מערת אליהו - היסטוריית גרסאות

דניאל ונטורה ב־15:56, 19 בינואר 2009

2009-01-19T15:56:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:56, 19 בינואר 2009
שורה 46:		שורה 46:

	[[קטגוריה:הר הכרמל\|אליהו הנביא, מערת]]		[[קטגוריה:הר הכרמל\|אליהו הנביא, מערת]]
	[[קטגוריה:~~אתרי עלייה לרגל~~\|אליהו הנביא, מערת]]		[[קטגוריה:קברי צדיקים בארץ ישראל\|אליהו הנביא, מערת]]
	[[קטגוריה:מערות\|אליהו הנביא, מערת]]		[[קטגוריה:מערות\|אליהו הנביא, מערת]]

דניאל ונטורה ב־18:05, 24 בספטמבר 2008

2008-09-24T18:05:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:05, 24 בספטמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
			[[תמונה:Cave P3160005.jpg\|left\|thumb\|250px\|המבנה מעל המערה בהר הכרמל - מקור התמונה: ויקישיתוף, צילם:אבי דרור]] [[תמונה:Cave_of_elihau_3.jpg\|left\|thumb\|250px\|פנים המערה]]

	'''מערת אליהו''' היא [[מערה]] המצויה ב[[חיפה]] על השיפוע המערבי [[הר הכרמל]] לכיוון הים. לפי המסורת העממית הסתתר בה [[אליהו הנביא]] בברחו מפני [[מלכי ישראל]], בימי נדודיו ב[[הר הכרמל]]. '''זאב וילנאי''' מדגיש כי הקדושה המקובלת למערה היא ליהודים. הם מבקרים בה לעיתים קרובות, ביחוד רבים המבקרים, מבין ה[[יהדות ספרד\|ספרדים]] תושבי חיפה, טבריה וצפת אשר מבלים בה בחודש [[אב]], ביום ראשון, אחרי [[שבת נחמו]] , השבת הראשונה אחרי [[תשעה באב]]. יהודים נהגו לתלות פרוכות על הקיר הדרומי , לכיוון התפילה - ירושלים, בו קיים שקע, בדומה למיקום [[ארון הקודש]] בקירות המערה נוהגים להטמין פתקאות . במערה, היום רק מחוץ למערה, נוהגים להדליק נרות ולהתפלל לשלום חולים, לזיווגים ולפרי בטן , כמקובל במקומות קדושים.<ref> לפי צילום פנים מערה משנת 1912 עיטורי המוסלמים מוצבים בפינת המערה ולא בגומחה .</ref>		'''מערת אליהו''' היא [[מערה]] המצויה ב[[חיפה]] על השיפוע המערבי [[הר הכרמל]] לכיוון הים. לפי המסורת העממית הסתתר בה [[אליהו הנביא]] בברחו מפני [[מלכי ישראל]], בימי נדודיו ב[[הר הכרמל]]. '''זאב וילנאי''' מדגיש כי הקדושה המקובלת למערה היא ליהודים. הם מבקרים בה לעיתים קרובות, ביחוד רבים המבקרים, מבין ה[[יהדות ספרד\|ספרדים]] תושבי חיפה, טבריה וצפת אשר מבלים בה בחודש [[אב]], ביום ראשון, אחרי [[שבת נחמו]] , השבת הראשונה אחרי [[תשעה באב]]. יהודים נהגו לתלות פרוכות על הקיר הדרומי , לכיוון התפילה - ירושלים, בו קיים שקע, בדומה למיקום [[ארון הקודש]] בקירות המערה נוהגים להטמין פתקאות . במערה, היום רק מחוץ למערה, נוהגים להדליק נרות ולהתפלל לשלום חולים, לזיווגים ולפרי בטן , כמקובל במקומות קדושים.<ref> לפי צילום פנים מערה משנת 1912 עיטורי המוסלמים מוצבים בפינת המערה ולא בגומחה .</ref>

שורה 25:		שורה 27:
	על קירות המערה יש חרותות של מנורת שבעת הקנים. כן מצויה כתובת עברית שנמצאה במערה : "יצחק בן כומה"		על קירות המערה יש חרותות של מנורת שבעת הקנים. כן מצויה כתובת עברית שנמצאה במערה : "יצחק בן כומה"

			==צילומים מפנים המערה==

			<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">
			תמונה:Cave of elihau 6.jpg\|הכתובת יצחק בן כומה
			תמונה:Cave of elihau 1.jpg\|מנורת שבעת הקנים - ראו למטה
			תמונה:Cave of elihau 5.jpg\|מנורת שבעת הקנים - ניתן להבחין רק בקווים כללים
			</gallery>

