Yosichen: /* מניין השטרות */

2014-05-11T15:53:43Z

מניין השטרות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:53, 11 במאי 2014
שורה 75:		שורה 75:

	==מניין השטרות==		==מניין השטרות==
	~~{{הפניה לערך מורחב\|מניין השטרות}}~~

	מניין השטרות היה למעשה המניין הכללי הראשון בדברי ימי ישראל שהשימוש בו התמיד ברציפות כאלפיים שנה. תחילתו של מניין זה בספטמבר (תשרי) של שנת 312 לפנה"ס, בשנת ג'ת"נ (311 לפנה"ס), שש שנים לאחר מותו של אלכסנדר הגדול. גם מניין זה מתחיל משנה 1 ואין בו שנה 0. כדי לדעת את השנה הנוכחית לפי מניין השטרות יש להפחית 3449 מהמניין לבריאה{{הערה\|רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"י הלכה ו: "שנה זו שהיא שנת 1107 לחורבן, שהיא שנת 1487 למניין שטרות, שהיא שנת 4936 ליצירה". וכן בהלכות קידוש החודש פי"א הלכה טז. וכן עוד גאונים וראשונים שמציינים את המניינים במקביל}}. יש לשים לב לכך שגם בספירת הנוצרים לא קיימת שנת 0, ולכן הפער בין מניין השטרות לספירת הנוצרים הצטמצם בשנה אחת כשהתחילה ספירת הנוצרים.		מניין השטרות היה למעשה המניין הכללי הראשון בדברי ימי ישראל שהשימוש בו התמיד ברציפות כאלפיים שנה. תחילתו של מניין זה בספטמבר (תשרי) של שנת 312 לפנה"ס, בשנת ג'ת"נ (311 לפנה"ס), שש שנים לאחר מותו של אלכסנדר הגדול. גם מניין זה מתחיל משנה 1 ואין בו שנה 0. כדי לדעת את השנה הנוכחית לפי מניין השטרות יש להפחית 3449 מהמניין לבריאה{{הערה\|רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"י הלכה ו: "שנה זו שהיא שנת 1107 לחורבן, שהיא שנת 1487 למניין שטרות, שהיא שנת 4936 ליצירה". וכן בהלכות קידוש החודש פי"א הלכה טז. וכן עוד גאונים וראשונים שמציינים את המניינים במקביל}}. יש לשים לב לכך שגם בספירת הנוצרים לא קיימת שנת 0, ולכן הפער בין מניין השטרות לספירת הנוצרים הצטמצם בשנה אחת כשהתחילה ספירת הנוצרים.

Yosichen: ע"פ הערך שכתבתי בויקיפדיה "מניין השנים בלוח העברי"

2014-05-11T15:52:32Z

ע"פ הערך שכתבתי בויקיפדיה "מניין השנים בלוח העברי"

דף חדש

'''מניין השנים בלוח העברי''' הוא אופן מניית ה[[שנה|שנים]] שהתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, [[כתובה|כתובות]], [[גט|גיטין]], [[שטר חוב|שטרות]] וכדומה. השנים בלוח העברי מבוססות על מחזורי מופע ה[[ירח]], ולכן נקבע אורך השנה הרגילה כשנים עשר חודשי ירח, כך שהיא קצרה בכ-11 ימים מזמן ההקפה סביב השמש. כל שנתיים-שלוש מוסיפים חודש ([[אדר א']]) כדי לסנכרן את הלוח עם מחזור השמש ועונות השנה.

במהלך השנים השתמשו היהודים בסוגי מניין שונים. כיום, בקרב שומרי המסורת ובחוק של מדינת ישראל, מונים את השנים מאז שנת בריאת העולם בהתאם לכרונולוגיה המקראית והמסורתית. השנה הנוכחית - שנת [[{{#זמןמ:xhxjY}}]] ({{שנה מקומית}}), היא {{עיצוב מספר:{{#זמןמ:xjY}}}} שנים ליצירה. מניין זה התפשט בתפוצות ישראל ומקובל בספרות ה[[הלכה]]<ref>[[רמב"ם]], הלכות שמיטה ויובל פ"י הלכה ב - ד, ועוד פוסקים</ref>.

==מנייני שנים בהיסטוריה היהודית==

המניין הראשון שמופיע ב[[מקרא]] הוא המניין ל[[יציאת מצרים]]; "בשנה השנית לצאת בני ישראל מארץ מצרים", וכדומה. מניין זה מופיע בכתבי הקודש בפעם האחרונה בספר מלכים (א ו, א) על בניין בית ראשון; "בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים". ההתייחסות הראשונה בספרות חז"ל למניין השנים היא ב[[מכילתא]]{{הערה|יתרו פסוק בחודש השלישי.}}, המובאת ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|תחילת [[מסכת ראש השנה]].}}: "בתחילה היו מונים ליציאת מצרים, משנבנה הבית התחילו למנות לבניינו, לא זכו למנות לבניינו התחילו למנות לחורבנו, לא זכו למנות לעצמם התחילו למנות למלכויות".

בתקופת המקרא מנו את השנים לפי שנות השופטים והמלכים, ובתקופת בית שני מנו לשנות הקיסרים. הספירה המקובלת ביותר עד ימי ה[[תלמוד]] הייתה "למלכים". במקרא תוארכו מלכי יהודה למניין מלכי ישראל, ולהפך. אחרי חורבן בית המקדש ראשון מנו למלכי אומות העולם. ה[[צדוקים]] התנגדו למניין "למלכים", שאינו "עברי", והייתה זו אחת ממחלוקותיהם עם הפרושים{{הערה|משנה, ידים, ד ח}}. ספירה נוספת, ל[[שמעון הצדיק]], נמצאה בספר חשמונאים; {{ציטוטון|בשנת שבעים ומאה (ל[[מניין השטרות]], 142 לפנה"ס) הוסר עול הגויים מישראל, ויחל עם ישראל לכתוב בספרים ובשטרות בשנת אחת ל[[שמעון הצדיק|שמעון הכהן הגדול]] ושר הצבא ונשיא היהודים}}{{הערה|חשמונאים יג, מא-מב}}. ב[[מגילת תענית]] (לג' בתשרי) נזכר מניין דומה ליוחנן הורקנוס: {{ציטוטון|שנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון}}, שחכמי ישראל ביטלו אותו כדי שלא לחלל את שם ה' בשימוש חולין.

בתחילת ימי הבית השני נוסד מניין שטרות (או המניין למלכות אלכסנדר הגדול), מניין זה היה נפוץ בעם היהודי עד תחילת ימי הביניים. במהלך ימי הביניים נתפשט בהדרגה המניין לבריאת העולם, ותפס את מקומו של מניין שטרות, עד שבעת החדשה העם היהודי כולו (פרט ליהודי תימן) השתמש במניין לבריאה. במרכזי התורה ב[[בבל]] העדיפו את מניין שטרות והשתמשו בו יותר, ואילו במרכזי התורה בארץ ישראל העדיפו את המניין לבריאת העולם (במקביל לשימוש במניין לחורבן הבית השני).המעבר של מרכזי התורה מהמזרח (בבל) למערב (אירופה), זירז את המעבר בין מניין שטרות למניין לבריאה.

מתוך כתבי יד שנכתבו לאחר המאה העשירית, שנמצאים בספריות הגדולות וביניהן הספרייה הלאומית בירושלים, עולה תמונה ברורה; באירופה השימוש העיקרי היה במניין לבריאת העולם (לעתים נכתב בשטר שני מניינים או שלושה במקביל), אך בארצות המזרח ובעיקר מצרים, ובארץ ישראל, השימוש העיקרי היה במניין שטרות. רבי אברהם בר חייא הנשיא (נפטר בשנת 1123) העיד על כך בספרו (ספר העבור). כמו כן, [[בעלי התוספות]] וה[[ר"ן]] וה[[בעל הטורים|טור]] העידו שבזמנם נפוץ המניין לבריאה{{הערה|תוספות בראש השנה ח ע"ב, הר"ן בגיטין פרק ח, הטור באבן העזר סוף סימן קכז.}}.

==מניין לבריאת העולם==

המניין לבריאת העולם הוא המניין המסורתי המבוסס על פרשנות מצמצמת{{הערה|לדוגמה, מאחר שהשנה המאוחרת ביותר לשלטונו של [[אחשוורוש]] המוזכרת ב[[מגילת אסתר]] היא השנה ה-14, מאומצת ההנחה שאחשוורוש מלך במשך 14 שנים בדיוק.}} של ההיסטוריוגרפיה העולה מה[[תנ"ך]] ומדברי [[חז"ל]] שרוכזו וסודרו בספר "[[סדר עולם רבה]]". אחת המשמעויות ה[[הלכה|הלכתיות]] הבולטות של מניין השנים (החל מחורבן בית המקדש השני ואילך){{הערה|לפי [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], [http://www.mechon-mamre.org/i/7710.htm הלכות שמיטה ויובל פרק י'] הלכה ח'}}, היא קביעת השנה שבה תחול שנת שמיטה.

היו שלוש דרכים שונות למנות לבריאת העולם: "לשנים שלמות", "לאדם הראשון", "לבריאת העולם". שנה א' במניין השנים הייתה; במניין "לבריאת העולם" - בשנת 3760 לפנה"ס. במניין "לאדם הראשון" - בשנת 3759 לפנה"ס. במניין "לשנים שלמות" - בשנת 3758 לפנה"ס.

המניין שהתקבל הוא המניין לבריאת העולם, המסתמך על דעת [[רבי אליעזר]] שאדם הראשון נברא בראש השנה. מכאן הוסק שהיום הראשון לבריאת העולם הוא כה' באלול בשנה שלפני כן, וראשית שנה זו היא תחילת המניין. בא' בתשרי {{#זמןמ: xhxjY}} מתחילה שנת {{#זמןמ: xhxjY}} (ולא כמו ביום הולדתו של אדם, שכשאדם חוגג 13 הוא בעצם משלים את השנה ה-13 שלו ונכנס לשנתו ה-14). על פי זה, שנת אפס אינה קיימת.

את השנה נהוג לסמן בספרות עבריות, למשל [[ה'תשס"ז]]: ה' - 5000, ת - 400, ש - 300, ס - 60, ז - 7 = 5767; יש המציינים שנה זו בצורה ה'ןס"ז: ה' - 5000, ן - 700, ס - 60, ז - 7 = 5767. פעמים רבות נהוג להשמיט את מניין האלפים, שהרי ברור, לפי ההקשר, באיזה אלף מדובר. שנת ה'תשס"ז נרשמת תשס"ז. יש שמוסיפים את ראשי התיבות '''לפ"ק''' - לפרט קטן, כלומר ללא ציון האלפים.

לעתים ניתנת [[גימטריה]] לציון השנה. כך לדוגמה, בסיפור "הנדח" של ש"י עגנון, מתואר מכתב, שבראשו מציין הכותב את השנה "שנת ד' ינחם אותנו לפ"ק", שהיא שנת תקע"ה (1815). דוגמה לדרך אחרת לציון השנה היא הכינוי שניתן לעליית יהודי תימן ב-1815, "עליית אעלה '''בתמר'''", 'בתמר', שִׂיכּול האותיות המייצגות את השנה העברית, תרמ"ב.

===לשנים שלמות===
לפי שיטה זו מונים את השנים השלמות שעברו עד המאורע עצמו (לא כולל השנה של המאורע). בשיטה זו נקט בעל "[[סדר עולם רבה]]" כשהוא מונה את השנה הראשונה מבריאת אדם הראשון. במניין זה שנה א' הייתה בשנת 3758 לפנה"ס. לפי מניין זה, השנה הראשונה של [[אדם וחוה|אדם]] היא שנת 0, והשנה שבה נולד [[שת]] בנו היא שנת ק"ל (130).

יש להבדיל בין שנה סידורית לבין מספר שנים מוחלט. המקרא, בדרך כלל, מתייחס למספר שנים מוחלט. לדוגמה: "ויחי אדם שלושים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת" (בראשית ה, ג). כלומר, [[אדם וחוה|אדם]] השלים 130 שנה לחייו ו[[שת]] נולד בשנה ה-131 של אדם. עם זאת, ישנם מקומות שהמקרא מציין שמדובר בשנה סידורית. למשל, [[שלמה]] בנה את [[בית המקדש הראשון]] "בשנה הרביעית"<ref>מלכים א, ו א</ref> למלכותו (ולא כתוב 'וימלוך שלמה ארבע שנים'), דהיינו בתוך השנה הרביעית למלכותו, כשלוש שנים מתחילת מלכותו.

המתמטיקאי והאסטרונום הפרסי המפורסם מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי, מתייחס לשנת 1135 ל[[מניין השטרות]] כאל שנת 4582 לבריאה, כאשר לפי מנייננו היא שנת 4584 לבריאה (שנתיים קדימה). לפי זה נראה שהוא רכש את ידיעותיו על אירועים בתולדות ישראל כפי שמובא בסדר עולם רבה.

===לאדם הראשון===

תחילתו של המניין לאדם הוא מ[[א' בתשרי]] שבו נברא אדם הראשון. במניין זה שנה א' הייתה בשנת 3759 לפנה"ס. לפי מניין זה, השנה הראשונה של אדם היא שנה א', ושת נולד כעבור 130 שנה שלמות בתוך שנת קל"א (131).

המניין לאדם מכונה גם '''המניין למולד וי"ד''', כלומר, מחישוב [[מולד הלבנה|מולדות הלבנה]] לאחור מצאו שמולד חודש תשרי של השנה שבה נברא אדם הראשון היה ביום שישי בשעה י"ד.

הממצא הראשון לספירת מניין השנים לאדם הראשון הוא מ[[המאה הרביעית]] לספירה. מניין זה נעשה נפוץ החל מ[[המאה החמישית]] לספירה, ובמשך תקופת ה[[גאונים]] התקיים מניין זה במקביל למניין השטרות. בתקופת הגאונים שלט ב[[בבל]] המניין לאדם, וכמעט בכל התעודות מתקופה זו מופיע המניין לאדם, אך ב[[ארץ ישראל]] ובמערב העדיפו להשתמש במניין לבריאה. רב [[סעדיה גאון]] התנגד לשימוש במניין לבריאה, והביא הוכחה מהתלמוד שיש להשתמש במניין לאדם.

===לבריאת העולם===

תחילתו של המניין לבריאה היא שנה אחת לפני המניין לאדם, וזהו המניין הנהוג כיום<ref>תוספות ראש השנה ח ע"א, בעל המאור עבודה זרה ט ע"ב</ref>. במניין זה שנה א' הייתה בשנת 3760 לפנה"ס.

לפי מניין זה, השנה הראשונה של אדם היא שנה ב', והשנה שבה נולד שת היא שנת קל"ב (132). יש אומרים שמכיוון שבריאת העולם החלה ב[[כ"ה באלול]] של השנה הקודמת, יש למנות שנה קודם אדם, כדי שלא יחסרו 5 ימים אלו מחשבון השנים, וכן על פי הכלל שגם יום בשנה נחשב כשנה. ויש אומרים, מכיוון שההלכה היא כדברי האומר כי בניסן נברא העולם, ויום אחד בשנה נחשב כשנה, וכל שכן שישה חודשים{{הערה|[[אברהם בר חייא]] בספר העיבור מאמר ג' שער ז'}}. לעומת זאת, [[הגאון מווילנה]] סבור שלחלק מהראשונים שנה זו שמוסיפים היא אינה השנה שקודם אדם, אלא שנת [[המבול]], שבשנה זו לא שימשו מאורות השמים, ובכל זאת מונים אותה למניין העולם{{הערה|גר"א חושן משפט סימן סז סעיף ח. לגאון מווילנה יוצא; שהמניין כיום הוא למולד אדם, ואפילו שעבר 5770 שנה מאז (בראש השנה של שנת תש"ע) - בכל זאת במולד אדם היה מולד וי"ד (שהרי לפי שיטת הראשונים שאינה כגאון מווילנה, לפני 5770 שנה היה מולד בהר"ד, וכך יוצא בחשבון) משום שהמספר שסופרים כולל את שנת המבול, אבל המולדות הם פחות שנה - בגלל שנת המבול.}}.

המניין לבריאה מכונה גם '''המניין למולד בהר"ד''', כלומר, [[מולד הלבנה|מולד]] חודש תשרי של השנה שקדמה לבריאת אדם יוצא ביום שני, שעה ה' ו- ר"ד חלקים. ב[[רמב"ם]] ובעוד [[ראשונים]] מניין זה מכונה '''מניין יצירה'''.

[[אמוראים|אמוראי]] בבל מנו למניין שטרות. אך כשצויינה השנה לבריאת העולם (כמו בגמרא בעבודה זרה דף ט עמוד ב), התייחסו למניין השנים מאדם הראשון ולא מהבריאה (שנה קודם אדם). בתקופה שלאחר חתימת התלמוד אנו מוצאים לראשונה את המניין לבריאה (למולד בהר"ד) בברייתא של שמואל{{הערה| אוצר המדרשים (אייזנשטיין), עמ' 542-547}} שהזכירה את שנת ד"א תקל"ו, וכן בשתי מצבות משנות ד"א תקפ"ב ותקפ"ז שנמצאו באיטליה. בין השנים האלו לתחילת תקופת הראשונים, התפשט בעולם היהודי המניין לבריאה, אע"פ שרב סעדיה גאון התנגד לשימוש במניין לבריאה והעדיף את המניין לאדם וכפי שנהגו בזמן הגמרא{{הערה|א. א. עקביא במחקר "ברייתא דשמואל", הובא ב"מלילה" ה'}}. המעבר של מרכזי התורה מהמזרח (בבל) למערב (אירופה), היה גם המעבר בין מנין שטרות למניין לבריאה. מסיבה זו גם התפשט המניין לבריאה ולא המניין לאדם, שזה היה המניין המועדף במערב{{הערה| ספר העיבור מאמר שלישי שער שביעי}}.
{{חלונית2
|רוחב =25em
|תוכן="אמר הכוזרי: האומנם יש אצלכם מניין ברור מבריאת העולם?

אמר החבר: אכן רק למניין זה אנו מונים ואין מחלוקת בזה בין היהודים למן ארץ הכוזרים ועד לארץ כוש.

אמר הכוזרי: וכמה אתם מונים היום לבריאת העולם?

אמר החבר: ארבעת אלפים וחמש מאות שנה ... מונים אנו שנות הקדמונים לפי מה שנמסר לנו בתורת משה ויודעים אנו מה שהיה ממשה ועד היום הזה.

אמר הכוזרי: פרוט כזה מרחיק מן הלב את הספק הרע פן יש בזה כזב או קנוניה, דבר אשר כזה לא ייתכן כי יסכימו עליו אפילו עשרה אנשים בלא שיתבלבלו...".
|מקור=יהודה הלוי, [[הכוזרי]]}}

הסיבות להתפשטותו של המניין לבריאה ולהעדפתו כמניין הנהוג כיום, על פני המניין לאדם{{הערה|על פי רחמים שר שלום}}:
*כאשר השנה במניין לבריאה [[חילוק|מתחלקת]] ב-7 ללא שארית, זוהי שנת ה[[שמיטה]]. מניין שנות השמיטה החל לראשונה בתקופה [[יהושע בן נון]]{{הערה|בבלי, ערכין, יב ב}} ואף הופסק בתקופת [[גלות בבל]], אך באופן מקרי המסורת הנהוגה כיום לגביו מתלכדת עם המניין לבריאה.
*במניין לבריאה [[שנה מעוברת|עיבור השנה]] הראשון, במחזור של 19 שנים, הוא בשנה השלישית. לעומת זאת במניין לאדם מעברים את השנה השנייה במחזור, כאשר לכאורה עוד לא הצטברו מספיק ימים כדי להוסיף חודש.
*תורת העיבור החלה להתפשט בשעה שארץ ישראל והמערב היו מרכזי היהדות הגדולים והמשפיעים יותר, ושם היה מקובל יותר המניין לבריאה והיה זה טבעי שמניין זה יהיה המניין המוביל.

===בראי חז"ל וכותבי הדורות===
מניינים אלו היו ידועים היטב לכל ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] חכמי הדורות. לדוגמה, כך כתב רבי [[אברהם בר חייא]] על תחילת מניין שטרות: "היא שנת ג׳ אלפים וארבע מאות וחמישים (ג' ת"נ) לבריאת עולם למניין אשר אנו חושבים עליו לבהר"ד (המניין לבריאה), ויהיו השנים השלמות בין בריאת עולם וחתימת חזון לחשבוננו ג' תמ״ט שנה, והוא לאנשי מזרח אשר מונים לבריאת עולם מן ו׳ י׳׳ד ג׳ תמ"ח (המניין לאדם)"{{הערה|ספר העיבור מאמר שלישי שער שמיני (עמוד 115)}}.

רוב כותבי הדורות (כמו [[צמח דוד]], [[סדר הדורות]] ועוד) לא התייחסו כלל להבדל בין אירועים שצויינו לשנים שלמות לאירועים שציינו בשנת המאורע עצמו, אלא העתיקו את דברי בעל "סדר עולם" (המונה לשנים שלמות) עד מרד בר כוכבא (קצת אחרי חורבן בית שני), ובמאורעות שאחרי מרד בר כוכבא הם ציינו את שנת המאורע עצמו. למשל, כתבו ש[[רש"י]] נפטר בשנת ד' אלפים תתס"ה, ובזמנו של רש"י מנו כמו שמונים כיום וב[[ראש השנה]] מתחילה השנה (שנה סידורית), ורש"י נפטר באמצע שנת ד'תתס"ה ולא לאחר שמלאו ד'תתס"ה שנים לעולם (בראש השנה ד'תתס"ו). דבר זה גרם לבלבול אצל הקורא השטחי, והתקבל הרושם המוטעה שיש חילוקי דעות במסורת היהודית לגבי מניין השנים המדויק. על אף תפוצתו של המניין לבריאה המשיכו כותבי הדורות להעתיק את "סדר עולם" כלשונו, מכמה סיבות:
*כיוון שהמספרים מקובלים ומפורסמים מאוד בכל הספרות שנכתבה על פי המסורת, וכבר נקבעו בהם סימנים, למשל, ששנת חורבן בית ראשון הייתה בשנת של"ח, על פי הפסוק בירמיהו (טו א): "'''שלח''' מעל פני ויצאו". וכן נתנו סימן שכל המאורעות החשובים אירעו בשנים שמספריהן מסתיימים במספר ח': רל"ח לירידה (למצרים), תמ"ח לפקידה (שנת יציאת מצרים, ע"פ הפסוק "פקוד יפקוד אלוקים אתכם"), תפ"ח לכניסה (כניסה לארץ ישראל), של"ח להריסה (חורבן בית ראשון){{הערה|'''יסוד עולם''' פרק יח דף לג (דפוס ברלין)}}. ה[[חיד"א]] נתן סימן לשנת יציאת מצרים - "להודיע חבתם", דהיינו ב' אלפים תמ"ח.
*אם ייכתב, לדוגמה, ש[[שת]] נולד בשנת קל"א, למראית עין זה בניגוד למה שכתוב בתורה "ויחי אדם מאה ושלושים שנה ויולד את שת".

==מניין השטרות==
{{הפניה לערך מורחב|מניין השטרות}}

מניין השטרות היה למעשה המניין הכללי הראשון בדברי ימי ישראל שהשימוש בו התמיד ברציפות כאלפיים שנה. תחילתו של מניין זה בספטמבר (תשרי) של שנת 312 לפנה"ס, בשנת ג'ת"נ (311 לפנה"ס), שש שנים לאחר מותו של אלכסנדר הגדול. גם מניין זה מתחיל משנה 1 ואין בו שנה 0. כדי לדעת את השנה הנוכחית לפי מניין השטרות יש להפחית 3449 מהמניין לבריאה{{הערה|רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"י הלכה ו: "שנה זו שהיא שנת 1107 לחורבן, שהיא שנת 1487 למניין שטרות, שהיא שנת 4936 ליצירה". וכן בהלכות קידוש החודש פי"א הלכה טז. וכן עוד גאונים וראשונים שמציינים את המניינים במקביל}}. יש לשים לב לכך שגם בספירת הנוצרים לא קיימת שנת 0, ולכן הפער בין מניין השטרות לספירת הנוצרים הצטמצם בשנה אחת כשהתחילה ספירת הנוצרים.

בבל העדיפו מניין זה והשתמשו בו זמן רב{{הערה|בסדר עולם פרק ל׳, וכן בעבודה זרה דף י: ״ובגולה כותבין בשטרות למניין יונים״}}, וכשצויין בתלמוד מניין לעולם - הכוונה מאדם הראשון, כי טרם נוסד המניין לבריאה. וכן הנהיגו עד סוף ימי הגאונים, וכפי שנראה מאיגרת רב שרירא גאון שמצוין בה תאריכים על פי מניין השטרות.

למרות שמניין זה אינו מבריאת העולם (וגם אינו מציין אירוע יהודי כלשהו), מניין זה נהג זמן רב בשטרות כמו גיטין, כתובות, שטרי חוב, וכדומה, ומכאן שמו "מניין השטרות". מניין זה נקרא גם "המניין למלכות יוון", או "המניין הסלווקי", או "המניין למלכות אלכסנדרוס".

מניין זה נמשך ב[[מצרים]] וסביבותיה עד המאה ה-16, ה[[רדב"ז]] ביטל מניין זה והנהיג גם שם את המניין לבריאה, שכבר התפשט בכל תפוצות ישראל{{הערה|לפי עדותו של ר' יוסף סמברי, מובא בליקוטים מדבריו ב"[[סדר החכמים וקורות דברי הימים]]" (אוקספורד 1888) עמוד 157, וכן מובא בשם הגדולים בערך רדב"ז}}.

אצל [[יהדות תימן|יוצאי תימן]] מניין השטרות נהוג עד היום{{הערה|עיין אבן ספיר (לרבי [[יעקב ספיר]]) ח"א דף סב ע"ב שכתב בשנת [[1864]]: "רובם אינם יודעים מניין שנות העולם שאנו מונים רק הרבנים והסופרים"}}.

==מניין לחורבן הבית==
מניין לחורבן הבית הוא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש [[יהודים|יהודי]], בעיקר ב[[ארץ ישראל]], לאחר חורבן [[בית המקדש השני]] ועד לימי הביניים. לעתים רבות השימוש במניין זה היה במקביל למניין השטרות או למניין לבריאה. לאחר חורבן בית שני, אף על פי שהמניין לחורבן הבית היה פשוט בחיי העם, היה פסול להשתמש בו ב[[גט|גיטין]] מפני שלום מלכות{{הערה|בבלי, גיטין, עט ב}}. ארץ ישראל ואיטליה הם הארצות היחידות שמצאנו בהם שמנין החורבן נהג למעשה.

בתקופת מרד בר כוכבא מנו "לחירות ישראל". בעת החדשה התמעט השימוש בשיטה זו מחוץ להקשרים דתיים, אך עליית הלאומיות היהודית מסוף המאה ה-19 ואילך חידשה את השימוש בשיטה זו, זאת ביוזמתו והובלתו של אליעזר בן יהודה.

==מניין השנים בהלכה==
ה[[חת"ם סופר]] החמיר ואסר כתיבת מניין השנים הלועזי{{הערה|דרשות חתם סופר ז' אב תק"ע, וכן בחתם סופר על התורה פרשת בא}}. תלמידו, ה[[משה שיק|מהר"ם שי"ק]], נשאל לגבי כתיבת מניין השנים הלועזי על מצבה, והשיב שיש בזה איסור דאורייתא של "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו", ואיסור זה קיים גם בדיבור וגם בכתיבה{{הערה|שו"ת סימן קע"א}}. הרב [[רחמים נסים יצחק פלאג'י]] כתב שבכתיבת המניין הלועזי עובר על איסור "ובחוקותיהם לא תלכו"{{הערה|יפה ללב חלק ה' יורה דעה סימן קעח סעיף ג}}, אך הרב עובדיה יוסף דחה דבריו{{הערה|יביע אומר חלק ג' יורה דעה סימן ט'}}. לדעת רבי אליעזר וולדנברג האיסור לכתוב את מניין השנים הלועזי הוא רק כשמזכיר במפורש "למניין הנוצרים", ומכל מקום, גם לדעתו יש להזכיר את המניין הלועזי רק לצורך{{הערה|שו"ת ציץ אליעזר, חלק ח' סימן ח'}}.

אם אין אפשרות אחרת, כמו במקרה שכותב לגוי או לאדם שלא יבין לאיזה שנה מתכוון{{הערה|שו"ת חוות יאיר סימן א' הזגה יא יב}}. לכן, בחו"ל שאי אפשר לציין את השנה העברית, מותר לציין את השנה הלועזית, וכן היה נוהג רבי [[משה פיינשטיין]]. אמנם, רבי [[יעקב קמינצקי]] היה נמנע מלכתוב את האלפים והיה כותב רק שתי ספרות מתוך השנה, וכן הורה הרב [[ישראל יעקב פישר]].

גט שנכתב בו המניין הלועזי הרב [[יונה נבון]] כתב שהוא כשר בדיעבד{{הערה|גט מקושר סימן קכז ס"ק ל}}. אך ישנם אחרונים שהסתפקו אם הוא כשר או לא{{הערה|גט פשוט סימן קכ"ז סעיף קטן ל', וערוך השולחן סימן קכ"ז סעיף מ"ד}}.

==ראו גם==
*[[הלוח העברי]]

==לקריאה נוספת==
*הרב אברהם ישעיה קרליץ, '''חזון איש''' אורח-חיים סימן קל"ט וק"מ
*הרב [[מאיר מאזוז]], תשובה בעניין מניין השנים, '''אור תורה''' כא, סימן קנ"ט
*{{HebrewBooksPage|אברהם אריה עקביא|סילופים בחקר מנין סדר הדורות|26684|'''צפונות''' יח, עמ' פח - צד|88}}
*הנ"ל, מאמר "מסביב לתאריך חורבן בית שני", '''תגים''' ב, עמ' 73 - 81
*{{HebrewBooksPage|שלמה במברגר|בעניין חשבון השנים|29648|'''המעיין''' כרך יג גליון ב, עמ' 43 - 52|44}}
*רפאל בנימין פוזן, מאמר "ברור בחשבון שנת השבע", '''המעיין''' כ, עמ' 32 - 50

==קישורים חיצוניים==
*רחמים שר שלום, [http://www.daat.ac.il/DAAT/shabat/luach/minyan-2.htm מניין השנים וסדר העיבורים בתקופת הגאונים] באתר [[דעת]]
*הנ"ל, [http://daat.ac.il/daat/shabat/luach/sarshlom-luach.PDF מניין השנים בעם ישראל] באתר [[דעת]]
*אברהם אריה עקביא, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=354 '''סדרי זמנים בדברי ימי ישראל'''] - תל אביב 1943, באתר [[דעת]]
*חיים יחיאל בורנשטיין, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=275 מאמר "תאריכי ישראל"] בתוך: '''התקופה''' ח - ט, באתר [[דעת]]
*חגי משגב, [http://misgav.blogspot.com/2012/01/blog-post_26.html שנים לבריאה, שנים לחורבן, שנים לגאולה]
* שי ואלטר, [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?backto=&ed=&id=691 המניין לבריאת העולם והתחלת השימוש בו], '''המעיין''' נג (טבת תשע"ג)

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:הלוח העברי]]
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]

מניין השנים בלוח העברי - היסטוריית גרסאות

Yosichen: /* ראו גם */

Yosichen: /* מניין השטרות */

Yosichen: /* קישורים חיצוניים */

Yosichen: ע"פ הערך שכתבתי בויקיפדיה "מניין השנים בלוח העברי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:54, 11 במאי 2014
שורה 97:		שורה 97:

	גט שנכתב בו המניין הלועזי הרב [[יונה נבון]] כתב שהוא כשר בדיעבד{{הערה\|גט מקושר סימן קכז ס"ק ל}}. אך ישנם אחרונים שהסתפקו אם הוא כשר או לא{{הערה\|גט פשוט סימן קכ"ז סעיף קטן ל', וערוך השולחן סימן קכ"ז סעיף מ"ד}}.		גט שנכתב בו המניין הלועזי הרב [[יונה נבון]] כתב שהוא כשר בדיעבד{{הערה\|גט מקושר סימן קכז ס"ק ל}}. אך ישנם אחרונים שהסתפקו אם הוא כשר או לא{{הערה\|גט פשוט סימן קכ"ז סעיף קטן ל', וערוך השולחן סימן קכ"ז סעיף מ"ד}}.

	~~==ראו גם==~~
	*[[הלוח העברי]]

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:53, 11 במאי 2014
שורה 120:		שורה 120:
	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

	~~[[קטגוריה:הלוח העברי]]~~
	[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]		[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]