https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%95%D7%91 2026-04-16T03:20:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%95%D7%91&diff=84964&oldid=prev 2013-06-25T07:12:14Z

<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br /> &#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;א, טור רמד – רמט.&lt;/ref&gt;<br /> - כישוף מגיד נסתרות ועתידות לנשאלים בו.<br /> <br /> ==סיכום תמציתי==<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex&quot;&gt;<br /> <br /> אוב בלשון המקרא הוא פיתום בלשון חז&quot;ל.<br /> <br /> בחז&quot;ל מצינו ארבעה אופנים של מעשה אוב:<br /> <br /> *המדבר משחיו – יש אומרים שהוא מכשף המעלה את המת מן הארץ ומושיבו בשחיו, ומדבר מן השחי של המכשף. ויש מי שכתב שבעל האוב מוציא את קולו מתוך שחיו של המת, והוא הנקרא אוב על ידי הקשת זרועותיו של אותו אוב, ואין הדבור יוצא משחיו של מכשף אלא משחיו של מת, ובבית הקברות הוא עושה כן.<br /> <br /> *המדבר מבין הפרקים ומבין אצילי ידיו – הם מרפקי ידיו. ופירושו: שהוא מושיב את המת על פרקי אצבעותיו, או על פרקי ברכיו.<br /> <br /> *המעלה מזכורו – יש אומרים שהוא מעלה ומושיב את המת על זכרותו. ויש אומרים שהוא מעלה את המת וזכרותו למעלה, ומדבר מאותו מקום, ועולה ויושב תחת זרועות האוב ומקיש עליו בזרועו.<br /> <br /> *הנשאל בגולגולת – יש מי שאומר שהגולגולת של המת מוטלת לארץ ועונה על מה ששואלים. ויש מי שאומר שזה הלוקח גולגולת המת ומקטיר לה ומנחש בה עד שישמע כאילו קול יוצא מתחת שחיו שפל עד מאד, ומשיבו על מה שהוא שואלו.<br /> <br /> *המעלה בזכורו והנשאל בגולגולת - יש אומרים ששניהם מעשה אוב. ויש אומרים שאלו צורות של דורש אל המתים.<br /> <br /> מבחינה מהותית יש סוברים שכל מה שאמרו במעשה האובות הוא דמיון כוזב, שבעל האוב מטעה את הנשאל שידמה שכך הוא רואה ושומע{{מקור|, }}ובכלל דברי הכישוף כולם דברי שקר וכזב הם, ואין להעלות על לב שיש תועלת בהם, אלא הם תוהו והבל שנמשכו בהם חסרי הדעת, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה&#039; אֱלֹהֶיךָ.<br /> <br /> ויש סוברים שיש בדברי הכישוף ממש, אלא שהתורה אסרתם.<br /> <br /> נחלקו גאונים בבעלת האוב שהעלתה את שמואל, אם זה היה דמיון והיא רימתה את שאול, או שבאמת ה&#039; החיה את שמואל שישמיע לשאול מה שהשמיעו, אבל בעל האוב עצמו בכל אופן אין בכחו להחיות המת.<br /> <br /> יש מהראשונים שכתב שפעולת האובות אבדה מן העולם.<br /> <br /> אזהרה מיוחדת הזהירה תורה על עשיית אוב, מלבד האזהרה על מעשה כשפים בכלל, ואזהרה מיוחדת זו היא לעושה אוב, ולא לשואל באוב. האיסור נמנה במנין המצוות.<br /> <br /> אם עבר ועשה בזדון חייב כרת; אם עבר בעדים ובהתראה – נסקל; ואם עשה בשוגג חייב חטאת.<br /> <br /> השואל באוב, אף הוא עובר בלאו. האיסור של שואל באוב נמנה בין מנין המצוות.<br /> <br /> יש מן הראשונים מונים מצוה מיוחדת מה שנאמר: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה&#039; אֱלֹהֶיךָ, שהיא אזהרה להיות לבבנו תמים עם ה&#039;. וכל המכשפים לדעת עתידות, ואוב בכללם, עוברים על מצוה זו, לפי שאסר בזה הכתוב לשאול על העתיד מאוב וידעוני.<br /> <br /> ספיריטיזם&lt;ref&gt;מושג לטיני שפירושו רוח, והכוונה לאמונה ברוחות של אנשים מתים ובאפשרות לבוא אתם במגע על ידי פעולות וטקסים שונים באמצעות &quot;מדיומים&quot; (מתווכים) שנחנו, לפי אמונה זו, בכוח מיוחד לתווך בין נשמות המתים ובין החיים.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> המדברים עם הרוחות על ידי תחבולות הקשורות בספיריטיזם, יש להסתפק אם אין זה בכלל איסור של שואל אוב.<br /> <br /> &lt;/div&gt;<br /> ==שמו, תיאורו ומהותו==<br /> <br /> ===שמו===<br /> <br /> אוב בלשון המקרא ({{מקור|ויקרא יט לא, שם כ כז, דברים יח יא, שמואל א כח ז, מלכים ב כא ו, ועוד}})&lt;ref&gt;עיקר האוב עורו של מת נפוח כמו נד, מלשון: כְּאֹבוֹת חֲדָשִׁים יִבָּקֵעַ (איוב לב יט. ראה ראב&quot;ד בתורת כהנים שם. ועי&#039; אבן עזרא ויקרא יט לא). &lt;/ref&gt;, הוא פיתום&lt;ref&gt;או: פיטום - ר&quot;ש משנץ בתורת כהנים קדושים פרק ח. יש מי שכתב שהוא שם מכשף (רש&quot;י סנהדרין סה א ד&quot;ה פיתום). והוא מושג יווני של רוח המדבר מבטנו וחוזה עתידות, והוא שמה הקדום של העבודה זרה דלפי. יש מי שכתבו שנקרא פיתום לפי שפיו אטום, שאינו מדבר דרך פיו (ראב&quot;ד בתורת כהנים שם; ר&quot;ש שם, בשם יש אומרים).&lt;/ref&gt; בלשון חז&quot;ל ({{מקור|סנהדרין סה א, ועוד}}).<br /> <br /> ===תיאורו===<br /> <br /> בחז&quot;ל מצינו ארבעה אופנים של מעשה אוב:<br /> <br /> *המדבר משחיו ({{מקור|תורת כהנים קדושים פרק ח}}; {{מקור|משנה סנהדרין סה א}}) –<br /> <br /> יש אומרים שהוא מכשף המעלה את המת מן הארץ ומושיבו בשחיו, ומדבר מן השחי של המכשף ({{מקור|רש&quot;י שם פיתום, ועוד מפרשים, ועי&#039; מאירי}}). וכן יש מי שכתב שמעשה האוב הוא שעומד ומקטיר קטורת ידועה, ואוחז שרביט של הדס בידו ומניפו, והוא מדבר בלאט בדברים ידועים אצלם עד שישמע השואל כאילו אחד מדבר עמו, ומשיבו על מה שהוא שואל מתחת הארץ בקול נמוך עד מאד, וכאילו אינו ניכר לאוזן אלא במחשבה מרגיש בו וכו&#039; כאילו קול יוצא מתחת שחיו שפל עד מאד ({{מקור|רמב&quot;ם עבודה זרה ו א, ועי&#039; פירוש המשניות סנהדרין שם}}).<br /> <br /> ויש מי שכתב שבעל האוב מוציא את קולו מתוך שחיו של המת והוא הנקרא אוב על ידי הקשת זרועותיו של אותו אוב ({{מקור|ראב&quot;ד בתורת כהנים שם}}), ואין הדבור יוצא משחיו של מכשף אלא משחיו של מת, ובבית הקברות הוא עושה כן ({{מקור|ראב&quot;ד בהשגות שם}}).<br /> <br /> *המדבר מבין הפרקים ומבין אצילי ידיו – הם מרפקי ידיו ({{מקור|עי&#039; תוס&#039; מנחות לז א ד&quot;ה קיבורת}}) - ({{מקור|תוספתא סנהדרין י ו}}; {{מקור|סנהדרין שם ב}}). ופירושו: שהוא מושיב את המת על פרקי אצבעותיו, או על פרקי ברכיו ({{מקור|רש&quot;י שם ד&quot;ה מבין}}).