https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D 2026-04-24T23:50:56Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%9D&diff=158640&oldid=prev 2023-01-26T09:41:07Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;הגדרה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt; &#039;&#039;&#039;ז&#039;&#039;&#039;, טור&#039; קנח-קס.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; - דברי תורה שנאמרו, מובנם כמשמעותם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&#039;&#039;&#039; בערך זה מ...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>הגדרה&lt;/span&gt;&lt;ref&gt; &#039;&#039;&#039;ז&#039;&#039;&#039;, טור&#039; קנח-קס.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; - דברי תורה שנאמרו, מובנם כמשמעותם&lt;/span&gt;&lt;ref&gt;&#039;&#039;&#039; בערך זה מבואר ענין המקרא כפשוטו, בניגוד למשל או דרשה; על מקרא שיש בו דרשה, שאין הדרשה שוללת את פשוטו של מקרא ומקיימים שניהם, ראה ערך אין מקרא יוצא מידי פשוטו.&#039;&#039;&#039;&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; &lt;/span&gt;<br /> <br /> בכמה מקומות אמרו תנאים שדברי תורה שנאמרו שם מובנם ככתבם.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === בניגוד למשל&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> יש שאמרו דברים ככתבם בניגוד לתנאים אחרים שמפרשים בתורת משל, כמו: וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר (דברים כב יז), שנחלקו בו תנאים:&lt;/span&gt;<br /> <br /> * יש אומרים שהוא משל, וכוונתו שיחוורו הדברים כשמלה (רבי ישמעאל בספרי כי תצא רלז, וירושלמי כתובות ד ד; סתם ברייתא בירושלמי שם; סתם ברייתא בבבלי כתובות מו א; ברייתא דל&amp;quot;ב מידות, כו), שבאים עדיו של זה ועדיו של זה, ובוררים את הדבר כשמלה חדשה (גמ&#039; שם), שדין מוציא-שם-רע (ראה ערכו) הוא בין בעל ובין לא בעל, ואם כן אין כאן מקום לשמלה ממש (כן משמע מהגמ&#039; שם).&lt;/span&gt;<br /> <br /> * ויש אומרים דברים ככתבם (רבי אליעזר בן יעקב בספרי שם, ובירושלמי שם, ובבבלי שם), שמלה ממש (רבי אליעזר בן יעקב בגמ&#039; שם), ולא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל (ברייתא אחרת בגמ&#039; שם; רבי יוסי בי רבי בון בירושלמי שם).&lt;/span&gt;<br /> <br /> להלכה, אף על פי שנפסק שאינו חייב עד שיבעל (ברייתא דל&amp;quot;ב מידות שם; רמב&amp;quot;ם נערה בתולה ג י) כתבו ראשונים שזה שנאמר בתורה ופרשו השמלה לשון כבוד שנושאים ונותנים בסתרי הדבר (רמב&amp;quot;ם שם יב), שאף על פי שאין דין הוצאת שם רע אלא כשבעל, ואפשר לפרש ופרשו את השמלה שמלה ממש, נראים הדברים שדרך משל הוא (מאירי שם).&lt;/span&gt;<br /> <br /> === בניגוד לדרשה שאינה כמשמעות הכתוב&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> יש שאמרו דברים ככתבם בניגוד לדרשה שדורשים אחרים שלא כמשמעות הכתוב, כמו: לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי (דברים יד כא), שנחלקו בו תנאים:&lt;/span&gt;<br /> <br /> * יש אומרים אחד גר ואחד נכרי בין במכירה ובין בנתינה (סתם ספרי ראה קד; רבי מאיר בפסחים כא ב).&lt;/span&gt;<br /> <br /> * ויש אומרים דברים ככתבם (רבי יהודה בספרי שם, ובגמ&#039; שם), לגר בנתינה ולנכרי במכירה (רבי יהודה בגמ&#039; שם), שלא יתננה לנכרי, ולא ימכרנה לגר (רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה דברים ככתבן), שאם כדעה החולקת היה צריך להיות כתוב: &amp;quot;תתננה ואכלה ומכור&amp;quot;, ולא: או מכור (גמ&#039; שם, ורש&amp;quot;י ד&amp;quot;ה או).&lt;/span&gt;<br /> <br /> === בניגוד לפירוש אחר&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> יש שאמרו דברים ככתבם בניגוד לפירוש אחר במשמעות הכתוב, כמו: הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ וגו&#039; אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה&#039; אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ (ראה ערך הענקה. דברים טו יד), שנחלקו בו תנאים:&lt;/span&gt;<br /> <br /> * יש אומרים שמכפילות המילים (ראה ערך דברה תורה כלשון בני אדם) של &amp;quot;הענק תעניק&amp;quot; אנו למדים שאף אם לא נתברך הבית מעניקים לו (תנא קמא בקדושין יז ב).&lt;/span&gt;<br /> <br /> * ויש אומרים דברים ככתבם, נתברך בית בגללו מעניקים לו, לא נתברך בגללו אין מעניקים לו (רבי אלעזר בן עזריה שם).&lt;/span&gt;<br /> <br /> === שני תנאים שנחלקו איזה חלק בפסוק הוא דברים ככתבם&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> ויש אשר בפסוק אחד נחלקו תנאים: בחלק אחד של הפסוק אומר התנא הראשון דברים ככתבם, בניגוד לתנא השני, ובחלק השני אומר התנא השני דברים ככתבם, בניגוד לתנא הראשון.&lt;/span&gt;<br /> <br /> כגון במזבח-החיצון (ראה ערכו) שעשה משה נאמר: חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ (שמות כז א), ונחלקו תנאים:&lt;/span&gt;<br /> <br /> * יש אומרים ש&amp;quot;חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב&amp;quot; הם דברים ככתבם, אבל &amp;quot;ושלש אמות קומתו&amp;quot; יש ללמוד מהמזבח הפנימי שאף בו נאמר: רָבוּעַ (שמות ל ב) - מה להלן גבהו פי שנים מארכו (ראה ערך מזבח הפנימי), אף כאן פי שנים מארכו; ומהו &amp;quot;ושלש אמות קומתו&amp;quot;, משפת סובב ולמעלה (רבי יוסי בזבחים נט ב - ס א), שמן הסובב ולמטה שש אמות, ומן הסובב ולמעלה עד מקום הקרנות שלש אמות, וגובה הקרן אמה (רש&amp;quot;י שם ס א ד&amp;quot;ה משפת סובב).&lt;/span&gt;<br /> <br /> * ויש אומרים ש&amp;quot;ושלש אמות קומתו&amp;quot; הם דברים ככתבם, אבל &amp;quot;חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב&amp;quot; יש ללמוד מהמזבח החיצון שמנבא עליו יחזקאל שאף בו נאמר: רָבוּעַ (יחזקאל מג טז) - מה להלן מאמצעיתו היה מודד, אף כאן מאמצעיתו היה מודד (רבי יהודה בזבחים נט ב), שהיה חמש על חמש מאמצעיתו לכל רוח, ונמצא כולו עשר על עשר (רש&amp;quot;י שם ד&amp;quot;ה אף כאן).&lt;/span&gt;<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div>

Rakovsky