https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%A7%2C 2026-05-02T15:38:09Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%A7,&diff=84940&oldid=prev 2013-06-25T07:10:32Z

<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br /> &#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039; &lt;ref&gt;וראה עוד על המזיק גופו של חברו בערך חובל; על גורם נזק בערך גרמא בנזקין; על אומן וטבח שקלקלו בערך אומן.&lt;/ref&gt;<br /> - אדם שהזיק ממונו של חברו.<br /> <br /> ==סיכום תמציתי==<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex&quot;&gt;<br /> <br /> אסור להזיק ממון חברו, כשם שאסור לגנוב ולגזול ממון חברו. האיסור להזיק קיים גם אם היה בדעתו לשלם את הנזק. ואפילו במקום סכנה אסור להזיק, אלא אם כן בדעתו לשלם.<br /> <br /> אם הזיק, אף שאינו נהנה, בכל זאת חייב לשלם.<br /> <br /> אדם המזיק באופן ישיר על ידי גופו או חלק מגופו נחשב מאבות נזיקין, אבל אם הזיק על ידי כחו, כגון שזרק אבן או פתח מים על הכלים והזיק - הרי זו תולדה, אבל אין הבדל בין חיובי אב לתולדה.<br /> <br /> העושה מעשה בכחו, אף על פי שלא נתכוין כלל לעשותו, כחו הוא וחייב.<br /> <br /> אדם מועד לעולם, וחייב לשלם נזק שלם, בין שהוא שוגג ובין מזיד, בין ער ובין ישן, בין באונס ובין ברצון ({{מקור|בבא קמא כו א}}) , שנאמר במזיק גופו של חברו פֶּצַע תַּחַת פָּצַע ({{מקור|שמות כא כה}}), לחייבו על השוגג כמזיד, ועל האונס כרצון ({{מקור|בבא קמא כו ב}}). דין זה נכון גם אם אנסוהו אחרים להזיק ({{מקור|תוס&#039; יבמות נג א ד&quot;ה הבא}}).<br /> <br /> בדרגת האונס שאדם המזיק חייב בו נחלקו הראשונים, אם הוא דוקא כשלא היה אונס גמור, כגון ששכב אצל כלים והזיק בשנתו; אבל באונס גמור, כגון שישן ואחר כך הביאו אצלו כלים והזיקם בשנתו – פטור; או שחייב גם באונס גמור.<br /> <br /> אפילו במקום שפטור על האונס, מכל מקום אם נהנה חייב לשלם מה שנהנה.<br /> <br /> גם אם האדם לא הזיק בעצמו, אלא עמד במקומו באופן שאין לו רשות לכך, כגון שהיתה קורה בידו וכיוצא בזה, ובאו אחרים והוזקו בו, חייב.<br /> <br /> אדם המזיק חייב גם אם נכנס הניזק לרשות המזיק שלא ברשות, והזיקו שם, שאף על פי שבמקרה זה יש למזיק רשות להוציאו, אין לו רשות להזיקו.<br /> <br /> האומר לחברו: קרע כסותי, שבור כדי, וקרעה ושברו - פטור, שהרי נתן לו רשות.<br /> <br /> המזיק ממון חברו, כיון שמשלם את הנזק - מתכפר לו, ואינו צריך לבקש ממנו שימחל לו, אלא יתודה ויעשה תשובה על האיסור שעשה.<br /> <br /> &lt;/div&gt;<br /> ==איסורו וחיובו==<br /> <br /> ===האיסור להזיק===<br /> <br /> אסור להזיק ממון חברו, כשם שאסור לגנוב ולגזול ממון חברו ({{מקור|טור חושן משפט שעח א}})&lt;ref&gt;הראשונים והאחרונים דנו מהו האיסור להזיק - ראו רבינו יונה אבות א א ד&quot;ה משה; יד רמה בבא בתרא כו א; משנה למלך רוצח ה ב; קהילות יעקב בבא קמא ס&#039; א.&lt;/ref&gt;. האיסור להזיק קיים גם אם היה בדעתו לשלם את הנזק ({{מקור|פרישה שעח ס&quot;ק א}}). ואפילו במקום סכנה אסור להזיק, אלא אם כן בדעתו לשלם ({{מקור|רשב&quot;א בבא קמא ס א, ביאור הגר&quot;א שעח ס&quot;ק א}})&lt;ref&gt;וע&#039; ערך פיקוח נפש, וע&#039; ערך גזל, שגם בגזלן אם דעתו לשלם מותר, שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> אם הזיק, אף שאינו נהנה, כגון הרג בהמת חברו, או שבר כליו וקרע בגדיו וקצץ נטיעותיו, חייב לשלם ({{מקור|טור חושן משפט שעח}}), והדבר נלמד מהפסוק: וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה ({{מקור|ויקרא כד כא}}).<br /> <br /> ===אבות ותולדות===<br /> <br /> אדם המזיק נחשב מאבות נזיקין&lt;ref&gt;ראה ערכו. &lt;/ref&gt;, כיון שחיובו נאמר בתורה. במה דברים אמורים כשהזיק בגופו, כגון בידיו או בשאר אבריו, או במה שמחזיק בידיו ({{מקור|בבא קמא ד א, וברש&quot;י ד&quot;ה דכייף}}; {{מקור|משנה בבא קמא לב א}}); וכן הדוחף חפץ ועשה מעשה, נחשב המעשה כנעשה בגופו; וכן המושך חפץ על הקרקע, ונעשה מעשה על ידי החפץ כגופו הוא נחשב ({{מקור|בבא קמא יז ב, לגבי בהמה המושכת בקרון}}).<br /> <br /> אבל אם הזיק על ידי כחו, כגון שרקק והזיק בעת שהרוק הלך מכחו, או שזרק אבן או פתח מים על הכלים והזיק - להרבה דעות הרי זו תולדה ({{מקור|בבא קמא ג ב}}; {{מקור|שם כו ב}}; {{מקור|כתובות לא א}}; {{מקור|רמב&quot;ם חובל ומזיק ו י}}; {{מקור|בית יוסף חושן משפט שפד}})&lt;ref&gt;וע&#039; ערך כחו.&lt;/ref&gt;. ואין הבדל בין חיובי אב לתולדה, ש&quot;תולדותיהן כיוצא בהן&quot; ({{מקור|בבא קמא ג ב}}); ויש אומרים שגם המזיק בכחו הוא בכלל אב נזיקין של אדם המזיק, כאדם המזיק בגופו ({{מקור|רש&quot;ש בבא קמא ג ב, בדעת רש&quot;י שם ד&quot;ה כחו}}).<br /> <br /> גם מעשה שעשה אדם ברוח היוצאת על ידי השמעת קולו - כגון אדם שהכה בכותל כנגד חברו, ומחמת בהלה שנבהל מהקול נתחרש או נסתמאה עינו - נחשב כמי שעשאו בכחו וחייב ({{מקור|בבא קמא צא א}}; {{מקור|רמב&quot;ם חובל ומזיק ב ז}}; {{מקור|טור ושולחן ערוך חושן משפט תכ כה}}; {{מקור|מרדכי בבא קמא פרק ח צה}}).<br /> <br /> העושה מעשה בכחו, אף על פי שלא נתכוין כלל לעשותו, כחו הוא וחייב ({{מקור|ורשב&quot;א חולין לא א}}; {{מקור|פר&quot;ח יורה דעה ג ב}}). יש שכתבו, שאף על פי שאדם המזיק חייב אף כשהזיק באונס, לסוברים כן ({{מקור|ראה להלן}}), כשהזיק בכחו אינו חייב אלא במעשה הקרוב לפשיעה ({{מקור|שיטה מקובצת בבא קמא כט א, בשם הראב&quot;ד}}); ויש שנראה מדבריהם שאין לחלק בזה, וגם מזיק בכחו אינו פטור אלא באונס גמור ({{מקור|רש&quot;י בבא קמא כג א ד&quot;ה היכי}}; {{מקור|תוס&#039; שם ד&quot;ה טמון}}).