https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%9B%D7%95%D7%A8מיקרופדיה תלמודית:כור - היסטוריית גרסאות2026-04-24T19:49:30Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9B%D7%95%D7%A8&diff=116936&oldid=prevMicropedia bot: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2018-07-23T11:00:03Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>כז, טורים תקפח-תקפט.</ref><br />
- מידת היבש והלח בשיעורי הלכה<br />
<br />
כור הוזכר במקרא, בין כשיעור מידת יבש, ובין כשיעור מידת לח (רד"ק יחזקאל מה יא), כמו שנאמר: וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים וגו' וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית (מלכים א ה כה). וכן הוזכרה מידה זו בשם חומר (רמב"ם ערכין ד ד), כמו שנאמר: זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים (ויקרא כז טז), ותרגומו: זרע כור שעורין (אונקלוס שם), והיא המידה הגדולה ביותר שבמידות בני ישראל (כפתור ופרח טז, עמ' רמד במהדורת בית המדרש להלכה בהתישבות). וכן במשנה ובתלמוד הוזכר כור כמידה גדולה, בין ביבש בין בלח (מקואות י ו; קדושין יב א; ועוד)<ref>ויש שהוזכר כור והכוונה לבית-כור (ראה ערכו) [מקום שאפשר לזרוע בו כור תבואה, כמידה של שטח קרקע] (ראה שבת ז א, עירובין יט ב, ועוד).</ref>.<br />
<br />
===ביחס למידות אחרות===<br />
<br />
שיעור הכור שלשים סאה (ראה ערכו), שכן היה מקובל לבני בבל, שהיו מודדים תבואה בסאה ובכור (מנחות עז א, ורש"י כת"י שם ד"ה מעשר הבת). וכן אמרו: שלש סאים באיפה (ראה ערכו), שנאמר: הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה (יחזקאל מה יא), והבת עשירית מן הכור, שנאמר: מַעְשַׂר הַבַּת מִן הַכֹּר עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים חֹמֶר (שם יד. גמ' שם).<br />
<br />
===הזכרתו בהלכה===<br />
<br />
שיעור מידת כור הוזכר בהלכה לענין שאמרו במפקיד פירות אצל חברו, שכשמחזירם לו יפחות כמה שהם רגילים לחסור לכל כור (ראה ערך פקדון. בבא מציעא מ א), וכן לענין שאמרו במוכר תבואה, שמערב קב (ראה ערכו) חומטון - ארץ מלחה שמשמרת את הפירות מהתליע (רש"י שבת לא א ד"ה קב) - בכור של תבואה, ואינו חושש למוכרה בדמי חטים (ראה ערך מכירה. שבת שם, ורש"י ד"ה ואינו)<ref>על מידות אלו בכלל, שהן מידות נפח, ושיש מן הראשונים שנתנו בהן משקל, ושהוסיפו עליהן שתות בירושלים, ושוב הוסיפו עליהן בצפורי, על המידות שהיו במדבר, וכן על שיעורן במידות הנהוגות בזמננו, ראה ערך מדות-ומשקלות וערך שיעורים.</ref>.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/><br />
<br />
1</div>Micropedia bot