https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%92%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%94 2026-04-18T04:56:54Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%92%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=149026&oldid=prev 2021-01-19T15:40:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:40, 19 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה.הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|דברים טז, ג|כן}}: "לחם עוני" ובחלה נאמר {{מקור|במדבר טו, יט|כן}}: "והיה באכלכם מלחם הארץ", מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|שם|כן}}: "עריסותיכם", אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו&lt;ref&gt; ואמנם, יש מקשים על הפוסקים שאוסרים מצה גזולה מטעם "לכם", מדוע אינו קונה את המצה בשינוי מעשה על ידי הלעיסה (ראה הגהות רע"א סימן תע"ה, מקו"ח סימן תנ"ד סק"א, ישועות יעקב שם סק"א).&lt;/ref&gt;.להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה "המוציא" ו"על אכילת מצה", לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך "המוציא" ו"על אכילת מצה", אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|"דבר תורה מעות קונות"|כן}}, מה שאין כן "משיכה" שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|כף החיים|כן}}.רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: "כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה", כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה. הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|דברים טז, ג|כן}}: "לחם עוני" ובחלה נאמר {{מקור|במדבר טו, יט|כן}}: "והיה באכלכם מלחם הארץ", מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|שם|כן}}: "עריסותיכם", אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה. ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו&lt;ref&gt; ואמנם, יש מקשים על הפוסקים שאוסרים מצה גזולה מטעם "לכם", מדוע אינו קונה את המצה בשינוי מעשה על ידי הלעיסה (ראה הגהות רע"א סימן תע"ה, מקו"ח סימן תנ"ד סק"א, ישועות יעקב שם סק"א).&lt;/ref&gt;. להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה "המוציא" ו"על אכילת מצה", לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך "המוציא" ו"על אכילת מצה", אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|"דבר תורה מעות קונות"|כן}}, מה שאין כן "משיכה" שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|כף החיים|כן}}. רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: "כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה", כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-76723:rev-149026:php=table --> </table>

