https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%94%D7%9C_%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A7 2026-04-12T07:15:05Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%94%D7%9C_%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=84962&oldid=prev 2013-06-25T07:12:02Z

<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br /> &#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;א, טור&#039; רלז – רמא.&lt;/ref&gt;<br /> - אהל המיטלטל ממקום למקום.<br /> <br /> ==סיכום תמציתי==<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex&quot;&gt;<br /> <br /> נחלקו תנאים באהל זרוק האם יש לו דין אהל החוצץ בפני הטומאה אם לאו. להלכה פסקו רוב הראשונים שאהל זרוק אין שמו אהל{{מקור|.<br /> <br /> }}באחרונים דנו להלכה להתיר לכהן לנסוע ברכבת שעוברת דרך בית הקברות, כיון שההלכה שאהל זרוק אין שמו אהל, ומכל שכן לדעת הסוברים שבשעת התנועה לדברי הכל אינו אהל{{מקור|.<br /> <br /> }}וכן דנו באחרונים אם מותר לכהן לטוס באוירון, שבעברו דרך רחוקה ודאי שעובר גם דרך בית הקברות, והאוירון הרי הוא אהל זרוק ואינו חוצץ.<br /> <br /> יש מפוסקי זמנינו שדנו להתיר לכהן לנסוע במכונית מעל מקום שיש שם קברים, שכן המכונית נגררת על גבי הקרקע, ואינה נישאת בידי אדם או על גבי בהמה{{מקור|, }}אך חלקו עליהם ואסרו לכהן לנסוע במכונית במקומות אלו.<br /> <br /> אהל זרוק שאינו אהל לחצוץ, מכל מקום הוא אהל להביא את הטומאה, כגון שטומאה וכלים נמצאים תחתיו הכלים טמאים{{מקור|. }}לפיכך ספינה, מכונית או אוירון, שיש בתוכם מת, הרי הם אהל המת להביא הטומאה בכולם אף אילו הם אהל זרוק, ואסור לכהנים להיכנס בהם.<br /> <br /> יש אומרים שאין לשבת על תיבה שיש בה ספרי קודש, אפילו אם היא גדולה ובאה במידה, שאהל זרוק אין שמו אהל; ויש חולקים ואומרים שאין ללמוד מטומאה לכאן.<br /> <br /> יש אומרים שאהל זרוק הנישא על ידי אדם שמו אהל, ולכן אין לשאת מטריה או שמשיה בשבת, כשפורסן להחזיקן על הראש, שיש בזה משום עשיית אהל; ויש אומרים שלא מצינו במשכן שיהיה האהל עובר ממקום למקום על ידי אדם הנושא, ואהל זרוק לא שייך אלא בטומאה, אבל לענין שבת אינה מלאכה אלא כזו שהיתה במשכן{{מקור|.<br /> <br /> }}&lt;/div&gt;<br /> ==בחציצה בפני הטומאה==<br /> <br /> ===דין אהל זרוק והגדרתו===<br /> <br /> נחלקו תנאים באהל זרוק האם יש לו דין אהל החוצץ בפני הטומאה ({{מקור|ראה ערך אהל המת}}): לרבי אין שמו אהל, ואינו חוצץ בפני הטומאה; ולר&#039; יוסי בר&#039; יהודה שמו אהל וחוצץ {{מקור|(ערובין ל ב}}; {{מקור|נזיר נה א}}; {{מקור|ועוד).}}<br /> <br /> יש מהאחרונים שכתבו שמן התורה אהל זרוק שמו אהל לדברי הכל, ולא אמר רבי שאין שמו אהל אלא מדרבנן {{מקור|(שו&quot;ת שבות יעקב ח&quot;א פה וח&quot;ב צח}}; {{מקור|מרכבת המשנה טומאת מת יא א)&lt;ref&gt;וראה ס&#039; פתח האוהל כלל ג י, שמצדד לומר לקצת ראשונים שהוא מן התורה.&lt;/ref&gt;}}.<br /> <br /> הראשונים הגדירו שתי דרכים במחלוקת התנאים:<br /> <br /> *יש אומרים שאהל זרוק הוא כשנמצא במצב של תנועה וטלטול על ידי אדם או בהמה שמוליכים אותו, כשרגלי הנושאים אותו נוגעים בארץ {{מקור|(רש&quot;י גיטין ח ב ד&quot;ה רבי}}; {{מקור|רשב&quot;א בשם ראב&quot;ד ערובין ל ב}}; {{מקור|תוספות נזיר נה א ד&quot;ה והתניא, וחגיגה כה א ד&quot;ה אהל). }}אבל אם הוא זרוק באויר ממש, כגון עוף הפורח וטלית המתנפנפת באויר וכיוצא {{מקור|(ראה משנה אהלות ח ה), }}לדברי הכל אינו אהל{{מקור|(תוס&#039; ערובין שם ד&quot;ה ומר, ונזיר שם ד&quot;ה שמיה)}}&lt;ref&gt;וראה בביאור הדבר בספר הישר לרבנו תם (חלק חידושים) סי&#039; רעה; חידושי רבנו חיים הלוי על הרמב&quot;ם טומאת מת יג ה.&lt;/ref&gt;.{{מקור|<br /> <br /> }}*ויש אומרים שבשעת הטלטול הכל מודים שאינו חוצץ, ומחלוקת התנאים היא בשעה שהאהל מונח, אלא שאינו קבוע במקום אחד לכל הימים, ואהל זרוק מובנו שראוי להיזרק ממקום למקום ({{מקור|רבינו חננאל ערובין לא א}}; {{מקור|רשב&quot;א בשמו ערובין ל ב ד&quot;ה אבל ר&quot;ח}})&lt;ref&gt;וראה עוד אהלות ח ה; נזיר נה א, ובתוספות שם ד&quot;ה והתניא; רמב&quot;ם טומאת מת יא ה; ר&quot;י מלוניל עירובין ל ב ד&quot;ה ולכהן. &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> להלכה פסקו רוב הראשונים שאהל זרוק אין שמו אהל, שהלכה כרבי מחברו ({{מקור|רמב&quot;ם טומאת מת יא ה}}; {{מקור|רא&quot;ש ערובין ג ב}}; {{מקור|הגהות מיימוניות ערובין ו יז}}; {{מקור|ועוד}})&lt;ref&gt;וראה במאמרים: י. אפשטיין, תחומין, כב, עמ&#039; 495; מ. הלברשטט וא.י. גולדמינץ, שם, עמ&#039; 504.&lt;/ref&gt;. לפיכך נכנס לארץ-העמים ({{מקור|ראה ערכו}}) בשידה תיבה ומגדל הפורחים באויר טמא ({{מקור|רמב&quot;ם שם. וראה חידושי רבנו חיים הלוי שם בפירוש &quot;פורחים באויר&quot;}}). ויש מי שפסק שאהל זרוק שמו אהל, לפיכך הוא חוצץ בפני הטומאה ({{מקור|רשב&quot;א עבודת הקודש ה טו}}).<br /> <br /> יש מי שכתב שדין אהל זרוק הוא דוקא כשמטלטלים אותם באויר, אבל אם גוררים ומטלטלים אותם כשהם מונחים על הארץ, אינם אהל זרוק, וחוצצים לדברי הכל ({{מקור|משנה למלך טומאת מת יא א, מדקדוק לשון הרמב&quot;ם &quot;הפורחים באויר&quot;&lt;ref&gt;אולם ראה חידושי רבי חיים הלוי שם ה&quot;ה. וראה עוד תוספות נזיר נה א ריש ד&quot;ה והתניא שפירשו &quot;מונחת&quot; - &quot;שאינה זזה ממקומה&quot;, ומשמע שלא כהמשנה למלך.&lt;/ref&gt;}}).<br /> <br /> ===בנכנס לאהל המת===<br /> <br /> אהל זרוק שאינו חוצץ לרבי הוא דוקא במאהיל על המת; אבל הנכנס לאהל המת, שאינו מאהיל על המת, הרי בהפסק כל שהוא שהאויר אינו נכנס בו מועיל להפסיק ({{מקור|משנה למלך טומאת מת יא א ד&quot;ה ודע}}).<br /> <br /> ===בעלי חיים===<br /> <br /> בעלי חיים אף על פי שהם אהל זרוק, מכל מקום חוצצים בפני הטומאה {{מקור|(ראה ערך אהל המת) }}אף לרבי, שהתורה קראה אותם אהל, שנאמר: וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסֹכְכֵנִי ({{מקור|איוב י יא}}). הטעם: שהשדרה שלהם נקראת סכך, שמגינה על בני המעיים ({{מקור|תוספות ערובין לא א ד&quot;ה ומר, על פי סוכה כא ב}}), וכל שכן שאדם אינו נחשב לאהל זרוק, שהרי הפסוק נאמר באדם וממנו למדים לשאר בעלי חיים {{מקור|(נודע ביהודה תנינא אורח חיים ל).}}<br /> <br /> ===פשוטי כלי עץ===<br /> <br /> פשוטי כלי עץ הזרוקים אף הם אינם נעשים אהל לחצוץ בפני הטומאה, ולכן דלתות המונחות על גבי שוורים אינן חוצצות, אם לא שהשוורים עצמם כריסם רחבה ({{מקור|רבינו תם תוספות ערובין ל ב ד&quot;ה ומר, על פי סוכה כא א}})&lt;ref&gt;ויש אומרים שאף על פי שפשוטי כלי עץ הזרוקים אינם חוצצים, מכל מקום כשנתונות דלתות על גבי שוורים המהלכים, מכיון שהבהמה עצמה נחשבת אהל (ראה לעיל אהל זרוק של בעלי חיים) אף הדלתות שעל גביה נחשבות אהל (נודע ביהודה תנינא או&quot;ח ל, בדעת הרשב&quot;א. ובדעת הרמב&quot;ם ראה בנודע ביהודה שם, ובתוספות יום טוב פרה ג ב, משנה למלך טומאת מת יא א).&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ויש חולקים וסוברים שכל עיקר דין אהל זרוק שאין שמו אהל לא נאמר אלא בכלי, שכשהוא קטן הוא מקבל טומאה, וכשעשוי לנחת הוא טהור ({{מקור|ראה ערך כלים}}), ולכן כשמטלטלו ואינו עשוי לנחת הרי הוא כשאר כלים, אבל פשוטי כלי עץ שאינם מקבלים טומאה, אפילו כשהם זרוקים - אינם מקבלים טומאה וחוצצים {{מקור|(ריטב&quot;א ערובין ל ב ד&quot;ה והקשו).}}<br /> <br /> ===אהל זרוק ברכבת, במכונית, ובאוירון===<br /> <br /> באחרונים דנו להלכה להתיר לכהן לנסוע ברכבת שעוברת דרך בית הקברות, בפרט לדעת הסוברים שבשעת התנועה לדברי הכל אינו אהל {{מקור|(ראה שו&quot;ת שואל ומשיב תליתאה ח&quot;ב מג}}; {{מקור|שו&quot;ת מהר&quot;מ שיק יורה דעה שנג. וראה לעיל). וכן }}יש מפוסקי זמנינו שדנו להתיר לכהן לנסוע במכונית מעל מקום שיש שם קברים, שכן המכונית נגררת על גבי הקרקע ({{מקור|ראה לעיל}}), ואינה נישאת בידי אדם או על גבי בהמה {{מקור|(שו&quot;ת ארץ צבי סי&#039; צב}}; {{מקור|זכרון יוסף סי&#039; כג}}; {{מקור|ציץ אליעזר יב סי&#039; סב). }}אך חלקו עליהם ואסרו לכהן לנסוע במכונית במקומות אלו ({{מקור|חזון איש אבן העזר קמד ח-ט, ויו&quot;ד קיא ח}}; {{מקור|מנחת שלמה ח&quot;א סי&#039; עב. ועיין שם שהחמיר אפילו לענין טומאה דרבנן}})&lt;ref&gt;כמה טעמים שלא לסמוך על היתר זה נאמרו: א. דברי המשנה למלך הם בדעת הרמב&quot;ם, אך שאר הראשונים לא סוברים כן; ב. המשנה למלך עוסק בנגרר ממש על גבי הקרקע, ולא בנישא על גבי גלגלים; ג. המכונית עשויה ממתכת ומקבלת טומאה, ולכן גם אם אינה אוהל זרוק, מכל מקום אינה חוצצת מפני הטומאה - ראה טהרת כהנים כהלכתה עמ&#039; קכא.&lt;/ref&gt;.{{מקור|<br /> <br /> }}וכן דנו באחרונים אם מותר לכהן לטוס באוירון, שבעברו דרך רחוקה ודאי שעובר גם דרך בית הקברות, והאוירון הרי הוא אהל זרוק ואינו חוצץ ({{מקור|ראה שו&quot;ת ארץ צבי (רא&quot;צ פרומיר) צג, שצירף כמה סניפים להיתר}})&lt;ref&gt;וראה עוד בנידון נסיעת כהן במטוס בשו&quot;ת קובץ תשובות ח&quot;ב סי&#039; ס; שו&quot;ת אבני ישפה ח&quot;ח סי&#039; קלח; שו&quot;ת תשובות והנהגות ח&quot;ג סי&#039; שמז; שו&quot;ת חלקת יעקב חיו&quot;ד סי&#039; רט, תחומין כב עמ&#039; 495 ועמ&#039; 504; ישורון י עמ&#039; תקנה, ועוד. &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> יש מפוסקי זמנינו שדנו להתיר לכהן לנסוע מעל גבי מקום שיש שם קברים במכונית או באוירון באופן שמניח נסר רחב של עץ שמכסה כל רוחב הקרקעית, שאז אינו מקבל טומאה ({{מקור|ראה שו&quot;ת ארץ הצבי צב}}; {{מקור|הר צבי יו&quot;ד סי&#039; רפ, בשם מהרי&quot;ל דיסקין. וראה לעיל}}), אף שעדיין גג המכונית העשוי מתכת מאהיל על המת ועל הכהן, שכן הנסר הוא אהל זרוק הנכנס לתוך אהל המת ({{מקור|ציץ אליעזר יב סי&#039; סב סק&quot;ט}}); אך יש חולקים וסוברים שאין הדברים אמורים אלא באהל זרוק העובר על אהל המת, ואין זה דומה לנסר המונח בקרקע המכונית ({{מקור|הגרש&quot;ז אוירבך, הובאו דבריו בציץ אליעזר שם}}; {{מקור|מנחת שלמה ח&quot;א סי עב}})&lt;ref&gt;וראה במנחת שלמה שם שביאר שהשמועה בשם מהרי&quot;ל דיסקין היתה דווקא בעגלה מעץ המחזקת מ&#039; סאה ואינה עשויה למושב אדם, אך במכונית וכדו&#039; לא יועיל נסר רחב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==בהבאת הטומאה==<br /> <br /> אהל זרוק שאינו אהל לחצוץ, מכל מקום הוא אהל להביא את הטומאה, כגון שטומאה וכלים נמצאים תחתיו - או בתוכו ({{מקור|נודע ביהודה תנינא או&quot;ח ל}}) - הכלים טמאים, כאותה שאמרו: האכר עובר והמרדע על כתפו - אם יש במרדע פותח טפח, מביא את הטומאה ({{מקור|אהלות טז א}}), אף על פי שבשעה שהוא עובר הוא אהל זרוק {{מקור|(ספר הישר לרבנו תם שבת קעג. וראה חידושי רבנו חיים הלוי טומאת מת יא ה. וראה שם בהסבר הדין).}}<br /> <br /> ==בבית המנוגע==<br /> <br /> השידה התיבה והמגדל שבבית המנוגע ({{מקור|ראה ערכו}}), אף על פי שהם מכוסים, כלים שבתוכם טמאים ({{מקור|תוספתא נגעים פרק ז, וראה שם בהגהות הגר&quot;א}}), לפי שאהל זרוק אין שמו אהל ({{מקור|ר&quot;ש נגעים פרק יג משנה יב, וראה משנה למלך טומאת מת פרק יא}}).<br /> <br /> ==בספרי קודש==<br /> <br /> יש אומרים שאין לשבת על תיבה שיש בה ספרי קודש, אפילו אם היא גדולה ובאה במידה, ואין אומרים שכיון שנתנם בתיבה הרי הם ברשות בפני עצמם וכמופסקים הם, שאהל זרוק אין שמו אהל ({{מקור|ט&quot;ז יורה דעה רפב סק&quot;ד}}); ויש חולקים ואומרים שאין ללמוד מטומאה לכאן, שבפני הטומאה אינו חוצץ אלא אהל ולא כלי, משום שכלי מקבל טומאה, ולכן מכיון שהשידה תיבה ומגדל הם אהל זרוק ואינו אהל הרי הוא כלי ואינו חוצץ, מה שאין כן בספרים שבתיבה, שאפילו אם שם כלי עליה יש לומר שחוצצת ({{מקור|נקודות הכסף שם}}).<br /> <br /> ==בשבת==<br /> <br /> יש אומרים שאהל זרוק הנישא על ידי אדם, כיון שהאדם עצמו נקרא אהל אף על פי שהוא זרוק ({{מקור|ראה לעיל}}), גם הנישא עליו שמו אהל, ולכן אין לשאת מטריה או שמשיה בשבת, כשפורסן להחזיקן על הראש, שיש בזה משום עשיית אהל {{מקור|[ראה ערכו}}] ({{מקור|שו&quot;ת נודע ביהודה תנינא או&quot;ח ל}}); ויש אומרים שלא מצינו במשכן שיהיה האהל עובר ממקום למקום על ידי אדם הנושא, ואהל זרוק לא שייך אלא בטומאה, אבל לענין שבת אינה מלאכה אלא כזו שהיתה במשכן {{מקור|(שו&quot;ת חתם סופר אורח חיים עב. וראה ערך אהל).}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

יוסף שמח בוט