מסע הפוקדים של דוד - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:55:45Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:55, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" {{מקור\|שמואל ב', כ"ד,ב'\|כן}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].		'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" {{מקור\|שמואל ב', כ"ד,ב'\|כן}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].

	מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב"{{מקור\|שם, שם,ט'\|כן}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור\|שמואל א', ט"ו, ד'\|כן}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".		מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב"{{מקור\|שם, שם,ט'\|כן}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור\|שמואל א', ט"ו, ד'\|כן}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:29:38Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:29, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא ~~בְּכָל~~-~~שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן~~ וְעַד-~~בְּאֵר שֶׁבַע~~" {{מקור\|(שמואל ב', כ"ד,ב')}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].		'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" {{מקור\|שמואל ב', כ"ד,ב'\|כן}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].

	מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, ~~שֹׁלֵף~~ חֶרֶב"{{מקור\|(שם, שם,ט')}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " ~~וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה~~ מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור\|(שמואל א', ט"ו, ד')}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".		מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב"{{מקור\|שם, שם,ט'\|כן}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור\|שמואל א', ט"ו, ד'\|כן}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".

	==תאור המסלול==		==תאור המסלול==
שורה 11:		שורה 11:

	==מגבלות המפקד==		==מגבלות המפקד==
	פרשני חז"ל, [[רש"י]] ו[[רד"ק]] סבורים כי המפקד לא כלל את השבטים: [[שבט לוי\|לוי]] ו[[שבט בנימין\|בנימין]]. בספר [[דברי הימים]] א' נאמר: " ~~וַיִּתֵּן~~ יוֹאָב אֶת-~~מִסְפַּר~~ מִפְקַד-הָעָם, אֶל-~~דָּוִיד~~; וַיְהִי כָל-~~יִשְׂרָאֵל~~ אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ, ~~שֹׁלֵף~~ חֶרֶב, וִיהוּדָה, ~~אַרְבַּע~~ מֵאוֹת ~~וְשִׁבְעִים~~ אֶלֶף אִישׁ ~~שֹׁלֵף~~ חָרֶב. וְלֵוִי, וּבִנְיָמִן, לֹא פָקַד, ~~בְּתוֹכָם~~: ~~כִּי~~-נִתְעַב ~~דְּבַר~~-~~הַמֶּלֶךְ~~, אֶת-יוֹאָב {{מקור\|(כ"ד, ה')}}. רש"י סבר כי את שבט לוי אין למנות שהרי מקובל למנות אותם צבני חודש ומעלה. ואשר לשבט בנימין, אחרי האסון שקרה לשבט במעשה [[פלגש בגבעה]] חשש יואב לגורלם. הפרש נוסף במספרים מוסבר על ידי אי- מניתם של 12,000 נשיאי ישראל - ראשי האבטת ושרי האלפים ושרי המאות.רד"ק מוסיף גם את השוטרים המשרתים את המלך.		פרשני חז"ל, [[רש"י]] ו[[רד"ק]] סבורים כי המפקד לא כלל את השבטים: [[שבט לוי\|לוי]] ו[[שבט בנימין\|בנימין]]. בספר [[דברי הימים]] א' נאמר: " וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-דָּוִיד; וַיְהִי כָל-יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ, שֹׁלֵף חֶרֶב, וִיהוּדָה, אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. וְלֵוִי, וּבִנְיָמִן, לֹא פָקַד, בְּתוֹכָם: כִּי-נִתְעַב דְּבַר-הַמֶּלֶךְ, אֶת-יוֹאָב {{מקור\|כ"ד, ה'\|כן}}. רש"י סבר כי את שבט לוי אין למנות שהרי מקובל למנות אותם צבני חודש ומעלה. ואשר לשבט בנימין, אחרי האסון שקרה לשבט במעשה [[פלגש בגבעה]] חשש יואב לגורלם. הפרש נוסף במספרים מוסבר על ידי אי- מניתם של 12,000 נשיאי ישראל - ראשי האבטת ושרי האלפים ושרי המאות.רד"ק מוסיף גם את השוטרים המשרתים את המלך.

	[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]		[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:27:59Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:27, 8 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" {{מקור\|שמואל ב', כ"ד,ב'}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].		'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" {{מקור\|(שמואל ב', כ"ד,ב')}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].

	מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב"{{מקור\|שם, שם,ט'}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור\|שמואל א', ט"ו, ד'}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".		מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב"{{מקור\|(שם, שם,ט')}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור\|(שמואל א', ט"ו, ד')}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".

	==תאור המסלול==		==תאור המסלול==
שורה 11:		שורה 11:

	==מגבלות המפקד==		==מגבלות המפקד==
	פרשני חז"ל, [[רש"י]] ו[[רד"ק]] סבורים כי המפקד לא כלל את השבטים: [[שבט לוי\|לוי]] ו[[שבט בנימין\|בנימין]]. בספר [[דברי הימים]] א' נאמר: " וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-דָּוִיד; וַיְהִי כָל-יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ, שֹׁלֵף חֶרֶב, וִיהוּדָה, אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. וְלֵוִי, וּבִנְיָמִן, לֹא פָקַד, בְּתוֹכָם: כִּי-נִתְעַב דְּבַר-הַמֶּלֶךְ, אֶת-יוֹאָב {{מקור\|כ"ד, ה'}}. רש"י סבר כי את שבט לוי אין למנות שהרי מקובל למנות אותם צבני חודש ומעלה. ואשר לשבט בנימין, אחרי האסון שקרה לשבט במעשה [[פלגש בגבעה]] חשש יואב לגורלם. הפרש נוסף במספרים מוסבר על ידי אי- מניתם של 12,000 נשיאי ישראל - ראשי האבטת ושרי האלפים ושרי המאות.רד"ק מוסיף גם את השוטרים המשרתים את המלך.		פרשני חז"ל, [[רש"י]] ו[[רד"ק]] סבורים כי המפקד לא כלל את השבטים: [[שבט לוי\|לוי]] ו[[שבט בנימין\|בנימין]]. בספר [[דברי הימים]] א' נאמר: " וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-דָּוִיד; וַיְהִי כָל-יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ, שֹׁלֵף חֶרֶב, וִיהוּדָה, אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. וְלֵוִי, וּבִנְיָמִן, לֹא פָקַד, בְּתוֹכָם: כִּי-נִתְעַב דְּבַר-הַמֶּלֶךְ, אֶת-יוֹאָב {{מקור\|(כ"ד, ה')}}. רש"י סבר כי את שבט לוי אין למנות שהרי מקובל למנות אותם צבני חודש ומעלה. ואשר לשבט בנימין, אחרי האסון שקרה לשבט במעשה [[פלגש בגבעה]] חשש יואב לגורלם. הפרש נוסף במספרים מוסבר על ידי אי- מניתם של 12,000 נשיאי ישראל - ראשי האבטת ושרי האלפים ושרי המאות.רד"ק מוסיף גם את השוטרים המשרתים את המלך.

	[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]		[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-12T14:46:11Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:46, 12 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא ~~בְּכָל~~-~~שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן~~ וְעַד-~~בְּאֵר שֶׁבַע~~" {{מקור\|(שמואל ב', כ"ד,ב')}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].		'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" {{מקור\|שמואל ב', כ"ד,ב'}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].

	מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, ~~שֹׁלֵף~~ חֶרֶב"{{מקור\|(שם, שם,ט')}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " ~~וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה~~ מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור\|(שמואל א', ט"ו, ד')}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".		מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב"{{מקור\|שם, שם,ט'}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור\|שמואל א', ט"ו, ד'}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".

	==תאור המסלול==		==תאור המסלול==
שורה 11:		שורה 11:

	==מגבלות המפקד==		==מגבלות המפקד==
	פרשני חז"ל, [[רש"י]] ו[[רד"ק]] סבורים כי המפקד לא כלל את השבטים: [[שבט לוי\|לוי]] ו[[שבט בנימין\|בנימין]]. בספר [[דברי הימים]] א' נאמר: " ~~וַיִּתֵּן~~ יוֹאָב אֶת-~~מִסְפַּר~~ מִפְקַד-הָעָם, אֶל-~~דָּוִיד~~; וַיְהִי כָל-~~יִשְׂרָאֵל~~ אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ, ~~שֹׁלֵף~~ חֶרֶב, וִיהוּדָה, ~~אַרְבַּע~~ מֵאוֹת ~~וְשִׁבְעִים~~ אֶלֶף אִישׁ ~~שֹׁלֵף~~ חָרֶב. וְלֵוִי, וּבִנְיָמִן, לֹא פָקַד, ~~בְּתוֹכָם~~: ~~כִּי~~-נִתְעַב ~~דְּבַר~~-~~הַמֶּלֶךְ~~, אֶת-יוֹאָב {{מקור\|(כ"ד, ה')}}. רש"י סבר כי את שבט לוי אין למנות שהרי מקובל למנות אותם צבני חודש ומעלה. ואשר לשבט בנימין, אחרי האסון שקרה לשבט במעשה [[פלגש בגבעה]] חשש יואב לגורלם. הפרש נוסף במספרים מוסבר על ידי אי- מניתם של 12,000 נשיאי ישראל - ראשי האבטת ושרי האלפים ושרי המאות.רד"ק מוסיף גם את השוטרים המשרתים את המלך.		פרשני חז"ל, [[רש"י]] ו[[רד"ק]] סבורים כי המפקד לא כלל את השבטים: [[שבט לוי\|לוי]] ו[[שבט בנימין\|בנימין]]. בספר [[דברי הימים]] א' נאמר: " וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-דָּוִיד; וַיְהִי כָל-יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ, שֹׁלֵף חֶרֶב, וִיהוּדָה, אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. וְלֵוִי, וּבִנְיָמִן, לֹא פָקַד, בְּתוֹכָם: כִּי-נִתְעַב דְּבַר-הַמֶּלֶךְ, אֶת-יוֹאָב {{מקור\|כ"ד, ה'}}. רש"י סבר כי את שבט לוי אין למנות שהרי מקובל למנות אותם צבני חודש ומעלה. ואשר לשבט בנימין, אחרי האסון שקרה לשבט במעשה [[פלגש בגבעה]] חשש יואב לגורלם. הפרש נוסף במספרים מוסבר על ידי אי- מניתם של 12,000 נשיאי ישראל - ראשי האבטת ושרי האלפים ושרי המאות.רד"ק מוסיף גם את השוטרים המשרתים את המלך.

	[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]		[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]

דניאל ונטורה ב־18:14, 14 בספטמבר 2008

2008-09-14T18:14:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:14, 14 בספטמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" {{מקור\|(שמואל ב', כ"ד,ב')}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].		'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" {{מקור\|(שמואל ב', כ"ד,ב')}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].

	מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב"((מקור\|(שם, שם,ט')}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור\|(שמואל א', ט"ו, ד')}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".		מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב"{{מקור\|(שם, שם,ט')}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור\|(שמואל א', ט"ו, ד')}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".

	==תאור המסלול==		==תאור המסלול==

דניאל ונטורה ב־21:44, 11 בספטמבר 2008

2008-09-11T21:44:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:44, 11 בספטמבר 2008
שורה 5:		שורה 5:
	==תאור המסלול==		==תאור המסלול==

	[[מירושלים]] יצאו ל[[עבר הירדן]]. הם הגיעו לדרום מואב [[ערוער]] על [[נחל ארנון]] - הגבול הדרומי של [[נחלת שבט ראובן]]. יואב ושרי צבאו עולים צפונה, חולפים על פני יעזר ב[[נחלת שבט גד]], פוקדים את ערי [[הגלעד]] ומגיעים ל"ארץ תחתים חדשי" - ארץ מצפון ל[[חבל ארץ הבשן]]. משם הם פונים מערבה לעיר החוף [[צידון]] ו[[צור]]. עברו על פני "ערי החוי והכנעני]], יורדים דרומה ל[[באר שבע]]. כעבור תשעה חודשים ועשרים יום הם חוזרים לירושלים. משערים כי המפקד לא כלל את השבטים: [[שבט בנימין\|בנימין]] ואת [[שבט לוי\|לוי]] (ראו להלן).		[[מירושלים]] יצאו ל[[עבר הירדן]]. הם הגיעו לדרום מואב [[ערוער]] על [[נחל ארנון]] - הגבול הדרומי של [[נחלת שבט ראובן]]. יואב ושרי צבאו עולים צפונה, חולפים על פני יעזר ב[[נחלת שבט גד]], פוקדים את ערי [[הגלעד]] ומגיעים ל"ארץ תחתים חדשי" - ארץ מצפון ל[[חבל ארץ הבשן]]. משם הם פונים מערבה לעיר החוף [[צידון]] ו[[צור]]. עברו על פני "ערי החוי והכנעני", יורדים דרומה ל[[באר שבע]]. כעבור תשעה חודשים ועשרים יום הם חוזרים לירושלים. משערים כי המפקד לא כלל את השבטים: [[שבט בנימין\|בנימין]] ואת [[שבט לוי\|לוי]] (ראו להלן).

	==מסלול הפוקדים==		==מסלול הפוקדים==
	[[תמונה:Mifcad_david_3.jpg\|center\|thumb\|700px\|מסלול הפוקדים - תרשים סכמתי]]		[[תמונה:Mifcad_david_3.jpg\|center\|thumb\|700px\|מסלול הפוקדים - תרשים סכמתי]]

	==~~אמינות~~ המפקד==		==מגבלות המפקד==
			פרשני חז"ל, [[רש"י]] ו[[רד"ק]] סבורים כי המפקד לא כלל את השבטים: [[שבט לוי\|לוי]] ו[[שבט בנימין\|בנימין]]. בספר [[דברי הימים]] א' נאמר: " וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם, אֶל-דָּוִיד; וַיְהִי כָל-יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ, שֹׁלֵף חֶרֶב, וִיהוּדָה, אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב. וְלֵוִי, וּבִנְיָמִן, לֹא פָקַד, בְּתוֹכָם: כִּי-נִתְעַב דְּבַר-הַמֶּלֶךְ, אֶת-יוֹאָב {{מקור\|(כ"ד, ה')}}. רש"י סבר כי את שבט לוי אין למנות שהרי מקובל למנות אותם צבני חודש ומעלה. ואשר לשבט בנימין, אחרי האסון שקרה לשבט במעשה [[פלגש בגבעה]] חשש יואב לגורלם. הפרש נוסף במספרים מוסבר על ידי אי- מניתם של 12,000 נשיאי ישראל - ראשי האבטת ושרי האלפים ושרי המאות.רד"ק מוסיף גם את השוטרים המשרתים את המלך.

			[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]

דניאל ונטורה ב־20:43, 11 בספטמבר 2008

2008-09-11T20:43:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:43, 11 בספטמבר 2008
שורה 4:		שורה 4:

	==תאור המסלול==		==תאור המסלול==

			[[מירושלים]] יצאו ל[[עבר הירדן]]. הם הגיעו לדרום מואב [[ערוער]] על [[נחל ארנון]] - הגבול הדרומי של [[נחלת שבט ראובן]]. יואב ושרי צבאו עולים צפונה, חולפים על פני יעזר ב[[נחלת שבט גד]], פוקדים את ערי [[הגלעד]] ומגיעים ל"ארץ תחתים חדשי" - ארץ מצפון ל[[חבל ארץ הבשן]]. משם הם פונים מערבה לעיר החוף [[צידון]] ו[[צור]]. עברו על פני "ערי החוי והכנעני]], יורדים דרומה ל[[באר שבע]]. כעבור תשעה חודשים ועשרים יום הם חוזרים לירושלים. משערים כי המפקד לא כלל את השבטים: [[שבט בנימין\|בנימין]] ואת [[שבט לוי\|לוי]] (ראו להלן).

	==מסלול הפוקדים==		==מסלול הפוקדים==

דניאל ונטורה ב־20:33, 11 בספטמבר 2008

2008-09-11T20:33:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:33, 11 בספטמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" ((מקור\|(שמואל ב', כ"ד,ב')}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].		'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" {{מקור\|(שמואל ב', כ"ד,ב')}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון\|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].

	מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב"((מקור\|(שם, שם,ט')}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור\|(שמואל א', ט"ו, ד')}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".		מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב"((מקור\|(שם, שם,ט')}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור\|(שמואל א', ט"ו, ד')}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".

			==תאור המסלול==

			==מסלול הפוקדים==
			[[תמונה:Mifcad_david_3.jpg\|center\|thumb\|700px\|מסלול הפוקדים - תרשים סכמתי]]

			==אמינות המפקד==

דניאל ונטורה ב־20:30, 11 בספטמבר 2008

2008-09-11T20:30:14Z

דף חדש

'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" ((מקור|(שמואל ב', כ"ד,ב')}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]].

מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב"((מקור|(שם, שם,ט')}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: " וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור|(שמואל א', ט"ו, ד')}} כדי למנות עליהם שרי צבאות".