https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%92 מיקרופדיה תלמודית:ג - היסטוריית גרסאות 2026-04-24T17:11:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%92&diff=89341&oldid=prev Micropedia bot: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים. 2014-12-24T08:23:31Z <p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br /> =ג=<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt; ה, טור לה - לז. ראה גם ערך אותיות.&lt;/ref&gt;<br /> - האות השלישית מכ&quot;ב אותיות של אל&quot;ף בי&quot;ת<br /> <br /> ==צורתה==<br /> <br /> צורת אות ג&#039; מהאל&quot;ף בי&quot;ת שבכתב-אשורי (ראה ערכו), בכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזה (ראה ערך אותיות: צורתן) היא: ראש העליון עב, ורגל דקה נמשכת ממנו למטה לצד ימין, ובסופה ירך שמאל עבה רחוקה קצת ממנה ומחוברת אליה על ידי עוקץ דק&lt;ref&gt; בהלכות צורת האות ראה הגהות מימוניות תפילין סוף פרק א, ברוך שאמר צורת האותיות, אגור דיני תפילין, בית יוסף אורח חיים לו, שו&quot;ע הרב לו ב, משנה ברורה לו טו, וערוך השלחן לו ט.&lt;/ref&gt; כזה: &lt;ראה תמונה&gt;.<br /> <br /> גופה של ג&#039; יהיה כמו ז&#039; שהרגל יוצאה מאמצעו של הראש העליון, ולא מקצהו הימני כמו בוי&quot;ו (בית יוסף אורח חיים לו; שו&quot;ע הרב שם ב); ויש אומרים שלפי הקבלה הרגל מתחילה מקצה הימני כמו וי&quot;ו&lt;ref&gt; שו&quot;ע הרב שם, בשם קבלת האר&quot;י ז&quot;ל, וראה ערוך השולחן שם בשמו. וראה שתי הדעות במור וקציעה לו. בימינו האשכנזים כותבים בצורת ז&#039;, והספרדים בצורת ו&#039;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ג&#039; היא אחת משבע האותיות - שעטנ&quot;ז ג&quot;ץ - הצריכות תגין בראשיהן&lt;ref&gt; על צורת התגין, מספרם וסדרם ודיניהם, ראה ערך תגין.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==הברתה==<br /> <br /> האות ג&#039; היא מהאותיות שהברה כפולה להן, היינו דגושה ורפויה (ספר יצירה ב א, ובמפרשים שם)&lt;ref&gt; וראה בספרי הדקדוק אימתי הג&#039; דגושה והברתה חזקה, ואימתי היא רפויה והברתה רכה, ובדגושה אימתי היא בדגש חזק, ואימתי בדגש קל.&lt;/ref&gt;, אלא שבאות ג&#039; רוב ישראל בימינו אינם מבדילים בין החזק להרפה, וכבר כתבו ראשונים שמרגישים בשינוי מעט, ולא נעשו לשתי אותיות (מגן אבות לרשב&quot;ץ נג)&lt;ref&gt; התימנים מבדילים גם בימינו בין ג&#039; דגושה לרפויה, וביטוי הג&#039; הדגושה הוא כעין דז רפויות.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בלשונות לעז ישנן אותיות הקרובות במבטא לאות ג&#039;, ואין להן אות מיוחדת בעברית, ודנו בפוסקים איך לכתוב אותיות אלו בגיטין, בשמות של אנשים ונשים: יש שהורו לכתוב קו למעלה, כזה: ג&#039; (ראה רשב&quot;ץ שם. וראה שו&quot;ת שאילת דוד אבן העזר כג שכתב כן למעשה בשם ג&#039;עניא); ויש שכותבים בג&#039; וי&#039; אחריה (שו&quot;ת מהרי בן לב א לג, בשם מנהג רומא); ויש שכותבים באותיות אחרות (ראה שו&quot;ת דבר אברהם ב לה לכתוב ב - זש, ובשו&quot;ת גבול יהודה נב ונג לכתוב ב - ז. וראה ערך ז. וראה ערך שמות גיטין).<br /> <br /> ==שונות==<br /> <br /> ג&#039; של וְהִתְגַּלָּח (ויקרא יג לג), היא ג&#039; רבתי (מסורה גדולה ריש בראשית, ויקרא שם, וריש דברי הימים א; מדרש אותיות בלקט מדרשים לרש&quot;א וורטהיימר; סוף ספר מעשה רוקח על הרמב&quot;ם ח&quot;א). ויש שכתבו שאף הג&#039; של גַּן נָעוּל (שיר השירים ד יב) היא ג&#039; רבתי (מחזור ויטרי עמ&#039; 683).<br /> <br /> הג&#039; של וְגוּשׁ עָפָר (איוב ז ה) היא ג&#039; זעירא (מסורה גדולה ריש ויקרא; מדרש אותיות שם; מעשה רוקח שם; מחזור ויטרי שם)&lt;ref&gt; בדיעבד, כשלא נכתבו האותיות הגדולות או הקטנות, ראה ערך אותיות.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ג&#039; היא אחת משש אותיות – בג&quot;ד כפ&quot;ת – שיש בה דגש קל בתחילת מילה ואחרי שוא נח.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div> Micropedia bot