https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C מצוות הקהל - היסטוריית גרסאות 2026-04-21T11:05:43Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C&diff=75920&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T09:57:32Z <p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:57, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>'''מצוות הקהל''' נאמרה לבני ישראל ב[[פרשת וילך]], על ידי [[משה רבינו]] לפני פטירתו. וכך נאמר: "וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.{{מקור|ל"א, י'-י"ב|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות הקהל''' נאמרה לבני ישראל ב[[פרשת וילך]], על ידי [[משה רבינו]] לפני פטירתו. וכך נאמר: "וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.{{מקור|ל"א, י'-י"ב|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המטרה לקיים את המצווה פעם בשבע שנים, גם היא מוסברת בהמשך הפרשה: &quot;וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-ה&#039; אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ&quot;. דהיינו, על מנת שגם הדורות הבאים יקהלו כמו ב[[מעמד הר סיני]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המטרה לקיים את המצווה פעם בשבע שנים, גם היא מוסברת בהמשך הפרשה: &quot;וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-ה&#039; אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ&quot;. דהיינו, על מנת שגם הדורות הבאים יקהלו כמו ב[[מעמד הר סיני]].</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74103:rev-75920:php=table --> </table> יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C&diff=74103&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T07:31:23Z <p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:31, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות הקהל''' נאמרה לבני ישראל ב[[פרשת וילך]], על ידי [[משה רבינו]] לפני פטירתו. וכך נאמר: "וַיְצַו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מֹשֶׁה</del>, אוֹתָם לֵאמֹר:  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת</del>.  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּבוֹא </del>כָל-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׂרָאֵל</del>, לֵרָאוֹת אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פְּנֵי </del>ה' אֱלֹהֶיךָ, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּמָּקוֹם</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>יִבְחָר  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תִּקְרָא </del>אֶת-הַתּוֹרָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַזֹּאת</del>, נֶגֶד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם</del>. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף</del>, וְגֵרְךָ, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ </del>לְמַעַן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׁמְעוּ </del>וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְשָׁמְרוּ </del>לַעֲשׂוֹת, אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דִּבְרֵי </del>הַתּוֹרָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַזֹּאת</del>.{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ל"א, י'-י"ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>'''מצוות הקהל''' נאמרה לבני ישראל ב[[פרשת וילך]], על ידי [[משה רבינו]] לפני פטירתו. וכך נאמר: "וַיְצַו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מֹשֶׁה</ins>, אוֹתָם לֵאמֹר:  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת</ins>.  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּבוֹא </ins>כָל-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׂרָאֵל</ins>, לֵרָאוֹת אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פְּנֵי </ins>ה' אֱלֹהֶיךָ, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּמָּקוֹם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>יִבְחָר  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תִּקְרָא </ins>אֶת-הַתּוֹרָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַזֹּאת</ins>, נֶגֶד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם</ins>. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף</ins>, וְגֵרְךָ, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ </ins>לְמַעַן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׁמְעוּ </ins>וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְשָׁמְרוּ </ins>לַעֲשׂוֹת, אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דִּבְרֵי </ins>הַתּוֹרָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַזֹּאת</ins>.{{מקור|ל"א, י'-י"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המטרה לקיים את המצווה פעם בשבע שנים, גם היא מוסברת בהמשך הפרשה: "וּבְנֵיהֶם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>לֹא-יָדְעוּ, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׁמְעוּ </del>וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם:  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּמִים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים </del>עַל-הָאֲדָמָה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אַתֶּם </del>עֹבְרִים אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְרִשְׁתָּהּ</del>". דהיינו, על מנת שגם הדורות הבאים יקהלו כמו ב[[מעמד הר סיני]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המטרה לקיים את המצווה פעם בשבע שנים, גם היא מוסברת בהמשך הפרשה: "וּבְנֵיהֶם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>לֹא-יָדְעוּ, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׁמְעוּ </ins>וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם:  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּמִים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים </ins>עַל-הָאֲדָמָה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אַתֶּם </ins>עֹבְרִים אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְרִשְׁתָּהּ</ins>". דהיינו, על מנת שגם הדורות הבאים יקהלו כמו ב[[מעמד הר סיני]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] כתב : &quot;מצוות עשה להקהיל כל ישראל אנשים נשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, &#039;&#039;&#039;ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת&#039;&#039;&#039;, שנאמר: מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות גו&#039; הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו&#039;&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] כתב : &quot;מצוות עשה להקהיל כל ישראל אנשים נשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, &#039;&#039;&#039;ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת&#039;&#039;&#039;, שנאמר: מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות גו&#039; הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו&#039;&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב יהודה זולדן]] מהמדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן  במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayelech/zold.html פרשת המלך ופרשת הקהל] מציג את השאלה הבאה:&quot;הפרטים המרכיבים את המעמד נזכרים בבירור בפסוקים : הזמן, המקום, הנוכחים והמטרה, חוץ מדבר אחד: &quot;תקרא את התורה הזאת&quot;. מי הוא ה קורא ? מי עומד ב ראש המעמד? מסורת חז&quot;ל היא שהמלך, המרכיב השלטוני שעוסק בענייני החולין (כלכלה, צבא וכד&#039;), הוא העומד בראש המעמד וקורא בתורה.&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב יהודה זולדן]] מהמדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן  במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayelech/zold.html פרשת המלך ופרשת הקהל] מציג את השאלה הבאה:&quot;הפרטים המרכיבים את המעמד נזכרים בבירור בפסוקים : הזמן, המקום, הנוכחים והמטרה, חוץ מדבר אחד: &quot;תקרא את התורה הזאת&quot;. מי הוא ה קורא ? מי עומד ב ראש המעמד? מסורת חז&quot;ל היא שהמלך, המרכיב השלטוני שעוסק בענייני החולין (כלכלה, צבא וכד&#039;), הוא העומד בראש המעמד וקורא בתורה.&quot;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרשנים מציעים כמה הסברים למקורה של מסורת זו: משה רבנו הוא שציווה על כך את יהושע בן -נון, ויהושע – מעמדו כמלך {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תוס' יום טוב למשנה סוטה ז',ח'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרשנים מציעים כמה הסברים למקורה של מסורת זו: משה רבנו הוא שציווה על כך את יהושע בן -נון, ויהושע – מעמדו כמלך {{מקור|תוס' יום טוב למשנה סוטה ז',ח'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם מתייחס לכך בסוף דבריו: &quot;אימתי היו קורין, במוצאי יום-טוב הראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובעזרת-נשים היו קורין כו&#039;&quot;, &quot;כיצד הוא קורא, תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה, ושל עץ הייתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת-נשים, המלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכו&#039;&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם מתייחס לכך בסוף דבריו: &quot;אימתי היו קורין, במוצאי יום-טוב הראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובעזרת-נשים היו קורין כו&#039;&quot;, &quot;כיצד הוא קורא, תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה, ושל עץ הייתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת-נשים, המלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכו&#039;&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[משנה]] ב[[מסכת סוטה]] מפרטת את תהליך הטקס ומעמדו של המלך היא עובדה:&quot; פרשת המלך כיצד:  מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה--שנאמר &quot;מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה--בחג הסוכות.  בבוא כל ישראל, ליראות . . .&quot; (דברים לא,י-יא).  וחזן הכנסת נוטל ספר תורה, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכוהן גדול, וכוהן גדול נותנו למלך; והמלך עומד ומקבל, וקורא יושב.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[משנה]] ב[[מסכת סוטה]] מפרטת את תהליך הטקס ומעמדו של המלך היא עובדה:&quot; פרשת המלך כיצד:  מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה--שנאמר &quot;מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה--בחג הסוכות.  בבוא כל ישראל, ליראות . . .&quot; (דברים לא,י-יא).  וחזן הכנסת נוטל ספר תורה, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכוהן גדול, וכוהן גדול נותנו למלך; והמלך עומד ומקבל, וקורא יושב.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אגריפס המלך עמד וקיבל, וקרא עומד; ושיבחוהו חכמים.  וכשהגיע "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא אחיך הוא" (דברים יז,טו), זלגו עיניו דמעות; אמרו לו, אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה, אחינו אתה.  וקורא מתחילת "אלה הדברים" (דברים א,א) ועד "שמע" (דברים ו,ד), ו"שמע", "והיה, אם שמוע תשמעו" (דברים יא,יג), "עשר תעשר" (דברים יד,כב), ו"כי תכלה לעשר" (דברים כו,יב), ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולם.  ברכות שכוהן גדול מברך--הן המלך מברך, אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העוון.{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ז'ח'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אגריפס המלך עמד וקיבל, וקרא עומד; ושיבחוהו חכמים.  וכשהגיע "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא אחיך הוא" (דברים יז,טו), זלגו עיניו דמעות; אמרו לו, אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה, אחינו אתה.  וקורא מתחילת "אלה הדברים" (דברים א,א) ועד "שמע" (דברים ו,ד), ו"שמע", "והיה, אם שמוע תשמעו" (דברים יא,יג), "עשר תעשר" (דברים יד,כב), ו"כי תכלה לעשר" (דברים כו,יב), ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולם.  ברכות שכוהן גדול מברך--הן המלך מברך, אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העוון.{{מקור|ז'ח'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב זולדן מציין:&quot;פרשת המלך &quot; היא הכותרת של המצווה כולה, אך זה גם שמה של אחת הפרשיות שהמלך היה קורא במהלך המעמד . הפסוקים שבהם מצווה התורה למנות מלך ו פירוט מצווֹת ה&#039;עשה&#039; וה&#039;לא תעשה&#039; שבהן הו א מצֻווה (דב&#039; יז:יד-כ), מכונים אף הם במשנה זו &quot;פרשת המלך &quot;. אפשר ללמוד מכאן שהקריאה במעמד הקהֵל הנקראת כול ה &quot;פרשת המלך &quot; משמעה שעיקר הקריאה מכוון לפסוקים העוסקים במצווה למנות מלך ובפירוט סמכויותיו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב זולדן מציין:&quot;פרשת המלך &quot; היא הכותרת של המצווה כולה, אך זה גם שמה של אחת הפרשיות שהמלך היה קורא במהלך המעמד . הפסוקים שבהם מצווה התורה למנות מלך ו פירוט מצווֹת ה&#039;עשה&#039; וה&#039;לא תעשה&#039; שבהן הו א מצֻווה (דב&#039; יז:יד-כ), מכונים אף הם במשנה זו &quot;פרשת המלך &quot;. אפשר ללמוד מכאן שהקריאה במעמד הקהֵל הנקראת כול ה &quot;פרשת המלך &quot; משמעה שעיקר הקריאה מכוון לפסוקים העוסקים במצווה למנות מלך ובפירוט סמכויותיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והרב מסכם את מאמרו:" מדובר בהתכנסות של כל העם כחברה וכציבור, שמטרתה לימוד תורה בהמון ואיחוד העם סביב התורה ומצוותיה. העובדה שהמלך עומד בראש היא משנית וטכנית. מאחר שמדובר בהתכנסות של כל העם והמלך, והוא העומד בראש העם, מוטל עליו לארגן את המעמד ולשמש שליח ה מביא את דבר  הא-ל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רמב"ם, הל' חגיגה ג , ו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והרב מסכם את מאמרו:" מדובר בהתכנסות של כל העם כחברה וכציבור, שמטרתה לימוד תורה בהמון ואיחוד העם סביב התורה ומצוותיה. העובדה שהמלך עומד בראש היא משנית וטכנית. מאחר שמדובר בהתכנסות של כל העם והמלך, והוא העומד בראש העם, מוטל עליו לארגן את המעמד ולשמש שליח ה מביא את דבר  הא-ל {{מקור|רמב"ם, הל' חגיגה ג , ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היבט אחר הוא שמדובר במעמד לאומי ולא רק חברתי. המלך עומד בראש, כיוון שתפקידו במעמד הוא מהותי ולא טכני. יש בה מצוות שחובת קיומן היא כעם בארץ ישראל , בייחוד עם כינון מדינה ובה מנהיגות של טונית.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היבט אחר הוא שמדובר במעמד לאומי ולא רק חברתי. המלך עומד בראש, כיוון שתפקידו במעמד הוא מהותי ולא טכני. יש בה מצוות שחובת קיומן היא כעם בארץ ישראל , בייחוד עם כינון מדינה ובה מנהיגות של טונית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המנהיגים והתושבים ינהיגו  את חיי המדינה באורה של תורה, בצדק וביושר , " לְיִרְאָה אֶ ת-ה' אֱ-לֹהֵיכֶם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל </del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּמִים </del>אֲ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שֶׁר אַתֶּם חַיִּים </del>עַל-הָאֲדָמָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אַתֶּם </del>עֹבְרִים אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ </del>" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דב' לא: יג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המנהיגים והתושבים ינהיגו  את חיי המדינה באורה של תורה, בצדק וביושר , " לְיִרְאָה אֶ ת-ה' אֱ-לֹהֵיכֶם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל </ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּמִים </ins>אֲ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שֶׁר אַתֶּם חַיִּים </ins>עַל-הָאֲדָמָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אַתֶּם </ins>עֹבְרִים אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ </ins>" {{מקור|דב' לא: יג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנוכחות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנוכחות==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-26342:rev-74103:php=table --> </table> יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C&diff=26342&oldid=prev Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור 2009-03-08T13:39:02Z <p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:39, 8 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות הקהל''' נאמרה לבני ישראל ב[[פרשת וילך]], על ידי [[משה רבינו]] לפני פטירתו. וכך נאמר: "וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.{{מקור|ל"א, י'-י"ב}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות הקהל''' נאמרה לבני ישראל ב[[פרשת וילך]], על ידי [[משה רבינו]] לפני פטירתו. וכך נאמר: "וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ל"א, י'-י"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המטרה לקיים את המצווה פעם בשבע שנים, גם היא מוסברת בהמשך הפרשה: &quot;וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-ה&#039; אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ&quot;. דהיינו, על מנת שגם הדורות הבאים יקהלו כמו ב[[מעמד הר סיני]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המטרה לקיים את המצווה פעם בשבע שנים, גם היא מוסברת בהמשך הפרשה: &quot;וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-ה&#039; אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ&quot;. דהיינו, על מנת שגם הדורות הבאים יקהלו כמו ב[[מעמד הר סיני]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב יהודה זולדן]] מהמדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן  במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayelech/zold.html פרשת המלך ופרשת הקהל] מציג את השאלה הבאה:&quot;הפרטים המרכיבים את המעמד נזכרים בבירור בפסוקים : הזמן, המקום, הנוכחים והמטרה, חוץ מדבר אחד: &quot;תקרא את התורה הזאת&quot;. מי הוא ה קורא ? מי עומד ב ראש המעמד? מסורת חז&quot;ל היא שהמלך, המרכיב השלטוני שעוסק בענייני החולין (כלכלה, צבא וכד&#039;), הוא העומד בראש המעמד וקורא בתורה.&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב יהודה זולדן]] מהמדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן  במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayelech/zold.html פרשת המלך ופרשת הקהל] מציג את השאלה הבאה:&quot;הפרטים המרכיבים את המעמד נזכרים בבירור בפסוקים : הזמן, המקום, הנוכחים והמטרה, חוץ מדבר אחד: &quot;תקרא את התורה הזאת&quot;. מי הוא ה קורא ? מי עומד ב ראש המעמד? מסורת חז&quot;ל היא שהמלך, המרכיב השלטוני שעוסק בענייני החולין (כלכלה, צבא וכד&#039;), הוא העומד בראש המעמד וקורא בתורה.&quot;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרשנים מציעים כמה הסברים למקורה של מסורת זו: משה רבנו הוא שציווה על כך את יהושע בן -נון, ויהושע – מעמדו כמלך {{מקור|תוס' יום טוב למשנה סוטה ז',ח'}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרשנים מציעים כמה הסברים למקורה של מסורת זו: משה רבנו הוא שציווה על כך את יהושע בן -נון, ויהושע – מעמדו כמלך {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>תוס' יום טוב למשנה סוטה ז',ח'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם מתייחס לכך בסוף דבריו: &quot;אימתי היו קורין, במוצאי יום-טוב הראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובעזרת-נשים היו קורין כו&#039;&quot;, &quot;כיצד הוא קורא, תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה, ושל עץ הייתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת-נשים, המלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכו&#039;&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם מתייחס לכך בסוף דבריו: &quot;אימתי היו קורין, במוצאי יום-טוב הראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובעזרת-נשים היו קורין כו&#039;&quot;, &quot;כיצד הוא קורא, תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה, ושל עץ הייתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת-נשים, המלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכו&#039;&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[משנה]] ב[[מסכת סוטה]] מפרטת את תהליך הטקס ומעמדו של המלך היא עובדה:&quot; פרשת המלך כיצד:  מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה--שנאמר &quot;מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה--בחג הסוכות.  בבוא כל ישראל, ליראות . . .&quot; (דברים לא,י-יא).  וחזן הכנסת נוטל ספר תורה, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכוהן גדול, וכוהן גדול נותנו למלך; והמלך עומד ומקבל, וקורא יושב.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[משנה]] ב[[מסכת סוטה]] מפרטת את תהליך הטקס ומעמדו של המלך היא עובדה:&quot; פרשת המלך כיצד:  מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה--שנאמר &quot;מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה--בחג הסוכות.  בבוא כל ישראל, ליראות . . .&quot; (דברים לא,י-יא).  וחזן הכנסת נוטל ספר תורה, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכוהן גדול, וכוהן גדול נותנו למלך; והמלך עומד ומקבל, וקורא יושב.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אגריפס המלך עמד וקיבל, וקרא עומד; ושיבחוהו חכמים.  וכשהגיע "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא אחיך הוא" (דברים יז,טו), זלגו עיניו דמעות; אמרו לו, אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה, אחינו אתה.  וקורא מתחילת "אלה הדברים" (דברים א,א) ועד "שמע" (דברים ו,ד), ו"שמע", "והיה, אם שמוע תשמעו" (דברים יא,יג), "עשר תעשר" (דברים יד,כב), ו"כי תכלה לעשר" (דברים כו,יב), ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולם.  