מנחת העומר - היסטוריית גרסאות

למאי נ"מ?: /* זמן ההקרבה */ טעות קטנה

2013-03-26T21:25:23Z

זמן ההקרבה: טעות קטנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:25, 26 במרץ 2013
שורה 11:		שורה 11:

	== זמן ההקרבה ==		== זמן ההקרבה ==
	את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת<ref>רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה ה</ref> והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר [[חובות שקבוע להן זמן]].		את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת<ref>רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה ו</ref> והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר [[חובות שקבוע להן זמן]].

	בתקופת בית המקדש השני התעוררה מחלוקת קשה בין חכמי ישראל לבין כיתות שונות הקרובות ליהדות על זמן הקרבת העומר. חכמי ישראל טענו שזמנו הוא ממחרת הפסח, ואף על פי שכתוב בפסוק "ממחרת השבת" - כוונת הפסוק היא ממחרת הפסח (שאסור בעשיית מלאכה כשבת).		בתקופת בית המקדש השני התעוררה מחלוקת קשה בין חכמי ישראל לבין כיתות שונות הקרובות ליהדות על זמן הקרבת העומר. חכמי ישראל טענו שזמנו הוא ממחרת הפסח, ואף על פי שכתוב בפסוק "ממחרת השבת" - כוונת הפסוק היא ממחרת הפסח (שאסור בעשיית מלאכה כשבת).

למאי נ"מ?: /* זמן ההקרבה */ טכני

2013-03-26T21:25:01Z

זמן ההקרבה: טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:25, 26 במרץ 2013
שורה 11:		שורה 11:

	== זמן ההקרבה ==		== זמן ההקרבה ==
	את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות<ref>רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה ה</ref> ~~את השבת~~ והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר [[חובות שקבוע להן זמן]].		את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת<ref>רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה ה</ref> והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר [[חובות שקבוע להן זמן]].

	בתקופת בית המקדש השני התעוררה מחלוקת קשה בין חכמי ישראל לבין כיתות שונות הקרובות ליהדות על זמן הקרבת העומר. חכמי ישראל טענו שזמנו הוא ממחרת הפסח, ואף על פי שכתוב בפסוק "ממחרת השבת" - כוונת הפסוק היא ממחרת הפסח (שאסור בעשיית מלאכה כשבת).		בתקופת בית המקדש השני התעוררה מחלוקת קשה בין חכמי ישראל לבין כיתות שונות הקרובות ליהדות על זמן הקרבת העומר. חכמי ישראל טענו שזמנו הוא ממחרת הפסח, ואף על פי שכתוב בפסוק "ממחרת השבת" - כוונת הפסוק היא ממחרת הפסח (שאסור בעשיית מלאכה כשבת).

79.181.21.180: /* זמן ההקרבה */

2013-03-26T19:34:24Z

זמן ההקרבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:34, 26 במרץ 2013
שורה 11:		שורה 11:

	== זמן ההקרבה ==		== זמן ההקרבה ==
	את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר [[חובות שקבוע להן זמן]].		את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות<ref>רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה ה</ref> את השבת והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר [[חובות שקבוע להן זמן]].

	בתקופת בית המקדש השני התעוררה מחלוקת קשה בין חכמי ישראל לבין כיתות שונות הקרובות ליהדות על זמן הקרבת העומר. חכמי ישראל טענו שזמנו הוא ממחרת הפסח, ואף על פי שכתוב בפסוק "ממחרת השבת" - כוונת הפסוק היא ממחרת הפסח (שאסור בעשיית מלאכה כשבת).		בתקופת בית המקדש השני התעוררה מחלוקת קשה בין חכמי ישראל לבין כיתות שונות הקרובות ליהדות על זמן הקרבת העומר. חכמי ישראל טענו שזמנו הוא ממחרת הפסח, ואף על פי שכתוב בפסוק "ממחרת השבת" - כוונת הפסוק היא ממחרת הפסח (שאסור בעשיית מלאכה כשבת).

