יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

2013-06-25T07:10:15Z

הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

דף חדש

{{מיקרופדיה תלמודית}}
'''הגדרה'''<ref>א, טור' קנב-קנה.</ref>

'''- דבר שמראהו אדום, בין אודם טבעי ובין הצבוע בצבע אדום.'''

==סיכום תמציתי==

<div class="talmudit-lex">

איזהו אדום? כדם המכה. דם המכה הוא אדום שבאדומים. עוד שלשה מיני אודם אחרים הוזכרו. שחור - אדום הוא, אלא שלקה.

אֲדַמְדָּם הכתוב בתורה ({{מקור|ויקרא יג מט}}), הוא אדום שבאדומים; לָבָן אֲדַמְדָּם ({{מקור|ויקרא שם מב}}) הוא פתוך, היינו מעורב לובן ואודם.

בסוגי הלכות שונים המראה הטבעי של אודם קובע את הדין:

בטומאה – מראות נגעים ודם וסת של אשה.

באיסורים – בטריפות ובנדרים.

במקדש - באבני החושן ובמחתה.

במצוה - פרה אדומה ויין.

בסכנה – המילה ובמחלות עינים.

דברים שהיו צבועים אדום – מכסה על יריעות העזים שעל גבי המשכן, הדגל של ראובן במדבר, המזבח היה באמצעו חוט של סיקרא שהיה אדום, לשון של זהורית שהיו קושרים בין קרני השעיר המשתלח.

בבנית המשכן ובבגדי הכהונה השתמשו בארגמן ובתולעת שני שהובאו בתרומת המשכן{{מקור|. }}ארגמן הוא צמר הצבוע אדום, ותולעת שני הוא צמר הצבוע בתולעת, והתולעת היא הגרגרים האדומים ביותר הדומים לגרעיני החרובים והם כמו האוג – אילן שהפרי שלו אדום{{מקור|. }}

האודם משמש במקומות שונים לסימן, כגון בהגדרת בין השמשות, משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימים.

</div>
==המראה==

===כדם המכה===

איזהו אדום? כדם המכה ({{מקור|משנה נדה יט א}}), והדם הוא אדום, שנאמר: וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם ({{מקור|מלכים ב ג כב}}).

דם המכה הוא אדום שבאדומים ({{מקור|רש"י נדה שם ד"ה ואימא}}). ונחלקו אמוראים בפירושו:

*רב יהודה בשם שמואל אמר כדם שור שחוט, בתחילת הכאה של הסכין;

*עולא אמר כדם היוצא מצפור חיה על ידי מכה;

*זעירי בשם ר' חנינא אמר כדם מאכולת [כינה] של ראש;

*אמי ורדינאה בשם ר' אבהו אמר כדם אצבע קטנה של יד בחור, עד עשרים שנה, שלא נשא אשה, שנגפה וחיתה [נרפאה] וחזרה ונגפה;

*רב נחמן אומר כדם הקזה ({{מקור|גמרא שם ב}}).

הלכה כרב נחמן ({{מקור|רמב"ם איסורי ביאה ה ח}}).

===מיני אדום נוספים ושחור===

שלשה מיני אודם אחרים הוזכרו ({{מקור|משנה נדה יט א, וראה רש"י שם ד"ה דמיה שהם מיני אודם}}):

*כקרן כַּרְכּוֹם, והוא כרכום לח בגוש אדמה שעליו, כעלים שבקנה האמצעי משלשה הקנים שיש בו ({{מקור|'מן הברור שבו', גמרא שם כ א}}; {{מקור|רמב"ם איסורי ביאה ה ח}})<ref>בכמה מקומות (שבת קי א ד"ה כרכומא, נדה נא ב ד"ה חלת) פירש רש"י שכרכום הוא בלעז קרו"ג [crog], ובאוצר לעזי רש"י כתב שהוא הנקרא גם היום כרכום [Crocus], ולענין סממני הקטרת כתב הרמב"ם (כלי המקדש ב ד) שנקרא בערבי זעפראן. כיום כרכום הוא שם לצמחים ממשפחת האירוסיים בעלי פקעת ופרחים גדולים דמויי משפך על עמוד פרחים קצר (מילון ספיר), ותבלין הזעפרן מופק מעלי הקנה האמצעי של אחד ממיניו [Crocus sativus], וצבעו אדום זוהר עם נטיה קלה לצהוב.</ref>;

