מנורת המאור - היסטוריית גרסאות

מזרחי ורדיגר ב־10:42, 6 בדצמבר 2018

2018-12-06T10:42:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:42, 6 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	{{לשכתב\|מועתק מויקיפדיה}}		{{לשכתב\|מועתק מויקיפדיה}}
	ספר '''מנורת המאור''' הוא ספר מוסר חשוב אשר חיבר [[~~יצחק אבוהב (מנורת המאור)\|~~רבי יצחק אבוהב]].		ספר '''מנורת המאור''' הוא ספר מוסר חשוב אשר חיבר [[רבי יצחק אבוהב]].

	==מחברו==		==מחברו==

אריאל ביגל נ"י ב־10:33, 9 ביוני 2013

2013-06-09T10:33:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:33, 9 ביוני 2013
שורה 58:		שורה 58:
	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	<references/>.		<references/>.
	~~[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]~~
	[[קטגוריה:ספרי מוסר]]		[[קטגוריה:ספרי מוסר]]
			[[קטגוריה:ספרי ראשונים]]

אריאל ביגל נ"י ב־14:25, 29 באפריל 2012

2012-04-29T14:25:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:25, 29 באפריל 2012
שורה 1:		שורה 1:
			{{לשכתב\|מועתק מויקיפדיה}}
	ספר '''מנורת המאור''' הוא ספר מוסר חשוב אשר חיבר [[יצחק אבוהב (מנורת המאור)\|רבי יצחק אבוהב]].		ספר '''מנורת המאור''' הוא ספר מוסר חשוב אשר חיבר [[יצחק אבוהב (מנורת המאור)\|רבי יצחק אבוהב]].

אריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */

2011-04-28T08:37:46Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:37, 28 באפריל 2011
שורה 55:		שורה 55:
	** [http://www.hebrewbooks.org/41762 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[תצ"ט]] ([[1739]]).		** [http://www.hebrewbooks.org/41762 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[תצ"ט]] ([[1739]]).
	** [http://www.hebrewbooks.org/37510 ספר מנורת המאור] ווילנא מהדורת [[תרל"ט]] ([[1879]]).		** [http://www.hebrewbooks.org/37510 ספר מנורת המאור] ווילנא מהדורת [[תרל"ט]] ([[1879]]).
			==הערות שוליים==
	{{הערות שוליים}}		<references/>.

	[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]		[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
	[[קטגוריה:ספרי מוסר]]		[[קטגוריה:ספרי מוסר]]

אריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */

2011-04-28T08:36:39Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:36, 28 באפריל 2011
שורה 58:		שורה 58:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[~~קטגורה~~:ארון הספרים היהודי]]		[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
	[[קטגוריה:ספרי מוסר]]		[[קטגוריה:ספרי מוסר]]

אריאל ביגל נ"י: /* חילוק ותוכן הספר */

2011-04-28T08:34:41Z

חילוק ותוכן הספר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:34, 28 באפריל 2011
שורה 8:		שורה 8:
	וראה מחברנו שחיבור בין ההגדות לבין ההלכות מונע מפשוטי העם את הגישה אליהם לפיכך החליט להוציאם ממקום שיבוצם ובחר מהאגדות והמדרשים - שהדברים מועילים לקצר הדרך למפולפלים וליישר ליבות האווילים.		וראה מחברנו שחיבור בין ההגדות לבין ההלכות מונע מפשוטי העם את הגישה אליהם לפיכך החליט להוציאם ממקום שיבוצם ובחר מהאגדות והמדרשים - שהדברים מועילים לקצר הדרך למפולפלים וליישר ליבות האווילים.

	== ~~חילוק ותוכן~~ הספר ==		== חלוקת הספר ותוכנו==
	הספר מחולק לשבעה חלקים כמנין הנרות במנורה, ולכן קרא לכל חלק "נר", והחלקים נחלקו לכללים, וכל כלל לפרקים. הקדמה קצרה לכל חלק וחלק משבעת הנרות, ולכל נר יש חתימה שהיא תמצית המדובר בכל פרקיו.		הספר מחולק לשבעה חלקים כמנין הנרות במנורה, ולכן קרא לכל חלק "נר", והחלקים נחלקו לכללים, וכל כלל לפרקים. הקדמה קצרה לכל חלק וחלק משבעת הנרות, ולכל נר יש חתימה שהיא תמצית המדובר בכל פרקיו.

שורה 26:		שורה 26:

	נראה שחלקים מן הספר אבדו, כיוון שהמחבר מפנה במספר מקומות בספר למקומות אחרים בחיבור, שאינם מופיעים אצלנו.		נראה שחלקים מן הספר אבדו, כיוון שהמחבר מפנה במספר מקומות בספר למקומות אחרים בחיבור, שאינם מופיעים אצלנו.

	== הקדמות ==		== הקדמות ==
	לספר שלוש הקדמות		לספר שלוש הקדמות

אריאל ביגל נ"י ב־08:34, 28 באפריל 2011

2011-04-28T08:34:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:34, 28 באפריל 2011
שורה 1:		שורה 1:
	ספר '''מנורת המאור''' הוא ספר מוסר חשוב אשר חיבר [[יצחק אבוהב (מנורת המאור)\|רבי יצחק אבוהב]]. ==מחברו==		ספר '''מנורת המאור''' הוא ספר מוסר חשוב אשר חיבר [[יצחק אבוהב (מנורת המאור)\|רבי יצחק אבוהב]].

			==מחברו==
	דעות החוקרים חלוקות בענין תקופת ומקום חייו של המחבר, יש המשייכים אותו לתחילת האלף השישי בספרד, יש המשייכים אותו למאה השלישית לאלף השישי בצרפת, ויש המצביעים על המאה השניה של האלף בצרפת. המחבר כתב גם שני ספרי הלכה שלא מצויים כיום בידינו: '''ארון העדות''' על הדינים הנהוגים בזמן הזה ו'''שלחן הפנים''' על הברכות והתפילות.		דעות החוקרים חלוקות בענין תקופת ומקום חייו של המחבר, יש המשייכים אותו לתחילת האלף השישי בספרד, יש המשייכים אותו למאה השלישית לאלף השישי בצרפת, ויש המצביעים על המאה השניה של האלף בצרפת. המחבר כתב גם שני ספרי הלכה שלא מצויים כיום בידינו: '''ארון העדות''' על הדינים הנהוגים בזמן הזה ו'''שלחן הפנים''' על הברכות והתפילות.
	== המניע לכתיבת הספר ==		== המניע לכתיבת הספר ==

אריאל ביגל נ"י ב־08:32, 28 באפריל 2011

2011-04-28T08:32:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:32, 28 באפריל 2011
שורה 1:		שורה 1:
	ספר '''מנורת המאור''' הוא ספר מוסר חשוב אשר חיבר [[יצחק אבוהב (מנורת המאור)\|רבי יצחק אבוהב]]. ~~<ref>חלק מהערך מסתמך~~ על ~~הקדמה לספר מנורת המאור שנכתבה ע"י משה חיים קצנלנבוגן בספר מנורת המאור בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] תשמ"נ~~.~~</ref>~~		ספר '''מנורת המאור''' הוא ספר מוסר חשוב אשר חיבר [[יצחק אבוהב (מנורת המאור)\|רבי יצחק אבוהב]]. ==מחברו==
			דעות החוקרים חלוקות בענין תקופת ומקום חייו של המחבר, יש המשייכים אותו לתחילת האלף השישי בספרד, יש המשייכים אותו למאה השלישית לאלף השישי בצרפת, ויש המצביעים על המאה השניה של האלף בצרפת. המחבר כתב גם שני ספרי הלכה שלא מצויים כיום בידינו: '''ארון העדות''' על הדינים הנהוגים בזמן הזה ו'''שלחן הפנים''' על הברכות והתפילות.
	== המניע לכתיבת הספר ==		== המניע לכתיבת הספר ==
	מתוך הספר אנו למדים על מצבם הרוחני של בני דורו על התרחקותם מלימוד התורה ורדיפה אחר הבצע והתענוגות ושגם אלו המעטים העוסקים בתורה פונים רק להלכה ואילו את האגדה משליכים מאחוריהם, המחבר רואה כאן התעלמות מתפיסתם של חז"ל שכן [[תלמוד בבלי\|בתלמוד]] [[תלמוד ירושלמי\|ובירושלמי]] מצינו שאין כל הבדל בין חשיבותה של אגדה להלכה. ועוד שמצא רבי יצחק אבוהב כי לתועלת בני דורו נחוצה האגדה יותר מן ההלכה כי הם מכילות דברי [[מוסר]] ומידות טובות והנהגות בני אדם ותיקון הנפש והגוף המדריכים בייחוד את ההמון ומושכים את ליבם לדרך הישרה.		מתוך הספר אנו למדים על מצבם הרוחני של בני דורו על התרחקותם מלימוד התורה ורדיפה אחר הבצע והתענוגות ושגם אלו המעטים העוסקים בתורה פונים רק להלכה ואילו את האגדה משליכים מאחוריהם, המחבר רואה כאן התעלמות מתפיסתם של חז"ל שכן [[תלמוד בבלי\|בתלמוד]] [[תלמוד ירושלמי\|ובירושלמי]] מצינו שאין כל הבדל בין חשיבותה של אגדה להלכה. ועוד שמצא רבי יצחק אבוהב כי לתועלת בני דורו נחוצה האגדה יותר מן ההלכה כי הם מכילות דברי [[מוסר]] ומידות טובות והנהגות בני אדם ותיקון הנפש והגוף המדריכים בייחוד את ההמון ומושכים את ליבם לדרך הישרה.
שורה 23:		שורה 23:
	'''הנר השביעי''' - בדבר הענוה נחלק לשני כללים: שפלות הרוח, בושת הפנים.		'''הנר השביעי''' - בדבר הענוה נחלק לשני כללים: שפלות הרוח, בושת הפנים.

			נראה שחלקים מן הספר אבדו, כיוון שהמחבר מפנה במספר מקומות בספר למקומות אחרים בחיבור, שאינם מופיעים אצלנו.
	== הקדמות ==		== הקדמות ==
	לספר שלוש הקדמות		לספר שלוש הקדמות

	== מקורות לספר ==		== מקורות לספר ==
	המקורות מהם שאב ~~מחברנו~~ הם [[משנה\|המשנה]], [[תוספתא\|התוספתא]], [[מכילתא]], [[ספרא]] ו[[ספרי]], [[מדרש רבה]], [[תנחומא\|התנחומא]], [[מדרש תהילים]] [[משלי\|ומשלי]], [[פסיקתא]] ו[[פרקי דר' אליעזר]].		המקורות מהם שאב המחבר הם [[משנה\|המשנה]], [[תוספתא\|התוספתא]], [[מכילתא]], [[ספרא]] ו[[ספרי]], [[מדרש רבה]], [[תנחומא\|התנחומא]], [[מדרש תהילים]] [[משלי\|ומשלי]], [[פסיקתא]] ו[[פרקי דר' אליעזר]].

	~~בין החוליות של מאמרי חז"ל הכניס מחברנו [[גאונים]] ו[[ראשונים]], והרי רשימת המחברים שדבריהם הובאו בספר:~~

	~~את [[הרי"ף]] הוא מזכיר בשמו פעמיים בלבד אבל אין ספק שהשתמש בו במקומות נוספים.~~

	את פירושי [[רש"י]] ל[[תלמוד]] הוא מביא במקומות רבים לאין ספור, כמו שכתב בהקדמתו: "ובדבר שאראה שצריך לכתוב בו להבין לשון הענין פירוש רבינו שלמה ארשום בו פירש הקונטרס". ואף בפירושיו למקרא השתמש הרבה.

	~~את פירוש [[הרשב"ם]] ל[[בבא בתרא]] הוא מזכיר במפורש.~~

	~~[[רבינו תם]] נזכר בספר שלוש פעמים.~~

	~~חלק מ[[ספר בעל הנפש]] ל[[הראב"ד]] עובד ע"י מחברנו~~.

