מלחמת ארבעת המלכים את החמישה - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־19:02, 21 באפריל 2021

2021-04-21T19:02:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:02, 21 באפריל 2021
שורה 1:		שורה 1:
	'''מלחמת ארבעת המלכים את החמישה''' הינה מלחמה המתוארת ב[[פרשת לך לך]] בין ארבעה מלכים לחמשה. הרקע למלחמה הינו כיבוש ~~איזור~~ עבר הירדן על ידי ארבעת המלכים ושיעבוד חמשת המלכים שהיו שם, כאשר לאחר 12 שנות שיעבוד מורדים מלכים אלו ונלחמים חזרה. ארבעת המלכים שמגיעים לדכא את המרד שובים את כל אנשי העיר ואת רכושם ובכלל זה גם את לוט ורכושו. כאשר אברהם שומע על שביו של לוט הוא יוצא להצילו ונלחם בארבעת המלכים ומנצח אותם.		'''מלחמת ארבעת המלכים את החמישה''' הינה מלחמה המתוארת ב[[פרשת לך לך]] בין ארבעה מלכים לחמשה. הרקע למלחמה הינו כיבוש אזור עבר הירדן על ידי ארבעת המלכים ושיעבוד חמשת המלכים שהיו שם, כאשר לאחר 12 שנות שיעבוד מורדים מלכים אלו ונלחמים חזרה. ארבעת המלכים שמגיעים לדכא את המרד שובים את כל אנשי העיר ואת רכושם ובכלל זה גם את לוט ורכושו. כאשר אברהם שומע על שביו של לוט הוא יוצא להצילו ונלחם בארבעת המלכים ומנצח אותם.
	==רקע==		==רקע==
	בימי [[אברהם אבינו]] התאחדו ארבעה מלכים וכבשו יחד את כל עבר ירדן: {{ציטוטון\|וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר}}. לאחר שארבעת המלכים כבשו את אזור הירדן הם שיעבדו אותו במשך שתים עשרה שנה, עד שבשנת השלוש עשרה מרדו חמשת המלכים ונלחמו בהם. יש שפירשו כי דברי הפסוק "שלוש עשרה שנה מרדו" לא מתאר רק את העובדה שמרדו לאחר שתים עשרה שנות שיעבוד אלא גם כי הם מרדו שלוש עשרה שנה.		בימי [[אברהם אבינו]] התאחדו ארבעה מלכים וכבשו יחד את כל עבר ירדן: {{ציטוטון\|וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר}}. לאחר שארבעת המלכים כבשו את אזור הירדן הם שיעבדו אותו במשך שתים עשרה שנה, עד שבשנת השלוש עשרה מרדו חמשת המלכים ונלחמו בהם. יש שפירשו כי דברי הפסוק "שלוש עשרה שנה מרדו" לא מתאר רק את העובדה שמרדו לאחר שתים עשרה שנות שיעבוד אלא גם כי הם מרדו שלוש עשרה שנה.

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף מלחמת המלכים (בימי אברהם) לשם מלחמת ארבעת המלכים את החמישה תוך דריסת הפניה

2020-11-25T10:29:08Z

Wikiboss העביר את הדף מלחמת המלכים (בימי אברהם) לשם מלחמת ארבעת המלכים את החמישה תוך דריסת הפניה

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־10:29, 25 בנובמבר 2020
(אין הבדלים)

Wikiboss ב־10:27, 25 בנובמבר 2020

2020-11-25T10:27:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:27, 25 בנובמבר 2020
שורה 8:		שורה 8:

	כאשר אברהם שומע שלוט נשבה הוא לוקח את שלוש מאות ושמונה עשרה חניכיו ילידי ביתו והוא יוצא למלחמה על המלכים. אברהם ואנשיו מפתיעים את מחנה המלכים בלילה ותוקפים אותו ומבריחים אותו ולוקחים את כל הרכוש ואת כל השבויים חזרה. ה[[גמרא]] מדייקת מכך שנכתב "חניכו" בכתיב חסר כי היה מדובר רק בחניך אחד והוא היה אליעזר שחינכו למצוות. אך הפרשנים דחו פירוש זה ובראשם ה[[אבן עזרא]] שכתב כי "אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שֵם לטוב ולרע". גם ה[[כלי יקר]] כתב שאין נראה שזה פשט הפסוק שהרי "חייב כל אדם לעשות בדרך הטבע כל אשר ימצא בכוחו לעשות" ואין אפשרות לסמוך על הנס, והוא סובר כי "גם רש"י מודה שלקח עימו 318 אנשים ממש".		כאשר אברהם שומע שלוט נשבה הוא לוקח את שלוש מאות ושמונה עשרה חניכיו ילידי ביתו והוא יוצא למלחמה על המלכים. אברהם ואנשיו מפתיעים את מחנה המלכים בלילה ותוקפים אותו ומבריחים אותו ולוקחים את כל הרכוש ואת כל השבויים חזרה. ה[[גמרא]] מדייקת מכך שנכתב "חניכו" בכתיב חסר כי היה מדובר רק בחניך אחד והוא היה אליעזר שחינכו למצוות. אך הפרשנים דחו פירוש זה ובראשם ה[[אבן עזרא]] שכתב כי "אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שֵם לטוב ולרע". גם ה[[כלי יקר]] כתב שאין נראה שזה פשט הפסוק שהרי "חייב כל אדם לעשות בדרך הטבע כל אשר ימצא בכוחו לעשות" ואין אפשרות לסמוך על הנס, והוא סובר כי "גם רש"י מודה שלקח עימו 318 אנשים ממש".