ברכות שכוהן גדול מברך--הן המלך מברך, אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העוון.{{מקור|ז'ח'}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אגריפס המלך עמד וקיבל, וקרא עומד; ושיבחוהו חכמים.  וכשהגיע "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא אחיך הוא" (דברים יז,טו), זלגו עיניו דמעות; אמרו לו, אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה, אחינו אתה.  וקורא מתחילת "אלה הדברים" (דברים א,א) ועד "שמע" (דברים ו,ד), ו"שמע", "והיה, אם שמוע תשמעו" (דברים יא,יג), "עשר תעשר" (דברים יד,כב), ו"כי תכלה לעשר" (דברים כו,יב), ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולם.  ברכות שכוהן גדול מברך--הן המלך מברך, אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העוון.{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ז'ח'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב זולדן מציין:&quot;פרשת המלך &quot; היא הכותרת של המצווה כולה, אך זה גם שמה של אחת הפרשיות שהמלך היה קורא במהלך המעמד . הפסוקים שבהם מצווה התורה למנות מלך ו פירוט מצווֹת ה&#039;עשה&#039; וה&#039;לא תעשה&#039; שבהן הו א מצֻווה (דב&#039; יז:יד-כ), מכונים אף הם במשנה זו &quot;פרשת המלך &quot;. אפשר ללמוד מכאן שהקריאה במעמד הקהֵל הנקראת כול ה &quot;פרשת המלך &quot; משמעה שעיקר הקריאה מכוון לפסוקים העוסקים במצווה למנות מלך ובפירוט סמכויותיו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב זולדן מציין:&quot;פרשת המלך &quot; היא הכותרת של המצווה כולה, אך זה גם שמה של אחת הפרשיות שהמלך היה קורא במהלך המעמד . הפסוקים שבהם מצווה התורה למנות מלך ו פירוט מצווֹת ה&#039;עשה&#039; וה&#039;לא תעשה&#039; שבהן הו א מצֻווה (דב&#039; יז:יד-כ), מכונים אף הם במשנה זו &quot;פרשת המלך &quot;. אפשר ללמוד מכאן שהקריאה במעמד הקהֵל הנקראת כול ה &quot;פרשת המלך &quot; משמעה שעיקר הקריאה מכוון לפסוקים העוסקים במצווה למנות מלך ובפירוט סמכויותיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והרב מסכם את מאמרו:" מדובר בהתכנסות של כל העם כחברה וכציבור, שמטרתה לימוד תורה בהמון ואיחוד העם סביב התורה ומצוותיה. העובדה שהמלך עומד בראש היא משנית וטכנית. מאחר שמדובר בהתכנסות של כל העם והמלך, והוא העומד בראש העם, מוטל עליו לארגן את המעמד ולשמש שליח ה מביא את דבר  הא-ל {{מקור|(רמב"ם, הל' חגיגה ג , ו}}).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והרב מסכם את מאמרו:" מדובר בהתכנסות של כל העם כחברה וכציבור, שמטרתה לימוד תורה בהמון ואיחוד העם סביב התורה ומצוותיה. העובדה שהמלך עומד בראש היא משנית וטכנית. מאחר שמדובר בהתכנסות של כל העם והמלך, והוא העומד בראש העם, מוטל עליו לארגן את המעמד ולשמש שליח ה מביא את דבר  הא-ל {{מקור|(רמב"ם, הל' חגיגה ג , ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היבט אחר הוא שמדובר במעמד לאומי ולא רק חברתי. המלך עומד בראש, כיוון שתפקידו במעמד הוא מהותי ולא טכני. יש בה מצוות שחובת קיומן היא כעם בארץ ישראל , בייחוד עם כינון מדינה ובה מנהיגות של טונית.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היבט אחר הוא שמדובר במעמד לאומי ולא רק חברתי. המלך עומד בראש, כיוון שתפקידו במעמד הוא מהותי ולא טכני. יש בה מצוות שחובת קיומן היא כעם בארץ ישראל , בייחוד עם כינון מדינה ובה מנהיגות של טונית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המנהיגים והתושבים ינהיגו  את חיי המדינה באורה של תורה, בצדק וביושר , " לְיִרְאָה אֶ ת-ה' אֱ-לֹהֵיכֶם כָּל -הַיָּמִים אֲ שֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ " {{מקור|דב' לא: יג}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המנהיגים והתושבים ינהיגו  את חיי המדינה באורה של תורה, בצדק וביושר , " לְיִרְאָה אֶ ת-ה' אֱ-לֹהֵיכֶם כָּל -הַיָּמִים אֲ שֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ " {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>דב' לא: יג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנוכחות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנוכחות==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-23412:rev-26342:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C&diff=23412&oldid=prev Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור 2009-02-15T16:40:33Z <p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:40, 15 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות הקהל''' נאמרה לבני ישראל ב[[פרשת וילך]], על ידי [[משה רבינו]] לפני פטירתו. וכך נאמר: "וַיְצַו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מֹשֶׁה</del>, אוֹתָם לֵאמֹר:  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת</del>.  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּבוֹא </del>כָל-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׂרָאֵל</del>, לֵרָאוֹת אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פְּנֵי </del>ה' אֱלֹהֶיךָ, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּמָּקוֹם</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>יִבְחָר  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תִּקְרָא </del>אֶת-הַתּוֹרָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַזֹּאת</del>, נֶגֶד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם</del>. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף</del>, וְגֵרְךָ, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ </del>לְמַעַן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׁמְעוּ </del>וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְשָׁמְרוּ </del>לַעֲשׂוֹת, אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דִּבְרֵי </del>הַתּוֹרָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַזֹּאת</del>.{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ל"א, י'-י"ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצוות הקהל''' נאמרה לבני ישראל ב[[פרשת וילך]], על ידי [[משה רבינו]] לפני פטירתו. וכך נאמר: "וַיְצַו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מֹשֶׁה</ins>, אוֹתָם לֵאמֹר:  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת</ins>.  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּבוֹא </ins>כָל-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׂרָאֵל</ins>, לֵרָאוֹת אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פְּנֵי </ins>ה' אֱלֹהֶיךָ, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּמָּקוֹם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>יִבְחָר  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תִּקְרָא </ins>אֶת-הַתּוֹרָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַזֹּאת</ins>, נֶגֶד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם</ins>. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף</ins>, וְגֵרְךָ, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ </ins>לְמַעַן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׁמְעוּ </ins>וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וְשָׁמְרוּ </ins>לַעֲשׂוֹת, אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דִּבְרֵי </ins>הַתּוֹרָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַזֹּאת</ins>.{{מקור|ל"א, י'-י"ב}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המטרה לקיים את המצווה פעם בשבע שנים, גם היא מוסברת בהמשך הפרשה: "וּבְנֵיהֶם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>לֹא-יָדְעוּ, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׁמְעוּ </del>וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם:  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּמִים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים </del>עַל-הָאֲדָמָה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אַתֶּם </del>עֹבְרִים אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְרִשְׁתָּהּ</del>". דהיינו, על מנת שגם הדורות הבאים יקהלו כמו ב[[מעמד הר סיני]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המטרה לקיים את המצווה פעם בשבע שנים, גם היא מוסברת בהמשך הפרשה: "וּבְנֵיהֶם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>לֹא-יָדְעוּ, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יִשְׁמְעוּ </ins>וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם:  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּמִים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים </ins>עַל-הָאֲדָמָה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אַתֶּם </ins>עֹבְרִים אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְרִשְׁתָּהּ</ins>". דהיינו, על מנת שגם הדורות הבאים יקהלו כמו ב[[מעמד הר סיני]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] כתב : &quot;מצוות עשה להקהיל כל ישראל אנשים נשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, &#039;&#039;&#039;ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת&#039;&#039;&#039;, שנאמר: מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות גו&#039; הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו&#039;&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] כתב : &quot;מצוות עשה להקהיל כל ישראל אנשים נשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, &#039;&#039;&#039;ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת&#039;&#039;&#039;, שנאמר: מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות גו&#039; הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו&#039;&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב יהודה זולדן]] מהמדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן  במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayelech/zold.html פרשת המלך ופרשת הקהל] מציג את השאלה הבאה:&quot;הפרטים המרכיבים את המעמד נזכרים בבירור בפסוקים : הזמן, המקום, הנוכחים והמטרה, חוץ מדבר אחד: &quot;תקרא את התורה הזאת&quot;. מי הוא ה קורא ? מי עומד ב ראש המעמד? מסורת חז&quot;ל היא שהמלך, המרכיב השלטוני שעוסק בענייני החולין (כלכלה, צבא וכד&#039;), הוא העומד בראש המעמד וקורא בתורה.&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב יהודה זולדן]] מהמדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן  במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayelech/zold.html פרשת המלך ופרשת הקהל] מציג את השאלה הבאה:&quot;הפרטים המרכיבים את המעמד נזכרים בבירור בפסוקים : הזמן, המקום, הנוכחים והמטרה, חוץ מדבר אחד: &quot;תקרא את התורה הזאת&quot;. מי הוא ה קורא ? מי עומד ב ראש המעמד? מסורת חז&quot;ל היא שהמלך, המרכיב השלטוני שעוסק בענייני החולין (כלכלה, צבא וכד&#039;), הוא העומד בראש המעמד וקורא בתורה.&quot;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרשנים מציעים כמה הסברים למקורה של מסורת זו: משה רבנו הוא שציווה על כך את יהושע בן -נון, ויהושע – מעמדו כמלך {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תוס' יום טוב למשנה סוטה ז',ח'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרשנים מציעים כמה הסברים למקורה של מסורת זו: משה רבנו הוא שציווה על כך את יהושע בן -נון, ויהושע – מעמדו כמלך {{מקור|תוס' יום טוב למשנה סוטה ז',ח'}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם מתייחס לכך בסוף דבריו: &quot;אימתי היו קורין, במוצאי יום-טוב הראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובעזרת-נשים היו קורין כו&#039;&quot;, &quot;כיצד הוא קורא, תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה, ושל עץ הייתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת-נשים, המלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכו&#039;&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם מתייחס לכך בסוף דבריו: &quot;אימתי היו קורין, במוצאי יום-טוב הראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובעזרת-נשים היו קורין כו&#039;&quot;, &quot;כיצד הוא קורא, תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה, ושל עץ הייתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת-נשים, המלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכו&#039;&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[משנה]] ב[[מסכת סוטה]] מפרטת את תהליך הטקס ומעמדו של המלך היא עובדה:&quot; פרשת המלך כיצד:  מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה--שנאמר &quot;מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה--בחג הסוכות.  בבוא כל ישראל, ליראות . . .&quot; (דברים לא,י-יא).  וחזן הכנסת נוטל ספר תורה, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכוהן גדול, וכוהן גדול נותנו למלך; והמלך עומד ומקבל, וקורא יושב.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[משנה]] ב[[מסכת סוטה]] מפרטת את תהליך הטקס ומעמדו של המלך היא עובדה:&quot; פרשת המלך כיצד:  מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה--שנאמר &quot;מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה--בחג הסוכות.  בבוא כל ישראל, ליראות . . .&quot; (דברים לא,י-יא).  וחזן הכנסת נוטל ספר תורה, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכוהן גדול, וכוהן גדול נותנו למלך; והמלך עומד ומקבל, וקורא יושב.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אגריפס המלך עמד וקיבל, וקרא עומד; ושיבחוהו חכמים.  וכשהגיע "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא אחיך הוא" (דברים יז,טו), זלגו עיניו דמעות; אמרו לו, אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה, אחינו אתה.  וקורא מתחילת "אלה הדברים" (דברים א,א) ועד "שמע" (דברים ו,ד), ו"שמע", "והיה, אם שמוע תשמעו" (דברים יא,יג), "עשר תעשר" (דברים יד,כב), ו"כי תכלה לעשר" (דברים כו,יב), ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולם.  ברכות שכוהן גדול מברך--הן המלך מברך, אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העוון.{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ז'ח'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אגריפס המלך עמד וקיבל, וקרא עומד; ושיבחוהו חכמים.  וכשהגיע "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא אחיך הוא" (דברים יז,טו), זלגו עיניו דמעות; אמרו לו, אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה, אחינו אתה.  וקורא מתחילת "אלה הדברים" (דברים א,א) ועד "שמע" (דברים ו,ד), ו"שמע", "והיה, אם שמוע תשמעו" (דברים יא,יג), "עשר תעשר" (דברים יד,כב), ו"כי תכלה לעשר" (דברים כו,יב), ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולם.  ברכות שכוהן גדול מברך--הן המלך מברך, אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העוון.{{מקור|ז'ח'}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב זולדן מציין:&quot;פרשת המלך &quot; היא הכותרת של המצווה כולה, אך זה גם שמה של אחת הפרשיות שהמלך היה קורא במהלך המעמד . הפסוקים שבהם מצווה התורה למנות מלך ו פירוט מצווֹת ה&#039;עשה&#039; וה&#039;לא תעשה&#039; שבהן הו א מצֻווה (דב&#039; יז:יד-כ), מכונים אף הם במשנה זו &quot;פרשת המלך &quot;. אפשר ללמוד מכאן שהקריאה במעמד הקהֵל הנקראת כול ה &quot;פרשת המלך &quot; משמעה שעיקר הקריאה מכוון לפסוקים העוסקים במצווה למנות מלך ובפירוט סמכויותיו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב זולדן מציין:&quot;פרשת המלך &quot; היא הכותרת של המצווה כולה, אך זה גם שמה של אחת הפרשיות שהמלך היה קורא במהלך המעמד . הפסוקים שבהם מצווה התורה למנות מלך ו פירוט מצווֹת ה&#039;עשה&#039; וה&#039;לא תעשה&#039; שבהן הו א מצֻווה (דב&#039; יז:יד-כ), מכונים אף הם במשנה זו &quot;פרשת המלך &quot;. אפשר ללמוד מכאן שהקריאה במעמד הקהֵל הנקראת כול ה &quot;פרשת המלך &quot; משמעה שעיקר הקריאה מכוון לפסוקים העוסקים במצווה למנות מלך ובפירוט סמכויותיו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היבט אחר הוא שמדובר במעמד לאומי ולא רק חברתי. המלך עומד בראש, כיוון שתפקידו במעמד הוא מהותי ולא טכני. יש בה מצוות שחובת קיומן היא כעם בארץ ישראל , בייחוד עם כינון מדינה ובה מנהיגות של טונית.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היבט אחר הוא שמדובר במעמד לאומי ולא רק חברתי. המלך עומד בראש, כיוון שתפקידו במעמד הוא מהותי ולא טכני. יש בה מצוות שחובת קיומן היא כעם בארץ ישראל , בייחוד עם כינון מדינה ובה מנהיגות של טונית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המנהיגים והתושבים ינהיגו  את חיי המדינה באורה של תורה, בצדק וביושר , " לְיִרְאָה אֶ ת-ה' אֱ-לֹהֵיכֶם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל </del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּמִים </del>אֲ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שֶׁר אַתֶּם חַיִּים </del>עַל-הָאֲדָמָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אַתֶּם </del>עֹבְרִים אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ </del>" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דב' לא: יג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המנהיגים והתושבים ינהיגו  את חיי המדינה באורה של תורה, בצדק וביושר , " לְיִרְאָה אֶ ת-ה' אֱ-לֹהֵיכֶם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל </ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיָּמִים </ins>אֲ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שֶׁר אַתֶּם חַיִּים </ins>עַל-הָאֲדָמָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר אַתֶּם </ins>עֹבְרִים אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ </ins>" {{מקור|דב' לא: יג}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנוכחות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנוכחות==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-5781:rev-23412:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C&diff=5781&oldid=prev דניאל ונטורה ב־09:33, 8 באוקטובר 2008 2008-10-08T09:33:52Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:33, 8 באוקטובר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] כתב : &quot;מצוות עשה להקהיל כל ישראל אנשים נשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, &#039;&#039;&#039;ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת&#039;&#039;&#039;, שנאמר: מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות גו&#039; הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו&#039;&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ם]] כתב : &quot;מצוות עשה להקהיל כל ישראל אנשים נשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, &#039;&#039;&#039;ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת&#039;&#039;&#039;, שנאמר: מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות גו&#039; הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו&#039;&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאת התורה כיצד</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפקידו של המלך</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם ממשיך </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבאור </del>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"אימתי היו קורין</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במוצאי יום-טוב הראשון של חג הסוכות</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובעזרת-נשים היו קורין כו'</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיצד </del>הוא קורא, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומביאין בימה גדולה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושל עץ הייתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת-נשים, המלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכו'</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הרב יהודה זולדן]] מהמדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן  במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayelech/zold.html פרשת המלך ופרשת הקהל] מציג את השאלה הבאה:</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפרטים המרכיבים </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המעמד נזכרים בבירור בפסוקים </ins>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הזמן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקום</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוכחים והמטרה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חוץ מדבר אחד: </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תקרא את התורה הזאת</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. מי </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה </ins>קורא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">? מי עומד ב ראש המעמד? מסורת חז"ל היא שהמלך</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המרכיב השלטוני שעוסק בענייני החולין (כלכלה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צבא וכד')</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא העומד בראש המעמד וקורא בתורה.</ins>"</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[משנה]] ב[[מסכת סוטה]] מפרטת </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהליך הטקס:" פרשת המלך כיצד:  מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה--שנאמר "מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה-</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחג הסוכות.  