מצוות הסבה - היסטוריית גרסאות

147.235.203.194 ב־19:49, 21 במאי 2025

2025-05-21T19:49:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:49, 21 במאי 2025
שורה 51:		שורה 51:

	==הסבה בעת אמירת ההגדה==		==הסבה בעת אמירת ההגדה==
	בעת ההגדה אין להסב, ויש לאומרה בדרך כבוד <ref>משנ"ב תעג,עא</ref>. יש האומרים שאת חלק ההלל יש לומר באימה ויראה <ref>של"ה מסכת פסחים, נר מצווה, ועיין במשנ"ב לעיל שהבין אותו באופן אחר</ref>. מאידך, יש האומרים שמצוות ההסבה היא למשך כל הסדר, וכוונת דברי הגמרא שצריך להסב בד' כוסות כוללת גם את דברי המגיד שביניהם <ref>מאירי פסחים קח</ref>. הוכחה לדבריו ניתן למצוא אף במעשה המובא בהגדה בו ר' ישמעאל ור' אלעזר בן עזריה היו מסובין כל הלילה ועסקו ביציאת מצרים, ומשמע שהסבו אף בזמן המגיד <ref>מאידך ניתן לדחות שהכוונה כאן איננה למסובין במובן ההלכתי, אלא שהסבו לאכול יחד כדברי הגמרא בברכות יא,א "מעשה בר' ישמעאל ור"א בן עזריה שהיו מסובין, והיה ר' ישמעאל מוטה וראב"ע זקוף</ref>.		בעת ההגדה אין להסב, ויש לאומרה בדרך כבוד <ref>משנ"ב תעג, עא</ref>. יש האומרים שאת חלק ההלל יש לומר באימה ויראה <ref>של"ה מסכת פסחים, נר מצווה, ועיין במשנ"ב לעיל שהבין אותו באופן אחר</ref>. מאידך, יש האומרים שמצוות ההסבה היא למשך כל הסדר, וכוונת דברי הגמרא שצריך להסב בד' כוסות כוללת גם את דברי המגיד שביניהם <ref>מאירי פסחים קח</ref>. הוכחה לדבריו ניתן למצוא אף במעשה המובא בהגדה בו ר' ישמעאל ור' אלעזר בן עזריה היו מסובין כל הלילה ועסקו ביציאת מצרים, ומשמע שהסבו אף בזמן המגיד <ref>מאידך ניתן לדחות שהכוונה כאן איננה למסובין במובן ההלכתי, אלא שהסבו לאכול יחד כדברי הגמרא בברכות יא,א "מעשה בר' ישמעאל ור"א בן עזריה שהיו מסובין, והיה ר' ישמעאל מוטה וראב"ע זקוף</ref>.
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* [[מיקרופדיה תלמודית:הסבה]] - ערך על מצוות ההסבה מתוך פרויקט מיקרופדיה תלמודית בוויקישיבה.		* [[מיקרופדיה תלמודית:הסבה]] - ערך על מצוות ההסבה מתוך פרויקט מיקרופדיה תלמודית בוויקישיבה.

147.235.203.194 ב־19:47, 21 במאי 2025

2025-05-21T19:47:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:47, 21 במאי 2025
שורה 51:		שורה 51:

