https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%95 מצוות לאו להנות ניתנו - היסטוריית גרסאות 2026-04-03T22:28:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%95&diff=117650&oldid=prev 213.151.38.126: הציון לרשב"א סוכה לא, ב לא נכון. הציון הנכון הוא לריטב"א שם 2018-10-07T16:14:17Z <p>הציון לרשב&quot;א סוכה לא, ב לא נכון. הציון הנכון הוא לריטב&quot;א שם</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:14, 7 באוקטובר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' נחלקו המפרשים האם הוא משום שהנאה רוחנית לא נחשבת כלל להנאה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רשב</del>"א סוכה לא:|כן}}, או שכאשר מקיים את המצווה - ההנאה טפילה לקיום המצווה, שעיקר כוונת האדם היא לעצם הקיום ולא להנאה {{מקור|שערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, קובץ שמועות חולין לט|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' נחלקו המפרשים האם הוא משום שהנאה רוחנית לא נחשבת כלל להנאה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ריטב</ins>"א סוכה לא: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד"ה והאמר</ins>|כן}}, או שכאשר מקיים את המצווה - ההנאה טפילה לקיום המצווה, שעיקר כוונת האדם היא לעצם הקיום ולא להנאה {{מקור|שערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, קובץ שמועות חולין לט|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונפק&quot;מ כשההנאה היא הנאת הגוף ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה, כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל: לטעם שהנאה רוחנית אינה הנאה - כאן זו הנאה גשמית, ואסור. ולטעם שההנאה טפלה לקיום המצווה - גם כאן הנאת הצל טפלה לקיום מצוות ישיבה בסוכה, ומותר {{מקור|פרי חדש או&quot;ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע&quot;פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונפק&quot;מ כשההנאה היא הנאת הגוף ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה, כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל: לטעם שהנאה רוחנית אינה הנאה - כאן זו הנאה גשמית, ואסור. ולטעם שההנאה טפלה לקיום המצווה - גם כאן הנאת הצל טפלה לקיום מצוות ישיבה בסוכה, ומותר {{מקור|פרי חדש או&quot;ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע&quot;פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב|כן}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-75699:rev-117650:php=table --> </table> 213.151.38.126 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%95&diff=75699&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T09:49:43Z <p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:49, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הנאה מקיום מצווה לא נחשבת הנאה&#039;&#039;&#039; {{מקור|(הסוגיות בערובין לא., ראש השנה כח. ונדרים טז:, בסוגיא זו האריכו האבני מילואים כח-ס, השדי חמד ח&quot;ד מערכת מ כללים צה עד צט (עמודים 201 והלאה), ספר המקנה כב-ה והלאה)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הנאה מקיום מצווה לא נחשבת הנאה&#039;&#039;&#039; {{מקור|(הסוגיות בערובין לא., ראש השנה כח. ונדרים טז:, בסוגיא זו האריכו האבני מילואים כח-ס, השדי חמד ח&quot;ד מערכת מ כללים צה עד צט (עמודים 201 והלאה), ספר המקנה כב-ה והלאה)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-73891:rev-75699:php=table --> </table> יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%95&diff=73891&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T07:23:34Z <p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:23, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הנאה מקיום מצווה לא נחשבת הנאה&#039;&#039;&#039; {{מקור|(הסוגיות בערובין לא., ראש השנה כח. ונדרים טז:, בסוגיא זו האריכו האבני מילואים כח-ס, השדי חמד ח&quot;ד מערכת מ כללים צה עד צט (עמודים 201 והלאה), ספר המקנה כב-ה והלאה)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הנאה מקיום מצווה לא נחשבת הנאה&#039;&#039;&#039; {{מקור|(הסוגיות בערובין לא., ראש השנה כח. ונדרים טז:, בסוגיא זו האריכו האבני מילואים כח-ס, השדי חמד ח&quot;ד מערכת מ כללים צה עד צט (עמודים 201 והלאה), ספר המקנה כב-ה והלאה)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', הנודר שלא להנות מן הסוכה, מותר לו לשבת בה לצורך המצווה, שקיום המצווה לא נחשב להנאה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:נדרים טז:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', הנודר שלא להנות מן הסוכה, מותר לו לשבת בה לצורך המצווה, שקיום המצווה לא נחשב להנאה {{מקור|בבלי:נדרים טז:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' נחלקו המפרשים האם הוא משום שהנאה רוחנית לא נחשבת כלל להנאה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רשב"א סוכה לא:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, או שכאשר מקיים את המצווה - ההנאה טפילה לקיום המצווה, שעיקר כוונת האדם היא לעצם הקיום ולא להנאה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, קובץ שמועות חולין לט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' נחלקו המפרשים האם הוא משום שהנאה רוחנית לא נחשבת כלל להנאה {{מקור|רשב"א סוכה לא:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, או שכאשר מקיים את המצווה - ההנאה טפילה לקיום המצווה, שעיקר כוונת האדם היא לעצם הקיום ולא להנאה {{מקור|שערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, קובץ שמועות חולין לט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונפק"מ כשההנאה היא הנאת הגוף ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה, כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל: לטעם שהנאה רוחנית אינה הנאה - כאן זו הנאה גשמית, ואסור. ולטעם שההנאה טפלה לקיום המצווה - גם כאן הנאת הצל טפלה לקיום מצוות ישיבה בסוכה, ומותר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרי חדש או"ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע"פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונפק"מ כשההנאה היא הנאת הגוף ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה, כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל: לטעם שהנאה רוחנית אינה הנאה - כאן זו הנאה גשמית, ואסור. ולטעם שההנאה טפלה לקיום המצווה - גם כאן הנאת הצל טפלה לקיום מצוות ישיבה בסוכה, ומותר {{מקור|פרי חדש או"ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע"פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' ביאר הגר"ש שקאפ שנחשב כאילו לא עשה כלל את המעשה (ולא שעשה את המעשה ורק לא נהנה) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נדרים יא ד"ה ושמעתי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' ביאר הגר"ש שקאפ שנחשב כאילו לא עשה כלל את המעשה (ולא שעשה את המעשה ורק לא נהנה) {{מקור|נדרים יא ד"ה ושמעתי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדינו''' נחלקו המפרשים האם הוא היתר לכתחילה או רק בדיעבד, כגון כיסוי הדם בעפר עיר הנידחת כאשר אפשר לכסות בעפר אחר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>משנה למלך אישות ח-י: רק בדיעבד, כנסת הגדולה יו"ד כח וגט פשוט קכד-א: גם לכתחילה. דנו במחלוקתם אבני מילואים כח-ס ויד מלאכי כללי הדינים תלא. והשדי חמד ח"ד מ-צה עמוד 201 הביא שיהודה יעלה ומשה ידבר סוברים שגם לכתחילה ודברי מלכיאל סובר שרק בדיעבד. וכן דן בזה ספר המקנה כב-ט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;מעין זה נחלקו במצוות קיומיות, כלומר שלא מחויב לקיימן, אם גם בהן אומרים את ההיתר שלאו להנות ניתנו, כדלקמן בסעיף "במצוות שונות" ד"ה מצוות קיומיות.