https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%9Cמיקרופדיה תלמודית:בל יחל - היסטוריית גרסאות2026-05-14T11:16:41Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%9C&diff=88594&oldid=prevMicropedia bot: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2014-08-25T09:07:30Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>ג, עמ' שח2-שי1.</ref><br />
- אסור לאדם לעבור על מה שאסר על עצמו בנדר או בשבועה<br />
<br />
==בנדרים ושבועות==<br />
<br />
===נדרים===<br />
<br />
אסור לאדם לחלל את דברו, ולעבור על מה שאסר על עצמו בנדר (ראה ערך נדרי איסור), שנאמר: אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' וגו' לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ (במדבר ל ג. ספר המצוות לא תעשה קנז, על פי ספרי מטות קנג), ונמנה לאו זה במנין המצוות (ספר המצוות שם; סמ"ג לאוין רמב; חינוך תז), ואם עבר עליו - לוקה (רמב"ם נדרים א ה, על פי נדרים טו א; המפרש שם ד"ה והאמר; ר"ן שם ד"ה הלכה)<ref>שבכך שעובר על דברו עושה מעשה, והוא לאו שיש בו מעשה (הגהות המשנה למלך לחינוך שם); ויש מהראשונים הפוטר ממלקות (חינוך שם, על פי תמורה ג א), שעיקר הלאו הוא לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקים עליו, אפילו אם עשה בו מעשה, מכיון שאפשר לעבור על הלאו מבלי מעשה (מנחת יצחק לחינוך שם, על פי חינוך רמא).</ref>.<br />
<br />
===אשה===<br />
<br />
האשה עוברת בבל יחל כמו האיש, שנאמר: אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' וגו' לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ וגו' וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר (שם ג-ד) - מקיש אשה לאיש, מה איש עובר על בל יחל, אף אשה עוברת על בל יחל (ספרי מטות קנג).<br />
<br />
===כינויי נדרים וידות נדרים===<br />
<br />
כשם שלוקים על עיקר הנדר, כך לוקים על כינויי נדרים, כגון שאמר פירות אלו עלי קונם, או קונח, או קונס (ראה ערך כנויי נדרים) ואכל מהם, הרי זה לוקה משום בל יחל (תוספות נדרים ג א ד"ה אלא; מאירי שם; נימוקי יוסף שם).<br />
<br />
אף על ידות נדרים לוקה משום בל יחל, כגון שאמר לחברו מודר אני ממך שלא אוכל לך, אף על פי שלא הזכיר לשון איסור (רמב"ם נדרים א כג; ר"ן נדרים ד ב ד"ה תיתי).<br />
<br />
===כשהדיר חברו===<br />
<br />
לא הנודר בלבד עובר משום בל יחל, אלא אף אחרים עוברים עמו אם הדירם, שנאמר: כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה (במדבר ל ג), ללמדנו שאף אחרים עוברים עמו (חנן, בספרי זוטא שם, ובילקוט שמעוני מטות תשפה, וזית רענן שם)<ref>ומה שכתוב שם: לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ (שם), על הדיבור שחל על הדבר נאמר, וכשנהנה המודר נמצא הדיבור שחל על אותו דבר מתחלל (ר"ן נדרים טו א ד"ה הלכה).</ref>. ולכן אם הדיר את חברו שלא יהנה ממנו, חברו עובר על בל יחל, והוא אינו עובר, אפילו כשהוא זה שהינה את חברו, אלא משום לפני-עור בלבד, שאין לוקים עליו (ראה ערך לפני עור. ר"ן נדרים טו א ד"ה הלכה, על פי גמ' שם לה א, ונדה מו ב; פירוש הרא"ש שם ד"ה הלכה; מאירי שם, בשם יש אומרים; נימוקי יוסף שם)<ref>ויש מהראשונים הסובר שכשחברו נהנה רק המדיר עובר על בל יחל, שהרי "לא יחל דברו" נאמר, וחברו לא דיבר כלום; אלא שאם המדיר הוא מי שהינה את חברו, המדיר לוקה משום בל יחל דברו, שהרי הוא שחילל דברו (רמב"ם נדרים ה א, י יב-יג).</ref>.<br />
<br />
===בדבר שאי אפשר לקיימו===<br />
<br />
אם נדר על דבר שאי אפשר לקיימו, כגון שאמר קונם עיני בשינה שלשה ימים, נחלקו ראשונים בדבר:<br />
<br />
*יש אומרים שמלקים אותו מיד על שסופו לעבור בבל יחל, ומותר לישן לאלתר (המפרש שם ד"ה והאמר; רשב"א שם, בשם פירושין; מאירי שם, בשם תוספות; תוספות שבועות כט א ד"ה באומר).<br />
<br />
*ויש אומרים שאין הנדר חל כלל, ואין כאן בל יחל (תוספות שם, בשם רבנו תם, ונדרים שם ד"ה ואי, בשם ר"י; ר"ן נדרים שם ד"ה וישן; רשב"א שם; מאירי שם).<br />
<br />
===שבועות===<br />
<br />
אף הנשבע ועבר על שבועתו, עובר, מלבד בשבועת-שקר ובשבועת-שוא (ראה ערכם) גם בבל יחל (נדרים טז ב, ושבועות כא א, ושם כו א), שנאמר: הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה וגו' לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ (במדבר ל ג. ספרי זוטא שם; ילקוט שמעוני מטות תשפה), אלא שהנשבע שלא לעשות ועבר ועשה - לוקה, שהרי עבר על ידי מעשה; והנשבע לעשות ולא עשה - אינו לוקה, שהוא לאו-שאין-בו-מעשה (כן משמע בשבועות כ ב, ורש"י ד"ה אלא אימא)<ref>ויש מהאמוראים הסובר שבשבועה אינו עובר בבל יחל (רב דימי שם, לפי רש"י ד"ה קונמות ומאירי שם), ויש מהראשונים שפסק להלכה כמותו (מאירי שם). </ref>.<br />
<br />
===כשאין הזכרת השם===<br />
<br />
אף על פי שנחלקו ראשונים אם לוקים על שבועה שאין בה הזכרת השם (ראה ערך שבועות), מכל מקום יש מהראשונים הסובר שיש איסור בל יחל אף בלא הזכרת השם, שבכתוב שלנו לא נזכרה שבועה בשם (ראב"ד שבועות ב ג; חידושי הר"ן שבועות לה ב, בשמו).<br />
<br />
==בהקדשות ונזירות==<br />
<br />
===הקדשות===<br />
<br />
אף בנדרי-הקדש (ראה ערכו) עובר בבל יחל כשלא קיים את נדרו, שכן אמרו: לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ (במדבר ל ג) - מגיד שעובר בבל יחל ובל-תאחר (ספרי מטות קנג), כלומר: שאף בנדרי גבוה הוא עובר בבל יחל, שהרי בל תאחר בנדרי גבוה נאמר (ספר המצוות ל"ת קנז; השגות הרמב"ן לספר המצוות מ"ע צד), אלא שבנדרי גבוה אם עבר ולא קיים את נדרו, אינו לוקה, שהרי הוא לאו שאין בו מעשה (לב שמח שם).<br />
<br />
וכן אם נדר לצדקה, או לבית הכנסת, ולא קיים את נדרו - עובר בבל יחל (ספר המצוות ל"ת שם).<br />
<br />
ואף הערכין בכלל נדרי הקדש הם, והוא עובר עליהם בבל יחל (רמב"ם ערכין א א).<br />
<br />
===מתי עובר על האיסור===<br />
<br />
ונחלקו ראשונים מתי עובר בבל יחל בנדרי הקדש:<br />
<br />
*יש סוברים שכשעברו עליו שלשה רגלים ולא הביא את נדרו, שעובר בבל תאחר (ראה ערכו), אז הוא עובר גם בבל יחל (ספר המצוות שם).<br />
<br />
*ויש סוברים שאינו עובר בבל יחל עד שיעבור על הנדר לגמרי, באופן שלא יוכל לקיימו עוד, אבל אין ענין רגלים ללאו הזה (השגות הרמב"ן למצות עשה שם).<br />
<br />
===האוכל מן ההקדש===<br />
<br />
האוכל מן ההקדש, בין שהקדישו הוא, ובין שהקדישוהו אחרים - לוקה משום בל יחל (נדה מו א-ב).<br />
<br />
ואף הנהנה מבהמה שהקדיש לקרבן שלמים, ואין בהם איסור מעילה, מכל מקום יש מהראשונים שכתב שהנהנה מהם עובר בבל יחל (שיטה מקובצת מנחות ד ב, על פי ראש השנה כח א).<br />
<br />
===נזירות===<br />
<br />
אף בנזירות עוברים בבל יחל, שנאמר: אִישׁ וגו' כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה' (במדבר ו ב) - מקיש נזירות לנדרים, מה נדרים עובר בבל יחל, אף נזירות עובר בבל יחל (נדרים ג א). ולפיכך נזיר שגלח את שערו, או נטמא למת, או אכל מגפן היין - לוקה, מלבד המלקות על הלאו המיוחד בנזירות (ראה ערך נזירות) אף משום בל יחל, שכולל כל הנדרים, אף נדרי נזירות (רמב"ם נזירות א ב, על פי נדרים שם ב).<br />
<br />
==בל יחל מדרבנן==<br />
<br />
יש נדרים שאמרו שעובר עליהם בבל יחל, ואין איסורם אלא מדרבנן:<br />
<br />
*האומר קונם שאיני מדבר, שאיני ישן, שאיני מהלך - הרי זה עובר בבל יחל דברו (משנה נדרים יד ב), ואין בל יחל זה אלא מדרבנן, שמן התורה אין הנדרים חלים אלא על דבר שיש בו ממש, והשינה וההליכה והדיבור הם דברים שאין בהם ממש (רבינא בגמ' שם טו א).<br />
<br />
*דברים המותרים, ואחרים נהגו בהם איסור - מחמת סייג ופרישות (ש"ך יו"ד ריד סק"א) - אי אתה רשאי להתירם בפניהם, שנאמר: לא יחל דברו (ברייתא בנדרים טו א), ואין איסורו אלא מדרבנן (גמ' שם), כדי שלא יזלזלו בנדרים גמורים (כן משמע בר"ן שם פא ב ד"ה ר"ג).<br />
<br />
*ארבעה נדרים המותרים מצד הדין: נדרי-אונסין, נדרי-שגגות, נדרי-הבאי ונדרי-זירוזין (ראה ערכם), מכל מקום אסור לאדם להיות נודר בהם על מנת לבטלם, שנאמר: לא יחל דברו, לא יעשה דבריו חולין (תוספתא נדרים (ליברמן) ד ו, לפי ר"ן נדרים כא א, וכסף משנה נדרים ד ד; רמב"ם שם).<br />
<br />
*האוסר דבר שלא בא לעולם על חברו, יש מהראשונים שנסתפק אם יש בו בל יחל מדרבנן (רשב"א נדרים יג ב).<br />
<br />
==בן נח==<br />
<br />
הגוים אינם עוברים בבל יחל, שנאמר: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וגו' לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר וגו' לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ (במדבר ל ב-ג) - "לבני ישראל", בני ישראל עוברים בלא יחל, ואין הגוים עוברים בלא יחל (ספרי זוטא שם ב; רבי יוסי בירושלמי נזיר ט א, לפי משנה למלך מלכים י יז, ופני משה שם; תוספות נזיר סא ב ד"ה הניחא)<ref>ויש מהאמוראים הסובר שהנכרים שייכים בבל יחל (רבי יונה בירושלמי שם, לפי משנה למלך ופני משה שם); ויש מהאחרונים המצדד שבשבועה הכל מודים שהנכרים ישנם בבל יחל, שכן מצינו באברהם ויצחק שהשביעו את אבימלך, ואברהם השביע את אליעזר, ויעקב השביע את עשו (משנה למלך שם).</ref>.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>Micropedia bot