https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%97%D7%9C%D7%96%D7%95%D7%9Fמיקרופדיה תלמודית:חלזון - היסטוריית גרסאות2026-04-29T08:22:23Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%9C%D7%96%D7%95%D7%9F&diff=104013&oldid=prevMicropedia bot: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2016-11-15T09:54:08Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>טו, טורים תקל - תקלד.</ref><br />
- בריה שבדמה צובעים תכלת (ראה ערכו)<br />
<br />
===מראהו===<br />
<br />
החלזון שבדמו צובעים את התכלת (ראה ערכו) שבציצית (ראה ערכו. ראה מנחות מד א ומב ב) ובבגדי כהונה (ראה ערכו. ראה רש"י על התורה שמות כה ד ועוד), ואין התכלת כשרה אלא ממנו (תוספתא מנחות ט ו; ברייתא דציצית. וראה ערך תכלת על בגדי כהונה), מראה גופו דומה לים (מנחות מד א, ורש"י ד"ה גופו) ולרקיע (ברייתא דציצית).<br />
<br />
יש מהראשונים שכתב שסברא היא שפתיל התכלת שבציצית צבוע בדם חלזון, שהרי בציצית לזכרון המצוות נצטוו (ראה ערך ציצית), ויש לנו לומר שהצבע זכרון היוצר הוא, שכן אמרו שתכלת דומה לים, וים לרקיע, ורקיע לכסא הכבוד (יראים השלם תא, על פי מנחות מג ב).<br />
<br />
===דג או תולעת===<br />
<br />
תבנית דיוקנו דומה לדג (מנחות מד א, ורש"י ד"ה גופו), ויש שקראו אותו דג (רמב"ם ציצית ב ב; רש"י שבת עד ב ד"ה צדי; תוספות שם עג ב ד"ה מפרק; ועוד), ויש שקראוהו תולעת (רש"י סנהדרין צא א ד"ה חלזון; ראב"ד תורת כהנים מצורע א יד), ויש שכתב שכמה מיני חלזונות יש (ראה רמ"ה סנהדרין שם).<br />
<br />
===עלייתו אחת לשבעים שנה===<br />
<br />
החלזון עולה - מהים (רש"י סנהדרין שם), או מהארץ (רש"י מנחות מד א שם, ומגילה ו א ד"ה על ידי) - אחת לשבעים שנה<ref>יש גורסים בברייתא דציצית שבע שנים.</ref>, ולפיכך דמי התכלת יקרים (מנחות מד א, וברייתא דציצית).<br />
<br />
===נרתיקו וגופו===<br />
<br />
יש לחלזון נרתיק, וכל זמן שהוא גדל, נרתיקו גדל עמו (שיר השירים רבה ד, וערוך ערך חלזון ג). נחלקו המפרשים אם יש לו גידים ועצמות (ראה קרבן העדה ופני משה לירושלמי שבת א ג, ויפה עינים שבת עה א). יש מי שכתב שגופו אטום, ואינו בעל אברים (המיוחס לר"ן שבת קז א ד"ה הצדן).<br />
<br />
===צבע דמו===<br />
<br />
דם החלזון, כתבו ראשונים שהוא שחור כדיו (רמב"ם ציצית ב ב), ויש שכתבו שהוא דומה לים (רש"י חולין פט א ד"ה שהתכלת).<br />
<br />
===פציעתו להוצאת דמו===<br />
<br />
צדים את החלזון ברשתות (ראה שבת עד ב), ודוחקים בידים להוציא דמו כשהוא חי, כדי שיהיה צבעו צלול יותר, שדם החי טוב מדם המת (שבת עה א ורש"י). ולכן נחלקו אמוראים על הפוצעו בשבת אם חייב אף משום נטילת נשמה: רבי יוחנן אומר שחייב, וכשנחלקו תנאים אם חייב משום דישה (ראה שם. וראה ערך דש: חובל), בפצעו מת הוא שנחלקו; ורבא אמר שפטור, שמתכוין לשמרו שלא ימות (שם ורש"י)<ref>וראה ערך דבר שאינו מתכוין: בפסיק רישיה שלא ניחא לו, אם משום שפסיק רישיה דלא ניחא ליה מותר, או שטורח שלא ימות ואין כאן פסיק רישיה.</ref>, והוסיפו ראשונים שאין נטילת נשמה בנטילת הדם, שכן הדם שצובעים בו כנוס ועומד הוא (ראה רש"י כתובות ה ב ד"ה מיפקד).<br />
<br />
===מקום גידולו===<br />
<br />
החלזון מצוי בחלקו של זבולון (מגילה ו א), ומצוי הוא בין סולם של צור לחיפה (שבת כו א).<br />
<br />
כתבו ראשונים שהוא מצוי בים המלח (רמב"ם ציצית ב ב; סמ"ג עשין כו; חינוך שפו), ופירשו דבריהם שהיינו ים הגדול שמימיו מלוחים (דברי יהוסף לר"י שוורץ לט)<ref>וראה זוהר בשלח מח ב וסוף שלח שנמצא בים כנרת.</ref>. ויש שכתב שאף בים סוף היה, ואפשר שעד היום הוא מצוי אלא שאין מכירים אותו (שו"ת רדב"ז תרפה. וראה ערך תכלת).<br />
<br />
===זהויו===<br />
<br />
* יש מי שטרח למצוא את החלזון ולקבוע זהותו, וכתב כמה ספרים על כך, וחידש צביעת תכלת מדם דג הדיו<ref>Sepia officinalis (דיונון נפוץ) או inkfish.</ref>, ולדעתו נתפשט הדבר בקרב רבים מישראל (רבי גרשון חנוך הניך מראדזין בספריו: שפוני טמוני חול, פתיל תכלת, עין תכלת. וכך נוהגים חסידי רדזין וחלק מחסידי ברסלב), ולא נתקבלו דבריו על ידי שאר גדולי ישראל ואצל רוב ישראל (ראה ערוך השלחן או"ח ט ויב, שו"ת ישועות מלכו או"ח א - ג, הקדמת עין התכלת בשם הראב"ד מבריסק, ועוד)<ref>הרי"א הרצוג בעבודתו המדעית על התכלת (תרע"ד) דחה שיטה זו מאחר שהתברר שבשיטת צביעה זו ניתן להפיק את הצבע הזה מדמם של רוב בעלי החיים ולא דווקא מדג זה.</ref>.<br />
<br />
* ויש שהציעו לזהות את החלזון עם חלזון הינטינה (הרי"א הרצוג במאמריו בקובץ ההד שנות תרצ"ב - תרצ"ה, נאספו בסוף ספר התכלת [בורשטיין, תשמ"ח] בשם "התכלת בישראל")<ref>Janthina pallida, אולם נסיונות שנעשו לא הצליחו להפיק ממנו צבע עמיד.</ref>.<br />
<br />
* ויש שזיהו את החלזון עם חלזון ממשפחת הארגמונים, הנקרא ארגמון קהה קוצים<ref>ביוונית נקרא מין זה 'פורפירא', ובימינו 'מורקס' - Murex - ומונה כמה מאות זנים, והזן שזיהו כחלזון התכלת נקרא Murex trunculus. </ref> (השימוש בחלזון זה נפוץ יותר כיום. הרי"א הרצוג שם, ודחה; מאמר התכלת [טבגר] מוריה רז-רח תשנ"ב<ref>ראה עוד בפירסומים של אגודת פתיל תכלת [הרב טבגר], ובהם מאסף של המאמרים והחיבורים שפורסמו בענין זיהוי זה של חלזון התכלת וההתנגדות לזיהוי. </ref>; לולאות תכלת [טייטלבוים, תש"ס]). אבל יש שעירערו על זיהוי זה (תכלת וארגמן [אדלר, תשנ"ט]; הרי"ש אלישיב במכתב, הודפס בראש הספר הנ"ל; בין תכלת לארגמן [בני ברק תש"ע]), ויש שכתבו שאף אם זהו החלזון, אין לנו לעשות דבר חדש בלא מסורת (הר"ח קנייבסקי במכתב בראש הקונטרס בין תכלת לארגמן).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>Micropedia bot