שדה צופים ב־13:57, 28 באפריל 2011

2011-04-28T13:57:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:57, 28 באפריל 2011
שורה 1:		שורה 1:
	'''מנחת העומר''' או '''קרבן העומר''' או '''העומר''', היא [[מנחה]] מ[[קרבן ציבור\|קרבנות הציבור]], עשוייה משעורים ומוקרבת ב[[בית המקדש]] בט"ז בניסן.		'''מנחת העומר''' או '''קרבן העומר''' או '''העומר''', היא [[מנחה]] מ[[קרבן ציבור\|קרבנות הציבור]], עשוייה משעורים ומוקרבת ב[[בית המקדש]] בט"ז בניסן.

	כתוב בתורה ({{מקור\|ויקרא כג ט-יא}}): {{מנוקד\|"~~כִּי~~-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ ~~אֲשֶׁר~~ אֲנִי נֹתֵן לָכֶם ~~וּקְצַרְתֶּם~~ אֶת-קְצִירָהּ- וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר ~~רֵאשִׁית~~ קְצִירְכֶם אֶל-~~הַכֹּהֵן~~. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי ה', לִרְצֹנְכֶם ~~מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת~~ יְנִיפֶנּוּ ~~הַכֹּהֵן~~..."}}. יחד עם מנחת העומר מקריבים כבש לעולה, ומנחתו שני עשרונים סולת בלולה בשמן ויין לנסך רביעית ההין.		כתוב בתורה ({{מקור\|ויקרא כג ט-יא}}): {{מנוקד\|"כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ- וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי ה', לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן..."}}. יחד עם מנחת העומר מקריבים כבש לעולה, ומנחתו שני עשרונים סולת בלולה בשמן ויין לנסך רביעית ההין.

	מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref><makor>משנה מנחות ח א</makor></ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]].		מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref><makor>משנה מנחות ח א</makor></ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]].
שורה 27:		שורה 27:
	'''קצירת העומר:'''		'''קצירת העומר:'''

	כתוב בתורה<ref><makor>ויקרא ב יד</makor></ref> {{מנוקד\|"אָבִיב קָלוּי ~~בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל~~, ~~תַּקְרִיב~~ אֵת מִנְחַת ~~בִּכּוּרֶיךָ~~"}}. קרבן העומר צריך להיקרב משעורים שעוד לא התייבשו לגמרי בשמש, ונקלו בתנור ונגרסו ברחיים לסולת מובחרת.		כתוב בתורה<ref><makor>ויקרא ב יד</makor></ref> {{מנוקד\|"אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל, תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ"}}. קרבן העומר צריך להיקרב משעורים שעוד לא התייבשו לגמרי בשמש, ונקלו בתנור ונגרסו ברחיים לסולת מובחרת.

	<ref>על פי המשנה, מנחות פרק י'</ref>מערב יום טוב - היו יוצאים שלוחי בית הדין לשדה שעורים משובחת קרובה לירושלים<ref><makor>משנה מנחות ח א</makor> - מכמס ומזוניחא אלפא לסולת</ref>, וכורכים את שיבולי השעורים יחד כדי שיהיה נוח לקצור.		<ref>על פי המשנה, מנחות פרק י'</ref>מערב יום טוב - היו יוצאים שלוחי בית הדין לשדה שעורים משובחת קרובה לירושלים<ref><makor>משנה מנחות ח א</makor> - מכמס ומזוניחא אלפא לסולת</ref>, וכורכים את שיבולי השעורים יחד כדי שיהיה נוח לקצור.
שורה 51:		שורה 51:
	<references/>		<references/>

	[[קטגוריה:~~מקדש וקרבנות~~]]		[[קטגוריה:מנחה]]
	[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]		[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]

אפרים: עיצוב ועריכה

2009-04-12T10:57:11Z

עיצוב ועריכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:57, 12 באפריל 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''מנחת העומר''' או '''קרבן העומר''' או '''העומר''', היא [[מנחה]] מ[[קרבן ציבור\|קרבנות הציבור]], עשוייה משעורים ומוקרבת ב[[בית המקדש]] בט"ז בניסן.		'''מנחת העומר''' או '''קרבן העומר''' או '''העומר''', היא [[מנחה]] מ[[קרבן ציבור\|קרבנות הציבור]], עשוייה משעורים ומוקרבת ב[[בית המקדש]] בט"ז בניסן.