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדינו''' נחלקו המפרשים האם הוא היתר לכתחילה או רק בדיעבד, כגון כיסוי הדם בעפר עיר הנידחת כאשר אפשר לכסות בעפר אחר {{מקור|משנה למלך אישות ח-י: רק בדיעבד, כנסת הגדולה יו"ד כח וגט פשוט קכד-א: גם לכתחילה. דנו במחלוקתם אבני מילואים כח-ס ויד מלאכי כללי הדינים תלא. והשדי חמד ח"ד מ-צה עמוד 201 הביא שיהודה יעלה ומשה ידבר סוברים שגם לכתחילה ודברי מלכיאל סובר שרק בדיעבד. וכן דן בזה ספר המקנה כב-ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}&lt;ref&gt;מעין זה נחלקו במצוות קיומיות, כלומר שלא מחויב לקיימן, אם גם בהן אומרים את ההיתר שלאו להנות ניתנו, כדלקמן בסעיף "במצוות שונות" ד"ה מצוות קיומיות.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במצוות שונות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במצוות שונות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות דרבנן''', נחלקו הראשונים האם גם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, כגון המודר הנאה משופר, שמותר לתקוע בו תקיעות דאורייתא משום שמצוות לאו להנות ניתנו - האם יהיה מותר לתקוע בו גם תקיעות דרבנן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דנו במחלוקתם השערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, מחנה אפרים נדרים כד, שדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 204<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות דרבנן''', נחלקו הראשונים האם גם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, כגון המודר הנאה משופר, שמותר לתקוע בו תקיעות דאורייתא משום שמצוות לאו להנות ניתנו - האם יהיה מותר לתקוע בו גם תקיעות דרבנן {{מקור|דנו במחלוקתם השערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, מחנה אפרים נדרים כד, שדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 204<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א)הר"ן כתב שכן אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>וכן כתב מקראי קודש לולב פ"ח דף עז:, הובא ביד מלאכי כללי הדינים תלג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א)הר"ן כתב שכן אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|וכן כתב מקראי קודש לולב פ"ח דף עז:, הובא ביד מלאכי כללי הדינים תלג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ בעל המאור {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:ראש השנה כח.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שלא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|(אולם שו"ת מהר"י אשכנזי ח (ד"ה איברא) חידש (נגד כל המפרשים) שגם לבעל המאור גם בדרבנן אומרים לאו להנות ניתנו, הובא בשדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 205 ד"ה והנה כל)}}. ובטעמו ביאר השערי יושר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>א-ז בסופו ד"ה ועפי"ז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שרק במצוות דאורייתא המצווה לעשות את המעשה עצמו, אך במצוות דרבנן המצווה היא רק לשמוע בקול חכמים, והמעשה עצמו הוא רק אמצעי לשמוע בקולם&lt;ref&gt;ע"ע [[דרבנן#מקור_וטעם]] (ד"ה בסוג האיסור) שנחלקו בזה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ בעל המאור {{מקור|בבלי:ראש השנה כח.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב שלא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|(אולם שו"ת מהר"י אשכנזי ח (ד"ה איברא) חידש (נגד כל המפרשים) שגם לבעל המאור גם בדרבנן אומרים לאו להנות ניתנו, הובא בשדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 205 ד"ה והנה כל)}}. ובטעמו ביאר השערי יושר {{מקור|א-ז בסופו ד"ה ועפי"ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שרק במצוות דאורייתא המצווה לעשות את המעשה עצמו, אך במצוות דרבנן המצווה היא רק לשמוע בקול חכמים, והמעשה עצמו הוא רק אמצעי לשמוע בקולם&lt;ref&gt;ע"ע [[דרבנן#מקור_וטעם]] (ד"ה בסוג האיסור) שנחלקו בזה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם במקרה שגם המצווה וגם האיסור מדרבנן - לכו"ע אומרים שלאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 204<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם במקרה שגם המצווה וגם האיסור מדרבנן - לכו"ע אומרים שלאו להנות ניתנו {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 204<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מכשירי מצווה''', נחלקו האם גם בזה יש דין לאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מכשירי מצווה''', נחלקו האם גם בזה יש דין לאו להנות ניתנו {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות קיומיות''' כשחיטה, שאין מחויבים בהם אלא רק אם רוצה לאכול בשר (ולא חיוביות כשופר ולולב)&lt;ref&gt;את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך [[מצוות קיומיות#הגדרה]].&lt;/ref&gt;, דנו בהם המפרשים האם יש בהן דין מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בדינו) שנחלקו האם דין מצוות לאו להנות ניתנו הוא גם לכתחילה או רק דיעבד.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות קיומיות''' כשחיטה, שאין מחויבים בהם אלא רק אם רוצה לאכול בשר (ולא חיוביות כשופר ולולב)&lt;ref&gt;את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך [[מצוות קיומיות#הגדרה]].&lt;/ref&gt;, דנו בהם המפרשים האם יש בהן דין מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בדינו) שנחלקו האם דין מצוות לאו להנות ניתנו הוא גם לכתחילה או רק דיעבד.