בבוא כל ישראל</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליראות . . ." </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברים לא</del>,<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י-יא</del>)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.  וחזן הכנסת נוטל ספר תורה, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכוהן גדול, וכוהן גדול נותנו למלך; והמלך עומד ומקבל, וקורא יושב. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשנים מציעים כמה הסברים למקורה של מסורת זו: משה רבנו הוא שציווה על כך </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהושע בן </ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נון</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויהושע – מעמדו כמלך {{מקור|</ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוס' יום טוב למשנה סוטה ז'</ins>,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח'</ins>)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}:</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אגריפס המלך עמד וקיבל, וקרא עומד; ושיבחוהו חכמים.  וכשהגיע "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא אחיך הוא" (דברים יז,טו), זלגו עיניו דמעות; אמרו לו, אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה, אחינו אתה.  וקורא מתחילת "אלה הדברים" (דברים א,א) ועד "שמע" (דברים ו,ד), ו"שמע", "והיה, אם שמוע תשמעו" (דברים יא,יג), "עשר תעשר" (דברים יד,כב), ו"כי תכלה לעשר" (דברים כו,יב), ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולם.  ברכות שכוהן גדול מברך--הן המלך מברך, אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העוון.{{מקור|(ז'ח')}}  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם מתייחס לכך בסוף דבריו: "אימתי היו קורין, במוצאי יום-טוב הראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובעזרת-נשים היו קורין כו'", "כיצד הוא קורא, תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה, ושל עץ הייתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת-נשים, המלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכו'".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[משנה]] ב[[מסכת סוטה]] מפרטת את תהליך הטקס ומעמדו של המלך היא עובדה:" פרשת המלך כיצד:  מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה--שנאמר "מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה--בחג הסוכות.  בבוא כל ישראל, ליראות . . ." (דברים לא,י-יא).  וחזן הכנסת נוטל ספר תורה, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכוהן גדול, וכוהן גדול נותנו למלך; והמלך עומד ומקבל, וקורא יושב. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אגריפס המלך עמד וקיבל, וקרא עומד; ושיבחוהו חכמים.  וכשהגיע "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא אחיך הוא" (דברים יז,טו), זלגו עיניו דמעות; אמרו לו, אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה, אחינו אתה.  וקורא מתחילת "אלה הדברים" (דברים א,א) ועד "שמע" (דברים ו,ד), ו"שמע", "והיה, אם שמוע תשמעו" (דברים יא,יג), "עשר תעשר" (דברים יד,כב), ו"כי תכלה לעשר" (דברים כו,יב), ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולם.  ברכות שכוהן גדול מברך--הן המלך מברך, אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העוון.{{מקור|(ז'ח')}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב זולדן מציין:"פרשת המלך " היא הכותרת של המצווה כולה, אך זה גם שמה של אחת הפרשיות שהמלך היה קורא במהלך המעמד . הפסוקים שבהם מצווה התורה למנות מלך ו פירוט מצווֹת ה'עשה' וה'לא תעשה' שבהן הו א מצֻווה (דב' יז:יד-כ), מכונים אף הם במשנה זו "פרשת המלך ". אפשר ללמוד מכאן שהקריאה במעמד הקהֵל הנקראת כול ה "פרשת המלך " משמעה שעיקר הקריאה מכוון לפסוקים העוסקים במצווה למנות מלך ובפירוט סמכויותיו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרב מסכם את מאמרו:" מדובר בהתכנסות של כל העם כחברה וכציבור, שמטרתה לימוד תורה בהמון ואיחוד העם סביב התורה ומצוותיה. העובדה שהמלך עומד בראש היא משנית וטכנית. מאחר שמדובר בהתכנסות של כל העם והמלך, והוא העומד בראש העם, מוטל עליו לארגן את המעמד ולשמש שליח ה מביא את דבר  הא-ל {{מקור|(רמב"ם, הל' חגיגה ג , ו}}). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היבט אחר הוא שמדובר במעמד לאומי ולא רק חברתי. המלך עומד בראש, כיוון שתפקידו במעמד הוא מהותי ולא טכני. יש בה מצוות שחובת קיומן היא כעם בארץ ישראל , בייחוד עם כינון מדינה ובה מנהיגות של טונית. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המנהיגים והתושבים ינהיגו  את חיי המדינה באורה של תורה, בצדק וביושר , " לְיִרְאָה אֶ ת-ה' אֱ-לֹהֵיכֶם כָּל -הַיָּמִים אֲ שֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ " {{מקור|(דב' לא: יג)}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנוכחות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנוכחות==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-5622:rev-5781:php=table --> </table> דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C&diff=5622&oldid=prev דניאל ונטורה ב־10:00, 6 באוקטובר 2008 2008-10-06T10:00:02Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:00, 6 באוקטובר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המטרה לקיים את המצווה פעם בשבע שנים, גם היא מוסברת בהמשך הפרשה: &quot;וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-ה&#039; אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ&quot;. דהיינו, על מנת שגם הדורות הבאים יקהלו כמו ב[[מעמד הר סיני]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המטרה לקיים את המצווה פעם בשבע שנים, גם היא מוסברת בהמשך הפרשה: &quot;וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-ה&#039; אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ&quot;. דהיינו, על מנת שגם הדורות הבאים יקהלו כמו ב[[מעמד הר סיני]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] כתב : "מצוות עשה להקהיל כל ישראל אנשים נשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת, שנאמר: מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות גו' הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו'".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] כתב : "מצוות עשה להקהיל כל ישראל אנשים נשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>, שנאמר: מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות גו' הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו'".