https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D 2026-04-06T10:08:38Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=159545&oldid=prev 2023-04-07T06:14:25Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:14, 7 באפריל 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוקף הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוקף הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים נחלקו האם להלכה מוגדר איסור המלאכה בחול המועד כדאורייתא או כדרבנן. לשיטת הרשב&quot;ם&lt;ref&gt;וכן שיטת רש&quot;י&lt;/ref&gt; קבעו שאיסורי המלאכה הינן מדאוריתא, ואף הוכיחו כשיטתם מדברי המשנה באבות&lt;ref&gt;ג,יא&lt;/ref&gt; המסבירה על חומרת &quot;המבזה את המועדות&quot; שמדברת על איסורי חול המועד. מאידך, לשיטת הרמב&quot;ם &lt;ref&gt;וכן שיטת התוספות&lt;/ref&gt; סברו שאיסורי חול המועד הינם מדרבנן מאחר ויש בהם גדרים הנראים כדיני דרבנן כגון &quot;דבר האבד&quot; או &quot;הפסד מרובה&quot; שלא נמצאים בדיני דאורייתא. לשיטתו, גדר &quot;נמסר הדבר לחכמים&quot; אינו שונה מהכוח הרגיל שביד חכמים לפרש את איסורי התורה, ועדיין מדובר באיסור דרבנן. הבית יוסף &lt;ref&gt;סימן תקל&lt;/ref&gt; פסק להלכה שעל אף שאיסורי המלאכה בחול המועד הינן מדאורייתא, יש בכוח חכמים להקל בהם משום הפסד ממון, משום שנמסר הדבר לחכמים ופסק שפרשנות חכמים לגדרי המלאכות היא בעלת תוקף מדאורייתא {{ציטוטון| שהתורה מסרה לחכמים שיאסרו המלאכות שנראה להם ויתירו מה שנראה להם}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים נחלקו האם להלכה מוגדר איסור המלאכה בחול המועד כדאורייתא או כדרבנן. לשיטת הרשב&quot;ם&lt;ref&gt;וכן שיטת רש&quot;י&lt;/ref&gt; קבעו שאיסורי המלאכה הינן מדאוריתא, ואף הוכיחו כשיטתם מדברי המשנה באבות&lt;ref&gt;ג,יא&lt;/ref&gt; המסבירה על חומרת &quot;המבזה את המועדות&quot; שמדברת על איסורי חול המועד. מאידך, לשיטת הרמב&quot;ם &lt;ref&gt;וכן שיטת התוספות&lt;/ref&gt; סברו שאיסורי חול המועד הינם מדרבנן מאחר ויש בהם גדרים הנראים כדיני דרבנן כגון &quot;דבר האבד&quot; או &quot;הפסד מרובה&quot; שלא נמצאים בדיני דאורייתא. לשיטתו, גדר &quot;נמסר הדבר לחכמים&quot; אינו שונה מהכוח הרגיל שביד חכמים לפרש את איסורי התורה, ועדיין מדובר באיסור דרבנן. הבית יוסף &lt;ref&gt;סימן תקל&lt;/ref&gt; פסק להלכה שעל אף שאיסורי המלאכה בחול המועד הינן מדאורייתא, יש בכוח חכמים להקל בהם משום הפסד ממון, משום שנמסר הדבר לחכמים ופסק שפרשנות חכמים לגדרי המלאכות היא בעלת תוקף מדאורייתא {{ציטוטון| שהתורה מסרה לחכמים שיאסרו המלאכות שנראה להם ויתירו מה שנראה להם}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138701:rev-159545:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=138701&oldid=prev 2020-04-10T06:56:51Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:56, 10 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דינים ש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>מסרן הכתוב לחכמים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>מוגדרים כפרטי הלכה בהם נתנה התורה כוח לחכמים להגדיר את פרטי האיסור והמצווה על אף שמדובר באיסורי דאורייתא.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דינים ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מסרן הכתוב לחכמים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>מוגדרים כפרטי הלכה בהם נתנה התורה כוח לחכמים להגדיר את פרטי האיסור והמצווה על אף שמדובר באיסורי דאורייתא.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===איסורי מלאכה בחול המועד===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===איסורי מלאכה בחול המועד===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור גדר נמסר הדבר לחכמים מובא בגמרא בחגיגה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>יח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del>. בגמרא נחלקו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר' </del>יוסי הגלילי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ור' </del>עקיבא לעניין מקור איסורי מלאכת חול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המועדץ </del>לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר' </del>יוסי הדבר נלמד מפסוק, ואילו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר' </del>עקיבא מביא שישנה סתירה בין הפסוקים לעניין האם יש איסור מלאכה בחול המועד, ולמעשה גדרי הדבר נמסר לחכמים: {{ציטוטון| הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך אי זה יום אסור ואי זה יום מותר אי זו מלאכה אסורה ואי זו מלאכה מותרת}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור גדר נמסר הדבר לחכמים מובא בגמרא בחגיגה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:חגיגה </ins>יח א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|בבלי-חגיגה|יח|א}}</ins>. בגמרא נחלקו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי </ins>יוסי הגלילי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[רבי </ins>עקיבא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>לעניין מקור איסורי מלאכת חול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המועד: </ins>לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>יוסי הדבר נלמד מפסוק, ואילו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>עקיבא מביא שישנה סתירה בין הפסוקים לעניין האם יש איסור מלאכה בחול המועד, ולמעשה גדרי הדבר נמסר לחכמים: {{ציטוטון| הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך אי זה יום אסור ואי זה יום מותר אי זו מלאכה אסורה ואי זו מלאכה מותרת}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עינוי יום הכיפורים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עינוי יום הכיפורים===</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-125215:rev-138701:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=125215&oldid=prev 2019-03-17T10:18:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:18, 17 במרץ 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור גדר נמסר הדבר לחכמים מובא בגמרא בחגיגה&lt;ref&gt;יח,א&lt;/ref&gt;. בגמרא נחלקו ר&#039; יוסי הגלילי ור&#039; עקיבא לעניין מקור איסורי מלאכת חול המועדץ לפי ר&#039; יוסי הדבר נלמד מפסוק, ואילו ר&#039; עקיבא מביא שישנה סתירה בין הפסוקים לעניין האם יש איסור מלאכה בחול המועד, ולמעשה גדרי הדבר נמסר לחכמים: {{ציטוטון| הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך אי זה יום אסור ואי זה יום מותר אי זו מלאכה אסורה ואי זו מלאכה מותרת}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור גדר נמסר הדבר לחכמים מובא בגמרא בחגיגה&lt;ref&gt;יח,א&lt;/ref&gt;. בגמרא נחלקו ר&#039; יוסי הגלילי ור&#039; עקיבא לעניין מקור איסורי מלאכת חול המועדץ לפי ר&#039; יוסי הדבר נלמד מפסוק, ואילו ר&#039; עקיבא מביא שישנה סתירה בין הפסוקים לעניין האם יש איסור מלאכה בחול המועד, ולמעשה גדרי הדבר נמסר לחכמים: {{ציטוטון| הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך אי זה יום אסור ואי זה יום מותר אי זו מלאכה אסורה ואי זו מלאכה מותרת}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עינוי יום הכיפורים==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עינוי יום הכיפורים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים נחלקו האם חמשת העינויים שביום הכיפורים מוגדרים כאיסורי תורה. התוספות ישנים &lt;ref&gt;יומא עז,ב&lt;/ref&gt; כתב להוכיח שאיסור הרחיצה אינו מוגדר כאיסור דאורייתא משום שהמשנה הקלה למלך ולכלה לרחוץ פניהם ומשמע שמדובר באיסור דרבנן. מאידך, הר&quot;ן כתב שיש לדחות ראיה זו משום שחכמים הגדירו שאין רחיצה כזו מוגדרת כתענוג, וכי {{ציטוטון| מסרן הכתוב לחכמים והן הקלו בהן כפי מה שראו והתירו כל שאינו נעשה לתענוג}}. לשיטת הר&quot;ן, למרות שההיתר רחיצה לכלה ולמלך הוגדר בידי חכמים, נחשב הדבר כאיסור תורה שגדריו נמסרו לחכמים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים נחלקו האם חמשת העינויים שביום הכיפורים מוגדרים כאיסורי תורה. התוספות ישנים &lt;ref&gt;יומא עז,ב&lt;/ref&gt; כתב להוכיח שאיסור הרחיצה אינו מוגדר כאיסור דאורייתא משום שהמשנה הקלה למלך ולכלה לרחוץ פניהם ומשמע שמדובר באיסור דרבנן. מאידך, הר&quot;ן כתב שיש לדחות ראיה זו משום שחכמים הגדירו שאין רחיצה כזו