<br /> <br /> *המעלה מזכורו ({{מקור|סנהדרין שם. וראה להלן}}) –<br /> <br /> יש אומרים שהוא מעלה ומושיב את המת על זכרותו ({{מקור|רש&quot;י סנהדרין סה ב ד&quot;ה בזכורו. ועי&#039; ירושלמי סנהדרין ז י, ומראה הפנים שם}}).<br /> <br /> יש אומרים שהוא שם של כישוף ({{מקור|תוס&#039; שם, ועי&#039; ערוך השלם ע&#039; זכורו וע&#039; בידין}}).<br /> <br /> ויש אומרים שהוא מעלה את המת וזכרותו למעלה, ומדבר מאותו מקום, ועולה ויושב תחת זרועות האוב ומקיש עליו בזרועו ({{מקור|ראב&quot;ד ור&quot;ש משנץ בתורת כהנים שם, בשם יש מפרשים}}).<br /> <br /> *הנשאל בגולגולת ({{מקור|סנהדרין שם. וראה להלן}}) –<br /> <br /> יש מי שאומר שהגולגולת של המת מוטלת לארץ ועונה על מה ששואלים ({{מקור|רש&quot;י שם ד&quot;ה בגולגולת}}).<br /> <br /> יש מי שאומר שזה הלוקח גולגולת המת ומקטיר לה ומנחש בה עד שישמע כאילו קול יוצא מתחת שחיו שפל עד מאד, ומשיבו על מה שהוא שואלו ({{מקור|רמב&quot;ם עבודה זרה ו א, ועי&#039; פירוש המשניות סנהדרין שם}}).<br /> <br /> ויש מי שאומר שלוקח גולגולת של מת ונותנה תחת זרועותיו של אותו אוב, וכשנשאל בו אדם הוא מקיש בזרועותיו של אוב על אותה הגולגולת, והוא מדבר בפיו ({{מקור|ראב&quot;ד שם}}).<br /> <br /> *המעלה בזכורו והנשאל בגולגולת -<br /> <br /> יש אומרים ששניהם מעשה אוב ({{מקור|סנהדרין סה ב. ועי&#039; לעיל}}).<br /> <br /> ויש חולקים, שהנשאל בגולגולת הוא דורש אל המתים ({{מקור|ראה ערכו&lt;ref&gt;וראה סמ&quot;ק סי&#039; קמב שפסק כן.&lt;/ref&gt;}}), ואוב זה המעלה בזכורו&lt;ref&gt;וכן תרגם יונתן בן עוזיאל ויקרא יט לא ושם כ ו.&lt;/ref&gt;; ויש אומרים להיפך, שהמעלה בזכורו הוא דורש אל המתים ({{מקור|מחלוקת אמוראים בירושלמי סנהדרין שם}}); ויש סוברים ששניהם בכלל דורש אל המתים ({{מקור|תוספתא סנהדרין שם}}; {{מקור|ספרי דברים יח יא, לפי גרסתנו, ועי&#039; רש&quot;י דברים שם. ועי&#039; ערוך ע&#039; זכורו שגורס כן גם בבבלי}}).<br /> <br /> ===מהותו===<br /> <br /> יש סוברים שכל מה שאמרו במעשה האובות הוא דמיון כוזב, שבעל האוב מטעה את הנשאל שידמה שכך הוא רואה ושומע {{מקור|(פירוש המשניות לרמב&quot;ם שם}}; {{מקור|תשובות רבנו אברהם בן הרמב&quot;ם הוצ&#039; פריימן סי&#039; כז), }}ובכלל דברי הכישוף כולם דברי שקר וכזב הם, ואין להעלות על לב שיש תועלת בהם, אלא הם תוהו והבל שנמשכו בהם חסרי הדעת ({{מקור|רמב&quot;ם עבודה זרה יא טז, ומורה הנבוכים ג לז, ואיגרת תימן, מהד&#039; הרב שילת עמ&#039; קלו-ז&lt;ref&gt;וראה בכסף משנה ולחם משנה עבודה זרה יא טו.&lt;/ref&gt;}}), ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה&#039; אֱלֹהֶיךָ ({{מקור|דברים יח יג. רמב&quot;ם עבודה זרה שם. וראה להלן}})&lt;ref&gt;וראה כעין זה דעת הגאונים באוצר הגאונים סנהדרין מה ב אות תתקכב; רבנו חננאל סנהדרין סז ב; אבן עזרא ויקרא יט לא; כל בו הל&#039; עבודה זרה סי&#039; צז (דף סה ע&quot;ב).&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ויש סוברים שיש בדברי הכישוף ממש, אלא שהתורה אסרתם {{מקור|(רשב&quot;ם דברים יח יג}}; {{מקור|רמב&quot;ן על התורה שם ט, ותשובת הרמב&quot;ן, הובאה בכתבי הרמב&quot;ן (מוסד הרב קוק) ח&quot;א עמ&#039; שעט}}; {{מקור|שו&quot;ת הרשב&quot;א ח&quot;א סי&#039; קסז וסי&#039; תיג}})&lt;ref&gt;וכעין זה גם רבנו בחיי שמות כב יז; ספר החינוך מצוה סב, ומצוה תקיא; רשב&quot;ץ בפירושו לברכות ג א, נד ב; הרמח&quot;ל דרך ה&#039; ח&quot;ג פ&quot;ב; ביאור הגר&quot;א יו&quot;ד סי&#039; קעט ס&quot;ק יג; הנצ&quot;יב בהעמק דבר דברים יח יד. וראה תחומין כו, תשס&quot;ו, עמ&#039; 478 ואילך. וראה ערך אחיזת עינים וערך כשוף.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> נחלקו גאונים בבעלת האוב שהעלתה את שמואל ({{מקור|שמואל א פרק כח}}), אם זה היה דמיון והיא רימתה את שאול, או שבאמת ה&#039; החיה את שמואל שישמיע לשאול מה שהשמיעו, אבל בעל האוב עצמו בכל אופן אין בכחו להחיות המת ({{מקור|עי&#039; בארוכה באוצר הגאונים לחגיגה סי&#039; ד-ו, ויכוח רבי שמואל בר חפני ורבנו סעדיה גאון. ועי&#039; תשובות רבנו אברהם בן הרמב&quot;ם שם}}).<br /> <br /> יש מהראשונים שכתב שפעולת האובות אבדה מן העולם ({{מקור|תשובות רבנו אברהם בן הרמב&quot;ם שם}}).<br /> <br /> ==עושה אוב==<br /> <br /> ===האזהרה===<br /> <br /> אזהרה מיוחדת הזהירה תורה על עשיית אוב, מלבד האזהרה על מעשה כשפים בכלל, שנאמר ({{מקור|ויקרא יט לא}}): אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת ({{מקור|תורת כהנים קדושים פ&quot;ז}}; {{מקור|ירושלמי סנהדרין ז י}}), ואזהרה מיוחדת זו היא לעושה אוב, ולא לשואל באוב ({{מקור|רמב&quot;ם שם}}; {{מקור|תוס&#039; סנהדרין סה א ד&quot;ה והנשאל}}).<br /> <br /> ויש חולקים וסוברים, שאזהרת עושה אוב היא מלאו שנאמר בכל מיני כישוף ({{מקור|דברים יח י-יא}}): לֹא יִמָּצֵא בְךָ וגו&#039; קֹסֵם קְסָמִים וגו&#039; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי ({{מקור|רש&quot;י סנהדרין סה א ד&quot;ה באזהרה, וכריתות ג ב ד&quot;ה אוב}})&lt;ref&gt;אולם ברש&quot;י סנהדרין שם ד&quot;ה הואיל וכריתות ב א ד&quot;ה ופסח כתב האזהרה מלא תפנו. ועי&quot;ש במהרש&quot;א ורש&quot;ש.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> האיסור נמנה במנין המצוות ({{מקור|ספר המצות לרמב&quot;ם לא תעשה ח}}; {{מקור|סמ&quot;ג לאוין לא}}; {{מקור|חינוך מצוה רנו. הם מונים כדעה הראשונה מפסוק אל תפנו}}).<br /> <br /> יש מן הראשונים סוברים שבעל אוב עובר גם משום דורש אל המתים ({{מקור|סמ&quot;ג לאוין לו. וראה ערכו}}). ואף על פי שאמרו: יש דורש אל המתים שאינו בכלל בעל אוב ({{מקור|סנהדרין סה ב}}), מכל מקום בעל אוב הוא בכלל דורש אל המתים ({{מקור|עי&#039; מנחת חינוך שם}}).<br /> <br /> יש אומרים שעושה אוב הוא אף בכלל מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה ({{מקור|שמות כב יז. יראים השלם רעג, על פי סנהדרין סז ב. ועי&#039; טור יו&quot;ד קעט, ומה שתמה עליו בבית יוסף}}).<br /> <br /> ===העונש===<br /> <br /> אם עבר ועשה בזדון חייב כרת ({{מקור|רמב&quot;ם שם}}), שנאמר: וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וגו&#039; וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ ({{מקור|ויקרא כ ו}}).<br /> <br /> אם עבר בעדים ובהתראה – נסקל ({{מקור|משנה סנהדרין נג א}}; {{מקור|רמב&quot;ם שם}}), שנאמר: וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם ({{מקור|ויקרא שם כז, ועי&#039; רש&quot;י שם}}).<br /> <br /> ואם עשה בשוגג חייב חטאת ({{מקור|רמב&quot;ם שם}}).<br /> <br /> יש במעשה אוב גם משום צד עבודה זרה ({{מקור|רמב&quot;ם שם ב}}; {{מקור|החינוך רנה. ועי&#039; תשובות רבנו אברהם בן הרמב&quot;ם סי&#039; כ}}). ויש מהאחרונים שכתב שלפי זה דינו כאביזרייהו ({{מקור|ראה ערכו}}) של עבודה זרה, שיהרג ואל יעבור ({{מקור|מנחת חינוך שם}}).<br /> <br /> אם בן נח אסור במעשה אוב – ראה ערך בן נח.<br /> <br /> ==שואל באוב==<br /> <br /> ===האזהרה===<br /> <br /> השואל באוב, אף על פי שאינו עושה מעשה האוב בעצמו, אף הוא עובר בלאו, כמו שאמרו: והנשאל באזהרה ({{מקור|סנהדרין סה א}}), שבא ושואל להגיד לו דבר העתיד ({{מקור|רש&quot;י}}). אזהרתו ממה שנאמר: לֹא יִמָּצֵא בְךָ וגו&#039; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי ({{מקור|דברים יח י-יא}}).<br /> <br /> ויש חולקים וסוברים, שאזהרת הנשאל באוב הוא ממה שנאמר: אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת, שכולל את כל הפונים אליו ({{מקור|רש&quot;י סנהדרין שם}}; {{מקור|ר&quot;ש משנץ בתורת כהנים קדושים שם, על פי עירובין יז ב}})&lt;ref&gt;ועי&#039; מנחת חינוך מצוה רנה; רש&quot;ש סנהדרין שם ועירובין שם; גליון ירושלים לירושלמי סנהדרין שם. &lt;/ref&gt;, אבל לֹא יִמָּצֵא בְךָ בעושה הכתוב מדבר ({{מקור|רש&quot;י שם}}).<br /> <br /> ויש סוברים שהלאו אל תפנו כולל את העושה ואת השואל יחד ({{מקור|יראים שם, וכן משמע בחינוך רנה}}).<br /> <br /> האיסור של שואל באוב נמנה בין מנין המצוות ({{מקור|ספר המצות לרמב&quot;ם לא תעשה לו}}; {{מקור|סמ&quot;ג לאוין לו}}; {{מקור|חינוך מצוה תקיג. והם מונים כדעה הראשונה מפסוק לא ימצא בך}}).<br /> <br /> יש שחשבו ללאו מיוחד גם מה שנאמר: אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם ({{מקור|ויקרא יט לא}}), וכולל את עושה האוב והשואל בו, ששניהם באותו לאו ({{מקור|יראים שם, ועי&quot;ש בתועפות ראם. ועי&#039; אבן עזרא קדושים שם}}).<br /> <br /> ===העונש===<br /> <br /> לשיטה שהאזהרה היא משום לֹא יִמָּצֵא בְךָ וגו&#039; אין בו לא כרת ולא סקילה, שהרי לא נזכר שם אלא אזהרת לאו בלי עונש מיתה ({{מקור|רמב&quot;ם עבודה זרה יא יד}}; {{מקור|תוס&#039; סנהדרין שם ד&quot;ה והנשאל}}), אבל מכים אותו מכת מרדות ({{מקור|רמב&quot;ם שם}}), ואינו לוקה מלקות של תורה אלא לדעת הסובר שלאו שאין בו מעשה ({{מקור|ראה ערכו}}) לוקים עליו, או לדעת הסובר שדיבור הוא מעשה למלקות ({{מקור|תוס&#039; עירובין יז ב. ועי&#039; חינוך מצוה תקיג}}). ואם כיון מעשיו ועשה כפי מאמרם של בעלי אוב לוקה ({{מקור|רמב&quot;ם שם}}).<br /> <br /> לשיטה שהאזהרה היא משום אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת גם הנשאל חייב כרת, שהרי כרת הנאמר בפרשה לכל הפונים ({{מקור|יראים השלם סי&#039; רעב}}), ולא אמרו שהנשאל באזהרה, אלא להורות שאינו חייב סקילה כבעל אוב ({{מקור|עי&#039; תוס&#039; סנהדרין נו א ד&quot;ה ועל. ועי&#039; שו&quot;ת בית אפרים חאו&quot;ח סי&#039; יח}}).<br /> <br /> ==מקטר לשד==<br /> <br /> יש מן הראשונים סוברים שאף המקטר לשד כדי לחברו ולכופו לעשות רצונו - חייב משום בעל אוב {{מקור|(רבינו ירוחם נתיב י&quot;ז חלק ה, בשם רמ&quot;ה, על פי סנהדרין שם וכריתות ג א}}; {{מקור|שו&quot;ת הרדב&quot;ז ח&quot;ג סי&#039; תתמח (תה). ועי&#039; ביאור הגר&quot;א יו&quot;ד סי&#039; קעט סק&quot;ל ובהג&quot;ה}}).<br /> <br /> יש חולקים וסוברים שחיובו משום בעל אוב אינו אלא במקטר סתם, ועל ידי הקטרה מתחברים השדים, אבל מקטר לשד, אף על פי שאינו מקבלו באלהות ועושה כן רק כדי לחברו, עובר משום עבודה זרה ({{מקור|שו&quot;ע יו&quot;ד קעט יט, ועי&#039; בית יוסף וש&quot;ך שם}}).<br /> <br /> ויש מן הראשונים מפרשים מה שאמרו המקטר לחבר ({{מקור|סנהדרין סה א}}), שהוא מקטר להשמיע את הקול המשיב לשאלותיו ({{מקור|רמב&quot;ם עבודה זרה יא יג, ובפירוש המשניות סנהדרין שם}}).<br /> <br /> ==אוב וידעוני ביחד==<br /> <br /> ===עשה אוב וידעוני יחד===<br /> <br /> אם עשה אוב וידעוני ({{מקור|ראה ערכו}}) יחד, עובר בשני לאוין, לפי שהם שני לאוין מיוחדים ({{מקור|ספר המצות לרמב&quot;ם לא תעשה ט. ועי&#039; רמב&quot;ן ומגן אברהם שם}}). ואף על פי שנאמרו בלאו אחד: אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים ({{מקור|ויקרא יט לא}}), מכל מקום אינם לאו שבכללות ({{מקור|ראה ערכו}}), כיון שחילקם הכתוב בעונשם, שנאמר ({{מקור|ויקרא כ כז}}): וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ ({{מקור|ספר המצות שם. ועי&#039; מגן אברהם ולב שמח שם}}). אבל לענין חובת חטאת, אם עשה שניהם בהעלם אחד, הדבר שנוי במחלוקת אמוראים, אם חלוקה לעונש מיתה נחשבת גם לחלוקה לחייב שתי חטאות, או אינה נחשבת חלוקה לחטאת ({{מקור|מחלוקת ר&#039; יוחנן וריש לקיש סנהדרין סה א וכריתות ג ב}}).<br /> <br /> נחלקו ראשונים כמי מהם הלכה: יש סוברים שהוא חייב חטאת על כל אחד ואחד ({{מקור|רמב&quot;ם שגגות ד א, כריש לקיש}})&lt;ref&gt;עי&#039; כסף משנה ולחם משנה עבודה זרה ו א, ומשנה למלך שגגות שם, שכמי מהאמוראים פסק הרמב&quot;ם.&lt;/ref&gt;. ויש סוברים שאינו חייב אלא חטאת אחת על שניהם ({{מקור|רמב&quot;ן בספר המצות שם}}).<br /> <br /> ===שאל אוב וידעוני יחד===<br /> <br /> אף שואל אוב וידעוני עובר בשני לאוין ({{מקור|ספר המצות לרמב&quot;ם שרש ט}}), לפי שכל אחד מאלו המנויים בפסוק: לֹא יִמָּצֵא בְךָ וגו&#039; ({{מקור|דברים יח י-יא}}), הם לאוים בפני עצמם, שהרי גם מנחש ומעונן נזכרו שם, והם נזכרים גם במקום אחר, שנאמר: לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ ({{מקור|ויקרא יט כו}}), ושם הם נזכרים כדי לחלק, שעובר בלאו על הניחוש לחוד ועל העינון לחוד ({{מקור|ירושלמי סנהדרין ז ה}}), והם מלמדים על כל הכתובים בפרשה זו, שכולם מחולקים ללאוין מיוחדים ({{מקור|רמב&quot;ם שם}}).<br /> <br /> ==מצות תמים תהיה==<br /> <br /> יש מן הראשונים מונים מצוה מיוחדת מה שנאמר: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה&#039; אֱלֹהֶיךָ ({{מקור|דברים יח יג}}), שהיא אזהרה להיות לבבנו תמים עם ה&#039; ({{מקור|מנין המצוות לבעל הלכות גדולות}}; {{מקור|יראים השלם סי&#039; תלא}}; {{מקור|מצוות הנוספות לרמב&quot;ן בספר המצות מצוה ח}})&lt;ref&gt;ועי&#039; רשב&quot;ם פסחים קיג ב ד&quot;ה תמים, ורמב&quot;ן על התורה שם, ורמב&quot;ן במצוות הנוספות לספר המצות מצות עשה ח, בפירוש פסוק זה. &lt;/ref&gt;. וכל המכשפים לדעת עתידות, ואוב בכללם, עוברים על מצוה זו, לפי שאסר בזה הכתוב לשאול על העתיד מאוב וידעוני ({{מקור|יראים שם}}; {{מקור|רמב&quot;ן שם}}), כמו שאמרו: מנין שאין שואלים דבר מן הכלדיים, שנאמר תָּמִים תִּהְיֶה ({{מקור|פסחים קיג ב}}).<br /> <br /> ויש סוברים שאין זו מצוה מיוחדת, אלא היא אזהרה המוסיפה טעם על האיסור של מעשה כישוף, שאינם דברי חכמה אלא תוהו והבל שנמשכו בהם חסרי הדעת, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה&#039; אֱלֹהֶיךָ ({{מקור|רמב&quot;ם עבודה זרה יא טז}}).<br /> <br /> ==ספיריטיזם&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;מושג לטיני שפירושו רוח, והכוונה לאמונה ברוחות של אנשים מתים ובאפשרות לבוא אתם במגע על ידי פעולות וטקסים שונים באמצעות &quot;מדיומים&quot; (מתווכים) שנחנו, לפי אמונה זו, בכוח מיוחד לתווך בין נשמות המתים ובין החיים.&lt;/ref&gt;&#039;&#039;&#039;==<br /> <br /> המדברים עם הרוחות על ידי תחבולות הקשורות בספיריטיזם, יש להסתפק אם אין זה בכלל איסור של שואל אוב. ואף אם אין שם אחד מהאופנים האמורים באוב: מדבר בשחיו, או בין הפרקים ובין אצילי ידיו, או מעלה בזכורו ושואל בגולגולת, מכל מקום לסוברים שמעלה בזכורו הוא שם של כישוף ({{מקור|עי&#039; לעיל דעת התוס&#039;}}), הרי איננו יודעים גדרו של כישוף זה, ושמא אף ספיריטיזם בכלל ({{מקור|שו&quot;ת דעת כהן סי&#039; סט. ועי&quot;ש שמלבד זה יש כאן אף חשש של דורש אל המתים}}).<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

יוסף שמח בוט