<br /> <br /> ==מזיק באונס==<br /> <br /> אדם מועד לעולם, וחייב לשלם נזק שלם, בין שהוא שוגג ובין מזיד, בין ער ובין ישן, בין באונס ובין ברצון ({{מקור|בבא קמא כו א}}; {{מקור|רמב&quot;ם חובל ומזיק א יא}}; {{מקור|שלחן ערוך חושן משפט תכא ג}}) , שנאמר במזיק גופו של חברו פֶּצַע תַּחַת פָּצַע ({{מקור|שמות כא כה}}), לחייבו על השוגג כמזיד, ועל האונס כרצון ({{מקור|בבא קמא כו ב}}). דין זה נכון גם אם אנסוהו אחרים להזיק ({{מקור|תוס&#039; יבמות נג א ד&quot;ה הבא}}).<br /> <br /> בדרגת האונס שאדם המזיק חייב בו נחלקו הראשונים:<br /> <br /> *יש אומרים שאינו חייב אלא כשלא היה אונס גמור, כגון ששכב אצל כלים והזיק בשנתו; אבל באונס גמור, כגון שישן ואחר כך הביאו אצלו כלים והזיקם בשנתו - פטור ({{מקור|תוס&#039; בבא קמא ד א ד&quot;ה כיון, ושם כז ב ד&quot;ה ושמואל}}; {{מקור|רא&quot;ש בבא קמא פ&quot;ג ס&#039; א}}; {{מקור|רמ&quot;א חושן משפט שעח א}})&lt;ref&gt;בענין ישן שהזיק ע&#039; ערך ישן.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> *ויש אומרים שאפילו באונס גמור חייב, כמו באדם שנפל מן הגג ברוח שאינה מצויה והזיק שחייב, אלא אם כן פשע הניזק בעצמו, כגון שהביא אצל המזיק כלים כשישן, שפטור ({{מקור|רמב&quot;ן בבא מציעא פב א}})&lt;ref&gt;וע&#039; ברב המגיד חובל ומזיק א טז, ובאבן האזל שם, ובש&quot;ך חושן משפט שעח ס&quot;ק א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> *יש מן הראשונים שכתבו שאפילו אם קדם האחד לישון, ובא חברו ושכב בצדו, והזיקו הראשון, אם יודע הראשון שעתיד חברו לשכב בצדו, הרי זה חייב בנזקו ({{מקור|פסקי ריא&quot;ז בבא קמא פ&quot;ב ה&quot;ז אות ב. וכעין זה בר&quot;י מלוניל בבא קמא כו ב}}).<br /> <br /> אפילו במקום שפטור על האונס, מכל מקום אם נהנה חייב לשלם מה שנהנה ({{מקור|תוס&#039; בבא קמא כז א, על פי גמ&#039; שם קיב א}}).<br /> <br /> ==אדם שהוזקו בו==<br /> <br /> גם אם האדם לא הזיק בעצמו, אלא עמד במקומו באופן שאין לו רשות לכך, כגון שהיתה קורה בידו וכיוצא בזה, ובאו אחרים והוזקו בו, חייב ({{מקור|בבא קמא לב א}}).<br /> <br /> הקדרים והזגגים שהיו מהלכים זה אחר זה, נתקל הראשון ונפל, ונתקל השני בראשון והשלישי בשני - הראשון חייב בנזקי השני, והשני חייב בנזקי השלישי ({{מקור|בבא קמא לא א}})&lt;ref&gt;וראה פירוט ההלכה על פי המחלוקת אם נתקל פושע או אנוס - רא&quot;ש ונמוקי יוסף בבא קמא לא א; רמב&quot;ם חובל ומזיק יג י לפי הלחם משנה; טור ושולחן ערוך תיג א. וראה עוד שיטה מקובצת בבא קמא לא א, בשם רבינו פרץ; רא&quot;ש בבא קמא פרק ג סי&#039; ט בדעת הרי&quot;ף בהבדל בין