	~~הרבה מאוד שאב מחברנו מספרי~~ [[~~הרמב~~"ם]] ~~שהוא מכנהו~~ "מורה צדק", אבל ~~במפורש הוא מוזכר רק עשר פעמים~~.		מלבד ספרות חז"ל, המחבר מסתמך על תורתם של ה[[גאונים]], ה[[רי"ף]]<ref>עמ' 139 ו-280 במהדורת מוסד כהרב קוק.</ref>, [[רש"י]]<ref>למשל: עמ' 18. </ref>, [[רשב"ם]]<ref>עמ' 26.</ref>, [[רבינו תם]]<ref>עמ' 180, 189, 724. </ref>, [[רמב"ם]], אותו הוא מכנה "מורה צדק"<ref>עמ' 138 ו-178</ref> ו"בחיר ה' שלם בתורה ובעל חכמה מפוארה"<ref>עמ' 173</ref>, [[אבן עזרא]]<ref>עמ' 213.</ref>, [[ראב"ד]]<ref>עמ' 370, שם עיבד קטעים מהספר [[בעלי הנפש]].</ref>, ספר [[המנהיג]]<ref>עמ' 181.</ref>, רבי יעקב אנטולי- בעל מלמד התלמידים<ref>עמ' 210.</ref>, [[רבינו יונה]]<ref>לא נזכר בפירוש, אולם רואים כי השתמש בכתביו- עמ' 21, 54 ועוד.</ref>, [[רמב"ן]]<ref>למשל עמ' 236 ועוד.</ref>, רבי יצחק אבן לטף (שאמנם לא הגיעו ספריו לידינו בשלמותם, אבל היו לנגד עיני המחבר)<ref>עמ' 488 ועוד.</ref>, [[רשב"א]]<ref>עמ' 293</ref>, [[רא"ש]]<ref>עמ' 213.</ref>, ויתכן גם כי השתמש בספרים [[חובת הלבבות]], [[שערי אורה]], [[סמ"ג]] ו[[אבודרהם]]. כמו כן, מביא גם מדבריהם של חכמי האומות- [[אפלטון]]<ref>עמ' 484.</ref>, [[אריסטו]]<ref>עמ' 276 ועוד.</ref> ו"רופאים שנתחדשו באומות"<ref>עמ' 731.</ref>. כפי הנראה, המחבר לא ראה את ספר ה[[זוהר]], או לחילופין התעלם ממנו, שכן ישנם מקומות רבים בהם יכל להשתמש בו ובכל זאת לא מזכירו.

	~~כן השתמש הרבה בספר המנהיג אולם במפורש הוא מזכירו שלוש פעמים בלבד.~~		== התקבלות הספר==

	המחבר השני אחרי [[הרמב"ם]] שמחברנו הרבה להשתמש בדבריו הוא [[יעקב אנטולי]] בעל "מלמד התלמידים" שהרבה מדבריו שוקעו בספר אם כי לא הוזכר במפורש אלא פעם אחת.

	את המקום שאחריו תופס [[רבינו יונה גירונדי]] אם כי לא נזכר אפילו פעם אחת, שספריו [[שערי תשובה]] ו[[ספר היראה]] ופירושיו למשלי ואבות היו לעיני מחברנו והרבה להשתמש בהם.

	את פירוש [[הרמב"ן]] לתורה הוא מזכיר שלוש פעמים אם כי השתמש בו לא פחות מעשר פעמים. כן עיבד את [[איגרת הקודש]] שלו (כדוגמת [[בעל הנפש]] שהובאה למעלה).

	~~אף ספרי [[רבי יצחק לטף]] שלא הגיעו אלינו בשלימותם היו לעיני המחבר.~~

	~~[[תשובת הרשב"א]] מובאת ע"י מחברנו בלי ציון המקור. לעומתה מובאת [[תשובת הרא"ש]] במפורש.~~

	~~מחכמי אומות העולם מביא מחברנו את [[אפלטון]] ו[[אריסטו]], כן הוא מזכיר את ה"רופאים שנתחדשו באומות".~~

	== התקבלות הספר ==
	ספר מנורת המאור נתקבל ע"י הרבים באהבה ובהתלהבות ונעשה לספר עממי ממדרגה ראשונה, וזו היתה מטרתו של המחבר לכתוב ספר לכל העם כולו ''"לקטנים ולנערים ולזקנים ולשלימים ולריקנים לאנשים ונשים"'' <small>(מתוך ההקדמה)</small>. ויש קהילות שנוהגים לקרוא קטע לאחר גמר התפילה בשבת. באחת המהדורות (לבוב תקע"א) כתוב בהקדמת המלבה"ד שדברי ר' יצחק אבוהב "מסוגלים מאוד ללמדם בבתי החולים ושב ורפא לו".		ספר מנורת המאור נתקבל ע"י הרבים באהבה ובהתלהבות ונעשה לספר עממי ממדרגה ראשונה, וזו היתה מטרתו של המחבר לכתוב ספר לכל העם כולו ''"לקטנים ולנערים ולזקנים ולשלימים ולריקנים לאנשים ונשים"'' <small>(מתוך ההקדמה)</small>. ויש קהילות שנוהגים לקרוא קטע לאחר גמר התפילה בשבת. באחת המהדורות (לבוב תקע"א) כתוב בהקדמת המלבה"ד שדברי ר' יצחק אבוהב "מסוגלים מאוד ללמדם בבתי החולים ושב ורפא לו".

	== הדפסות ==		== הדפסות ==
	ספר מנורת המאור נדפס לראשונה ב[[קושטא]] בשנת [[ה'רע"ד\|רע"ד]] ([[1513]] - [[1514]]) ע"י ר' אשטרוק דטולון. ~~ושנית בויניציאה~~ בשנת ~~[[ה'~~ש"ד~~\|ש"ד]] ([[1543]] - [[1544]])~~ ע"י מסיר ~~זאנין~~ די פארי ואחיו ~~בדפוס קרניאל ב"ר ברוך אדיל קינד והוגה ע"י~~ ר' ברוך חזק, במהדורה ~~זו שנדפסה על פי ההוצאה הראשונה תוקנו כמה~~ שגיאות ~~והושלמו כמה השמטות על פי המקורות~~.		ספר מנורת המאור נדפס לראשונה ב[[קושטא]] בשנת [[ה'רע"ד\|רע"ד]] ([[1513]] - [[1514]]) ע"י ר' אשטרוק דטולון. נדפס שנית בונציה בשנת ש"ד ע"י מסיר זנין די פארי ואחיו, בהגהתו של ר' ברוך חזק, בתיקון כמה שגיאות ובהוספות קלות. נדפס בשלישית במנטובה בשנת שכ"ג, במהדורה עם הרבה תיקונים והוספות. ר' יהודה פריס חורב החל בעבודת תיקון שגיאות הדפוס והשמטות הצנזורה מהספר, אולם נפטר באמצע עבודתו. הספר יצא בהמדורה חדשה, מתוקנת, עם הערות והגהות, בההדרתו של הרב משה חיים הלוי קצנלבוגן, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] בשנת תשכ"א.

	=== תרגום לשפות ===		=== תרגום לשפות ===
	מנורת המאור נדפס עם תרגום [[ספרדית]] ([[ליוורנו]] [[1567]]). ר' משה פרנקפורט דיין באמשטרדם ~~חבר~~ לו פירוש "[[נפש יהודה]]" עם תרגום ל[[יידיש]] ([[אמשטרדם]] [[1701]]) גם תורגם הספר ללשון אשכנזית צחה מאת רפאל בר"י פירשטענטהאל ובנציון בעהרענד ([[קראטאשין]] 48-1845) וללשון אידיש דפוס וילנה [[1880]]. <ref>נלקח מאתר "דעת".</ref>		מנורת המאור נדפס עם תרגום [[ספרדית]] ([[ליוורנו]] [[1567]]). ר' משה פרנקפורט דיין באמשטרדם חיבר לו פירוש "[[נפש יהודה]]" עם תרגום ל[[יידיש]] ([[אמשטרדם]] [[1701]]), וכן כתב קיצור הספר בשם "שבע פתילות". גם תורגם הספר ללשון אשכנזית צחה מאת רפאל בר"י פירשטענטהאל ובנציון בעהרענד ([[קראטאשין]] 48-1845) וללשון אידיש דפוס וילנה [[1880]]. <ref>נלקח מאתר "דעת".</ref>

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2031 ספר מנורת המאור] באתר "דעת".		* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2031 ספר מנורת המאור] באתר "דעת".
	'''מהדורות [http://hebrewbooks.org/ באתר היברובוקס]:'''		*'''מהדורות [http://hebrewbooks.org/ באתר היברובוקס]:'''
	* [http://www.hebrewbooks.org/42603 ספר מנורת המאור] וניציאה מהדורת [[ה'שפ"ג\|שפ"ג]] ([[1623]]).		** [http://www.hebrewbooks.org/42603 ספר מנורת המאור] וניציאה מהדורת [[ה'שפ"ג\|שפ"ג]] ([[1623]]).
	* [http://www.hebrewbooks.org/42554 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[ה'תפ"א\|תפ"א]] ([[1721]]).		** [http://www.hebrewbooks.org/42554 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[ה'תפ"א\|תפ"א]] ([[1721]]).
	* [http://www.hebrewbooks.org/42606 ספר מנורת המאור] וניציאה מהדורת [[ה'ש"ד\|ש"ד]] ([[1544]]).		** [http://www.hebrewbooks.org/42606 ספר מנורת המאור] וניציאה מהדורת [[ה'ש"ד\|ש"ד]] ([[1544]]).
	* [http://www.hebrewbooks.org/43067 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[ה'תפ"א\|תפ"א]] ([[1721]]).		** [http://www.hebrewbooks.org/43067 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[ה'תפ"א\|תפ"א]] ([[1721]]).
	* [http://www.hebrewbooks.org/24520 ספר מנורת המאור] מנטובה מהדורת [[ה'שכ"ג\|שכ"ג]] ([[1563]]).		** [http://www.hebrewbooks.org/24520 ספר מנורת המאור] מנטובה מהדורת [[ה'שכ"ג\|שכ"ג]] ([[1563]]).
	* [http://www.hebrewbooks.org/19592 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[ה'ת"ס\|ת"ס]] ([[1700]]).		** [http://www.hebrewbooks.org/19592 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[ה'ת"ס\|ת"ס]] ([[1700]]).
	* [http://www.hebrewbooks.org/37509 ספר מנורת המאור] ווילנא מהדורת [[תרמ"ד]] ([[1884]]).		** [http://www.hebrewbooks.org/37509 ספר מנורת המאור] ווילנא מהדורת [[תרמ"ד]] ([[1884]]).
	* [http://www.hebrewbooks.org/41762 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[תצ"ט]] ([[1739]]).		** [http://www.hebrewbooks.org/41762 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[תצ"ט]] ([[1739]]).
	* [http://www.hebrewbooks.org/37510 ספר מנורת המאור] ווילנא מהדורת [[תרל"ט]] ([[1879]]).		** [http://www.hebrewbooks.org/37510 ספר מנורת המאור] ווילנא מהדורת [[תרל"ט]] ([[1879]]).

	~~== הערות שוליים ==~~
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

			[[קטגורה:ארון הספרים היהודי]]
	[[קטגוריה:ספרי מוסר]]		[[קטגוריה:ספרי מוסר]]

אריאל ביגל נ"י: ספר מנורת המאור הועבר למנורת המאור

2011-04-28T08:21:46Z

ספר מנורת המאור הועבר למנורת המאור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:21, 28 באפריל 2011
(אין הבדלים)

ELAD3: דף חדש: ספר '''מנורת המאור''' הוא ספר מוסר חשוב אשר חיבר רבי יצחק אבוהב. חלק מהערך מ…

2010-07-25T16:18:10Z

דף חדש: ספר '''מנורת המאור''' הוא ספר מוסר חשוב אשר חיבר רבי יצחק אבוהב. <ref>חלק מהערך מ…

דף חדש

ספר '''מנורת המאור''' הוא ספר מוסר חשוב אשר חיבר [[יצחק אבוהב (מנורת המאור)|רבי יצחק אבוהב]]. <ref>חלק מהערך מסתמך על הקדמה לספר מנורת המאור שנכתבה ע"י משה חיים קצנלנבוגן בספר מנורת המאור בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] תשמ"נ.</ref>

== המניע לכתיבת הספר ==
מתוך הספר אנו למדים על מצבם הרוחני של בני דורו על התרחקותם מלימוד התורה ורדיפה אחר הבצע והתענוגות ושגם אלו המעטים העוסקים בתורה פונים רק להלכה ואילו את האגדה משליכים מאחוריהם, המחבר רואה כאן התעלמות מתפיסתם של חז"ל שכן [[תלמוד בבלי|בתלמוד]] [[תלמוד ירושלמי|ובירושלמי]] מצינו שאין כל הבדל בין חשיבותה של אגדה להלכה. ועוד שמצא רבי יצחק אבוהב כי לתועלת בני דורו נחוצה האגדה יותר מן ההלכה כי הם מכילות דברי [[מוסר]] ומידות טובות והנהגות בני אדם ותיקון הנפש והגוף המדריכים בייחוד את ההמון ומושכים את ליבם לדרך הישרה.

וראה מחברנו שחיבור בין ההגדות לבין ההלכות מונע מפשוטי העם את הגישה אליהם לפיכך החליט להוציאם ממקום שיבוצם ובחר מהאגדות והמדרשים - שהדברים מועילים לקצר הדרך למפולפלים וליישר ליבות האווילים.

== חילוק ותוכן הספר ==
הספר מחולק לשבעה חלקים כמנין הנרות במנורה, ולכן קרא לכל חלק "נר", והחלקים נחלקו לכללים, וכל כלל לפרקים. הקדמה קצרה לכל חלק וחלק משבעת הנרות, ולכל נר יש חתימה שהיא תמצית המדובר בכל פרקיו.

'''הנר הראשון''' - שלא לרדוף אחרי המותרות. נחלק לג' כללים: קנאה, תאוה, וכבוד.

'''הנר השני''' - שלא יפתח פיו בדיבור של חטא. נחלק לעשרה כללים: ליצנות, שקר, חנופה, לשון הרע, הלבנת פנים, שמירת סוד, דברי ריב, שחוק, שם שמים לבטלה, ודברי גידוף.

'''הנר השלישי''' - לקיים המצוות. נחלק לעשרה כללים: מילה, חובת האב לבנו, תפילה, לכבד שבתות ויו"ט, כבוד אב ואם, לישא אישה, צדקה, גמילות חסד, לדון דין אמת, לרדוף אחר המצות.

'''הנר הרביעי''' - בעניין תלמוד תורה. נחלק לארבעה כללים: לקבוע עתים לתורה, גודל שכרה, פלפול החכמה, כבוד לחכמים.

'''הנר החמישי''' - בדרכי התשובה. נחלק לשלושה כללים: בדבר התשובה, ימי התשובה, יסורין הממרקין החטא.

'''הנר הששי''' - בדרכי השלום. נחלק לשני כללים: דרך ארץ, דברי שלום ואהבה.

'''הנר השביעי''' - בדבר הענוה נחלק לשני כללים: שפלות הרוח, בושת הפנים.

== הקדמות ==
לספר שלוש הקדמות

== מקורות לספר ==
המקורות מהם שאב מחברנו הם [[משנה|המשנה]], [[תוספתא|התוספתא]], [[מכילתא]], [[ספרא]] ו[[ספרי]], [[מדרש רבה]], [[תנחומא|התנחומא]], [[מדרש תהילים]] [[משלי|ומשלי]], [[פסיקתא]] ו[[פרקי דר' אליעזר]].

בין החוליות של מאמרי חז"ל הכניס מחברנו [[גאונים]] ו[[ראשונים]], והרי רשימת המחברים שדבריהם הובאו בספר:

את [[הרי"ף]] הוא מזכיר בשמו פעמיים בלבד אבל אין ספק שהשתמש בו במקומות נוספים.

את פירושי [[רש"י]] ל[[תלמוד]] הוא מביא במקומות רבים לאין ספור, כמו שכתב בהקדמתו: "ובדבר שאראה שצריך לכתוב בו להבין לשון הענין פירוש רבינו שלמה ארשום בו פירש הקונטרס". ואף בפירושיו למקרא השתמש הרבה.

את פירוש [[הרשב"ם]] ל[[בבא בתרא]] הוא מזכיר במפורש.

[[רבינו תם]] נזכר בספר שלוש פעמים.

חלק מ[[ספר בעל הנפש]] ל[[הראב"ד]] עובד ע"י מחברנו.

הרבה מאוד שאב מחברנו מספרי [[הרמב"ם]] שהוא מכנהו "מורה צדק", אבל במפורש הוא מוזכר רק עשר פעמים.

כן השתמש הרבה בספר המנהיג אולם במפורש הוא מזכירו שלוש פעמים בלבד.

המחבר השני אחרי [[הרמב"ם]] שמחברנו הרבה להשתמש בדבריו הוא [[יעקב אנטולי]] בעל "מלמד התלמידים" שהרבה מדבריו שוקעו בספר אם כי לא הוזכר במפורש אלא פעם אחת.

את המקום שאחריו תופס [[רבינו יונה גירונדי]] אם כי לא נזכר אפילו פעם אחת, שספריו [[שערי תשובה]] ו[[ספר היראה]] ופירושיו למשלי ואבות היו לעיני מחברנו והרבה להשתמש בהם.

את פירוש [[הרמב"ן]] לתורה הוא מזכיר שלוש פעמים אם כי השתמש בו לא פחות מעשר פעמים. כן עיבד את [[איגרת הקודש]] שלו (כדוגמת [[בעל הנפש]] שהובאה למעלה).

אף ספרי [[רבי יצחק לטף]] שלא הגיעו אלינו בשלימותם היו לעיני המחבר.

[[תשובת הרשב"א]] מובאת ע"י מחברנו בלי ציון המקור. לעומתה מובאת [[תשובת הרא"ש]] במפורש.

מחכמי אומות העולם מביא מחברנו את [[אפלטון]] ו[[אריסטו]], כן הוא מזכיר את ה"רופאים שנתחדשו באומות".

== התקבלות הספר ==
ספר מנורת המאור נתקבל ע"י הרבים באהבה ובהתלהבות ונעשה לספר עממי ממדרגה ראשונה, וזו היתה מטרתו של המחבר לכתוב ספר לכל העם כולו ''"לקטנים ולנערים ולזקנים ולשלימים ולריקנים לאנשים ונשים"'' <small>(מתוך ההקדמה)</small>. ויש קהילות שנוהגים לקרוא קטע לאחר גמר התפילה בשבת. באחת המהדורות (לבוב תקע"א) כתוב בהקדמת המלבה"ד שדברי ר' יצחק אבוהב "מסוגלים מאוד ללמדם בבתי החולים ושב ורפא לו".

== הדפסות ==
ספר מנורת המאור נדפס לראשונה ב[[קושטא]] בשנת [[ה'רע"ד|רע"ד]] ([[1513]] - [[1514]]) ע"י ר' אשטרוק דטולון. ושנית בויניציאה בשנת [[ה'ש"ד|ש"ד]] ([[1543]] - [[1544]]) ע"י מסיר זאנין די פארי ואחיו בדפוס קרניאל ב"ר ברוך אדיל קינד והוגה ע"י ר' ברוך חזק, במהדורה זו שנדפסה על פי ההוצאה הראשונה תוקנו כמה שגיאות והושלמו כמה השמטות על פי המקורות.

=== תרגום לשפות ===
מנורת המאור נדפס עם תרגום [[ספרדית]] ([[ליוורנו]] [[1567]]). ר' משה פרנקפורט דיין באמשטרדם חבר לו פירוש "[[נפש יהודה]]" עם תרגום ל[[יידיש]] ([[אמשטרדם]] [[1701]]) גם תורגם הספר ללשון אשכנזית צחה מאת רפאל בר"י פירשטענטהאל ובנציון בעהרענד ([[קראטאשין]] 48-1845) וללשון אידיש דפוס וילנה [[1880]]. <ref>נלקח מאתר "דעת".</ref>

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2031 ספר מנורת המאור] באתר "דעת".
'''מהדורות [http://hebrewbooks.org/ באתר היברובוקס]:'''
* [http://www.hebrewbooks.org/42603 ספר מנורת המאור] וניציאה מהדורת [[ה'שפ"ג|שפ"ג]] ([[1623]]).
* [http://www.hebrewbooks.org/42554 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[ה'תפ"א|תפ"א]] ([[1721]]).
* [http://www.hebrewbooks.org/42606 ספר מנורת המאור] וניציאה מהדורת [[ה'ש"ד|ש"ד]] ([[1544]]).
* [http://www.hebrewbooks.org/43067 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[ה'תפ"א|תפ"א]] ([[1721]]).
* [http://www.hebrewbooks.org/24520 ספר מנורת המאור] מנטובה מהדורת [[ה'שכ"ג|שכ"ג]] ([[1563]]).
* [http://www.hebrewbooks.org/19592 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[ה'ת"ס|ת"ס]] ([[1700]]).
* [http://www.hebrewbooks.org/37509 ספר מנורת המאור] ווילנא מהדורת [[תרמ"ד]] ([[1884]]).
* [http://www.hebrewbooks.org/41762 ספר מנורת המאור] אמשטרדם מהדורת [[תצ"ט]] ([[1739]]).
* [http://www.hebrewbooks.org/37510 ספר מנורת המאור] ווילנא מהדורת [[תרל"ט]] ([[1879]]).

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי מוסר]]