	~~== מהותו ==~~		כתוב בתורה ({{מקור\|ויקרא כג ט-יא}}): {{מנוקד\|"כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ- וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי ה', לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן..."}}. יחד עם מנחת העומר מקריבים כבש לעולה, ומנחתו שני עשרונים סולת בלולה בשמן ויין לנסך רביעית ההין.
	כתוב בתורה~~<ref>~~ויקרא כג ט-יא~~</ref>~~: {{מנוקד\|"כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ- וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי ה', לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן..."}}.

	מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref><makor>משנה מנחות ח א</makor></ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]].		מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref><makor>משנה מנחות ח א</makor></ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]].
שורה 8:		שורה 7:
	לאחר הקרבת העומר מתחילים לספור את [[ספירת העומר]], 50 יום עד חג השבועות שבו יוקרב קרבן [[שתי הלחם]], הקרבן הראשון מהחיטים.		לאחר הקרבת העומר מתחילים לספור את [[ספירת העומר]], 50 יום עד חג השבועות שבו יוקרב קרבן [[שתי הלחם]], הקרבן הראשון מהחיטים.

	== ~~זמנו~~ ==		== מטעמי המצווה ==
			מלבד מטרתו הידועה (להתיר תבואה חדשה) - נאמר ב[[ברייתא]]<ref>גמרא ר"ה טז.</ref> "תניא אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח? מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות". אם את ראשית תבואתינו, המובחרת והמבכרת אנחנו מביאים באהבה ובשמחה לפני ה' - הוא ישלח ברכה גם בתבואה שתבוא אחר כך.

			== זמן ההקרבה ==
	את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר [[חובות שקבוע להן זמן]].		את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר [[חובות שקבוע להן זמן]].

שורה 21:		שורה 23:
	מסופר במגילת תענית<ref>מובא במסכת תענית דף יז:</ref> שבתאריך ח' בניסן ניצח שמעון בן שטח בויכוח הארוך, ואת אותו יום קבעו ליום טוב שנחגג עד סוף המועד.		מסופר במגילת תענית<ref>מובא במסכת תענית דף יז:</ref> שבתאריך ח' בניסן ניצח שמעון בן שטח בויכוח הארוך, ואת אותו יום קבעו ליום טוב שנחגג עד סוף המועד.

	== ~~דיניו ומנהגיו~~ ==		== סדר הבאת המנחה ==

	'''קצירת העומר:'''		'''קצירת העומר:'''
שורה 44:		שורה 46:
	את העשירית הנותרת היו בוללים בשמן, נותנים עליה קומץ [[לבונה]], קומצים ומקטירים יחד עם קומץ הלבונה על ה[[מזבח]]. שאר העשירית נאכל לכהנים ב[[בית המקדש]], ושאריות הקמח והסולת שנופו - נמכרו והותרו לאחר פדיונם באכילה לכל אדם.		את העשירית הנותרת היו בוללים בשמן, נותנים עליה קומץ [[לבונה]], קומצים ומקטירים יחד עם קומץ הלבונה על ה[[מזבח]]. שאר העשירית נאכל לכהנים ב[[בית המקדש]], ושאריות הקמח והסולת שנופו - נמכרו והותרו לאחר פדיונם באכילה לכל אדם.

	~~== מטרתו ==~~
	מלבד מטרתו הידועה (להתיר תבואה חדשה) - נאמר ב[[ברייתא]]<ref>גמרא ר"ה טז.</ref> "תניא אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח? מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות". אם את ראשית תבואתינו, המובחרת והמבכרת אנחנו מביאים באהבה ובשמחה לפני ה' - הוא ישלח ברכה גם בתבואה שתבוא אחר כך.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-23T14:14:05Z

הוספת תגיות מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:14, 23 במרץ 2009
שורה 4:		שורה 4:
	כתוב בתורה<ref>ויקרא כג ט-יא</ref>: {{מנוקד\|"כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ- וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי ה', לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן..."}}.		כתוב בתורה<ref>ויקרא כג ט-יא</ref>: {{מנוקד\|"כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ- וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי ה', לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן..."}}.

	מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref>משנה מנחות ח א</ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]].		מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref><makor>משנה מנחות ח א</makor></ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]].

	לאחר הקרבת העומר מתחילים לספור את [[ספירת העומר]], 50 יום עד חג השבועות שבו יוקרב קרבן [[שתי הלחם]], הקרבן הראשון מהחיטים.		לאחר הקרבת העומר מתחילים לספור את [[ספירת העומר]], 50 יום עד חג השבועות שבו יוקרב קרבן [[שתי הלחם]], הקרבן הראשון מהחיטים.
שורה 25:		שורה 25:
	'''קצירת העומר:'''		'''קצירת העומר:'''

	כתוב בתורה<ref>ויקרא ב יד</ref> {{מנוקד\|"אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל, תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ"}}. קרבן העומר צריך להיקרב משעורים שעוד לא התייבשו לגמרי בשמש, ונקלו בתנור ונגרסו ברחיים לסולת מובחרת.		כתוב בתורה<ref><makor>ויקרא ב יד</makor></ref> {{מנוקד\|"אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל, תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ"}}. קרבן העומר צריך להיקרב משעורים שעוד לא התייבשו לגמרי בשמש, ונקלו בתנור ונגרסו ברחיים לסולת מובחרת.

	<ref>על פי המשנה, מנחות פרק י'</ref>מערב יום טוב - היו יוצאים שלוחי בית הדין לשדה שעורים משובחת קרובה לירושלים<ref>משנה מנחות ח א - מכמס ומזוניחא אלפא לסולת</ref>, וכורכים את שיבולי השעורים יחד כדי שיהיה נוח לקצור.		<ref>על פי המשנה, מנחות פרק י'</ref>מערב יום טוב - היו יוצאים שלוחי בית הדין לשדה שעורים משובחת קרובה לירושלים<ref><makor>משנה מנחות ח א</makor> - מכמס ומזוניחא אלפא לסולת</ref>, וכורכים את שיבולי השעורים יחד כדי שיהיה נוח לקצור.

	כל העיירות הסמוכות מתכנסות לשם כדי שיהיה נקצר בעסק גדול ויראו אנשי הכיתות החיצוניות וייכלמו.		כל העיירות הסמוכות מתכנסות לשם כדי שיהיה נקצר בעסק גדול ויראו אנשי הכיתות החיצוניות וייכלמו.
שורה 37:		שורה 37:
	'''מעשה הקרבתו:'''		'''מעשה הקרבתו:'''

	בבית המקדש היו חובטים את השיבולים הרכות בעדינות ובוררים את הגרגרים. לאחר מכן היו קולים אותם באבוב של נחושת על גבי גחלים, כדי לקיים את מצוות 'קלוי באש<ref>ויקרא ב יד</ref>'.		בבית המקדש היו חובטים את השיבולים הרכות בעדינות ובוררים את הגרגרים. לאחר מכן היו קולים אותם באבוב של נחושת על גבי גחלים, כדי לקיים את מצוות 'קלוי באש<ref><makor>ויקרא ב יד</makor></ref>'.

	אחר כך היו טוחנים אותו בריחיים גסות, ומנפים את שברי השעורים בשלוש עשרה נפות כדי שתתקבל סולת מובחרת ביותר, נטולת גושים גדולים ונקייה מקמח לבן דק.		אחר כך היו טוחנים אותו בריחיים גסות, ומנפים את שברי השעורים בשלוש עשרה נפות כדי שתתקבל סולת מובחרת ביותר, נטולת גושים גדולים ונקייה מקמח לבן דק.

אלישע זהבי ב־07:33, 16 בדצמבר 2008

2008-12-16T07:33:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:33, 16 בדצמבר 2008
שורה 2:		שורה 2:

	== מהותו ==		== מהותו ==
	כתוב בתורה<ref>ויקרא כג ט-יא</ref>: {{מנוקד\|"כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ- וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי ~~יְהוָה~~, לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן..."}}.		כתוב בתורה<ref>ויקרא כג ט-יא</ref>: {{מנוקד\|"כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ- וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי ה', לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן..."}}.

	מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref>משנה מנחות ח א</ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]].		מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref>משנה מנחות ח א</ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]].
שורה 51:		שורה 51:

	[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]		[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]
			[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]

אלישע זהבי ב־21:41, 11 בדצמבר 2008

2008-12-11T21:41:14Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:41, 11 בדצמבר 2008
שורה 9:		שורה 9:

	== זמנו ==		== זמנו ==
	את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר ~~קרבנות הציבור~~.		את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר [[חובות שקבוע להן זמן]].

	בתקופת בית המקדש השני התעוררה מחלוקת קשה בין חכמי ישראל לבין כיתות שונות הקרובות ליהדות על זמן הקרבת העומר. חכמי ישראל טענו שזמנו הוא ממחרת הפסח, ואף על פי שכתוב בפסוק "ממחרת השבת" - כוונת הפסוק היא ממחרת הפסח (שאסור בעשיית מלאכה כשבת).		בתקופת בית המקדש השני התעוררה מחלוקת קשה בין חכמי ישראל לבין כיתות שונות הקרובות ליהדות על זמן הקרבת העומר. חכמי ישראל טענו שזמנו הוא ממחרת הפסח, ואף על פי שכתוב בפסוק "ממחרת השבת" - כוונת הפסוק היא ממחרת הפסח (שאסור בעשיית מלאכה כשבת).

אפרים ב־13:28, 7 בדצמבר 2008

2008-12-07T13:28:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:28, 7 בדצמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	~~עומר /~~ קרבן העומר ~~/ מנחת~~ העומר		'''מנחת העומר''' או '''קרבן העומר''' או '''העומר''', היא [[מנחה]] מ[[קרבן ציבור\|קרבנות הציבור]], עשוייה משעורים ומוקרבת ב[[בית המקדש]] בט"ז בניסן.

	[[קרבן ציבור]], [[~~מנחה~~]] ~~משעורים המוקרבת בבית המקדש~~ בט"ז בניסן.


	== מהותו ==		== מהותו ==
	~~אומרת התורה~~<ref>ויקרא כג ט-יא</ref>: "כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ- וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה, לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן...".		כתוב בתורה<ref>ויקרא כג ט-יא</ref>: {{מנוקד\|"כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ- וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה, לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן..."}}.

	מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref>משנה מנחות ח א</ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]].		מנחת העומר קריבה מהתבואה הראשונה שנקצרת באותה שנה. העומר קרב כדי להתיר לנו את אכילת התבואה החדשה שהייתה אסורה עד עתה. בניגוד לכל המנחות, שעשויות מסולת חיטה (חוץ ממנחת סוטה), - העומר עשוי מעשירית האיפה סולת שעורים. העומר חייב להיקרב מתבואת ארץ ישראל בניגוד לשאר המנחות שכשירות גם מחוץ לארץ<ref>משנה מנחות ח א</ref>. מהעומר מקריבים קומץ אחד על המזבח, והשאר נאכל לכהנים בבית המקדש. ברגע שקרב על המזבח הקומץ מהעומר - הותרה כל התבואה (גם מהחיטים) לאכילה, אמנם להקרבה יותרו החיטים רק לאחר הקרבת [[שתי הלחם]] ב[[שבועות]].

	לאחר הקרבת העומר מתחילים לספור את [[ספירת העומר]], 50 יום עד חג השבועות שבו יוקרב קרבן [[שתי הלחם]], הקרבן הראשון מהחיטים.		לאחר הקרבת העומר מתחילים לספור את [[ספירת העומר]], 50 יום עד חג השבועות שבו יוקרב קרבן [[שתי הלחם]], הקרבן הראשון מהחיטים.


	== זמנו ==		== זמנו ==

	את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר קרבנות הציבור.		את קרבן העומר מקריבים בט"ז בניסן, ממחרת יום טוב ראשון של פסח. השעורים לקרבן נקצרות במוצאי יום טוב לאחר צאת הכוכבים, וכל הלילה כשר לקצירה. הקרבתו וקצירתו דוחות את השבת והקרבתו דוחה גם את הטומאה כשאר קרבנות הציבור.