*כמימי אדמה מבקעת בית כרם וכיוצא בה, שהיא אדומה, שמביא אדמה משם ונותן עליה מים בכלי עד שיעלה המים על העפר כקליפת השום, ואין שיעור למים ולא לעפר, ומעכרן בכלי, ודוקא כשהאדמה במקומה ולא הביאה למקום אחר ({{מקור|משנה וגמרא ורמב"ם שם}}), ובירושלמי אמרו שנותן המים על גבי מטלית {{מקור|(נדה ב ז)<ref>וראה שם בפני משה שפירש שהמים יהיו צפים על גבי האדמה בגובה של מטלית.</ref>}};

*כיין אדום המזוג במים, כשלוקח חלק אחד יין מהיין השרוני בארץ ישראל חי וחדש ושני חלקים מים ({{מקור|משנה שם וגמרא כא א}}; {{מקור|רמב"ם שם ה י}}).

ארבעה מראות הללו שבאודם יש מי שכתב שאין זה יותר אדום מזה, אלא כל אחד מהם הוא מין אחר לגמרי באדמימות ואינם שייכים זה לזה כלל ({{מקור|ערוך השלחן יורה דעה קפח ה}}).

שחור - אדום הוא, אלא שלקה ({{מקור|נדה כ א}}).

===אדמדם ולבן אדמדם===

אֲדַמְדָּם הכתוב בתורה ({{מקור|ויקרא יג מט}}), הוא אדום שבאדומים ({{מקור|ספרא תזריע יד ב. וראה ירושלמי סוכה ג ו שהוא כזהורית עמוקה}}).

לָבָן אֲדַמְדָּם ({{מקור|ויקרא שם מב}}) הוא פתוך ({{מקור|ספרא שם יא א}}), מעורב לובן ואודם, ונחלקו תנאים במראיתו:

לר' ישמעאל שני מיני פתוך הם, כיין המזוג בשלג, וכדם המזוג בחלב.

ולר' עקיבא שניהם כיין המזוג במים, אלא שאחד מהם יותר אדום מחברו ({{מקור|נגעים א ב}}).

ר' חנינא אמר: משל של ר' עקיבא למה הדבר דומה, לארבעה כוסות של חלב, אחד נפלו לתוכו שתי טיפין של דם, ואחד נפלו לתוכו ארבע טיפין של דם, ואחד נפלו לתוכו שמונה, ואחד נפלו לתוכו שש עשרה טיפין של דם ({{מקור|שבועות ו א}}). הלכה כר' חנינא ({{מקור|רמב"ם טומאת צרעת א ד}}).

==אודם טבעי==

בסוגי הלכות שונים המראה הטבעי של אודם קובע את הדין: בטומאה, באיסורים, במקדש, במצוה ובסכנה.

===בטומאה===

לבן אדמדם הוא ממראות נגעים ({{מקור|נגעים א ב. וראה ערך בהרת וערך מכוה}}).

אדמדם הוא סימן טומאה בנגעי בגדים ({{מקור|שם ג ז. וראה ערך נגעי בגדים}}).

האשה, שראתה דם באחד מארבעה מראות של אודם ({{מקור|ראה למעלה}}), טמאה נדה ({{מקור|נדה יט א. וראה ערך נדה}}).

===באיסורים===

שני עורות יש לו לושט - חיצון אדום ופנימי לבן, ואם נתחלפו טריפה ({{מקור|חולין מג א}});

ריאה שהאדימה נחלקו הראשונים אם טריפה או כשרה ({{מקור|ראה רש"י ותוספות חולין מו ב ומז ב בפירוש הסוגיות שם}}).

עוף שנפל לאש ונחמרו בני מעיו - כווצו מחמת האור ונהפכה מראיתן ({{מקור|רש"י}}) - והאברים שדרכם להיות אדומים, כגון לב וקורקבן וכבד, הוריקו, ושדרכם להיות ירוקים האדימו, טריפה ({{מקור|שם נו ב. וראה ערך מראות}}).

דרוסה ({{מקור|ראה ערכו}}), משהאדים הבשר כנגד בני מעיים, או שהאדימו הסימנים - הקנה או הושט - עצמם, טריפה ({{מקור|שם נג ב}}).

הנודר הנאה מן האדום, אסור בהנאת השמש, לפי שהשמש הוא אדום ({{מקור|בבא בתרא פד א, ותוספות שם ד"ה האי}}).

===במקדש===

בין אבני החושן ({{מקור|ראה ערכו}}) היתה גם אבן אודם, שמראה אדום ({{מקור|במדבר רבה ב ז. וראה אונקלוס שמות כח יז שתירגם 'סמקן'}}).

כהן הגיחור פסול לעבודה ({{מקור|משנה בכורות מה ב}}), והוא האדום ({{מקור|גמרא שם}}) כשני ({{מקור|רמב"ם ביאת מקדש ח טו. ובערוך, הובא בכסף משנה שם, כתב שהוא אדום ביותר}}).

המחתה שהיה הכהן הגדול חותה בה ביום הכפורים גחלים לקטורת היתה של זהב אדומה ({{מקור|ר' מנחם במשנה יומא מג ב}}), והוא זהב פרוויים שדומה לדם פרים ({{מקור|גמרא שם מה א}}).

===במצוה===

פרה אדומה מצותה שתהיה כולה אדומה, ואם לאו היא פסולה, שנאמר פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה ({{מקור|במדבר יט ב}}), שתהא תמימה באדמימות ({{מקור|ספרי חקת קכג}}).

הדס שעלו בו ענבים אדומים - פסול למצות לולב ({{מקור|סוכה לג ב}}).

חשיבות יין היא שיהיה במראה אדום, שנאמר אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם ({{מקור|משלי כג לא}}), בין לקידוש ובין לנסך על המזבח ({{מקור|פסחים קח ב, ובבא בתרא צז ב. וראה ערך יין}}).

===בסכנה===

תינוק שבשרו אדום אסור למולו, לפי שלא נבלע בו דמו, והדם עומד בין עור לבשר, וכשימולו אותו יצא כל הדם ויסתכן ({{מקור|שבת קלד א, ורש"י ד"ה לא נפל. וראה ערך מילה}}).

אדמימות בעינים סכנה, ומותר לרפאותה בשבת ({{מקור|ירושלמי שבת יד ד}}).

דם שנתערב במים, כל שיש בו מראה אדמומית הרי זה דם - בין לענין זריקת דם הקרבנות על המזבח, ובין לענין הכשר לקבלת טומאה, ובין לענין כסוי הדם ({{מקור|חולין פז ב}}).

==צבע אדום==

===דברים שצביעתם באדום===

על יריעות העזים שעל גבי המשכן היה מכסה של עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים ({{מקור|שמות כו יד}}), שהיו צבועים אדום לאחר עיבודם ({{מקור|רש"י שם כה ה}}).

הדגל של ראובן במדבר היה צבוע בצבע אדום ({{מקור|במדבר רבה ב ז, וראה שם בדגלי לוי ונפתלי שהיה אדום בדגליהם}}).

