https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2מיקרופדיה תלמודית:אדם יודע - היסטוריית גרסאות2026-05-03T02:37:39Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2&diff=84942&oldid=prevיוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2013-06-25T07:10:41Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>א, טור קפ – קפב.</ref><br />
- העושה מעשה שאין לו קיום, אנו אומרים שבודאי ידע שאין במעשיו כלום ונתכוין לדבר אחר.<br />
<br />
כלל זה מצינו בשני מובנים:<br />
<br />
===שבאותו מעשה עצמו שאין לו קיום הוא מתכוין לדבר אחר===<br />
<br />
במובן זה יש שהמעשה בטל לגמרי ומתחדש מעשה אחר, ויש שאין קיום למעשה באותה הצורה והוא מתקיים בצורה אחרת.<br />
<br />
דוגמאות לביטול המעשה וחידוש מעשה אחר<br />
<br />
*המקדש אחותו, אנו אומרים אדם יודע שאין קדושין תופסים באחותו, וגמר ונתן המעות לשם דבר אחר, ונחלקו אמוראים בדבר: רב אמר לשם פקדון, ולפי שחשש שמא לא תרצה לקבל פקדון אמר שמקדשה, ושמואל אמר לשם מתנה, ולפי שחשש שתתבייש לקבל מתנה אמר שמקדשה ({{מקור|קדושין מו ב}}).<br />
<br />
*המוכר לחברו קרקע גזולה והלוקח הכיר שאינה שלו, אנו אומרים אדם יודע שקרקע אין לו וגמר ונתן המעות, לרב לשם פקדון, ולשמואל לשם מתנה ({{מקור|בבא מציעא טו ב}}).<br />
<br />
דוגמאות לקיום המעשה בצורה אחרת<br />
<br />
*הבעל שנתן גט לשליח ואמר לו התקבל גט זה לאשתי, כשהשליח מסר הגט ליד האשה היא מתגרשת, אף על פי שהבעל אינו יכול לעשות שליח לקבלה ({{מקור|ראה ערכו}}), ושליח להולכה ({{מקור|ראה ערכו}}) הרי לא עשהו, שאנו אומרים אדם יודע שאינו יכול לעשות שליח לקבלה, וגמר ונתן לשם שליחות להולכה ({{מקור|גיטין סג א}}).<br />
<br />
*קטנה שאמרה לשליח התקבל לי גטי והבעל נתן, כשהגיע גט לידה מתגרשת, שאדם יודע שאין שליחות לקטנה, וגמר ונתן לשם הולכה ({{מקור|גיטין שם}}).<br />
<br />
===שהמעשה שאין לו קיום היה לשעבר, ועכשיו הוא מתכוין במעשה אחר לדבר אחר, ולא על דעת המעשה הקודם===<br />
<br />
*המקדש את האשה בפחות משוה פרוטה ואחר כך בא עליה, מקודשת, שאדם יודע שאין קדושין תופסים בפחות משוה פרוטה, וגמר ובעל לשם קדושין אחרים ({{מקור|כתובות עג ב}}).<br />
<br />
*קטן שקידש ובא עליה בגדלותו ({{מקור|שם}}), והמקדש את הקטנה וגדלה אצלו ובא עליה בגדלותה, מקודשת, שאדם יודע שאין קדושי קטנות כלום, וגמר ובעל לשם קדושין אחרים ({{מקור|שם עד א}}).<br />
<br />
*המקדש במלוה ובעל, יש מהאמוראים שסובר שצריכה הימנו גט, שאדם יודע שהמקדש במלוה אינה מקודשת, וגמר ובעל לשם קדושין אחרים ({{מקור|ר' אלעזר שם}}).<br />
<br />
בדינים אלה יש מהתנאים שחולקים וסוברים שאין אדם יודע אותם ({{מקור|ראה גיטין שם עג ב-עד א}}). הלכה, שאדם יודע בשניהם ({{מקור|רמב"ם אישות ז כג, וגירושין יא ו}}; {{מקור|טוש"ע אהע"ז לא ט, וקנה כ וכא}}). ויש אומרים שבפחות משוה פרוטה הדבר ספק, ואם נתקדשה לאחר צריכה גט אף מהשני ({{מקור|ר"ן כתובות שם, ומגיד משנה אישות שם בשם יש מי שאומר, וכסף משנה שם לדעת הרמב"ם. ועי' חלקת מחוקק ס"ק יח, ובית שמואל ס"ק כא}}; {{מקור|רמ"א אהע"ז כח טז}})<ref>וראה עוד תוס' שם ד"ה בההיא ועד א ד"ה דברי הכל; שמ"ק שם עג א בשם רא"ה ורשב"א ועוד.</ref>.<br />
<br />
===אדם יודע את הדין ולא את טעמו===<br />
<br />
המפריש חלתו קמח אינה חלה ({{מקור|ראה ערכה}}), וגזל הוא ביד כהן אם אינו מחזיר לו, ואין אומרים אדם יודע שאין מפרישים חלה קמח ונתן לשם מתנה, לפי שהוא "יודע ואינו יודע", יודע שאין מפרישים חלה קמח, ואינו יודע הטעם, שכסבור שמשום טרחה של כהן הוא ומכיון שהכהן קיבל עליו את הטרחה הרי זו חלה, ויאכל את עיסתו בטבל ({{מקור|ראה ערכו}}), ולכן תיקנו שהכהן יחזיר לו את החלה, כדי שידע שעיסתו לא נתקנה ({{מקור|קדושין מו ב}}).<br />
<br />
הגבלות לכלל<br />
<br />
יש מגבילים את הכלל של אדם יודע, שלא נאמר אלא בדבר הברור וידוע לנו, כמקדש אחותו וכיוצא, אבל לא בשאר דינים ({{מקור|שו"ת מהרי"ט חחו"מ סי' נב}}); ויש אומרים שלעולם אין מחזיקים אדם באינו יודע הדין ({{מקור|עי' קהלת יעקב מדות חכמים סי' א, בשם ריב"ש סי' תפ, ושו"ת מהריב"ל ועוד}}).<br />
<br />
בדבר שיש בו מחלוקת אם המעשה בטל, אף על פי שהלכה שבטל, מכל מקום אין אומרים בו אדם יודע, שאין הכל בקיאים בכך הלכה כדברי מי ({{מקור|תוס' גיטין מה א וערכין ל א, ועי' קהלת יעקב שם ובית האוצר א כלל יז}}).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>יוסף שמח בוט