https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94 2026-04-23T11:45:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94&diff=159544&oldid=prev 2023-04-07T05:24:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:24, 7 באפריל 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מצה שרויה]] (ב[[יידיש]]: '''געברוקט''') היא [[מצה]] שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות ה[[החסידות|חסידים]] נהגו שלא לאכול ב[[פסח]] מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ &lt;ref&gt;({{מקור|שו"ע הרב, תשובות, סימן ו}}; {{מקור|שערי תשובה אורח חיים תס}}; הובא ב{{מקור|משנה ברורה תנח ד}})&lt;/ref&gt;. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חדשות </del>אלו מוגדרים רק כחומרא מאחר שבגמרא כבר נקבע שקמח לא מחמיץ שוב לאחר האפיה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מצה שרויה]] (ב[[יידיש]]: '''געברוקט''') היא [[מצה]] שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות ה[[החסידות|חסידים]] נהגו שלא לאכול ב[[פסח]] מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ &lt;ref&gt;({{מקור|שו"ע הרב, תשובות, סימן ו}}; {{מקור|שערי תשובה אורח חיים תס}}; הובא ב{{מקור|משנה ברורה תנח ד}})&lt;/ref&gt;. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חששות </ins>אלו מוגדרים רק כחומרא מאחר שבגמרא כבר נקבע שקמח לא מחמיץ שוב לאחר האפיה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קניידלעך.jpg|ממוזער|קניידלעך- מאכל פסח מסורתי ממצה שרויה. המקפידים שלא לאכול מצה שרויה נוהגים שלא לאוכלו במהלך החג]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קניידלעך.jpg|ממוזער|קניידלעך- מאכל פסח מסורתי ממצה שרויה. המקפידים שלא לאכול מצה שרויה נוהגים שלא לאוכלו במהלך החג]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי&#039; תס&quot;א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק|פוסקים]] אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב[[משנה ברורה]]: &quot;ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו&quot; {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי&#039; תס&quot;א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק|פוסקים]] אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב[[משנה ברורה]]: &quot;ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו&quot; {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159543:rev-159544:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94&diff=159543&oldid=prev 2023-04-07T05:23:45Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:23, 7 באפריל 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מצה שרויה]] (ב[[יידיש]]: '''געברוקט''') היא [[מצה]] שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות ה[[החסידות|חסידים]] נהגו שלא לאכול ב[[פסח]] מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ &lt;ref&gt;({{מקור|שו"ע הרב, תשובות, סימן ו}}; {{מקור|שערי תשובה אורח חיים תס}}; הובא ב{{מקור|משנה ברורה תנח ד}})&lt;/ref&gt; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על אף שהקמח </del>לאחר האפיה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא מחמיץ שנית</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מצה שרויה]] (ב[[יידיש]]: '''געברוקט''') היא [[מצה]] שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות ה[[החסידות|חסידים]] נהגו שלא לאכול ב[[פסח]] מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ &lt;ref&gt;({{מקור|שו"ע הרב, תשובות, סימן ו}}; {{מקור|שערי תשובה אורח חיים תס}}; הובא ב{{מקור|משנה ברורה תנח ד}})&lt;/ref&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. חדשות אלו מוגדרים רק כחומרא מאחר שבגמרא כבר נקבע שקמח לא מחמיץ שוב </ins>לאחר האפיה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קניידלעך.jpg|ממוזער|קניידלעך- מאכל פסח מסורתי ממצה שרויה. המקפידים שלא לאכול מצה שרויה נוהגים שלא לאוכלו במהלך החג]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קניידלעך.jpg|ממוזער|קניידלעך- מאכל פסח מסורתי ממצה שרויה. המקפידים שלא לאכול מצה שרויה נוהגים שלא לאוכלו במהלך החג]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי&#039; תס&quot;א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק|פוסקים]] אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב[[משנה ברורה]]: &quot;ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו&quot; {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי&#039; תס&quot;א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק|פוסקים]] אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב[[משנה ברורה]]: &quot;ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו&quot; {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156237:rev-159543:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94&diff=156237&oldid=prev 2022-01-26T21:05:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:05, 26 בינואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מצה שרויה]] (ב[[יידיש]]: &#039;&#039;&#039;געברוקט&#039;&#039;&#039;) היא [[מצה]] שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות ה[[החסידות|חסידים]] נהגו שלא לאכול ב[[פסח]] מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ &lt;ref&gt;({{מקור|שו&quot;ע הרב, תשובות, סימן ו}}; {{מקור|שערי תשובה אורח חיים תס}}; הובא ב{{מקור|משנה ברורה תנח ד}})&lt;/ref&gt; על אף שהקמח לאחר האפיה לא מחמיץ שנית.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מצה שרויה]] (ב[[יידיש]]: &#039;&#039;&#039;געברוקט&#039;&#039;&#039;) היא [[מצה]] שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות ה[[החסידות|חסידים]] נהגו שלא לאכול ב[[פסח]] מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ &lt;ref&gt;({{מקור|שו&quot;ע הרב, תשובות, סימן ו}}; {{מקור|שערי תשובה אורח חיים תס}}; הובא ב{{מקור|משנה ברורה תנח ד}})&lt;/ref&gt; על אף שהקמח לאחר האפיה לא מחמיץ שנית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:קניידלעך.jpg|ממוזער|קניידלעך- מאכל פסח מסורתי ממצה שרויה. המקפידים שלא לאכול מצה שרויה נוהגים שלא לאוכלו במהלך החג]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי&#039; תס&quot;א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק|פוסקים]] אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב[[משנה ברורה]]: &quot;ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו&quot; {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי&#039; תס&quot;א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק|פוסקים]] אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב[[משנה ברורה]]: &quot;ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו&quot; {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150170:rev-156237:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94&diff=150170&oldid=prev 2021-03-16T21:44:28Z

<p><span class="autocomment">מקור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:44, 16 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי&#039; תס&quot;א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק|פוסקים]] אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב[[משנה ברורה]]: &quot;ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו&quot; {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי&#039; תס&quot;א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק|פוסקים]] אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב[[משנה ברורה]]: &quot;ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו&quot; {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מנהג איסור אכילת שרויה לא נמצא בדברי הגמרא, ואף להיפך. בגמרא {{#makor-new:פסחים לט ב|בבלי-פסחים|לט|ב}} מובא כי {{ציטוטון|אלו דברים שאין באין לידי חימוץ, '''האפוי''' והמבושל}} ומבואר כי לאחר שהמצה כבר נאפתה אין היא יכולה שוב לבוא לידי חימוץ. גם בשולחן ערוך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא חשש לדין שרויה ואף פסק כי "יוצא אדם במצה שרויה" </del>{{#makor-new:אורח חיים תסא ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תסא|ד}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מנהג איסור אכילת שרויה לא נמצא בדברי הגמרא, ואף להיפך. בגמרא {{#makor-new:פסחים לט ב|בבלי-פסחים|לט|ב}} מובא כי {{ציטוטון|אלו דברים שאין באין לידי חימוץ, '''האפוי''' והמבושל}} ומבואר כי לאחר שהמצה כבר נאפתה אין היא יכולה שוב לבוא לידי חימוץ. גם בשולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תסא ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תסא|ד}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא חשש לדין שרויה ואף פסק כי "יוצא אדם (חובת מצת מצווה) במצה שרויה"</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חשש השריית קמח שלא נאפה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חשש השריית קמח שלא נאפה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור, לאחר שמצה כבר נאפתה אין חשש חימוץ ולכן לאחר האפייה ניתן לטחון את המצה ולעשות ממנה קמח מצה המותר בשימוש בפסח. אמנם, [[רבי חיים בנבנישתי|בעל כנסת הגדולה]] {{הערה|ב&quot;י סי&#039; תסא}} גזר שלא להשתמש בקמח מצה משום שהיה מקרה בו התבלבלו בין קמח מצה לבין קמח רגיל והשתמשו בו בפסח. הד לחשש זה נמצא גם בדברי ה[[ראב&quot;ן]] {{הערה|על פסחים ע&quot;ג,ב}} שכתב שטוב להחמיר ולא להשתמש בקמח מצה על מנת שלא יתבלבלו בינו לבין קמח רגיל{{הערה|יש שהביאו מקור נוסף לאיסור זה מדברי הגמרא. בגמרא פסחים מ,ב נאמר כי רב פפא התיר לבשל קמח ממצה שנטחנה אך מובא שם בגמרא גם דעה כי היתר זה הוא רק במקום בו אין עבדים שאנו חוששים שיזלזלו בעקבות כך בהלכות פסח. הטור הקשה מדוע הפוסקים שהתירו לאפות בקמח מצה לא הזכירו עניין זה, וייתכן שהוא סובר להלכה גם חשש זה וממילא בימינו שיש מקום לחשוש שיגיעו לידי איסור יש להחמיר בשימוש בקמח מצה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור, לאחר שמצה כבר נאפתה אין חשש חימוץ ולכן לאחר האפייה ניתן לטחון את המצה ולעשות ממנה קמח מצה המותר בשימוש בפסח. אמנם, [[רבי חיים בנבנישתי|בעל כנסת הגדולה]] {{הערה|ב&quot;י סי&#039; תסא}} גזר שלא להשתמש בקמח מצה משום שהיה מקרה בו התבלבלו בין קמח מצה לבין קמח רגיל והשתמשו בו בפסח. הד לחשש זה נמצא גם בדברי ה[[ראב&quot;ן]] {{הערה|על פסחים ע&quot;ג,ב}} שכתב שטוב להחמיר ולא להשתמש בקמח מצה על מנת שלא יתבלבלו בינו לבין קמח רגיל{{הערה|יש שהביאו מקור נוסף לאיסור זה מדברי הגמרא. בגמרא פסחים מ,ב נאמר כי רב פפא התיר לבשל קמח ממצה שנטחנה אך מובא שם בגמרא גם דעה כי היתר זה הוא רק במקום בו אין עבדים שאנו חוששים שיזלזלו בעקבות כך בהלכות פסח. הטור הקשה מדוע הפוסקים שהתירו לאפות בקמח מצה לא הזכירו עניין זה, וייתכן שהוא סובר להלכה גם חשש זה וממילא בימינו שיש מקום לחשוש שיגיעו לידי איסור יש להחמיר בשימוש בקמח מצה}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150061:rev-150170:php=table --> </table>

46.19.85.174 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94&diff=150061&oldid=prev 2021-03-10T11:35:43Z

<p><span class="autocomment">מקור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:35, 10 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי&#039; תס&quot;א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק|פוסקים]] אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב[[משנה ברורה]]: &quot;ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו&quot; {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי&#039; תס&quot;א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק|פוסקים]] אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב[[משנה ברורה]]: &quot;ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו&quot; {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מנהג איסור אכילת שרויה לא נמצא בדברי הגמרא, ואף להיפך. בגמרא {{#makor-new:פסחים לט ב|בבלי-פסחים|לט|ב}} מובא כי {{ציטוטון|אלו דברים שאין באין לידי חימוץ, '''האפוי''' והמבושל}} ומבואר כי לאחר שהמצה כבר נאפתה אין היא יכולה שוב לבוא לידי חימוץ. גם בשולחן ערוך לא חשש לדין שרויה ואף פסק כי "יוצא אדם במצה שרויה" {{#makor-new:אורח חיים תסא ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ץסא</del>|ד}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מנהג איסור אכילת שרויה לא נמצא בדברי הגמרא, ואף להיפך. בגמרא {{#makor-new:פסחים לט ב|בבלי-פסחים|לט|ב}} מובא כי {{ציטוטון|אלו דברים שאין באין לידי חימוץ, '''האפוי''' והמבושל}} ומבואר כי לאחר שהמצה כבר נאפתה אין היא יכולה שוב לבוא לידי חימוץ. גם בשולחן ערוך לא חשש לדין שרויה ואף פסק כי "יוצא אדם במצה שרויה" {{#makor-new:אורח חיים תסא ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תסא</ins>|ד}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חשש השריית קמח שלא נאפה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חשש השריית קמח שלא נאפה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור, לאחר שמצה כבר נאפתה אין חשש חימוץ ולכן לאחר האפייה ניתן לטחון את המצה ולעשות ממנה קמח מצה המותר בשימוש בפסח. אמנם, [[רבי חיים בנבנישתי|בעל כנסת הגדולה]] {{הערה|ב&quot;י סי&#039; תסא}} גזר שלא להשתמש בקמח מצה משום שהיה מקרה בו התבלבלו בין קמח מצה לבין קמח רגיל והשתמשו בו בפסח. הד לחשש זה נמצא גם בדברי ה[[ראב&quot;ן]] {{הערה|על פסחים ע&quot;ג,ב}} שכתב שטוב להחמיר ולא להשתמש בקמח מצה על מנת שלא יתבלבלו בינו לבין קמח רגיל{{הערה|יש שהביאו מקור נוסף לאיסור זה מדברי הגמרא. בגמרא פסחים מ,ב נאמר כי רב פפא התיר לבשל קמח ממצה שנטחנה אך מובא שם בגמרא גם דעה כי היתר זה הוא רק במקום בו אין עבדים שאנו חוששים שיזלזלו בעקבות כך בהלכות פסח. הטור הקשה מדוע הפוסקים שהתירו לאפות בקמח מצה לא הזכירו עניין זה, וייתכן שהוא סובר להלכה גם חשש זה וממילא בימינו שיש מקום לחשוש שיגיעו לידי איסור יש להחמיר בשימוש בקמח מצה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור, לאחר שמצה כבר נאפתה אין חשש חימוץ ולכן לאחר האפייה ניתן לטחון את המצה ולעשות ממנה קמח מצה המותר בשימוש בפסח. אמנם, [[רבי חיים בנבנישתי|בעל כנסת הגדולה]] {{הערה|ב&quot;י סי&#039; תסא}} גזר שלא להשתמש בקמח מצה משום שהיה מקרה בו התבלבלו בין קמח מצה לבין קמח רגיל והשתמשו בו בפסח. הד לחשש זה נמצא גם בדברי ה[[ראב&quot;ן]] {{הערה|על פסחים ע&quot;ג,ב}} שכתב שטוב להחמיר ולא להשתמש בקמח מצה על מנת שלא יתבלבלו בינו לבין קמח רגיל{{הערה|יש שהביאו מקור נוסף לאיסור זה מדברי הגמרא. בגמרא פסחים מ,ב נאמר כי רב פפא התיר לבשל קמח ממצה שנטחנה אך מובא שם בגמרא גם דעה כי היתר זה הוא רק במקום בו אין עבדים שאנו חוששים שיזלזלו בעקבות כך בהלכות פסח. הטור הקשה מדוע הפוסקים שהתירו לאפות בקמח מצה לא הזכירו עניין זה, וייתכן שהוא סובר להלכה גם חשש זה וממילא בימינו שיש מקום לחשוש שיגיעו לידי איסור יש להחמיר בשימוש בקמח מצה}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150060:rev-150061:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94&diff=150060&oldid=prev 2021-03-10T11:33:16Z

<p><span class="autocomment">=חשש השריית קמח שלא נאפה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:33, 10 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מנהג איסור אכילת שרויה לא נמצא בדברי הגמרא, ואף להיפך. בגמרא {{#makor-new:פסחים לט ב|בבלי-פסחים|לט|ב}} מובא כי {{ציטוטון|אלו דברים שאין באין לידי חימוץ, &#039;&#039;&#039;האפוי&#039;&#039;&#039; והמבושל}} ומבואר כי לאחר שהמצה כבר נאפתה אין היא יכולה שוב לבוא לידי חימוץ. גם בשולחן ערוך לא חשש לדין שרויה ואף פסק כי &quot;יוצא אדם במצה שרויה&quot; {{#makor-new:אורח חיים תסא ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|ץסא|ד}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מנהג איסור אכילת שרויה לא נמצא בדברי הגמרא, ואף להיפך. בגמרא {{#makor-new:פסחים לט ב|בבלי-פסחים|לט|ב}} מובא כי {{ציטוטון|אלו דברים שאין באין לידי חימוץ, &#039;&#039;&#039;האפוי&#039;&#039;&#039; והמבושל}} ומבואר כי לאחר שהמצה כבר נאפתה אין היא יכולה שוב לבוא לידי חימוץ. גם בשולחן ערוך לא חשש לדין שרויה ואף פסק כי &quot;יוצא אדם במצה שרויה&quot; {{#makor-new:אורח חיים תסא ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|ץסא|ד}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חשש השריית קמח שלא נאפה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חשש השריית קמח שלא נאפה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור, לאחר שמצה כבר נאפתה אין חשש חימוץ ולכן לאחר האפייה ניתן לטחון את המצה ולעשות ממנה קמח מצה המותר בשימוש בפסח. אמנם, [[רבי חיים בנבנישתי|בעל כנסת הגדולה]] {{הערה|ב&quot;י סי&#039; תסא}} גזר שלא להשתמש בקמח מצה משום שהיה מקרה בו התבלבלו בין קמח מצה לבין קמח רגיל והשתמשו בו בפסח. הד לחשש זה נמצא גם בדברי ה[[ראב&quot;ן]] {{הערה|על פסחים ע&quot;ג,ב}} שכתב שטוב להחמיר ולא להשתמש בקמח מצה על מנת שלא יתבלבלו בינו לבין קמח רגיל{{הערה|יש שהביאו מקור נוסף לאיסור זה מדברי הגמרא. בגמרא פסחים מ,ב נאמר כי רב פפא התיר לבשל קמח ממצה שנטחנה אך מובא שם בגמרא גם דעה כי היתר זה הוא רק במקום בו אין עבדים שאנו חוששים שיזלזלו בעקבות כך בהלכות פסח. הטור הקשה מדוע הפוסקים שהתירו לאפות בקמח מצה לא הזכירו עניין זה, וייתכן שהוא סובר להלכה גם חשש זה וממילא בימינו שיש מקום לחשוש שיגיעו לידי איסור יש להחמיר בשימוש בקמח מצה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאמור, לאחר שמצה כבר נאפתה אין חשש חימוץ ולכן לאחר האפייה ניתן לטחון את המצה ולעשות ממנה קמח מצה המותר בשימוש בפסח. אמנם, [[רבי חיים בנבנישתי|בעל כנסת הגדולה]] {{הערה|ב&quot;י סי&#039; תסא}} גזר שלא להשתמש בקמח מצה משום שהיה מקרה בו התבלבלו בין קמח מצה לבין קמח רגיל והשתמשו בו בפסח. הד לחשש זה נמצא גם בדברי ה[[ראב&quot;ן]] {{הערה|על פסחים ע&quot;ג,ב}} שכתב שטוב להחמיר ולא להשתמש בקמח מצה על מנת שלא יתבלבלו בינו לבין קמח רגיל{{הערה|יש שהביאו מקור נוסף לאיסור זה מדברי הגמרא. בגמרא פסחים מ,ב נאמר כי רב פפא התיר לבשל קמח ממצה שנטחנה אך מובא שם בגמרא גם דעה כי היתר זה הוא רק במקום בו אין עבדים שאנו חוששים שיזלזלו בעקבות כך בהלכות פסח. הטור הקשה מדוע הפוסקים שהתירו לאפות בקמח מצה לא הזכירו עניין זה, וייתכן שהוא סובר להלכה גם חשש זה וממילא בימינו שיש מקום לחשוש שיגיעו לידי איסור יש להחמיר בשימוש בקמח מצה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חשש שהקמח לא נאפה היטב===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חשש שהקמח לא נאפה היטב===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טעם אחר למנהג איסור שרויה הוא החשש שמא הקמח הנמצא בתוך המצה לא נאפה היטב, ועלול להחמיץ כאשר יבוא במגע עם מים {{#makor-new:מגן אברהם תסג ד|פרשנות-שו&quot;ע-מ&quot;א-או&quot;ח|תסג|ד}}. ב[[שולחן ערוך הרב]] כתב לאסור לפי טעם זה שיש לחוש שמא לא נאפה כל הקמח ולכן המחמיר בדין זה תבוא עליו ברכה {{הערה|שו&quot;ע הרב, תשובות, סימן ו}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טעם אחר למנהג איסור שרויה הוא החשש שמא הקמח הנמצא בתוך המצה לא נאפה היטב, ועלול להחמיץ כאשר יבוא במגע עם מים {{#makor-new:מגן אברהם תסג ד|פרשנות-שו&quot;ע-מ&quot;א-או&quot;ח|תסג|ד}}. ב[[שולחן ערוך הרב]] כתב לאסור לפי טעם זה שיש לחוש שמא לא נאפה כל הקמח ולכן המחמיר בדין זה תבוא עליו ברכה {{הערה|שו&quot;ע הרב, תשובות, סימן ו}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[משנה ברורה]] {{#makor-new:משנה ברורה  תנח ד|פרשנות-שו&quot;ע-מ&quot;ב-או&quot;ח|תנח|ד}} הביא חומרה זו וכתב כי &quot;אין שורין ואין מבשלים מצות בפסח מחשש שמא נשאר מעט קמח בתוך המצות בפנים שלא נילוש&quot; אך כתב שמצד הדין אין צורך לחשוש לכך ובמיוחד בימינו שאנו אופים היטב את המצות {{הערה|וכן כתב גם בכף החיים תסא,לא}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[משנה ברורה]] {{#makor-new:משנה ברורה  תנח ד|פרשנות-שו&quot;ע-מ&quot;ב-או&quot;ח|תנח|ד}} הביא חומרה זו וכתב כי &quot;אין שורין ואין מבשלים מצות בפסח מחשש שמא נשאר מעט קמח בתוך המצות בפנים שלא נילוש&quot; אך כתב שמצד הדין אין צורך לחשוש לכך ובמיוחד בימינו שאנו אופים היטב את המצות {{הערה|וכן כתב גם בכף החיים תסא,לא}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150059:rev-150060:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94&diff=150059&oldid=prev 2021-03-10T11:32:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:32, 10 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מצה שרויה]] (ב[[יידיש]]: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>געברוקט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>) היא [[מצה]] שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות ה[[החסידות|חסידים]] נהגו שלא לאכול ב[[פסח]] מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ &lt;ref&gt;({{מקור|שו"ע הרב, תשובות, סימן ו}}; {{מקור|שערי תשובה אורח חיים תס}}; הובא ב{{מקור|משנה ברורה תנח ד}})&lt;/ref&gt; על אף שהקמח לאחר האפיה לא מחמיץ שנית.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מצה שרויה]] (ב[[יידיש]]: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>געברוקט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>) היא [[מצה]] שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות ה[[החסידות|חסידים]] נהגו שלא לאכול ב[[פסח]] מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ &lt;ref&gt;({{מקור|שו"ע הרב, תשובות, סימן ו}}; {{מקור|שערי תשובה אורח חיים תס}}; הובא ב{{מקור|משנה ברורה תנח ד}})&lt;/ref&gt; על אף שהקמח לאחר האפיה לא מחמיץ שנית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי&#039; תס&quot;א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק|פוסקים]] אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב[[משנה ברורה]]: &quot;ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו&quot; {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי&#039; תס&quot;א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק|פוסקים]] אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב[[משנה ברורה]]: &quot;ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו&quot; {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150058:rev-150059:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94&diff=150058&oldid=prev 2021-03-10T11:32:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:32, 10 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>מצה שרויה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>(ב[[יידיש]]: "געברוקט") היא [[מצה]] שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות ה[[החסידות|חסידים]] נהגו שלא לאכול ב[[פסח]] מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ &lt;ref&gt;({{מקור|שו"ע הרב, תשובות, סימן ו}}; {{מקור|שערי תשובה אורח חיים תס}}; הובא ב{{מקור|משנה ברורה תנח ד}})&lt;/ref&gt; על אף שהקמח לאחר האפיה לא מחמיץ שנית. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי' תס"א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק]]ים אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]]: "ומ"מ מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו" {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.  </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מצה שרויה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(ב[[יידיש]]: "געברוקט") היא [[מצה]] שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות ה[[החסידות|חסידים]] נהגו שלא לאכול ב[[פסח]] מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ &lt;ref&gt;({{מקור|שו"ע הרב, תשובות, סימן ו}}; {{מקור|שערי תשובה אורח חיים תס}}; הובא ב{{מקור|משנה ברורה תנח ד}})&lt;/ref&gt; על אף שהקמח לאחר האפיה לא מחמיץ שנית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבו הפוסקים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שגם מי שאבותיו נהגו להחמיר </del>שלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאכול "שרויה" יכולים להקל ולאכול (אם לא נהגו בזה שלוש פעמים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאז יש לזה דין </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נדר</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וצריך </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התרת נדרים</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">), כיוון שהמנהג הזה הוא בגדר </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חסידים ואנשי מעשה</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנוהגים בו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קבלת הרבים</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאז יש חיוב על הבנים להמשיך במנהג אביהם</del>, ולכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנם הרבה ממשפחות חסידיות </del>שלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחמירים בזה ואוכלים </del>מצה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שרויה </del>בפסח {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרוש </del>מקור}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי' תס"א|כן}}</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה </ins>שלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדעת רוב מוחלט של ה</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פוסק|פוסקים</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב ב</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה ברורה</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומכל מקום מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקור==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור מנהג איסור אכילת שרויה לא נמצא בדברי הגמרא, ואף להיפך. בגמרא {{#makor-new:פסחים לט ב|בבלי-פסחים|לט|ב}} מובא כי {{ציטוטון|אלו דברים שאין באין לידי חימוץ</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''האפוי''' והמבושל}} ומבואר כי לאחר שהמצה כבר נאפתה אין היא יכולה שוב לבוא לידי חימוץ. גם בשולחן ערוך לא חשש לדין שרויה ואף פסק כי </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוצא אדם במצה שרויה</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:אורח חיים תסא ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|ץסא|ד}}. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===חשש השריית קמח שלא נאפה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאמור</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר שמצה כבר נאפתה אין חשש חימוץ </ins>ולכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר האפייה ניתן לטחון את המצה ולעשות ממנה קמח מצה המותר בשימוש בפסח. אמנם, [[רבי חיים בנבנישתי|בעל כנסת הגדולה]] {{הערה|ב"י סי' תסא}} גזר </ins>שלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשתמש בקמח </ins>מצה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום שהיה מקרה בו התבלבלו בין קמח מצה לבין קמח רגיל והשתמשו בו </ins>בפסח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. הד לחשש זה נמצא גם בדברי ה[[ראב"ן]] {{הערה|על פסחים ע"ג,ב}} שכתב שטוב להחמיר ולא להשתמש בקמח מצה על מנת שלא יתבלבלו בינו לבין קמח רגיל</ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה|יש שהביאו </ins>מקור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוסף לאיסור זה מדברי הגמרא. בגמרא פסחים מ,ב נאמר כי רב פפא התיר לבשל קמח ממצה שנטחנה אך מובא שם בגמרא גם דעה כי היתר זה הוא רק במקום בו אין עבדים שאנו חוששים שיזלזלו בעקבות כך בהלכות פסח. הטור הקשה מדוע הפוסקים שהתירו לאפות בקמח מצה לא הזכירו עניין זה, וייתכן שהוא סובר להלכה גם חשש זה וממילא בימינו שיש מקום לחשוש שיגיעו לידי איסור יש להחמיר בשימוש בקמח מצה</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנה מחלוקת האם "שרויה" אסורה </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאלו הנוהגים איסור בה</del>) כאשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משרים את </del>המצה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במי פירות</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאינם מחמיצים &lt;ref&gt;(אוסרים: </del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|שו"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת קנין תורה ב פז</del>}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתירים: </del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|שו"ע הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם</del>}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">; פתחי תשובה שם)&lt;/ref&gt; כאשר משרים לצורך חולה או קטן &lt;ref&gt;( אוסרים: </del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קנין תורה שם}}),&lt;/ref&gt; </del>או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר משרים בפחות משמונה עשרה דקות &lt;ref&gt;(מתירים: {{מקור</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שערי תשובה שם</del>}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אוסרים: </del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פניני הלכה פסח ח ג הערה 2 לדעת שו"ת קנין תורה</del>}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.&lt;/ref&gt;</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנגד, פוסקים רבים כגון ה[[שערי תשובה]] ה[[פרי חדש]] </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שערי תשובה תס,י</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבו שאין לחוש לכך ואין לגזור גזירות מדעתנו ובמיוחד בימינו </ins>כאשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כולם יודעים כי בפסח משתמשים בקמח שונה משאר השנה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===חשש שהקמח לא נאפה היטב===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעם אחר למנהג איסור שרויה הוא החשש שמא הקמח הנמצא בתוך </ins>המצה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא נאפה היטב</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועלול להחמיץ כאשר יבוא במגע עם מים </ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#makor-new:מגן אברהם תסג ד</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשנות-</ins>שו"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע-מ"א-או"ח|תסג|ד</ins>}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ב[[שולחן ערוך הרב]] כתב לאסור לפי טעם זה שיש לחוש שמא לא נאפה כל הקמח ולכן המחמיר בדין זה תבוא עליו ברכה </ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|שו"ע הרב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, תשובות, סימן ו</ins>}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בהלכה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[משנה ברורה]] </ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#makor-new:משנה ברורה  תנח ד</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשנות-שו"ע-מ"ב-</ins>או<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ח|תנח</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</ins>}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הביא חומרה זו וכתב כי "אין שורין ואין מבשלים מצות בפסח מחשש שמא נשאר מעט קמח בתוך המצות בפנים שלא נילוש" אך כתב שמצד הדין אין צורך לחשוש לכך ובמיוחד בימינו שאנו אופים היטב את המצות </ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן כתב גם בכף החיים תסא,לא</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחו"ל נהוג לאכול מצה שרויה ביום השמיני של פסח (</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יום טוב שני של גלויות</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי להראות שמצה </del>שרויה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינה איסור גמור</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב עובדיה יוסף</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|יחווה דעת א</ins>,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כא}} כתב שניתן להקל בחומרא זו לכתחילה ואף הוסיף שמי שנהג בחומרה זו מכיוון שחשב שזאת ההלכה- רשאי להקל בה ואינו צריך התרה לקולא זו כיוון שטעה. אמנם, מי שידע שמדובר במנהג חסידות והחמיר על עצמו ולאחר מכן רצה לחזור ולהקל- טוב שיעשה התרה בפני שלושה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מיץ ויין==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכיוון שמיץ ויין אינם מחמיצים, גם מקרב הנוהגים להחמיר בשרויה, רבים מקילים במצה השרויה במיץ או ביין וכן כתב בשולחן ערוך הרב. מנגד, יש שהחמירו ואסרו גם במיץ ויין {{מקור|שו"ת קנין תורה ב פז}}. אותן הדעות חולקות גם האם מותר להאכיל חולה או קטן מצה </ins>שרויה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצה שרויה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינה אוסרת כלים &lt;ref&gt;</del>{{מקור|שערים המצוינים בהלכה קיג ז}}, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש נוהגים להחמיר. </del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פניני הלכה </del>שם}}.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש הפוסקים שהאוכל את המצה השרויה בפחות מכדי זמן חימוץ (כ15 דקות) אין לו לחוש לאיסור משום שאף אם יש קמח בלוע שלא נאפה- הרי שהוא לא הספיק להחמיץ (שערי תשובה תס). מנגד, יש המחמירים גם בכך מכיוון שייתכן והקמח יחמיץ גם בזמן קצר זה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==שרויה ביום טוב אחרון בחוץ לארץ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם מקרב הנוהגים להחמיר שלא לאכול </ins>מצה שרויה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, רבים נוהגים לאכול מצה שרויה ביום טוב האחרון של פסח ביום השני בחוץ לארץ. טעם הדבר הוא בשביל להראות שאין הדבר אסור מצד הדין אלא רק מטעם חומרא, ולכן בשביל להראות שאין מדובר באיסור גמור אוכלים אותו ביום טוב אחרון של פסח ב[[יום טוב שני של גלויות]] {{הערה|פסקי תשובות תנח, ז}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם מקרב מי שנוהג לאכול שרויה רק ביום טוב אחרון של חג בחוץ לארץ, רבים נוהגים שלא לאכול את השרויה בכלי הפסח או שלא לשוב ולהשתמש בכלים אלו בפסח הבא </ins>{{מקור|שערים המצוינים בהלכה קיג ז}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. יש אף מי שנוהג שיהיו לו כלים מיוחדים רק לשרויה, ומנהג יש מי שאין מקפיד בזה כלל מכיוון שמדובר רק בחומרא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן משום שהאוכל הבלוע בכלים במשך שנה כבר איננו אוסר </ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>| <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסקי תשובות </ins>שם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/30999 דין מצה שרויה] מאת [[הרב אליעזר מלמד]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/30999 דין מצה שרויה] מאת [[הרב אליעזר מלמד]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פסח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פסח]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150044:rev-150058:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94&diff=150044&oldid=prev 2021-03-08T20:20:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:20, 8 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצה שרויה אינה אוסרת כלים &lt;ref&gt;{{מקור|שערים המצוינים בהלכה קיג ז}}, ויש נוהגים להחמיר. {{מקור|פניני הלכה שם}}.&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצה שרויה אינה אוסרת כלים &lt;ref&gt;{{מקור|שערים המצוינים בהלכה קיג ז}}, ויש נוהגים להחמיר. {{מקור|פניני הלכה שם}}.&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/30999 דין מצה שרויה] מאת [[הרב אליעזר מלמד]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פסח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פסח]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-105057:rev-150044:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%94&diff=105057&oldid=prev 2017-04-12T19:13:49Z

<p>שגיאות כתיב</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:13, 12 באפריל 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצה שרויה''' (ב[[יידיש]]: "געברוקט") היא [[מצה]] שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ששרה </del>במים. בקרב מרבית קהילות ה[[החסידות|חסידים]] נהגו שלא לאכול ב[[פסח]] מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ &lt;ref&gt;({{מקור|שו"ע הרב, תשובות, סימן ו}}; {{מקור|שערי תשובה אורח חיים תס}}; הובא ב{{מקור|משנה ברורה תנח ד}})&lt;/ref&gt; על אף שהקמח לאחר האפיה לא מחמיץ שנית. לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי' תס"א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק]]ים אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]]: "ומ"מ מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו" {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מצה שרויה''' (ב[[יידיש]]: "געברוקט") היא [[מצה]] שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנשרה </ins>במים. בקרב מרבית קהילות ה[[החסידות|חסידים]] נהגו שלא לאכול ב[[פסח]] מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ &lt;ref&gt;({{מקור|שו"ע הרב, תשובות, סימן ו}}; {{מקור|שערי תשובה אורח חיים תס}}; הובא ב{{מקור|משנה ברורה תנח ד}})&lt;/ref&gt; על אף שהקמח לאחר האפיה לא מחמיץ שנית. לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח &lt;ref&gt;ב[[רבי חיים בנבנשתי|כנסת הגדולה]] {{מקור|סי' תס"א|כן}}, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמח חיטה ומאז גזרו בעירה שלא להשתמש בקמח מצה בפסח&lt;/ref&gt;. אמנם, לדעת רוב מוחלט של ה[[פוסק]]ים אין צורך להחמיר משום חשש רחוק זה, ובמיוחד בימינו שהתנורים חזקים והמצות עשויות כרקיקים. למרות זאת, כתב [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]]: "ומ"מ מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו" {{מקור|משנה ברורה תנח ד|כן}}.   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו הפוסקים, שגם מי שאבותיו נהגו להחמיר שלא לאכול &quot;שרויה&quot; יכולים להקל ולאכול (אם לא נהגו בזה שלוש פעמים, שאז יש לזה דין [[נדר]] וצריך [[התרת נדרים]]), כיוון שהמנהג הזה הוא בגדר &quot;חסידים ואנשי מעשה&quot; שנוהגים בו, ולא &quot;קבלת הרבים&quot; שאז יש חיוב על הבנים להמשיך במנהג אביהם, ולכן ישנם הרבה ממשפחות חסידיות שלא מחמירים בזה ואוכלים מצה שרויה בפסח {{דרוש מקור}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו הפוסקים, שגם מי שאבותיו נהגו להחמיר שלא לאכול &quot;שרויה&quot; יכולים להקל ולאכול (אם לא נהגו בזה שלוש פעמים, שאז יש לזה דין [[נדר]] וצריך [[התרת נדרים]]), כיוון שהמנהג הזה הוא בגדר &quot;חסידים ואנשי מעשה&quot; שנוהגים בו, ולא &quot;קבלת הרבים&quot; שאז יש חיוב על הבנים להמשיך במנהג אביהם, ולכן ישנם הרבה ממשפחות חסידיות שלא מחמירים בזה ואוכלים מצה שרויה בפסח {{דרוש מקור}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת האם "שרויה" אסורה (לאלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנונהגים </del>איסור בה) כאשר משרים את המצה במי פירות, שאינם מחמיצים &lt;ref&gt;(אוסרים: {{מקור|שו"ת קנין תורה ב פז}} מתירים: {{מקור|שו"ע הרב שם}}; פתחי תשובה שם)&lt;/ref&gt; כאשר משרים לצורך חולה או קטן &lt;ref&gt;( אוסרים: {{מקור|קנין תורה שם}}),&lt;/ref&gt; או כאשר משרים בפחות משמונה עשרה דקות &lt;ref&gt;(מתירים: {{מקור|שערי תשובה שם}} אוסרים: {{מקור|פניני הלכה פסח ח ג הערה 2 לדעת שו"ת קנין תורה}}.&lt;/ref&gt;.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת האם "שרויה" אסורה (לאלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוהגים </ins>איסור בה) כאשר משרים את המצה במי פירות, שאינם מחמיצים &lt;ref&gt;(אוסרים: {{מקור|שו"ת קנין תורה ב פז}} מתירים: {{מקור|שו"ע הרב שם}}; פתחי תשובה שם)&lt;/ref&gt; כאשר משרים לצורך חולה או קטן &lt;ref&gt;( אוסרים: {{מקור|קנין תורה שם}}),&lt;/ref&gt; או כאשר משרים בפחות משמונה עשרה דקות &lt;ref&gt;(מתירים: {{מקור|שערי תשובה שם}} אוסרים: {{מקור|פניני הלכה פסח ח ג הערה 2 לדעת שו"ת קנין תורה}}.&lt;/ref&gt;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחו&quot;ל נהוג לאכול מצה שרויה ביום השמיני של פסח ([[יום טוב שני של גלויות]]), כדי להראות שמצה שרויה אינה איסור גמור.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחו&quot;ל נהוג לאכול מצה שרויה ביום השמיני של פסח ([[יום טוב שני של גלויות]]), כדי להראות שמצה שרויה אינה איסור גמור.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצה שרויה אינה אוסרת כלים &lt;ref&gt;{{מקור|שערים המצוינים בהלכה קיג ז}}, ויש נוהגים להחמיר {{מקור|פניני הלכה שם}}.&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצה שרויה אינה אוסרת כלים &lt;ref&gt;{{מקור|שערים המצוינים בהלכה קיג ז}}, ויש נוהגים להחמיר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>{{מקור|פניני הלכה שם}}.&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פסח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פסח]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-57504:rev-105057:php=table --> </table>

213.151.50.51