			[[אור החיים]] מפרש כי אברהם לא פנה קודם לארבעת המלכים בבקשה לשלום אלא מיד תקפם משום שהם כבר ידעו כי לוט היה בן אחיו של אברהם. לפירושו המלכים ידעו כי לוט היה בן אחיו של אברהם ובזה גילו כי אויבי אברהם הם, ולכן רדף אחריהם והיכם. פירוש זה עולה בקנה אחד עם המדרשים שרואים חלק מהמלכים ככאלו שהיו קשורים להשלכתו של אברהם לאש באור כשדים וככאלו שהתנגדו לדרכו באופן כללי.
	==חלוקת השלל==		==חלוקת השלל==
	לאחר ניצחונו של אברהם, יצאו לקראתו מלך סדום ומלכיצדק מלך שלם. מלכיצדק מתואר כ"כהן לאל עליון" והוא מוציא לחם ויין ומברך את אברהם ואת אלוהיו שעזר לו, ואברהם בתגובה נותן למלכיצדק מעשר ממונו. לפי פירוש חז"ל מלכיצדק היה [[שם]] בן [[נוח]] והוא היה מלך [[ירושלים]] ולכן נתן לו אברהם מעשר מפני שידע שהוא עובד את הקב"ה. מנגד, מלך סדום פונה לאברהם ומציע לו חלוקת שלל כך שהוא יקבל את האנשים שנשבו ואברהם את הרכוש. אברהם מסרב להצעתו של מלך סדום ולוקח רק את חלקם של האנשים שבאו לעזרתו במלחמה {{ציטוטון\|אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם, בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם}}{{הערה\|דברי אברהם "אם מחוט ועד שרוך נעל" נראים תמוהים- האם גם שרוך וגם חוט הינם דברים קטנים? ניתן להסביר דבר זה בדומה לדברי הפסוק "משואב מימיך ועד חוטב עציך" בכך שמדובר בתופעה רחבה במקרא. אמנם, באופן אחר ניתן להסביר כי החוט הינו החוט ששמו בזמנם מעל הראש בדומה לכאפייה הקיימת כיום, וממילא מחוט ועד שרוך נעל הכוונה למעשה מכף רגל ועד ראש}}.		לאחר ניצחונו של אברהם, יצאו לקראתו מלך סדום ומלכיצדק מלך שלם. מלכיצדק מתואר כ"כהן לאל עליון" והוא מוציא לחם ויין ומברך את אברהם ואת אלוהיו שעזר לו, ואברהם בתגובה נותן למלכיצדק מעשר ממונו. לפי פירוש חז"ל מלכיצדק היה [[שם]] בן [[נוח]] והוא היה מלך [[ירושלים]] ולכן נתן לו אברהם מעשר מפני שידע שהוא עובד את הקב"ה. מנגד, מלך סדום פונה לאברהם ומציע לו חלוקת שלל כך שהוא יקבל את האנשים שנשבו ואברהם את הרכוש. אברהם מסרב להצעתו של מלך סדום ולוקח רק את חלקם של האנשים שבאו לעזרתו במלחמה {{ציטוטון\|אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם, בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם}}{{הערה\|דברי אברהם "אם מחוט ועד שרוך נעל" נראים תמוהים- האם גם שרוך וגם חוט הינם דברים קטנים? ניתן להסביר דבר זה בדומה לדברי הפסוק "משואב מימיך ועד חוטב עציך" בכך שמדובר בתופעה רחבה במקרא. אמנם, באופן אחר ניתן להסביר כי החוט הינו החוט ששמו בזמנם מעל הראש בדומה לכאפייה הקיימת כיום, וממילא מחוט ועד שרוך נעל הכוונה למעשה מכף רגל ועד ראש}}.
שורה 16:		שורה 18:

	ה[[רד"ק]]<ref>בראשית יד, א</ref> רואה בסיפור האירוע לקח נוסף, והוא ההחלטה של אברהם אבינו לפתוח במצבע צבאי מסוכן כדי להציל את בן אחיו:		ה[[רד"ק]]<ref>בראשית יד, א</ref> רואה בסיפור האירוע לקח נוסף, והוא ההחלטה של אברהם אבינו לפתוח במצבע צבאי מסוכן כדי להציל את בן אחיו:
	~~:''~~"ונכתב הספור הזה בתורה להודיע יושר לבב אברהם עם האל ובוטח בו בכל לב. כי במעט אנשים רדף אחר ארבעה מלכים, ולהודיע כי ראוי לאדם למסור עצמו למקום סכנה להציל קרובו, כמו שעשה אברהם אבינו".''		"ונכתב הספור הזה בתורה להודיע יושר לבב אברהם עם האל ובוטח בו בכל לב. כי במעט אנשים רדף אחר ארבעה מלכים, ולהודיע כי ראוי לאדם למסור עצמו למקום סכנה להציל קרובו, כמו שעשה אברהם אבינו".

	באופן אחר מסביר המדרש כי מטרת המלחמה היא התקדמות כללית של העולם לעבר גאולה: "אמר רבי אלעזר בר אבינא: אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו, צפה לרגלו של משיח. תדע שכן שהרי בימי אברהם, על ידי שנתגרו המלכויות אלו באלו באה הגאולה לאברהם". נראה שמלחמה זו נועדה לכך שאברהם יוכל למצוא סיבה לנצח את ארבעת המלכים המתוארים במדרשים כמלכי רשע ובכך להביא לגאולה. דבר זה גם מלמד באופן רחב יותר את ההסתכלות על אירועים היסטוריים לא רק לפי ההשפעה המיידית שלהם כי אם גם בהשפעה רחבה ובתור התקדמות לעבר הגאולה.		באופן אחר מסביר המדרש כי מטרת המלחמה היא התקדמות כללית של העולם לעבר גאולה: "אמר רבי אלעזר בר אבינא: אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו, צפה לרגלו של משיח. תדע שכן שהרי בימי אברהם, על ידי שנתגרו המלכויות אלו באלו באה הגאולה לאברהם". נראה שמלחמה זו נועדה לכך שאברהם יוכל למצוא סיבה לנצח את ארבעת המלכים המתוארים במדרשים כמלכי רשע ובכך להביא לגאולה. דבר זה גם מלמד באופן רחב יותר את ההסתכלות על אירועים היסטוריים לא רק לפי ההשפעה המיידית שלהם כי אם גם בהשפעה רחבה ובתור התקדמות לעבר הגאולה.

Wikiboss: /* משמעות לדורות */

2020-11-25T10:24:35Z

משמעות לדורות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:24, 25 בנובמבר 2020
שורה 17:		שורה 17:
	ה[[רד"ק]]<ref>בראשית יד, א</ref> רואה בסיפור האירוע לקח נוסף, והוא ההחלטה של אברהם אבינו לפתוח במצבע צבאי מסוכן כדי להציל את בן אחיו:		ה[[רד"ק]]<ref>בראשית יד, א</ref> רואה בסיפור האירוע לקח נוסף, והוא ההחלטה של אברהם אבינו לפתוח במצבע צבאי מסוכן כדי להציל את בן אחיו:
	:''"ונכתב הספור הזה בתורה להודיע יושר לבב אברהם עם האל ובוטח בו בכל לב. כי במעט אנשים רדף אחר ארבעה מלכים, ולהודיע כי ראוי לאדם למסור עצמו למקום סכנה להציל קרובו, כמו שעשה אברהם אבינו".''		:''"ונכתב הספור הזה בתורה להודיע יושר לבב אברהם עם האל ובוטח בו בכל לב. כי במעט אנשים רדף אחר ארבעה מלכים, ולהודיע כי ראוי לאדם למסור עצמו למקום סכנה להציל קרובו, כמו שעשה אברהם אבינו".''

			באופן אחר מסביר המדרש כי מטרת המלחמה היא התקדמות כללית של העולם לעבר גאולה: "אמר רבי אלעזר בר אבינא: אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו, צפה לרגלו של משיח. תדע שכן שהרי בימי אברהם, על ידי שנתגרו המלכויות אלו באלו באה הגאולה לאברהם". נראה שמלחמה זו נועדה לכך שאברהם יוכל למצוא סיבה לנצח את ארבעת המלכים המתוארים במדרשים כמלכי רשע ובכך להביא לגאולה. דבר זה גם מלמד באופן רחב יותר את ההסתכלות על אירועים היסטוריים לא רק לפי ההשפעה המיידית שלהם כי אם גם בהשפעה רחבה ובתור התקדמות לעבר הגאולה.

			משמעות אחרת לפרשייה מוצא ה[[נצי"ב]] בדבר השילוב החשוב בין ההכנה הרוחנית והגופנית למלחמה. בגמרא {{#makor-new:נדרים לב א\|בבלי-נדרים\|לב\|א}} נאמר כי אברהם הוריק את חניכו בתורה לפני שיצאו לקרב. הנצי"ב מפרש מכאן כלל כי "ככל שהמלחמה כבדה, יש להעמיק יותר בהלכה ולשנן את החרב". ומסביר שבאותו האופן גם אברהם קודם "הוריק את חניכיו בהלכה עמוקה עד שהיה קשה להם להבין והוריקו פניהם" ורק לאחר ההכנה הרוחנית הזו יכלו לצאת למלחמה.

	==ממצאים ארכיאולוגיים המאששים את האירוע==		==ממצאים ארכיאולוגיים המאששים את האירוע==

