מעיקרא דדינא פירכא - היסטוריית גרסאות

Shyk: /* דוגמה */

2016-05-23T12:26:19Z

דוגמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:26, 23 במאי 2016
שורה 5:		שורה 5:
	קושיה זו היא על תחילתו של קל וחומר, משום שהיא על החלק הראשון - מה שאמרנו על אימו.		קושיה זו היא על תחילתו של קל וחומר, משום שהיא על החלק הראשון - מה שאמרנו על אימו.
	היה ניתן להקשות על סופו של קל וחומר זה: נאמר שפרה ורחל הם דבר חמור, שנאסרו עימו בהרבעה, אך יש להקשות, שדבר זה אינו חומרה, שמצאנו גם בהמה טמאה שהגדי מותר להתבשל בחלב שלה, למרות שאסורה עימו בהרבעה, ומכאן שאיסור הרבעה אינו נחשב לחומרה ביחס לאימו של גדי. קושיה זו היא על סופו של דין<ref>מעיקרא דדינא - מתחלת הדין דקתני מה אמו שלא נאסרה עמו בהרבעה נאסרה עמו בבשול זהו תחלתו של ק"ו ויש להקשות מה לאמו שכן נאסרה לישחט עמו ביום אחד ולהכי נקט מעיקרא דדינא פירכא משום דפעמים מקשה על סוף הדין כגון דקתני סיפא פרה ורחל שנאסרו עמו בהרבעה אינו דין שנאסרו עמו בבשול זהו סוף הדין ואם היה מקשה ואומר בהמה טמאה תוכיח שנאסרה עמו בהרבעה ולא נאסרה עמו בבישול אף אתה אל תתמה על פרה ורחל כו' זו היא פירכא על סוף הדין - רש"י מסכת חולין דף קיד עמוד א</ref>.		היה ניתן להקשות על סופו של קל וחומר זה: נאמר שפרה ורחל הם דבר חמור, שנאסרו עימו בהרבעה, אך יש להקשות, שדבר זה אינו חומרה, שמצאנו גם בהמה טמאה שהגדי מותר להתבשל בחלב שלה, למרות שאסורה עימו בהרבעה, ומכאן שאיסור הרבעה אינו נחשב לחומרה ביחס לאימו של גדי. קושיה זו היא על סופו של דין<ref>מעיקרא דדינא - מתחלת הדין דקתני מה אמו שלא נאסרה עמו בהרבעה נאסרה עמו בבשול זהו תחלתו של ק"ו ויש להקשות מה לאמו שכן נאסרה לישחט עמו ביום אחד ולהכי נקט מעיקרא דדינא פירכא משום דפעמים מקשה על סוף הדין כגון דקתני סיפא פרה ורחל שנאסרו עמו בהרבעה אינו דין שנאסרו עמו בבשול זהו סוף הדין ואם היה מקשה ואומר בהמה טמאה תוכיח שנאסרה עמו בהרבעה ולא נאסרה עמו בבישול אף אתה אל תתמה על פרה ורחל כו' זו היא פירכא על סוף הדין - רש"י מסכת חולין דף קיד עמוד א</ref>.
			==הערות שוליים==

Shyk: /* דוגמה */

2015-09-08T21:47:21Z

דוגמה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:47, 8 בספטמבר 2015
שורה 2:		שורה 2:
	"מעיקרא דדינא פירכא" - פירוש: "מתחלתו של קל וחומר, יש להקשות". קושייה על חלקו הראשון של קל וחומר, בניגוד לקושייה על חלקו השני של קל וחומר.		"מעיקרא דדינא פירכא" - פירוש: "מתחלתו של קל וחומר, יש להקשות". קושייה על חלקו הראשון של קל וחומר, בניגוד לקושייה על חלקו השני של קל וחומר.
	==דוגמה==		==דוגמה==
	הגמרא במסכת חולין דנה קל וחומר ללמוד שאיסור בישול גדי בחלב, אינו רק בחלב אימו, כלומר בחלב עז, כי אם גם בחלב רחל או בחלב פרה. הגמרא דנה קל וחומר כך: "בחלב אמו - אין לי אלא בחלב אמו, בחלב פרה ורחל מנין? אמרת, קל וחומר, ומה אמו שלא נאסרה עמו בהרבעה - נאסרה עמו בבשולו, פרה ורחל שנאסרו עמו בהרבעה - אינו דין שנאסרו עמו בבשולו!". על קל וחומר זה יש להקשות, מחלקו הראשון: דנים מחלק הקל שיש באימו, שהיא לא נאסרה עימו בהרבעה, כלומר היא ממינו ואין איסור כלאיים בין גדי לעז. אמנם, דבר זה הוא קל שיש באימו, אך לעומת זאת יש בה דבר חמור, שאסור לשחוט גדי ואמו ביום אחד - "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד". אם כן, זו קושיה על קל וחומר שאמרנו, שהרי ~~אימוש~~ שחשבנו שהיא "קל", נמצאת דבר חמור.		הגמרא במסכת חולין דנה קל וחומר ללמוד שאיסור בישול גדי בחלב, אינו רק בחלב אימו, כלומר בחלב עז, כי אם גם בחלב רחל או בחלב פרה. הגמרא דנה קל וחומר כך: "בחלב אמו - אין לי אלא בחלב אמו, בחלב פרה ורחל מנין? אמרת, קל וחומר, ומה אמו שלא נאסרה עמו בהרבעה - נאסרה עמו בבשולו, פרה ורחל שנאסרו עמו בהרבעה - אינו דין שנאסרו עמו בבשולו!". על קל וחומר זה יש להקשות, מחלקו הראשון: דנים מחלק הקל שיש באימו, שהיא לא נאסרה עימו בהרבעה, כלומר היא ממינו ואין איסור כלאיים בין גדי לעז. אמנם, דבר זה הוא קל שיש באימו, אך לעומת זאת יש בה דבר חמור, שאסור לשחוט גדי ואמו ביום אחד - "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד". אם כן, זו קושיה על קל וחומר שאמרנו, שהרי אימו שחשבנו שהיא "קל", נמצאת דבר חמור.
	קושיה זו היא על תחילתו של קל וחומר, משום שהיא על החלק הראשון - מה שאמרנו על אימו.		קושיה זו היא על תחילתו של קל וחומר, משום שהיא על החלק הראשון - מה שאמרנו על אימו.
	היה ניתן להקשות על סופו של קל וחומר זה: נאמר שפרה ורחל הם דבר חמור, שנאסרו עימו בהרבעה, אך יש להקשות, שדבר זה אינו חומרה, שמצאנו גם בהמה טמאה שהגדי מותר להתבשל בחלב שלה, למרות שאסורה עימו בהרבעה, ומכאן שאיסור הרבעה אינו נחשב לחומרה ביחס לאימו של גדי. קושיה זו היא על סופו של דין.		היה ניתן להקשות על סופו של קל וחומר זה: נאמר שפרה ורחל הם דבר חמור, שנאסרו עימו בהרבעה, אך יש להקשות, שדבר זה אינו חומרה, שמצאנו גם בהמה טמאה שהגדי מותר להתבשל בחלב שלה, למרות שאסורה עימו בהרבעה, ומכאן שאיסור הרבעה אינו נחשב לחומרה ביחס לאימו של גדי. קושיה זו היא על סופו של דין<ref>מעיקרא דדינא - מתחלת הדין דקתני מה אמו שלא נאסרה עמו בהרבעה נאסרה עמו בבשול זהו תחלתו של ק"ו ויש להקשות מה לאמו שכן נאסרה לישחט עמו ביום אחד ולהכי נקט מעיקרא דדינא פירכא משום דפעמים מקשה על סוף הדין כגון דקתני סיפא פרה ורחל שנאסרו עמו בהרבעה אינו דין שנאסרו עמו בבשול זהו סוף הדין ואם היה מקשה ואומר בהמה טמאה תוכיח שנאסרה עמו בהרבעה ולא נאסרה עמו בבישול אף אתה אל תתמה על פרה ורחל כו' זו היא פירכא על סוף הדין - רש"י מסכת חולין דף קיד עמוד א</ref>.
	<ref>מעיקרא דדינא - מתחלת הדין דקתני מה אמו שלא נאסרה עמו בהרבעה נאסרה עמו בבשול זהו תחלתו של ק"ו ויש להקשות מה לאמו שכן נאסרה לישחט עמו ביום אחד ולהכי נקט מעיקרא דדינא פירכא משום דפעמים מקשה על סוף הדין כגון דקתני סיפא פרה ורחל שנאסרו עמו בהרבעה אינו דין שנאסרו עמו בבשול זהו סוף הדין ואם היה מקשה ואומר בהמה טמאה תוכיח שנאסרה עמו בהרבעה ולא נאסרה עמו בבישול אף אתה אל תתמה על פרה ורחל כו' זו היא פירכא על סוף הדין - רש"י מסכת חולין דף קיד עמוד א</ref>.

Shyk: יצירת דף עם התוכן " "מעיקרא דדינא פירכא" - פירוש: "מתחלתו של קל וחומר, יש להקשות". קושייה על חלקו הראשון של קל ו..."

2015-08-27T06:23:34Z

יצירת דף עם התוכן " "מעיקרא דדינא פירכא" - פירוש: "מתחלתו של קל וחומר, יש להקשות". קושייה על חלקו הראשון של קל ו..."

דף חדש

"מעיקרא דדינא פירכא" - פירוש: "מתחלתו של קל וחומר, יש להקשות". קושייה על חלקו הראשון של קל וחומר, בניגוד לקושייה על חלקו השני של קל וחומר.
==דוגמה==
הגמרא במסכת חולין דנה קל וחומר ללמוד שאיסור בישול גדי בחלב, אינו רק בחלב אימו, כלומר בחלב עז, כי אם גם בחלב רחל או בחלב פרה. הגמרא דנה קל וחומר כך: "בחלב אמו - אין לי אלא בחלב אמו, בחלב פרה ורחל מנין? אמרת, קל וחומר, ומה אמו שלא נאסרה עמו בהרבעה - נאסרה עמו בבשולו, פרה ורחל שנאסרו עמו בהרבעה - אינו דין שנאסרו עמו בבשולו!". על קל וחומר זה יש להקשות, מחלקו הראשון: דנים מחלק הקל שיש באימו, שהיא לא נאסרה עימו בהרבעה, כלומר היא ממינו ואין איסור כלאיים בין גדי לעז. אמנם, דבר זה הוא קל שיש באימו, אך לעומת זאת יש בה דבר חמור, שאסור לשחוט גדי ואמו ביום אחד - "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד". אם כן, זו קושיה על קל וחומר שאמרנו, שהרי אימוש שחשבנו שהיא "קל", נמצאת דבר חמור.
קושיה זו היא על תחילתו של קל וחומר, משום שהיא על החלק הראשון - מה שאמרנו על אימו.
היה ניתן להקשות על סופו של קל וחומר זה: נאמר שפרה ורחל הם דבר חמור, שנאסרו עימו בהרבעה, אך יש להקשות, שדבר זה אינו חומרה, שמצאנו גם בהמה טמאה שהגדי מותר להתבשל בחלב שלה, למרות שאסורה עימו בהרבעה, ומכאן שאיסור הרבעה אינו נחשב לחומרה ביחס לאימו של גדי. קושיה זו היא על סופו של דין.
<ref>מעיקרא דדינא - מתחלת הדין דקתני מה אמו שלא נאסרה עמו בהרבעה נאסרה עמו בבשול זהו תחלתו של ק"ו ויש להקשות מה לאמו שכן נאסרה לישחט עמו ביום אחד ולהכי נקט מעיקרא דדינא פירכא משום דפעמים מקשה על סוף הדין כגון דקתני סיפא פרה ורחל שנאסרו עמו בהרבעה אינו דין שנאסרו עמו בבשול זהו סוף הדין ואם היה מקשה ואומר בהמה טמאה תוכיח שנאסרה עמו בהרבעה ולא נאסרה עמו בבישול אף אתה אל תתמה על פרה ורחל כו' זו היא פירכא על סוף הדין - רש"י מסכת חולין דף קיד עמוד א</ref>.