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

דניאל ונטורה ב־19:19, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T19:19:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:19, 27 באוגוסט 2008
שורה 36:		שורה 36:


	[[קטגוריה:הר הכרמל]]		[[קטגוריה:הר הכרמל\|אליהו הנביא, מערת]]
	[[קטגוריה:אתרי עלייה לרגל]]		[[קטגוריה:אתרי עלייה לרגל\|אליהו הנביא, מערת]]
	[[קטגוריה~~:ארץ ישראל~~: מערות\|אליהו, מערת]]		[[קטגוריה:מערות\|אליהו הנביא, מערת]]

דניאל ונטורה ב־19:14, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T19:14:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:14, 27 באוגוסט 2008
שורה 1:		שורה 1:
	'''מערת אליהו''' היא [[מערה]] המצויה ב[[חיפה]] על השיפוע המערבי [[הר הכרמל]] לכיוון הים. לפי המסורת העממית הסתתר בה [[אליהו הנביא]] בברחו מפני [[מלכי ישראל]], בימי נדודיו ב[[הר הכרמל]]. ~~מערת אליהו קדושה ליהודים <ref>~~'''זאב וילנאי''' מדגיש כי הקדושה המקובלת למערה היא ליהודים~~</ref>~~. הם מבקרים בה לעיתים קרובות, ביחוד רבים המבקרים, מבין ה[[יהדות ספרד\|ספרדים]] תושבי חיפה, טבריה וצפת אשר מבלים בה בחודש [[אב]], ביום ראשון, אחרי [[שבת נחמו]] ~~<ref>~~השבת הראשונה אחרי [[תשעה באב]].~~</ref>~~יהודים נהגו לתלות פרוכות על הקיר הדרומי ~~<ref>~~לכיוון התפילה - ירושלים~~</ref>~~, בו קיים שקע, בדומה למיקום [[ארון הקודש]] ~~<ref>לפי צילום פנים מערה משנת 1912 עיטורי המוסלמים מוצבים בפינת המערה ולא בגומחה .~~ בקירות המערה נוהגים להטמין פתקאות . במערה, היום רק מחוץ למערה, נוהגים להדליק נרות ולהתפלל לשלום חולים, לזיווגים ולפרי בטן , כמקובל במקומות קדושים.		'''מערת אליהו''' היא [[מערה]] המצויה ב[[חיפה]] על השיפוע המערבי [[הר הכרמל]] לכיוון הים. לפי המסורת העממית הסתתר בה [[אליהו הנביא]] בברחו מפני [[מלכי ישראל]], בימי נדודיו ב[[הר הכרמל]]. '''זאב וילנאי''' מדגיש כי הקדושה המקובלת למערה היא ליהודים. הם מבקרים בה לעיתים קרובות, ביחוד רבים המבקרים, מבין ה[[יהדות ספרד\|ספרדים]] תושבי חיפה, טבריה וצפת אשר מבלים בה בחודש [[אב]], ביום ראשון, אחרי [[שבת נחמו]] , השבת הראשונה אחרי [[תשעה באב]]. יהודים נהגו לתלות פרוכות על הקיר הדרומי , לכיוון התפילה - ירושלים, בו קיים שקע, בדומה למיקום [[ארון הקודש]] בקירות המערה נוהגים להטמין פתקאות . במערה, היום רק מחוץ למערה, נוהגים להדליק נרות ולהתפלל לשלום חולים, לזיווגים ולפרי בטן , כמקובל במקומות קדושים.<ref> לפי צילום פנים מערה משנת 1912 עיטורי המוסלמים מוצבים בפינת המערה ולא בגומחה .</ref>

	==תאור המקום==		==תאור המקום==
שורה 17:		שורה 17:
	האגדה מספר כי שעל הר הכרמל התגלה המלאך מיכאל ל[[אליהו הנביא]]: "מיכאל השר הגדול של ישראל, גלה לאליהו הנביא על הר הכרמל ( בארמית: טורא דכרמל) הקץ והזמן של [[אחרית הימים]]. הסודות האלה מובאים במדרש אליהו הנביא <ref>מקור: ''זאב וילנאי''', עמוד 24</ref>.		האגדה מספר כי שעל הר הכרמל התגלה המלאך מיכאל ל[[אליהו הנביא]]: "מיכאל השר הגדול של ישראל, גלה לאליהו הנביא על הר הכרמל ( בארמית: טורא דכרמל) הקץ והזמן של [[אחרית הימים]]. הסודות האלה מובאים במדרש אליהו הנביא <ref>מקור: ''זאב וילנאי''', עמוד 24</ref>.