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תלמוד תורה''' היא מצווה שכן ניתנה להנות, שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - אסור לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ט"ז יו"ד רכא-מג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תלמוד תורה''' היא מצווה שכן ניתנה להנות, שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - אסור לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|ט"ז יו"ד רכא-מג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהנאות שונות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהנאות שונות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בהנאת הגוף''', כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל (ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה) נחלקו הפוסקים האם אומרים מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרי חדש או"ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע"פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) ביארנו את טעם מחלוקתם.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בהנאת הגוף''', כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל (ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה) נחלקו הפוסקים האם אומרים מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|פרי חדש או"ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע"פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}&lt;ref&gt;לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) ביארנו את טעם מחלוקתם.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''באיסורי אכילה''', כגון הנודר מן המצה, הבניין שלמה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שגם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, והדברי חכמים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נ בסופו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שבזה לכו"ע לא אומרים לאו להנות ניתנו (ואפילו לדעות שאומרות לאו להנות גם כשיש הנאת הגוף&lt;ref&gt;הובאו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.&lt;/ref&gt;) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הובאו בשדי חמד ח"ד מ-צט עמוד 205<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''באיסורי אכילה''', כגון הנודר מן המצה, הבניין שלמה {{מקור|ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב שגם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, והדברי חכמים {{מקור|נ בסופו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב שבזה לכו"ע לא אומרים לאו להנות ניתנו (ואפילו לדעות שאומרות לאו להנות גם כשיש הנאת הגוף&lt;ref&gt;הובאו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.&lt;/ref&gt;) {{מקור|הובאו בשדי חמד ח"ד מ-צט עמוד 205<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-28393:rev-73891:php=table --> </table> יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%95&diff=28393&oldid=prev Yeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור 2009-03-17T17:04:56Z <p>טיפול בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:04, 17 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הנאה מקיום מצווה לא נחשבת הנאה''' {{מקור|הסוגיות בערובין לא., ראש השנה כח. ונדרים טז:, בסוגיא זו האריכו האבני מילואים כח-ס, השדי חמד ח"ד מערכת מ כללים צה עד צט (עמודים 201 והלאה), ספר המקנה כב-ה והלאה}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הנאה מקיום מצווה לא נחשבת הנאה''' {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>הסוגיות בערובין לא., ראש השנה כח. ונדרים טז:, בסוגיא זו האריכו האבני מילואים כח-ס, השדי חמד ח"ד מערכת מ כללים צה עד צט (עמודים 201 והלאה), ספר המקנה כב-ה והלאה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', הנודר שלא להנות מן הסוכה, מותר לו לשבת בה לצורך המצווה, שקיום המצווה לא נחשב להנאה {{מקור|בבלי:נדרים טז:}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', הנודר שלא להנות מן הסוכה, מותר לו לשבת בה לצורך המצווה, שקיום המצווה לא נחשב להנאה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>בבלי:נדרים טז:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' נחלקו המפרשים האם הוא משום שהנאה רוחנית לא נחשבת כלל להנאה {{מקור|רשב"א סוכה לא:}}, או שכאשר מקיים את המצווה - ההנאה טפילה לקיום המצווה, שעיקר כוונת האדם היא לעצם הקיום ולא להנאה {{מקור|שערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, קובץ שמועות חולין לט}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' נחלקו המפרשים האם הוא משום שהנאה רוחנית לא נחשבת כלל להנאה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>רשב"א סוכה לא:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, או שכאשר מקיים את המצווה - ההנאה טפילה לקיום המצווה, שעיקר כוונת האדם היא לעצם הקיום ולא להנאה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, קובץ שמועות חולין לט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונפק"מ כשההנאה היא הנאת הגוף ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה, כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל: לטעם שהנאה רוחנית אינה הנאה - כאן זו הנאה גשמית, ואסור. ולטעם שההנאה טפלה לקיום המצווה - גם כאן הנאת הצל טפלה לקיום מצוות ישיבה בסוכה, ומותר {{מקור|פרי חדש או"ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע"פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונפק"מ כשההנאה היא הנאת הגוף ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה, כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל: לטעם שהנאה רוחנית אינה הנאה - כאן זו הנאה גשמית, ואסור. ולטעם שההנאה טפלה לקיום המצווה - גם כאן הנאת הצל טפלה לקיום מצוות ישיבה בסוכה, ומותר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>פרי חדש או"ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע"פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' ביאר הגר"ש שקאפ שנחשב כאילו לא עשה כלל את המעשה (ולא שעשה את המעשה ורק לא נהנה) {{מקור|נדרים יא ד"ה ושמעתי}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' ביאר הגר"ש שקאפ שנחשב כאילו לא עשה כלל את המעשה (ולא שעשה את המעשה ורק לא נהנה) {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>נדרים יא ד"ה ושמעתי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדינו''' נחלקו המפרשים האם הוא היתר לכתחילה או רק בדיעבד, כגון כיסוי הדם בעפר עיר הנידחת כאשר אפשר לכסות בעפר אחר {{מקור|משנה למלך אישות ח-י: רק בדיעבד, כנסת הגדולה יו"ד כח וגט פשוט קכד-א: גם לכתחילה. דנו במחלוקתם אבני מילואים כח-ס ויד מלאכי כללי הדינים תלא. והשדי חמד ח"ד מ-צה עמוד 201 הביא שיהודה יעלה ומשה ידבר סוברים שגם לכתחילה ודברי מלכיאל סובר שרק בדיעבד. וכן דן בזה ספר המקנה כב-ט}}&lt;ref&gt;מעין זה נחלקו במצוות קיומיות, כלומר שלא מחויב לקיימן, אם גם בהן אומרים את ההיתר שלאו להנות ניתנו, כדלקמן בסעיף "במצוות שונות" ד"ה מצוות קיומיות.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדינו''' נחלקו המפרשים האם הוא היתר לכתחילה או רק בדיעבד, כגון כיסוי הדם בעפר עיר הנידחת כאשר אפשר לכסות בעפר אחר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>משנה למלך אישות ח-י: רק בדיעבד, כנסת הגדולה יו"ד כח וגט פשוט קכד-א: גם לכתחילה. דנו במחלוקתם אבני מילואים כח-ס ויד מלאכי כללי הדינים תלא. והשדי חמד ח"ד מ-צה עמוד 201 הביא שיהודה יעלה ומשה ידבר סוברים שגם לכתחילה ודברי מלכיאל סובר שרק בדיעבד. וכן דן בזה ספר המקנה כב-ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}&lt;ref&gt;מעין זה נחלקו במצוות קיומיות, כלומר שלא מחויב לקיימן, אם גם בהן אומרים את ההיתר שלאו להנות ניתנו, כדלקמן בסעיף "במצוות שונות" ד"ה מצוות קיומיות.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במצוות שונות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במצוות שונות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות דרבנן''', נחלקו הראשונים האם גם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, כגון המודר הנאה משופר, שמותר לתקוע בו תקיעות דאורייתא משום שמצוות לאו להנות ניתנו - האם יהיה מותר לתקוע בו גם תקיעות דרבנן {{מקור|דנו במחלוקתם השערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, מחנה אפרים נדרים כד, שדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 204}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות דרבנן''', נחלקו הראשונים האם גם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, כגון המודר הנאה משופר, שמותר לתקוע בו תקיעות דאורייתא משום שמצוות לאו להנות ניתנו - האם יהיה מותר לתקוע בו גם תקיעות דרבנן {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>דנו במחלוקתם השערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, מחנה אפרים נדרים כד, שדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 204<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א)הר"ן כתב שכן אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|וכן כתב מקראי קודש לולב פ"ח דף עז:, הובא ביד מלאכי כללי הדינים תלג}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א)הר"ן כתב שכן אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>וכן כתב מקראי קודש לולב פ"ח דף עז:, הובא ביד מלאכי כללי הדינים תלג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ בעל המאור {{מקור|בבלי:ראש השנה כח.}} כתב שלא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|אולם שו"ת מהר"י אשכנזי ח (ד"ה איברא) חידש (נגד כל המפרשים) שגם לבעל המאור גם בדרבנן אומרים לאו להנות ניתנו, הובא בשדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 205 ד"ה והנה כל}}. ובטעמו ביאר השערי יושר {{מקור|א-ז בסופו ד"ה ועפי"ז}} שרק במצוות דאורייתא המצווה לעשות את המעשה עצמו, אך במצוות דרבנן המצווה היא רק לשמוע בקול חכמים, והמעשה עצמו הוא רק אמצעי לשמוע בקולם&lt;ref&gt;ע"ע [[דרבנן#מקור_וטעם]] (ד"ה בסוג האיסור) שנחלקו בזה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ בעל המאור {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>בבלי:ראש השנה כח.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} כתב שלא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>אולם שו"ת מהר"י אשכנזי ח (ד"ה איברא) חידש (נגד כל המפרשים) שגם לבעל המאור גם בדרבנן אומרים לאו להנות ניתנו, הובא בשדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 205 ד"ה והנה כל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. ובטעמו ביאר השערי יושר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>א-ז בסופו ד"ה ועפי"ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} שרק במצוות דאורייתא המצווה לעשות את המעשה עצמו, אך במצוות דרבנן המצווה היא רק לשמוע בקול חכמים, והמעשה עצמו הוא רק אמצעי לשמוע בקולם&lt;ref&gt;ע"ע [[דרבנן#מקור_וטעם]] (ד"ה בסוג האיסור) שנחלקו בזה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם במקרה שגם המצווה וגם האיסור מדרבנן - לכו"ע אומרים שלאו להנות ניתנו {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 204}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם במקרה שגם המצווה וגם האיסור מדרבנן - לכו"ע אומרים שלאו להנות ניתנו {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 204<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מכשירי מצווה''', נחלקו האם גם בזה יש דין לאו להנות ניתנו {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מכשירי מצווה''', נחלקו האם גם בזה יש דין לאו להנות ניתנו {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות קיומיות''' כשחיטה, שאין מחויבים בהם אלא רק אם רוצה לאכול בשר (ולא חיוביות כשופר ולולב)&lt;ref&gt;את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך [[מצוות קיומיות#הגדרה]].&lt;/ref&gt;, דנו בהם המפרשים האם יש בהן דין מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בדינו) שנחלקו האם דין מצוות לאו להנות ניתנו הוא גם לכתחילה או רק דיעבד.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות קיומיות''' כשחיטה, שאין מחויבים בהם אלא רק אם רוצה לאכול בשר (ולא חיוביות כשופר ולולב)&lt;ref&gt;את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך [[מצוות קיומיות#הגדרה]].&lt;/ref&gt;, דנו בהם המפרשים האם יש בהן דין מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בדינו) שנחלקו האם דין מצוות לאו להנות ניתנו הוא גם לכתחילה או רק דיעבד.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תלמוד תורה''' היא מצווה שכן ניתנה להנות, שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - אסור לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|ט"ז יו"ד רכא-מג}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תלמוד תורה''' היא מצווה שכן ניתנה להנות, שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - אסור לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ט"ז יו"ד רכא-מג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהנאות שונות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהנאות שונות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בהנאת הגוף''', כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל (ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה) נחלקו הפוסקים האם אומרים מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|פרי חדש או"ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע"פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב}}&lt;ref&gt;לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) ביארנו את טעם מחלוקתם.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בהנאת הגוף''', כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל (ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה) נחלקו הפוסקים האם אומרים מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>פרי חדש או"ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע"פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}&lt;ref&gt;לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) ביארנו את טעם מחלוקתם.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''באיסורי אכילה''', כגון הנודר מן המצה, הבניין שלמה {{מקור|ג}} כתב שגם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, והדברי חכמים {{מקור|נ בסופו}} כתב שבזה לכו"ע לא אומרים לאו להנות ניתנו (ואפילו לדעות שאומרות לאו להנות גם כשיש הנאת הגוף&lt;ref&gt;הובאו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.&lt;/ref&gt;) {{מקור|הובאו בשדי חמד ח"ד מ-צט עמוד 205}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''באיסורי אכילה''', כגון הנודר מן המצה, הבניין שלמה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} כתב שגם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, והדברי חכמים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>נ בסופו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} כתב שבזה לכו"ע לא אומרים לאו להנות ניתנו (ואפילו לדעות שאומרות לאו להנות גם כשיש הנאת הגוף&lt;ref&gt;הובאו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.&lt;/ref&gt;) {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>הובאו בשדי חמד ח"ד מ-צט עמוד 205<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-25967:rev-28393:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%95&diff=25967&oldid=prev Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור 2009-03-05T14:40:40Z <p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:40, 5 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הנאה מקיום מצווה לא נחשבת הנאה&#039;&#039;&#039; {{מקור|הסוגיות בערובין לא., ראש השנה כח. ונדרים טז:, בסוגיא זו האריכו האבני מילואים כח-ס, השדי חמד ח&quot;ד מערכת מ כללים צה עד צט (עמודים 201 והלאה), ספר המקנה כב-ה והלאה}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הנאה מקיום מצווה לא נחשבת הנאה&#039;&#039;&#039; {{מקור|הסוגיות בערובין לא., ראש השנה כח. ונדרים טז:, בסוגיא זו האריכו האבני מילואים כח-ס, השדי חמד ח&quot;ד מערכת מ כללים צה עד צט (עמודים 201 והלאה), ספר המקנה כב-ה והלאה}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', הנודר שלא להנות מן הסוכה, מותר לו לשבת בה לצורך המצווה, שקיום המצווה לא נחשב להנאה {{מקור|נדרים טז:}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', הנודר שלא להנות מן הסוכה, מותר לו לשבת בה לצורך המצווה, שקיום המצווה לא נחשב להנאה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>נדרים טז:}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א)הר&quot;ן כתב שכן אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|וכן כתב מקראי קודש לולב פ&quot;ח דף עז:, הובא ביד מלאכי כללי הדינים תלג}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א)הר&quot;ן כתב שכן אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|וכן כתב מקראי קודש לולב פ&quot;ח דף עז:, הובא ביד מלאכי כללי הדינים תלג}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ בעל המאור {{מקור|ראש השנה כח.}} כתב שלא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|אולם שו"ת מהר"י אשכנזי ח (ד"ה איברא) חידש (נגד כל המפרשים) שגם לבעל המאור גם בדרבנן אומרים לאו להנות ניתנו, הובא בשדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 205 ד"ה והנה כל}}. ובטעמו ביאר השערי יושר {{מקור|א-ז בסופו ד"ה ועפי"ז}} שרק במצוות דאורייתא המצווה לעשות את המעשה עצמו, אך במצוות דרבנן המצווה היא רק לשמוע בקול חכמים, והמעשה עצמו הוא רק אמצעי לשמוע בקולם&lt;ref&gt;ע"ע [[דרבנן#מקור_וטעם]] (ד"ה בסוג האיסור) שנחלקו בזה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ בעל המאור {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>ראש השנה כח.}} כתב שלא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|אולם שו"ת מהר"י אשכנזי ח (ד"ה איברא) חידש (נגד כל המפרשים) שגם לבעל המאור גם בדרבנן אומרים לאו להנות ניתנו, הובא בשדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 205 ד"ה והנה כל}}. ובטעמו ביאר השערי יושר {{מקור|א-ז בסופו ד"ה ועפי"ז}} שרק במצוות דאורייתא המצווה לעשות את המעשה עצמו, אך במצוות דרבנן המצווה היא רק לשמוע בקול חכמים, והמעשה עצמו הוא רק אמצעי לשמוע בקולם&lt;ref&gt;ע"ע [[דרבנן#מקור_וטעם]] (ד"ה בסוג האיסור) שנחלקו בזה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם במקרה שגם המצווה וגם האיסור מדרבנן - לכו&quot;ע אומרים שלאו להנות ניתנו {{מקור|שדי חמד ח&quot;ד מ-צח עמוד 204}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם במקרה שגם המצווה וגם האיסור מדרבנן - לכו&quot;ע אומרים שלאו להנות ניתנו {{מקור|שדי חמד ח&quot;ד מ-צח עמוד 204}}.</div></td></tr> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%95&diff=22890&oldid=prev Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור 2009-02-05T17:27:41Z <p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:27, 5 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הנאה מקיום מצווה לא נחשבת הנאה''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הסוגיות בערובין לא., ראש השנה כח. ונדרים טז:, בסוגיא זו האריכו האבני מילואים כח-ס, השדי חמד ח"ד מערכת מ כללים צה עד צט (עמודים 201 והלאה), ספר המקנה כב-ה והלאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הנאה מקיום מצווה לא נחשבת הנאה''' {{מקור|הסוגיות בערובין לא., ראש השנה כח. ונדרים טז:, בסוגיא זו האריכו האבני מילואים כח-ס, השדי חמד ח"ד מערכת מ כללים צה עד צט (עמודים 201 והלאה), ספר המקנה כב-ה והלאה}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', הנודר שלא להנות מן הסוכה, מותר לו לשבת בה לצורך המצווה, שקיום המצווה לא נחשב להנאה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נדרים טז:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', הנודר שלא להנות מן הסוכה, מותר לו לשבת בה לצורך המצווה, שקיום המצווה לא נחשב להנאה {{מקור|נדרים טז:}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' נחלקו המפרשים האם הוא משום שהנאה רוחנית לא נחשבת כלל להנאה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רשב"א סוכה לא:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, או שכאשר מקיים את המצווה - ההנאה טפילה לקיום המצווה, שעיקר כוונת האדם היא לעצם הקיום ולא להנאה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, קובץ שמועות חולין לט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעמו''' נחלקו המפרשים האם הוא משום שהנאה רוחנית לא נחשבת כלל להנאה {{מקור|רשב"א סוכה לא:}}, או שכאשר מקיים את המצווה - ההנאה טפילה לקיום המצווה, שעיקר כוונת האדם היא לעצם הקיום ולא להנאה {{מקור|שערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, קובץ שמועות חולין לט}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונפק"מ כשההנאה היא הנאת הגוף ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה, כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל: לטעם שהנאה רוחנית אינה הנאה - כאן זו הנאה גשמית, ואסור. ולטעם שההנאה טפלה לקיום המצווה - גם כאן הנאת הצל טפלה לקיום מצוות ישיבה בסוכה, ומותר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרי חדש או"ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע"פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונפק"מ כשההנאה היא הנאת הגוף ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה, כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל: לטעם שהנאה רוחנית אינה הנאה - כאן זו הנאה גשמית, ואסור. ולטעם שההנאה טפלה לקיום המצווה - גם כאן הנאת הצל טפלה לקיום מצוות ישיבה בסוכה, ומותר {{מקור|פרי חדש או"ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע"פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' ביאר הגר"ש שקאפ שנחשב כאילו לא עשה כלל את המעשה (ולא שעשה את המעשה ורק לא נהנה) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נדרים יא ד"ה ושמעתי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' ביאר הגר"ש שקאפ שנחשב כאילו לא עשה כלל את המעשה (ולא שעשה את המעשה ורק לא נהנה) {{מקור|נדרים יא ד"ה ושמעתי}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדינו''' נחלקו המפרשים האם הוא היתר לכתחילה או רק בדיעבד, כגון כיסוי הדם בעפר עיר הנידחת כאשר אפשר לכסות בעפר אחר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>משנה למלך אישות ח-י: רק בדיעבד, כנסת הגדולה יו"ד כח וגט פשוט קכד-א: גם לכתחילה. דנו במחלוקתם אבני מילואים כח-ס ויד מלאכי כללי הדינים תלא. והשדי חמד ח"ד מ-צה עמוד 201 הביא שיהודה יעלה ומשה ידבר סוברים שגם לכתחילה ודברי מלכיאל סובר שרק בדיעבד. וכן דן בזה ספר המקנה כב-ט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;מעין זה נחלקו במצוות קיומיות, כלומר שלא מחויב לקיימן, אם גם בהן אומרים את ההיתר שלאו להנות ניתנו, כדלקמן בסעיף "במצוות שונות" ד"ה מצוות קיומיות.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדינו''' נחלקו המפרשים האם הוא היתר לכתחילה או רק בדיעבד, כגון כיסוי הדם בעפר עיר הנידחת כאשר אפשר לכסות בעפר אחר {{מקור|משנה למלך אישות ח-י: רק בדיעבד, כנסת הגדולה יו"ד כח וגט פשוט קכד-א: גם לכתחילה. דנו במחלוקתם אבני מילואים כח-ס ויד מלאכי כללי הדינים תלא. והשדי חמד ח"ד מ-צה עמוד 201 הביא שיהודה יעלה ומשה ידבר סוברים שגם לכתחילה ודברי מלכיאל סובר שרק בדיעבד. וכן דן בזה ספר המקנה כב-ט}}&lt;ref&gt;מעין זה נחלקו במצוות קיומיות, כלומר שלא מחויב לקיימן, אם גם בהן אומרים את ההיתר שלאו להנות ניתנו, כדלקמן בסעיף "במצוות שונות" ד"ה מצוות קיומיות.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במצוות שונות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במצוות שונות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות דרבנן''', נחלקו הראשונים האם גם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, כגון המודר הנאה משופר, שמותר לתקוע בו תקיעות דאורייתא משום שמצוות לאו להנות ניתנו - האם יהיה מותר לתקוע בו גם תקיעות דרבנן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דנו במחלוקתם השערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, מחנה אפרים נדרים כד, שדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 204<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות דרבנן''', נחלקו הראשונים האם גם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, כגון המודר הנאה משופר, שמותר לתקוע בו תקיעות דאורייתא משום שמצוות לאו להנות ניתנו - האם יהיה מותר לתקוע בו גם תקיעות דרבנן {{מקור|דנו במחלוקתם השערי יושר א-ז ד"ה ובדרך, מחנה אפרים נדרים כד, שדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 204}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א)הר"ן כתב שכן אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>וכן כתב מקראי קודש לולב פ"ח דף עז:, הובא ביד מלאכי כללי הדינים תלג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א)הר"ן כתב שכן אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|וכן כתב מקראי קודש לולב פ"ח דף עז:, הובא ביד מלאכי כללי הדינים תלג}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ בעל המאור {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ראש השנה כח.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שלא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אולם שו"ת מהר"י אשכנזי ח (ד"ה איברא) חידש (נגד כל המפרשים) שגם לבעל המאור גם בדרבנן אומרים לאו להנות ניתנו, הובא בשדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 205 ד"ה והנה כל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. ובטעמו ביאר השערי יושר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>א-ז בסופו ד"ה ועפי"ז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שרק במצוות דאורייתא המצווה לעשות את המעשה עצמו, אך במצוות דרבנן המצווה היא רק לשמוע בקול חכמים, והמעשה עצמו הוא רק אמצעי לשמוע בקולם&lt;ref&gt;ע"ע [[דרבנן#מקור_וטעם]] (ד"ה בסוג האיסור) שנחלקו בזה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ בעל המאור {{מקור|ראש השנה כח.}} כתב שלא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|אולם שו"ת מהר"י אשכנזי ח (ד"ה איברא) חידש (נגד כל המפרשים) שגם לבעל המאור גם בדרבנן אומרים לאו להנות ניתנו, הובא בשדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 205 ד"ה והנה כל}}. ובטעמו ביאר השערי יושר {{מקור|א-ז בסופו ד"ה ועפי"ז}} שרק במצוות דאורייתא המצווה לעשות את המעשה עצמו, אך במצוות דרבנן המצווה היא רק לשמוע בקול חכמים, והמעשה עצמו הוא רק אמצעי לשמוע בקולם&lt;ref&gt;ע"ע [[דרבנן#מקור_וטעם]] (ד"ה בסוג האיסור) שנחלקו בזה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם במקרה שגם המצווה וגם האיסור מדרבנן - לכו"ע אומרים שלאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 204<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם במקרה שגם המצווה וגם האיסור מדרבנן - לכו"ע אומרים שלאו להנות ניתנו {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 204}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מכשירי מצווה''', נחלקו האם גם בזה יש דין לאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מכשירי מצווה''', נחלקו האם גם בזה יש דין לאו להנות ניתנו {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות קיומיות''' כשחיטה, שאין מחויבים בהם אלא רק אם רוצה לאכול בשר (ולא חיוביות כשופר ולולב)&lt;ref&gt;את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך [[מצוות קיומיות#הגדרה]].&lt;/ref&gt;, דנו בהם המפרשים האם יש בהן דין מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בדינו) שנחלקו האם דין מצוות לאו להנות ניתנו הוא גם לכתחילה או רק דיעבד.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות קיומיות''' כשחיטה, שאין מחויבים בהם אלא רק אם רוצה לאכול בשר (ולא חיוביות כשופר ולולב)&lt;ref&gt;את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך [[מצוות קיומיות#הגדרה]].&lt;/ref&gt;, דנו בהם המפרשים האם יש בהן דין מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בדינו) שנחלקו האם דין מצוות לאו להנות ניתנו הוא גם לכתחילה או רק דיעבד.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תלמוד תורה''' היא מצווה שכן ניתנה להנות, שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - אסור לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ט"ז יו"ד רכא-מג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תלמוד תורה''' היא מצווה שכן ניתנה להנות, שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - אסור לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|ט"ז יו"ד רכא-מג}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהנאות שונות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהנאות שונות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בהנאת הגוף''', כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל (ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה) נחלקו הפוסקים האם אומרים מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרי חדש או"ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע"פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) ביארנו את טעם מחלוקתם.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בהנאת הגוף''', כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל (ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה) נחלקו הפוסקים האם אומרים מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|פרי חדש או"ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע"פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב}}&lt;ref&gt;לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) ביארנו את טעם מחלוקתם.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''באיסורי אכילה''', כגון הנודר מן המצה, הבניין שלמה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שגם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, והדברי חכמים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נ בסופו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שבזה לכו"ע לא אומרים לאו להנות ניתנו (ואפילו לדעות שאומרות לאו להנות גם כשיש הנאת הגוף&lt;ref&gt;הובאו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.&lt;/ref&gt;) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הובאו בשדי חמד ח"ד מ-צט עמוד 205<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''באיסורי אכילה''', כגון הנודר מן המצה, הבניין שלמה {{מקור|ג}} כתב שגם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, והדברי חכמים {{מקור|נ בסופו}} כתב שבזה לכו"ע לא אומרים לאו להנות ניתנו (ואפילו לדעות שאומרות לאו להנות גם כשיש הנאת הגוף&lt;ref&gt;הובאו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.&lt;/ref&gt;) {{מקור|הובאו בשדי חמד ח"ד מ-צט עמוד 205}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1589:rev-22890:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%95&diff=1589&oldid=prev Yeshivaorgil bot ב־19:50, 4 באוגוסט 2008 2008-08-04T19:50:07Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:50, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </del>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללי מצוות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללי מצוות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1279:rev-1589:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%95&diff=1279&oldid=prev Yeshivaorgil bot ב־15:34, 4 באוגוסט 2008 2008-08-04T15:34:09Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:34, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א)הר&quot;ן כתב שכן אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|(וכן כתב מקראי קודש לולב פ&quot;ח דף עז:, הובא ביד מלאכי כללי הדינים תלג)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א)הר&quot;ן כתב שכן אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|(וכן כתב מקראי קודש לולב פ&quot;ח דף עז:, הובא ביד מלאכי כללי הדינים תלג)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>בעל המאור {{מקור|(ראש השנה כח.)}} כתב שלא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|(אולם שו"ת מהר"י אשכנזי ח (ד"ה איברא) חידש (נגד כל המפרשים) שגם לבעל המאור גם בדרבנן אומרים לאו להנות ניתנו, הובא בשדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 205 ד"ה והנה כל)}}. ובטעמו ביאר השערי יושר {{מקור|(א-ז בסופו ד"ה ועפי"ז)}} שרק במצוות דאורייתא המצווה לעשות את המעשה עצמו, אך במצוות דרבנן המצווה היא רק לשמוע בקול חכמים, והמעשה עצמו הוא רק אמצעי לשמוע בקולם&lt;ref&gt;ע"ע [[דרבנן#מקור_וטעם]] (ד"ה בסוג האיסור) שנחלקו בזה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>בעל המאור {{מקור|(ראש השנה כח.)}} כתב שלא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|(אולם שו"ת מהר"י אשכנזי ח (ד"ה איברא) חידש (נגד כל המפרשים) שגם לבעל המאור גם בדרבנן אומרים לאו להנות ניתנו, הובא בשדי חמד ח"ד מ-צח עמוד 205 ד"ה והנה כל)}}. ובטעמו ביאר השערי יושר {{מקור|(א-ז בסופו ד"ה ועפי"ז)}} שרק במצוות דאורייתא המצווה לעשות את המעשה עצמו, אך במצוות דרבנן המצווה היא רק לשמוע בקול חכמים, והמעשה עצמו הוא רק אמצעי לשמוע בקולם&lt;ref&gt;ע"ע [[דרבנן#מקור_וטעם]] (ד"ה בסוג האיסור) שנחלקו בזה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם במקרה שגם המצווה וגם האיסור מדרבנן - לכו&quot;ע אומרים שלאו להנות ניתנו {{מקור|(שדי חמד ח&quot;ד מ-צח עמוד 204)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם במקרה שגם המצווה וגם האיסור מדרבנן - לכו&quot;ע אומרים שלאו להנות ניתנו {{מקור|(שדי חמד ח&quot;ד מ-צח עמוד 204)}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללי מצוות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:כללי מצוות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-721:rev-1279:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%95&diff=721&oldid=prev קובץ יסודות וחקירות השלם ב־16:49, 22 ביולי 2008 2008-07-22T16:49:19Z <p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>==הגדרה==<br /> &#039;&#039;&#039;הנאה מקיום מצווה לא נחשבת הנאה&#039;&#039;&#039; {{מקור|(הסוגיות בערובין לא., ראש השנה כח. ונדרים טז:, בסוגיא זו האריכו האבני מילואים כח-ס, השדי חמד ח&quot;ד מערכת מ כללים צה עד צט (עמודים 201 והלאה), ספר המקנה כב-ה והלאה)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039;, הנודר שלא להנות מן הסוכה, מותר לו לשבת בה לצורך המצווה, שקיום המצווה לא נחשב להנאה {{מקור|(נדרים טז:)}}.<br /> <br /> ==מקור וטעם==<br /> &#039;&#039;&#039;בטעמו&#039;&#039;&#039; נחלקו המפרשים האם הוא משום שהנאה רוחנית לא נחשבת כלל להנאה {{מקור|(רשב&quot;א סוכה לא:)}}, או שכאשר מקיים את המצווה - ההנאה טפילה לקיום המצווה, שעיקר כוונת האדם היא לעצם הקיום ולא להנאה {{מקור|(שערי יושר א-ז ד&quot;ה ובדרך, קובץ שמועות חולין לט)}}.<br /> <br /> ונפק&quot;מ כשההנאה היא הנאת הגוף ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה, כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל: לטעם שהנאה רוחנית אינה הנאה - כאן זו הנאה גשמית, ואסור. ולטעם שההנאה טפלה לקיום המצווה - גם כאן הנאת הצל טפלה לקיום מצוות ישיבה בסוכה, ומותר {{מקור|(פרי חדש או&quot;ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע&quot;פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;במהותו&#039;&#039;&#039; ביאר הגר&quot;ש שקאפ שנחשב כאילו לא עשה כלל את המעשה (ולא שעשה את המעשה ורק לא נהנה) {{מקור|(נדרים יא ד&quot;ה ושמעתי)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בדינו&#039;&#039;&#039; נחלקו המפרשים האם הוא היתר לכתחילה או רק בדיעבד, כגון כיסוי הדם בעפר עיר הנידחת כאשר אפשר לכסות בעפר אחר {{מקור|(משנה למלך אישות ח-י: רק בדיעבד, כנסת הגדולה יו&quot;ד כח וגט פשוט קכד-א: גם לכתחילה. דנו במחלוקתם אבני מילואים כח-ס ויד מלאכי כללי הדינים תלא. והשדי חמד ח&quot;ד מ-צה עמוד 201 הביא שיהודה יעלה ומשה ידבר סוברים שגם לכתחילה ודברי מלכיאל סובר שרק בדיעבד. וכן דן בזה ספר המקנה כב-ט)}}&lt;ref&gt;מעין זה נחלקו במצוות קיומיות, כלומר שלא מחויב לקיימן, אם גם בהן אומרים את ההיתר שלאו להנות ניתנו, כדלקמן בסעיף &quot;במצוות שונות&quot; ד&quot;ה מצוות קיומיות.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==במצוות שונות==<br /> &#039;&#039;&#039;מצוות דרבנן&#039;&#039;&#039;, נחלקו הראשונים האם גם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, כגון המודר הנאה משופר, שמותר לתקוע בו תקיעות דאורייתא משום שמצוות לאו להנות ניתנו - האם יהיה מותר לתקוע בו גם תקיעות דרבנן {{מקור|(דנו במחלוקתם השערי יושר א-ז ד&quot;ה ובדרך, מחנה אפרים נדרים כד, שדי חמד ח&quot;ד מ-צח עמוד 204)}}:<br /> <br /> א)הר&quot;ן כתב שכן אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|(וכן כתב מקראי קודש לולב פ&quot;ח דף עז:, הובא ביד מלאכי כללי הדינים תלג)}}.<br /> <br /> ב) בעל המאור {{מקור|(ראש השנה כח.)}} כתב שלא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|(אולם שו&quot;ת מהר&quot;י אשכנזי ח (ד&quot;ה איברא) חידש (נגד כל המפרשים) שגם לבעל המאור גם בדרבנן אומרים לאו להנות ניתנו, הובא בשדי חמד ח&quot;ד מ-צח עמוד 205 ד&quot;ה והנה כל)}}. ובטעמו ביאר השערי יושר {{מקור|(א-ז בסופו ד&quot;ה ועפי&quot;ז)}} שרק במצוות דאורייתא המצווה לעשות את המעשה עצמו, אך במצוות דרבנן המצווה היא רק לשמוע בקול חכמים, והמעשה עצמו הוא רק אמצעי לשמוע בקולם&lt;ref&gt;ע&quot;ע [[דרבנן#מקור_וטעם]] (ד&quot;ה בסוג האיסור) שנחלקו בזה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> אמנם במקרה שגם המצווה וגם האיסור מדרבנן - לכו&quot;ע אומרים שלאו להנות ניתנו {{מקור|(שדי חמד ח&quot;ד מ-צח עמוד 204)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מכשירי מצווה&#039;&#039;&#039;, נחלקו האם גם בזה יש דין לאו להנות ניתנו {{מקור|(שדי חמד ח&quot;ד מ-צז עמוד 204)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מצוות קיומיות&#039;&#039;&#039; כשחיטה, שאין מחויבים בהם אלא רק אם רוצה לאכול בשר (ולא חיוביות כשופר ולולב)&lt;ref&gt;את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך [[מצוות קיומיות#הגדרה]].&lt;/ref&gt;, דנו בהם המפרשים האם יש בהן דין מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|(שדי חמד ח&quot;ד מ-צז עמוד 204)}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; (ד&quot;ה בדינו) שנחלקו האם דין מצוות לאו להנות ניתנו הוא גם לכתחילה או רק דיעבד.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;תלמוד תורה&#039;&#039;&#039; היא מצווה שכן ניתנה להנות, שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - אסור לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|(ט&quot;ז יו&quot;ד רכא-מג)}}.<br /> <br /> ==בהנאות שונות==<br /> &#039;&#039;&#039;בהנאת הגוף&#039;&#039;&#039;, כגון שיושב בסוכה ונהנה מהצל (ולא רק הנאה רוחנית מקיום המצווה) נחלקו הפוסקים האם אומרים מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|(פרי חדש או&quot;ח תקפו-ה מביא מחלוקת בזה, וקובץ שמועות שם מבאר את הדעה המתירה ע&quot;פ טעמו. וכן דן בזה ספר המקנה כב-יב)}}&lt;ref&gt;לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; (ד&quot;ה בטעמו) ביארנו את טעם מחלוקתם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;באיסורי אכילה&#039;&#039;&#039;, כגון הנודר מן המצה, הבניין שלמה {{מקור|(ג)}} כתב שגם בזה אומרים מצוות לאו להנות ניתנו, והדברי חכמים {{מקור|(נ בסופו)}} כתב שבזה לכו&quot;ע לא אומרים לאו להנות ניתנו (ואפילו לדעות שאומרות לאו להנות גם כשיש הנאת הגוף&lt;ref&gt;הובאו לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; ד&quot;ה בטעמו.&lt;/ref&gt;) {{מקור|(הובאו בשדי חמד ח&quot;ד מ-צט עמוד 205)}}.<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]<br /> [[קטגוריה:כללי מצוות]]</div> קובץ יסודות וחקירות השלם