https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%94%D7%9C_%28%D7%A9%D7%91%D7%AA%29 2026-04-08T01:34:32Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%94%D7%9C_(%D7%A9%D7%91%D7%AA)&diff=84960&oldid=prev 2013-06-25T07:11:53Z

<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br /> &#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;א, טור&#039; ריח – רכה.&lt;/ref&gt;<br /> - דבר המוקף גג או מחיצות שאינו בנין ממש, שאסור לעשותו בשבת ויום טוב.<br /> <br /> ==סיכום תמציתי==<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex-header&quot;&gt;עשייתו וסתירתו בשבת&lt;/div&gt;<br /> אסור לעשות אהל קבוע בשבת ואיסורו הוא מן התורה, וכל העובר ועושה חייב משום תולדת &#039;בונה&#039;, וכן הסותר אהל קבוע חייב משום תולדת &#039;סותר&#039;.<br /> <br /> חכמים גזרו שלא לעשות אהל עראי בשבת, גזירה שמא יעשה אהל קבוע. וכשם שאסור לעשות אהל עראי משום גזירה, כך אסור לסתור אהל עראי משום גזירה, שלא יסתור אהל קבוע.<br /> <br /> אהל העשוי מערב שבת, אם הוא בנוי ומתוח כל צרכו אלא שהתהפך על צידו, מותר להופכו שיעמוד כצורתו. ולא זו בלבד, אלא גם אהל שאינו מתוח מערב שבת, מותר לפושטו מכיון שאינו חסר תיקון כדי לחזקו או לחברו למקום קבוע, ואינו צריך לעשות בו כלום אלא לפושטו. לפיכך מותר להעמיד חופה ולסלקה אם היא היתה קשורה בכלונסאות מערב שבת; וכן כיסוי הקבוע בעגלת ילדים, אף שעושה גג ומחיצות וכוונתו לשם צל, מותר למותחו ולקפלו בשבת.<br /> <br /> לא רק עשיית אהל חדש אסורה, אלא אפילו להוסיף תוספת קבע על אהל בשבת אסור, אם יש בה כשיעור טפח{{מקור|,}} אבל מותר להוסיף תוספת עראי בשבת. דוגמא לתוספת עראי על אהל עראי: טלית שהיתה פרוסה על העמודים והיתה כרוכה קודם השבת, אם נשאר ממנה גג טפח מתוח, הרי זה מותח את כולה בשבת.<br /> <br /> הגדרת האהל תלויה במשתנים שונים של הגג, החלל והמחיצות – צורתם, שיעורם, קביעותם, ומטרתם.<br /> <br /> כל אהל שאינו עשוי להתקיים, בין אם משום שהוקם לזמן קצר או שהוקם בדרך ארעית, הרי זה אהל עראי שאסור מדרבנן. להלן מספר דוגמאות לכמה אופנים שנידונו בגדר אהל עראי:<br /> <br /> מותר להניח ספר אחד מכאן ואחד מכאן ואחד על גביהם, הואיל ואינו צריך לאויר שתחתיהם. וכן מותר לפרוס מפה על השולחן וקצות המפה תלויים למטה מצידי השולחן ואפילו מגיעים לארץ.<br /> <br /> כובע ששוליו רחבים טפח – מעיקר הדין אסור לחובשו אפילו בבית משום אהל, אך בימינו נוהגים להקל בגלל סיבות שונות.<br /> <br /> וכן מותר להתכסות בטלית של מצוה על הכובע או הכיפה בשבת.<br /> <br /> רבים מן האחרונים מחמירים לאסור מטריה או שמשיה בשבת משום אהל, ואף שיש דעות מקילות כבר גדרו גדולי הדורות ואמרו שאין להשתמש במטריה אפילו היתה פתוחה מבעוד יום.<br /> <br /> &lt;/div&gt;<br /> ==עשייתו וסתירתו בשבת==<br /> <br /> ===אהל קבע===<br /> <br /> אסור לעשות אהל קבוע בשבת ואיסורו הוא מן התורה, וכל העובר ועושה חייב משום &#039;בונה&#039; ({{מקור|שבת קלח א}}; {{מקור|רמב&quot;ם שבת כב כז}}), וכן הסותר אהל קבוע חייב משום &#039;סותר&#039; ({{מקור|רמב&quot;ם שבת י טו}}).<br /> <br /> עשיית אהל אינה בכלל אב מלאכת &#039;הבונה&#039; ({{מקור|משנה ברורה שטו סק&quot;א}}), משום שאהל עומד באופן שאינו יכול להתקיים לימים רבים כל כך כמו בנין ({{מקור|פני יהושע סוכה טז ב ד&quot;ה }})&lt;ref&gt;בקובץ &quot;כנסת ישראל&quot;, ירושלים תש&quot;ג, מבדיל הרא&quot;ז מלצר בין בנין לאהל, שבנין גדרו שני דברים: א. עושה אהל; ב. מקבץ חלק אל חלק (כמבואר ברמב&quot;ם שבת ז ו), וכשעושה אחד משני הדברים הוא תולדה, שדומה לאב במקצתו, וראה ערך בונה.&lt;/ref&gt;, ומכל מקום תולדת בונה היא ({{מקור|רמב&quot;ם שבת י יג}})&lt;ref&gt;בירושלמי (שבת כ א) נחלקו אמוראים אם חייב על אהל משום בונה, או שאינו אלא כפורס ומקפל, ואין האיסור אלא מדבריהם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ===אהל עראי===<br /> <br /> חכמים גזרו שלא לעשות אהל עראי בשבת, גזירה שמא יעשה אהל קבוע ({{מקור|רמב&quot;ם שם כב כז, על פי שבת קכה ב, וביצה לב ב. ועי&#039; תוס&#039; שבת קלז ב ד&quot;ה דרבי}}). וכשם שאסור לעשות אהל עראי משום גזירה, כך אסור לסתור אהל עראי משום גזירה, שלא יסתור אהל קבוע ({{מקור|רמב&quot;ם שם כב כז}}).<br /> <br /> ===הקמת אהל העשוי כבר===<br /> <br /> אהל העשוי מערב שבת, אם הוא בנוי ומתוח כל צרכו אלא שהתהפך על צידו, מותר להופכו שיעמוד כצורתו, לפי שאין איסור משום אהל אלא במחבר חלקים זה לזה, אבל גוף אחד שמהפכו מצד אל צד אינו נראה כבנין כלל ({{מקור|חזון איש סי&#039; נב סק&quot;ז}}).<br /> <br /> ולא זו בלבד, אלא גם אהל שאינו מתוח מערב שבת, מותר לפושטו מכיון שאינו חסר תיקון כדי לחזקו או לחברו למקום קבוע, ואינו צריך לעשות בו כלום אלא לפושטו. לפיכך:<br /> <br /> *כסא טרסקל - כסא מתקפל שמקום המושב של עור נפרש ונפתח כמו אהל - מותר למותחו בשבת ({{מקור|שבת קלח א, שולחן ערוך או&quot;ח שטו ה}}), כיון שהוא עשוי ועומד ואין צריך לעשות כלום ({{מקור|רש&quot;י שם ד&quot;ה אבל וד&quot;ה ואסלא}})&lt;ref&gt;ברמב&quot;ם (שם כב כח) כתב בטעם הדבר שכסא טרסקל מותר לנטותו, שאין זה דרך עשיית אהל - לא קבע ולא עראי. וכן כתב הר&quot;ן על הרי&quot;ף שבת קלח א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> *מותר להעמיד חופה ולסלקה ({{מקור|מגן אברהם סק&quot;ח}}), כל שהחופה קשורה בכלונסאות מערב שבת ({{מקור|משנה ברורה שם, בשער הציון אות לד}}). אבל במקום שצריך להדק או לקשור ברצועות אחר פריסתו, אסור ({{מקור|ביאור הלכה שם ד&quot;ה טפח}})&lt;ref&gt;אמנם יש דעה באחרונים, שלא הותר אלא כסא טרסקל שאינו עשוי לשם אהל להגן על האויר שתחתיו, אך אהל שנעשה לאויר שתחתיו אסור למותחו בשבת אפילו אם הוא מחובר כבר בערב שבת, ולכן אסור למתוח מטריה (נודע ביהודה תנינא סי&#039; ל. וראה חזון איש סי&#039; נב סק&quot;ו שדחה טעמו אך קיים הדין).&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> כיסוי הקבוע בעגלת ילדים, אף שעושה גג ומחיצות וכוונתו לשם צל, מותר למותחו ולקפלו בשבת ({{מקור|חזון איש סי&#039; נב סק&quot;ו}}).<br /> <br /> אפילו גג הבית, אם הוא מחובר לבנין בצירים ועשוי לפתוח ולסגור תמיד, מותר לפתחו ולסוגרו בשבת ({{מקור|שולחן ערוך או&quot;ח סי&#039; תרכו ס&quot;ג}}).<br /> <br /> ===תוספת על אהל===<br /> <br /> לא רק עשיית אהל חדש אסורה, אלא אפילו להוסיף תוספת קבע על אהל בשבת אסור ({{מקור|רא&quot;ש עירובין פ&quot;י סט&quot;ו}}; {{מקור|מגן אברהם שטו סק&quot;א}}; {{מקור|פרי מגדים שם משבצות זהב סק&quot;ח}}), אם יש בה כשיעור טפח ({{מקור|פרי מגדים שם אשל אברהם סק&quot;א}}). ובתוספת עראי, נחלקו תנאים {{מקור|(שבת קכה ב),}} והלכה כחכמים המתירים להוסיף תוספת עראי בשבת ({{מקור|עירובין קב ב}}; {{מקור|רמב&quot;ם שבת כב כז}}; {{מקור|טור ושולחן ערוך שטו ב}}), בין בתוספת עראי על אהל עראי, ובין בתוספת עראי על אהל קבע.<br /> <br /> דוגמא לתוספת עראי על אהל עראי: טלית שהיתה פרוסה על העמודים והיתה כרוכה קודם השבת, אם נשאר ממנה גג טפח מתוח, הרי זה מותח את כולה בשבת ({{מקור|רמב&quot;ם כב כז, על פי עירובין קב ב. וראה ר&quot;ן על הרי&quot;ף שבת קלח א}}).<br /> <br /> כשם שהתירו תוספת אהל עראי, כך התירו לסתור בשבת תוספת עראי שהוסיף בהיתר בשבת ({{מקור|חזון איש סי&#039; נב סק&quot;ז}})&lt;ref&gt;אמנם לא התירו לסתור מקצת אהל עראי שעשה בחול, משום שסוף סוף סותר אהל (חזון איש שם).&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==איזהו אהל==<br /> <br /> ===הגג===<br /> <br /> רשת שאינה צפופה או חוטים הסמוכים זה לזה, אם המרחק בין חוט לחברו פחות משלשה טפחים, נחשבים כאהל לענין שמותר להוסיף עליו בשבת, לפיכך מותר לפרוס בשבת מחצלת על גבי העצים המתוחים מעל הספינה כל שאין בין אחד לחברו שלשה טפחים ({{מקור|שולחן ערוך סי&#039; שטו ס&quot;ב, על פי עירובין קב ב &quot;כיפי דארבא&quot;}}). אך לענין שיהיה אסור לעשותם בשבת אינם נחשבים אהל ({{מקור|רבי עקיבא איגר, הגהות בשולחן ערוך או&quot;ח שטו ב}}), עד שיהיה העומד מרובה על הפרוץ, משום שאין אומרים &quot;לבוד&quot; להחמיר ({{מקור|ראה שמירת שבת פכ&quot;ד הערה לד}}).<br /> <br /> אהל שאין בגגו טפח, יש מהראשונים שחילקו בין אהל קבע לאהל ארעי:<br /> <br /> *אהל הנעשה לזמן מרובה שאין בגגו טפח - נחלקו הראשונים האם אינו אהל כלל, או שהוא אהל עראי: יש סוברים שאינו בכלל אהל ({{מקור|ראה רש&quot;י שבת קלח ב ד&quot;ה ד&quot;ה כילת}}; {{מקור|רא&quot;ש שבת פ&quot;כ סי&#039; ב}}); ויש סוברים שזהו אהל עראי ({{מקור|שולחן ערוך או&quot;ח שטו ח}}).<br /> <br /> *כל שיש בתוך שלשה טפחים הסמוכים לגגו רוחב טפח, הרי זה כמו שיש בגגו טפח ({{מקור|שבת שם, רמב&quot;ם שבת כב ל}}).<br /> <br /> *אהל הנעשה לזמן מועט שאין בגגו טפח - מותר לעשותו לכתחילה, אפילו לדעת הסוברים שאהל הנעשה לזמן מרובה, אף אם אין בגגו טפח, אסור לעשותו מפני שהוא אהל ({{מקור|פרי מגדים משבצות זהב סק&quot;ח}}), שהרי לא אסרו חבישת כובע אלא אם כן שוליו רחבים טפח ({{מקור|ראה להלן כובע}}).<br /> <br /> ===החלל===<br /> <br /> החלל אינו נחשב אהל אלא אם יש בו טפח על טפח ברום טפח ({{מקור|שבת קלט ב}}; {{מקור|רמב&quot;ם שבת כ לג}}; {{מקור|תפארת ישראל כלכלת שבת}}), כמו שאמרו בטומאת אהל ({{מקור|רבינו חננאל שם קלט ב ד&quot;ה ונותנין}})&lt;ref&gt;וראה ערך אהל המת.&lt;/ref&gt;, שאם אין בו חלל זה אינו ראוי לכלום ({{מקור|תוספות קלח ב ד&quot;ה שאין}}; {{מקור|ביאור הלכה שטו ד&quot;ה דפין}})&lt;ref&gt;ואף שלענין כמה הלכות אין אהל פחות מעשרה טפחים, לענין שבת אסרו אף כשאינו גבוה אלא טפח (תוספות שם).&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> החלל בשיעור טפח על טפח ברום טפח אינו נמדד אלא במקום הריק מכלום, ולפיכך כלי גדול, אף שאסרו לכסותו משום אהל, אין האיסור אלא כשחסר בו שיעור טפח עד הכיסוי, שהאוכל והחפצים ממעטים משיעור החלל ({{מקור|משנה ברורה שטו ס&quot;ק מט}}).<br /> <br /> ===המחיצות===<br /> <br /> גג בלא מחיצות, נחלקו הראשונים האם הוא בכלל אהל, ונחלקו האחרונים אם מחלוקתם היא באהל קבע או באהל עראי, ויש הסוברים שהדבר תלוי אם משתמש באויר שתחת האהל או לא:<br /> <br /> *יש הסוברים שגג המאהיל העשוי להגן מאיזה דבר, כגון מן החמה או מן הגשמים ({{מקור|שולחן ערוך הרב שטו א, על פי עירובין קב א}})&lt;ref&gt;ועי&#039; עוד רש&quot;י שבת קלח א; רא&quot;ש ביצה פ&quot;ד סי&#039; יא, וקרבן נתנאל שם אות י; מגן אברהם שא ס&quot;ק נא; שו&quot;ת נודע ביהודה תנינא או&quot;ח סי&#039; ל.&lt;/ref&gt;, וכן כשעשוי להשתמש באויר שתחתיו ({{מקור|רשב&quot;א שבת קלח א ד&quot;ה אבל}}; {{מקור|מגיד משנה שבת כב כח. וראה ר&quot;ן על הרי&quot;ף שבת קלח א}}), הרי זה אהל אפילו אם אין לו מחיצות תחתיו, כגון הפורס סדין או מחצלת על גבי עמודים להיות לגג מאהיל ({{מקור|רש&quot;י שבת קכה ב ד&quot;ה שאין}}), ואם עשאו קבוע - חייב מן התורה ({{מקור|פרי מגדים שטו אשל אברהם סק&quot;ו, ומשבצות זהב סק&quot;ח}}), לפי שעיקר האהל הוא הגג ({{מקור|משנה ברורה שטו סק&quot;ג}}).<br /> <br /> *ויש חולקים וסוברים שאינו נחשב אהל בלי מחיצות המגיעות לארץ, ואף אם ישנן מחיצות אלא שעשויות מערב שבת, מותר לעשות הגג ({{מקור|תוס&#039; ביצה לב ב ד&quot;ה מלמטה}}; {{מקור|ר&quot;ן על הרי&quot;ף שם}}).<br /> <br /> *ויש מוסיפים שלא אסרו חכמים משום אהל אלא כשמתקיימים שני התנאים: א. שיש לו שלש מחיצות ב. שמשתמש באויר שתחתיו ({{מקור|רשב&quot;א שבת שם ד&quot;ה אלא, ושם ד&quot;ה אבל בשם תוספות}}).<br /> <br /> *ויש מחלקים: כשיש ארבע מחיצות אסור בכל אופן, אבל כשיש לו שתי מחיצות אינו אסור אלא כשמשתמש באויר שתחתיו ({{מקור|ט&quot;ז שטו סק&quot;ד}}).<br /> <br /> *יש מן האחרונים הסוברים שאין כל הדברים הללו אמורים אלא באהל עראי, אבל באהל קבע כל שעשה גג חייב ({{מקור|משנה ברורה שטו ס&quot;ק יז, ובביאור הלכה ד&quot;ה מטה}}; {{מקור|שו&quot;ת אבני נזר או&quot;ח סי&#039; רכב. וכן נראה דעת שולחן ערוך הרב שם}}), וכשהמחיצות עשויות מערב שבת - אף באהל עראי לא הותר לעשות הגג, אלא אם כן לא נתכוין להגן ({{מקור|שולחן ערוך הרב שם יט}}; {{מקור|שו&quot;ת אבני נזר שם, על פי ריטב&quot;א עירובין קב א}}). אבל מדברי אחרונים אחרים נראה, שאין אהל מן התורה אלא עם מחיצות ({{מקור|נודע ביהודה תנינא או&quot;ח סי&#039; ל}}; {{מקור|חיי אדם כלל מב}}; {{מקור|שו&quot;ת חתם סופר או&quot;ח סי&#039; עב}}; {{מקור|תפארת ישראל כלכלת שבת בונה ב-ג}}).<br /> <br /> מחיצות בלא גג אין עליהן שם אהל ({{מקור|רש&quot;י שבת קכה ב}})&lt;ref&gt;סתימת כל הראשונים והפוסקים שאין בזה איסור תורה, מלבד בפרי מגדים (משבצות זהב סק&quot;ח וס&quot;ק יא, הובא בשער הציון סק&quot;ו) שכתב שאפשר שאסור מן התורה משום מוסיף תוספת קבע על אהל קבע, וראה ארחות שבת (פ&quot;ט הערה נח).&lt;/ref&gt;, אף שבאהל שיש לו גג, גם עשיית המחיצה אסורה משום עושה אהל אם המחיצה צריכה לעשיית האהל כדינו ({{מקור|עי&#039; רש&quot;י עירובין מד א ד&quot;ה בדופן שלישית. ועי&#039; מגיני שלמה וקרבן נתנאל שבת שם}})&lt;ref&gt;בהכנסת מגירה תלויה תחת השולחן [כשיש בחללה טפח] נחלקו האחרונים האם אסורה משום עשיית אהל: יש שאסרו, לפי שבהכנסת המגירה הוא מעמיד המחיצות תחת גג הקיים כבר (משנה ברורה ס&quot;ק מח בשם חיי אדם); ויש שהתירו משום שלא מצינו איסור באהל כשנותן מחיצות תחת הגג (חזון איש סי&#039; נב ס&quot;ק יד). עוד יש שהתירו משום שבניית אהל בדרך הפוכה, קודם הגג ולאחריו המחיצות מותרת (קיצור שולחן ערוך, הובא בשער הציון ס&quot;ק נו), ויש שפקפקו בסברא זו משום שבמגירה אין זה היפוך, אלא כך הרגילות לעשות תמיד (שער הציון שם), ויש שהוסיפו בזה סברא שבהכנסת המגירה נהפך דף השולחן לשמש כגג, והרי הוא עושה גם את המחיצות וגם את הגג (ראה אורחות שבת פ&quot;ט הע&#039; לו). &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ונחלקו הראשונים האם מותר לעשות מחיצות בלי גג בשבת לכתחילה, או כתוספת על אהל עראי. יש שחילקו בין מחיצת קבע למחיצת עראי, ובין מחיצה העשויה להתיר למחיצה שאינה עשויה להתיר:<br /> <br /> *יש שכתבו שמותר לעשות מחיצות בלי גג אפילו כדי להתיר טלטול ({{מקור|רש&quot;י סוכה טז ב ד&quot;ה מהיכן}}), כגון פקק החלון&lt;ref&gt;בענין פקק החלון ראה שבת קכה ב, ורש&quot;י שם ד&quot;ה אין; תוס&#039; עירובין מד א ד&quot;ה פקק, בשם הקונטרס; ר&quot;ן ורשב&quot;א וריטב&quot;א שם, לדעת רש&quot;י.&lt;/ref&gt;, כיון שהוא מן הצד ולא בגג, אין בו משום איסור אהל.<br /> <br /> *יש חולקים וסוברים שאף מחיצות עראי אסורות משום אהל עראי, ולא עוד אלא שכל מחיצה הבאה להתיר, כגון דופן לסוכה, או מחיצה לרשות היחיד להתיר טלטול בשבת, נחשבת כעושה אהל בתחילה, ולא כמוסיף, אבל מחיצה רביעית בסוכה מותר, שאינה אלא תוספת שהרי אינה מתרת כלום, שגם מבלעדיה הסוכה כשרה ({{מקור|רבנו תם בתוס&#039; עירובין מד א}}). ולשיטתם אפילו כשהיה הדופן עשוי מקצתו מבעוד יום, כל שאותו מקצת לא הועיל להתיר, אסור להוסיף עליו בשבת, שתוספת זו העשוייה להתיר נחשבת כעושה אהל בתחילה ({{מקור|אבני נזר סי&#039; רכא}}).<br /> <br /> *ויש אומרים שלעולם אין איסור במחיצות אלא אם כן עשויות להתיר, אלא שאין העשייה להתיר נחשבת כאהל בתחילה, ולכן אם היה דופן עשוי טפח מבעוד יום - מותר להוסיף עליו אף שעל ידי זה הוא מתיר, ודופן רביעי לסוכה, נחשב כעושה בתחילה ולא כתוספת, כיון שבדופן זה לא הותחל כלל, ומכל מקום לא נחשב אהל מפני שלא בא להתיר ({{מקור|אור זרוע שבת סי&#039; עח אות ו}}; {{מקור|יראים השלם סי&#039; רעד, וראה אבני נזר שם בביאור דעתם, וכן פסק הרמ&quot;א שטו א שבטפח מבעוד יום מותר}}).<br /> <br /> מחיצה לבנין הבית יש בה משום אהל ({{מקור|אור זרוע שם}}).<br /> <br /> מחיצה העשוייה לצניעות מותרת ({{מקור|טור ורמ&quot;א שטו ס&quot;א}}), אם היא מחיצת עראי ({{מקור|אור זרוע שבת סי&#039; עח אות ו}}; {{מקור|שולחן ערוך הרב שם על פי מגן אברהם}}). ולפיכך מותר לתלות וילון כנגד הפתח ({{מקור|שבת קלח א}}), לפי שאינו אלא לצניעות, ואף על פי שקבוע שם ({{מקור|רמ&quot;א שם על פי אור זרוע}}), כיון שמתנדנד ברוח ואינו מעכב לעוברים ושבים ({{מקור|בית יוסף ומגן אברהם שם סק&quot;א}}). אבל אם יקבע הוילון למעלה ולמטה אסור, מפני שמוסיף על הבנין ({{מקור|בית יוסף שם}}). ויש אומרים שהוילון מותר אפילו קבוע, כיון שאינו עושה גג ({{מקור|רש&quot;י שבת קלח א ד&quot;ה מותר. וראה ביאור הגר&quot;א סק&quot;ו}}).<br /> <br /> ==אהל עראי==<br /> <br /> ===הגדרתו ואיסורו===<br /> <br /> כל אהל שאינו עשוי להתקיים, הרי זה אהל עראי שאסור מדרבנן ({{מקור|שולחן ערוך הרב שטו א}}; {{מקור|פרי מגדים אשל אברהם סק&quot;א ומשבצות זהב סק&quot;ח}}), בין שהוא רק לזמן מועט פחות משמנה ימים ({{מקור|ראה פרי מגדים שם}}), ובין שהוא עשוי בדרך עראי, כגון שאין בגגו טפח, לדעת הסוברים כן ({{מקור|ראה תפארת ישראל כלכלת שבת בונה אות ג}}).<br /> <br /> אם נעשה לזמן מועט וגם אין בגגו טפח, מותר אף לכתחילה ({{מקור|פרי מגדים שטו במשבצות זהב סק&quot;ח}}).<br /> <br /> להלן דוגמאות לכמה אופנים שנידונו בגדר אהל עראי:<br /> <br /> ===משמרת===<br /> <br /> התולה משמרת – שק שמסנן את היין משמריו ({{מקור|על פי רש&quot;י ומאירי שבת קלז ב}}) - על כלי ומותח פיה לכל צד כדי לסנן בה שמרי יין, הרי זה עושה אהל עראי ({{מקור|שולחן ערוך שטו ט, על פי שבת קלז ב וקלח א, ותוס&#039; ד&quot;ה כסא גליון}}); ויש סוברים שלא אסרו משמרת משום אהל, אלא כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ({{מקור|רש&quot;י קלט ב ד&quot;ה מערים, רמב&quot;ם שבת כא יז&lt;ref&gt;ראה ערך עובדין דחול.&lt;/ref&gt;}}), שמא יבוא לשמר ({{מקור|רמב&quot;ם שם}})&lt;ref&gt;ויש מצרפים שני הטעמים: שלא היו אוסרים משום אהל עראי, כיון שעושה גג בלי מחיצות, אבל גזרו בו משום אהל עראי כדי שלא יבוא לשמר (מגן אברהם שם ס&quot;ק יא, וראה במחצית השקל). &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ===ספר על גבי ספר ומפה על שולחן===<br /> <br /> מותר להניח ספר אחד מכאן ואחד מכאן ואחד על גביהם, הואיל ואינו צריך לאויר שתחתיהם ({{מקור|שולחן ערוך שם ז ורמ&quot;א}}). ומטעם זה מותר לפרוס מפה על השולחן וקצות המפה תלויים למטה מצידי השולחן ואפילו מגיעים לארץ ({{מקור|ט&quot;ז סק&quot;ז}}).<br /> <br /> ===חביות זו על גבי זו===<br /> <br /> כשמסדרים חביות זו על גבי זו, לא יסדר התחתונות תחילה ויניח עליהן את העליונה ({{מקור|ביצה לב ב, שולחן ערוך שם}}), לפי שעושה אהל על ידי זה, והוא צריך לאויר שביניהן כדי שלא יתעפשו ({{מקור|משנה ברורה שטו ס&quot;ק כט}}).<br /> <br /> ===מלמעלה למטה===<br /> <br /> אף שאסרו לסדר החביות זו על גבי זו, התירו כשעושה מלמעלה למטה - קודם הגג ואחר כך המחיצות - שלא נאסר אהל עראי אלא בדרך בנין, שעושה תחילה את המחיצות ואחר כך את הגג ולא להיפך. לפיכך מותר לסדר חביות באופן שאוחז בידו את החבית העליונה ומסדר את התחתונות תחתיה ({{מקור|ביצה שם, וברש&quot;י ד&quot;ה מלמטה}}).<br /> <br /> ===מיטה===<br /> <br /> מטה כשמעמידים אותה אסור להניח הרגלים תחילה ואחר כך להניח עליהן הקרשים, אלא ישים את הקרשים באויר ואחר כך הרגלים תחתיהם ({{מקור|שולחן ערוך שטו ג על פי ביצה שם}}). אמנם רבים מן הראשונים סוברים שלא אמרו אלא בסוג של רגלים שהן כדופני תיבה, אבל ברגלים של המיטות שלנו וכן ברגלי שולחן - מותר ({{מקור|שולחן ערוך שם, על פי תוס&#039; ביצה שם ד&quot;ה מלמטה}}), לפי שאין הרגלים כמחיצות, וכל שלא עשה מחיצות אין בו משום אהל, ואפילו במקום שיש שם מחיצות עשויות מערב שבת ({{מקור|תוספות שם}}).<br /> <br /> ===כובע===<br /> <br /> במה דברים אמורים שצריך לעשות גג ומחיצות, כשאינו מתכוין לעשות אהל, אבל אם מתכוין לעשות אהל להגן מפני החמה או מפני הגשמים, או כדי שיהיה ראוי להשתמש תחתיו לאיזה דבר, אפילו עשה גג בלי מחיצות הרי זה עשה אהל עראי ({{מקור|רא&quot;ש ביצה פ&quot;ד סי&#039; יא}}; {{מקור|מגן אברהם שטו סק&quot;ז}}; {{מקור|משנה ברורה שא ס&quot;ק קנב}}).<br /> <br /> לפיכך כובע ששוליו רחבים טפח אסור לחובשו אפילו בבית משום אהל ({{מקור|שבת קלח ב, לפי תוס&#039; ד&quot;ה הא בשם רבינו חננאל}}; {{מקור|שולחן ערוך שא מ}}), אם השוליים קשים ואינם נכפפים ({{מקור|רבינו חננאל בתוס&#039; שם}}; {{מקור|רמב&quot;ם שבת כב לא}}), לפי שהוא עשוי לצל, אף על פי שאין שם מחיצות ({{מקור|מגן אברהם שם ס&quot;ק נא, על פי רא&quot;ש שם}}; {{מקור|ט&quot;ז שטו ס&quot;ק יא}}).<br /> <br /> ויש חולקים שאין בכובע משום איסור אהל, ואין האיסור אלא ברשות הרבים, משום חשש שמא תגביהנו הרוח וישאנו בידו אחר כך ארבע אמות ברשות הרבים ({{מקור|רש&quot;י שבת שם ד&quot;ה אלא}}).<br /> <br /> טעם הנוהגים להקל בדורות האחרונים לחבוש מגבעת אף שיש ברוחבה טפח, משום שמגבעות שלנו אינם עשויים לצל, רק מכוין לכסות ראשו וכך צורתם ({{מקור|ט&quot;ז או&quot;ח שא סקכ&quot;ז}}); או משום שהם משופעים וכפופים כלפי מטה ({{מקור|מגן אברהם שם ס&quot;ק נא}}); או שסומכים על שיטת הראשונים שאין איסור אהל בכובע ({{מקור|משנה ברורה שם ס&quot;ק קנב, בשם אליה רבה}}). אך במקום שלא נהגו להקל בזה בודאי יש להחמיר שלא ללבוש בשבת מגבעת עם שוליים רחבים ({{מקור|משנה ברורה שם. וציין שגם בכתבי האר&quot;י אוסר}}).<br /> <br /> ===טלית===<br /> <br /> יש הנמנעים מלהתכסות בטלית של מצוה על הכובע או הכיפה בשבת כדי שלא יהיה הטלית מכאן ומכאן כמו דפנות ({{מקור|עיין במגן אברהם ובמחצית השקל שם}}), ודחו מנהג זה מכל וכל ({{מקור|משנה ברורה שם}}).<br /> <br /> ===מטריה===<br /> <br /> רבים מן האחרונים מחמירים לאסור מטריה או שמשיה בשבת משום אהל, כשם שאסרו את הכובע, שהרי גם הוא עשוי לצל, ולפיכך יש בו משום אהל אף על פי שאין שם מחיצות מגיעות לארץ ({{מקור|ראה משנה ברורה סי&#039; שטו בביאור הלכה ד&quot;ה טפח}}; {{מקור|ותפארת ישראל כלכלת שבת בונה אות ג}}).<br /> <br /> ויש סוברים שיש לחוש בו אף משום איסור תורה, לפי ששיפועו נחשב כמחיצות ואין צריך שיהיו מגיעות עד לארץ, וגם נחשב כאהל קבוע, ואף על פי שהוא מיטלטל והרי הוא כאהל-זרוק {{מקור|[ראה ערכו] (שו&quot;ת נודע ביהודה תנינא או&quot;ח סי&#039; ל)}}.<br /> <br /> ויש מצדדים להתיר ({{מקור|שו&quot;ת חתם סופר או&quot;ח סי&#039; עב}}; {{מקור|תפארת ישראל שם}}), ובפרט אם הסוכך פתוח כשיעור טפח, שאפילו אם הוא אהל עראי אינו אלא כמוסיף על אהל עראי ({{מקור|תפארת ישראל שם}}).<br /> <br /> גדר גדרו גדולי הדורות, ואמרו שאין להשתמש במטריה אפילו היתה פתוחה מבעוד יום ({{מקור|חזון איש סי&#039; נב סק&quot;ו, על פי הנודע ביהודה שם}}), והפותחה בשבת הרי הוא פורץ גדר ({{מקור|תהלה לדוד סי&#039; שטו ס&quot;ק טז}}).<br /> <br /> ===פרוכת===<br /> <br /> הנוטה פרוכת וכיוצא בו, צריך להיזהר שלא יעשה אהל בשעה שנוטה, לפיכך אם היתה פרוכת גדולה - תולים אותה שנים ({{מקור|רמב&quot;ם שבת כב לב, על פי שבת קלח ב}}; {{מקור|שולחן ערוך שם יב}}), ששנים יכולים לכוין שלא תתקפל ({{מקור|מגן אברהם ס&quot;ק יט}}), אבל אחד אסור ({{מקור|רמב&quot;ם ושולחן ערוך שם}}), אפילו שיש עליה חוטים תלויים מערב שבת ({{מקור|משנה ברורה ס&quot;ק מג}}).<br /> <br /> ויש חולקים ומפרשים מה שבפרוכת אחד אסור הוא לפי שאינו יכול לכוין בלי שינוי הקיפול שלו והוא כמתקן ({{מקור|ראב&quot;ד שבת שם}}).<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

יוסף שמח בוט