	==הסבה בעת אמירת ההגדה==		==הסבה בעת אמירת ההגדה==
	בעת ההגדה אין להסב, ויש לאומרה בדרך כבוד <ref>משנ"ב תעג,א</ref>. יש האומרים שאת חלק ההלל יש לומר באימה ויראה <ref>של"ה מסכת פסחים, נר מצווה, ועיין במשנ"ב לעיל שהבין אותו באופן אחר</ref>. מאידך, יש האומרים שמצוות ההסבה היא למשך כל הסדר, וכוונת דברי הגמרא שצריך להסב בד' כוסות כוללת גם את דברי המגיד שביניהם <ref>מאירי פסחים קח</ref>. הוכחה לדבריו ניתן למצוא אף במעשה המובא בהגדה בו ר' ישמעאל ור' אלעזר בן עזריה היו מסובין כל הלילה ועסקו ביציאת מצרים, ומשמע שהסבו אף בזמן המגיד <ref>מאידך ניתן לדחות שהכוונה כאן איננה למסובין במובן ההלכתי, אלא שהסבו לאכול יחד כדברי הגמרא בברכות יא,א "מעשה בר' ישמעאל ור"א בן עזריה שהיו מסובין, והיה ר' ישמעאל מוטה וראב"ע זקוף</ref>.		בעת ההגדה אין להסב, ויש לאומרה בדרך כבוד <ref>משנ"ב תעג,עא</ref>. יש האומרים שאת חלק ההלל יש לומר באימה ויראה <ref>של"ה מסכת פסחים, נר מצווה, ועיין במשנ"ב לעיל שהבין אותו באופן אחר</ref>. מאידך, יש האומרים שמצוות ההסבה היא למשך כל הסדר, וכוונת דברי הגמרא שצריך להסב בד' כוסות כוללת גם את דברי המגיד שביניהם <ref>מאירי פסחים קח</ref>. הוכחה לדבריו ניתן למצוא אף במעשה המובא בהגדה בו ר' ישמעאל ור' אלעזר בן עזריה היו מסובין כל הלילה ועסקו ביציאת מצרים, ומשמע שהסבו אף בזמן המגיד <ref>מאידך ניתן לדחות שהכוונה כאן איננה למסובין במובן ההלכתי, אלא שהסבו לאכול יחד כדברי הגמרא בברכות יא,א "מעשה בר' ישמעאל ור"א בן עזריה שהיו מסובין, והיה ר' ישמעאל מוטה וראב"ע זקוף</ref>.
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* [[מיקרופדיה תלמודית:הסבה]] - ערך על מצוות ההסבה מתוך פרויקט מיקרופדיה תלמודית בוויקישיבה.		* [[מיקרופדיה תלמודית:הסבה]] - ערך על מצוות ההסבה מתוך פרויקט מיקרופדיה תלמודית בוויקישיבה.

Wikiboss: ביטול גרסה 159240 של 84.110.115.151 (שיחה)

2023-03-28T07:17:03Z

ביטול גרסה 159240 של 84.110.115.151 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:17, 28 במרץ 2023
שורה 1:		שורה 1:
	[[מצוות הסבה]] היא תקנת חכמים שחייב כל אדם להסב בליל הסדר בעת אכילת המצה ושתיית ד' כוסות, כדרך בני חורין, על מנת שייראה את עצמו כאילו עתה יצא מעבדות לחירות. למרות שהחיוב להסב הוא בעת אכילת המצה ושתיית ד' כוסות, המסב בשאר הסעודה- הרי זה משובח. ~~שוע הפדופיל~~		[[מצוות הסבה]] היא תקנת חכמים שחייב כל אדם להסב בליל הסדר בעת אכילת המצה ושתיית ד' כוסות, כדרך בני חורין, על מנת שייראה את עצמו כאילו עתה יצא מעבדות לחירות. למרות שהחיוב להסב הוא בעת אכילת המצה ושתיית ד' כוסות, המסב בשאר הסעודה- הרי זה משובח.

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	===דאורייתא או דרבנן===		===דאורייתא או דרבנן===

84.110.115.151: שוע

2023-03-27T11:02:04Z

שוע

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:02, 27 במרץ 2023
שורה 1:		שורה 1:
	[[מצוות הסבה]] היא תקנת חכמים שחייב כל אדם להסב בליל הסדר בעת אכילת המצה ושתיית ד' כוסות, כדרך בני חורין, על מנת שייראה את עצמו כאילו עתה יצא מעבדות לחירות. למרות שהחיוב להסב הוא בעת אכילת המצה ושתיית ד' כוסות, המסב בשאר הסעודה- הרי זה משובח.		[[מצוות הסבה]] היא תקנת חכמים שחייב כל אדם להסב בליל הסדר בעת אכילת המצה ושתיית ד' כוסות, כדרך בני חורין, על מנת שייראה את עצמו כאילו עתה יצא מעבדות לחירות. למרות שהחיוב להסב הוא בעת אכילת המצה ושתיית ד' כוסות, המסב בשאר הסעודה- הרי זה משובח. שוע הפדופיל

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	===דאורייתא או דרבנן===		===דאורייתא או דרבנן===

Wikiboss: /* הסבה בזמן הזה */

2023-03-16T19:23:46Z

הסבה בזמן הזה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:23, 16 במרץ 2023
שורה 10:		שורה 10:

	==הסבה בזמן הזה==		==הסבה בזמן הזה==
	בימינו, שכבר אין נוהגים לסעוד בהסבה כדרך שנהגו בזמן חז"ל, פסק ה[[ראבי"ה]] שאין מצוות הסבה: " ובזמן הזה שאין רגילות בני חורין להסב - ישב כדרכו" <ref>ח"ב סימן תקכ"ה</ref>. מאידך, שאר הפוסקים לא קיבלו את דבריו ופסקו המצווה קיימת גם בימינו <ref>ייתכן שהשורש לדבריהם הוא בכך שמצוות ההסבה איננה רק לשבת באופן נוח, אלא גם לנקוט במעשה של חירות כחלק מהטקס הכללי בליל הסדר</ref>. יש שנתנו טעם לדבר, שכיוון שמצווה לעשות שינויים בליל זה, כדי שיראו הבנים וישאלו, אין לך שינוי טוב מהסיבה שאין אנו רגילים בה <ref>ערוך השלחן או"ח תעב ג.</ref> .		בימינו, שכבר אין נוהגים לסעוד בהסבה כדרך שנהגו בזמן חז"ל, פסק ה[[ראבי"ה]] שאין מצוות הסבה: " ובזמן הזה שאין רגילות בני חורין להסב - ישב כדרכו" <ref>ח"ב סימן תקכ"ה</ref>. מאידך, שאר הפוסקים לא קיבלו את דבריו ופסקו המצווה קיימת גם בימינו <ref>ייתכן שהשורש לדבריהם הוא בכך שמצוות ההסבה איננה רק לשבת באופן נוח, אלא גם לנקוט במעשה של חירות כחלק מהטקס הכללי בליל הסדר</ref>. יש שנתנו טעם לדבר, שכיוון שמצווה לעשות שינויים בליל זה, כדי שיראו הבנים וישאלו, אין לך שינוי טוב מהסיבה שאין אנו רגילים בה <ref>ערוך השלחן או"ח תעב ג.</ref>. אמנם, על אף שדברי הראבי"ה לא נתקבלו להלכה, יש הנסמכים על שיטתו על מנת להקל בחיוב הסבת נשים בימינו, יחד עם הטעם שאין דרך הנשים להסב.

	==דיני ההסבה==		==דיני ההסבה==

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2023-03-16T19:20:50Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:20, 16 במרץ 2023
שורה 59:		שורה 59:
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/4589 משמעות מצוות ההסבה] הרב דוד דב לבנון		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/4589 משמעות מצוות ההסבה] הרב דוד דב לבנון
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:ליל הסדר]]
	[[קטגוריה:פסח]]		[[קטגוריה:פסח]]

Wikiboss: /* הסבה לשמאל */

2022-04-12T06:02:18Z

הסבה לשמאל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:02, 12 באפריל 2022
שורה 14:		שורה 14:
	==דיני ההסבה==		==דיני ההסבה==
	===הסבה לשמאל===		===הסבה לשמאל===
	מצוות ההסבה היא לצד שמאל, והגמרא קובעת כי {{ציטוטון\| "הסיבת ימין לא שמה הסיבה"}} ויש בכך 2 טעמים:		מצוות ההסבה היא לצד שמאל, והגמרא קובעת כי {{ציטוטון\|הסיבת ימין לא שמה הסיבה}} ויש בכך 2 טעמים:
	* מפני שכך נוח יותר לאכול, שהיד השמאלית והגב שעונים על הכסא, והיד הימנית שבה רגילים להשתמש נשארת פנויה לנטילת המצה והכוס, וממילא זו דרך חירות.		* מפני שכך נוח יותר לאכול, שהיד השמאלית והגב שעונים על הכסא, והיד הימנית שבה רגילים להשתמש נשארת פנויה לנטילת המצה והכוס, וממילא זו דרך חירות.
	* יש להטות לצד שמאל, משום הסכנה שמא כאשר יטה על צד ימינו יקדים קנה לוושט, ויחנק.		* יש להטות לצד שמאל, משום הסכנה שמא כאשר יטה על צד ימינו יקדים קנה לוושט, ויחנק.
	להלכה נפסק שאף איטר יסב לצד שמאל וישתמש בליל הסדר ביד ימין, משום הסכנה שבטעם השני. בדיעבד, ימני שטעה והסב על צד ימין לא יצא ידי הסבה, אך שמאלי שהסב על צד ימין יצא <ref>שו"ע תעב ג, מ"ב י-יא</ref>. גידם, או מי שיש לו מום ביד ימין, ספק האם עליו להסב על צד ימין- ויהיה חשש שמא יקדים קנה לוושט, או שיסב בשמאלו ואז יצטרך עזרה באכילתו ולא תהיה בכך דרך חירות. הביאור הלכה (תעב, ג ד"ה ואין) פסק שאפשר שבמקום כזה כלל לא חייבו חכמים הסבה, ויש לעיין בדבר.		להלכה נפסק שאף איטר יסב לצד שמאל וישתמש בליל הסדר ביד ימין, משום הסכנה שבטעם השני. בדיעבד, ימני שטעה והסב על צד ימין לא יצא ידי הסבה, אך שמאלי שהסב על צד ימין יצא <ref>שו"ע תעב ג, מ"ב י-יא</ref>. גידם, או מי שיש לו מום ביד ימין, ספק האם עליו להסב על צד ימין- ויהיה חשש שמא יקדים קנה לוושט, או שיסב בשמאלו ואז יצטרך עזרה באכילתו ולא תהיה בכך דרך חירות. הביאור הלכה (תעב, ג ד"ה ואין) פסק שאפשר שבמקום כזה כלל לא חייבו חכמים הסבה, ויש לעיין בדבר.

	===פרקדן===		===פרקדן===
	הגמרא קובעת כי {{ציטוטון\| פרקדן לא שמיה הסבה}} ונחלקו הראשונים בפירוש ההלכה. יש שפירשו שהאיסור הוא לשכב ופניו כלפי מטה <ref>ר' חננאל והערוך ערך פרקד</ref> משום שפירשו שאפרקדן הוא "אפוי קיד"- קד על פניו <ref>תוס' נידה יד. ד"ה אפרדן</ref>. מאידך ויש שפסקו שהאיסור הוא לשכב כשפניו כלפי מעלה (רש"י ותוס' על הסוגיא) ופירשו ששורש המילה הוא אפורייא קדל- ששוכב על מיטתו (פוירא) עם הקדל (עורף). להלכה חוששים לשני הפירושים ולכן אין להסב לא על גבו ולא על פניו.		הגמרא קובעת כי {{ציטוטון\| פרקדן לא שמיה הסבה}} ונחלקו הראשונים בפירוש ההלכה. יש שפירשו שהאיסור הוא לשכב ופניו כלפי מטה <ref>ר' חננאל והערוך ערך פרקד</ref> משום שפירשו שאפרקדן הוא "אפוי קיד"- קד על פניו <ref>תוס' נידה יד. ד"ה אפרדן</ref>. מאידך ויש שפסקו שהאיסור הוא לשכב כשפניו כלפי מעלה (רש"י ותוס' על הסוגיא) ופירשו ששורש המילה הוא אפורייא קדל- ששוכב על מיטתו (פוירא) עם הקדל (עורף). להלכה חוששים לשני הפירושים ולכן אין להסב לא על גבו ולא על פניו.

8.23.82.74: /* דאורייתא או דרבנן */תיקון מראה מקום

2022-03-11T14:39:16Z

דאורייתא או דרבנן: תיקון מראה מקום

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:39, 11 במרץ 2022
שורה 2:		שורה 2:
	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	===דאורייתא או דרבנן===		===דאורייתא או דרבנן===
	ב[[משנה]] ב[[מסכת פסחים\| פסחים]] <ref>י,א</ref> מובא ש"אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב". על אף שה[[רמב"ם]] למד שמקור החיוב הוא מדברי הפסוק "ואותנו הוציא מִשם", הפוסקים נקטו שהחיוב הוא מדרבנן. לשיטתם, דברי ה[[רמב"ם]] מוסבים על מקור שורש המצווה מדאורייתא, שהוא להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים אך אין הכוונה שההסבה עצמה מוגדרת כחיוב מהתורה.		ב[[משנה]] ב[[מסכת פסחים\| פסחים]] <ref>צט,ב</ref> מובא ש"אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב". על אף שה[[רמב"ם]] למד שמקור החיוב הוא מדברי הפסוק "ואותנו הוציא מִשם", הפוסקים נקטו שהחיוב הוא מדרבנן. לשיטתם, דברי ה[[רמב"ם]] מוסבים על מקור שורש המצווה מדאורייתא, שהוא להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים אך אין הכוונה שההסבה עצמה מוגדרת כחיוב מהתורה.

	===טעם המצווה===		===טעם המצווה===

Wikiboss: /* שכח להסב */

2021-03-02T07:41:37Z

שכח להסב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:41, 2 במרץ 2021
שורה 40:		שורה 40:
	* בית הלוי <ref>שו"ת ח"ג א,ט</ref> תירץ שכאן אין מדובר במקרה רגיל של ספק דרבנן להקל, משום שבכל צד יש גם קולא וגם חומרא. במידה ומקילים שלא להסב בשתי הכוסות הראשונות, הרי שמחמירים ומחייבים הסבה בשתיים האחרונות, וכן להיפך. במקרה כזה, לא ניתן להקל בשום צד ולכן הגמרא פסקה להחמיר.		* בית הלוי <ref>שו"ת ח"ג א,ט</ref> תירץ שכאן אין מדובר במקרה רגיל של ספק דרבנן להקל, משום שבכל צד יש גם קולא וגם חומרא. במידה ומקילים שלא להסב בשתי הכוסות הראשונות, הרי שמחמירים ומחייבים הסבה בשתיים האחרונות, וכן להיפך. במקרה כזה, לא ניתן להקל בשום צד ולכן הגמרא פסקה להחמיר.

	===שכח להסב===		==שכח להסב==
	הראשונים נחלקו בדינו של השוכח להסב בשתיית ד' כוסות. הרא"ש {{#makor-new:פסחים י כ\|פוסקים-רא"ש-פסחים\|י\|כ}} פסק שעליו לחזור ולשתות שוב בהסבה, בעוד הרמב"ם {{#makor-new:הלכות חמץ ומצה ז ו\|רמב"ם-חמץ-ומצה\|ז\|ו}} פוסק שלא צריך לחזור ולהסב <ref> וניתן לתלות במחלוקתם בשאלה האם לאחר שהגמרא פסקה שיש להסב בכל הכוסות- נחשב הדבר כחיוב להסב, או רק כהידור לפי השיטות שהובאו לעיל </ref>.		הראשונים נחלקו בדינו של השוכח להסב בשתיית ד' כוסות. הרא"ש {{#makor-new:פסחים י כ\|פוסקים-רא"ש-פסחים\|י\|כ}} פסק שעליו לחזור ולשתות שוב בהסבה, בעוד הרמב"ם {{#makor-new:הלכות חמץ ומצה ז ו\|רמב"ם-חמץ-ומצה\|ז\|ו}} פוסק שלא צריך לחזור ולהסב <ref> וניתן לתלות במחלוקתם בשאלה האם לאחר שהגמרא פסקה שיש להסב בכל הכוסות- נחשב הדבר כחיוב להסב, או רק כהידור לפי השיטות שהובאו לעיל </ref>.

	[[הרב מבריסק\| הגרי"ז]], הסביר שמחלוקת הראשונים תלויה בשאלה האם מצוות ההסבה מוגדרת כמצווה בפני עצמה, או כחלק ממצוות האכילה. לשיטתו, הרמב"ם למד שמדובר במצווה נפרדת שניתן לקיימה במהלך כל קריאת ההגדה והסעודה, אלא שתיקנו אותה חכמים לזמן ד' כוסות. לפי הבנה זו, מי שכבר קיים את מצוות ד' כוסות ולא הסב, אינו יכול לשוב ולשתות בהסבה משום שכבר יצא ידי חובת המצווה, ושוב אינו יכול לקיים את מצוות ההסבה בזמנה. אמנם מדברי הרמ"א (תעב,ז) שפסק גם את דברי הרמב"ם שמצווה להסב במהלך כל הסדר, וגם כשיטת הרא"ש שהשוכח להסב צריך לחזור ולשתות בהסבה, נראה שלא הבין כדברי הגרי"ז <ref>וראה בהגדה של פסח, מנחת אשר שיישב את שיטת הגרי"ז </ref>.		[[הרב מבריסק\| הגרי"ז]], הסביר שמחלוקת הראשונים תלויה בשאלה האם מצוות ההסבה מוגדרת כמצווה בפני עצמה, או כחלק ממצוות האכילה. לשיטתו, הרמב"ם למד שמדובר במצווה נפרדת שניתן לקיימה במהלך כל קריאת ההגדה והסעודה, אלא שתיקנו אותה חכמים לזמן ד' כוסות. לפי הבנה זו, מי שכבר קיים את מצוות ד' כוסות ולא הסב, אינו יכול לשוב ולשתות בהסבה משום שכבר יצא ידי חובת המצווה, ושוב אינו יכול לקיים את מצוות ההסבה בזמנה. אמנם מדברי הרמ"א (תעב,ז) שפסק גם את דברי הרמב"ם שמצווה להסב במהלך כל הסדר, וגם כשיטת הרא"ש שהשוכח להסב צריך לחזור ולשתות בהסבה, נראה שלא הבין כדברי הגרי"ז <ref>וראה בהגדה של פסח, מנחת אשר שיישב את שיטת הגרי"ז </ref>.

	להלכה, השולחן ערוך פסק כדעת ה[[רא"ש]] כי "כל מי שצריך הסיבה, אם אכל או שתה בלא הסיבה לא יצא, וצריך לחזור לאכול ולשתות בהסיבה". מנגד ה[[רמ"א]] כתב שניתן להקל בדיעבד כדעת הראבי"ה הסובר כי אין בימינו מצוות הסבה, ועוד שאם ישתה עוד כוסות ייראה כמוסיף על הכוסות ולכן פסק שאם שתה את הכוס השנייה שלפני הסעודה בלא הסבה, יחזור וישתה אותה בהסבה, שבכוס השנייה אין הוא נראה כמוסיף על הכוסות, אבל אם טעה ושתה בלא הסבה את הכוס הראשונה או השלישית או הרביעית, לא יחזור וישתה כוס נוספת, כדי שלא יראה כמוסיף על הכוסות .{{#makor-new:אורח חיים תעב ז\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תעב\|ז}}.		להלכה, השולחן ערוך פסק כדעת ה[[רא"ש]] כי "כל מי שצריך הסיבה, אם אכל או שתה בלא הסיבה לא יצא, וצריך לחזור לאכול ולשתות בהסיבה". מנגד ה[[רמ"א]] כתב שניתן להקל בדיעבד כדעת הראבי"ה הסובר כי אין בימינו מצוות הסבה, ועוד שאם ישתה עוד כוסות ייראה כמוסיף על הכוסות ולכן פסק שאם שתה את הכוס השנייה שלפני הסעודה בלא הסבה, יחזור וישתה אותה בהסבה, שבכוס השנייה אין הוא נראה כמוסיף על הכוסות, אבל אם טעה ושתה בלא הסבה את הכוס הראשונה או השלישית או הרביעית, לא יחזור וישתה כוס נוספת, כדי שלא יראה כמוסיף על הכוסות {{#makor-new:אורח חיים תעב ז\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תעב\|ז}}.

			מי ששכח להסב באכילת המצה- עליו לחזור ולאכול שוב בהסבה ללא ברכה לפניה. אמנם, ב[[אפיקומן]] יש מחלוקת האם יש חובה להסב ולכן אם שכח ואכל ללא הסבה אינו חייב לאוכלו שוב, אך אם עדיין לא סיים סעודתו ונטל [[מים אחרונים]] ראוי שיאכל שוב כזית אפיקומן בהסבה {{#makor-new:משנה ברורה תעז ד\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תעז\|ד}} {{הערה\|ישנה סתירה בדברי המשנה ברורה בפסיקתו בין דברים אלו ובין דבריו בסימן תעב ס"ק כב. יישוב הסתירה הוא לפי דברי [[הרב אליעזר מלמד]] בפסיקתו באתר ישיבה וכן בספרו פניני הלכה}}.

	==הסבה בעת אמירת ההגדה==		==הסבה בעת אמירת ההגדה==

Wikiboss: /* שכח להסב */

2021-03-02T07:35:55Z

שכח להסב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:35, 2 במרץ 2021
שורה 44:		שורה 44:

	[[הרב מבריסק\| הגרי"ז]], הסביר שמחלוקת הראשונים תלויה בשאלה האם מצוות ההסבה מוגדרת כמצווה בפני עצמה, או כחלק ממצוות האכילה. לשיטתו, הרמב"ם למד שמדובר במצווה נפרדת שניתן לקיימה במהלך כל קריאת ההגדה והסעודה, אלא שתיקנו אותה חכמים לזמן ד' כוסות. לפי הבנה זו, מי שכבר קיים את מצוות ד' כוסות ולא הסב, אינו יכול לשוב ולשתות בהסבה משום שכבר יצא ידי חובת המצווה, ושוב אינו יכול לקיים את מצוות ההסבה בזמנה. אמנם מדברי הרמ"א (תעב,ז) שפסק גם את דברי הרמב"ם שמצווה להסב במהלך כל הסדר, וגם כשיטת הרא"ש שהשוכח להסב צריך לחזור ולשתות בהסבה, נראה שלא הבין כדברי הגרי"ז <ref>וראה בהגדה של פסח, מנחת אשר שיישב את שיטת הגרי"ז </ref>.		[[הרב מבריסק\| הגרי"ז]], הסביר שמחלוקת הראשונים תלויה בשאלה האם מצוות ההסבה מוגדרת כמצווה בפני עצמה, או כחלק ממצוות האכילה. לשיטתו, הרמב"ם למד שמדובר במצווה נפרדת שניתן לקיימה במהלך כל קריאת ההגדה והסעודה, אלא שתיקנו אותה חכמים לזמן ד' כוסות. לפי הבנה זו, מי שכבר קיים את מצוות ד' כוסות ולא הסב, אינו יכול לשוב ולשתות בהסבה משום שכבר יצא ידי חובת המצווה, ושוב אינו יכול לקיים את מצוות ההסבה בזמנה. אמנם מדברי הרמ"א (תעב,ז) שפסק גם את דברי הרמב"ם שמצווה להסב במהלך כל הסדר, וגם כשיטת הרא"ש שהשוכח להסב צריך לחזור ולשתות בהסבה, נראה שלא הבין כדברי הגרי"ז <ref>וראה בהגדה של פסח, מנחת אשר שיישב את שיטת הגרי"ז </ref>.

			להלכה, השולחן ערוך פסק כדעת ה[[רא"ש]] כי "כל מי שצריך הסיבה, אם אכל או שתה בלא הסיבה לא יצא, וצריך לחזור לאכול ולשתות בהסיבה". מנגד ה[[רמ"א]] כתב שניתן להקל בדיעבד כדעת הראבי"ה הסובר כי אין בימינו מצוות הסבה, ועוד שאם ישתה עוד כוסות ייראה כמוסיף על הכוסות ולכן פסק שאם שתה את הכוס השנייה שלפני הסעודה בלא הסבה, יחזור וישתה אותה בהסבה, שבכוס השנייה אין הוא נראה כמוסיף על הכוסות, אבל אם טעה ושתה בלא הסבה את הכוס הראשונה או השלישית או הרביעית, לא יחזור וישתה כוס נוספת, כדי שלא יראה כמוסיף על הכוסות .{{#makor-new:אורח חיים תעב ז\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תעב\|ז}}.

	==הסבה בעת אמירת ההגדה==		==הסבה בעת אמירת ההגדה==