Wikiboss ב־10:14, 25 בנובמבר 2020

2020-11-25T10:14:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:14, 25 בנובמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[מלחמת המלכים]] הינה מלחמה המתוארת ב[[פרשת לך לך]] בין ארבעה מלכים לחמשה. הרקע למלחמה הינו כיבוש איזור עבר הירדן על ידי ארבעת המלכים ושיעבוד חמשת המלכים שהיו שם, כאשר לאחר 12 שנות שיעבוד מורדים מלכים אלו ונלחמים חזרה. ארבעת המלכים שמגיעים לדכא את המרד שובים את כל אנשי העיר ואת רכושם ובכלל זה גם את לוט ורכושו. כאשר אברהם שומע על שביו של לוט הוא יוצא להצילו ונלחם בארבעת המלכים ומנצח אותם.		'''מלחמת ארבעת המלכים את החמישה''' הינה מלחמה המתוארת ב[[פרשת לך לך]] בין ארבעה מלכים לחמשה. הרקע למלחמה הינו כיבוש איזור עבר הירדן על ידי ארבעת המלכים ושיעבוד חמשת המלכים שהיו שם, כאשר לאחר 12 שנות שיעבוד מורדים מלכים אלו ונלחמים חזרה. ארבעת המלכים שמגיעים לדכא את המרד שובים את כל אנשי העיר ואת רכושם ובכלל זה גם את לוט ורכושו. כאשר אברהם שומע על שביו של לוט הוא יוצא להצילו ונלחם בארבעת המלכים ומנצח אותם.
	==רקע==		==רקע==
	בימי [[אברהם אבינו]] התאחדו ארבעה מלכים וכבשו יחד את כל עבר ירדן: {{ציטוטון\|וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר}}. לאחר שארבעת המלכים כבשו את אזור הירדן הם שיעבדו אותו במשך שתים עשרה שנה, עד שבשנת השלוש עשרה מרדו חמשת המלכים ונלחמו בהם. יש שפירשו כי דברי הפסוק "שלוש עשרה שנה מרדו" לא מתאר רק את העובדה שמרדו לאחר שתים עשרה שנות שיעבוד אלא גם כי הם מרדו שלוש עשרה שנה.		בימי [[אברהם אבינו]] התאחדו ארבעה מלכים וכבשו יחד את כל עבר ירדן: {{ציטוטון\|וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר}}. לאחר שארבעת המלכים כבשו את אזור הירדן הם שיעבדו אותו במשך שתים עשרה שנה, עד שבשנת השלוש עשרה מרדו חמשת המלכים ונלחמו בהם. יש שפירשו כי דברי הפסוק "שלוש עשרה שנה מרדו" לא מתאר רק את העובדה שמרדו לאחר שתים עשרה שנות שיעבוד אלא גם כי הם מרדו שלוש עשרה שנה.
שורה 9:		שורה 9:
	כאשר אברהם שומע שלוט נשבה הוא לוקח את שלוש מאות ושמונה עשרה חניכיו ילידי ביתו והוא יוצא למלחמה על המלכים. אברהם ואנשיו מפתיעים את מחנה המלכים בלילה ותוקפים אותו ומבריחים אותו ולוקחים את כל הרכוש ואת כל השבויים חזרה. ה[[גמרא]] מדייקת מכך שנכתב "חניכו" בכתיב חסר כי היה מדובר רק בחניך אחד והוא היה אליעזר שחינכו למצוות. אך הפרשנים דחו פירוש זה ובראשם ה[[אבן עזרא]] שכתב כי "אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שֵם לטוב ולרע". גם ה[[כלי יקר]] כתב שאין נראה שזה פשט הפסוק שהרי "חייב כל אדם לעשות בדרך הטבע כל אשר ימצא בכוחו לעשות" ואין אפשרות לסמוך על הנס, והוא סובר כי "גם רש"י מודה שלקח עימו 318 אנשים ממש".		כאשר אברהם שומע שלוט נשבה הוא לוקח את שלוש מאות ושמונה עשרה חניכיו ילידי ביתו והוא יוצא למלחמה על המלכים. אברהם ואנשיו מפתיעים את מחנה המלכים בלילה ותוקפים אותו ומבריחים אותו ולוקחים את כל הרכוש ואת כל השבויים חזרה. ה[[גמרא]] מדייקת מכך שנכתב "חניכו" בכתיב חסר כי היה מדובר רק בחניך אחד והוא היה אליעזר שחינכו למצוות. אך הפרשנים דחו פירוש זה ובראשם ה[[אבן עזרא]] שכתב כי "אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שֵם לטוב ולרע". גם ה[[כלי יקר]] כתב שאין נראה שזה פשט הפסוק שהרי "חייב כל אדם לעשות בדרך הטבע כל אשר ימצא בכוחו לעשות" ואין אפשרות לסמוך על הנס, והוא סובר כי "גם רש"י מודה שלקח עימו 318 אנשים ממש".
	==חלוקת השלל==		==חלוקת השלל==
	לאחר ניצחונו של אברהם, יצאו לקראתו מלך סדום ומלכיצדק מלך שלם. מלכיצדק מתואר כ"כהן לאל עליון" והוא ~~מברך~~ את אברהם ואת אלוהיו שעזר לו, ואברהם בתגובה נותן למלכיצדק מעשר ממונו. לפי פירוש חז"ל מלכיצדק היה [[שם]] בן [[נוח]] והוא היה מלך [[ירושלים]] ולכן נתן לו אברהם מעשר מפני שידע שהוא עובד את הקב"ה. מנגד, מלך סדום פונה לאברהם ומציע לו חלוקת שלל כך שהוא יקבל את האנשים שנשבו ואברהם את הרכוש. אברהם מסרב להצעתו של מלך סדום ולוקח רק את חלקם של האנשים שבאו לעזרתו במלחמה {{ציטוטון\|אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם, בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם}}{{הערה\|דברי אברהם "אם מחוט ועד שרוך נעל" נראים תמוהים- האם גם שרוך וגם חוט הינם דברים קטנים? ניתן להסביר דבר זה בדומה לדברי הפסוק "משואב מימיך ועד חוטב עציך" בכך שמדובר בתופעה רחבה במקרא. אמנם, באופן אחר ניתן להסביר כי החוט הינו החוט ששמו בזמנם מעל הראש בדומה לכאפייה הקיימת כיום, וממילא מחוט ועד שרוך נעל הכוונה למעשה מכף רגל ועד ראש}}.		לאחר ניצחונו של אברהם, יצאו לקראתו מלך סדום ומלכיצדק מלך שלם. מלכיצדק מתואר כ"כהן לאל עליון" והוא מוציא לחם ויין ומברך את אברהם ואת אלוהיו שעזר לו, ואברהם בתגובה נותן למלכיצדק מעשר ממונו. לפי פירוש חז"ל מלכיצדק היה [[שם]] בן [[נוח]] והוא היה מלך [[ירושלים]] ולכן נתן לו אברהם מעשר מפני שידע שהוא עובד את הקב"ה. מנגד, מלך סדום פונה לאברהם ומציע לו חלוקת שלל כך שהוא יקבל את האנשים שנשבו ואברהם את הרכוש. אברהם מסרב להצעתו של מלך סדום ולוקח רק את חלקם של האנשים שבאו לעזרתו במלחמה {{ציטוטון\|אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם, בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם}}{{הערה\|דברי אברהם "אם מחוט ועד שרוך נעל" נראים תמוהים- האם גם שרוך וגם חוט הינם דברים קטנים? ניתן להסביר דבר זה בדומה לדברי הפסוק "משואב מימיך ועד חוטב עציך" בכך שמדובר בתופעה רחבה במקרא. אמנם, באופן אחר ניתן להסביר כי החוט הינו החוט ששמו בזמנם מעל הראש בדומה לכאפייה הקיימת כיום, וממילא מחוט ועד שרוך נעל הכוונה למעשה מכף רגל ועד ראש}}.

