https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A0%D7%90_%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%91%D7%A8 2026-04-26T16:09:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%90_%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%91%D7%A8&diff=79987&oldid=prev 2012-11-07T15:22:30Z

<p>שוחזר מעריכות של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/69.119.124.235" title="מיוחד:תרומות/69.119.124.235">69.119.124.235</a> (<a href="/wiki/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:69.119.124.235" title="שיחת משתמש:69.119.124.235">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Yeshivaorgil_bot" title="משתמש:Yeshivaorgil bot">Yeshivaorgil bot</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:22, 7 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדם שזרק כלי מראש הגג, באופן שהיה וודאי נשבר, ובא אחר והקדים לשוברו במקל לפני שהספיק להשבר, השובר פטור מן התשלומים, שמכיון שהכלי היה בדרכו להשבר, נמצא שהשובר לא שבר אלא כלי שבור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדם שזרק כלי מראש הגג, באופן שהיה וודאי נשבר, ובא אחר והקדים לשוברו במקל לפני שהספיק להשבר, השובר פטור מן התשלומים, שמכיון שהכלי היה בדרכו להשבר, נמצא שהשובר לא שבר אלא כלי שבור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב''ק דף יז:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חבורא בענין בתר מעיקרא.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמ' ב''ק דף יז: בעי רבא דרסה על כלי ולא שברתו ונתגלגל למקום אחר ונשבר מהו בתר מעיקרא אזלינא וגופיה הוא או דלמא בתר תבר מנא אזלינא וצרורות נינהו, ויש לעיין בשאלת הגמ', דלכאורא, אפי' את''ל דעזלינן בתר מעיקרא לומר שהכלי הרי הוא שבורה משעה ראשונה, עדיין אין לנו אלא השבירה שלבסוף שנשבר על ידו. למשל, בדין כל העומד לזרוק כזרוק דמי, חשיב כאילו כבר נזרקה הזריקה של לאחר זמן אעפ''י שעדיין לא זרק. אבל כאן לא מהני למימר הכי, דאפי' אם הוא שבור משעה ראשונה, הוא שבור משעה ראשונה מכחו ולא מגופו?</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וי''ל שאין זה דין שאנו רואין מה שיהיה לאחר זמן כאילו כבר אירה, אלא דאמרינן שכלי שיש בו כח שישברנו הרי הוא כשבור כבר מפני שאנו רואים שאין לכלי זה קיום. אמנם נראה פשוט שא''א לומר כן אלא אם הכלי עמצו יש בו כח השבירה, אבל אם זרק חץ לגבי כלי אין לומר שהוא כשבור. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונראה שזהו כוונת התוס' שכתבו כן. אמנם החולקים על תוס' (ע' בחידושי תלמיד הרא''ש והרשב''א) שסוברים שאפי' אם זרק חץ אצל הכלי דאמרינן מנא תבירא תבר, נראה דסבירא להו שהוא דין דרואין מה שיהיה לעתיד כאילו הוא כבר בעולם. וראיה לזה, בגמ' בהכונס שמחייב המטמין נכסי חבירו מפני האש וגורם הזק שפוטר המדליק, והק' החזו''א להסוברים דאמרי' מנא תבירא תבר אפי' בזרק חץ הא בשעת הדלקה לא היה טמון, ולתחייב המדליק באותו שעה כיון דהרי הוא כשרוף כבר. ותי' די''ל שאם לבסוף נשרף ע''י טמון א''כ נתגלה דמעיקרא היה עומד לשרוף בטמון. מבואר עכ''פ שהוא דין דרואין מה שיהיה לאחר זמן. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע''כ צ''ל דאפי''ה הוי גופו ולא צרורות כיון דכל מה שיהיה נכלל בהאי מעשה הזק, הוי כגופו שהזיק, וצ''ע.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובגמ' תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור דאמרינן ליה מנא תבירא תבר לרבה פשיטא ליה לרבא מבעיא ליה. וברש''י פטור המשבר וחייב הזורק כו'. וברמב''ן (מלחמות דף כו) חולק על רש''י וכתב דהראשון פטור אפי' אם עזלינן בתר מעיקרא, דבגמ' אמרינן דאם זרק תינוק מראש הגג וקיבלו אחר בסייף תלוי בפלוגתת ר''י ורבנן בהכהו עשרה בני אדם זה אחר זה, דלר''י חייב האחרון משום "שקירב את מיתתו", ה''נ כאן האחרון חייב. והק' הרמב''ן דלרש''י למה יתחייב כאן האחרון לר''י בן בתירה, והלא כבר מת, והראשון יתחייב ולא השני?</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונראה לתרץ שיטת רש''י, דס''ל דמה דאמרינן דעזלינן בתר תחילה שהכלי הוא שבור, אינו שבור אלא לאחר זמן, שהוא שבור היום לאחר זמן. פירוש, שכח השבירה שבכלי גורם שתאמר שהכלי הוא כלי ההולך מהעולם, והוא כלי שהולך לאיבוד. ואין זה רק ידיעה שישבר, אלא חל בהכלי שהוא שבור עכשיו בנוגע לאחר זמן. (וע' בחידושי ר' שמעון שכתב סברא זה) </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא''כ י''ל שזהו רק בממון שאין חשיבות לזמן, שאין זה דבר חשוב מה שיש לו עוד זמן מועט עד שישבור וזמן זה בטל, והרי הוא כשבור כבר. אמנם ברציחה כל רגע של חיים הוא דבר חשוב ולא בטל. והשני שקיבלו בסייף חייב שהוא רצח אדם חיי. [והשני פטור שאין רציחה אחר רציחה.] אמנם זהו לשיטת ר''י בן בתירה אבל לרבנן אין חיוב על קריבת מיתה, ומשו''ה ס''ל שהמקבל פטור. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובראב''ד כתב ששיטת עזלינן בתר מעיקרא ס''ל ששניהם פטורים, וכתב הטעם "שמה לא ישבר והוי כאמדוהו למות וחיי. וצ''ב בכוונתו. ואין לומר דכוונתו הוא דהוי ספיקא דממונה שיש ספק אם היה נשבר, דא''כ היה מפרש משום המוציא מחבירו עליו הראיה. ועוד שאם כן אין דמיון לאמדוהו ומת. ועוד דמסברא מופגע לומר בתר תחילה אם יש ספק אם היה נשבר.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא נראה, דס''ל כמש''כ שהכלי הוא שבור היום לאחר זמן, אלא דס''ל שזמן זה עד שבירתו אינו בטל אפי' בממון. ומשו''ה השני ששברו הוא הוא השובר, ולא הראשון דלבסוף באמת לא נשבר על ידו, אבל הראשון הוא הפסידו דמשעה ראשונה היה הכלי כלי שבור בנוגע לאחר זמן, וזה לא נתבטל. וזהו הדמיון לאמדוהו וחיי. דאעפ''י שהיה עליו דין מת כיון שעמד וחיי נתבטל. ה''נ כיון שלבסוף לא נשבר על ידו אינו חשיב כמשבר. אמנם מה שהיה משעה ראשונה שבור היום לאחר זמן זה לא פקע שבאמת היה שבור ללאחר זמן, ודו''ק היטב.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נמצה שהראשון הפסידו בלי מעשה הזק. והשני הוא עשה מעשה ההזק אמנם בלי הפסד היה. וא''כ שניהם פטורים שידוע מהגר''ח והגרי''ז שלהתחייב על הזק צריך מעשה וגם הפסד.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברמב''ם כתב וז''ל יד  [יב] הזורק כלי מראש הגג לארץ, ולא היה תחתיו כלים, וקדם אחר ושיברו במקל כשהוא באוויר, קודם שיגיע לארץ--הרי זה האחר פטור:  שלא שיבר אלא כלי שסופו להישבר מיד בוודאי; ונמצא כשובר כלי שבור, ואין זה כגורם.  וכן כל כיוצא בזה, פטור.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחידושי הגר''ח על הש''ס נתקשה בכוונת ''ולא הוי כגורם". ותי' דס''ל להרמב''ם כהנתיבות שאפשר להציל החפץ [דאל''ה הוי אבודה ממנו ומכל אדם. והו''א דמחיוב השובר משום מה שגרם שאינו שייך עוד להצילו, ולתחייב משום גרמי, קמ''ל שאינו מחיוב מדינא דגרמי אם רק מנע רווח מחבירו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש להקשות למה רצה לחדש הרמב''ם דין זה שהמונע רווח פטור כאן, ולמה קבע הרמב''ם דין בתר מעיקרה זה בתוך פרק של דינא דגרמי. ועוד יש להקשות הא הזורק חייב, וא''כ אין גורם הפסד דהא הזורק משלם. ותמוה לומר שירוויח בעל הכלי.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע' בהרב המגיד שכתב שמהמשך הרמב''ם משמה שהראשון חייב. ומקורו מהרמב''ם לעיל. ונראה שכיון להרמב''ם לעיל הלכה ט' שכתב וז''ל, הזורק כלי של חברו מראש הגג על גבי כרים וכסתות של בעל הכלי, וקדם בעל הכלי והסיר הכרים--הזורק חייב:  שזריקתו, היא הגורם הראשון לשבירת הכלי, עכ''ל. והתם מבואר שהראשון מחיוב מדינא דגרמי, וצ''ע איך שייך לחייב הראשון מדינא דגרמי כאן.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנארה, דס''ל כשיטת הראב''ד דבעצם הראשון פטור שאינו עושה מעשה הזק. עוד נקדים, דלעולם היה פשיטה ליה להרמב''ם שאין לחייב המונע רווח מדינא דגרמי. ואפי' הכי כאן יש לדון שחייב המשבר. שבאמת אולי לא ישבר הכלי, נמצה שיש לכלי הזה שויות, דיש צד שלא ישבר, וימכור בשוק על הצד שירוויח. אמנם אין זה שיוית בעצם גוש הכלי, שהרי גוש הכלי הרי הוא שבור כבר, אלא הוא שויות שרכיב עליה, וכמו כל שטר שאין השויות בגוף השטר. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחידושו של הרמב''ם מסובב אם שייך דין מנה תבירא תבר על דבר שאין גופו ממון. לההו''א הראשון פטור והשני חייב, דס''ל שאין דין מנא תבירא תבר על זה שאין גופו ממון. והשני חייב מדינא דגרמי ככל שורף שטרותיו של חבירו. קמ''ל שפטור משום שאפי' שויות זה הרי הוא כשבור כבר, והרי הוא כאילו כבר אין לו דמים הואיל וסופו לשבר. וממילה הראשון מחיוב והשני פטור. זה מה שנראה לעניות דעתי בסוגיין. יהושע לייב. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-79964:rev-79987:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%90_%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%91%D7%A8&diff=79964&oldid=prev 2012-11-06T03:28:49Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:28, 6 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדם שזרק כלי מראש הגג, באופן שהיה וודאי נשבר, ובא אחר והקדים לשוברו במקל לפני שהספיק להשבר, השובר פטור מן התשלומים, שמכיון שהכלי היה בדרכו להשבר, נמצא שהשובר לא שבר אלא כלי שבור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדם שזרק כלי מראש הגג, באופן שהיה וודאי נשבר, ובא אחר והקדים לשוברו במקל לפני שהספיק להשבר, השובר פטור מן התשלומים, שמכיון שהכלי היה בדרכו להשבר, נמצא שהשובר לא שבר אלא כלי שבור.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב''ק דף יז:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חבורא בענין בתר מעיקרא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמ' ב''ק דף יז: בעי רבא דרסה על כלי ולא שברתו ונתגלגל למקום אחר ונשבר מהו בתר מעיקרא אזלינא וגופיה הוא או דלמא בתר תבר מנא אזלינא וצרורות נינהו, ויש לעיין בשאלת הגמ', דלכאורא, אפי' את''ל דעזלינן בתר מעיקרא לומר שהכלי הרי הוא שבורה משעה ראשונה, עדיין אין לנו אלא השבירה שלבסוף שנשבר על ידו. למשל, בדין כל העומד לזרוק כזרוק דמי, חשיב כאילו כבר נזרקה הזריקה של לאחר זמן אעפ''י שעדיין לא זרק. אבל כאן לא מהני למימר הכי, דאפי' אם הוא שבור משעה ראשונה, הוא שבור משעה ראשונה מכחו ולא מגופו?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וי''ל שאין זה דין שאנו רואין מה שיהיה לאחר זמן כאילו כבר אירה, אלא דאמרינן שכלי שיש בו כח שישברנו הרי הוא כשבור כבר מפני שאנו רואים שאין לכלי זה קיום. אמנם נראה פשוט שא''א לומר כן אלא אם הכלי עמצו יש בו כח השבירה, אבל אם זרק חץ לגבי כלי אין לומר שהוא כשבור. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונראה שזהו כוונת התוס' שכתבו כן. אמנם החולקים על תוס' (ע' בחידושי תלמיד הרא''ש והרשב''א) שסוברים שאפי' אם זרק חץ אצל הכלי דאמרינן מנא תבירא תבר, נראה דסבירא להו שהוא דין דרואין מה שיהיה לעתיד כאילו הוא כבר בעולם. וראיה לזה, בגמ' בהכונס שמחייב המטמין נכסי חבירו מפני האש וגורם הזק שפוטר המדליק, והק' החזו''א להסוברים דאמרי' מנא תבירא תבר אפי' בזרק חץ הא בשעת הדלקה לא היה טמון, ולתחייב המדליק באותו שעה כיון דהרי הוא כשרוף כבר. ותי' די''ל שאם לבסוף נשרף ע''י טמון א''כ נתגלה דמעיקרא היה עומד לשרוף בטמון. מבואר עכ''פ שהוא דין דרואין מה שיהיה לאחר זמן. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע''כ צ''ל דאפי''ה הוי גופו ולא צרורות כיון דכל מה שיהיה נכלל בהאי מעשה הזק, הוי כגופו שהזיק, וצ''ע.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובגמ' תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור דאמרינן ליה מנא תבירא תבר לרבה פשיטא ליה לרבא מבעיא ליה. וברש''י פטור המשבר וחייב הזורק כו'. וברמב''ן (מלחמות דף כו) חולק על רש''י וכתב דהראשון פטור אפי' אם עזלינן בתר מעיקרא, דבגמ' אמרינן דאם זרק תינוק מראש הגג וקיבלו אחר בסייף תלוי בפלוגתת ר''י ורבנן בהכהו עשרה בני אדם זה אחר זה, דלר''י חייב האחרון משום "שקירב את מיתתו", ה''נ כאן האחרון חייב. והק' הרמב''ן דלרש''י למה יתחייב כאן האחרון לר''י בן בתירה, והלא כבר מת, והראשון יתחייב ולא השני?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונראה לתרץ שיטת רש''י, דס''ל דמה דאמרינן דעזלינן בתר תחילה שהכלי הוא שבור, אינו שבור אלא לאחר זמן, שהוא שבור היום לאחר זמן. פירוש, שכח השבירה שבכלי גורם שתאמר שהכלי הוא כלי ההולך מהעולם, והוא כלי שהולך לאיבוד. ואין זה רק ידיעה שישבר, אלא חל בהכלי שהוא שבור עכשיו בנוגע לאחר זמן. (וע' בחידושי ר' שמעון שכתב סברא זה) </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא''כ י''ל שזהו רק בממון שאין חשיבות לזמן, שאין זה דבר חשוב מה שיש לו עוד זמן מועט עד שישבור וזמן זה בטל, והרי הוא כשבור כבר. אמנם ברציחה כל רגע של חיים הוא דבר חשוב ולא בטל. והשני שקיבלו בסייף חייב שהוא רצח אדם חיי. [והשני פטור שאין רציחה אחר רציחה.] אמנם זהו לשיטת ר''י בן בתירה אבל לרבנן אין חיוב על קריבת מיתה, ומשו''ה ס''ל שהמקבל פטור. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובראב''ד כתב ששיטת עזלינן בתר מעיקרא ס''ל ששניהם פטורים, וכתב הטעם "שמה לא ישבר והוי כאמדוהו למות וחיי. וצ''ב בכוונתו. ואין לומר דכוונתו הוא דהוי ספיקא דממונה שיש ספק אם היה נשבר, דא''כ היה מפרש משום המוציא מחבירו עליו הראיה. ועוד שאם כן אין דמיון לאמדוהו ומת. ועוד דמסברא מופגע לומר בתר תחילה אם יש ספק אם היה נשבר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא נראה, דס''ל כמש''כ שהכלי הוא שבור היום לאחר זמן, אלא דס''ל שזמן זה עד שבירתו אינו בטל אפי' בממון. ומשו''ה השני ששברו הוא הוא השובר, ולא הראשון דלבסוף באמת לא נשבר על ידו, אבל הראשון הוא הפסידו דמשעה ראשונה היה הכלי כלי שבור בנוגע לאחר זמן, וזה לא נתבטל. וזהו הדמיון לאמדוהו וחיי. דאעפ''י שהיה עליו דין מת כיון שעמד וחיי נתבטל. ה''נ כיון שלבסוף לא נשבר על ידו אינו חשיב כמשבר. אמנם מה שהיה משעה ראשונה שבור היום לאחר זמן זה לא פקע שבאמת היה שבור ללאחר זמן, ודו''ק היטב.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נמצה שהראשון הפסידו בלי מעשה הזק. והשני הוא עשה מעשה ההזק אמנם בלי הפסד היה. וא''כ שניהם פטורים שידוע מהגר''ח והגרי''ז שלהתחייב על הזק צריך מעשה וגם הפסד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברמב''ם כתב וז''ל יד  [יב] הזורק כלי מראש הגג לארץ, ולא היה תחתיו כלים, וקדם אחר ושיברו במקל כשהוא באוויר, קודם שיגיע לארץ--הרי זה האחר פטור:  שלא שיבר אלא כלי שסופו להישבר מיד בוודאי; ונמצא כשובר כלי שבור, ואין זה כגורם.  וכן כל כיוצא בזה, פטור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחידושי הגר''ח על הש''ס נתקשה בכוונת ''ולא הוי כגורם". ותי' דס''ל להרמב''ם כהנתיבות שאפשר להציל החפץ [דאל''ה הוי אבודה ממנו ומכל אדם. והו''א דמחיוב השובר משום מה שגרם שאינו שייך עוד להצילו, ולתחייב משום גרמי, קמ''ל שאינו מחיוב מדינא דגרמי אם רק מנע רווח מחבירו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש להקשות למה רצה לחדש הרמב''ם דין זה שהמונע רווח פטור כאן, ולמה קבע הרמב''ם דין בתר מעיקרה זה בתוך פרק של דינא דגרמי. ועוד יש להקשות הא הזורק חייב, וא''כ אין גורם הפסד דהא הזורק משלם. ותמוה לומר שירוויח בעל הכלי.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע' בהרב המגיד שכתב שמהמשך הרמב''ם משמה שהראשון חייב. ומקורו מהרמב''ם לעיל. ונראה שכיון להרמב''ם לעיל הלכה ט' שכתב וז''ל, הזורק כלי של חברו מראש הגג על גבי כרים וכסתות של בעל הכלי, וקדם בעל הכלי והסיר הכרים--הזורק חייב:  שזריקתו, היא הגורם הראשון לשבירת הכלי, עכ''ל. והתם מבואר שהראשון מחיוב מדינא דגרמי, וצ''ע איך שייך לחייב הראשון מדינא דגרמי כאן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנארה, דס''ל כשיטת הראב''ד דבעצם הראשון פטור שאינו עושה מעשה הזק. עוד נקדים, דלעולם היה פשיטה ליה להרמב''ם שאין לחייב המונע רווח מדינא דגרמי. ואפי' הכי כאן יש לדון שחייב המשבר. שבאמת אולי לא ישבר הכלי, נמצה שיש לכלי הזה שויות, דיש צד שלא ישבר, וימכור בשוק על הצד שירוויח. אמנם אין זה שיוית בעצם גוש הכלי, שהרי גוש הכלי הרי הוא שבור כבר, אלא הוא שויות שרכיב עליה, וכמו כל שטר שאין השויות בגוף השטר. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחידושו של הרמב''ם מסובב אם שייך דין מנה תבירא תבר על דבר שאין גופו ממון. לההו''א הראשון פטור והשני חייב, דס''ל שאין דין מנא תבירא תבר על זה שאין גופו ממון. והשני חייב מדינא דגרמי ככל שורף שטרותיו של חבירו. קמ''ל שפטור משום שאפי' שויות זה הרי הוא כשבור כבר, והרי הוא כאילו כבר אין לו דמים הואיל וסופו לשבר. וממילה הראשון מחיוב והשני פטור. זה מה שנראה לעניות דעתי בסוגיין. יהושע לייב. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-16226:rev-79964:php=table --> </table>

69.119.124.235 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%90_%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%91%D7%A8&diff=16226&oldid=prev 2008-12-11T15:40:44Z

<p>שינוי שם הקטגוריה מ:&quot;תורנית מרוכזת&quot; ל&quot;אנציקלופדיה תורנית מרוכזת&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:40, 11 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-12260:rev-16226:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%90_%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%90_%D7%AA%D7%91%D7%A8&diff=12260&oldid=prev 2008-12-08T14:44:21Z

<p>יצירת ערך מהספר <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">האנציקלופדיה התורנית המרוכזת</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>אדם שזרק כלי מראש הגג, באופן שהיה וודאי נשבר, ובא אחר והקדים לשוברו במקל לפני שהספיק להשבר, השובר פטור מן התשלומים, שמכיון שהכלי היה בדרכו להשבר, נמצא שהשובר לא שבר אלא כלי שבור.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div>

ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת