מיתת הבעל - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:49:11Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:49, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה'''<ref name="Hamakor BeKidushin">הסוגיה ב{{מקור\|בבלי:קידושין יג ב$בבלי קידושין יג, ב}}</ref>'''.'''		'''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה'''<ref name="Hamakor BeKidushin">הסוגיה ב{{מקור\|בבלי:קידושין יג ב$בבלי קידושין יג, ב}}</ref>'''.'''

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:23:00Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:23, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה'''<ref name="Hamakor BeKidushin">הסוגיה ב{{מקור\|בבלי:קידושין יג ב$בבלי קידושין יג, ב}}</ref>'''.'''		'''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה'''<ref name="Hamakor BeKidushin">הסוגיה ב{{מקור\|בבלי:קידושין יג ב$בבלי קידושין יג, ב}}</ref>'''.'''

שורה 7:		שורה 7:
	@ למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.		@ למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.

	ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר {{מקור\|(מעין זה כתב הקובץ שיעורים ח"ב כז)}}<ref>בשאלה האם קידושין הם קניין או איסור דנו בערך [[קידושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות.</ref>.		ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר {{מקור\|מעין זה כתב הקובץ שיעורים ח"ב כז\|כן}}<ref>בשאלה האם קידושין הם קניין או איסור דנו בערך [[קידושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות.</ref>.

	'''מהותו''' אינה קניין חיובי אלא רק עניין שלילי, שכיוון שאינו קיים עוד ממילא היא נפטרת ממנו {{מקור\|(דרכי משה דרכי הקניינים ו-יד ד"ה משא"כ. והוסיף שזה החילוק בין מיתת הבעל לגירושין, שגירושין הם קניין חיובי)}}<ref>אמנם יש חולקים וסוברים שגירושין הם רק הפקעה, הובאו בערך [[‎גירושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהותו.</ref>{{מקור\|}}.		'''מהותו''' אינה קניין חיובי אלא רק עניין שלילי, שכיוון שאינו קיים עוד ממילא היא נפטרת ממנו {{מקור\|דרכי משה דרכי הקניינים ו-יד ד"ה משא"כ. והוסיף שזה החילוק בין מיתת הבעל לגירושין, שגירושין הם קניין חיובי\|כן}}<ref>אמנם יש חולקים וסוברים שגירושין הם רק הפקעה, הובאו בערך [[‎גירושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהותו.</ref>{{מקור\|}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - הוא כח המעשה (כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא), ולא שהבעל פועל את ההיתר ע"י דעתו כמו בגירושין (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין) {{מקור\|(שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד)}}.		'''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - הוא כח המעשה (כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא), ולא שהבעל פועל את ההיתר ע"י דעתו כמו בגירושין (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין) {{מקור\|שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד\|כן}}.

	'''זמן הקניין''' - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה {{מקור\|(קובץ שיעורים קידושין קלז)}}.'''עדי קיום''' - אין צריך עדי קיום במיתת הבעל כדי להתירה לעולם. וכתבו על כך האחרונים שני טעמים:		'''זמן הקניין''' - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה {{מקור\|קובץ שיעורים קידושין קלז\|כן}}.'''עדי קיום''' - אין צריך עדי קיום במיתת הבעל כדי להתירה לעולם. וכתבו על כך האחרונים שני טעמים:
	@ משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref> אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם {{מקור\|(שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד)}}.		@ משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref> אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם {{מקור\|שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד\|כן}}.
	@ משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם {{מקור\|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דבר שבערווה)}}.		@ משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם {{מקור\|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דבר שבערווה\|כן}}.

	'''בתחיית המתים''' הסתפק הרס"ג {{מקור\|(אמונות ודעות מאמר ז)}} האם תחזור כל אשה לבעלה {{מקור\|(אך לגבי ממונות פשוט לקובץ שיעורים (ח"ב יב-ה) שהקם לתחייה נוטל בחזרה את ממונו מהיורשים)}}.		'''בתחיית המתים''' הסתפק הרס"ג {{מקור\|אמונות ודעות מאמר ז\|כן}} האם תחזור כל אשה לבעלה {{מקור\|(אך לגבי ממונות פשוט לקובץ שיעורים (ח"ב יב-ה) שהקם לתחייה נוטל בחזרה את ממונו מהיורשים)}}.

רצוא ושוב ב־22:15, 22 באוקטובר 2011

2011-10-22T22:15:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:15, 22 באוקטובר 2011
שורה 25:		שורה 25:

	[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
			[[קטגוריה:מוות]]
			[[קטגוריה:הבית היהודי]]

Light: שימוש בתבנית מקור

2011-04-06T13:09:29Z

שימוש בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:09, 6 באפריל 2011
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה''' {{מקור\|~~(הסוגיא בקידושין~~ יג:)}}'''.'''		'''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה'''<ref name="Hamakor BeKidushin">הסוגיה ב{{מקור\|בבלי:קידושין יג ב$בבלי קידושין יג, ב}}</ref>'''.'''

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''בטעמו''' יש שני הסברים ~~{{מקור\|(גמרא קידושין יג:)}}~~:		'''בטעמו''' יש שני הסברים<ref name="Hamakor BeKidushin" />:
	@ בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה.		@ בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה.
	@ למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.		@ למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.

Yeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור

2009-03-17T16:46:53Z

טיפול בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:46, 17 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה''' {{מקור\|הסוגיא בקידושין יג:}}'''.'''		'''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה''' {{מקור\|(הסוגיא בקידושין יג:)}}'''.'''

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''בטעמו''' יש שני הסברים {{מקור\|גמרא קידושין יג:}}:		'''בטעמו''' יש שני הסברים {{מקור\|(גמרא קידושין יג:)}}:
	@ בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה.		@ בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה.
	@ למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.		@ למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.

	ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר {{מקור\|מעין זה כתב הקובץ שיעורים ח"ב כז}}<ref>בשאלה האם קידושין הם קניין או איסור דנו בערך [[קידושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות.</ref>.		ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר {{מקור\|(מעין זה כתב הקובץ שיעורים ח"ב כז)}}<ref>בשאלה האם קידושין הם קניין או איסור דנו בערך [[קידושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות.</ref>.

	'''מהותו''' אינה קניין חיובי אלא רק עניין שלילי, שכיוון שאינו קיים עוד ממילא היא נפטרת ממנו {{מקור\|דרכי משה דרכי הקניינים ו-יד ד"ה משא"כ. והוסיף שזה החילוק בין מיתת הבעל לגירושין, שגירושין הם קניין חיובי}}<ref>אמנם יש חולקים וסוברים שגירושין הם רק הפקעה, הובאו בערך [[‎גירושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהותו.</ref>{{מקור\|}}.		'''מהותו''' אינה קניין חיובי אלא רק עניין שלילי, שכיוון שאינו קיים עוד ממילא היא נפטרת ממנו {{מקור\|(דרכי משה דרכי הקניינים ו-יד ד"ה משא"כ. והוסיף שזה החילוק בין מיתת הבעל לגירושין, שגירושין הם קניין חיובי)}}<ref>אמנם יש חולקים וסוברים שגירושין הם רק הפקעה, הובאו בערך [[‎גירושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהותו.</ref>{{מקור\|}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - הוא כח המעשה (כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא), ולא שהבעל פועל את ההיתר ע"י דעתו כמו בגירושין (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין) {{מקור\|שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד}}.		'''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - הוא כח המעשה (כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא), ולא שהבעל פועל את ההיתר ע"י דעתו כמו בגירושין (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין) {{מקור\|(שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד)}}.

	'''זמן הקניין''' - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה {{מקור\|קובץ שיעורים קידושין קלז}}.'''עדי קיום''' - אין צריך עדי קיום במיתת הבעל כדי להתירה לעולם. וכתבו על כך האחרונים שני טעמים:		'''זמן הקניין''' - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה {{מקור\|(קובץ שיעורים קידושין קלז)}}.'''עדי קיום''' - אין צריך עדי קיום במיתת הבעל כדי להתירה לעולם. וכתבו על כך האחרונים שני טעמים:
	@ משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref> אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם {{מקור\|שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד}}.		@ משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref> אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם {{מקור\|(שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד)}}.
	@ משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם {{מקור\|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דבר שבערווה}}.		@ משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם {{מקור\|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דבר שבערווה)}}.

	'''בתחיית המתים''' הסתפק הרס"ג {{מקור\|אמונות ודעות מאמר ז}} האם תחזור כל אשה לבעלה {{מקור\|אך לגבי ממונות פשוט לקובץ שיעורים (ח"ב יב-ה) שהקם לתחייה נוטל בחזרה את ממונו מהיורשים}}.		'''בתחיית המתים''' הסתפק הרס"ג {{מקור\|(אמונות ודעות מאמר ז)}} האם תחזור כל אשה לבעלה {{מקור\|(אך לגבי ממונות פשוט לקובץ שיעורים (ח"ב יב-ה) שהקם לתחייה נוטל בחזרה את ממונו מהיורשים)}}.

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-05T17:20:19Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:20, 5 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה''' {{מקור\|(הסוגיא בקידושין יג:)}}'''.'''		'''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה''' {{מקור\|הסוגיא בקידושין יג:}}'''.'''

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''בטעמו''' יש שני הסברים {{מקור\|(גמרא קידושין יג:)}}:		'''בטעמו''' יש שני הסברים {{מקור\|גמרא קידושין יג:}}:
	@ בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה.		@ בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה.
	@ למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.		@ למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.

	ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר {{מקור\|(מעין זה כתב הקובץ שיעורים ח"ב כז)}}<ref>בשאלה האם קידושין הם קניין או איסור דנו בערך [[קידושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות.</ref>.		ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר {{מקור\|מעין זה כתב הקובץ שיעורים ח"ב כז}}<ref>בשאלה האם קידושין הם קניין או איסור דנו בערך [[קידושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות.</ref>.

	'''מהותו''' אינה קניין חיובי אלא רק עניין שלילי, שכיוון שאינו קיים עוד ממילא היא נפטרת ממנו {{מקור\|(דרכי משה דרכי הקניינים ו-יד ד"ה משא"כ. והוסיף שזה החילוק בין מיתת הבעל לגירושין, שגירושין הם קניין חיובי}}<ref>אמנם יש חולקים וסוברים שגירושין הם רק הפקעה, הובאו בערך [[‎גירושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהותו.</ref>{{מקור\|)}}.		'''מהותו''' אינה קניין חיובי אלא רק עניין שלילי, שכיוון שאינו קיים עוד ממילא היא נפטרת ממנו {{מקור\|דרכי משה דרכי הקניינים ו-יד ד"ה משא"כ. והוסיף שזה החילוק בין מיתת הבעל לגירושין, שגירושין הם קניין חיובי}}<ref>אמנם יש חולקים וסוברים שגירושין הם רק הפקעה, הובאו בערך [[‎גירושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהותו.</ref>{{מקור\|}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - הוא כח המעשה (כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא), ולא שהבעל פועל את ההיתר ע"י דעתו כמו בגירושין (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין) {{מקור\|(שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד)}}.		'''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - הוא כח המעשה (כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא), ולא שהבעל פועל את ההיתר ע"י דעתו כמו בגירושין (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין) {{מקור\|שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד}}.

	'''זמן הקניין''' - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה {{מקור\|(קובץ שיעורים קידושין קלז)}}.'''עדי קיום''' - אין צריך עדי קיום במיתת הבעל כדי להתירה לעולם. וכתבו על כך האחרונים שני טעמים:		'''זמן הקניין''' - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה {{מקור\|קובץ שיעורים קידושין קלז}}.'''עדי קיום''' - אין צריך עדי קיום במיתת הבעל כדי להתירה לעולם. וכתבו על כך האחרונים שני טעמים:
	@ משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref> אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם {{מקור\|(שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד)}}.		@ משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref> אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם {{מקור\|שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד}}.
	@ משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם {{מקור\|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דבר שבערווה)}}.		@ משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם {{מקור\|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דבר שבערווה}}.

	'''בתחיית המתים''' הסתפק הרס"ג {{מקור\|(אמונות ודעות מאמר ז)}} האם תחזור כל אשה לבעלה {{מקור\|(אך לגבי ממונות פשוט לקובץ שיעורים (ח"ב יב-ה) שהקם לתחייה נוטל בחזרה את ממונו מהיורשים)}}.		'''בתחיית המתים''' הסתפק הרס"ג {{מקור\|אמונות ודעות מאמר ז}} האם תחזור כל אשה לבעלה {{מקור\|אך לגבי ממונות פשוט לקובץ שיעורים (ח"ב יב-ה) שהקם לתחייה נוטל בחזרה את ממונו מהיורשים}}.

Yeshivaorgil bot ב־15:30, 4 באוגוסט 2008

2008-08-04T15:30:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:30, 4 באוגוסט 2008
שורה 4:		שורה 4:
	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''בטעמו''' יש שני הסברים {{מקור\|(גמרא קידושין יג:)}}:		'''בטעמו''' יש שני הסברים {{מקור\|(גמרא קידושין יג:)}}:
			@ בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה.
	א) בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה.		@ למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.

	ב) למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.

	ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר {{מקור\|(מעין זה כתב הקובץ שיעורים ח"ב כז)}}<ref>בשאלה האם קידושין הם קניין או איסור דנו בערך [[קידושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות.</ref>.		ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר {{מקור\|(מעין זה כתב הקובץ שיעורים ח"ב כז)}}<ref>בשאלה האם קידושין הם קניין או איסור דנו בערך [[קידושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות.</ref>.
שורה 17:		שורה 15:

	'''זמן הקניין''' - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה {{מקור\|(קובץ שיעורים קידושין קלז)}}.'''עדי קיום''' - אין צריך עדי קיום במיתת הבעל כדי להתירה לעולם. וכתבו על כך האחרונים שני טעמים:		'''זמן הקניין''' - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה {{מקור\|(קובץ שיעורים קידושין קלז)}}.'''עדי קיום''' - אין צריך עדי קיום במיתת הבעל כדי להתירה לעולם. וכתבו על כך האחרונים שני טעמים:
			@ משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref> אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם {{מקור\|(שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד)}}.
	א) משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref> אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם {{מקור\|(שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד)}}.		@ משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם {{מקור\|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דבר שבערווה)}}.

	ב) משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם {{מקור\|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דבר שבערווה)}}.

	'''בתחיית המתים''' הסתפק הרס"ג {{מקור\|(אמונות ודעות מאמר ז)}} האם תחזור כל אשה לבעלה {{מקור\|(אך לגבי ממונות פשוט לקובץ שיעורים (ח"ב יב-ה) שהקם לתחייה נוטל בחזרה את ממונו מהיורשים)}}.		'''בתחיית המתים''' הסתפק הרס"ג {{מקור\|(אמונות ודעות מאמר ז)}} האם תחזור כל אשה לבעלה {{מקור\|(אך לגבי ממונות פשוט לקובץ שיעורים (ח"ב יב-ה) שהקם לתחייה נוטל בחזרה את ממונו מהיורשים)}}.

קובץ יסודות וחקירות השלם ב־16:47, 22 ביולי 2008

2008-07-22T16:47:12Z

דף חדש

==הגדרה==
'''אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה''' {{מקור|(הסוגיא בקידושין יג:)}}'''.'''

==מקור וטעם==
'''בטעמו''' יש שני הסברים {{מקור|(גמרא קידושין יג:)}}:

א) בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה.

ב) למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.

ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר {{מקור|(מעין זה כתב הקובץ שיעורים ח"ב כז)}}<ref>בשאלה האם קידושין הם קניין או איסור דנו בערך [[קידושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות.</ref>.

'''מהותו''' אינה קניין חיובי אלא רק עניין שלילי, שכיוון שאינו קיים עוד ממילא היא נפטרת ממנו {{מקור|(דרכי משה דרכי הקניינים ו-יד ד"ה משא"כ. והוסיף שזה החילוק בין מיתת הבעל לגירושין, שגירושין הם קניין חיובי}}<ref>אמנם יש חולקים וסוברים שגירושין הם רק הפקעה, הובאו בערך [[‎גירושין#מקור_וטעם]] ד"ה במהותו.</ref>{{מקור|)}}.

==פרטי הדין==
'''הכח המחיל את הקניין''' (כח האדם או כח המעשה<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref>) - הוא כח המעשה (כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא), ולא שהבעל פועל את ההיתר ע"י דעתו כמו בגירושין (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין) {{מקור|(שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד)}}.

'''זמן הקניין''' - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה {{מקור|(קובץ שיעורים קידושין קלז)}}.'''עדי קיום''' - אין צריך עדי קיום במיתת הבעל כדי להתירה לעולם. וכתבו על כך האחרונים שני טעמים:

א) משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם<ref>בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].</ref> אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם {{מקור|(שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד)}}.

ב) משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דבר שבערווה)}}.

'''בתחיית המתים''' הסתפק הרס"ג {{מקור|(אמונות ודעות מאמר ז)}} האם תחזור כל אשה לבעלה {{מקור|(אך לגבי ממונות פשוט לקובץ שיעורים (ח"ב יב-ה) שהקם לתחייה נוטל בחזרה את ממונו מהיורשים)}}.

==הערות שוליים==
<references />

[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]