https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%9B%D7%A8%D7%A4%D7%A1מיקרופדיה תלמודית:כרפס - היסטוריית גרסאות2026-04-24T17:36:37Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=158959&oldid=prevRakovsky: יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">הגדרה</span><ref><span dir="rtl"> לב, טורים שנט-שעב.</span></ref> <span dir="rtl"> - תקנת חכמים, לאכול בסדר-..."2023-02-05T14:47:38Z<p>יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">הגדרה</span><ref><span dir="rtl"> לב, טורים שנט-שעב.</span></ref> <span dir="rtl"> - תקנת חכמים, לאכול בסדר-..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div><span dir="rtl">הגדרה</span><ref><span dir="rtl"> לב, טורים שנט-שעב.</span></ref> <span dir="rtl"> - תקנת חכמים, לאכול בסדר-של-פסח ירק על ידי טיבול</span><br />
<br />
== <span dir="rtl">התקנה</span> ==<br />
<br />
=== <span dir="rtl">עניינה</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">תקנת חכמים שיאכל אדם בסדר-של-פסח (ראה ערכו) ירק (משנה פסחים קיד א: מטבל בחזרת, ורש&quot;י ורשב&quot;ם שם, וגמרא שם ב: היכא דאיכא &quot;שאר ירקות&quot;; רמב&quot;ם חמץ ומצה ח ב; טוש&quot;ע אורח חיים תעג ו), על ידי טיבול (משנה שם, ושם קטז א: מטבילין וכו' הלילה הזה שתי פעמים, וכן הוא בשאלת הבן בסדר ההגדה. ראה ערך חרסת: בכרפס) - על מחלוקת הראשונים במה נעשה טיבול זה, ראה ערך חרסת: בכרפס - ויש מהראשונים שפירשו, שאין צריך לטבל את הירק, שבלשונם &quot;טיבול&quot; לשון אכילה הוא (העיטור מצה ומרור (רמ&quot;י קלג ד וקלד ב), וכן מבואר ברש&quot;י שם קיד א ד&quot;ה מטבל, ורשב&quot;ם שם ד&quot;ה מטבל, וראה מה שביאר בעיטור שם ושם, ובאבודרהם סדר ההגדה בפירוש מה נשתנה).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">ה&quot;כרפס&quot; נזכר כאחד מסימני סדר ליל הפסח (ראה מחזור ויטרי עמ' 281 בשם רש&quot;י, וכן הוא בכל ההגדות המצויות, וראה ערך סדר של פסח).</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">טעמה</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">טעם תקנת טיבול הכרפס הוא כדי לעשות היכר לתינוקות (פסחים קיד ב; טור או&quot;ח תעג</span><ref><span dir="rtl"> וראה רמב&quot;ם חמץ ומצה ז ג, שלא מנה את אכילת כרפס בין הדברים הנעשים להיכר, אף שמנה שם שאר דברים שהזכירם גם על הסדר. וראה שו&quot;ע הרב או&quot;ח שם טו, שאף היושב יחידי ואין לפניו תינוקות שישאלוהו, חייב בטיבול זה, שלא חילקו חכמים בתקנתם.</span></ref><span dir="rtl">), שישאלו (רש&quot;י ורשב&quot;ם שם א; טור שם) - שכן היא מצות אמירת ההגדה, לעשותה בדרך שהתינוקות ישאלו (ראה ערך הגדה וערך סדר של פסח, ושם דברים נוספים שמשנים כדי שישאלו התינוקות) - שהרי אין רגילות לאכול ירק לפני הסעודה (רש&quot;י ורשב&quot;ם שם; טור שם), וזו אחת מהשאלות ששואלים התינוקות בליל הסדר, למה מטבילים בלילה זה שתי פעמים (משנה פסחים קטז א; רמב&quot;ם חמץ ומצה ח ב; טור שם. על נוסח השאלות, ראה ערך סדר של פסח), ויש להשיב להם, שטיבול זה קודם האכילה דרך חירות הוא, כדי להמשיך תאוות המאכל (ב&quot;ח שם ד&quot;ה ולוקח, בשם קצת מפרשים. וראה רוקח רפג, הסבר אחר מה עונים לתינוקות).