מוגדרת כתענוג, וכי {{ציטוטון| מסרן הכתוב לחכמים והן הקלו בהן כפי מה שראו והתירו כל שאינו נעשה לתענוג}}. לשיטת הר&quot;ן, למרות שההיתר רחיצה לכלה ולמלך הוגדר בידי חכמים, נחשב הדבר כאיסור תורה שגדריו נמסרו לחכמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוקף הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוקף הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים נחלקו האם להלכה מוגדר איסור המלאכה בחול המועד כדאורייתא או כדרבנן. לשיטת הרשב&quot;ם&lt;ref&gt;וכן שיטת רש&quot;י&lt;/ref&gt; קבעו שאיסורי המלאכה הינן מדאוריתא, ואף הוכיחו כשיטתם מדברי המשנה באבות&lt;ref&gt;ג,יא&lt;/ref&gt; המסבירה על חומרת &quot;המבזה את המועדות&quot; שמדברת על איסורי חול המועד. מאידך, לשיטת הרמב&quot;ם &lt;ref&gt;וכן שיטת התוספות&lt;/ref&gt; סברו שאיסורי חול המועד הינם מדרבנן מאחר ויש בהם גדרים הנראים כדיני דרבנן כגון &quot;דבר האבד&quot; או &quot;הפסד מרובה&quot; שלא נמצאים בדיני דאורייתא. לשיטתו, גדר &quot;נמסר הדבר לחכמים&quot; אינו שונה מהכוח הרגיל שביד חכמים לפרש את איסורי התורה, ועדיין מדובר באיסור דרבנן. הבית יוסף &lt;ref&gt;סימן תקל&lt;/ref&gt; פסק להלכה שעל אף שאיסורי המלאכה בחול המועד הינן מדאורייתא, יש בכוח חכמים להקל בהם משום הפסד ממון, משום שנמסר הדבר לחכמים ופסק שפרשנות חכמים לגדרי המלאכות היא בעלת תוקף מדאורייתא {{ציטוטון| שהתורה מסרה לחכמים שיאסרו המלאכות שנראה להם ויתירו מה שנראה להם}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים נחלקו האם להלכה מוגדר איסור המלאכה בחול המועד כדאורייתא או כדרבנן. לשיטת הרשב&quot;ם&lt;ref&gt;וכן שיטת רש&quot;י&lt;/ref&gt; קבעו שאיסורי המלאכה הינן מדאוריתא, ואף הוכיחו כשיטתם מדברי המשנה באבות&lt;ref&gt;ג,יא&lt;/ref&gt; המסבירה על חומרת &quot;המבזה את המועדות&quot; שמדברת על איסורי חול המועד. מאידך, לשיטת הרמב&quot;ם &lt;ref&gt;וכן שיטת התוספות&lt;/ref&gt; סברו שאיסורי חול המועד הינם מדרבנן מאחר ויש בהם גדרים הנראים כדיני דרבנן כגון &quot;דבר האבד&quot; או &quot;הפסד מרובה&quot; שלא נמצאים בדיני דאורייתא. לשיטתו, גדר &quot;נמסר הדבר לחכמים&quot; אינו שונה מהכוח הרגיל שביד חכמים לפרש את איסורי התורה, ועדיין מדובר באיסור דרבנן. הבית יוסף &lt;ref&gt;סימן תקל&lt;/ref&gt; פסק להלכה שעל אף שאיסורי המלאכה בחול המועד הינן מדאורייתא, יש בכוח חכמים להקל בהם משום הפסד ממון, משום שנמסר הדבר לחכמים ופסק שפרשנות חכמים לגדרי המלאכות היא בעלת תוקף מדאורייתא {{ציטוטון| שהתורה מסרה לחכמים שיאסרו המלאכות שנראה להם ויתירו מה שנראה להם}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-125214:rev-125215:php=table --> </table>

46.19.85.206 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=125214&oldid=prev 2019-03-17T10:17:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:17, 17 במרץ 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברים שהתורה מסרה </del>לחכמים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשער </del>את פרטי האיסור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או המצווה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצאנו כן בגמרא מסכת מועד קטן בנוגע למלאכת דבר האבד </del>בחול המועד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דינים ש'''מסרן הכתוב לחכמים''' מוגדרים כפרטי הלכה בהם נתנה התורה כוח </ins>לחכמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להגדיר </ins>את פרטי האיסור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמצווה על אף שמדובר באיסורי דאורייתא</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקומות נוספים שמצאנו עקרון זה</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקור==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* כתב מהר"ל בספר גור אריה שמות פרק כג פסוק יא בנוגע למלאכת זיבול וקשקוש בשנת השמיטה: "הרמב"ן הקשה (על רש"י</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתב שמלאכות אלה אסורות מדאורייתא, ובגמ' מבואר שמלאכות אלה מדרבנן)</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.. ואין ספק כי רש"י ראה הגמרא... אלא רוצה לומר דהוי מדרבנן, מפני </del>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהתורה מסרן לחכמים'</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' איזה </del>מלאכה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסורה ואיזה מלאכה מותרת, ומפני זה כולם דרבנן, ומכל מקום כתב בתורה 'ונטשתה' - משאר מלאכות</del>, אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שמסרן </del>לחכמים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איזה </del>מלאכה אסורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואיזה </del>מותרת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''', וכהאי גוונא הוי מדרבנן</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכך הוא בחול המועד שמסרן התורה לחכמים (חגיגה דף יח</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמוד א), והוי מדרבנן</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והא דאמר שם (ג</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) דהוי אסמכתא בעלמא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על גב דלפי זה </del>{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהתורה מסרה </del>לחכמים} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרשה גמורה היא? מכל מקום הוי אסמכתא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלא נזכר בכתוב שום מלאכה בפרט</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומה שפירש </del>רש"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאן 'ונטשתה - מלזבל ולקשקש'</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא שבכתוב כתיב בפירוש זה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא שהכתוב אומר: 'ונטשתה ממלאכה שאינה גמורה'</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחכמים פירשו: זהו מלזבל ומלקשקש</del>". <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היינו שהתורה ציוותה לנטוש' </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האדמה בשביעית</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומסרה </del>הדבר לחכמים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את הסמכות לשער ולהחליט מהן </del>המלאכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכלולות בצווי לנטוש</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===איסורי מלאכה </ins>בחול המועד===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור גדר נמסר הדבר לחכמים מובא בגמרא בחגיגה&lt;ref&gt;יח</ins>,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א&lt;/ref&gt;</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא נחלקו ר</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוסי הגלילי ור</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עקיבא לעניין מקור איסורי מלאכת חול המועדץ לפי ר</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוסי הדבר נלמד מפסוק, ואילו ר</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עקיבא מביא שישנה סתירה בין הפסוקים לעניין האם יש איסור </ins>מלאכה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחול המועד</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולמעשה גדרי הדבר נמסר לחכמים: {{ציטוטון| הא לא מסרן הכתוב </ins>אלא לחכמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לומר לך אי זה יום אסור ואי זה יום מותר אי זו </ins>מלאכה אסורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואי זו מלאכה </ins>מותרת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===עינוי יום הכיפורים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונים נחלקו האם חמשת העינויים שביום הכיפורים מוגדרים כאיסורי תורה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התוספות ישנים &lt;ref&gt;יומא עז</ins>,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב&lt;/ref&gt; כתב להוכיח שאיסור הרחיצה אינו מוגדר כאיסור דאורייתא משום שהמשנה הקלה למלך ולכלה לרחוץ פניהם ומשמע שמדובר באיסור דרבנן</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאידך</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הר"ן כתב שיש לדחות