79.180.172.89 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%92%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=76723&oldid=prev 2012-09-05T10:50:15Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:50, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין </del>אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה.הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|דברים טז, ג|כן}}: "לחם עוני" ובחלה נאמר {{מקור|במדבר טו, יט|כן}}: "והיה באכלכם מלחם הארץ", מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|שם|כן}}: "עריסותיכם", אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו&lt;ref&gt; ואמנם, יש מקשים על הפוסקים שאוסרים מצה גזולה מטעם "לכם", מדוע אינו קונה את המצה בשינוי מעשה על ידי הלעיסה (ראה הגהות רע"א סימן תע"ה, מקו"ח סימן תנ"ד סק"א, ישועות יעקב שם סק"א).&lt;/ref&gt;.להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה "המוציא" ו"על אכילת מצה", לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך "המוציא" ו"על אכילת מצה", אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|"דבר תורה מעות קונות"|כן}}, מה שאין כן "משיכה" שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|כף החיים|כן}}.רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: "כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה", כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין </ins>אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה.הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|דברים טז, ג|כן}}: "לחם עוני" ובחלה נאמר {{מקור|במדבר טו, יט|כן}}: "והיה באכלכם מלחם הארץ", מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|שם|כן}}: "עריסותיכם", אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו&lt;ref&gt; ואמנם, יש מקשים על הפוסקים שאוסרים מצה גזולה מטעם "לכם", מדוע אינו קונה את המצה בשינוי מעשה על ידי הלעיסה (ראה הגהות רע"א סימן תע"ה, מקו"ח סימן תנ"ד סק"א, ישועות יעקב שם סק"א).&lt;/ref&gt;.להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה "המוציא" ו"על אכילת מצה", לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך "המוציא" ו"על אכילת מצה", אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|"דבר תורה מעות קונות"|כן}}, מה שאין כן "משיכה" שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|כף החיים|כן}}.רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: "כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה", כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74948:rev-76723:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%92%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=74948&oldid=prev 2012-09-05T09:24:10Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:24, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין </del>אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה.הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברים טז, ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "לחם עוני" ובחלה נאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>במדבר טו, יט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "והיה באכלכם מלחם הארץ", מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "עריסותיכם", אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו&lt;ref&gt; ואמנם, יש מקשים על הפוסקים שאוסרים מצה גזולה מטעם "לכם", מדוע אינו קונה את המצה בשינוי מעשה על ידי הלעיסה (ראה הגהות רע"א סימן תע"ה, מקו"ח סימן תנ"ד סק"א, ישועות יעקב שם סק"א).&lt;/ref&gt;.להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה "המוציא" ו"על אכילת מצה", לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך "המוציא" ו"על אכילת מצה", אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"דבר תורה מעות קונות"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, מה שאין כן "משיכה" שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כף החיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: "כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה", כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין </ins>אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה.הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|דברים טז, ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "לחם עוני" ובחלה נאמר {{מקור|במדבר טו, יט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "והיה באכלכם מלחם הארץ", מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "עריסותיכם", אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו&lt;ref&gt; ואמנם, יש מקשים על הפוסקים שאוסרים מצה גזולה מטעם "לכם", מדוע אינו קונה את המצה בשינוי מעשה על ידי הלעיסה (ראה הגהות רע"א סימן תע"ה, מקו"ח סימן תנ"ד סק"א, ישועות יעקב שם סק"א).&lt;/ref&gt;.להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה "המוציא" ו"על אכילת מצה", לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך "המוציא" ו"על אכילת מצה", אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|"דבר תורה מעות קונות"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, מה שאין כן "משיכה" שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|כף החיים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: "כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה", כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-27394:rev-74948:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%92%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=27394&oldid=prev 2009-03-12T14:02:51Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 12 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה.הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|דברים טז, ג}}: "לחם עוני" ובחלה נאמר {{מקור|במדבר טו, יט}}: "והיה באכלכם מלחם הארץ", מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|שם}}: "עריסותיכם", אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו&lt;ref&gt; ואמנם, יש מקשים על הפוסקים שאוסרים מצה גזולה מטעם "לכם", מדוע אינו קונה את המצה בשינוי מעשה על ידי הלעיסה (ראה הגהות רע"א סימן תע"ה, מקו"ח סימן תנ"ד סק"א, ישועות יעקב שם סק"א).&lt;/ref&gt;.להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה "המוציא" ו"על אכילת מצה", לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך "המוציא" ו"על אכילת מצה", אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|"דבר תורה מעות קונות"}}, מה שאין כן "משיכה" שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|כף החיים}}.רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: "כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה", כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה.הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>דברים טז, ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: "לחם עוני" ובחלה נאמר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>במדבר טו, יט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: "והיה באכלכם מלחם הארץ", מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: "עריסותיכם", אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו&lt;ref&gt; ואמנם, יש מקשים על הפוסקים שאוסרים מצה גזולה מטעם "לכם", מדוע אינו קונה את המצה בשינוי מעשה על ידי הלעיסה (ראה הגהות רע"א סימן תע"ה, מקו"ח סימן תנ"ד סק"א, ישועות יעקב שם סק"א).&lt;/ref&gt;.להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה "המוציא" ו"על אכילת מצה", לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך "המוציא" ו"על אכילת מצה", אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>"דבר תורה מעות קונות"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, מה שאין כן "משיכה" שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>כף החיים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: "כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה", כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-24339:rev-27394:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%92%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=24339&oldid=prev 2009-02-16T14:52:55Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:52, 16 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה.הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברים טז, ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "לחם עוני" ובחלה נאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>במדבר טו, יט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "והיה באכלכם מלחם הארץ", מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "עריסותיכם", אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו&lt;ref&gt; ואמנם, יש מקשים על הפוסקים שאוסרים מצה גזולה מטעם "לכם", מדוע אינו קונה את המצה בשינוי מעשה על ידי הלעיסה (ראה הגהות רע"א סימן תע"ה, מקו"ח סימן תנ"ד סק"א, ישועות יעקב שם סק"א).&lt;/ref&gt;.להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה "המוציא" ו"על אכילת מצה", לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך "המוציא" ו"על אכילת מצה", אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"דבר תורה מעות קונות"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, מה שאין כן "משיכה" שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כף החיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: "כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה", כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה.הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|דברים טז, ג}}: "לחם עוני" ובחלה נאמר {{מקור|במדבר טו, יט}}: "והיה באכלכם מלחם הארץ", מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|שם}}: "עריסותיכם", אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו&lt;ref&gt; ואמנם, יש מקשים על הפוסקים שאוסרים מצה גזולה מטעם "לכם", מדוע אינו קונה את המצה בשינוי מעשה על ידי הלעיסה (ראה הגהות רע"א סימן תע"ה, מקו"ח סימן תנ"ד סק"א, ישועות יעקב שם סק"א).&lt;/ref&gt;.להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה "המוציא" ו"על אכילת מצה", לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך "המוציא" ו"על אכילת מצה", אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|"דבר תורה מעות קונות"}}, מה שאין כן "משיכה" שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|כף החיים}}.רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: "כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה", כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-19129:rev-24339:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%92%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=19129&oldid=prev 2008-12-24T12:41:51Z

<p>החלפת הקטגוריה ל<a href="/wiki/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:41, 24 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-17799:rev-19129:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%92%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=17799&oldid=prev 2008-12-16T17:10:05Z

<p>הוספת הערות שוליים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:10, 16 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אין אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|(דברים טז, ג)}}: "לחם עוני" ובחלה נאמר {{מקור|(במדבר טו, יט)}}: "והיה באכלכם מלחם הארץ", מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|(שם)}}: "עריסותיכם", אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו&lt;ref&gt; ואמנם, יש מקשים על הפוסקים שאוסרים מצה גזולה מטעם "לכם", מדוע אינו קונה את המצה בשינוי מעשה על ידי הלעיסה (ראה הגהות רע"א סימן תע"ה, מקו"ח סימן תנ"ד סק"א, ישועות יעקב שם סק"א).&lt;/ref&gt;.להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה "המוציא" ו"על אכילת מצה", לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך "המוציא" ו"על אכילת מצה", אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|("דבר תורה מעות קונות")}}, מה שאין כן "משיכה" שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|(כף החיים)}}.רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: "כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה", כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|(דברים טז, ג)}}: "לחם עוני" ובחלה נאמר {{מקור|(במדבר טו, יט)}}: "והיה באכלכם מלחם הארץ", מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|(שם)}}: "עריסותיכם", אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה "המוציא" ו"על אכילת מצה", לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך "המוציא" ו"על אכילת מצה", אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|("דבר תורה מעות קונות")}}, מה שאין כן "משיכה" שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|(כף החיים)}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: "כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה", כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </del>תורנית מרוכזת]]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-16312:rev-17799:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%92%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=16312&oldid=prev 2008-12-11T15:48:01Z

<p>שינוי שם הקטגוריה מ:&quot;תורנית מרוכזת&quot; ל&quot;אנציקלופדיה תורנית מרוכזת&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:48, 11 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-12370:rev-16312:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%92%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=12370&oldid=prev 2008-12-08T14:53:54Z

<p>יצירת ערך מהספר <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">האנציקלופדיה התורנית המרוכזת</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>אין אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח במצה גזולה.<br /> <br /> <br /> <br /> הטעם לכך הוא, לפי שנאמר {{מקור|(דברים טז, ג)}}: &quot;לחם עוני&quot; ובחלה נאמר {{מקור|(במדבר טו, יט)}}: &quot;והיה באכלכם מלחם הארץ&quot;, מה לחם האמור בחלה צריך להיות משלכם, שנאמר {{מקור|(שם)}}: &quot;עריסותיכם&quot;, אף לחם האמור במצה צריך שיהא משלכם. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.<br /> <br /> <br /> <br /> ישנן דעות הסוברות, כי אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.<br /> <br /> <br /> <br /> להלכה כתבו הפוסקים, כי אין יוצאים ידי חובה במצה גזולה, ואם אכל מצה גזולה, צריך לחזור ולאכול מצה אחרת, אך לא יברך שנית, שלענין ברכה יש לחשוש לדעות הסוברות שאדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה, כיון שקנאה בשינוי בלעיסתו.<br /> <br /> <br /> <br /> גזל חטים או קמח ועשה מהם מצה - יוצא בה ידי חובה, לפי שקנאה בשינוי, אך לא יברך עליה &quot;המוציא&quot; ו&quot;על אכילת מצה&quot;, לפי שאין זה מברך אלא מנאץ. ויש אומרים, שיברך, כיון שקנאה בשינוי. ולפי שספק ברכות להקל, אין לברך &quot;המוציא&quot; ו&quot;על אכילת מצה&quot;, אך מברך אחריה ברכת המזון שהיא מן התורה.<br /> <br /> <br /> <br /> יש מי שכתב, שמן הראוי שישלם אדם בעד המצות קודם הפסח, כדי שיקנה את המצות בכסף שהוא קניין מדאורייתא {{מקור|(&quot;דבר תורה מעות קונות&quot;)}}, מה שאין כן &quot;משיכה&quot; שאינה אלא קניין מדרבנן {{מקור|(כף החיים)}}.<br /> <br /> <br /> <br /> רבים האופים בתנור אחד, יאמרו: &quot;כל מי שתגיע מצתי לידו אני נותן לו במתנה&quot;, כדי שלא יכשלו במצה גזולה. בדיעבד, אם לא אמרו, יוצאים ידי חובה במצות אלו, לפי שמן הסתם מוחלים הם זה לזה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div>

ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת