https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%AAמיקרופדיה תלמודית:בהרת - היסטוריית גרסאות2026-05-15T09:06:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%AA&diff=88185&oldid=prevMicropedia bot: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2014-07-24T07:57:17Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>ב, עמ' שעו1-שעז1.</ref><br />
- מראה לבן של נגע בעור בשרו של אדם<ref>על סדר טומאתה ראה ערך נגעי אדם וערך נגעי עור בשר; על יחס המראה של בהרת לשאר מראות הנגעים, וכן על סדר צירופם של המראות זה עם זה, ראה ערך מראות נגעים. </ref><br />
<br />
==מהותה==<br />
<br />
בהרת היא אחד מארבעה מראות-הנגעים של האדם (ראה ערכו)<ref>ולעיתים בהשאלה כל מראות נגעים נקראים כן (רמב"ם טומאת צרעת א ד).</ref>, והיא עזה כשלג (תורת כהנים תזריע, נגעים פרשה ב ב; נגעים א א; רמב"ם טומאת צרעת א ב), היינו שהיא לבנה ביותר שאין בלובן למעלה הימנה, ונראה בעור הבשר כשלג (רמב"ם שם), שנאמר: וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִיא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ (ויקרא יג ד) - היא לבנה, ואין למעלה הימנה (תורת כהנים שם; שבועות ו ב. וראה רמב"ן שם ג; מלבי"ם שם אות נ), וכמה מראות יש בשלגים, לבנים זה מזה, וכולם בכלל מראה שלג של הבהרת (תוספות שבועות ה ב ד"ה שנים; ר"ש נגעים א א).<br />
<br />
נגע זה צריך להיראות עמוק מעור הבשר שסביבו, והיינו שנדמה כך לעין, כמו שהחמה נראית עמוקה מן הצל, אבל לא עומק ממשי במישוש (מלבי"ם ויקרא שם אות לח).<br />
<br />
==שמה==<br />
<br />
שמה מורה על הבהירות בלובן, מלשון: בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים (איוב לז כא. רש"י ויקרא יג ב ד"ה בהרת).<br />
<br />
==עזה כשלג==<br />
<br />
ומנין שהיא עזה כשלג, שנאמר: וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג (במדבר יב י. תורת כהנים שם), שנראה ממנו שהלובן החזק ביותר במראות הצרעת הוא מראה השלג (קרבן אהרן שם).<br />
<br />
==תולדת הבהרת==<br />
<br />
למדנו שיש תולדה לבהרת מהכתוב: אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת (ויקרא יג ב), ואין ספחת אלא לשון טפלה, שנאמר: סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת (שמואל א ב לו. תורת כהנים תזריע, נגעים פרק ב ד; שבועות ו ב), ואף על פי שספחת נאמרה אחר שאת, יש טפלה אף לבהרת:<br />
<br />
*שנאמרה לבנה בשאת: שְׂאֵת לְבָנָה בָּעוֹר (ויקרא שם י), ונאמרה לבנה בבהרת: וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִיא (ויקרא יג ד), מה לבנה האמורה בשאת יש לה טפלה, אף לבנה האמורה בבהרת יש לה טפלה (רבי זירא בשבועות שם).<br />
<br />
*שלפיכך הטיל הכתוב לספחת בין שאת לבהרת, לומר לך כשם שטפלה לשאת, כך טפלה לבהרת (ברייתא שם).<br />
<br />
ומהי תולדת הבהרת, צרעת שהיא כסיד ההיכל (תורת כהנים שם פרשה ב ד; נגעים א א) של בית המקדש, שמלבנים אותו בכל שנה קודם הפסח (תפארת ישראל שם), והיא תולדה של בהרת וכהה במראיתה ממנה (שבועות ה ב; רמב"ם טומאת צרעת א ב).<br />
<br />
==בהרת שמעורב בה מראה אדום==<br />
<br />
בהרת שמעורב בה מראה אדום, אף היא בכלל בהרת, שנאמר: בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת (ויקרא שם יט), מלמד שהיא מיטמאה בפתוך (תורת כהנים תזריע, נגעים פרשה ד ג) - מעורב (רש"י שבועות ו א ד"ה פתוך). ונחלקו תנאים במראה הפתוך:<br />
<br />
*יש אומרים שבהרת מראהו כיין המזוג בשלג (רבי ישמעאל בתורת כהנים שם פרשה ב ה, ובנגעים א ב, וברטנורא שם) - דהיינו שמשערים במשקה לבן כשלג שנתערב בו יין (פירוש הרא"ש שם), שני חלקים משקה, וחלק אחד יין (אליהו רבא לגר"א שם). - ותולדת הבהרת כדם המזוג בחלב (רבי ישמעאל שם ושם).<br />
<br />
*ויש אומרים ששתי המראות הן כיין המזוג במים, אלא שהבהרת לבנה יותר, ותולדתה כהה ממנה (רבי עקיבא שם ושם)<ref>ויש מי שפסק במקום אחד כדעה השניה (פירוש המשניות לרמב"ם נגעים א ב); ובמקום שני נראה שפסק כדעה הראשונה (רמב"ם טומאת צרעת א ד).</ref>.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>Micropedia bot