			ניתן להבחין כי התורה מנגידה את מעשיו של מלכיצדק מלך שלם לעומת מעשיו של מלך סדום. בעוד מלכיצדק נותן לאברהם לחם ויין ומברך אותו, מלך סדום פונה אל אברהם בדרישה לקחת ממנו בחזרה את הנפש, שהרי כעת השבויים מוגדרים כשבויו של אברהם, ולהשאיר אצלו את הרכוש. בנוסף, נראה שישנה גם מגמה נסתרת עליה מצביע אברהם בה מלך סדום רוצה להיחשב כמי ש"העשיר את אברהם" על אף שרוב עושרו של אברהם כבר הגיע לו לפני כן כמתואר ב[[מריבת רועי אברהם ורועי לוט]].
	==משמעות לדורות==		==משמעות לדורות==
	ה[[רמב"ן]] מבאר על פי ה[[מדרש]]<ref>בראשית מ"ג ב</ref>, שמלחמה זו היתה הוראה לעתיד, [[מעשה אבות סימן לבנים]] ביחס לארבעת הגלויות שעתידים בני ישראל לגלות בין הגויים. אמרפל מלך שנער זו גלות בבל [שנער זה בבל כידוע], אריוך מלך אלסר זו נגד גלות מדי, כי אלסר היא עיר במדי, כדרלעומר מלך עילם הוא יון, כי מקודם מלך אלכסנדר בעילם כשש שנים אחרי שניצח את דריוש בן אסתר, ותדעל מלך גוים זו מלכות אדום, רמז למלך מלכות אדום שהומלך על עיר מקובצת מעמים רבים והם נפרדין לארבע רוחות העולם.		ה[[רמב"ן]] מבאר על פי ה[[מדרש]]<ref>בראשית מ"ג ב</ref>, שמלחמה זו היתה הוראה לעתיד, [[מעשה אבות סימן לבנים]] ביחס לארבעת הגלויות שעתידים בני ישראל לגלות בין הגויים. אמרפל מלך שנער זו גלות בבל [שנער זה בבל כידוע], אריוך מלך אלסר זו נגד גלות מדי, כי אלסר היא עיר במדי, כדרלעומר מלך עילם הוא יון, כי מקודם מלך אלכסנדר בעילם כשש שנים אחרי שניצח את דריוש בן אסתר, ותדעל מלך גוים זו מלכות אדום, רמז למלך מלכות אדום שהומלך על עיר מקובצת מעמים רבים והם נפרדין לארבע רוחות העולם.

