https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%A7 2026-04-16T03:31:48Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%A7&diff=84963&oldid=prev 2013-06-25T07:12:07Z

<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br /> &#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;א, טור&#039; רמא – רמד.&lt;/ref&gt;<br /> - יש צורך במלה &quot;או&quot; בשביל לחלק שני דברים הנאמרים יחד, ובלעדיה הרי הם מחוברים.<br /> <br /> ==בלשון התורה==<br /> <br /> בכמה סוגיות בגמרא ({{מקור|בבא מציעא צד ב}}; {{מקור|שבועות כז א}}; {{מקור|מנחות צ ב}}; {{מקור|חולין עח ב}})&lt;ref&gt;ועי&#039; תוס&#039; בבא מציעא קטו ב ד&quot;ה שנאמר, ורשב&quot;א קדושין ט ב. ועי&#039; עוד בבא קמא נד א, ותוס&#039; ד&quot;ה או, זבחים קז א, חולין קלב א, ושם פו ב.&lt;/ref&gt;, דנו שהמלה &quot;או&quot;, או איזו מלה אחרת המחלקת, הכתובה בתורה במקומות שונים, באה לר&#039; יאשיה ({{מקור|תורת כהנים קדושים פרשה י פרק ט ה}}; {{מקור|סנהדרין סו א}}) לחלק בין שני הדברים הנאמרים, ולר&#039; יונתן באה מלה זו ללימוד אחר, שכן לחלק אין אנו צריכים לגילוי מיוחד ({{מקור|שם. וראה רש&quot;י ותוס&#039; סנהדרין שם. וראה גם יומא נז ב}}). ופסקו הראשונים שהלכה כר&#039; יונתן ({{מקור|שיטה מקובצת בבא מציעא שם, בשם רבנו חננאל והריטב&quot;א והר&quot;ן}}; {{מקור|שו&quot;ת הרשב&quot;א ח&quot;ה סי&#039; רס}}; {{מקור|נימוקי יוסף בבא מציעא ריש פרק השואל}})&lt;ref&gt;ועי&#039; תוס&#039; בבא קמא שם, וחולין עט א ד&quot;ה עייל, ורא&quot;ש שם. ועי&#039; שו&quot;ת רבי עקיבא איגר סי&#039; מו וסי&#039; קצט שמסתפק הלכה כמי.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> יש מהראשונים שאמר, שדוקא בציווי של מניעה ושלילה, כגון לא תחרוש ולא תקלל וכיוצא, סובר ר&#039; יונתן שמשמעותו אף לאחד בפני עצמו, אבל בציווי חיובי אף הוא מודה שהכונה היא לשניהם ({{מקור|הריטב&quot;א בשיטה מקובצת בבא מציעא צד ב, בשם ר&quot;פ}}). וטעם הדבר: כל וי&quot;ו החיבור באה להוסיף, בין בשלילה ובין בחיוב. ולפיכך בשלילה, באה להוסיף כי חייב גם על כל אחד ואחד, אבל בחיוב ההוספה היא שצריך לעשות שניהם, ולא די באחד מהם ({{מקור|שו&quot;ת בשמים ראש סי&#039; שעד בכסא דהרסנא, ועי&#039; קצות החושן סי&#039; רצ סק&quot;א}}), ולכן בפסוקים: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים ({{מקור|במדבר ט יא}}), מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ ({{מקור|דברים טו יד}}), וּקְשַׁרְתָּם - וְהָיוּ ({{מקור|שם ו ח}}), לא הסתפק אדם מעולם שלא נצטרך שניהם יחד. ומהאחרונים יש שכתב, שבין בציווי ובין באזהרה לא נחלקו, שבציווי חיובי הכל מודים שהוי&quot;ו מחברת, ובאזהרה שלילית הכל מודים שהוי&quot;ו מחלקת, כמו: לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב ({{מקור|דברים כג יט}}), לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב ({{מקור|שם כד ו}}), אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח ({{מקור|ויקרא כא יד}}) וכיוצא, שבכל אלה הכונה שאסור אף באחד מהם ואין צורך ב&quot;או&quot; לחלק, ולא נחלקו אלא במאמר תנאי, כמו: וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ ({{מקור|שמות כא טו}}), וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת ({{מקור|שם כב יג}}) וכדומה, שהם משפטים תנאיים ({{מקור|התורה והמצוה קדושים אות ק, ועי&quot;ש בארוכה}}).<br /> <br /> אם שני הדברים כלולים יחד במלה אחת, לדברי הכל יש צורך ב&quot;או&quot; לחלק, כמו: וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ ({{מקור|דברים כא יט}}), וכן: וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ ({{מקור|ויקרא כד ט}}), שכיון שנכללו ב&quot;וְתָפְשׂוּ&quot; וב&quot;וַאֲכָלֻהוּ&quot;, הכונה לשניהם יחד ({{מקור|שו&quot;ת תרומת הדשן פסקים וכתבים סי&#039; עג}})&lt;ref&gt;ועי&#039; שדי חמד כללים מערכת ו אות ט. ועי&#039; התורה והמצוה שם, בענין אם נאמר לשון יחיד על שני הדברים.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==בלשון חכמים==<br /> <br /> בלשון חכמים מצינו כמה פעמים שאמרו בוי&quot;ו החיבור וכונתם לחלק, כמו: חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל ({{מקור|משנה יבמות נ א}}), שהוי&quot;ו הראשונה, &quot;ועשה מאמר&quot;, פירושה בחיבור, והשניה, &quot;ובעל&quot;, פירושה: או בעל ({{מקור|עי&quot;ש ברש&quot;י, וברש&quot;י בבא קמא ט א, ועוד בכמה מקומות}}). וכן: נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה ({{מקור|גיטין סד ב}}), פירושה: או היא או אביה ({{מקור|רש&quot;י}}), וכאלה הרבה&lt;ref&gt;ועי&#039; קהלת יעקב לשון חכמים סי&#039; רי; דרכי שלום אות קעה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> אף בלשונות הראשונים והפוסקים יש וי&quot;ו שמובנה לחלק ({{מקור|עי&#039; מהרש&quot;ל לרש&quot;י בבא מציעא נה ב ד&quot;ה המביא}}; {{מקור|סמ&quot;ע סי&#039; קעה ס&quot;ק נה}}; {{מקור|ועוד. ועי&#039; דרכי שלום שם}}).<br /> <br /> ==בלשון בני אדם==<br /> <br /> מי שהשביע את בנו או את חברו שלא ילוה מעותיו לאחרים אלא ברשות ראובן ושמעון, ומת אחד מהם, מותר להלוות ברשות האחד הקיים, שהלכה היא כר&#039; יונתן, שעד שיפרוט לך שניהם ביחד הכונה היא אף לכל אחד בפני עצמו ({{מקור|שו&quot;ת הרשב&quot;א ח&quot;ה סי&#039; רס, הובא בבית יוסף ובשו&quot;ע יו&quot;ד רכח מ, וברמ&quot;א רטז ז}}; {{מקור|שו&quot;ת דברי ריבות סי&#039; קסא וסי&#039; רצז}}; {{מקור|שו&quot;ת לחם רב סי&#039; צב}}). וכן להחמיר: הנודר שלא יאכל תאנים וענבים, אסור לר&#039; יונתן לאכול כל אחד מהמינים לחוד ({{מקור|ריטב&quot;א שבועות כד ב}}).<br /> <br /> ויש חולקים ואומרים, שדוקא בלשון תורה סבר ר&#039; יונתן שאין צורך ב&quot;או&quot; לחלק, אבל בלשון בני אדם הכל מודים שאם לא הוזכר מפורש הוראה של חילוק הכונה היא לשניהם יחד ({{מקור|שו&quot;ת רבי אליעזר מזרחי סי&#039; כב}}; {{מקור|שו&quot;ת מהרשד&quot;ם חאהע&quot;ז סי&#039; מח. ועי&#039; שו&quot;ת ר&#039; עקיבא איגר סי&#039; מו}}).<br /> <br /> יש מי שמחלק בין כשאומר בלשון הקודש, שאז תלוי במחלוקת ר&#039; יאשיה ור&#039; יונתן, לאומר בלשון לעז, שאז לדברי הכל הוי&quot;ו מחברת ({{מקור|קהלת יעקב לשון בני אדם אות נז}}), אבל לא נראה כן מכל הפוסקים, אלא אין חילוק בדבר ({{מקור|עי&quot;ש בקהלת יעקב}}).<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

יוסף שמח בוט