https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%A6%D7%98%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AAמיקרופדיה תלמודית:אצטגנינות - היסטוריית גרסאות2026-04-22T19:24:43Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%A6%D7%98%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=88006&oldid=prevMicropedia bot: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2014-07-01T08:08:26Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>ב, עמ' קנ2-קנא2. </ref><br />
- ראיית העתידות לפי הליכות המזלות והכוכבים<br />
<br />
==שמה==<br />
<br />
אצטגנינים נקראים גם אסטרולוגין (שמות רבה (וילנא) א יח; תנחומא (ורשא) שופטים י, ועוד)<ref>ובימינו נקרא עיסוק זה בשם אסטרולוגיה.</ref>, ותורת האצטגנינות היא גם חכמת המזלות (ראה שבת קנו א, ורש"י שם ד"ה איצטגנינות).<br />
<br />
==מהותה==<br />
<br />
אצטגנינות היא חכמת המזלות, לדעת לפיהם את טבע האדם, את תכונותיו ומידותיו, ואת מאורעותיו (גמ' שם).<br />
<br />
וכן האצטגנינים אומרים יום פלוני טוב, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, חודש פלוני או שעה פלונית רעים לדבר פלוני (רמב"ם עבודה זרה יא ח).<br />
<br />
==אם יש בה ממש==<br />
<br />
נחלקו ראשונים אם יש באצטגנינות ממש:<br />
<br />
*יש אומרים שכל המעשים ההם הם הבל ושוא וכזב, ואין בהם ממש (פירוש המשניות לרמב"ם עבודה זרה נד ב)<ref>וראה גם באגרת תימן לרמב"ם, ובאגרת הרמב"ם אל חכמי מונטפשליר על גזירת הכוכבים.</ref>.<br />
<br />
*ויש אומרים שאמת בחכמה זו, וזוהי חכמה גדולה וגזרה שגזר הקדוש ברוך הוא מששת ימי בראשית להנהיג עולמו לפי מערכת הכוכבים ומהלכם, אלא שביד הקדוש ברוך הוא לשנות ולעשות כרצונו (נימוקי יוסף סנהדרין סח א; המיוחסות לרמב"ן רפג; מאירי סנהדין סח א. וראה רמ"א יו"ד קעט ב)<ref>וראה שבת קנו א, ונדרים לב א: אמר לפניו [אברהם אבינו]: רבונו של עולם, נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן. אמר ליה: צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל. וראה עוד כוזרי ד ח; ספר העקרים ד ד; דעת תבונות לרמח"ל קעה; </ref>.<br />
<br />
===אם בעלי האצטגנינות הם כופרים===<br />
<br />
כתבו גאונים שיש מבעלי האצטגנינות כמה מינים:<br />
<br />
*מהם שאומרים שכל תנועות האדם ואפילו רחשי לבו תלויים במזל ואין לשנותם כלל, לא להוסיף ולא לגרוע, והם כולם כופרים, שאינם מאמינים בקב"ה.<br />
<br />
*ומהם שאומרים שרוחו ונפשו של אדם הם למעלה מן הכוכבים ומזלות, ויכול הוא לשנות מה שהמזל גורם, ומכל מקום הם כופרים שאינם מודים בקב"ה.<br />
<br />
*ומהם שאומרים שהאדם יכול לשנות מה שהמזל גורם, מפני שהקב"ה ברא באדם יכולת לכוף את יצרו שנגרם על ידי המזל, והם אינם כופרים, מפני שמאמינים בה' (תשובות גאונים (הרכבי) שצ).<br />
<br />
==אם בעלי האצטגנינות הם מכשפים ומעוננים==<br />
<br />
גם בצורת האצטגנינות ישנם מינים שונים:<br />
<br />
*מהם שמאמינים שרוח נבואה באה להם מכחם, והם עובדי עבודה זרה גמורה.<br />
<br />
*ומהם שמקטירים לכוכב בשעות ידועות, וגם הם עובדי עבודה זרה.<br />
<br />
*ומהם שחוקרים סדר מהלך הכוכבים ועושים צורות של מתכות בשעות ידועות שיהיה הכוכב המבוקש להם סובב כנגד הצורה, ומייחדים הצורה לחליים ידועים או לשאר דברים, והם מכשפים ומעוננים (ראה ערכם).<br />
<br />
*ומהם שיגזרו לפי מהלך הכוכבים איזו עת ראויה ללקט הזרעים ולאסוף התבואות וכדומה (מאירי סנהדרין סח א), ונחלקו בדינם ראשונים: יש אומרים שאם אומרים על יום פלוני שהוא טוב הם בכלל מעוננים<ref>ואם אומרים שכשכוכב פלוני עולה אין טוב לצאת בו, הרי הם בכלל מנחשים [ראה בערך מנחש] (טור יורה דעה קעט) .</ref>, והעושה דבר על פיהם לוקה (רמב"ם עבודה זרה יא ח-ט); ויש אומרים שאין בזה כלל איסור, שהם אומרים מה שהגלגלים והמזלות פועלים בנבראים התחתונים באופן קבוע (מאירי שם).<br />
<br />
==איסור שאילה באצטגנינות==<br />
<br />
אין שואלים בכלדיים - החוזים בכוכבים (ערוך, כלדאי; תוספות שבת קנו ב ד"ה כלדאי; מיוחסת לרמב"ן רפג; נימוקי יוסף סנהדרין סח א; שו"ע יורה דעה קעט א)<ref>אך יש מהראשונים שפירש שכלדיים הם בעלי אוב (רש"י פסחים קיג ב ד"ה בכלדיים) .</ref> - שנאמר: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים יח יג. פסחים קיג ב), ומכל מקום מותר לשמוע להם ולהאמין לדבריהם, ואין זה בכלל ניחוש (מיוחסות לרמב"ן שם; נימוקי יוסף שם), שהרבה חכמים שמעו לדבריהם והאמינו בהם וחששו להם (שבת קנו א-ב), אלא שלפעמים עושה הקדוש ברוך הוא נס ליראיו לבטל מהם גזרת הכוכבים, ולפיכך אין שואלים בהם אלא מהלך בתמימות, ואם ראה בהם דבר שלא כרצונו עושה מצוה ומרבה בתפלה, ואם ראה באצטגנינות יום שאינו טוב למלאכתו נשמר ממנו ואינו סומך על הנס, שאסור ללכת כנגד המזלות (מיוחסות לרמב"ן שם; נימוקי יוסף שם); ויש מהאמוראים הסובר שמי שאינו יוצא לדרך מפני שרואה באצטגנינות שלו שבאותו זמן יש סכנה, עובר על איסור ניחוש (רבי חונה בירושלמי שבת ו ט).<br />
<br />
'''<br />
'''<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>Micropedia bot