https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%94מיקרופדיה תלמודית:דת משה - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:06:18Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%94&diff=100670&oldid=prevMicropedia bot: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2015-12-30T15:13:39Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>ח', טור' כד-כו.</ref><br />
- מצוות התורה<br />
<br />
===עניינו===<br />
<br />
דת משה היא כל המצוות האמורות בתורה (ראה כתובות עב א, ורש"י ד"ה דאורייתא, ומאירי שם), או הרמוזות בה (מאירי שם).<br />
<br />
===במצות שמדרבנן===<br />
<br />
בכלל דת משה האמורה באשה העוברת על דת בנוגע לגירושיה וכתובתה (ראה כתובות עב א, ורמב"ם אישות כד יא וטז, וטוש"ע אבן העזר קטו א וה. וראה ערך עוברת על דת), הם אף דינים שמדרבנן, כגון ששימשתו נידה מחמת דם שראתה בכתם (ראה ערך כתמים. ראה ירושלמי כתובות ז ו פלוני ראה כיתמן, וראה רמב"ם שם, וריטב"א שם עב א ד"ה ומשמשתו), או שמאכילתו תבואה שאינה מעושרת בזמן הזה שאינו אלא מדבריהם (מגיד משנה אישות שם. על מעשר בזמן הזה ראה ערך טבל).<br />
<br />
ויש מהראשונים סוברים שמכיון שנאמר שם דת משה בהקבלה לדת יהודית, הכוונה בדת משה היא למצוות התורה ממש, ורק במקום שנאמר דת משה וישראל הכוונה גם למצוות דרבנן (שו"ת הרשב"א ה רמו. וראה להלן בקידושי אשה).<br />
<br />
===הפורעת ראשה===<br />
<br />
פריעת הראש - גילוי שער ראשה - שהיא בכלל דת-יהודית (ראה ערכו), הרי זו כשיוצאה ברשות הרבים בקלתה - סל - שעל ראשה (ראה ערך דת יהודית), אבל לצאת פרועה לגמרי ברשות הרבים הרי זה אסור מדת משה, שהוא מן התורה, שנאמר: וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה (במדבר ה יח), ותנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו פרועות ראש (כתובות עב א, ורש"י ד"ה אזהרה, וראה שם ברש"י ב פירושים בצורת הלימוד), שפרע לשון גילוי הוא (ראה רש"י סוטה ח א ד"ה ופרע)<ref>בדין אשה היוצאת בפאה נכרית – ראה ערך חשד מראית עין, ושם שיש שאסרו משום מראית העין שנראה כהולכת עם שיער גלוי, והרי היא מראה את עצמה כעוברת על דת משה.</ref>.<br />
<br />
ובין פנויות ובין אשת איש בכלל האיסור (רמב"ם איסורי ביאה כא יז; טוש"ע אהע"ז כא ב), ופנויות שאמרו, היינו אלמנות או גרושות או בעולות, אבל בתולות אינן אסורות בפריעת ראש (ב"ח ובית שמואל אהע"ז שם); ויש סוברים שאף בבתולות לא התירו אלא כששערותיהן קלועות, אבל בשערות סתורות אסורות לצאת מדרבנן (מגן אברהם עה סק"ג, וראה שם בעטרת זקנים ופרי מגדים אשל אברהם סק"ג).<br />
<br />
===בקידושי אשה===<br />
<br />
בימי הלל הזקן מצינו שהיו כותבים בכתובת אשה: "ומשתיכנסי לביתי תהוי לי לאנתו כדת משה וישראל" (תוספתא כתובות ד), או: כדת משה ויהודאי (ירושלמי שם ח), וכן יש אומרים שבקידושין אומרים הנוסח הרי את מקודשת וכו' כדת משה וישראל (רש"י יבמות צ ב ד"ה אדעתא; תוספות כתובות ג א ד"ה אדעתא; כלבו עה; רמ"א בשו"ע אהע"ז כז א<ref>ברמב"ם אישות ג א, ובטור והמחבר בשו"ע שם לא הוזכר, ובסידור רס"ג עמ' צז הזכיר בשעת מסירת הכתובה ולא בקידושין.</ref>), וכן נוהגים לכתחילה (רמ"א בשו"ע שם. וכן הוא הנוסח בכל הסדורים, וכן המנהג בכל מקום).<br />
<br />
בטעם אמירת נוסח זה:<br />
<br />
* יש מפרשים לפי שמקודשת פירושו מזומנת, ואומרים שתהיי מזומנת לי כדת משה, היינו בזמן שהיא טהורה ולא בזמן שהיא נדה; וישראל, היינו כדת שהנהיגו בנות ישראל שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים (ראה ערך נדה. אבודרהם הלכות ברכות ברכת אירוסין<ref>וראה תשובות הרמב"ם [הוצאת פריימן] קצד שהיו נוהגים לכתוב בכתובה שתטבול בכל עת שתצטרך לנידותה.</ref>).<br />
<br />
* ויש מפרשים כדת משה וישראל היינו שיכניסה לחופה לנישואין על ידי האב - אם היא קטנה - או שלוחיו, ולא שיחטוף אותה (אבודרהם שם, בשם העיטור על פי יבמות קי א, וכן משמע בתוספות בכתובות שם. בעיטור לפנינו לא נמצא).<br />
<br />
===בקידושין שמדרבנן===<br />
<br />
כתבו ראשונים שאף קדושי קטנה יתומה, שהקידושין הם מדרבנן בלבד (ראה ערך קטנה וערך קדושין), הם כדת משה וישראל, שהתורה אמרה: לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל (דברים יז יא. וראה ערך דברי סופרים), ומי שאינו שומע להם עובר על דת הוא.<br />
<br />
ואף לסוברים שקדושי כסף מדרבנן (ראה ערך קדושין) - המקדש אומר כדת משה וישראל (שו"ת הרשב"א ה רמו).<br />
<br />
===בגט===<br />
<br />
אף בנוסח הגט כותבים בסופו כדת משה וישראל (ראה ערך גט), וכן בנוסח של גט שחרורי עבדים (ראה ערך גט שחרור. וראה בעיטור אות ג גט מיאון, ובמחזור ויטרי עמ' 789 שגם בשטר מיאון כתבו כדת משה וישראל, אבל בנוסח גט מיאון שבספר השטרות לרב האי גאון עמ' 41, וברמב"ם גרושין יא יא, וטור אהע"ז קנה - אין, וראה אור זרוע א תרפז).<br />
<br />
על העוברת על דת יהודית בנוגע לגרושיה ולכתובתה, ראה ערך עוברת על דת.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>Micropedia bot