	הנוסע היהודי רבי [[בנימין מטודילה]] שבקר בחיפה ובכרמל בשנת [[1175]] כותב: " ובתחתית ההר שם מקברי ישראל רבים. ושם בהר מערת אליהו, עליו השלום. ועשו שם בני אדום ה[[צלבנים]] במה וקראו לה שאן אליש (סנט לואיס .		הנוסע היהודי רבי [[בנימין מטודילה]] שבקר בחיפה ובכרמל בשנת [[1175]] כותב: "ובתחתית ההר שם מקברי ישראל רבים. ושם בהר מערת אליהו, עליו השלום. ועשו שם בני אדום ה[[צלבנים]] במה וקראו לה שאן אליש (סנט לואיס) .

	ב[[ימי הביניים]] היו הרבה [[עלייה לרגל\|עולי רגל]] יהודים מבקרים במערת אליהו. אחד מהם כותב בשנת[[1742]]: " וכשנכנסנו לשם (למערה) נחה עלינו רוח אלוקים וראינו בנפשנו הארה גדולה עד מאד... וכל מי שנכנס לזאת המערה טמא, מיד יוצאים קלוחים של מים נובעים מארבע פינות המערה ורוחצת עצמה, ובזאת יודעים שטמא היה שם <ref>מקור: אגרת מסע של חיים בן עטר - מובא בספרו של '''זאב וילנאי'''</ref>.		ב[[ימי הביניים]] היו הרבה [[עלייה לרגל\|עולי רגל]] יהודים מבקרים במערת אליהו. אחד מהם כותב בשנת[[1742]]: " וכשנכנסנו לשם (למערה) נחה עלינו רוח אלוקים וראינו בנפשנו הארה גדולה עד מאד... וכל מי שנכנס לזאת המערה טמא, מיד יוצאים קלוחים של מים נובעים מארבע פינות המערה ורוחצת עצמה, ובזאת יודעים שטמא היה שם <ref>מקור: אגרת מסע של חיים בן עטר - מובא בספרו של '''זאב וילנאי'''</ref>.

דניאל ונטורה ב־19:11, 27 באוגוסט 2008

2008-08-27T19:11:31Z

דף חדש

'''מערת אליהו''' היא [[מערה]] המצויה ב[[חיפה]] על השיפוע המערבי [[הר הכרמל]] לכיוון הים. לפי המסורת העממית הסתתר בה [[אליהו הנביא]] בברחו מפני [[מלכי ישראל]], בימי נדודיו ב[[הר הכרמל]]. מערת אליהו קדושה ליהודים <ref>'''זאב וילנאי''' מדגיש כי הקדושה המקובלת למערה היא ליהודים</ref>. הם מבקרים בה לעיתים קרובות, ביחוד רבים המבקרים, מבין ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] תושבי חיפה, טבריה וצפת אשר מבלים בה בחודש [[אב]], ביום ראשון, אחרי [[שבת נחמו]] <ref>השבת הראשונה אחרי [[תשעה באב]].</ref>יהודים נהגו לתלות פרוכות על הקיר הדרומי <ref>לכיוון התפילה - ירושלים</ref>, בו קיים שקע, בדומה למיקום [[ארון הקודש]] <ref>לפי צילום פנים מערה משנת 1912 עיטורי המוסלמים מוצבים בפינת המערה ולא בגומחה . בקירות המערה נוהגים להטמין פתקאות . במערה, היום רק מחוץ למערה, נוהגים להדליק נרות ולהתפלל לשלום חולים, לזיווגים ולפרי בטן , כמקובל במקומות קדושים.

==תאור המקום==

המערה מצויה בין שכונת [[בת גלים]] לפיסגת "חותם הכרמל" - [[סטלה מאריס]]. עולים למערה מדרך ההגנה (כביש חיפה - [[תל אביב]]) ורחוב אלנבי . העליה היא בשביל נוח וכולל מדרגות. המערה חצובה בסלע, בדמות חדר גדול עם גומחה לכיוון דרום . מידות המערה: 14.40 מטר אורך, המחולק היום לחצי: החלק האחד לתפילת גברים וחלקו השני לתפילת נשים. רוחב המערה : 8.00 מטר והגובה : 5.00 מטר. חדר גדול חצוב בקיר המערבי: אורך: 3.60 מטר, רוחב: 2.80 מטר וגובה 2.30 מטר.

הערבים קוראים למקום הזה בשם : אלח'צ'ר ( קרי: אלח'דר) זהו כינויו של אליהו הנביא ופרושו בערבית: ירוק, כי "אליהו חי וירוק תמיד במסורת העממית".

הנוצרים הערבים קוראים לו בשם מר אליאס ולהר הכרמל "ג'בל מר אליאס" - הר הקדוש אליהו.

הנוצרים האירופאיים קוראים למערת אליהו - מדרש הנביאים (School of the Prophets). המקור לכך היא ההנחה כי המערה הגדולה שימשה כבית המדרש לתלמידיו של אליהו הנביא כאשר ברח מ[[אחאב]] מלך ישראל.

==קדושת המערה==

לפי אמונה עממית השהות במערת אליהו יכולה לרפא חולי רוח. הם היו מובאים למערה ממקומות רחוקים. את החולים נהגו להשאיר במערה ימים אחדים בתקוה שה"ששטן" יצא מהם ויתרפאו בזכות אליהו הנביא. הביקור במערה כונה בשם : "ה[[זיארה]] של חיפה".

האגדה מספר כי שעל הר הכרמל התגלה המלאך מיכאל ל[[אליהו הנביא]]: "מיכאל השר הגדול של ישראל, גלה לאליהו הנביא על הר הכרמל ( בארמית: טורא דכרמל) הקץ והזמן של [[אחרית הימים]]. הסודות האלה מובאים במדרש אליהו הנביא <ref>מקור: ''זאב וילנאי''', עמוד 24</ref>.

הנוסע היהודי רבי [[בנימין מטודילה]] שבקר בחיפה ובכרמל בשנת [[1175]] כותב: " ובתחתית ההר שם מקברי ישראל רבים. ושם בהר מערת אליהו, עליו השלום. ועשו שם בני אדום ה[[צלבנים]] במה וקראו לה שאן אליש (סנט לואיס .

ב[[ימי הביניים]] היו הרבה [[עלייה לרגל|עולי רגל]] יהודים מבקרים במערת אליהו. אחד מהם כותב בשנת[[1742]]: " וכשנכנסנו לשם (למערה) נחה עלינו רוח אלוקים וראינו בנפשנו הארה גדולה עד מאד... וכל מי שנכנס לזאת המערה טמא, מיד יוצאים קלוחים של מים נובעים מארבע פינות המערה ורוחצת עצמה, ובזאת יודעים שטמא היה שם <ref>מקור: אגרת מסע של חיים בן עטר - מובא בספרו של '''זאב וילנאי'''</ref>.

מבקר אחר מספר על ביקור במערה בשנת 1835: " ומצאנו שם הרבה יהודים. ויהי כאשר התחלנו להתפלל אז התפילה היתה נובעת בפה ועינינו זולגות דמעות אשר מעולם לא התפללתי כן, אז הבנתי כי אדמת קודש היא וגם כתבנו שמינו על הכותל <ref>מקור: קורות העיתים לישורון בא"י - מובא בספרו של '''זאב וילנאי'''</ref>

על קירות המערה יש חרותות של מנורת שבעת הקנים. כן מצויה כתובת עברית שנמצאה במערה : "יצחק בן כומה"

== הערות שוליים ==
<references />

==לקריאה נוספת==

* [[זאב וילנאי]], '''מדריך ארץ ישראל : חיפה, העמקים,הגליל, החרמון''', הוצאת "תוּ‏ר" - ארץ ישראל, ירושלים, הוצאה - 1941, מהדורה שלישית - 1948.
* אלי שילר - בהשתתפות יוסי בן ארצי, '''חיפה ואתריה''', אריאל - כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 37-39, מארס 1985, ירושלים
.

[[קטגוריה:הר הכרמל]]
[[קטגוריה:אתרי עלייה לרגל]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: מערות|אליהו, מערת]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:56, 19 בינואר 2009
שורה 46:		שורה 46:

	[[קטגוריה:הר הכרמל\|אליהו הנביא, מערת]]		[[קטגוריה:הר הכרמל\|אליהו הנביא, מערת]]
	[[קטגוריה:~~אתרי עלייה לרגל~~\|אליהו הנביא, מערת]]		[[קטגוריה:קברי צדיקים בארץ ישראל\|אליהו הנביא, מערת]]
	[[קטגוריה:מערות\|אליהו הנביא, מערת]]		[[קטגוריה:מערות\|אליהו הנביא, מערת]]