אדם המזיק לבור בנידונים אלה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==הבדלי רשויות==<br /> <br /> אדם המזיק חייב גם אם נכנס הניזק לרשות המזיק שלא ברשות, והזיקו שם, שאף על פי שבמקרה זה יש למזיק רשות להוציאו, אין לו רשות להזיקו ({{מקור|בבא קמא מח א}}). אלא שמכל מקום יש הבדלי דינים לפי מקום הנזק גם באדם המזיק:<br /> <br /> *ברשות הניזק חייב אדם המזיק בין אם הזיקו בידים, ובין אם הניזק הוזק בו ממילא ללא מעשה מצד המזיק, כגון שהיה עומד במקומו ובא בעל הבית והוזק בו ({{מקור|בבא קמא מח א, ורש&quot;י ד&quot;ה הוזק}})&lt;ref&gt;הטור חושן משפט שעח בשם הרמ&quot;ה כתב שאם בעל הבית ראהו קודם שהוזק בו, פטור המזיק, כיון שהיה לניזק ליזהר שלא יוזק.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> *ברשות המזיק, אם לא הרגיש בו בעל הבית שנכנס, אפילו הזיקו בידים פטור, שכיון שנכנס שלא ברשות לא היה לו לבעל הבית להעלות על הדעת שנכנס ולא היה לו להיזהר; אבל אם ראהו שנכנס והזיקו, אפילו שלא בכונה, חייב ({{מקור|בבא קמא מח א, וברש&quot;י ד&quot;ה והזיק}})&lt;ref&gt;לדעת הרמב&quot;ם חובל ומזיק ו ג - ברשות המזיק או ברשות שניהם גם אם ראהו פטור, ואינו חייב אלא על נזק בכוונה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> *ברשות שניהם, כגון בחצר השותפים, או ברשות הרבים, או במקרה שנתן לו בעל הבית רשות להיכנס לחצירו - אם הזיקו בידים חייב, אפילו כאשר המזיק לא ידע שהניזק נמצא שם, שהיה לו להעלות על הדעת שכשם שהוא נכנס ברשות אף השני נכנס ברשות, אבל אם הוזק בו ממילא, פטור ({{מקור|בבא קמא מח ב, רש&quot;י ותוס&#039; ד&quot;ה שניהם}}).<br /> <br /> דין זה הוא גם ברשות שאינה של שניהם, כגון שנכנסו שניהם לחצר אחרת שלא ברשות ({{מקור|תוס&#039; בבא קמא מח ב ד&quot;ה שניהם}}), או שהיו שניהם רצים ברשות הרבים, שאין לו לאדם רשות לרוץ ברשות הרבים אלא בערב שבת בין השמשות; ואם הזיק לחברו בידיים חייב, ואם חברו הוזק ממילא, פטור ({{מקור|בבא קמא לב א}}). אם היה אחד רץ ואחד מהלך - זה שרץ נקרא שלא ברשות ואם הזיק חייב, וזה שמהלך נקרא ברשות ואם הזיק פטור ({{מקור|תוס&#039; בבא קמא לב א ד&quot;ה תרוייהו}}).<br /> <br /> ==שותפות במעשה הנזק==<br /> <br /> ===שנים שהזיקו יחד===<br /> <br /> שני בני אדם או יותר שעשו נזק כאחד, משלמים כל אחד את חלקו בנזק ({{מקור|רמב&quot;ם חובל ומזיק ו ג, על פי בבא קמא י ב}}). אולם אם אחדים התחילו במעשה הנזק ראשונים, כגון חמשה שישבו על ספסל ולא שברוהו, ובא עוד אחד וישב עליו גם הוא ונשבר - אם גם בלעדיו היה נשבר באותה שעה, הראשונים חייבים והאחרון פטור ({{מקור|טור חושן משפט שפא, בשם הרא&quot;ש}}; {{מקור|רמ&quot;א שם}}), ויש הסבורים שגם האחרון חייב לשלם לפי חלקו בנזק, כיון שהשבירה נעשתה גם על ידו ({{מקור|תוס&#039; בבא קמא י ב ד&quot;ה מאי קעביד}}); ואם בלעדיו לא היה הספסל נשבר כלל, האחרון חייב, שעשה את כל הנזק ({{מקור|טור שם}}; {{מקור|רמ&quot;א שם}})&lt;ref&gt;וע&#039; בביאור הגר&quot;א חושן משפט ס&#039; שפא שהאריך בביאור דין זה, וע&#039; ערך גרמי.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ויש אומרים שגם הראשונים חייבים, כיון שהיה להם לעמוד תיכף כשישב הלה ({{מקור|רש&quot;י בבא קמא י ב ד&quot;ה ולימא}}) . ולכן אם סמך עליהם ולא יכלו לעמוד, לדברי הכל האחרון בלבד חייב ({{מקור|רש&quot;י שם ד&quot;ה סמך}}; {{מקור|טור ורמ&quot;א חושן משפט שפא}}), לפי שכחו כגופו ({{מקור|רש&quot;י שם ד&quot;ה לא צריכא}}) . דהיינו שמעשה הנעשה כתוצאה מפעולה של אדם, נחשב - לענין חיובו של האדם על נזק - כמי שעשאו האדם בגופו, ולכן אדם שנסמך על חברו ובכך גרם לו לשבור כלי, חייב&lt;ref&gt;וע&#039; ערך כחו.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ===שנים שהזיקו בזה אחר זה===<br /> <br /> זרק כלי מראש הגג, באופן שהיה ודאי נשבר, הרי הוא מתחייב מרגע הזריקה, כיון שאנו רואים את הכלי מאותה שעה כשבור, ולכן אם בא אחר והקדים לשוברו במקל לפני שהספיק להישבר, הראשון חייב והאחרון פטור, שלא שבר אלא כלי שבור ({{מקור|בבא קמא יז ב, כו ב}}; {{מקור|רא&quot;ש פ&quot;ב ס&#039; טז}}).<br /> <br /> ויש חולק וסובר שגם הראשון פטור, כי כלי באויר נחשב ככלי שלם, והשני אף הוא פטור שבשעת השבירה לא היה שווי לכלי, שאין מי שמוכן לקנות כלי זרוק&lt;ref&gt;כתבו התוס&#039; בבא קמא יז ב ד&quot;ה זרק שאם זרק אבן על הכלי לא רואים את הכלי כשבור משעת הזריקה כיון שלא עשה מעשה בכלי, ולכן אם בא אחר ושברו - האחרון חייב והראשון פטור. וע&#039; באחיעזר ח&quot;א ס&#039; יט.&lt;/ref&gt; ({{מקור|רמב&quot;ן במלחמות בבא קמא סוף פ&quot;ב, יא ב מדפי הרי&quot;ף}})&lt;ref&gt;וע&#039; ערך בתר מעיקרא בתר בסוף.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> זרק כלי מראש הגג ולא היה ראוי להישבר על ידי זה, כגון שהיו תחתיו כרים וכסתות, ובא אחר וסילקם, הראשון פטור ואין בו תורת אדם המזיק, אפילו אם קדם בעצמו וסילק את הכרים, כיון שזריקה הראשונה לא היה בה מעשה המזיק ({{מקור|בבא קמא כו ב}})&lt;ref&gt;לגבי המסלק נחלקו הראשונים אם יש לחייבו מדינא דגרמי, ע&#039; ברש&quot;י בבא קמא כו ב ד&quot;ה פטור, ובתוס&#039; שם ד&quot;ה קדם, וע&#039; ערך גרמי. &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==נזק שהיה אפשר לסלקו==<br /> <br /> אדם המזיק חייב על עשיית נזק אפילו כאשר היה ביד הבעלים לסלקו, ולכן אדם ששם גחלת על בגדו או על שורו של חברו ונשרפו - חייב לשלם גם אם היו הבעלים עומדים שם ורואים אותו, והיו יכולים לסלק הגחלת ({{מקור|בבא קמא כז א}}; {{מקור|רמב&quot;ם חובל ומזיק ד כב}}; {{מקור|טור ושולחן ערוך חושן משפט תיח יח}}), ואפילו אם הבעלים שתקו, אין אנו אומרים ודאי מחלו לו, אלא שחשבו שיתבעוהו בדין וישלם להם ({{מקור|רש&quot;י בבא קמא כז א ד&quot;ה חייב}}; {{מקור|תוס&#039; שם ד&quot;ה קרע}}).<br /> <br /> אולם אם המזיק לא יכל להעלות בדעתו שיקרה הנזק - אינו חייב לשלם. ולכן אם שם גחלת על לב העבד הכפות, והיו הבעלים רואים ולא סילקו את הגחלת והוזק העבד, פטור מלשלם, שהרי המזיק אומר לבעל העבד: סבור הייתי שתסלק את הגחלת, שכרגיל האדון מסלק הנזק מעבדו ({{מקור|תוס&#039; בבא קמא כב א ד&quot;ה גדי}}; {{מקור|שם כז א ד&quot;ה הניח}}; {{מקור|ראב&quot;ד חובל ומזיק ד כב}}). ואם לא היה העבד כפות, פטור, אפילו כשאין הבעלים שם, שהעבד עצמו היה צריך לסלק את הגחלת ({{מקור|רש&quot;י בבא קמא כז א ד&quot;ה עבדו}}; {{מקור|רמב&quot;ם חובל ומזיק ד כב}})&lt;ref&gt;וע&#039; בסמ&quot;ע ס&#039; שפג סק&quot;א, וס&#039; תיח ס&quot;ק כז, כח; ערוך השולחן חושן משפט תיח לו.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==מחילה באדם המזיק==<br /> <br /> האומר לחברו: קרע כסותי, שבור כדי, וקרעה ושברו - פטור, שהרי נתן לו רשות ({{מקור|בבא קמא צג א}}; {{מקור|רמב&quot;ם חובל ומזיק ה יב}}; {{מקור|טור ושולחן ערוך שפ א}})&lt;ref&gt;אמנם יכול לחזור בו מהמחילה קודם שנעשה הנזק, ע&#039; ערך הרחקת נזיקין.&lt;/ref&gt;; ויש מי שפירש בטעם הפטור שמזיק ברשות אין עליו חיוב, כי כל מי שעושה בהסכמת הבעלים אינו בגזר מזיק ({{מקור|קצות החושן סי&#039; רמו סק&quot;א}}). אבל אם היה שומר עליהם מלפני זה אינו נפטר, אלא אם כן אמר לו לשומר על מנת לפטור ({{מקור|משנה בבא קמא צב א ובגמ&#039; שם צג א}}; {{מקור|רמב&quot;ם חובל ומזיק ה יא}}; {{מקור|טור ושולחן ערוך שם}}), שכיון שמחויב ועומד הוא אינו אלא כמשטה בו, כל שלא אמר לו בפירוש על מנת לפטור ({{מקור|תוס&#039; בבא קמא צג א ד&quot;ה הא}}); ועוד, שאין חיובו מסתלק בדברים בעלמא ({{מקור|מרדכי בבא קמא צג א, בשם הר&quot;י}})&lt;ref&gt;וע&#039; מחנה אפרים שומרים סי&#039; כא.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==כפרת המזיק==<br /> <br /> המזיק ממון חברו, כיון שמשלם הנזק מתכפר לו, ואינו צריך לבקש ממנו שימחל לו ({{מקור|רמב&quot;ם חובל ומזיק ה ט}}), אלא יתודה ויעשה תשובה על האיסור שעשה ({{מקור|רמב&quot;ם תשובה א א}}). ואינו דומה בזה לגזלן או לחובל, שאינו מתכפר לו אלא אם כן ירצהו וימחל לו, שכיון שנהנה מן העברה, או שציערו בגופו, אינו מתכפר לו בלי מחילה ({{מקור|לחם משנה חובל ומזיק ה ט}}).<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> 1</div>

יוסף שמח בוט