ראיה זו משום שחכמים הגדירו שאין רחיצה כזו מוגדרת כתענוג</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכי {</ins>{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ציטוטון| מסרן הכתוב </ins>לחכמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והן הקלו בהן כפי מה שראו והתירו כל שאינו נעשה לתענוג}</ins>}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. לשיטת הר"ן, למרות שההיתר רחיצה לכלה ולמלך הוגדר בידי חכמים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נחשב הדבר כאיסור תורה שגדריו נמסרו לחכמים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תוקף הדין==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונים נחלקו האם להלכה מוגדר איסור המלאכה בחול המועד כדאורייתא או כדרבנן</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטת הרשב"ם&lt;ref&gt;וכן שיטת </ins>רש"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; קבעו שאיסורי המלאכה הינן מדאוריתא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף הוכיחו כשיטתם מדברי המשנה באבות&lt;ref&gt;ג</ins>,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יא&lt;/ref&gt; המסבירה על חומרת "המבזה את המועדות" שמדברת על איסורי חול המועד. מאידך</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטת הרמב"ם &lt;ref&gt;וכן שיטת התוספות&lt;/ref&gt; סברו שאיסורי חול המועד הינם מדרבנן מאחר ויש בהם גדרים הנראים כדיני דרבנן כגון "דבר האבד" או "הפסד מרובה</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלא נמצאים בדיני דאורייתא</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטתו, גדר "נמסר הדבר לחכמים" אינו שונה מהכוח הרגיל שביד חכמים לפרש </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסורי התורה, ועדיין מדובר באיסור דרבנן. הבית יוסף &lt;ref&gt;סימן תקל&lt;/ref&gt; פסק להלכה שעל אף שאיסורי המלאכה בחול המועד הינן מדאורייתא, יש בכוח חכמים להקל בהם משום הפסד ממון</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום שנמסר </ins>הדבר לחכמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופסק שפרשנות חכמים לגדרי המלאכות היא בעלת תוקף מדאורייתא {{ציטוטון| שהתורה מסרה לחכמים שיאסרו </ins>המלאכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנראה להם ויתירו מה שנראה להם}}</ins>.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-125130:rev-125214:php=table --> </table>

46.19.85.206 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=125130&oldid=prev 2019-03-15T08:54:15Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;דברים שהתורה מסרה לחכמים לשער את פרטי האיסור או המצווה. מצאנו כן בגמרא מסכת מועד קטן בנוג...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>דברים שהתורה מסרה לחכמים לשער את פרטי האיסור או המצווה. מצאנו כן בגמרא מסכת מועד קטן בנוגע למלאכת דבר האבד בחול המועד.<br /> ==מקומות נוספים שמצאנו עקרון זה==<br /> * כתב מהר&quot;ל בספר גור אריה שמות פרק כג פסוק יא בנוגע למלאכת זיבול וקשקוש בשנת השמיטה: &quot;הרמב&quot;ן הקשה (על רש&quot;י, שכתב שמלאכות אלה אסורות מדאורייתא, ובגמ&#039; מבואר שמלאכות אלה מדרבנן)... ואין ספק כי רש&quot;י ראה הגמרא... אלא רוצה לומר דהוי מדרבנן, מפני &#039;&#039;&#039;שהתורה מסרן לחכמים&#039;&#039;&#039; איזה מלאכה אסורה ואיזה מלאכה מותרת, ומפני זה כולם דרבנן, ומכל מקום כתב בתורה &#039;ונטשתה&#039; - משאר מלאכות, אלא &#039;&#039;&#039;שמסרן לחכמים איזה מלאכה אסורה ואיזה מותרת&#039;&#039;&#039;, וכהאי גוונא הוי מדרבנן. וכך הוא בחול המועד שמסרן התורה לחכמים (חגיגה דף יח, עמוד א), והוי מדרבנן. והא דאמר שם (ג, א) דהוי אסמכתא בעלמא, אף על גב דלפי זה {שהתורה מסרה לחכמים} דרשה גמורה היא? מכל מקום הוי אסמכתא, שלא נזכר בכתוב שום מלאכה בפרט. ומה שפירש רש&quot;י כאן &#039;ונטשתה - מלזבל ולקשקש&#039;, לא שבכתוב כתיב בפירוש זה, אלא שהכתוב אומר: &#039;ונטשתה ממלאכה שאינה גמורה&#039;, וחכמים פירשו: זהו מלזבל ומלקשקש&quot;. היינו שהתורה ציוותה לנטוש&#039; את האדמה בשביעית, ומסרה הדבר לחכמים את הסמכות לשער ולהחליט מהן המלאכות שכלולות בצווי לנטוש.</div>

Shyk