המזבח היה באמצעו חוט של סיקרא להבדיל בין זריקת דמים העליונים לדמים התחתונים ({{מקור|מדות ג א}}), וסיקרא הוא צבע אדום ({{מקור|רא"ש ורע"ב שם}}; {{מקור|רש"י חגיגה ח א ד"ה משום}}).

===ארגמן ושני תולעת===

בבנית המשכן ובבגדי הכהונה השתמשו בארגמן ובתולעת שני שהובאו בתרומת המשכן {{מקור|(שמות כה ד). }}

ארגמן הוא צמר הצבוע אדום ({{מקור|רמב"ם כלי המקדש ח יג}})<ref>וראה שם בהשגות הראב"ד שחולק, ובמשנה למלך שארגמן הוא צבע אדום מסוים.</ref>, ותולעת שני הוא צמר הצבוע בתולעת ({{מקור|רמב"ם שם}}), והתולעת היא הגרגרים האדומים ביותר הדומים לגרעיני החרובים, והם כמו האוג – אילן שהפרי שלו אדום ({{מקור|רע"ב פאה א ה}})<ref>והוא המין הנקרא Rhus coriaria – ראה על האוג בספר עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל (יהודה פליקס), עמ' 244 ואילך.</ref>, ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן {{מקור|(רמב"ם פרה אדומה ג ב, וראה בפירוש המשניות לפרה ג ט שיש לו גוון מסוים). }}

הארגמן ותולעת השני שימשו יחד עם עוד מינים בדברים דלהלן:

*ביריעות המשכן [הכיסוי הראשון שעל המשכן] ({{מקור|שמות כו א}}).

*בפרכת ({{מקור|ראה ערכו}}) שהיתה במשכן ובמקדש, להבדיל בין הקודש ובין קודש הקדשים ({{מקור|שמות שם לא}}; {{מקור|רמב"ם כלי המקדש ז טז}}).

*בבגדי כהונה היו בין המינים שבחושן ואפוד ומעיל ואבנט אף ארגמן ותולעת שני ({{מקור|שמות כח ו, טו, לג}}; {{מקור|שם לט כט. ועי' יומא עב א}}).

*שני תולעת צריכים גם לטהרת מצורע ({{מקור|נגעים יד א}}) ולשריפת פרה אדומה ({{מקור|פרה ג י}}).

==אודם בתורת סימן==

האודם משמש במקומות שונים לסימן, כגון בדוגמאות דלהלן:

===סימן על ידי אודם טבעי===

איזהו בין השמשות ({{מקור|ראה ערכו}}), משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימים ({{מקור|שבת לד ב}}).

הפירות שדרכם להיות אדומים, תיכף משיתחילו להאדים הרי זה סימן של התחלת גמר בישולם וחייבים במעשרות ({{מקור|מעשרות א ב ופירוש המשניות שם}}).

ביצי זכר אחרי שלשים יום, אם יש בהם חוטים אדומים הרי זה סימן שיש בהם זרע ואסורים משום דם ({{מקור|חולין צג ב}}).

===סימן על ידי צבע אדום===

לשון של זהורית, והוא צמר הצבוע אדום ({{מקור|פירוש המשניות יומא ד ב}}), היו קושרים ביום הכפורים בין קרני השעיר המשתלח ({{מקור|ראה ערכו}}) לעזאזל לסימן שאם ילבין ידעו שנמחלו עונותיהם של ישראל ({{מקור|יומא מא ב}}; {{מקור|שם סז א}}).

המעשר מעשר בהמה ({{מקור|ראה ערכו}}) סוקר בסיקרא לזה שיצא עשירי ({{מקור|בכורות נח ב}}), והוא צבע אדום ({{מקור|פירוש המשניות יומא שם, רש"י חגיגה ח א ד"ה משום}}), לסימן שיהיה ניכר{{מקור|(רע"ב בכורות ט ה)}}.

==הערות שוליים==

<references/>

מיקרופדיה תלמודית:אדם (מראה) - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.