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">ויש שכתבו טעם אחר לאכילת הכרפס קודם הסעודה, כדי שיברכו עליו ויפטרו את המרור שלאחר מכן (רי&quot;ץ גאות הלכות פסחים עמ' שכז; העיטור הלכות מצה ומרור; סמ&quot;ג עשין מא, בפירוש הא'; שבלי הלקט ריח בשם רבנו ישעיה; רא&quot;ש פסחים י כו, ובהלכות פסח בקצרה; טור שם תעה, בשם הרשב&quot;ם והרא&quot;ש, ומבואר שם ובסי' תעג, שהסכים), או כדי לטעום דבר מה קודם הגדה והלל, ולא לשהות זמן רב בלא אכילה (ב&quot;ח שם).</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">גדרה</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">אכילת כרפס, נראה בתלמוד שאין לקרוא לה חיוב (גמרא פסחים קטז א, ורשב&quot;ם שם, ומרדכי שם תריא, ובית יוסף וט&quot;ז ומגן אברהם או&quot;ח תעג בביאורה), וכן כתבו ראשונים ואחרונים שהטיבול אינו אלא כדי שיראו התינוקות וישאלו, ואינו חובה (ראה ערך כל ישראל ערבים זה לזה, ושם שמטעם זה אין אדם יכול להוציא את חברו בברכת הכרפס, אלא אם כן הוא מחוייב בברכה</span><ref><span dir="rtl"> וראה שם, שיש סוברים שהוא יכול להוציא, ואף החולקים יש שנתנו טעמים אחרים, ואפשר שהם סוברים שאף שאינה חשובה חובה, כיון שהוא צריך לעשות כן מתקנת חכמים, שייך בזה דין ערבות.</span></ref><span dir="rtl">).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">ויש שכתבו שהכרפס חשוב מצוה (ריטב&quot;א ואבודרהם דלהלן; ביאור הלכה סוף סי' תעג), והוא אחד מי&quot;ב המצוות שמקיים אדם בסדר של ליל פסח (אבודרהם סדר ההגדה (ד&quot;ה ושאינו יודע)), וכתבו ראשונים שהטעם שאין מברכים ברכת-המצוות (ראה ערכו) על אכילת כרפס הוא, שלפי שהוצרכו להקדימו לעיקר מצוות הלילה, משום היכר לתינוקות, אף שאינו מעיקר הסדר, עשו בו היכר שלא לברך עליו ברכת המצוות (ריטב&quot;א סדר ההגדה).</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">הירק שיוצאים בו ידי חובה</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">יוצאים ידי תקנה זו בירק מאיזה מין שירצה (טור תעג), ובגאונים ובראשונים מצינו שמנו כמה מיני ירקות הראויים לטיבול זה, וביניהם את הירק המסוים הנקרא &quot;כרפס&quot; (סדר רב עמרם גאון סדר פסח; ר&quot;י מלוניל למשנה פסחים קטז א; רוקח רפג; שבלי הלקט ריח; כלבו נ. על מהותו של הירק הנקרא &quot;כרפס&quot;, ראה להלן).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">מי שאין לו ירקות, כתבו אחרונים שיקח &quot;מין לפת&quot; (מגן אברהם תעה סק&quot;ב); ויש שכתבו שלא אמרו חכמים אלא ירקות, ולא מיני לפת (ערוך השלחן תעה יג).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">וכתבו ראשונים, שיש לעשות הטיבול מירק שאין רגילות לאכלו, כדי שישאלו התינוקות (ארחות חיים סדר פסח כד, וכלבו נ); ויש מן הראשונים שכתבו שיש ליקח לכרפס מירקות מרים, שתקנת כרפס היא זכר לכתוב: וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה (שמות א יד. ריטב&quot;א סדר ההגדה). וכתבו אחרונים, שלכתחילה יש ליקח לכרפס מין ירק שמברכים עליו אותה ברכת-הנהנין (ראה ערכו) שמברכים על המרור שיאכל לאחר מכן, כדי שיפטור את המרור בברכתו (פרי מגדים תעג אשל אברהם סק&quot;ט; משנה ברורה שם סק&quot;כ).</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">הטעם שנוהגים לאכול מין הנקרא כרפס</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">כתבו ראשונים, שנהגו לאכול המין הנקרא &quot;כרפס&quot; (ריטב&quot;א סדר ההגדה; אבודרהם סדר ההגדה) - על זהותו, ראה להלן - וכמה טעמים נאמרו בכך:</span><br />
<br />
<span dir="rtl">* יש שכתבו שיש לחזר אחר מין זה (ראשונים דלהלן), שהוא נוטריקון (ראה ערכו) ס' פרך, כלומר ששים ריבוא שעבדו עבודת פרך (שו&quot;ת מהרי&quot;ל נח שאלה א, ובסדר ההגדה אות יד, הובא במגן אברהם תעג סק&quot;ד, ובמשנה ברורה שם ס&quot;ק יט; אבודרהם שם);</span><br />
<br />
<span dir="rtl">*יש שכתבו שהוא נוטריקון &quot;סימן&quot; ו&quot;פרך&quot; (המנהיג הלכות פסח; ספר הפרדס שער המעשה).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">* יש שכתבו שכרפס יש בו אותיות פרך, ואות ס' לרמוז על &quot;סבלות&quot; מצרים (ארחות חיים סדר פסח כה בפירוש הא'; כלבו נ).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">* יש שכתבו שכרפס הוא נוטריקון &quot;כתונת פסים&quot;, על שם הכתונת של יוסף שהיתה סיבת ירידת אבותינו למצרים (ארחות חיים שם בפירוש הב'; רבנו מנוח חמץ ומצה ח ב).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">* ויש שכתבו, שלוקחים כרפס על שם שהיו ישראל מוכים בעבודת פרך, והמנהג לעשות תחבושת על המכה מכרפס (ארחות חיים שם בפירוש הג', וראה שם פירוש נוסף</span><ref><span dir="rtl"> וראה כעין זה ברבנו מנוח שם, וראה שם טעמים נוספים. וראה ארחות חיים וכלבו שם, שנראה מדבריהם שחכמים קראו &quot;כרפס&quot; למין מסוים, כדי לרמז על עניינים אלו.</span></ref><span dir="rtl">). וכן כתבו המקובלים שיש להיזהר ולאכול דווקא כרפס ולא מין אחר (שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ו, הובא בכף החיים או&quot;ח שם ס&quot;ק מט).</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">מהו המין כרפס</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">מין זה הנקרא &quot;כרפס&quot;, מין ירק הוא (תוספתא כלאים א; רמב&quot;ם כלאים א ט. ונזכר הכרפס לענין כמה דינים, ראה שביעית ט א, וסוכה לט ב, ועוד) - או כמה מיני ירקות הנקראים כך (פירוש המשניות לרמב&quot;ם ערלה ב י, וראה רמב&quot;ם מאכלות אסורות טז טו שמנה כמה מיני כרפס) - ונקרא כרפס מלשון ישמעאל (ערוך ערך כרפס), והוא הנקרא בלע&quot;ז &quot;אפיו&quot; (ערוך שם), או &quot;אפיא&quot; (רש&quot;י סוכה שם ד&quot;ה והכרפס בשם יש אומרים; רוקח רפג; שבלי הלקט ריח: &quot;אפייה&quot;; מהר&quot;י וויל סי' קצג: איפיא), או &quot;איפך&quot; (מהרי&quot;ל סדר ההגדה אות יד, וראה אגור תתא בשמו: אפיא</span><ref><span dir="rtl"> שמו המדעי</span> ''Apium''<span dir="rtl">, והמין הנפוץ היום הוא כרפס ריחני</span> ''Apium graveolens''<span dir="rtl">, והוא ירק הסלרי.</span></ref><span dir="rtl">).</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">אין לו כרפס</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">אין לו כרפס, יש מן הראשונים שכתבו שיקח &quot;כרתי&quot; (שו&quot;ת מהרי&quot;ל נח שאלה א, ובסדר ההגדה אות יד, בשם אביו מוה&quot;ר מוסל; שו&quot;ת מהר&quot;י וויל קצג</span><ref><span dir="rtl"> וראה מהרי&quot;ל סדר ההגדה, ומהר&quot;י וויל שם, ובהערות המהדיר לשו&quot;ת מהרי&quot;ל שם, מה הוא כרתי, וראה להלן.</span></ref><span dir="rtl">), לרמוז שיכרתו שונאינו (מהר&quot;י וויל שם), או לפי שאף בכרתי יש את רמזי הכרפס, לפי שכרתי הוא כרפס הנהרות (מהרי&quot;ל סדר ההגדה שם, ושם בשם רש&quot;י סוכה לט ב ד&quot;ה והכרפס, שתרגם כרפס הנהרות &quot;קפלוט&quot;, שהוא כרתי, ולפנינו ברש&quot;י בפירוש הא' תרגם &quot;קירשון&quot;, וראה שם בפירוש הב'</span><ref><span dir="rtl"> וראה ירושלמי שביעית ט א, שכרפס הנהרות הוא הנקרא &quot;פיטרוסלינין&quot;, וראה תוספות יום טוב שבת ט ה שהוא הנקרא באשכנז &quot;פיטרזיל&quot; (פטרוזיליה, סלרי ההרים), ושרגילים לקחתו לטיבול ראשון (וכן כתב מגן אברהם תעג סק&quot;ד, וחק יעקב שם ס&quot;ק יב), על פי הירושלמי, וכעין זה במהר&quot;י וויל שם, וראה אגור תתא בשם מהרי&quot;ל, שיש להסתפק בפיטרוזי&quot;ל שמא עולשין הוא, ויוצאים בו ידי חובת מרור, ראה ערכו, ועל כן אין לקחתו לכרפס, וראה בית יוסף או&quot;ח שם שדחה, וראה מגן אברהם שם, שפירש הספק בענין אחר.</span></ref><span dir="rtl">).</span><br />
<br />
== <span dir="rtl">סדר האכילה</span> ==<br />
<br />
<span dir="rtl">אכילת הכרפס בסדר פסח נעשית על ידי טיבול (ראה לעיל: התקנה; ענינה), על מחלוקת הראשונים אם טיבול זה הוא בחרוסת (ראה ערכו), או בחומץ, או אף ביין, או במים ומלח, ועל טעמי המחלוקת אם מטבילים בחרוסת דווקא, ראה ערך חרוסת: בכרפס; ויש מהראשונים שסוברים שאין צריך לאכול את הכרפס על ידי טיבול (ראה לעיל שם). על המחלוקת אם אכילה זו טעונה הסבה, ראה ערכו.</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">בקערה לפני בעל הבית</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">מביאים לפני בעל הבית קערה, ובה - בין שאר הדברים - כרפס או ירק אחר (משנה פסחים קיד א, ורש&quot;י ורשב&quot;ם שם, וראה תוספות שם; רי&quot;ף ורא&quot;ש פסחים קיד; רמב&quot;ם חמץ ומצה ח א; טוש&quot;ע או&quot;ח תעג ד. על סידור הקערה, ומקום הנחת הכרפס בה, ראה ערך סדר של פסח).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">אכילת הכרפס היא אחרי הקידוש (ראה ערכו), לפני מזיגת כוס שני ואמירת ההגדה (ראה ערכו. משניות פסחים קיד א, ושם קטז א; רמב&quot;ם שם והלכה ב; טוש&quot;ע שם א-ז), ולפני חציית המצה (ראה ערך הנ&quot;ל. ארחות חיים שם אות יב ויז, וכלבו שם; טוש&quot;ע שם ו).</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">נטילת ידים</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">יש ליטול ידים קודם אכילת הכרפס (פסחים קטו ב; רמב&quot;ם חמץ ומצה ח א; טוש&quot;ע או&quot;ח תעג ו), כדין כל דבר שטיבולו במשקה שהוא טעון נטילת-ידים (ראה ערכו. פסחים קטו א,ב; טור שם). ואף אלו שאינם נזהרים כל השנה בנטילה זו - שיש סוברים שיש להם על מה לסמוך (ראה ערך נטילת ידים, וראה חק יעקב דלהלן) - בפסח נוהגים ליטול, שמשום חיבת הרגל, ושהוא טיבול של מצוה, נהגו עצמם עכשיו בטהרה יותר (לבוש או&quot;ח שם ו), או שעושים כן כאחד מן השינויים שעושים כדי שישאלו התינוקות (חק יעקב שם ס&quot;ק כח, הובא בשער הציון שם ס&quot;ק סט).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">אף שהוא אוכל פחות מכזית (ראה ערכו), לסוברים כן (ראה להלן בסמוך), טעון נטילה (ראשונים להלן).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">נטילה זו נזכרה בסימני הסדר (ראה מחזור ויטרי עמ' 281 בשם רש&quot;י, וכן הוא בכל ההגדות המצויות, וראה ערך סדר של פסח). על נטילה זו, אם היא עד הזרוע, או עד הפרק, ועד איזה פרק, ראה ערך נטילת ידים.</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">האם מברכים על נטילה זו</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">נטילה זו, נחלקו ראשונים אם מברכים עליה, כשם שנחלקו בכל נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה (ראה ערך נטילת ידים. טור או&quot;ח תעג, ושם שהרוצה לצאת מהספק יביא עצמו לידי חיוב נטילה מצד אחר, ראה ערך הנ&quot;ל, וראה לבוש שם א, וט&quot;ז שם סק&quot;ז).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">לסוברים שמברכים, הוא אף כשיאכל מהכרפס פחות מכזית (ראה להלן בסמוך, שיש סוברים שאין צריך לאכול כזית. שו&quot;ת הרשב&quot;א המיוחסות רב; הגהות מיימוניות חמץ ומצה ח ב; הפרדס שער המעשה; טור תעג, ולבוש שם); ויש מן האחרונים שכתב, שאם יאכל ממנו פחות מכזית, אינו מברך, שלדעתו אין מברכים על נטילת-ידים (ראה ערכו) בדבר שטיבולו במשקה, כשאין בו כזית (ראה ערך הנ&quot;ל. שער הציון תעג סק&quot;ע, וראה מור וקציעה תפו).</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">שיעור הכרפס</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">בשיעור הכרפס נחלקו ראשונים:</span><br />
<br />
<span dir="rtl">* יש שכתבו שיש לאכול ממנו כזית (ראה ערכו. רמב&quot;ם חמץ ומצה ח ב; ראבי&quot;ה תקכה; מרדכי פסחים סדר פסח (הא'); אבודרהם סדר ההגדה), שאין אכילה פחותה מכזית (מגיד משנה שם).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">* ויש סוברים שאין צריך לאכול ממנו כזית (ריטב&quot;א בסדר ההגדה, בשם רש&quot;י: ונראים דבריו; שו&quot;ת הרשב&quot;א המיוחסות רב; רא&quot;ש פסחים י כה; הגהות מיימוניות שם; טוש&quot;ע או&quot;ח תעג ו, וטור שם תפו) - אלא די בכל שהוא (ריטב&quot;א שם, לדעה זו; הגהות מיימוניות שם; לבוש שם) - כיון שאינו בא אלא כדי שישאלו התינוקות (שו&quot;ת הרשב&quot;א שם; ריטב&quot;א שם: שאינו אלא לזכר; הגהות מיימוניות שם; לבוש שם). ומהם שכתבו, שאף יש להיזהר שלא לאכול מן הכרפס כזית, כדי שלא להיכנס לספק ברכה-אחרונה (ראה ערכו, וראה ערך ברכה אחרונה. טוש&quot;ע ולבוש שם, ומגן אברהם שם ס&quot;ק יח, וט&quot;ז שם סק&quot;ח).</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">ברכתו</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">יש לברך על הכרפס ברכת-הנהנין (ראה ערכו) בורא פרי האדמה (פסחים קיד ב, בשאר ירקות ובחסא; רמב&quot;ם חמץ ומצה ח ב; טוש&quot;ע או&quot;ח תעג ו).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">ואף האוכל את הכרפס בתוך הסעודה - כגון מי שאין לו יין, שהוא אוכל את הכרפס לאחר שקידש על המצות, לסוברים כן (ראה ערך סדר של פסח וערך קידוש) - יש שכתבו שיש לו לברך עליו ברכת הנהנין, שכיון שאינו מלפת בו את הפת, דינו כדברים הבאים שלא מחמת הסעודה, שהם טעונים ברכה לפניהם (ראה ערך ברכת הפת. לבוש או&quot;ח תפג א: נראה לי; מגן אברהם שם סק&quot;ב</span><ref><span dir="rtl"> וראה ארחות חיים סדר ליל פסח כו בשם הר&quot;ש, וכלבו נ בשם הר&quot;מ.</span></ref><span dir="rtl">); ויש סוברים שאינו צריך לברך, אלא אם כן הוא מין ירק שאינו בא מחמת הסעודה (מגן אברהם שם, שכן משמע בתוספות שם קטו א ד&quot;ה והדר, וכן פסק שו&quot;ע הרב שם ב, ומשנה ברורה שם סק&quot;ד).</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">מתי יברך</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">ברכת הנהנין שעל הכרפס, יש סוברים שיברך אותה קודם הטיבול (מהרי&quot;ל סדר ההגדה אות טו; לבוש או&quot;ח שם ו ואליה רבה שם ס&quot;ק כה בדעתו), שלדעתם הטיבול עצמו מצוה הוא, ועל כן ראוי היה לברך עליו ברכת-המצות (ראה ערכו), אלא שברכתו נכללת בברכת הנהנין שעל אכילת הכרפס (אליה רבה שם); ויש שכתבו, שאין לברך ברכת הנהנין שעל הכרפס אלא לאחר הטיבול, סמוך לאכילתו (מחצית השקל שם: ואולי).</span><br />
<br />
=== <span dir="rtl">האם מברך עליו ברכה אחרונה</span> ===<br />
<br />
<span dir="rtl">ברכה-אחרונה (ראה ערכו) על הכרפס (ראה ערך ברכה אחרונה, ושם מחלוקת אמוראים אם ירק טעון ברכה אחרונה, ושהלכה שצריך), כשאכל ממנו כזית (ראה ערכו. וראה לעיל: שיעור הכרפס, אם צריך לאכול כזית, וראה ערך ברכה אחרונה, שיש סוברים שברכה אחרונה אין טעונה כזית), נחלקו בה ראשונים:</span><br />
<br />
<span dir="rtl">* יש שכתבו שאינו צריך לברך עליו בורא נפשות (הפרדס שער המעשה, וספר הנייר עמ' פח, בשם הגאונים; עיטור מצה ומרור; שו&quot;ת הרשב&quot;א א רמא, והחדשות מכתב יד לה; טור או&quot;ח תעג בשם רשב&quot;ם ורא&quot;ש, ומשמע שהסכים; אבודרהם סדר ההגדה; שו&quot;ע תעג ו), לפי שלדעתם ברכת הכרפס באה לפטור אף את המרור (עיטור שם; רשב&quot;א שם ושם; אבודרהם שם), והוא נפטר מברכה אחרונה בברכת-המזון (ראה ערכו. ב&quot;ח שם, בדעת הטור שם, לצד זה; ט&quot;ז שם סק&quot;ח, ומחצית השקל שם ס&quot;ק יח, ושו&quot;ע הרב שם יז, לצד זה).</span><br />
<br />
<span dir="rtl">* ויש שכתבו שכשאכל כזית כרפס מברך עליו בורא נפשות (סידור רב סעדיה גאון עמ' קלו; עיטור שם בשם יש אומרים; שבלי הלקט ריח, וטור שם, ואגור תתב, בשם ר&quot;י; אור זרוע ב רנו; רוקח רפג; פרי חדש תעה ב), שלדעתם ברכת הנהנין של הכרפס אינה באה לפטור את המרור (שבלי הלקט שם בדעת ר&quot;י; אור זרוע שם).</span><br />
<br />
== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==<br />
<br />
<references /></div>Rakovsky