מוגדרת כמצווה בתוצאה, כלומר שהמצווה היא שיהיה מעקה בנוי ולא לעשות את המעקה. לכן, גם אם לא קיימים דיני שליחות הרגילים בגוי, ומעשהו לא מוגדר כמעשה השולח היהודי, כל עוד האדם גרם לכך שנבנה מעקה הרי הוא קיים את המצווה.

Wikiboss ב־20:58, 26 בינואר 2022

2022-01-26T20:58:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:58, 26 בינואר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[מצוות מעקה]] היא המצווה לבנות גדר מסביב למקום שיש חשש נפילה ממנו על מנת למנוע מצב של שפיכות דמים. חיוב המצווה מובא מהפסוק "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" והסבירו המפרשים כי על אף שמעשי האדם מושגחים על ידי הקב"ה, עדיין חובה על האדם לשמור על עצמו על מנת להימנע מסכנה טבעית מכיוון שאין הוא יודע אם יש לו מספיק זכויות בשביל להינצל ממנה.		[[מצוות מעקה]] היא המצווה לבנות גדר מסביב למקום שיש חשש נפילה ממנו על מנת למנוע מצב של שפיכות דמים. חיוב המצווה מובא מהפסוק "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" והסבירו המפרשים כי על אף שמעשי האדם מושגחים על ידי הקב"ה, עדיין חובה על האדם לשמור על עצמו על מנת להימנע מסכנה טבעית מכיוון שאין הוא יודע אם יש לו מספיק זכויות בשביל להינצל ממנה.
			[[קובץ:מעקה.jpg\|ממוזער\|גג עם מעקה]]
	חלק מן הפוסקים הסבירו כי המצווה כוללת למעשה שני חלקים- מצוות עשה לבנות מעקה וכן מצוות לא תעשה שלא להניח מכשול.		חלק מן הפוסקים הסבירו כי המצווה כוללת למעשה שני חלקים- מצוות עשה לבנות מעקה וכן מצוות לא תעשה שלא להניח מכשול.
	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==

Wikiboss ב־09:00, 4 בנובמבר 2021

2021-11-04T09:00:14Z

Wikiboss ב־08:54, 4 בנובמבר 2021

2021-11-04T08:54:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:54, 4 בנובמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	[[מצוות מעקה]] היא המצווה לבנות גדר מסביב למקום שיש חשש נפילה ממנו על מנת למנוע מצב של שפיכות דמים. חלק מן הפוסקים הסבירו כי המצווה כוללת למעשה שני חלקים- מצוות עשה לבנות מעקה וכן מצוות לא תעשה שלא להניח מכשול.		[[מצוות מעקה]] היא המצווה לבנות גדר מסביב למקום שיש חשש נפילה ממנו על מנת למנוע מצב של שפיכות דמים. חיוב המצווה מובא מהפסוק "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" והסבירו המפרשים כי על אף שמעשי האדם מושגחים על ידי הקב"ה, עדיין חובה על האדם לשמור על עצמו על מנת להימנע מסכנה טבעית מכיוון שאין הוא יודע אם יש לו מספיק זכויות בשביל להינצל ממנה.

			חלק מן הפוסקים הסבירו כי המצווה כוללת למעשה שני חלקים- מצוות עשה לבנות מעקה וכן מצוות לא תעשה שלא להניח מכשול.
	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	מקור הציווי הוא מהתורה ב[[פרשת כי תצא]] לבנות מעקה לגג על מנת למנוע שפיכות דמים:		מקור הציווי הוא מהתורה ב[[פרשת כי תצא]] לבנות מעקה לגג על מנת למנוע שפיכות דמים:
שורה 16:		שורה 18:

	[[ספר החינוך]] הסביר כי על אף שכל מעשיו של האדם מושגחים על ידי הקב"ה, עדיין עליו לשמור על עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם לפי שהעולם נברא על פי יסודות הטבע. הוא מסביר כי על אף שישנם צדיקים שהקב"ה עשוי לשמור עליהם גם מעבר לחוקי הטבע כפי שקרה ל[[דניאל]] חנניה ומישאל, עדיין רוב בני האדם לא זכו למדרגה זו ולכן ציוותה אותם התורה להישמר מסכנות במקום המגורים ולא לסמוך על הנס.		[[ספר החינוך]] הסביר כי על אף שכל מעשיו של האדם מושגחים על ידי הקב"ה, עדיין עליו לשמור על עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם לפי שהעולם נברא על פי יסודות הטבע. הוא מסביר כי על אף שישנם צדיקים שהקב"ה עשוי לשמור עליהם גם מעבר לחוקי הטבע כפי שקרה ל[[דניאל]] חנניה ומישאל, עדיין רוב בני האדם לא זכו למדרגה זו ולכן ציוותה אותם התורה להישמר מסכנות במקום המגורים ולא לסמוך על הנס.
	באופן אחר, הגמרא {{#makor-new:שבת לב א\|בבלי-שבת\|לב\|א}} מדייקת שבפסוק נאמר "כי ייפול הנופל ממנו"- {{ציטוטון\|שהרי {{מקור\|עדיין\|כן}} לא נפל, והכתוב קראו "נופל"- אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב}}. בגמרא מבואר שעל אף שהכל בהשגחת הקב"ה, והנופל היה ראוי ליפול מחמת חטאיו, עדיין התורה מצווה על האדם לבנות מעקה על מנת שחיוב המיתה של החוטא לא יבוא על ידיו {{הערה\|בדומה לכך, החת"ם סופר בתשובותיו (קובץ תשובות סימן י"ח) מפרש כי התורה בכוונה מצווה את בני ישראל לפני הכניסה לארץ על עשיית מעקה בבית חדש מכיוון שמן הסתם בבתי הכנענים כבר קיים מעקה, ורק עם ישראל שרגילים להשגחה מהקב"ה עלולים לטעות כי הם לא צריכים לבנות מעקה בביתם. על כך התורה מפרשת כי גם אם הקב"ה שומר על רגלי חסידיו, עדיין החוטאים עלולים ליפול ועל החסיד לשמור גם עליהם שלא ייפגעו בביתו}}.
			באופן אחר, הגמרא {{#makor-new:שבת לב א\|בבלי-שבת\|לב\|א}} מדייקת שבפסוק נאמר "כי ייפול הנופל ממנו"- {{ציטוטון\|שהרי {{מקור\|עדיין\|כן}} לא נפל, והכתוב קראו "נופל"- אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב}}. בגמרא מבואר שעל אף שהכל בהשגחת הקב"ה, והנופל היה ראוי ליפול מחמת חטאיו, עדיין התורה מצווה על האדם לבנות מעקה על מנת שחיוב המיתה של החוטא לא יבוא על ידיו {{הערה\|בדומה לכך, החת"ם סופר בתשובותיו (קובץ תשובות סימן י"ח) מפרש כי התורה בכוונה מצווה את בני ישראל לפני הכניסה לארץ על עשיית מעקה בבית חדש מכיוון שמן הסתם בבתי הכנענים כבר קיים מעקה, ורק עם ישראל שרגילים להשגחה מהקב"ה עלולים לטעות כי הם לא צריכים לבנות מעקה בביתם. על כך התורה מפרשת כי גם אם הקב"ה שומר על רגלי חסידיו, עדיין החוטאים עלולים ליפול ועל החסיד לשמור גם עליהם שלא ייפגעו בביתו}}.

			כהמשך לכך הגמרא מביאה את דברי רבי ינאי כי {{ציטוטון\|לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס. ואם עושין לו נס - מנכין, לו מזכויותיו}}. הגמרא לומדת גם ממצוות מעקה כי על האדם להתפלל שלא יגיע לידי סכנה לפי שבעת כזאת הוא עומד לדין לפני הקב"ה ונבחן האם יש לו מספיק זכויות להינצל "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה, אומרים לו: הבא זכות והפטר".
	==ברכת המצווה==		==ברכת המצווה==
	רוב הפוסקים כתבו שכמו לפני כל מצווה, גם לפני עשיית מצוות מעקה יש לברך. הרמב"ם פסק כי הבונה מעקה מברך "אשר קדשנו במצותיו וציוונו לעשות מעקה" ואילו הבונה מעקה לאחרים מברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על עשיית מעקה" {{#makor-new:הלכות ברכות יא יב\|רמב"ם-ברכות\|יא\|יב}}.		רוב הפוסקים כתבו שכמו לפני כל מצווה, גם לפני עשיית מצוות מעקה יש לברך. הרמב"ם פסק כי הבונה מעקה מברך "אשר קדשנו במצותיו וציוונו לעשות מעקה" ואילו הבונה מעקה לאחרים מברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על עשיית מעקה" {{#makor-new:הלכות ברכות יא יב\|רמב"ם-ברכות\|יא\|יב}}.

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2021-11-04T08:18:22Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:18, 4 בנובמבר 2021
שורה 40:		שורה 40:
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/5566 הלכות מצוות מעקה] [[הרב אליעזר מלמד]]		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/5566 הלכות מצוות מעקה] [[הרב אליעזר מלמד]]
	* [[הרב מרדכי אליהו]], [http://yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5091 ועשית מעקה], אתר ישיבה		* [[הרב מרדכי אליהו]], [http://yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5091 ועשית מעקה], אתר ישיבה
			* [https://www.yeshiva.org.il/ask/91935 ברכה על מצוות מעקה] הרב יצחק בן יוסף
	* [http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9503.pdf כי תצא- מצוות מעקה] ישיבת מעלה אדומים		* [http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9503.pdf כי תצא- מצוות מעקה] ישיבת מעלה אדומים
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה: תרי"ג מצוות]]		[[קטגוריה: תרי"ג מצוות]]

Wikiboss: /* עשיית המצווה על ידי שליח */

2021-11-04T08:16:51Z

עשיית המצווה על ידי שליח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:16, 4 בנובמבר 2021
שורה 34:		שורה 34:
	==עשיית המצווה על ידי שליח==		==עשיית המצווה על ידי שליח==
	ה[[מנחת חינוך]] כתב כי מכיוון שמדובר במצוות עשה, הרי שיש לעשותה בעצמו או על ידי שליח, אך אם הוא עושה את המצווה על ידי מי שאינו בעל שליחות לא קיים את המצווה וביטל מצוות עשה. מנגד, ה[[מחנה אפרים]] {{הערה\|הלכות שלוחין סימן י"א, מובא במנחת חינוך שם}} סובר כי ניתן לקיים את המצווה גם על ידי שליחות לגוי, ואף יכול לברך על עשיית המעקה באופן זה. האחרונים הסבירו כי לשיטת המחנה אפרים מצוות מעקה מוגדרת כמצווה בתוצאה, כלומר שהמצווה היא שיהיה מעקה בנוי ולא לעשות את המעקה. לכן, גם אם לא קיימים דיני שליחות הרגילים בגוי, ומעשהו לא מוגדר כמעשה השולח היהודי, כל עוד האדם גרם לכך שנבנה מעקה הרי הוא קיים את המצווה.		ה[[מנחת חינוך]] כתב כי מכיוון שמדובר במצוות עשה, הרי שיש לעשותה בעצמו או על ידי שליח, אך אם הוא עושה את המצווה על ידי מי שאינו בעל שליחות לא קיים את המצווה וביטל מצוות עשה. מנגד, ה[[מחנה אפרים]] {{הערה\|הלכות שלוחין סימן י"א, מובא במנחת חינוך שם}} סובר כי ניתן לקיים את המצווה גם על ידי שליחות לגוי, ואף יכול לברך על עשיית המעקה באופן זה. האחרונים הסבירו כי לשיטת המחנה אפרים מצוות מעקה מוגדרת כמצווה בתוצאה, כלומר שהמצווה היא שיהיה מעקה בנוי ולא לעשות את המעקה. לכן, גם אם לא קיימים דיני שליחות הרגילים בגוי, ומעשהו לא מוגדר כמעשה השולח היהודי, כל עוד האדם גרם לכך שנבנה מעקה הרי הוא קיים את המצווה.

			להלכה, יש שפוסקים כי ניתן לברך גם על מעשה הגוי כשיטת בעל המחנה אפרים, ומנגד יש הפוסקים כי ראוי להשתתף בבניית המעקה במידה ורוצים לברך.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/5566 הלכות מצוות מעקה] [[הרב אליעזר מלמד]]		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/5566 הלכות מצוות מעקה] [[הרב אליעזר מלמד]]

Wikiboss: /* ברכת המצווה */

2021-11-04T08:14:15Z

ברכת המצווה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:14, 4 בנובמבר 2021
שורה 20:		שורה 20:
	רוב הפוסקים כתבו שכמו לפני כל מצווה, גם לפני עשיית מצוות מעקה יש לברך. הרמב"ם פסק כי הבונה מעקה מברך "אשר קדשנו במצותיו וציוונו לעשות מעקה" ואילו הבונה מעקה לאחרים מברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על עשיית מעקה" {{#makor-new:הלכות ברכות יא יב\|רמב"ם-ברכות\|יא\|יב}}.		רוב הפוסקים כתבו שכמו לפני כל מצווה, גם לפני עשיית מצוות מעקה יש לברך. הרמב"ם פסק כי הבונה מעקה מברך "אשר קדשנו במצותיו וציוונו לעשות מעקה" ואילו הבונה מעקה לאחרים מברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על עשיית מעקה" {{#makor-new:הלכות ברכות יא יב\|רמב"ם-ברכות\|יא\|יב}}.

	מנגד, בעל הרוקח כתב כי אין לברך על עשיית מעקה משום שמדובר במצווה שכלית שאין לומר עליה "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" לפי שהיינו עושים אותה גם ללא הציווי. בדומה לכך, ב[[ערוך השולחן]] כתב כי אין מברכים על מצוות שכליות לפי שאנו מקיימים את המצוות משום ציווי הקב"ה ולא מפני השכל, ולכן במצוות שכליות שבהן לא ניכרת קדושת ישראל אין לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו". לדבריו, ברכת המצוות קיימת רק כאשר מדובר במצוות המיוחדות לישראל{{הערה\|אמנם, ערוך השולחן עצמו מוסיף כי יש לברך על מצוות מעקה משום שהיא אינה מצווה שכלית שהיינו אומרים שכל העולה לגג ישמור על עצמו- ולכן יש לברך גם עליה}}.		מנגד, בעל הרוקח כתב כי אין לברך על עשיית מעקה משום שמדובר במצווה שכלית שאין לומר עליה "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" לפי שהיינו עושים אותה גם ללא הציווי. בדומה לכך, ב[[ערוך השולחן]] כתב כי אין מברכים על מצוות שכליות לפי שאנו מקיימים את המצוות משום ציווי הקב"ה ולא מפני השכל, ולכן במצוות שכליות שבהן לא ניכרת קדושת ישראל אין לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו". לדבריו, ברכת המצוות קיימת רק כאשר מדובר במצוות המיוחדות לישראל{{הערה\|אמנם, ערוך השולחן עצמו מוסיף כי יש לברך על מצוות מעקה משום שהיא אינה מצווה שכלית שהיינו אומרים שכל העולה לגג ישמור על עצמו- ולכן יש לברך גם עליה}}.

			להלכה, רוב הפוסקים כתבו כי יש לברך בעשיית המצווה. [[הרב עובדיה יוסף]] פסק בתחילה כי אין לברך על מצוות מעקה משום שיש מחלוקת בדבר ו[[ספק ברכות להקל]] אך לבסוף חזר בו והורה אף הוא לברך על המצווה {{הערה\|ילקוט יוסף סעיף כב עמ' תרעז}}.

			בזמן הברכה, החת"ם סופר {{הערה\|שו"ת חתם סופר או"ח סימן נב}} פסק כי יברך לפני שיסיים לבנות את המעקה, ומנגד רוב הפוסקים סבורים כי יש לברך לפני תחילת עשיית המצווה כמו בשאר [[ברכת המצוות]].

	==בניית מעקה או הימנעות מסכנה==		==בניית מעקה או הימנעות מסכנה==
	הרמב"ם בספר המצוות חילק את מצוות מעקה לשתיים- מצוות עשה "המצוה לעשות מעקה לגג הבית "וכן מצוות לא תעשה "המצוה לא להניח מכשול". לשיטתו, תחילת הפסוק "ועשית מעקה לגגך" נחשב כמצוות עשה ואילו סיום הפסוק "ולא תשים דמים בביתך" נחשב כמצוות לא תעשה(רמב"ם הלכות רוצח יא,ג).		הרמב"ם בספר המצוות חילק את מצוות מעקה לשתיים- מצוות עשה "המצוה לעשות מעקה לגג הבית "וכן מצוות לא תעשה "המצוה לא להניח מכשול". לשיטתו, תחילת הפסוק "ועשית מעקה לגגך" נחשב כמצוות עשה ואילו סיום הפסוק "ולא תשים דמים בביתך" נחשב כמצוות לא תעשה(רמב"ם הלכות רוצח יא,ג).

Wikiboss ב־07:56, 29 באוקטובר 2021

2021-10-29T07:56:55Z

הצגת שינויים

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:55:01Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:55, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	<!--		<!--
	{{חלונית2		{{חלונית2

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:00, 4 בנובמבר 2021
שורה 17:		שורה 17:
	כחלק מטעם מצוות מעקה, המפרשים התייחסו ליחס בין האמונה שהקב"ה משגיח על העולם וממילא יימנע ממי שלא ראוי לו ליפול, לבין מטרת המצווה להישמר מפגיעה.		כחלק מטעם מצוות מעקה, המפרשים התייחסו ליחס בין האמונה שהקב"ה משגיח על העולם וממילא יימנע ממי שלא ראוי לו ליפול, לבין מטרת המצווה להישמר מפגיעה.

	[[ספר החינוך]] הסביר כי על אף שכל מעשיו של האדם מושגחים על ידי הקב"ה, עדיין עליו לשמור על עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם לפי שהעולם נברא על פי יסודות הטבע. הוא מסביר כי על אף שישנם צדיקים שהקב"ה עשוי לשמור עליהם גם מעבר לחוקי הטבע כפי שקרה ל[[דניאל]] חנניה ומישאל, עדיין רוב בני האדם לא זכו למדרגה זו ולכן ציוותה אותם התורה להישמר מסכנות במקום המגורים ולא לסמוך על הנס.		[[ספר החינוך]] הסביר כי על אף שכל מעשיו של האדם מושגחים על ידי הקב"ה, עדיין עליו לשמור על עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם לפי שהעולם נברא על פי יסודות הטבע. הוא מסביר כי על אף שישנם צדיקים שהקב"ה עשוי לשמור עליהם גם מעבר לחוקי הטבע כפי שקרה ל[[דניאל]] חנניה ומישאל, עדיין רוב בני האדם לא זכו למדרגה זו ולכן ציוותה אותם התורה להישמר מסכנות במקום המגורים ולא לסמוך על הנס. בדומה לכך, הגמרא {{#makor-new:שבת לב א\|בבלי-שבת\|לב\|א}} מביאה את דברי רבי ינאי כי {{ציטוטון\|לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס. ואם עושין לו נס - מנכין, לו מזכויותיו}}. הגמרא לומדת גם ממצוות מעקה כי על האדם להתפלל שלא יגיע לידי סכנה לפי שבעת כזאת הוא עומד לדין לפני הקב"ה ונבחן האם יש לו מספיק זכויות להינצל "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה, אומרים לו: הבא זכות והפטר".

	באופן אחר, הגמרא {{#makor-new:שבת לב א\|בבלי-שבת\|לב\|א}} מדייקת שבפסוק נאמר "כי ייפול הנופל ממנו"- {{ציטוטון\|שהרי {{מקור\|עדיין\|כן}} לא נפל, והכתוב קראו "נופל"- אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב}}. בגמרא מבואר שעל אף שהכל בהשגחת הקב"ה, והנופל היה ראוי ליפול מחמת חטאיו, עדיין התורה מצווה על האדם לבנות מעקה על מנת שחיוב המיתה של החוטא לא יבוא על ידיו {{הערה\|בדומה לכך, החת"ם סופר בתשובותיו (קובץ תשובות סימן י"ח) מפרש כי התורה בכוונה מצווה את בני ישראל לפני הכניסה לארץ על עשיית מעקה בבית חדש מכיוון שמן הסתם בבתי הכנענים כבר קיים מעקה, ורק עם ישראל שרגילים להשגחה מהקב"ה עלולים לטעות כי הם לא צריכים לבנות מעקה בביתם. על כך התורה מפרשת כי גם אם הקב"ה שומר על רגלי חסידיו, עדיין החוטאים עלולים ליפול ועל החסיד לשמור גם עליהם שלא ייפגעו בביתו}}.		באופן אחר, הגמרא {{#makor-new:שבת לב א\|בבלי-שבת\|לב\|א}} מדייקת שבפסוק נאמר "כי ייפול הנופל ממנו"- {{ציטוטון\|שהרי {{מקור\|עדיין\|כן}} לא נפל, והכתוב קראו "נופל"- אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב}}. בגמרא מבואר שעל אף שהכל בהשגחת הקב"ה, והנופל היה ראוי ליפול מחמת חטאיו, עדיין התורה מצווה על האדם לבנות מעקה על מנת שחיוב המיתה של החוטא לא יבוא על ידיו {{הערה\|בדומה לכך, החת"ם סופר בתשובותיו (קובץ תשובות סימן י"ח) מפרש כי התורה בכוונה מצווה את בני ישראל לפני הכניסה לארץ על עשיית מעקה בבית חדש מכיוון שמן הסתם בבתי הכנענים כבר קיים מעקה, ורק עם ישראל שרגילים להשגחה מהקב"ה עלולים לטעות כי הם לא צריכים לבנות מעקה בביתם. על כך התורה מפרשת כי גם אם הקב"ה שומר על רגלי חסידיו, עדיין החוטאים עלולים ליפול ועל החסיד לשמור גם עליהם שלא ייפגעו בביתו}}.

	כהמשך לכך הגמרא מביאה את דברי רבי ינאי כי {{ציטוטון\|לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס. ואם עושין לו נס - מנכין, לו מזכויותיו}}. הגמרא לומדת גם ממצוות מעקה כי על האדם להתפלל שלא יגיע לידי סכנה לפי שבעת כזאת הוא עומד לדין לפני הקב"ה ונבחן האם יש לו מספיק זכויות להינצל "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה, אומרים לו: הבא זכות והפטר".
	==ברכת המצווה==		==ברכת המצווה==
	רוב הפוסקים כתבו שכמו לפני כל מצווה, גם לפני עשיית מצוות מעקה יש לברך. הרמב"ם פסק כי הבונה מעקה מברך "אשר קדשנו במצותיו וציוונו לעשות מעקה" ואילו הבונה מעקה לאחרים מברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על עשיית מעקה" {{#makor-new:הלכות ברכות יא יב\|רמב"ם-ברכות\|יא\|יב}}.		רוב הפוסקים כתבו שכמו לפני כל מצווה, גם לפני עשיית מצוות מעקה יש לברך. הרמב"ם פסק כי הבונה מעקה מברך "אשר קדשנו במצותיו וציוונו לעשות מעקה" ואילו הבונה מעקה לאחרים מברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על עשיית מעקה" {{#makor-new:הלכות ברכות יא יב\|רמב"ם-ברכות\|יא\|יב}}.
שורה 32:		שורה 30:

	==בניית מעקה או הימנעות מסכנה==		==בניית מעקה או הימנעות מסכנה==
	~~הרמב~~"ם בספר המצוות חילק את מצוות מעקה לשתיים- מצוות עשה "המצוה לעשות מעקה לגג הבית "וכן מצוות לא תעשה "המצוה לא להניח מכשול". לשיטתו, תחילת הפסוק "ועשית מעקה לגגך" נחשב כמצוות עשה ואילו סיום הפסוק "ולא תשים דמים בביתך" נחשב כמצוות לא תעשה(רמב"ם ~~הלכות~~ רוצח יא,ג).		ה[[רמב"ם]] בספר המצוות חילק את מצוות מעקה לשתיים- מצוות עשה "המצוה לעשות מעקה לגג הבית "וכן מצוות לא תעשה "המצוה לא להניח מכשול". לשיטתו, תחילת הפסוק "ועשית מעקה לגגך" נחשב כמצוות עשה ואילו סיום הפסוק "ולא תשים דמים בביתך" נחשב כמצוות לא תעשה {{#makor-new:הלכות רוצח ושמירת הנפש יא ג\|רמב"ם-רוצח\|יא\|ג}}.

	~~הסמ~~"ק (רמז קנא) כתב כי יש מקרים בהם ניתן לעבור רק על מצוות העשה ולא על מצוות הלא תעשה. לשיטתו, איסור הלאו הוא רק לבנות בית מסוכן ללא מעקה{{הערה\|כלשון הפסוק "לשים דמים"}}, אך במידה ובנו את הבית אך המעקה נפל, כבר אין איסור לאו אך עדיין יש את חיוב מצוות העשה לבנות מעקה. מנגד, מצוות הלאו היא כללית יותר וקשורה לכל דבר שעלול לשים דמים בבית ולכן חלה גם על סולם רעוע, בעוד מצוות העשה חלה דווקא על מעקה לבית.		ה[[סמ"ק]]{{הערה\|רמז קנא}} כתב כי יש חילוק בין מצוות העשה ומצוות הלא תעשה וכי יש מקרים בהם ניתן לעבור רק על מצוות העשה ולא על מצוות הלא תעשה. לשיטתו, איסור הלאו הוא רק לבנות בית מסוכן ללא מעקה{{הערה\|כלשון הפסוק "לשים דמים"}}, אך במידה ובנו את הבית אך המעקה נפל, כבר אין איסור לאו אך עדיין יש את חיוב מצוות העשה לבנות מעקה. מנגד, מצוות הלאו היא כללית יותר וקשורה לכל דבר שעלול לשים דמים בבית ולכן חלה גם על סולם רעוע, בעוד מצוות העשה חלה דווקא על מעקה לבית.

	מנגד, ה[[רמב"ן]] מדייק כי מצוות מעקה היא בעיקרה מצוות עשה, והלאו שבמצווה הוא רק קיום מצוות העשה ואין חילוק מעשי ביניהם. הוא ~~מדייק כי במשנה (~~קידושין א,ז) מובאת מצוות מעקה כדוגמא למצוות עשה שהזמן גרמא שנשים חייבות בה. אמנם, לכאורה נשים היו אמורות להיות חייבות במצווה משום שיש בה גם לא תעשה, אך הוא מתרץ שהמצווה היא מצוות עשה שרק יש בקיום שלה גם מצוות לא תעשה ולכן היא הובאה כדוגמא במשנה.		מנגד, ה[[רמב"ן]] מדייק כי מצוות מעקה היא בעיקרה מצוות עשה, והלאו שבמצווה הוא רק קיום מצוות העשה ואין חילוק מעשי ביניהם. הוא מוכיח כשיטתו מכך שבמשנה {{#makor-new:קידושין א ז\|משנה-קידושין\|א\|ז}} מובאת מצוות מעקה כדוגמא למצוות עשה שהזמן גרמא שנשים חייבות בה. אמנם, לכאורה מדובר בדוגמא לא טובה שהרי נשים בכל מקרה היו אמורות להיות חייבות במצווה משום שיש בה גם מצוות לא תעשה שבהן גם הנשים חייבות, אך הוא מתרץ שהמצווה בעיקרה היא מצוות עשה שרק בקיום שלה יש גם מצוות לא תעשה ולכן היא הובאה כדוגמא במשנה.
	==עשיית המצווה על ידי שליח==		==עשיית המצווה על ידי שליח==
	ה[[מנחת חינוך]] כתב כי מכיוון שמדובר במצוות עשה, הרי שיש לעשותה בעצמו או על ידי שליח, אך אם הוא עושה את המצווה על ידי מי שאינו בעל שליחות לא קיים את המצווה וביטל מצוות עשה. מנגד, ה[[מחנה אפרים]] {{הערה\|הלכות שלוחין סימן י"א, מובא במנחת חינוך שם}} סובר כי ניתן לקיים את המצווה גם על ידי שליחות לגוי, ואף יכול לברך על עשיית המעקה באופן זה. האחרונים הסבירו כי לשיטת המחנה אפרים מצוות מעקה מוגדרת כמצווה בתוצאה, כלומר שהמצווה היא שיהיה מעקה בנוי ולא לעשות את המעקה. לכן, גם אם לא קיימים דיני שליחות הרגילים בגוי, ומעשהו לא מוגדר כמעשה השולח היהודי, כל עוד האדם גרם לכך שנבנה מעקה הרי הוא קיים את המצווה.		ה[[מנחת חינוך]] כתב כי מכיוון שמדובר במצוות עשה, הרי שיש לעשותה בעצמו או על ידי שליח, אך אם הוא עושה את המצווה על ידי מי שאינו בעל שליחות לא קיים את המצווה וביטל מצוות עשה. מנגד, ה[[מחנה אפרים]] {{הערה\|הלכות שלוחין סימן י"א, מובא במנחת חינוך שם}} סובר כי ניתן לקיים את המצווה גם על ידי שליחות לגוי, ואף יכול לברך על עשיית המעקה באופן זה. האחרונים הסבירו כי לשיטת המחנה אפרים מצוות מעקה מוגדרת כמצווה בתוצאה, כלומר שהמצווה היא שיהיה מעקה בנוי ולא לעשות את המעקה. לכן, גם אם לא קיימים דיני שליחות הרגילים בגוי, ומעשהו לא מוגדר כמעשה השולח היהודי, כל עוד האדם גרם לכך שנבנה מעקה הרי הוא קיים את המצווה.