שורה 30:		שורה 25:
	'''קצירת העומר:'''		'''קצירת העומר:'''

	~~אומרת התורה~~<ref>ויקרא ב יד</ref> "אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל, תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ".		כתוב בתורה<ref>ויקרא ב יד</ref> {{מנוקד\|"אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל, תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ"}}. קרבן העומר צריך להיקרב משעורים שעוד לא התייבשו לגמרי בשמש, ונקלו בתנור ונגרסו ברחיים לסולת מובחרת.
	קרבן העומר צריך להיקרב משעורים שעוד לא התייבשו לגמרי בשמש, ונקלו בתנור ונגרסו ברחיים לסולת מובחרת.

	<ref>על פי המשנה, מנחות פרק י'</ref>מערב יום טוב - היו יוצאים שלוחי בית הדין לשדה שעורים משובחת קרובה לירושלים<ref>משנה מנחות ח א - מכמס ומזוניחא אלפא לסולת</ref>, וכורכים את שיבולי השעורים יחד כדי שיהיה נוח לקצור.		<ref>על פי המשנה, מנחות פרק י'</ref>מערב יום טוב - היו יוצאים שלוחי בית הדין לשדה שעורים משובחת קרובה לירושלים<ref>משנה מנחות ח א - מכמס ומזוניחא אלפא לסולת</ref>, וכורכים את שיבולי השעורים יחד כדי שיהיה נוח לקצור.

	כל העיירות הסמוכות מתכנסות לשם כדי שיהיה נקצר בעסק גדול ויראו אנשי הכיתות החיצוניות וייכלמו.		כל העיירות הסמוכות מתכנסות לשם כדי שיהיה נקצר בעסק גדול ויראו אנשי הכיתות החיצוניות וייכלמו.

שורה 48:		שורה 43:

	את העשירית הנותרת היו בוללים בשמן, נותנים עליה קומץ [[לבונה]], קומצים ומקטירים יחד עם קומץ הלבונה על ה[[מזבח]]. שאר העשירית נאכל לכהנים ב[[בית המקדש]], ושאריות הקמח והסולת שנופו - נמכרו והותרו לאחר פדיונם באכילה לכל אדם.		את העשירית הנותרת היו בוללים בשמן, נותנים עליה קומץ [[לבונה]], קומצים ומקטירים יחד עם קומץ הלבונה על ה[[מזבח]]. שאר העשירית נאכל לכהנים ב[[בית המקדש]], ושאריות הקמח והסולת שנופו - נמכרו והותרו לאחר פדיונם באכילה לכל אדם.


	== מטרתו ==		== מטרתו ==
			מלבד מטרתו הידועה (להתיר תבואה חדשה) - נאמר ב[[ברייתא]]<ref>גמרא ר"ה טז.</ref> "תניא אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח? מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות". אם את ראשית תבואתינו, המובחרת והמבכרת אנחנו מביאים באהבה ובשמחה לפני ה' - הוא ישלח ברכה גם בתבואה שתבוא אחר כך.

	מלבד מטרתו הידועה (להתיר תבואה חדשה) - אומרת הברייתא "תניא אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח? מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות<ref>גמרא ר"ה טז.</~~ref~~>". אם את ראשית תבואתינו, המובחרת והמבכרת אנחנו מביאים באהבה ובשמחה לפני ה' - הוא ישלח ברכה גם בתבואה שתבוא אחר כך.		== הערות שוליים ==
			<references/>

	[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]		[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]

אפרים: עומר הועבר למנחת העומר: העומר שייך למנחות, ולשם האחידות לא ייקרא בשם "עומר" אלא מנחת העומר כמנחת נדבה, מנחת חוטא ומנחת סוטה.

2008-12-07T13:18:24Z

עומר הועבר למנחת העומר: העומר שייך למנחות, ולשם האחידות לא ייקרא בשם "עומר" אלא מנחת העומר כמנחת נדבה, מנחת חוטא ומנחת סוטה.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:18, 7 בדצמבר 2008
(אין הבדלים)