Wikiboss ב־10:09, 25 בנובמבר 2020

2020-11-25T10:09:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:09, 25 בנובמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
			[[מלחמת המלכים]] הינה מלחמה המתוארת ב[[פרשת לך לך]] בין ארבעה מלכים לחמשה. הרקע למלחמה הינו כיבוש איזור עבר הירדן על ידי ארבעת המלכים ושיעבוד חמשת המלכים שהיו שם, כאשר לאחר 12 שנות שיעבוד מורדים מלכים אלו ונלחמים חזרה. ארבעת המלכים שמגיעים לדכא את המרד שובים את כל אנשי העיר ואת רכושם ובכלל זה גם את לוט ורכושו. כאשר אברהם שומע על שביו של לוט הוא יוצא להצילו ונלחם בארבעת המלכים ומנצח אותם.
			==רקע==
			בימי [[אברהם אבינו]] התאחדו ארבעה מלכים וכבשו יחד את כל עבר ירדן: {{ציטוטון\|וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר}}. לאחר שארבעת המלכים כבשו את אזור הירדן הם שיעבדו אותו במשך שתים עשרה שנה, עד שבשנת השלוש עשרה מרדו חמשת המלכים ונלחמו בהם. יש שפירשו כי דברי הפסוק "שלוש עשרה שנה מרדו" לא מתאר רק את העובדה שמרדו לאחר שתים עשרה שנות שיעבוד אלא גם כי הם מרדו שלוש עשרה שנה.
			==מהלך המלחמה==
			בשנה הארבע עשרה למלחמה עלה כדרלעומר והמלכים שאיתו להחזיר את השליטה על המלכים המורדים- {{ציטוטון\|וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם. ו וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר}}. המלכים נערכו למלחמה ב"עמק השידים" שהיה מלא ב"בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר". חמשת המלכים הפסידו את המלחמה, וברחו מפני האויב, ובעת מנוסתם - חלקם נפלו לתוך בורות, וחלקם נמלטו להרים. מלכי סדום ועמורה וכל תושביה, נלקחו לשבי, ובין השבויים היה בן אחיו של אברהם אבינו: [[לוט]].
			==תגובת אברהם==
			לאחר המלחמה התורה מתארת כי "הפליט" מגיע ומבשר לאברהם כי לוט נשבה. [[רש"י]] מסביר על פי [[בראשית רבה]] כי פליט זה הוא [[עוג מלך הבשן]] עליו נאמר בתורה כי הוא היחיד שנשאר מיתר הרפאים, כאשר ככל הנראה הכוונה לנאמר בפסוקים הקודמים כי במהלך המלחמה היכו ארבעת המלכים את הרפאים בעשתרות קרניים.

	~~{{להשלים\|~~כל ~~הערך=כן}}~~		כאשר אברהם שומע שלוט נשבה הוא לוקח את שלוש מאות ושמונה עשרה חניכיו ילידי ביתו והוא יוצא למלחמה על המלכים. אברהם ואנשיו מפתיעים את מחנה המלכים בלילה ותוקפים אותו ומבריחים אותו ולוקחים את כל הרכוש ואת כל השבויים חזרה. ה[[גמרא]] מדייקת מכך שנכתב "חניכו" בכתיב חסר כי היה מדובר רק בחניך אחד והוא היה אליעזר שחינכו למצוות. אך הפרשנים דחו פירוש זה ובראשם ה[[אבן עזרא]] שכתב כי "אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שֵם לטוב ולרע". גם ה[[כלי יקר]] כתב שאין נראה שזה פשט הפסוק שהרי "חייב כל אדם לעשות בדרך הטבע כל אשר ימצא בכוחו לעשות" ואין אפשרות לסמוך על הנס, והוא סובר כי "גם רש"י מודה שלקח עימו 318 אנשים ממש".
			==חלוקת השלל==
	ב[[~~פרשת לך לך~~]] ~~מתואר על מלחמה בין ארבעה מלכים לחמשה~~.		לאחר ניצחונו של אברהם, יצאו לקראתו מלך סדום ומלכיצדק מלך שלם. מלכיצדק מתואר כ"כהן לאל עליון" והוא מברך את אברהם ואת אלוהיו שעזר לו, ואברהם בתגובה נותן למלכיצדק מעשר ממונו. לפי פירוש חז"ל מלכיצדק היה [[שם]] בן [[נוח]] והוא היה מלך [[ירושלים]] ולכן נתן לו אברהם מעשר מפני שידע שהוא עובד את הקב"ה. מנגד, מלך סדום פונה לאברהם ומציע לו חלוקת שלל כך שהוא יקבל את האנשים שנשבו ואברהם את הרכוש. אברהם מסרב להצעתו של מלך סדום ולוקח רק את חלקם של האנשים שבאו לעזרתו במלחמה {{ציטוטון\|אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם, בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם}}{{הערה\|דברי אברהם "אם מחוט ועד שרוך נעל" נראים תמוהים- האם גם שרוך וגם חוט הינם דברים קטנים? ניתן להסביר דבר זה בדומה לדברי הפסוק "משואב מימיך ועד חוטב עציך" בכך שמדובר בתופעה רחבה במקרא. אמנם, באופן אחר ניתן להסביר כי החוט הינו החוט ששמו בזמנם מעל הראש בדומה לכאפייה הקיימת כיום, וממילא מחוט ועד שרוך נעל הכוונה למעשה מכף רגל ועד ראש}}.

	~~==תיאור האירוע ב~~[[~~ספר בראשית~~]]~~<ref>פרק יד</ref>==~~

	~~בימי אברהם אבינו היתה קואליציה של ארבעה מלכים (אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר~~, ~~אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר, כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם) שכבשה את~~ כל ~~עבר הירדן:~~

	:"~~כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ~~, וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם, וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם: וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר: וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר."

