https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8ממזר - היסטוריית גרסאות2026-05-16T18:25:20Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=105321&oldid=prevאוריאל גרינבלט: הוספתי סיכום של דין שפחה לממזר2017-06-18T21:57:54Z<p>הוספתי סיכום של דין שפחה לממזר</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:57, 18 ביוני 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|ויקרא יח, ו - כ|כן}}, חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה {{מקור|קידושין סו, ב|כן}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר<ref>. בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>.וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר<ref>. כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.</ref>, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|דברים כג, ג|כן}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|ויקרא יח, ו - כ|כן}}, חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה {{מקור|קידושין סו, ב|כן}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר<ref>. בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>.וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר<ref>. כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.</ref>, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|דברים כג, ג|כן}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתר שפחה לממזר:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא (קידושין סט.) מובאת מחלוקת תנאים האם שפחה (כנענית) שמתחתנת עם הממזר מטהרת את הולד שלו ובעצם, לאחר שהאדון ישחרר אותו, הוא יהיה יהודי כשר- ר' טרפון סובר שמטהרת אותו, לעומת ר' אליעזר הסובר שלא מטהרת אותו. הגמרא מבארת שר' טרפון סובר כך לכתחילה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השולחן ערוך (אהע"ז ד, כ) פסק כשיטת ר' טרפון.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב יצחק שילת (במסילה העולה על קידושין סט.) ביאר שאף לר"א מותר לממזר לשאת שפחה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר"ת (מובא בתוס'- יבמות עט:, גיטין מא: ובראשונים רבים על קידושין סט.- רמב"ן, רשב"א ועוד) הקשה כך: איסור שפחה נאסר לישראל ע"פ תרגום אונקלוס של הפסוק "לא יהיה קדש בבני ישראל" וא"כ, במה שונה ממזר מישראל- כמו שאסור לכל ישראל (כולל אותו) לשאת גויה, כפי שנלמד מהפס' "לא תתחתן בם", כך לכאורה יהיה אסור לו לשאת שפחה?</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר"ת מדייק מהפס' שאסור להתחתן עם שפחה מי שעדיין לא קדש, אך מי שכבר קדש- שנולד מקידושין שאינם תופסין (או כהגדרת הרמב"ן וראשונים נוספים- שנוצר מעבירה), יכול להתחתן עם שפחה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רי"ד (בפסקיו עמ"ס קידושין סט.) דייק מהפס' "לא יהיה קדש בבני ישראל"- דווקא בני ישראל הכשרים, אך לפסולים מותר. ההבדל בין איסור גויה לשפחה הוא, שאצל גויה כתוב בסתמא שאסור להתחתן - "לא תתחתן בם", לעומת שפחה שמפורט מי - "בבני ישראל".</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיטה שלישית היא שיטת הרמב"ם ותוס' ר"י הזקן (קידושין סט.) שכתבו "שאפילו איסור שרבנן ליכא, שלא גזרו על השפחה לממזר מפני תקנת בניו" (הציטוט הינו מלשונו של תוס' ר"י הזקן). יוצא לשיטתו ששפחה מותרת מהתורה אפילו ליהודי כשר, כל איסור שפחה הינו רק מדרבנן ולממזר לא גזרו משום תקנת בניו.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההבדל היסודי שיוצא בין הרמב"ם ור"י הזקן לבין ר"ת ודעימיה ורי"ד הוא, שלראשונים איסור השפחה לישראל הינו מדאורייתא לעומת האחרונים שהאיסור הינו רק מדרבנן.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האחרונים כתבו שנפק"מ בין שיטת הרמב"ם ור"י הזקן לבין שאר הראשונים היא: האם מותר לממזרת להתחתן עם עבד כנעני. ההבדל בין הדין הראשון הוא, שכאן העבד אינו מטהר את הוולד, כיון שהולכים אחר האמא: לשיטת הרמב"ם יהיה אסור, כיון שכל היתר הוא משום תקנת בניו. לעומת זאת, לשאר הראשונים יהיו מותר, או משום שהיא כבר קדשה, או משום שאינה כשרה.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-76694:rev-105321:php=table -->
</table>אוריאל גרינבלטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=76694&oldid=prevיוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור2012-09-05T10:49:28Z<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:49, 5 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מי </del>שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|ויקרא יח, ו - כ|כן}}, חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה {{מקור|קידושין סו, ב|כן}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר<ref>. בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>.וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר<ref>. כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.</ref>, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|דברים כג, ג|כן}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מי </ins>שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|ויקרא יח, ו - כ|כן}}, חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה {{מקור|קידושין סו, ב|כן}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר<ref>. בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>.וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר<ref>. כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.</ref>, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|דברים כג, ג|כן}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74919:rev-76694:php=table -->
</table>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=74919&oldid=prevיוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור2012-09-05T09:23:21Z<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:23, 5 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מי </del>שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ויקרא יח, ו - כ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קידושין סו, ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר<ref>. בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>.וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר<ref>. כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.</ref>, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברים כג, ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מי </ins>שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|ויקרא יח, ו - כ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה {{מקור|קידושין סו, ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר<ref>. בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>.וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר<ref>. כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.</ref>, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|דברים כג, ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-27363:rev-74919:php=table -->
</table>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=27363&oldid=prevYeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור2009-03-12T13:59:32Z<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:59, 12 במרץ 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|ויקרא יח, ו - כ}}, חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה {{מקור|קידושין סו, ב}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר<ref>. בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>.וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר<ref>. כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.</ref>, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|דברים כג, ג}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ויקרא יח, ו - כ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קידושין סו, ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר<ref>. בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>.וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר<ref>. כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.</ref>, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>דברים כג, ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-24309:rev-27363:php=table -->
</table>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=24309&oldid=prevYeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור2009-02-16T14:36:38Z<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:36, 16 בפברואר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ויקרא יח, ו - כ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קידושין סו, ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר<ref>. בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>.וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר<ref>. כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.</ref>, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברים כג, ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|ויקרא יח, ו - כ}}, חוץ מן הנידה.כלל אמרו במשנה {{מקור|קידושין סו, ב}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר<ref>. בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>.וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר<ref>. כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.</ref>, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|דברים כג, ג}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-19116:rev-24309:php=table -->
</table>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=19116&oldid=prevYeshivaorgil bot: החלפת הקטגוריה לקטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת2008-12-24T12:40:55Z<p>החלפת הקטגוריה ל<a href="/wiki/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:40, 24 בדצמבר 2008</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-17786:rev-19116:php=table -->
</table>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=17786&oldid=prevYeshivaorgil bot: הוספת הערות שוליים2008-12-16T17:08:16Z<p>הוספת הערות שוליים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:08, 16 בדצמבר 2008</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|(ויקרא יח, ו - כ)}}, חוץ מן הנידה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|(ויקרא יח, ו - כ)}}, חוץ מן הנידה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.כלל אמרו במשנה {{מקור|(קידושין סו, ב)}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר<ref>. בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>.וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.ספק ממזר<ref>. כגון: מי שנולד מאשה פנויה ואין ידועים ממי נתעברה, הריהו ספק ממזר, שחוששים שמא נתעברה מממזר או מאדם שאסורה היא עליו משום ערווה.</ref>, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|(דברים כג, ג)}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><references /></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלל אמרו במשנה {{מקור|(קידושין סו, ב)}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספק ממזר, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|(דברים כג, ג)}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </del>תורנית מרוכזת]]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-16215:rev-17786:php=table -->
</table>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=16215&oldid=prevYeshivaorgil bot: שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"2008-12-11T15:39:42Z<p>שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:39, 11 בדצמבר 2008</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-12244:rev-16215:php=table -->
</table>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8&diff=12244&oldid=prevספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת: יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת2008-12-08T14:43:14Z<p>יצירת ערך מהספר <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">האנציקלופדיה התורנית המרוכזת</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>מי שנולד מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|(ויקרא יח, ו - כ)}}, חוץ מן הנידה.<br />
<br />
<br />
<br />
כלל אמרו במשנה {{מקור|(קידושין סו, ב)}}: "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין - הוולד ממזר", כלומר: וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, אולם אין היא פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהם תופסים בה - הרי שהוולד ממזר.<br />
<br />
<br />
<br />
וכן מי שנולד מאשת איש שזינתה, הרי הוא ממזר.<br />
<br />
<br />
<br />
אסור לממזר ולממזרת, ולזרעם, ולזרע זרעם, ולזרע זרע זרעם, עד סוף כל הדורות - להתחתן בישראל, ומותרים הם בממזרים, בגרים, בעבדים משוחררים, בנתינים, בשתוקים ובאסופים.<br />
<br />
<br />
<br />
ספק ממזר, מדין תורה מותר לו להתחתן בישראל, שנאמר {{מקור|(דברים כג, ג)}}: "לא יבוא ממזר בקהל ה'", ודורשים: ממזר ודאי הוא שלא יבוא בקהל ה', אבל ממזר ספק יבוא, אלא שמעלה עשו ביוחסין, שלא יתחתן בו ישראל.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div>ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת