<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%93%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%94</id>
	<title>מיקרופדיה תלמודית:אדני השדה - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%93%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%94"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%93%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%94&amp;action=history"/>
	<updated>2026-05-18T08:06:25Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.0</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%93%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%94&amp;diff=84953&amp;oldid=prev</id>
		<title>יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%93%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%94&amp;diff=84953&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2013-06-25T07:11:22Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. &lt;a href=&quot;/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA&quot; title=&quot;ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית&quot;&gt;לפרטים נוספים&lt;/a&gt;.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;{{מיקרופדיה תלמודית}}&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;הגדרה&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;&amp;lt;ref&amp;gt;א, טור&amp;#039; קצד – קצה.&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
- בריות שדומות בצורתן לאדם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדני השדה או בר נש דטורא נזכרו בחז&amp;quot;ל יחד עם בריות שאינן מצויות בישוב: קופות, קופד וחולדת הסנאין ({{מקור|משנה כלאים ח ה}}; {{מקור|קהלת רבה ו יא – אדני שדה}}; {{מקור|ירושלמי כלאים ח ד – בר נש דטורא}}). בעל חי זה חי מטבורו, ואם נפסק טבורו אינו יכול לחיות ({{מקור|ירושלמי שם, ועי&amp;#039; להלן בפירוש הר&amp;quot;ש בשם ר&amp;quot;מ מאשפירא}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===זיהויים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בזיהויו נחלקו הראשונים:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*יש אומרים שהם בני אדם הגדלים ביערים ({{מקור|ערוך ע&amp;#039; אדן בפירוש א&amp;#039;. וכעין זה במעין גנים לאיוב הוצאת בובר עמ&amp;#039; 21}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*יש אומרים שהם חיות הדומות לבני אדם ({{מקור|ערוך שם בפירוש ב}}; {{מקור|רש&amp;quot;י איוב ה כג}}; {{מקור|פירוש המשניות לרמב&amp;quot;ם כלאים שם}}; {{מקור|הר&amp;quot;ש לתורת כהנים פ&amp;#039; צו פ&amp;quot;י}}; {{מקור|מעין גנים שם, בשם י&amp;quot;א}}), &amp;quot;ואומרים המספרים חידושי העולם שהוא מדבר דברים רבים שאינם מובנים ודיבורו דומה לדיבור אדם&amp;quot; ({{מקור|פירוש המשניות שם}}), ומהאחרונים יש שזיהו אותם כקופים ממינים שונים ({{מקור|תפארת ישראל - אוראנג אוטאנג&amp;lt;ref&amp;gt;פירוש שם זה בשפה מלזית/אינדונזית שמשם מקורה הוא איש היער.&amp;lt;/ref&amp;gt;}}; {{מקור|מלבי&amp;quot;ם ויקרא שמיני פי&amp;quot;א אות קג – אוראנג אוטאנג או שימפנזה}}; {{מקור|פליקס, הצומח והחי במשנה עמ&amp;#039; 291 - קופים חסרי זנב. ועי&amp;#039; בערוך השלם ערך זה}})&amp;lt;ref&amp;gt;וראה סנהדרין קט א: דור הפלגה ... נחלקו לשלש כיתות ... וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה - נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*יש שפירשו שהם מהלכי שתים כאדם ({{מקור|הר&amp;quot;ש לתורת כהנים שם}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*ויש אומרים שהיא חיה ששמה &amp;quot;ידוע&amp;quot; והוא ידעוני שבתורה ({{מקור|ויקרא יט לא. ראה ערכו}}), ומעצם שלה עושים כמין כשפים, וכמין חבל גדול יוצא משורש שבארץ שבו גדלה אותה חיה, וצורתה כצורת אדם בכל דבר בצורת פנים וגוף וידים ורגלים, ומטבורה מחוברת לחבל היוצא מן השורש ואין כל בריה רשאית לקרב כמלא החבל שטורפת והורגת, וכמלא החבל היא רועה כל סביבותיה, וכשבאים לצודה מורים בחצים אל החבל עד שהוא נפסק והיא מתה מיד ({{מקור|חינוך מצוה תקיד, בשם הגאונים}}; {{מקור|ר&amp;quot;ש במשנה שם, בשם ר&amp;quot;מ מאשפירא}}; {{מקור|הרא&amp;quot;ש שם}}; {{מקור|אור זרוע ח&amp;quot;א סי&amp;#039; רפח}})&amp;lt;ref&amp;gt;וראה רש&amp;quot;י איוב ה כג שהבדיל בין אבני השדה שהם מין אדם וחית השדה שהיא חיה ממש בשם גרוש&amp;quot;ה בלעז, והיא אדני השדה של המשנה. ובביאור גרוש&amp;quot;ה כתב באוצר לעזי רש&amp;quot;י שהוא &amp;quot;אדם-זאב&amp;quot;, שהם בני אדם שגדלו ביערות עם זאבים והפכו כמותם.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===שמם===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפירוש השם אדני השדה נאמרו שתי דעות:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*אדני כמו אדמי, כלומר: אנשי, והנו&amp;quot;ן במקום מ&amp;quot;ם: אדן במקום אדם ({{מקור|כפתור ופרח הוצ&amp;#039; לונץ פנ&amp;quot;ח עמ&amp;#039; תשסט}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*אדני כמו אבני, מלשון הפסוק ({{מקור|איוב ה כג}}): כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ ({{מקור|רש&amp;quot;י שם}}; {{מקור|הרא&amp;quot;ש והרע&amp;quot;ב בפירושם לכלאים שם. ויש פירוש אחר בפסוק זה, עי&amp;#039; רד&amp;quot;ק שם}}), ויש גורסים במשנה אבני במקום אדני ({{מקור|הרא&amp;quot;ש שם. וכן הוא בירושלמי ד&amp;#039; ויניציאה, ובערוך ע&amp;#039; זה, ובאגודה כלאים שם}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==דינם כחיה או כאדם==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מחלוקת תנאים אם אדני השדה דינם כחיה או כאדם ({{מקור|משנה כלאים שם}})&amp;lt;ref&amp;gt;וראה רש&amp;quot;י איוב ה כג.&amp;lt;/ref&amp;gt;. הדבר נוגע לכמה דינים:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*לטומאה - מפורש במשנה, שלדעת הסוברים שהם כאדם הרי הם מטמאים באהל&amp;lt;ref&amp;gt;וצריך לומר שר&amp;#039; יוסי – שלדעתו דינם כאדם - סובר כרשב&amp;quot;ג שקברי עכו&amp;quot;ם מטמאים באהל, עי&amp;#039; תוס&amp;#039; יבמות סא א, שהרי אדני השדה על כל פנים בכלל ישראל אינם, וכן כתב בס&amp;#039; בית האוצר אות א כלל ח.&amp;lt;/ref&amp;gt;. למדו מהפסוק: וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה ({{מקור|במדבר יט טז}}), בגדל על פני השדה ({{מקור|ירושלמי שם. ויש גורסים: בגדל מן השדה, עי&amp;#039; ר&amp;quot;ש ורא&amp;quot;ש וריבמ&amp;quot;ץ שם}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*למקח וממכר - נפקא מינה לענין אם מכר כל חיות שיש לו, אם אדני השדה בכלל המכירה או לא ({{מקור|פירוש המשניות לרמב&amp;quot;ם שם ו}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*לכלאים - אם דינו כחיה, אסור למשוך ולהנהיג עם מי שאינו מינו, ואם דינו כאדם, מותר ({{מקור|עי&amp;#039; כלאים שם ו}}), אלא שלא הוזכר לענין כלאים לפי שאי אפשר לגדלו ולקרב אליו בעודו חי עד שימות ({{מקור|חידושי מהרי&amp;quot;ח למשניות שם}})&amp;lt;ref&amp;gt;ועי&amp;#039; בקהלת רבה ו יא שנראה שאפשר לגדלם.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*לדם - דם אדני השדה מותר כדם מהלכי שתים, לפי שאין לו טומאה קלה, דהיינו טומאת אוכלין, כעוף ובהמה שנאסרו באיסור דם ({{מקור|הר&amp;quot;ש לתורת כהנים שם. וראה ערך דם}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הערות שוליים==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יוסף שמח בוט</name></author>
	</entry>
</feed>