	לאחר ~~מכן~~, התעררו חמישה מלכים אחרים (בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם, בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה, שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה, וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבוֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר), להלחם בארבעת המלכים הנזכרים. ~~מיקום האירוע היה עמק השידים (ים המלח).~~

	~~חמשת המלכים הפסידו~~ את ~~המלחמה~~, ~~וברחו מפני האויב, ובעת מנוסתם - חלקם נפלו לתוך בורות, וחלקם נמלטו להרים~~. ~~מלכי סדום ועמורה וכל תושביה, נלקחו לשבי, ובין השבויים~~ היה בן ~~אחיו של אברהם אבינו:~~ [[~~לוט~~]].

	~~משנודע הדבר~~ לאברהם ~~אבינו~~, ~~יצא למלחמה כדי לשחרר את לוט~~, ~~וניצח~~ באופן ~~על-טבעי~~.

	==משמעות לדורות==		==משמעות לדורות==
			ה[[רמב"ן]] מבאר על פי ה[[מדרש]]<ref>בראשית מ"ג ב</ref>, שמלחמה זו היתה הוראה לעתיד, [[מעשה אבות סימן לבנים]] ביחס לארבעת הגלויות שעתידים בני ישראל לגלות בין הגויים. אמרפל מלך שנער זו גלות בבל [שנער זה בבל כידוע], אריוך מלך אלסר זו נגד גלות מדי, כי אלסר היא עיר במדי, כדרלעומר מלך עילם הוא יון, כי מקודם מלך אלכסנדר בעילם כשש שנים אחרי שניצח את דריוש בן אסתר, ותדעל מלך גוים זו מלכות אדום, רמז למלך מלכות אדום שהומלך על עיר מקובצת מעמים רבים והם נפרדין לארבע רוחות העולם.
	ה[[רמב"ן]] ~~בפירושו לחומש~~ מבאר על פי ה[[מדרש]]<ref>בראשית מ"ג ב</ref>, שמלחמה זו היתה הוראה לעתיד, [[מעשה אבות סימן לבנים]] ביחס לארבעת הגלויות שעתידים בני ישראל לגלות בין הגויים. אמרפל מלך שנער זו גלות בבל [שנער זה בבל כידוע], אריוך מלך אלסר זו נגד גלות מדי, כי אלסר היא עיר במדי, כדרלעומר מלך עילם הוא יון, כי מקודם מלך אלכסנדר בעילם כשש שנים אחרי שניצח את דריוש בן אסתר, ותדעל מלך גוים זו מלכות אדום, רמז למלך מלכות אדום שהומלך על עיר מקובצת מעמים רבים והם נפרדין לארבע רוחות העולם.

	ה[[רד"ק]]<ref>בראשית יד, א</ref> רואה בסיפור האירוע לקח נוסף, והוא ההחלטה של אברהם אבינו לפתוח במצבע צבאי מסוכן כדי להציל את בן אחיו:		ה[[רד"ק]]<ref>בראשית יד, א</ref> רואה בסיפור האירוע לקח נוסף, והוא ההחלטה של אברהם אבינו לפתוח במצבע צבאי מסוכן כדי להציל את בן אחיו:
	:''"ונכתב הספור הזה בתורה להודיע יושר לבב אברהם עם האל ובוטח בו בכל לב. כי במעט אנשים רדף אחר ארבעה מלכים, ולהודיע כי ראוי לאדם למסור עצמו למקום סכנה להציל קרובו, כמו שעשה אברהם אבינו".''		:''"ונכתב הספור הזה בתורה להודיע יושר לבב אברהם עם האל ובוטח בו בכל לב. כי במעט אנשים רדף אחר ארבעה מלכים, ולהודיע כי ראוי לאדם למסור עצמו למקום סכנה להציל קרובו, כמו שעשה אברהם אבינו".''

	==ממצאים ארכיאולוגיים המאששים את האירוע==		==ממצאים ארכיאולוגיים המאששים את האירוע==

	בארכיאולוגיה עדכנית אכן נמצאו השמות של המלכים ושל מדינותיהם, והעובדה שהיתה מלחמה בין קואליציות בתקופת האבות, באיזורים המתוארים במקרא, וכן פרטים נוספים של האירוע~~<ref>מאמר[http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7845 בחזרה אל העבר], ובעיקר בהמשך המאמר שם תחת הכותרת "ממצאים מתקופת האבות"</ref>~~.		בארכיאולוגיה עדכנית אכן נמצאו השמות של המלכים ושל מדינותיהם, והעובדה שהיתה מלחמה בין קואליציות בתקופת האבות, באיזורים המתוארים במקרא, וכן פרטים נוספים של האירוע.

