אברהם סופר מחבר הספר מליצי יושר מירושלים: יצירת דף עם התוכן " ==פיוט ליום ירושלים== פיוט '''מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ''' הוא פיוט נתינת הודאה להשם לכבוד ניסי יום ירושלים ליום כ"ח באייר שהתחבר על ידי הרב יוסף מְשָׂאשׂ{{הערה|על פי ההגייה המקורית, האות מ"ם נהגית בשווא נח ואותיות הש"ין הן ש|שמאלי..."

2026-01-15T22:49:24Z

יצירת דף עם התוכן " ==פיוט ליום ירושלים== פיוט '''מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ''' הוא פיוט נתינת הודאה להשם לכבוד ניסי יום ירושלים ליום כ"ח באייר שהתחבר על ידי הרב יוסף מְשָׂאשׂ{{הערה|על פי ההגייה המקורית, האות מ"ם נהגית בשווא נח ואותיות הש"ין הן ש|שמאלי..."

דף חדש

==פיוט ליום ירושלים==
פיוט '''מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ''' הוא פיוט נתינת [[הודאה]] להשם לכבוד ניסי [[יום ירושלים]] ליום [[כ"ח באייר]] שהתחבר על ידי הרב [[יוסף משאש|יוסף מְשָׂאשׂ]]{{הערה|על פי ההגייה המקורית, האות [[מ|מ"ם]] נהגית ב[[שווא נח]] ואותיות הש"ין הן [[ש|שמאליות]] (Msas).בפי רבים השתרשה ההגייה השגויה '''מָשָׁאשׁ''' (Mashash). הרב משאש ציין כי במשך שנים התקשה להתחקות אחר מקור ופירוש שם המשפחה. לפי הצעות שציטט, מקור השם הוא כשם עיר בספרד, סמוכה ל[[מדריד]], שנקראה בשם זה, על שמו של צמח רפואי שגדל בסביבתה, וממנה הגיעה המשפחה למרוקו ('''מים חיים''', פאס תרצ"ד וירושלים תשכ"ז, קונטרס "עטרת זקנים בני בתים ותפארת בנים אבותם" בפתח הספר).}}{{הערה|נולד [[ז' בסיוון]] [[ה'תרנ"ב]] ב[[חג השבועות]], [[7 ביוני]] [[1892]] – נפטר [[ב' בשבט]] [[ה'תשל"ד]] מוצאי [[ראש חודש]] וערב [[שבת קודש]], [[25 בינואר]] [[1974]]}} שהיה [[תלמיד חכם]], [[פייטן]], [[פוסק|פוסק הלכה]], [[דרשנות|דרשן]], [[משורר]] ו[[היסטוריון]].{{הערה|הקדיש ספר על 'דברי ימי מקנס', וספר על קורות יהדות תלמסאן.}} כיהן כ[[רב]]ה של [[תלמסאן]] שב[[אלג'יריה]], דיין ב[[מקנס]] [[מרוקו]] ואב בית הדין הרבני לערעורים במרוקו, ולבסוף כרבה הספרדי [[הרבנות הראשית|הראשי]] של [[חיפה]] בעל [[אוצר המכתבים]] שאר בשרו של הרב [[שלום משאש]] [[הרב הראשי|רבה הראשי]] של [[ירושלים]].

===זמן אמירתו===
המנהג להגיד את הפיוט ולאומרו בליל יום ירושלים ולמחרת בבוקר לאחר [[תפילת שחרית]], ואם יש [[קריאת התורה]] באותו יום ירושלים שחל בימי [[שני וחמישי]] אומרים אותו לפני [[הוצאת ספר תורה]] ולפני [[פתיחת ההיכל|פתיחה דהיכל]] כפי ה[[מנהג]] בשבת [[פרשת זכור]] לומר את הפיוט [[אדון חסדך]] שהתחבר על ידי רבי [[יהודה הלוי]].

