https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%9C%D7%90_%D7%99%D7%94%D7%90_%D7%97%D7%95%D7%98%D7%90_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%A8מיקרופדיה תלמודית:לא יהא חוטא נשכר - היסטוריית גרסאות2026-05-15T07:05:29Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9C%D7%90_%D7%99%D7%94%D7%90_%D7%97%D7%95%D7%98%D7%90_%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%A8&diff=117563&oldid=prevMicropedia bot: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2018-10-02T12:32:08Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>לג, טורים תתקיז-תתקכו.</ref><br />
- אין זה ראוי שירויח חוטא מחטאו<br />
<br />
''' '''<br />
<br />
לשון זו נזכרת במשנה ובתלמוד בכמה מקומות במשמעויות שונות:<br />
<br />
* משמעותה העיקרית היא שאין זה ראוי שירויח חוטא מחטאו, כגון בגזלן שהקדיש את הבהמה הגזולה לקרבן, שהעמידו חכמים את הבהמה ברשותו כדי שיחול ההקדש - לסוברים כן (ראה גיטין נה א-ב) - שלא העמידוה ברשותו אלא בשעת ההקדש, ולא למפרע משעת הגזלה, שאם כן יהא חוטא נשכר, ולכן אינו זוכה בגיזות וולדות שלפני ההקדש (רבא בגמ' שם ב; רמב"ם גזילה ב ח).<br />
<br />
* במשמעות דומה היא משמשת אף לומר שאין זה ראוי שירויח חוטא מן העונש המוטל עליו בעקבות חטאו, כגון לעניין חיובו של האונס (ראה ערך אונס ב) נערה בתולה לשאת את אנוסתו (ראה ערך הנ"ל: חובתו לקחת האנוסה לאשה), שאביה של האנוסה יכול לעכב שלא יישאנה (ראה ערך הנ"ל: שם), ויש מהאמוראים שאמרו שדין זה נלמד מסברא, שלא יהא חוטא נשכר (אביי בכתובות לט ב), שהרי אילו לא היה אונסה לא היה יכול לישא אותה אלא מדעת אביה (ראה ערך אב א: זכויות האב. אהבת ציון שם).<br />
<br />
* יש שמשמעותה היא שאין זה ראוי שייפטר חוטא מחיובו כתוצאה מתקנת חכמים או מגזירתם, כגון האונס ומפתה שבויה (ראה ערכו), שיש מהתנאים סוברים שחייב קנס כדין האונס ומפתה בתולה (רבי יהודה במשנה כתובות לו ב), ויש מהאמוראים שביארו טעמם, כדי שלא יהא חוטא נשכר (רבה בגמ' שם).<br />
<br />
* יש שמשמעותה היא שחוטא שקנסתו התורה, ראוי לחייבו בקנס זה מדרבנן אף באופנים שמדין תורה הוא פטור, כגון האונס ומפתה גיורת (ראה ערכו), שנתגיירה כשהיא קטנה, שחייב קנס (ראה ערך גיורת: קנסה), שיש מהאמוראים סוברים שנותנים לה את הקנס מיד בקטנותה, אף על פי שאם תגדיל ותמחה תתבטל גרותה למפרע (ראה ערך גרות: בגר קטן), כדי שלא יהא חוטא נשכר (אביי בגמ' שם יא א, לפי הרמב"ן ורא"ה ורשב"א וריטב"א שם), ולכן אף על פי שמן התורה אין לה קנס עכשיו, חייב בקנס מדרבנן (ריטב"א שם).<br />
<br />
* ופעמים שהשתמשו בלשון זו במובן אחר: שלא יהא חוטא עדיף ממי שלא חטא, כגון מה שאמרו תנאים: בדין היה שתהא מנחת-חוטא (ראה ערכו) טעונה שמן ולבונה, שלא יהא חוטא נשכר (רבי שמעון בסוטה טו א, ומנחות ו א), להקל במנחתו יותר משאר מנחות (רש"י סוטה שם ד"ה שלא).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>Micropedia bot