https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%D7%90מיקרופדיה תלמודית:אודיתא - היסטוריית גרסאות2026-04-16T03:26:14Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%D7%90&diff=84966&oldid=prevיוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2013-06-25T07:12:21Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>א, טור' רמט-רנב.</ref><br />
- הודאה הנמסרת מאדם על דבר השייך לו, שהוא של פלוני, אף על פי שיודעים שהדבר אינו של פלוני.<br />
<br />
==סיכום תמציתי==<br />
<br />
<div class="talmudit-lex"><br />
<br />
לפי הכלל הודאת-בעל-דין כמאה עדים דמי, יש בכחה של הודאת הבעלים לזַכּוֹת את זה שההודאה נמסרה לטובתו. יש סוברים שהודאה זו היא כמעשה קנין ממש, כמשיכה ומסירה וכיוצא משאר הקנינים, ויש סוברים שאודיתא אינה אלא מטעם נאמנות ובירור, שאדם נאמן על עצמו יותר ממאה עדים לחובתו.<br />
<br />
יש ראשונים הסוברים שקנין אודיתא הוא מן התורה; ויש הסוברים שהוא מדרבנן{{מקור|.}}<br />
<br />
הסוברים שאודיתא הוא קנין, סוברים שאינה חלה על דברים שאין הקנין חל עליהם, כגון: דבר שלא בא לעולם, דבר שאינו ברשותו, מלוה על פה וכדומה. ויש חולקים ואומרים שגם בדבר שלא בא לעולם ודבר שאינו ברשותו מועילה אודיתא, כי הם סוברים שאין באודיתא מעשה קנין ואינה אלא בירור.<br />
<br />
=======<br />
<br />
==טיבה וגדריה==<br />
<br />
===מדין קנין או נאמנות===<br />
<br />
לפי הכלל הודאת-בעל-דין כמאה עדים דמי, יש בכחה של הודאת הבעלים לזַכּוֹת את זה שההודאה נמסרה לטובתו ({{מקור|בבא בתרא קמט א}}).<br />
<br />
יש סוברים שהודאה זו היא כמעשה קנין ממש, כמשיכה ומסירה וכיוצא משאר הקנינים, שעל ידה זוכה אדם בדבר שלא היה שייך לו מקודם {{מקור|(שיטה מקובצת שם, בשם תוספות הרא"ש}}; {{מקור|קצות החושן מ סק"א וקצד סק"ד, על פי תוספות בבא מציעא מו א ד"ה ונקנינהו, ובבא בתרא שם ד"ה שכיב). }}ויש מי שכתב שהוא הקנין הגדול שבכל הקנינים{{מקור|(נודע ביהודה מהדורא קמא חושן משפט סי' ל)}}.<br />
<br />
ויש סוברים שאודיתא אינה אלא מטעם נאמנות ובירור, שאדם נאמן על עצמו יותר ממאה עדים לחובתו ({{מקור|ריטב"א בבא מציעא מו ב}}; {{מקור|שו"ת הרשב"א ח"ד נ}}; {{מקור|נימוקי יוסף בבא בתרא קמט א}}). לדעה זו יש אומרים שאין אודיתא אלא כזכות להוציא את הדבר בבית דין, אבל אין הדבר נעשה מיד כקנינו של פלוני ({{מקור|ריטב"א שם}}). ואם שניהם מודים שההודאה היא בשקר, ולא נתכונו אלא להקנות בהודאה זו, יש אומרים שאין ההודאה מועילה {{מקור|(רשב"א שם)}}; {{מקור|}}ויש הסוברים שהיא מועילה ({{מקור|אמרי בינה, הלואה טז, בדעת בעל התרומות מב, בשם הראב"ד}}).<br />
<br />
===מן התורה או מדרבנן===<br />
<br />
יש ראשונים הסוברים שקנין אודיתא הוא מן התורה ({{מקור|כן משמע בתוספות בבא מציעא מו א ד"ה ונקנינהו}}); ויש הסוברים שהוא מדרבנן ({{מקור|שיטה מקובצת בבא בתרא קמט ב, בשם תוספות הרא"ש. וכן משמע בתוספות בבא קמא קד ב ד"ה אגב}}).<br />
<br />
===בבריא או רק בשכיב מרע===<br />
<br />
יש הסוברים שדין אודיתא לא נאמר אלא בשכיב מרע, שכל דבריו ככתובים וכמסורים, אבל בריא אין הודאתו מחייבת אותו כשידוע שאין הדבר כן, ואין להוציא על פיה את הדבר מידי בעליו, ויכול המודה לומר משטה אני בהודאתי, ואין זו הקנאה כשאר ההקנאות ({{מקור|עיטור אות ה}}; {{מקור|אור זרוע תשנב}}; {{מקור|תשב"ץ ח"א קנב וח"ג שכה}}; {{מקור|אבן האזל מכירה יא טו, בדעת הרמב"ם}}).<br />
<br />
ויש הסוברים שאודיתא מועילה אף בבריא {{מקור|(טוש"ע חושן משפט מ א}}; {{מקור|קצות החושן מ סק"א, בדעת הרמב"ם).}}<br />
<br />
==הדברים שאודיתא מועילה בהם==<br />
<br />
===בדברים שאין קנין מועיל בהם===<br />
<br />
הסוברים שאודיתא הוא קנין, סוברים שאינה חלה על דברים שאין הקנין חל עליהם, כגון: דבר שלא בא לעולם, דבר שאינו ברשותו, מלוה על פה וכדומה ({{מקור|גדולי תרומה מג ח"א}}; {{מקור|קצות החושן מ סק"א וקצד סק"ד}}).<br />
<br />
ויש חולקים ואומרים שגם בדבר שלא בא לעולם ודבר שאינו ברשותו מועילה אודיתא ({{מקור|רמ"ה בבא בתרא שם}}), שסוברים שאין באודיתא מעשה קנין ואינה אלא בירור {{מקור|(כן משמע ברמ"ה שם).}}<br />
<br />
===כשהדבר ברשות המקנה===<br />
<br />
יש מהראשונים שסובר שאין אודיתא מועילה אלא כשהדבר אינו ברשות המקנה עצמו וישנו ביד אחר בפקדון, שאז זכה בו תיכף מי שהדבר בידו עבור המקבל על ידי האודיתא, אבל כשהדבר ברשות המקנה אין האודיתא מועילה {{מקור|(ריטב"א בבא מציעא מו א, בשם ר' משה הכהן).}}<br />
<br />
===בדבר שאין ידוע לו===<br />
<br />
יש מהראשונים הסוברים שאודיתא מועילה אף בדבר שידוע שאין לו, אם הוא אומר שיש לו, כגון אם אומר שיש לו קרקע – הרי הוא מקנה על גבה מטלטלים ({{מקור|תוספות בבא בתרא מד ב ד"ה דלא}}); אבל יש חולקים וסוברים שאין זה מועיל, כיון שידוע לכל שאין לו ({{מקור|בעל התרומות מג א}}).<br />
<br />
===בשטר חוב===<br />
<br />
נחלקו ראשונים אם אודיתא מועילה בשטר חוב, כשהמלוה מודה ששטר זה הוא של פלוני שנתן לו המעות, והוא אינו אלא שלוחו ({{מקור|בעל התרומות נא יא}}; {{מקור|טוש"ע חו"מ ס ח}}); או שאינה מועילה {{מקור|(בעל התרומות שם בשם יש חולקים).}}<br />
<br />
יש שהסבירו המחלוקת, שאם אודיתא היא קנין, מועילה, אפילו ששניהם מודים שלא היה של אותו פלוני, ואם היא בתורת הודאת בעל דין אינה מועילה לחייב את הלוה ({{מקור|נתיבות המשפט שם ס"ק יז}}), ויש שפסקו שמועילה, כיון ששטר הוא דבר שישנו בהקנאה על ידי כתיבה ומסירה ישנו גם כן בקנין אודיתא ({{מקור|קצות החושן שם סק"ט}}).<br />
<br />
===בערבות===<br />
<br />
יש אומרים שאין אדם מתחייב בערבות על ידי אודיתא, כגון אם אומר הריני מודה בפניכם שאני ערב, מפני שהיא כאסמכתא ({{מקור|ראה בערכו}}) וצריכה קנין ({{מקור|קצות החושן מ סק"א}}).<br />
<br />
===למפרע===<br />
<br />
אם אודיתא חלה למפרע תלוי בטיבה של אודיתא: על הצד שהיא מעשה קנין אינה חלה למפרע, שאין קנין למפרע; ועל הצד שאינה אלא בירור הרי היא חלה אף למפרע {{מקור|(כן משמע בחלקת מחוקק ובית שמואל לח טו, והמקנה שם בקונטרס אחרון).}}<br />
<br />
==התחייבות באודיתא==<br />
<br />
נחלקו ראשונים אם יכול להתחייב התחייבות חדשה באודיתא, אף על פי שלא היה חייב כלום קודם לכן, כגון שאמר לעדים הוו עלי עדים שאני חייב לפלוני מנה, אף על פי ששניהם מודים והעדים יודעים שלא היה אצלו כלום:<br />
<br />
יש אומרים שיכול להתחייב ({{מקור|הרי"ף ונימוקי יוסף כתובות קא ב}}; {{מקור|רמב"ם מכירה יא טו, ראה שם בכסף משנה שהוא מתורת אודיתא}}; {{מקור|שו"ע חושן משפט מ א}}); ויש אומרים שהתחייבות חדשה אינה מועילה אלא על ידי קנין ממש {{מקור|(רש"י כתובות שם ד"ה ה"ג לעולם),}} או לכל הפחות על ידי שטר גמור שחתם עליו ורוצה להשתעבד על ידי שטר זה ({{מקור|תוספות שם ד"ה דאמר}}; {{מקור|רמב"ן ורשב"א שם}}).<br />
<br />
===נוסח ההתחייבות===<br />
<br />
אין התחייבות באודיתא אלא אם כן אמר בלשון הודאה: חייב אני לפלוני מכבר; אבל אם אמר: אני מתחייב לפלוני מנה, אינו כלום, אם לא קנו מידו, לפי שאינם אלא דברים בעלמא {{מקור|(קצות החושן מ סק"א).}}<br />
<br />
==אודיתא בלי עדים==<br />
<br />
יש סוברים שאודיתא שלא בפני עדים אינה מועילה {{מקור|(ריטב"א בבא מציעא מו א}}; {{מקור|קצות החושן שם}}; {{מקור|מהרש"א ומהר"ם גיטין יג ב),}} מפני שההודאה עצמה היא הקנין וצריך עדים לגמר הדבר, ולא שייך לומר כאן: "לא איברי סהדי אלא לשקרי" {{מקור|(קצות החושן שם)}}; {{מקור|}} אבל יש מן האחרונים החולקים בדבר זה {{מקור|(פני יהושע גיטין שם וכתובות קב}}; {{מקור|נתיבות המשפט מ סק"א).}}<br />
<br />
==הפקעת איסורים==<br />
<br />
הסוברים שאין אודיתא מועילה אלא מטעם נאמנות, סוברים שאודיתא אינה יכולה להועיל בהפקעת איסורים, כגון מכירת חמץ לנכרי על ידי אודיתא, או לקיחת רבית מישראל על ידי הודאה שהמעות הם של נכרי ({{מקור|ט"ז יורה דעה קסח ס"ק יד}}; {{מקור|מקור חיים תמח סק"ה}}).<br />
<br />
ולשיטת הסוברים שיש באודיתא קנין ממש, מועילה אף לענין איסור ({{מקור|קצות החושן מ סק"א, על פי תוספות בבא מציעא מו א ד"ה ונקנינהו}}), ומכל מקום אודיתא בדבר שידוע שאין לו, אף לסוברים שזה מועיל ({{מקור|ראה לעיל}}) אינו אלא לחייב עצמו בדיני ממונות, שיועיל קנין אגב באופן כזה, אבל אינו יכול להפקיע איסורים על ידי זה {{מקור|(חתם סופר יורה דעה שיד, על פי תוספות בבא קמא קד ב ד"ה אגב).}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>יוסף שמח בוט