	כדוגמא נציין לוח (נמצא כיום בלונדון) ממלחמת אמרפל במלכי עילם ונצחונו בצד האחד, ובצד השני שמות הנלחמים נגדו כדרגמל (=כדרלעומר) אריוכו (=אריוך) תיידעל (=תדעל). ואולם שם אמרפל נקרא שם בשם עמורבי, אך נמצאו חותמת אשר נכתב "רפל" במקום "רבי" [והיינו ש"עמורבי" היה שמו ג"כ "עמורפל"]<ref>א. מרקוס בספר "קדמוניות", מובא בספר "אמת מארץ תצמח" לרב יואל שוורץ עמ' 75.</ref>.		כדוגמא נציין לוח (נמצא כיום בלונדון) ממלחמת אמרפל במלכי עילם ונצחונו בצד האחד, ובצד השני שמות הנלחמים נגדו כדרגמל (=כדרלעומר) אריוכו (=אריוך) תיידעל (=תדעל). ואולם שם אמרפל נקרא שם בשם עמורבי, אך נמצאו חותמת אשר נכתב "רפל" במקום "רבי" [והיינו ש"עמורבי" היה שמו ג"כ "עמורפל"]<ref>א. מרקוס בספר "קדמוניות", מובא בספר "אמת מארץ תצמח" לרב יואל שוורץ עמ' 75.</ref>.

Wikiboss ב־09:50, 29 באוקטובר 2020

2020-10-29T09:50:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:50, 29 באוקטובר 2020
שורה 41:		שורה 41:
	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	<references />		<references />
			[[קטגוריה:פרשת לך לך]]
	[[קטגוריה:דורו של אברהם]]		[[קטגוריה:דורו של אברהם]]
	[[קטגוריה:אתרי המקרא]]		[[קטגוריה:אתרי המקרא]]

77.139.145.86: /* תיאור האירוע בספר בראשיתפרק יד */

2019-06-06T18:15:10Z

תיאור האירוע בספר בראשיתפרק יד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:15, 6 ביוני 2019
שורה 14:		שורה 14:
	חמשת המלכים הפסידו את המלחמה, וברחו מפני האויב, ובעת מנוסתם - חלקם נפלו לתוך בורות, וחלקם נמלטו להרים. מלכי סדום ועמורה וכל תושביה, נלקחו לשבי, ובין השבויים היה בן אחיו של אברהם אבינו: [[לוט]].		חמשת המלכים הפסידו את המלחמה, וברחו מפני האויב, ובעת מנוסתם - חלקם נפלו לתוך בורות, וחלקם נמלטו להרים. מלכי סדום ועמורה וכל תושביה, נלקחו לשבי, ובין השבויים היה בן אחיו של אברהם אבינו: [[לוט]].

	משנודע הדבר לאברהם אבינו, יצא למלחמה כדי לשחרר את לוט, וניצח באופן אל-טבעי.		משנודע הדבר לאברהם אבינו, יצא למלחמה כדי לשחרר את לוט, וניצח באופן על-טבעי.

	==משמעות לדורות==		==משמעות לדורות==

Mishehu: /* ראו גם */

2012-10-13T19:09:28Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:09, 13 באוקטובר 2012
שורה 37:		שורה 37:
	*[[אברהם אבינו]]		*[[אברהם אבינו]]
	*[[מהפכת סדום ועמורה]]		*[[מהפכת סדום ועמורה]]
			*[[ארכיאולוגיה מקראית]]

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Mishehu: /* משמעות לדורות */

2012-08-22T19:58:19Z

משמעות לדורות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:58, 22 באוגוסט 2012
שורה 18:		שורה 18:
	==משמעות לדורות==		==משמעות לדורות==

	ה[[רמב"ן]] בפירושו לחומש על פי ה[[מדרש]]<ref>בראשית מ"ג ב</ref> ~~שעניין המלחמה~~ היתה הוראה לעתיד ~~בארבע~~ הגלויות שעתידים בני ישראל לגלות בין הגויים, אמרפל מלך שנער זו גלות בבל [שנער זה בבל כידוע], אריוך מלך אלסר זו נגד גלות מדי, כי אלסר היא עיר במדי, כדרלעומר מלך עילם הוא יון, כי מקודם מלך אלכסנדר בעילם כשש שנים אחרי שניצח את דריוש בן אסתר, ותדעל מלך גוים זו מלכות אדום, רמז למלך מלכות אדום שהומלך על עיר מקובצת מעמים רבים והם נפרדין לארבע רוחות העולם.		ה[[רמב"ן]] בפירושו לחומש מבאר על פי ה[[מדרש]]<ref>בראשית מ"ג ב</ref>, שמלחמה זו היתה הוראה לעתיד, [[מעשה אבות סימן לבנים]] ביחס לארבעת הגלויות שעתידים בני ישראל לגלות בין הגויים. אמרפל מלך שנער זו גלות בבל [שנער זה בבל כידוע], אריוך מלך אלסר זו נגד גלות מדי, כי אלסר היא עיר במדי, כדרלעומר מלך עילם הוא יון, כי מקודם מלך אלכסנדר בעילם כשש שנים אחרי שניצח את דריוש בן אסתר, ותדעל מלך גוים זו מלכות אדום, רמז למלך מלכות אדום שהומלך על עיר מקובצת מעמים רבים והם נפרדין לארבע רוחות העולם.

	ה[[רד"ק]]<ref>בראשית יד, א</ref> רואה בסיפור האירוע לקח נוסף, והוא ההחלטה של אברהם אבינו לפתוח במצבע צבאי מסוכן כדי להציל את בן אחיו:		ה[[רד"ק]]<ref>בראשית יד, א</ref> רואה בסיפור האירוע לקח נוסף, והוא ההחלטה של אברהם אבינו לפתוח במצבע צבאי מסוכן כדי להציל את בן אחיו: