יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

2013-06-25T07:11:58Z

הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

דף חדש

{{מיקרופדיה תלמודית}}
'''הגדרה'''<ref>א, טור' רכה – רלז.</ref>
- דבר המאהיל על המת, או שהמת מאהיל עליו.

==סיכום תמציתי==

<div class="talmudit-lex">

אהל המת משמש בין להבאת הטומאה על אחרים ועל עצמו, ובין לחציצה בפני הטומאה.

שלש דרכים יש בטומאת האהל שתטמא את האדם או הכלים: שהאהיל המת על האדם או על הכלי; שהיה המת עם האדם או הכלי תחת אהל אחד; שהאהילו האדם או הכלי, על המת.

האהל עצמו שהאהיל על המת, אף על פי שלא נגעה בו טומאה, הרי הוא טמא שבעת ימים. ודוקא כשהיה האהל בגד או שק או כלי פשתן או עור בהמה וחיה, בין המותרות לאכילה בין האסורות לאכילה; אבל אם היה האהל נסרים של עץ כגון התקרה והמחצלת וכיוצא בהן, או שהיה של עצם ושל מתכות, הרי זה טהור, ואין צריך לומר שאם היה בנין שהוא טהור, ואין לך יוצא מן העץ שהוא מיטמא טומאת אהלים אלא הפשתן בלבד.{{מקור|

}}הצד הפנימי והצד החיצון של האהל שנטמא נחשבים כשני כלים:

הצד הפנימי, זה שכלפי הטומאה, דינו ככלי הנוגע במת, שהוא אבי-אבות-הטומאה, והצד החיצון דינו ככלי שנגע בכלי שנגע במת, ואינו אלא אב-הטומאה.

כשם שהאהל מביא את הטומאה על מה שבתוכו, כך הוא מפסיק וחוצץ בפני הטומאה, שלא יטמא כל שחוצה לו. וכן, להיפך, אם הטומאה על גבי האהל, האהל חוצץ שלא תיכנס לתוכו.

אינו נקרא אהל להביא את הטומאה ולחצוץ בפניה אלא כשיש בו טפח על טפח מרובע על רום טפח.

</div>
אהל המת משמש בין להבאת הטומאה על אחרים ועל עצמו, ובין לחציצה בפני הטומאה.

'''==הבאת הטומאה=='''

שלש דרכים יש בטומאת האהל שתטמא את האדם או הכלים:

*שהאהיל המת על האדם או על הכלי.

*שהיה המת עם האדם או הכלי תחת אהל אחד

*שהאהילו האדם או הכלי, על המת ({{מקור|רמב"ם טומאת מת א י,יא}}).

===מקור ההלכה===

({{מקור|א}}) האהלת המת על אדם או כלי למדנו מהפסוק: יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים {{מקור|(במדבר יט טז),}} לרבות שהאהיל עליו המת ({{מקור|ספרי זוטא שם}}).

({{מקור|ב}}) הטומאה והדברים המיטמאים שנמצאים באהל אחד למדנו מהפסוק: כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים {{מקור|(במדבר יט יד),}} והוא עיקר אהל האמור בתורה ({{מקור|רש"י חולין קכה ב ד"ה אמאי}}) - אחד הבא כולו לאהל המת, ואחד הבא מקצתו, אפילו הכניס ידו, או ראשי אצבעותיו, או חוטמו לאהל המת, הרי זה נטמא כולו {{מקור|(רמב"ם טומאת מת א יא, על פי נזיר מג א),}} שנאמר: כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל , זה הבא מקצתו, וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל , זה הבא כולו ({{מקור|ספרי חוקת יט יד. וראה פירוש המשניות לרמב"ם אהלות יב ח}}). ועוד, שאהל המת כמלא טומאה הוא, ומיד שהושיט ידו בפנים כאילו נגע במת ({{מקור|תוספות נזיר מג א, ד"ה בבית, וראה שם ברש"י ד"ה בבית}}).

({{מקור|ג}}) האהלת דבר על המת למדנו מהפסוק: עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה {{מקור|(במדבר יט טז),}} זה המאהיל על פני המת {{מקור|(נזיר נג ב),}} שהרי לא נאמר אשר יגע במת בשדה ({{מקור|רש"י שם ד"ה דתניא}}). כל המטלטלים שהאהילו על המת טמאים בכל שהם ({{מקור|אהלות טז א}}).

===האהל עצמו אימתי מקבל טומאה===

האהל עצמו שהאהיל על המת, אף על פי שלא נגעה בו טומאה, הרי הוא טמא שבעת ימים, שנאמר: וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל {{מקור|(במדבר יט יח).

}}ודוקא כשהיה האהל בגד או שק או כלי פשתן או עור בהמה וחיה, בין המותרות לאכילה בין האסורות לאכילה, שלמדנו גזירה שוה אהל אהל ממשכן, שנאמר בו: וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן ({{מקור|שמות מ יט}}), שאין נקרא אהל אלא ארוג ועור כמשכן; אבל אם היה האהל נסרים של עץ כגון התקרה והמחצלת וכיוצא בהן, או שהיה של עצם ושל מתכות, הרי זה טהור, ואין צריך לומר שאם היה בנין שהוא טהור, ואין לך יוצא מן העץ שהוא מיטמא טומאת אהלים אלא הפשתן בלבד {{מקור|(רמב"ם ה יב, על פי שבת כז וכח. וראה כלים כז א).

}}במה דברים אמורים כשהאהל הוא מחובר לקרקע, שאף על פי שמחובר אינו מקבל טומאה {{מקור|(ראה ערך כלים),}} גזירת הכתוב היא באהל של בגד עור ושק, אבל אהל התלוש נטמא אף כשהוא עשוי משאר דברים המקבלים טומאה, והוא ששנינו ({{מקור|אהלות טז א}}) כל המטלטלין מביאים את הטומאה על עצמן בכל שהן {{מקור|(תוספות שבת כז ב ד"ה ואין, וראה שם יז א ד"ה ועל}}; {{מקור|ראב"ד ה יב. וראה רמב"ם א י).}}

ויש אומרים שאהל המחובר אינו נטמא אפילו כשעשוי עור ופשתן, שהרי ממשכן למדוהו והמשכן היה מיטלטל, ואהל תלוש הוא שנטמא אם עשוי עור ופשתן, אבל אם עשוי מעץ ושאר דברים, כיון שעשאו אהל גזירת הכתוב הוא שטהור ({{מקור|רשב"א שבת כז ב ד"ה הא בשם הצרפתים}}).

===חומרת הטומאה של האהל עצמו===

הצד הפנימי והצד החיצון של האהל שנטמא נחשבים כשני כלים:

*הצד הפנימי, זה שכלפי הטומאה, דינו ככלי הנוגע במת, שהוא אבי-אבות-הטומאה{{מקור|(ראה ערכו)}}, והצד החיצון דינו ככלי שנגע בכלי שנגע במת, ואינו אלא אב-הטומאה{{מקור|(ראה ערכו)}}.

*לכן הנוגע בצד החיצון, בין אדם בין כלים, אינו טמא אלא טֻמאת-ערב ({{מקור|ראה ערכו}}). ודוקא כשהוציאו המת מתוכו, אבל כל זמן שהוא בתוכו גם הנוגע בחיצון טמא טֻמאת-שבעה{{מקור|(ראה ערכו)}}, כנוגע במת, שהאהל נחשב כמת עצמו כשהמת בתוכו {{מקור|(אהלות ז ב ור"ש ורא"ש שם).}}

'''===='''

==חציצת אהל==

כשם שהאהל מביא את הטומאה על מה שבתוכו, כך הוא מפסיק וחוצץ בפני הטומאה, שלא יטמא כל שחוצה לו. וכן, להיפך, אם הטומאה על גבי האהל, האהל חוצץ שלא תיכנס לתוכו ({{מקור|רמב"ם טומאת מת יב א}}). ולא מן הפסוק למדנו, אלא סברא היא, שאינו מטמא אלא מה שבתוך האהל ולא מה שאינו בתוכו ({{מקור|פני יהושע סוכה כא א ד"ה מ"ט}})<ref>ויש שכתב שלמדנו הדבר מפסוק (במדבר יט יד) כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל, שדרשו: דרך פתחו הוא מטמא ואינו מטמא כל צדדיו כשהוא פתוח (ספרי חוקת שם), ובכלל כל צדדיו שאינו מטמא הוא גם למעלה מן האהל או למטה ממנו (סדרי טהרות אהלות ו דף צח ב).</ref>.

==אהל בתוך אהל==

===הצלת כלים שבאהל בתוך אהל===

האהל שבתוך אהל המת מציל על הכלים הנמצאים בו שלא יטמאו ({{מקור|רמב"ם טומאת מת כ א}}), קל וחומר מכלי המוקף צמיד-פתיל שמציל באהל המת ({{מקור|שם כא א}}). אך חילוק יש בין אהלים לכלים, שהכלים אינם מצילים אלא בצמיד פתיל, ואהלים מצילים בכיסוי בלבד ({{מקור|ספרי חוקת יט יד}}; {{מקור|רמב"ם שם}}).

===מניעת הטומאה שבאהל בתוך אהל===

נחלקו הראשונים האם האהל שבתוך האהל מונע את הטומאה, כשהיא בתוכו, שלא תצא ותטמא אחרים:

*יש אומרים שאם היה כזית מן המת באהל שבתוך אהל, כל הכלים שבאהל החיצון טמאים ({{מקור|רמב"ם טומאת מת כ א}}).{{מקור|

}}*ויש חולקים, ואין הבית טמא לדבריהם אלא כשהאהל הפנימי שהטומאה בתוכו הוא מקבל טומאה ואינו חוצץ ({{מקור|ראה להלן}}), או כשאין לו פתח לעצמו לחוץ ומוכרחים להוציאה דרך החיצון, ואז מה שבבית טמא משום סוף- טומאה-לצאת{{מקור|[ראה ערכו}}] ({{מקור|ראב"ד שם כ א,ו}}).

==שיעור האהל==

אינו נקרא אהל להביא את הטומאה ולחצוץ בפניה אלא כשיש בו טפח על טפח מרובע על רום טפח ({{מקור|אהלות ג ז}}; {{מקור|ברכות יט ב}}; {{מקור|רמב"ם טומאת מת יב א}}), כגון דף שהוא רחב טפח על טפח וגבוה מן הארץ טפח שהאהיל ({{מקור|ר"ש אהלות שם}})<ref>יש אומרים שצריך להיות חלל טפח פנוי מלבד מקום הטומאה (הראב"ד בהשגות שם. בדעת הרמב"ם ראה שם בכסף משנה ובמרכבת המשנה שנחלקו)..</ref>{{מקור|.}} שיעור זה הוא דבר תורה {{מקור|(ברכות שם}}; {{מקור|רמב"ם שם. וברש"י ברכות שם ד"ה דבר ביאר שהיא הלכה למשה מסיני).

}}דבר עגול, אם יש בהיקפו שלשה טפחים מביא את הטומאה וחוצץ, שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש ברחבו טפח ({{מקור|אהלות יב ו}}; {{מקור|רמב"ם טומאת מת יב ז}}).

חכמים גזרו שאף מטלטלים שאין ברחבם טפח רק יש בהיקפם טפח, מביאים טומאה על האדם הנושאם כשמאהיל צדם אחד על המת, גזירה היקפם טפח משום רחבם טפח, לפי שהנושאם על כל פנים טמא טומאת ערב, אפילו כשלבוש הרבה בגדים ({{מקור|ראה ערך טמאה בחבורין}}), והרואה יחשוב שמשום אהל טמאוהו לפי שיש בהיקפו טפח, ויטעה לומר שאין מיטמאים באהל אלא טומאת ערב; אבל שאר אדם, שאינו נושאם, וכלים, אינם מיטמאים בפחות מטפח על טפח ({{מקור|אהלות טז א}}; {{מקור|שבת יז א}}; {{מקור|רמב"ם טומאת מת כ ה}}).

==התפשטות האהל==

===קרקע הבית===

האהל מביא את הטומאה אף על מה שבקרקעיתו, שנאמר ({{מקור|חוקת יט יד}}) וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל, לעשות קרקעית של בית עד התהום כמוהו ({{מקור|ספרי שם, הובא בפירוש המשניות לרמב"ם אהלות ג ז}}). כיצד, הטומאה בבית וכלים טמונים בקרקעיתו, הכלים טמאים. וכן אם היתה הטומאה בקרקע הבית, בחלל שאין בו טפח על טפח, מטמא כל מה שבבית ({{מקור|אהלות ג ז}}). ויש שכתבו שאף הוא מפני שקרקע הבית כמוהו ({{מקור|הרע"ב שם}}).

===כותלי הבית===

אף כותל הבית, המפסיק בין אויר העולם לבית, מחציו ולפנים נגרר אחר הבית ונחשב כמוהו, אם אין בחלל טפח על טפח, ואם יש טומאה בכותל טמא מה שבבית, ואם טומאה בבית - מה שבכותל טמא. ומחציו ולחוץ של הכותל אינו כתוך הבית ({{מקור|אהלות ו ג}}; {{מקור|רמב"ם כד ה}}).

היתה הטומאה באמצעיתו של הכותל - הבית טמא, ונחלקו תנאים: לחכמים נחשב בודאי כבית, ולר' מאיר יש להחמיר בתורת ספק ({{מקור|אהלות שם}}). הלכה כחכמים {{מקור|(רמב"ם טומאת מת כד ה).}}

כשיש מחיצה בין הכותל לבית - והיתה הטומאה בבית לפנים מן המחיצה, הכלים שבין המחיצה לכותל טהורים, ומכל מקום הכלים שבתוך הכותל טמאים, שהכותל הרי הוא כבית, והמחיצה רשות לעצמה ({{מקור|ר"ש טו ה, מתוספתא שם, וראה מהר"ם מר"ב בתוספות יום טוב ד א}}).{{מקור|}}היה החלל שבין הכותל למחיצה טפח, ויש אומרים ארבעה טפחים ({{מקור|מחלוקת תנאים בתוספתא אהלות טו ד}}), בטל הכותל ואינו נחשב כבית {{מקור|(שם).

}}===תקרת הבית===

וכן מעזיבה [טיח של טיט על גבי התקרה ({{מקור|רש"י בבא מציעא קטז ב ד"ה מעזיבה. וראה ערוך מעזב}})] של הבית, ועליה אויר, וטומאה בתוכה, ואין במקומה חלל טפח על טפח, מחציה ולמטה נידון כבית ומה שבבית טמא, מחציה ולמעלה הבית טהור, מחצה על מחצה הבית טמא {{מקור|(תוספתא אהלות ז}}; {{מקור|רמב"ם טומאת מת כד ד)<ref>ויש אומרים שבמחצה על מחצה כל מה שבחלל הבית שלא כנגד הטומאה טהור, ולקולא חושבים מקום הטומאה כמשתייך לחוץ ולא לבית (ראב"ד שם, לפי מרכבת המשנה).</ref>.}}

===כותל ותקרה שבין שני בתים===

כותל שבין שני בתים, בין שהטומאה באחד מהבתים ובין שהטומאה בתוך הכותל, נידון הכותל חציו לבית זה וחציו לאחר, והוא הדין במעזיבה שבין בית לעלייה; ר' יהודה סובר כל המעזיבה לעלייה ({{מקור|אהלות ו ד}}). הלכה כחכמים {{מקור|(רמב"ם טומאת מת כד ד).}}

===חלל הפתח===

היתה הטומאה דבוקה על האסקופה - שכנגד ה'שקוף' ולפנים [- האסקופה רחבה, ו'שקוף' הוא המקום במשקוף שבו הדלת נוקפת ושוקפת כשסוגרים אותה ({{מקור|רש"י חולין קכו א ד"ה ודקאמרת}})] כלפנים, ומה שבבית טמא; כנגד ה'שקוף' ולחוץ, נחלקו תנאים והלכה שדינה כלחוץ {{מקור|(אהלות יא ז, יב ח}}; {{מקור|רמב"ם כה ו,ז. וראה תוספות חולין קכו א ד"ה אנן).}}

היתה הטומאה תחת האסקופה - נידון מחצה למחצה, כמו בכותל ({{מקור|אהלות יב ח, וראה שם בר"ש}});{{מקור|}}רבי שמעון סובר שטומאה תחת האסקופה הבית טהור ({{מקור|תוספתא אהלות יג י. וראה רא"ש וסדרי טהרה שם}}). {{מקור|

}}היתה הטומאה מודבקת במשקוף מתחתיו - אפילו מהשקוף ולחוץ כלפנים, ור' יוסי מטהר ({{מקור|משנה יג י ור"ש}}). הלכה שמטמא מה שבבית ({{מקור|רמב"ם כה ו}}).

==עשייתו וכחו של האהל==

===הנעשה מאליו===

אהל שנעשה מאליו, שלא בידי אדם, כגון חור שחררוהו מים או שרצים וכיוצא בזה, נחלקו תנאים: חכמים סוברים שהוא אהל להביא את הטומאה ולחצוץ בפניה, ורבי יהודה סובר שאינו אהל {{מקור|(אהלות ג ז), }}אלא אם כן היה בו חלל כמלא אגרוף {{מקור|[ראה ערכו]}} ({{מקור|סוכה כא א}}). הלכה כחכמים ({{מקור|רמב"ם יג א}}).

===בעלי חיים, אדם, חפצים===

בעל חיים או אדם הדולג ברגלו האחת או הקופץ בשתי רגליו, ועוף הפורח, וטלית המנפנפת באויר, וספינה ששטה על פני המים, אינם מביאים ולא חוצצים - שאינם אהל המתקיים ({{מקור|אהלות ח ה ורמב"ם ור"ש שם}}).

עדר בהמות טמאות או טהורות מביא וחוצץ ({{מקור|אהלות ח א}}), והוא שכולן דבוקות, שראשה של זו בין רגליה של זו ({{מקור|רמב"ם ור"ש}}), והוא הדין בהמה אחת ({{מקור|הרא"ש שם}}); ויש אומרים דוקא כשעומדות הן אהל, ולא כשמהלכות {{מקור|(הרע"ב שם, וראה שם בר"ש ובמשנה אחרונה)<ref>בעלי חיים אף שהם אהל זרוק מכל מקום חוצצים בפני הטומאה שהתורה קראה אותם אהל, שנאמר: וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסֹכְכֵנִי (איוב י יא), שהשדרה שלהם נקראת סכך, שמגינה על בני המעיים (תוספות ערובין לא א ד"ה ומר. וראה ערך אהל זרוק).</ref>}}.

==אהל של אדם וכלים==

אדם וכלים, ואפילו כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים, כלי אבנים וכלי אדמה, נעשים אהלים לטמא אבל לא לטהר, שמביאים את הטומאה ולא חוצצים<ref>נכרי, אף שאינו מקבל טומאה, הוא בכלל אדם ונעשה אהל לטמא ולא לטהר (תפארת ישראל, משנה אחרונה וסדרי טהרה אהלות ו א. וראה קרית ספר יג שכתב שאדם אינו חוצץ משום שמקבל טומאה, משמע שרק בישראל אמרו כן, וראה תוספות בבא בתרא כ א ד"ה ונכרי).</ref>.

===אהל על גבי אדם או כלים===

ואפילו אהל הנסמך ועומד על ידי אדם או כלים, האהל מביא ואינו חוצץ. כגון לוח שהיה מונח על גבי ארבעה בני אדם או כלים, והיו תחת האהל טומאה וכלים, הכלים טמאים, היו כלים על גביו וטומאה תחתיו, או להיפך, הכלים טמאים ({{מקור|אהלות ו א}}; {{מקור|רמב"ם יב א}}), ואפילו אם הכלים היו שלא כנגד הטומאה ({{מקור|רמב"ם שם}}), לפי שכיון שנעשה אהל לטמא הרי הוא כמלא טומאה תחתיו, וכיון שאינו חוצץ הרי כל הכלים שעל גביו הם כנגד הטומאה ({{מקור|תוספות יום טוב שם. וראה ר"ש טו ג בד"ה על גביהן}}).

===כלים גדולים===

כלי גללים או אבנים ואדמה, וכן כלי עץ, הבאים במידה, שמחזיקים ארבעים סאה בלח, שהם כוריים ביבש ({{מקור|ראה ערך כלים}}), הרי הם כאהלים ואינם ככלים, וחוצצים בפני הטומאה ({{מקור|רמב"ם יב ב ויג ג, וראה שם בראב"ד ובכסף משנה}}), שמחמת גודלם יצאו מתורת כלי ודומים לאהל ({{מקור|תוספות יום טוב ו א. וראה ר"ש ט א}}; {{מקור|רא"ש ח א}}).

===אהל מכלי צמיד פתיל===

כלים המוקפים צמיד פתיל ונתונים על גבי המת, אף על פי שהאוכלים והמשקים שבתוכם טהורים, הכלים שעל גביהם טמאים, שאינם נעשים אהל לטהר {{מקור|(תוספתא י יא}}; {{מקור|רמב"ם יז ו, לפי הסדרי טהרה יב דף קסא וקסב).

}}יש אומרים שדוקא כשהטומאה גופה תחת הכלים או על גבם אינם נעשים אהלים לטהר, אבל כשהטומאה במקום אחר ונמשכת תחתיהם או על גבם בתורת הבאה על ידי אהל, נעשים אהלים גם לטהר. ולכן כלי שבבית וטומאה בבית, ובין הכלים והתקרה אין טפח, שמצד אהל הבית אין הטומאה נכנסת לשם, הרי כל מה שנמצא בין הכלים לתקרה טהור, אף על פי שבין הכלים לקרקע יש גובה טפח והטומאה התפשטה תחתיהם, שעל טומאת הבאה הכלים נעשים אהלים גם לטהר ({{מקור|ראה מהר"ם מר"ב, בתוספות יום טוב ד א, ט א}}); ויש אומרים שאף בטומאת הבאה אין הכלים נעשים אהלים לטהר, ואם יש טפח למטה טמא גם מה שלמעלה, וכן להיפך ({{מקור|תוספות יום טוב שם לפי הרע"ב}}).

==אהל המקבל טומאה==

כל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה, ולפיכך בהמה וחיה שמתו, ואוכלים טמאים או המוכשרים לקבל טומאה {{מקור|(ראה ערך הכשר),}} וכן כלי עץ המקבלים טומאה, ופשוטי כלי עור ויריעה וסדין ומפץ ומחצלת וכיוצא באלו, אף על פי שהם אהל להביא את הטומאה, אינם חוצצים בפניה {{מקור|(אהלות ח ג}}; {{מקור|רמב"ם יג ד).}}

==הערות שוליים==

<references/>

מיקרופדיה תלמודית:אהל המת - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.