https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%91%D7%94%D7%A8%27%27%D7%93מיקרופדיה תלמודית:בהר''ד - היסטוריית גרסאות2026-04-24T22:01:40Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%91%D7%94%D7%A8%27%27%D7%93&diff=88227&oldid=prevMicropedia bot: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2014-07-24T08:17:22Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>ב, עמ' שעד2-שעו1.</ref><br />
- סימן למולד הראשון בחשבון קביעות החדשים ועיבור השנים<br />
<br />
==מולד בהר"ד==<br />
<br />
המולד של חדש תשרי של השנה הראשונה לבריאת העולם, שממנה מתחיל החשבון של קביעת החדשים ועיבור השנים, מזמן שפסק קידוש החדשים על פי הראייה (ראה ערך קדוש החודש) והונהג חשבון קבוע, הוא מולד בהר"ד, כלומר: בליל ב' בשבוע, ה' שעות ור"ד חלקי תתר"פ בשעה, ומולד זה הוא תחילת החשבון (רמב"ם קידוש החודש ו ח).<br />
<br />
ויש סוברים שבהר"ד הוא מולד השנה שלאחר שנת היצירה, שלדעתם ביום רביעי שניתלו בו המאורות היה מולד הלבנה ביום רביעי עשרים שעות ות"ח חלקים - ד' כ' ת"ח - וכשתוסיף עליהם יתרונות המולדות לשנה פשוטה - ד' ח' תתע"ו - יצא שמולד תשרי בשנה אחריה היה בהר"ד (תרגום יונתן בראשית א טז; מגילת אביתר, עמ' 102 במהדורת סעדינא; אוצר הגאונים ראש השנה, התשובות ח, הערה ה, בשמו).<br />
<br />
==מולד וי"ד==<br />
<br />
מולד זה נקרא "מולד תהו", לפי שקדם בשנה אחת ל"מולד אדם", הוא המולד של בריאת העולם, שבכ"ה באלול נברא העולם (ויקרא רבה כט א), ובאחד בתשרי - יום ששי לבריאה - נברא אדם הראשון, והמולד היה אז "וי"ד", כלומר: ביום ו' י"ד שעות (אוצר הגאונים ראש השנה, התשובות ח, בשם רב יוסף גאון ממתא מחסיא; תוספות ראש השנה ח ב ד"ה (ח א) לתקופות).<br />
<br />
*לפי שאדם הראשון נבראה צורתו בשעה השניה של היום (סנהדרין לח ב), והלבנה שנבראה בתחילת ליל כ"ח באלול - יום רביעי לבריאה - לא שלטה עד שעת מולדה ב"וי"ד", לפי שכיוון הקדוש ברוך הוא שיושלם מולדה עם בריאת האדם שהוא סוף כל היצירה, ובשעה שנברא האדם נשלם העולם ולא נחסר ממנה בריה, ושעה ב' של היום הוא י"ד מהתחלת הלילה (אוצר הגאונים שם, בשם רב יוסף גאון).<br />
<br />
*או שכשנצטווה אדם הראשון על המצוות בשעה התשיעית של היום (סנהדרין שם), קידש מיד את החודש, והיות והלבנה נראית רק שש שעות אחר המולד (ראה ערך קדוש החודש), הרי שהמולד היה שש שעות קודם לכן, והיינו בוי"ד (תוספות ראש השנה שם).<br />
<br />
===טעם שהחשבון מבהר"ד ולא מוי"ד===<br />
<br />
מספר טעמים נאמרו מדוע חשבון המולדות והתקופות מתחיל מבהר"ד ולא מוי"ד:<br />
<br />
*לפי שיום אחד בשנה חשוב שנה, והרי עברו חמשה ימים מכ"ה באלול ועד תשרי, ולכן מתחילים לחשוב ממולד תשרי שלפני הבריאה, שנת "תהו", והיות ומולד חודש אחד מתרחק ממולד חודש שני יום אחד וי"ב שעות ותשצ"ג חלקי תתר"פ - א' י"ב תשצ"ג<ref>לפי שהמהלך האמצעי של הלבנה בחודש הוא כ"ט ימים וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים, וכ"ח ימים כלים בארבעה שבועות.</ref> - יוצא שמולד שנה מחברתה מתרחק ארבעה ימים שמונה שעות ותתע"ו חלקים - ד"א תתע"ו - כשנסיר ממולד וי"ד היתרון של ד"ח תתע"ו למפרע, יצא לנו בהר"ד, כלומר: אילו היתה הלבנה משמשת בשנת תהו היה מולדה בהר"ד (תוספות שם).<br />
<br />
*ששנת המבול לא שימשו בה המאורות (שיטת רבי יהושע ורבי יוחנן בבראשית רבה כה ב), ומכיון שלמנין השנים נחשבת אף אותה שנה, אנו צריכים להסיר ממולד וי"ד היתרון של שנה אחת, היינו ד"ח תתע"ו, ויוצא לנו בהר"ד (באור הגר"א לחו"מ, השמטות לסימן סז)<ref>וראה חזון איש או"ח קלח ג.</ref>.<br />
<br />
===לסוברים שבניסן נברא העולם===<br />
<br />
חשבון זה של בהר"ד כמולד תשרי הראשון מתאים לסוברים שבתשרי נברא העולם (רבי אליעזר בראש השנה ח א), אכן גם לסוברים שבניסן נברא העולם (רבי יהושע שם), מולד בהר"ד הוא של תשרי שמלפני חצי שנה, לפי שמולד ניסן של שנת היצירה היה בליל ד' ט' שעות ותרמ"ב חלקים, וכשנסיר מזה למפרע יתרון המולדות של ששה חדשים, שהם ב' ד' תל"ח, יצא שמולד תשרי של תהו היה בהר"ד (רש"י ראש השנה יב א ד"ה חכמי; סמ"ג עשין מז. וראה פני יהושע ראש השנה ח ב).<br />
<br />
===כיצד נודע מולד בהר"ד===<br />
<br />
בהר"ד בתורת התחלת חשבון קביעות השנים תוקן בידי רבי הלל הנשיא בשנת תר"ע לשטרות, כאשר תיקן את הקביעות שלנו לפי חשבון המולדות האמצעיים, יצא ממילא מן המאוחר אל המוקדם שמולד אדם היה וי"ד ומולד תהו בהר"ד (מאור עינים, מצרף לכסף ב ב-יא)<ref>ואפילו הסוברים שהחשבון שלנו בכללו הוא הלכה למשה מסיני (רמב"ם קידוש החודש ה ב), לא נתכוונו שפרטי החשבון עם בהר"ד כהתחלתו הוא הלכה למשה מסיני, אלא שנמסרה הרשות מהלכה למשה מסיני לחכמים לעשות חשבון קבוע שעל פיו יסודרו השנים ויתאימו שנות החמה והלבנה, ועל יסוד זה קבע ותיקן רבי הלל הנשיא את חשבוננו (חזון איש ערלה טז); אכן יש מי שכתב שמולד בהר"ד נודע מצד הנבואה או מפי הקבלה (מהרלב"ח קסג). </ref>.<br />
<br />
===מנין לבריאת עולם===<br />
<br />
שלשה מנהגים היו במנין השנים מבריאת העולם:<br />
<br />
*יש שנהגו למנות משנת תהו - בהר"ד (המאור עבודה זרה ט ב; המפרש לקידוש החודש ו ח), וכן היה המנהג בארץ ישראל (ספר העבור לרבי אברהם בר חייא ג ז), והוא המנין שפשט עכשיו בכל המקומות (המאור שם)<ref>וראה עוד אבן עזרא ויקרא כג ג; רבנו בחיי בראשית א ב; כפתור ופרח נא.</ref>.<br />
<br />
*ויש שנהגו למנות משנת הבריאה - וי"ד (המאור שם; המפרש שם)<ref>וראה בספר כתוב שם לראב"ד עבודה זרה שם מה שהקשה על בעל המאור.</ref>, וחשבון זה מחסר מהראשון שנה אחת, וכן היה המנהג בבבל (ספר העבור שם).<br />
<br />
*ויש שנהגו למנות משנה שלאחר יצירת אדם הראשון, ג' כ"ב תתע"ו<ref>יתרונות המולדות לשנה פשוטה הוא ד' ח' תתע"ו, וכשתוסיף מנין זה למולד וי"ד, תקבל מולד ג' כ"ב תתע"ו, ובמפרש (שם) נדפס בטעות: ג"י תתע"ו.</ref> (המפרש שם), וחשבון זה מחסר מהראשון שתי שנים, והוא המנין המופיע בסדר עולם רבה (שערים ללוח העברי עמ' 161). טעם מנין זה, שאדם הראשון לא התחיל למנות אלא אחר שנת יצירתו, ושנה ראשונה אין צריך לחשוב אותה (המפרש שם).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>Micropedia bot