==הפיוט==
ב[[אקרוסטיכון]] חתום כל אותיות ה[[אלף בית]] ולאחר מכן שמו של מחבר הפיוט "'''[[אלף בית|אלפ"א בית"א]] (כפול ×3) [[יוסף משאש|יוספ משאש]] חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ אֲמֶן'''{{הערה|על פי [[ספר דברים]] ב[[תנ"ך]] "וַיִּקְרָ֨א [[משה|מֹשֶׁ֜ה]] לִ[[יהושע|יהוֹשֻׁ֗עַ]] וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כׇל־יִשְׂרָאֵל֮ '''חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒''' כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃"}}, הפיוט התחבר על ידי רבה של [[חיפה]] הרב [[יוסף משאש]] מכונה '''היו"מ'''{{הערה|ככה חותם במכתביו, ראשי תיבות הצעיר [[יוסף משאש|יוספ משאש]] ראשי תיבות שמו}}, ו־41 בתי הפיוט מסתיימים בפסוק מפסוקי ה[[תנ"ך]] שסיומן הוא "'''לוֹ'''", ומקורות הפסוקים הם 44, המחבר טמן ברמז את נס [[יום ירושלים]] כנס [[חנוכה]] ונס [[פורים]], שבנס חנוכה יש בו '''ל"ו נרות''' (36) גימטריה "'''לוֹ'''", ועל כן פתח את פיוטו ב"מי כמוך" לרמוז למקרא שכתוב; '''מִֽ'''י־'''כָ'''מֹ֤כָה '''בָּֽ'''אֵלִם֙ '''יְ'''הֹוָ֔ה. מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ. נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא. (שמות פרק טו פסוק יא) שהוא ראשי תיבות '''מכב"י''', וכנס ה[[מכבים]] בחנוכה, ו־44 מקורות הפסוקים כנגד 44 [[נרות חנוכה]] יחד עם נר השמש, וביחד [[הנרות הללו|הנרות הללו קודש הן]], וכן פתח ב[[אדון חסדך|מי כמוך ואין כמוך]] שהוא פיוט ל[[פורים]] הנהוגה לאומרו ב[[שבת זכור]] למנהג ה[[ספרדים]] להזכיר ניסי פורים.

{{חלונית
| כותרת = '''מִ'''י כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ-'''אָ'''דוֹן, חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל-'''אֱ'''לוֹהַ, בָּרָא [[ישראל|יִשְׂרָאֵל]] לְמוֹפֵתּ
| תוכן =

מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ, מִי דוֹמֶה לָּךְ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ;
'''אָ'''דוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל.
'''אֲ'''מִתְּךָ מִבְצָר עֹז וּמִגְדָּל.
כִּי הָיִיתָּ מָעוֹז לַדָּל.
'וּמָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ' (ע"פ [[ישעיהו]] פרק כה, פסוק ד);

'''אֱ'''לוֹהַי{{הערה|נוסח שונה; [[אלוהים|אֱלֹהִים]]}} בָּרָא [[ישראל|יִשְׂרָאֵל]] לְמוֹפֵתּ.
'''אֲ'''פְפוּהוּ/נוּ כָּל יִסּוּרֵי הַתּוֹפֵתּ.
'''א'''וֹתוֹ כָּל אֶגְרוֹף רֶשָׁע תּוֹקֶפֶתּ.
'בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ' (ע"פ [[שיר השירים]] פרק ח פסוק ז);

'''בְּ'''כָל דּוֹר עוֹמְדִים לְהַשְׁמִידוֹ.
'''בְּ'''נֵי [[ישמעאל|יִשְמְעֵאל]]{{הערה|נוסח שונה; [[ישמעאל|יִשְמְעֵאלִים]]}} וְ[[עשיו|עֵשָׂו]] דוֹדוֹ.
'''בָּ'''רוּך עוֹשֶׂה נִפְלְאוֹתּ לְבַדוֹ.
'צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ' (ע"פ [[יונה]] פרק ד פסוק ו);

'''גְּ'''בוּרוֹת אֱלֹהִים אֲגִּידָה.
'''גִּ'''לָּה לְעֵינֵינוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה.
'''גְּ'''דוּשִׁים פְלָאִים בְּלִי מִידָּה.
'בְנֵבֶל עֲשׂוֹר זָמְּרוּ לוֹ' (ע"פ תהלים פרק לג פסוק ב);

'''דּ'''וֹב אוֹרֵב נִתְעַב.
'''דָּ'''אָה בְּגַאֲוָתוֹ לְהָגִּיעַ עַד נֵצֶר עָב.
[[דגל ישראל|'''דֶּ'''גֶל יִשְׂרָאֵל]] הוּא לוֹ לְלַעַב{{הערה| כלומר עֶלְבּוֹן, פְּגִיעָה בְּכָבוֹד, חֶרְפָּה ומקורות לכך; לַעַב - עֶלְבּוֹן, פְּגִיעָה בְּכָבוֹד, חֶרְפָּה, הצלתיה מרעב ועתה איך אשלחנה פן אהיה ללַעַב (רשב"י, אמהות, מחז' ויטרי תפב). פדנו מחצי רעב, ואל תשיתנו ללַעַב, אסופי רעב (סליח' לעציר' גשמים, אשפוך שיח). — ואמר המליץ: ויאמר התרנגול האזינו, לא נשוב ריקם אל עמנו, פן נהיה בעיניהם ללַעַב, כאשר באנו במקום רעב (משלי שועלים לב). אוי לי משני העכברים, אשר מקום מצבי עוקרים, אוי מצמא אוי מרעב, וכי אהיה מחר ללַעַב, ותשח נפשי בבור ובטני, כפשע בין המות וביני (שם סח)}}. 'מֵאֵפֶס וְתוֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ' (ע"פ ישעיה פרק מ פסוק יז);

'''הָ'''[[רוסיה|רוּסִים]] גּוֹי הָאוֹהֵב עֶלָבּוֹן.
'''הֵ'''ם חָשְׁבוּ בַּ[[המזרח התיכון|מִּזְרַח הָתִּיכוֹן]] יְנוּבוּן וְיִהְיוּ רִיבּוֹן.
'''הֵ'''רִימוּ לִשְׂחֹק (בּוֹ) [בַּנוּ] כְּמוֹ סְבִיבוֹן.
'וִיְפָתּוּהוּ בְּפִיהֵם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְבוּ לוֹ' (ע"פ תהלים פרק עח פסוק לו);

'''וְ'''עוֹד הִגְדִּלוּ הַמְדוּרָה.
'''וְ'''חוּבְּרוּ לָטַמֵּא [[סוריה|סוּרְיָה]] הָאָרוּרָה.
וְ[[חוסיין מלך ירדן|'''וְ'''חוּסֵין]] [[ירדן|הַיָרְדֵּנִי]] נֶאֱזַר בִּגְבוּרָה.
'וְשַׂרֵי הַחַיָּלִים אֲשֶׁר לוֹ' (ע"פ [[מלכים]] א' פרק טו פסוק ך);

'''זָ'''רְעוּ [[רוסיה|הָרוּסִים]] אֵיבָה בְּלִבָּם יַחַד.
'''זֶ'''רַע [[ישראל|יְשְׂרָאֵל]] כָּלִיל יִהְיֶה נִכְחַד.
'''זֶ'''רַע מְרֵעִים הֶחְלִטוּ פֶּה אֶחַד.
'כַּמִּשְׁפָּט הַזֶה יֵעָשֶׂה לוֹ' (ע"פ שמות פרק כא פסוק אל);

'''חָ'''רְתוּ עַל לוּחוֹת בְּיָד בָּנֶימוֹ.
'''חָ'''קְקוּ עַל קִירוֹת בָּתֵימוֹ.
'''חַ'''סְּלוּ יִשְׂרָאֵל וְאֵת שְׁמוֹ.
'עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ' (ע"פ במדבר פרק כא פסוק לה, וע"פ יהושע פרק ח פסוק בך);

'''טְ'''מֵאִים הָגוּ כָּל עַם בִּשְׂפָתוֹ.
'''ט'''וֹבֵחַ יְהוּדִי אָחַת דָּתוֹ.
'''ט'''וֹב הָצָפוּן יֹאכָל וְכָל חָטָּאתוֹ.
'אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ' (ע"פ ויקרא פרק ד פסוק לה, וע"פ ויקרא פרק ה' פסוק י);

'''יַ'''חָד רִשְׁעָם כָל גְּבוּל עָבַר.
'''יַ'''עַרְיכוּנוּ כְּזוֹחֲלֵי הַמִּדְבָּר.
'''יָ'''שִּׂיגוּנוּ עִם הַשֶׁקֵץ וְהָעַכְבָּר.
'וְכָל הַשֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ' (ע"פ ויקרא פרק בך פסוק ה);

'''כָּ'''ל הַחַיָּלִים פִּיתּוּ לְהִתְגָּבֵּר.
'''כָּ'''בוֹד יִעַטְרוּם וְכֶסֶף עוֹבֵר.
'''כֵּ'''ן רָחֵם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גָּבֶר.
'נְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה לוֹ' (ע"פ [[במדבר]] פרק גל פסוק ט, וכן ע"פ [[במדבר]] פרק ח פסוק טז, ושם כתוב נתונים נתונים המה לי);

'''לָ'''קְחָה רוּסְיָה לִבָּם בְּתַחְמֹשֶׁת.
'''לְ'''חֵיל הָאֲוִיר וְיָם וְיַבֶּשֶׁת.
'''לָ'''"[[גמאל עבד אל נאצר|בֵן נָצֵר]]" נִתְעַב אָמַר לָרֵשֵׁת.
'מִשְׁכְּנוֹת לֹא לוֹ' (ע"פ [[חבקוק]] פרק א פסוק ו);

'''מְ'''אֹד נֵשֶׁק עָצוּם וְרָב.
'''מָ'''סְרָה רוּסְיָה לְ[[מדינות ערב|אַרְצוֹת עַרַב]].
'''מִ'''לֵּל אוֹיֵב אַכֵּם בַּקְּרַב.
'פַּעַם אַחַת וְלֹא אֶשְׁנֵה לוֹ' (ע"פ שמואל א, פרק כו פסוק ח);

'''נ'''וֹסָף עוֹד כִי הָרוּסִים אוֹתָם לִמְּדוּ.
'''נִ'''כְלֵי מִלְחָמוֹת וְלָהֶם עוֹדְדוּ.
'''נָ'''תְנוּ צַו גּוֹי אֶחָד הִשְׁמִידוּ.
'וְהֵחֲרַמְתֶּם כָּל אֲשֶׁר לוֹ' (ע"פ [[שמואל]] א, פרק טו פסוק ג);

'''סִ'''כְסְכוּ גַּם מֶמְשֶׁלֶת [[צרפת|צָרְפָת]] בָּנוּ.
'''סֵ'''רֵב [[שארל דה גול|דּוגּוֹל]]{{הערה|[[נשיא צרפת]] בזמנו}} לָתֵת [[אוירון|אֲוִירוֹנִים]] קָנִינוּ.
'''סָ'''ר צִלּוֹ וְנוֹסָף עַל שׂוֹנְאֵינוּ.
'עוֹבֵר [וּ]מִתְעַבֵּר עָל רִיב לֹא לוֹ' (ע"פ משלי פרק כו פסוק יז);

'''עָ'''צְמוּ מַצְמִיתַי אוֹיְבִי שֶׁקֶר.
'''עָ'''לֵינוּ פָצוּ פֶּה לְעַקֵּר.
'''עָ'''צְבוּ חֵרְפוּ גִּדְפוּ בְּלִי חֵקֶר.
'הָעָם בַּחָר לְנַחֲלָה לוֹ' (ע"פ תהלים פרק לג פסוק יב);

'''פְּ'''רָאִים הִקִּפוּנוּ מִכָּל עַבָרִים.
'''פְּ'''תִיל צְמִיד בִּשְׁפֵלָה וְהָרִים.
'''פָּ'''רְשׂוּ רֶשֶׁת בֶּהָרִים עִם עָם הַסּוּרִים.
'תּוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ' (ע"פ תהלים פרק צה פסוק ד);

'''צִ'''בְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְכָל פִּקוּדָם.
'''צְ'''בוּרִים כִּשְׁנֵי חֲשִּׂפֵי עִזִים נֶגְדָּם{{הערה|על פי [[ספר מלכים]] א, פרק כ פסוק כז}}.
'''צ'''וּר יִשְׂרָאֵל מֻעֻזָם וּכְבוֹדָם.
'כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ' (ע"פ ויקרא פרק כד פסוק ט);

[[קול ישראל|'''ק'''וֹל יִשְׂרָאֵל]] יוֹם יוֹם שָׁלוֹם מְבַקֵּשׁ.
[[אל ג'זירה|'''ק'''וֹל אוֹיֵב]]{{הערה|[[אל ג'זירה]] [[אויב]]י [[ישראל]], ולא עלתה בידם כי גאל השם את עמו ישראל}} רַק מִלְחָמָה וּמוֹקֵשׁ.
'''ק'''וֹל יְהוָה עִם עִקֵּשׁ תִּתְעֲקֵּשׁ.
'כָּאֲשֵׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ' (ע"פ [[ויקרא]] פרק כד פסוק יט);

'''רָ'''בּוּ הַיָּמִים עֶשְׂרִים בִמְצוּקָה.
'''ר'''וֹבְצִים עַל הָגְּבוּלוֹת בְּיָד חֲזָקָה.
[[רחמים|'''רַ'''חֲמִים]] מְבָקְּשִׁים בְּצוֹם וּצְדָּקָה וּצְעָקָה.
'כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עוֹזֵר לוֹ' (ע"פ תהלים פרק עב פסוק יב);

'''שָׁ'''מַע שַׁוְעַת עָמּוֹ אֵל שׁוֹכֵן רוּמָה.
'''שִׁ'''רְיוֹן עִטֵּר בְּרוּחַ בִינָה וְחָכְמָה.
'''שָׂ'''ם בַּהֵם רוּחַ גְּבוּרָה וְעָצְמָּה.
'כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם לוֹ' (ע"פ [[במדבר]] פרק כג פסוק כב);

'''תִּ'''מְרוֹת עֲשַׁן הַמִּלְחָמָה פִתְאֹם עָלוּ.
'''תָּ'''קְפוּ יִשְׂרָאֵל אֵת הָאוֹיֵב וְלֹא חָמְלוּ.
[[תותח|'''תּ'''וֹתָחָיו]] וַ[[אוירון|אֲוִירוֹנָיו]] בָּאֵשׁ כִּלּוּ.
'גַּם פְּלֵטָה לֹא הָיְתָה לוֹ' (ע"פ [[יואל]] פרק ב פסוק ג);

[[הלגיון הירדני|'''יַ'''רְדֵנִים]] הֻכּוּ מַכָּה מְאֹד קָשָׁה.
[[העיר העתיקה|'''יְ'''רוּשָׁלָיִם הָעָתִיקָה]] מֵהֵם נִתְפְּשָׂה.
'''יַ'''חַד עִמָּה כָּל חֶלְקָה קְדוֹשָׁה.
'כִּי בָּחַר יְהוָה בְּצִיוֹן אִוָּה לְמוֹשָׁב לוֹ' (ע"פ תהלים פרק קלב פסוק יג);

[[חוסיין מלך ירדן|'''וְ'''חוּסֵיין]] מַלְכָּם בָּא בְּלִבּוֹ קָרֶץ.
'''וְ'''עָרַיו נִפְרְצוּ פֶּרֶץ עַל פֶּרֶץ.
'''וְ'''הוּא נַע וְנָד בְּאָרֶץ.
'הוֹלֵך חֲשֵׁכִים וְאֵין נוֹגַהּ לוֹ' (ע"פ ישעיה פרק ה פסוק י);

'''סִ'''לוֹן מַמְאִיר הָיָה לָנוּ עַם הַסּוּרִים.
'''סָ'''מַך לִבּוֹ בְּחֹזֶק מִבְצְרֵי הֶהָרִים.
'''סַ'''לְעֵי מְגוֹר וָעֲמָקִים נִסְתָּרִים.
'חֹקָקִי בַּסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ' (ע"פ ישעיה פרק כב פסוק טז);

'''פּ'''וֹצְצוּ הַכָּל בִּגְבוּרָה נוֹרָאָה.
'''פּ'''וֹרְרוּ מִבְצָרָיו מִכָּל פֵּאָה.
'''פֶּ'''לֶא נִשְׂגָּב מִי עָשָׂה זֹאת הָהַכָּאָה.
'זֶה יְהוָה קִוְיִּנוּ לוֹ' (ע"פ ישעיה פרק כה פסוק ט);

[[מלחמת סיני|'''מִ'''לְחֶמֶת סִינַי]] הָיְתָה לְמוֹפֵת.
[[מצרים|'''מִ'''צְרַיִם]] כָּל כֹּחָה שְׁם אוֹסֶפֶת.
'''מַ'''לְכָּם [[גמאל עבד אל נאצר|נֵצֶר]] נִתְעָב עֵינוֹ רָם נִשְׁקֶפֶת.
וְכָל 'שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ' (ע"פ [[מלכים]] א, פרק בך פסוק לא);

'''שָׂ'''ם בְּעֹצֶם [[נשק|נִשְׁקוֹ]] מִבְטָחוֹ.
'''שָׂ'''שׂ כִּי רֶגַע יְמַהֵר נִצְחוֹנוֹ.
'''שֻׁ'''לְחָן יַעַרְכוּ בְּ[[תל אביב|תֵל-אָבִיב]] לְמַעֲנוֹ.
'הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ' (ע"פ [[בראשית]] פרק יג פסוק א);

'''אֱ'''לֹהִים בִּיקֵּר עֶדֶר צֹאנוֹ בְּחֶמְלָה.
'''א'''וֹיְבָיו הִכָּה וְעָשָׂה בָּהֵם כָּלָה.
'''אֵ'''ת [[סיני|סִינַי]] וְעָרַיו לְעַם סְגֻלָּה.
'הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ' (ע"פ תהלים פרק לג פסוק יב);

'''שָׁ'''לַל עָצוּם, מְאֹד מְאֹד לָקְחוּ.
'''שָׂ'''רִים גְּדוֹלִים בַּשֶׁבִי נִלְקְחוּ.
'''שָׁ'''מַע "[[גמאל עבד אל נאצר|נְצֵר]]" חֶבְלֵי מָוֶת מֵעָיו הִקְדִּיחוּ.
'חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ' (ע"פ [[הושע]] פרק יג פסוק יג);

'''חַ'''סְדּוֹ גַּבַר אֵל חַי הָעוֹלָמִים.
'''חִ'''סֵּל [[מלחמת ששת הימים|הָמִלְחָמָה בְּשֶׁשֶׁת יָמִים]].
[[כ"ח באייר|'''חֵ'''י"תּ כָּ"ף אִיָּיר]] לֹא [[ה'תשכ"ח|תִּשְׁכָּ"ח]] עוֹלָמִים.
'קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ' (ע"פ [[ישעיה]] פרק ד פסוק יג);

'''זֶ'''רַע '''קֹ'''דֶשׁ בָּרְכוּ לְאֵל עֶלְיוֹן.
'''זָ'''רַח אוֹר לִיְשָׁרִים יוֹשְׁבֵי [[ציון|צִיוֹן]].
'''זִ'''בְחוּ אִכְלוּ שַׂמְּחוּ דָּל וְאֶבְיוֹן.
'וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ' (ע"פ [[נחמיה]] פרק ח פסוק י);

'''קָ'''רְבָּנוֹת צִיבּוּר [[חללי צה"ל|חַלָלֵי מִלְחָמָה]].
'''קִ'''דְּשׁוּ זִכְרַם בְּהִידוּר וְקִימָה.
'''קְ'''דוֹשׁ יִשְׂרָאֵל [[ברכי נפשי|יָעַטֵם אוֹר כַּשַׂלְמָה]].
'לִקְרָאתוֹ וְיִשְׁתַּחַ[ו]וּ לוֹ' (ע"פ [[מלכים]] ב, פרק ב פסוק טו);

'''וְ'''תָחַת כִּסְאוֹ יָמְצִיא לָהֶם מְנוּחָה.
'''וּ'''מֵאֲבְלֵיהֶם יָסִיר יְגוֹן וַאֲנָחָה.
'''וְ'''אַלְמְנוֹתֵיהֶם יַשִּׂישׂ בְּשִׂמְחָה.
'וְיָתוֹם [וְאֵין] (וְלֹא) עוֹזֵר לוֹ' (ע"פ איוב פרק כט פסוק יב);

'''אֵ'''ת [[נכה צה"ל|פְצוּעֵי הַמִלְחָמָה]] יַחְלִים.
'''אֵ'''יתָנִים יִהְיוּ כְּמֵאָז הָיוּ [[חיילי צבא הגנה לישראל|חָיָּלִים]].
'''אֵ'''ת [[ברכת הגומל|הָגּוֹמֵל]] כָּל אֶחָד יְבָרֵך בְּמִקְהָלִים.
'וּגְמוּלוֹ יְשַׁלֵם לוֹ' (ע"פ [[משלי]] פרק יט פסוק יז);

'''מִ'''תְנַדְּבִים וְעוֹזְרִים חַיִים כֻּלְכֶם.
'''מִ'''לֵּב טָהוֹר נְתוּנָה נִדְבָתְכֶם.
'''מֶ'''לֶך עוֹלָם יְבָרֵך כָל מִתְנַדְּבְכֶם.
'הַחַיִים וְהַשָׁלוֹם וְאֶתְּנָם לוֹ' (ע"פ [[מלאכי]] פרק ב פסוק ה);

[[צה"ל|'''צָ'''הָ"ל]] מִכָּל נֶזֶק אֵל הַצִּילָה וְשָׁמְרָה.
'''צִ'''לְּך עָלָיו תָּמִיד צִנָּה סוֹחֵרָה.
'''צַ'''ר לוֹ תָּמִיד יְאַבֵּד מְהֵרָה.
'מְחַשֵׁב לְהָרַע לוֹ' (ע"פ [[משלי]] פרק כד פסוק ח);

'''אֲ'''נִי [[תפילה|תְּפִלָּה]] לְאֵל אֵין בִּלְעֲדוֹ.
'''אֵ'''ת עַמּוֹ יִשְׁמֹר וְיַגְבִּיר עָלָיו חַסְדּוֹ.
'''אֲ'''בוֹתָיו יִזְכֹּר וְיָסֵך תָּמִיד בַּעֲדוֹ.
'וּבְעַד בֵיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ' (ע"פ [[איוב]] פרק א פסוק י);

'''מַ'''לְכִּי שִׂים עָלָיו שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה.
'''מִ'''כָּל מַחֲלוֹתָיו מַרְפֵּא וַאֲרֻכָּה.
'''מִ'''ידַּת שְׁנוֹתָיו תִהְיֶה מְאֹד אַרוּכַּה.
'[[חיים|חַיִּים]] שָׁאַל [מִמְּךָ] נָתַתָּ לוֹ' (ע"פ [[תהלים]] פרק כא פסוק ה);

'''נֶ'''אֱמָן תָּמִיד יִהְיֶה לְדָתוֹ וְ[[תורה|תוֹרָתוֹ]].
'''נֵ'''רוֹ יָאִיר תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וְיִרְאָתוֹ.
'''נֶ'''אֹם יִנְאַם כָּל עַם בִּשְׂפָתוֹ.
'אַשְׁרֵי הָעַם שֶׁכַּכָה לוֹ' (ע"פ [[תהלים]] פרק קדם פסוק טו);
| ניקוד = כן
}}

==הערות שוליים==

מי כמוך (פיוט לחג יום ירושלים) - היסטוריית גרסאות