https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90 2026-04-24T13:14:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90&diff=158741&oldid=prev 2023-01-30T09:44:58Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt; ו, טור&#039; לב-לד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; - דרשת המקרא על פי חשבון האותיות בתורת מספרים, או על פ...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039;&lt;/span&gt;&lt;ref&gt; ו, טור&#039; לב-לד.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt; - דרשת המקרא על פי חשבון האותיות בתורת מספרים, או על פי תמורתן באותיות אחרות מקבילות בסדר האלף בית&lt;/span&gt;<br /> <br /> הגימטריא היא מידה בתורה שנמנית בין שלשים ושתים המידות שאמר רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי שהתורה נדרשת בהן (מידה כט), ושני אופנים למידה זו: בחשבון האותיות ובחילוף אותיות (שם; רש&amp;quot;י סוכה כח א ד&amp;quot;ה וגימטריאות). יש מי שמנה חילוף האותיות כמידה בפני עצמה (הקדמה למדרש הגדול ס&#039; בראשית בל&amp;quot;ב המידות)&lt;/span&gt;&lt;ref&gt; ועי&#039; בהערות להוצאת ירושלים תש&amp;quot;ז עמ&#039; 23 ועמ&#039; 37 שבכל המקורות נמנה במידת גימטריא.&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> יש מן הראשונים שכלל בגימטריא את מידת נוטריקון (עי&#039; רשב&amp;quot;ם בבא בתרא קלד א ד&amp;quot;ה וגימטריאות. וראה ערך נוטריקון).&lt;/span&gt;<br /> <br /> מידה זו אינה באה לחדש דינים, ולכן אינה נמנית בין שלש עשרה המידות שאמר רבי ישמעאל, אלא באה כאסמכתא וסימן לדבר הידוע מקבלה (כן משמע משיטה מקובצת נזיר ה א, בשם הרא&amp;quot;ש)&lt;/span&gt;&lt;ref&gt; אך יש מהראשונים שמשמע מדבריהם שגימטריא היא דרשה גמורה המחדשת דינים (רש&amp;quot;י פסחים ה א ד&amp;quot;ה אך חלק, בשם איכא דאמר; תוספות שבת ע א ד&amp;quot;ה יכול).&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === שמה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> השם גימטריא הוא מושאל מלשון יונית, שקוראים כן לחכמת המדידה והתשבורת (תוספות יום טוב אבות ג יח), ופירושו החשבון (כלבו קכב), שבמקום אחד כותבים א&#039; ובמקום מאה ק&#039; (ערוך, גימטריא)&lt;/span&gt;&lt;ref&gt; ויש שכתב שגימטריא היא נוטריקון &#039;גיא מטוריא&#039;, שהמלים כמו הרים והדרשה היוצאת מהן כמו גיא (כללי הבית יוסף להליכות עולם ד ג). &lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> === דאוריתא דרבנן ומנהג&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> * כמה דיני תורה יש שהסמיכום בגימטריא, כמו: סתם נזירות שלשים יום, שנאמר: קָדֹשׁ יִהְיֶה (במדבר ו ה), &amp;quot;יהיה&amp;quot; בגימטריא שלשים (רב מתנא בנזיר ה א); מלאכות שבת ארבעים חסר אחת, שנאמר: אֵלֶּה הַדְּבָרִים (שמות לה א) - א&#039; אחד, ל&#039; שלשים, ה&#039; חמש, דבר אחד, דברים שתים, מכאן לשלשים ותשע (ר&#039; חנינא בצפורי בשם ר&#039; אבהו בירושלמי שבת ז ב), או: דברים שתים, וה&#039; של הדברים מרבה עוד אחד (רש&amp;quot;י שבת ע א ד&amp;quot;ה דברים), או: מ&amp;quot;אלה&amp;quot; למדו כל הל&amp;quot;ט, שלא נמנעו חכמים לדרוש בין ה&#039; לח&#039;, וא&#039; ל&#039; וח&#039; הרי כאן ל&amp;quot;ט (רבנן דקסרין בירושלמי שם); מידת ההין שבתורה היא שנים עשר לוג, שנאמר: וְשֶׁמֶן זַיִת הִין (שמות ל כד), ונאמר: שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה (שם לא), זה בגימטריא שתים עשרה (מנחות פט א. וראה ערך הין); שיעור מקוה ארבעים סאה, שנאמר: מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט (ישעיה ח ו), לאט בגימטריא ארבעים (במדבר רבה (וילנא) יח כא, ועי&#039; פסיקתא דרב כהנא טז. וראה ערך מקוה לימודים אחרים); שיעור חלה מ&amp;quot;ג ביצים וחומש, כמנין חלה (במדבר רבה שם, ועי&#039; ש&amp;quot;ך יו&amp;quot;ד שכד סק&amp;quot;ב), וכיוצא (ועי&#039; במדבר רבה שם כמה דרשות בגימטריא באגדה).&lt;/span&gt;<br /> <br /> * וכן הסמיכו בתורת אסמכתא דיני דרבנן, כגון מנין ברכות שבתפילה, שנאמר: וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ (הושע יד ג), בזמן שבית המקדש היה קיים היינו מקריבים קרבן ומתכפר, ועכשיו אין בידינו אלא תפילה, טו&amp;quot;ב בגימטריא י&amp;quot;ז, כמנין ברכות תפלת שמנה-עשרה (ראה ערכו. במדבר רבה יח כא)&lt;/span&gt;&lt;ref&gt; שלדעה זו בתחילה היו שבע עשרה ברכות, וברכת המינים תקנוה ביבנה, ואת צמח דוד תקנו אחריו (במדבר רבה שם).&lt;/span&gt;&lt;/ref&gt;.&lt;/span&gt;<br /> <br /> * וכן מנהגים, כגון שנוהגים לקשור חמשה קשרים בציצית, כדי שעם מנין ציצי&amp;quot;ת וח&#039; פתילים יעלה הכל יחד למנין תרי&amp;quot;ג, כנגד תרי&amp;quot;ג מצוות (תוספות מנחות לט א ד&amp;quot;ה לא, על פי רש&amp;quot;י שם מג ב ד&amp;quot;ה שקולה). וכן מנין הכריכות שבציצית (ראה שו&amp;quot;ע או&amp;quot;ח יא יד, ומגן אברהם שם ס&amp;quot;ק כב. וראה ערך ציצית), וכיוצא (ראה כלבו קכב כמה רמזים בגמטריאות).&lt;/span&gt;<br /> <br /> === בתוספת אחד&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> במנהגים, יש שחשבו בגימטריא בחשבון אחד יותר מחשבון האותיות כנגד הכולל, כגון שמספר הכריכות שבציצית יש אומרים שהם ארבעים כמנין הוי&amp;quot;ה אחד, שהוא ל&amp;quot;ט, ועם הכולל עולה ארבעים (בית יוסף או&amp;quot;ח יא יד).&lt;/span&gt;<br /> <br /> === באגדה&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> בגימטריא באגדה יש שדרשו החשבון של כל אות ואות מהמילה בפני עצמה, כגון יצחק, שאמרו: י&#039; מול עשרה נסיונות, צ&#039; לתשעים שנה לשרה כשנולד, ח&#039; לשמונה ימים שנימול, ק&#039; מאה שנים שהיו לאברהם כשנולד (במדבר רבה שם).&lt;/span&gt;<br /> <br /> ויש שפירשו מספר המפורש במקרא שאינו אלא שם שהגימטריא שלו כך הוא: וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו וגו&#039; שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת (בראשית יד יד), ויש אומרים שאינו אלא אליעזר, שהגימטריא שלו כך הוא (איכא דאמרי בנדרים לב א).&lt;/span&gt;<br /> <br /> ויש שפרשו מילה אחת שהכוונה על מילה אחרת השוה לה בחשבון הגימטריא, כמו: סֻלָּם (בראשית כח יב) זה סיני, שחשבון של זה כחשבון של זה (במדבר רבה שם).&lt;/span&gt;<br /> <br /> === בחלוף אותיות&lt;/span&gt; ===<br /> <br /> על פי גימטריא של חלופי אותיות בהלכה יש מן הראשונים שפירשו הדרשה שחמץ אסור בערב פסח משש שעות ולמעלה, שנאמר: אַךְ (שמות יב טו) - חלק (פסחים ה א), ש&amp;quot;אך&amp;quot; הוא &amp;quot;חץ&amp;quot; בגימטריא של אח&amp;quot;ס בט&amp;quot;ע, שח&#039; במקום א&#039; וצד&amp;quot;י במקום כ&#039; (פסיקתא זוטרתא שם; רש&amp;quot;י פסחים שם, בשם איכא דאמר).&lt;/span&gt;<br /> <br /> באגדה אמרו גימטריא בחילופי אותיות באלפא ביתא של אתב&amp;quot;ש (ראה שבת קד א, ורש&amp;quot;י), בכתב של בלשצר מְנֵא מְנֵא וגו&#039; (דניאל ה כה. סנהדרין כב א), וְקַח טוֹב (הושע יד ג), טוב בגימטריא &amp;quot;נפש&amp;quot; (במדבר רבה שם, ומתנות כהונה שם), שֵׁשַׁךְ (ירמיה כה כו), זה בבל (במדבר רבה שם; רש&amp;quot;י סוכה כח א), וכיוצא.&lt;/span&gt;<br /> <br /> == הערות שוליים ==</div>

Rakovsky