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קריאת התורה כיצד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קריאת התורה כיצד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם ממשיך את הבאור : &quot;אימתי היו קורין, במוצאי יום-טוב הראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובעזרת-נשים היו קורין כו&#039;&quot;, &quot;כיצד הוא קורא, תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה, ושל עץ הייתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת-נשים, המלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכו&#039;&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם ממשיך את הבאור : &quot;אימתי היו קורין, במוצאי יום-טוב הראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובעזרת-נשים היו קורין כו&#039;&quot;, &quot;כיצד הוא קורא, תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה, ושל עץ הייתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת-נשים, המלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכו&#039;&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[משנה]] ב[[מסכת סוטה]] מפרטת את תהליך הטקס:" פרשת המלך כיצד:  מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה, והוא יושב עליה--שנאמר "מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה--בחג הסוכות.  בבוא כל ישראל, ליראות . . ." (דברים לא,י-יא).  וחזן הכנסת נוטל ספר תורה, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכוהן גדול, וכוהן גדול נותנו למלך; והמלך עומד ומקבל, וקורא יושב. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אגריפס המלך עמד וקיבל, וקרא עומד; ושיבחוהו חכמים.  וכשהגיע "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא אחיך הוא" (דברים יז,טו), זלגו עיניו דמעות; אמרו לו, אל תתיירא אגריפס, אחינו אתה, אחינו אתה.  וקורא מתחילת "אלה הדברים" (דברים א,א) ועד "שמע" (דברים ו,ד), ו"שמע", "והיה, אם שמוע תשמעו" (דברים יא,יג), "עשר תעשר" (דברים יד,כב), ו"כי תכלה לעשר" (דברים כו,יב), ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולם.  ברכות שכוהן גדול מברך--הן המלך מברך, אלא שהוא נותן של רגלים תחת מחילת העוון.{{מקור|(ז'ח')}} </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנוכחות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הנוכחות==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החובה בימינו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החובה בימינו==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוות הקהל אינה נוהגת בימינו. כל זמן שבית המקדש חרב, אין אפשרות לקיימה בעזרה. נהוג לעשות זכר למצווה ולקיים מעמד הקהל ביום ראשון של חול המועד סוכות, במוצאי שנת השמיטה". נהגו להקים במה ליד [[הכותל המערבי]], לכנס את העם וגדולי תורה דרשו לפניהם. ה[[חתם סופר]] קבע :"זאת המצווה ענוד חזק וגדול בדת (לפי [[ספר החינוך]] בזכות הדרישה לציון תהיה רפואה למכותינו".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עלון &quot;ארץ ישראל שלנו&quot; בהוצאת המטה להצלת העם והארץ, מביא בגיליון פרשת השבוע את אקטוליות המצווה בימינו. מתוך שיחות הרבי מליובאוויטש בשנת תשמ&quot;ח הוא מביא את הדברים הבאים:  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עלון &quot;ארץ ישראל שלנו&quot; בהוצאת המטה להצלת העם והארץ, מביא בגיליון פרשת השבוע את אקטוליות המצווה בימינו. מתוך שיחות הרבי מליובאוויטש בשנת תשמ&quot;ח הוא מביא את הדברים הבאים:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-5621:rev-5622:php=table --> </table> דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C&diff=5621&oldid=prev דניאל ונטורה ב־09:51, 6 באוקטובר 2008 2008-10-06T09:51:28Z <p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;מצוות הקהל&#039;&#039;&#039; נאמרה לבני ישראל ב[[פרשת וילך]], על ידי [[משה רבינו]] לפני פטירתו. וכך נאמר: &quot;וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה&#039; אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה&#039; אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.{{מקור|(ל&quot;א, י&#039;-י&quot;ב)}}.<br /> <br /> המטרה לקיים את המצווה פעם בשבע שנים, גם היא מוסברת בהמשך הפרשה: &quot;וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-ה&#039; אֱלֹהֵיכֶם: כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ&quot;. דהיינו, על מנת שגם הדורות הבאים יקהלו כמו ב[[מעמד הר סיני]].<br /> <br /> ה[[רמב&quot;ם]] כתב : &quot;מצוות עשה להקהיל כל ישראל אנשים נשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת, שנאמר: מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות גו&#039; הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו&#039;&quot;.<br /> <br /> ==קריאת התורה כיצד==<br /> <br /> הרמב&quot;ם ממשיך את הבאור : &quot;אימתי היו קורין, במוצאי יום-טוב הראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובעזרת-נשים היו קורין כו&#039;&quot;, &quot;כיצד הוא קורא, תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה, ושל עץ הייתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת-נשים, המלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכו&#039;&quot;.<br /> <br /> ==הנוכחות==<br /> <br /> הרמב&quot;ם מבאיר גם נקודה זו: &quot;גרים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אוזנם לשמוע באימה וביראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני&quot;. ויתרה מזו: &quot;אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה<br /> כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה&quot;.<br /> <br /> ==החובה בימינו==<br /> עלון &quot;ארץ ישראל שלנו&quot; בהוצאת המטה להצלת העם והארץ, מביא בגיליון פרשת השבוע את אקטוליות המצווה בימינו. מתוך שיחות הרבי מליובאוויטש בשנת תשמ&quot;ח הוא מביא את הדברים הבאים: <br /> <br /> &quot;ידוע ש&quot;התורה היא נצחית&quot;, בכל זמן ובכל מקום; ואף שכמה וכמה ממצוות התורה תלויות בזמן ובמקום,<br /> בכוהנים ובלוויים וכו&#039; ובשאר תנאים, ובנידון דידן בזמן שבית המקדש היה קיים ובמקום המקדש )כמו<br /> קורבנות כו&#039;(, הרי תוכן המצוות ברוחניות בנפש האדם קיים בכל זמן ובכל מקום.<br /> <br /> על אחת כמה וכמה וביתר שאת וביתר עוז, בנוגע למצוות &quot;הקהל&quot;, שבה תוכן המצווה &quot;לחזק דת האמת&quot;, וכוונת הלב האימה וכו&#039; שבמעמד הקהל הם מעצם המצווה; וכיוון שתוכן וכוונה זו חיזוק דת האמת והאימה וכו&#039; נצחי הוא, הרי ודאי שאף שקיומה במובנה הפשוט ובשלמות כל התנאים קשור בזמן שבית המקדש קיים, הרי היא נוגעת בפועל, במובנה הרוחני, בכל מקום ובכל זמן.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;על כל אחד ואחת מוטלות הזכות והחובה להתעסק במצוות &quot;הקהל&quot;, במובנה הרוחני, בכל הזמנים, בכל המקומות ועל ידי כל אחד ואחת מישראל, על- די הפצת התורה והיהדות, בהקהלת קהילות בישראל לדרוש בענייני תורה ומצוות, ולהוסיף ב&quot;ליראה את ה&#039;&quot;.&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> ואם בכל הזמנים כן, הרי על אחת כמה וכמה בזמן המיוחד לזה, כמו בשנה זו שהיא &quot;שנת הקהל&quot; )ובימים הסמוכים לחג הסוכות במיוחד(, שאז מקבלים אפשרויותוכוחות בלתי רגילים לעבודה זו.<br /> <br /> יש לנצל כל הזדמנות - ובימי סגולה שבתות וימים טובים במיוחד - כדי לכנס ולהקהיל יהודים: אנשים,<br /> נשים )כמובן, בנפרד( וטף, עד ל&quot;קטני קטנים&quot;, לכנס אותם ב&quot;מקום&quot; קדוש, כלומר באווירה קדושה,<br /> ולנצל את הדבר לשם התחזקות והוספה ב&quot;ליראה את ה&#039;&quot; ובאחדות ישראל, על ידי שכל הנאספים<br /> שומעים ולומדים ביחד עניין מסוים בתורה, נותנים צדקה ביחד, ומתפללים ביחד.<br /> <br /> [[קטגוריה:תרי&quot;ג מצוות]]<br /> כך בימים הסמוכים לחג הסוכות, ולהמשיך בכך לפחות פעם בחודש במשך שנה זו.</div> דניאל ונטורה